ההצלחה האמיתית - חינוך למידות טובות | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום, אילן בן אביגאי, יזכה לשבת ללמוד תורה בהבנה,

לתקן את המידות הנחוצות,

ויזכהו בכל חבריו מהכנישתא לאחדות אמיתית והצלחה לביאת המשיח מהרה בימינו, אמן ואמן.

הגאון רבי יצחק לוינשטיין, זכר צדיק לברכה,

במאמר ההצלחה האמיתית,

החינוך למידות טובות.

עוד כמה גדול ערך החינוך.

העולם קורא להרבה דברים בשם הצלחה,

ולהרבה דברים בשם אסון,

כמו עוני וכדומה, איך שהם חיים זה ממש אסון.

אבל באמת,

גם אם עושר הוא דבר טוב,

אבל אי אפשר לקרוא אותו בשם הצלחה,

משום שזה אינו תמידי.

גלגל בעולם.

וכן שאר הדברים.

כמו כן, העוני גם

אינו תמידי

ואינו בטוח.

האמת, מה ראוי לכנות בשם הצלחה?

אם ההצלחה היא תמידית,

אבל הצלחות ואסונות הקורים בעולם,

אי אפשר לקוראם בשמם,

מפני שאין התמדתם בטוחה.

אבל בעניין חינוך,

ההצלחה היא תמידית,

ואי הצלחה אמיתית.

ולהפך,

חוסר חינוך,

זה האסון האמיתי.

אם האדם מתלמד להתחנך באיזה צעדים טובים,

קונה בזה קניין נפשי תמידי.

ואם התרפא בעניין זה,

אז זה כישלון.

ההפך, ההצלחה.

וגם זה תמידי.

כמו שאמר שלמה המלך,

עליו השלום,

חנוך לנער על פי דרכו,

גם כי יזקין לא יסור ממנה.

זאת אומרת, מה שהתחנך בנעוריו,

זה נשאר עד זקנה ועד צבע.

לא יסור ממנה.

לכן חשוב, חנוך לנער.

צריך לקבל חינוך טוב כבר מנערות,

כדי שלא יסור מזה לעולם.

זה נקרא הצלחה תמידית.

גם בתורה מצינו

בעניין מלחמת אברהם אבינו עם ארבעת המלכים

ששבו את לוט.

כתוב הירק את חניכיו ילידי ביתו.

כי אצל אברהם זו הייתה מלחמת מצווה.

ומי היו ראויים להשתתף במלחמה הזו?

רק חניכיו,

כי הם הורגלו הרבה במצוות.

אז לכן וירק את חניכיו.

וזוהי תכלית החינוך,

להרגיל את האדם לדרך הטוב.

כי אפילו אם יש כאלו

המבינים היטב בשכלם,

איך צריך להתנהג, איך צריך להיות באמת,

אבל כוחותיהם אינם איתם,

אז גם אם השכל מבין איך להיות,

אבל הכוחות של הגוף עושים כרצונם,

זוהי פעולת החינוך,

להרגיל את הכוחות

ולהכניס אותם תחת משטר השכל.

כבר אמרנו זאת בווריאציות שונות במאמרים נוספים.

להשליט את השכל על הגוף.

זאת אומרת,

לו יצויר שיאמנו סוס לדבר דברי חוכמה,

כמו בקרקס שלוקחים בעלי חיים,

נותנים לפיל,

להתגלגל על כדור,

כאילו דברים שזה לא מורגל בהם.

ומצליחים לאלף אותם, לא לחנך אותם, לאלף אותם.

אז אם נשמע עכשיו, סוס נותן דרשה,

אנחנו נתפעל.

אם השם פתח את פי האתון, והתורה מספרת על זה לדורות,

דבר היסטורי,

והיא אמרה רק כמה משפטים,

והעולם מתפעל, אתון דברה,

תהיה לך סוס נותן דרשה.

זה משהו מפליא

מעל הטבע.

אבל אם אחרי הדרשה

הוא נשאר סוס,

והוא הולך בדיוק לפי הטבע של סוס,

אז הוא סוס.

אז זאת אומרת, אם בן אדם אפילו מבין בשכלות דברים, ונותן דרשות,

וזה,

אבל כוחותיו כוחות של סוס.

בטבעו של סוס,

בהנהגותיו של סוס,

יש לנו פה סוס,

או כמו שקראו לזה חכמים, חמור נושא ספרים.

יש חמור שמעמיסים עליו ספרים,

כל הגב שלו מלא ספרים, אבל הוא נשאר חמור.

הוא חמור שנושא ספרים.

ואם תיקח אחד שהוא נקרא חכם,

ומילא את הראש שלו בספרים, הספרים בתוך הראש,

אבל הוא נשאר חמור.

אז זה חמור, נושא ספרים, כי הוא לא שינה את טבעו.

הרב רבי יצחק בלאזר,

זיכרונו לחיי העולם הבא מפטרבורג,

אמר בעת שהצטער על עצמו.

אמר בימי ילדות

הלב הוא רך,

יכולים להטות אותו.

אני אומר לכם, היה ילד אחד

שאמרו לי שרשמו אותו

לכדורגל,

שהוא ילמד

להיות שחקן מקצועי.

לפני גיל 13,

כבר רוצים לדאוג לו לעתיד,

שהוא ירוץ

2-3 קילומטר בשבתות

וכו'.

אני הזדעזעתי, ביקשתי לדבר איתו.

ואמרתי לו,

תגיד לי,

כמה שחקנים מפורסמים אתה מכיר בעולם שהגיעו להצלחות הגדולות

שמשלמים להם הרבה כסף?

הכדורגלנים.

אז הוא אמר לי איזה ארבעה-חמישה שמות.

וכמה שלחו אותם כמוך ללמוד מקצועי,

וכמה זה, וכמה שחקנים יש בכלל בעולם, והכול?

מיליונים, מיליונים.

אז מה הסיכוי שלך, אתה עכשיו, שתתחיל,

תשבור את הרגליים, ישברו לך את העצמות,

תשבור לאחרים וכולי.

תזיע ותסריח,

יכללו את אימא שלך שלא תבקיע גול.

אז תגיד לי, כמה אתה צריך להשקיע וזה,

וכולי היי, ואולי אתה בכלל תהיה בכלל שחקן מקצועי, בכלל יעלו אותך לליגה ד',

ג-ה, אני לא יודע איפה.

אולי בסוף ייתנו לך לשחק בשמונה.

כמה?

בוא, ניתן לך משהו אחר.

בוא תלמד תורה.

זה בטוח ביד שלך.

אתה יכול להיות רב,

ראש ישיבה,

וגדול הדור.

זה בעיית שלך, זה לא בעיית של אף אחד, לא צריך זה, אין קבוצות מתחרות, אין שום דבר.

כמה שתשקיע, ככה תתאים.

לא שוברים רגליים, יש בזה הרבה כבוד.

ואני גם אתמוך בך, אתן לך מתנות וכל מיני דברים,

אקנה לך ספרים, מה שאתה רוצה.

עכשיו, אתה לפני בר מצווה, עד הבר מצווה, תלמד שבע דפים כל יום גמרא בגרסה, אתה לפני הבר מצווה, מסיים את השס.

עד הבר מצווה אתה אפילו לא תהיה שחקן כלום, אתה סתם תיתן בעיטות כמו כל הילדים, תרוץ אחרי הכדור, מה יצא ממך?

מה תבוא לבר מצווה?

הוא שומע בקולי,

וסיים את השס לפני הבר מצווה ולומד משניות בעל פה ולומד את זה, והוא בדרך להיות תלמיד חכם.

חנוך לנער,

על פי דרכו, גם כי יזכין לעזרון מיני דקות.

אז זאת אומרת,

צריך לדבר על ליבם של הנערים,

צריך להסביר להם, להראות להם.

לא כל מה שמבטיחים להם,

שיהיה בקלי-קלות, יהיה בקלי-קלות.

מישהו כתב עכשיו על השקורונה משהו יפה.

הייתה שרפה בבניין,

אז עלו ודפקו בדלת של

במאה ראשונה ואמרו להם שאין מה לעשות.

אי אפשר לצאת למדרגות.

חייבים לקפוץ מקומה ראשונה,

וזה לא כל כך גבוה, שלוש מטר זה בסדר.

מקסימום, נקע,

שבר קטן, אבל להישאר בחיים.

קפצו.

באמת ככה היה.

עלו לקומה שנייה,

אמרו להם,

אין ברירה.

רק איך הם עברו כל הזמן במדרגות בשביל להודיע לכולם,

זה אף אחד לא שאל שאלה.

הם עלו במדרגות, אומרים שאי אפשר לצאת למדרגות, צריך לחפוץ במרפסת.

ואמרו להם, תראו, אלה מקומה ראשונה, קפצו, לא קרה כלום, ההפרש הוא רק עוד שלוש מטר, זה הכול.

ובלית ברירה הם קפצו, שברו את האגן, שברו פה, ומסורו מים.

עלו לקומה שלישית, אמרו להם, תשמעו,

אין ברירה, כבר שתי הקומות קפצו, אתם לא יכולים לצאת החוצה, אתם תישרפו, אתם חייבים לקפוץ.

מה יהיה, יהיה.

או שתחיו או שלא, אבל זה...

ואז הם קפצו. חלק מתו, חלק איבדו את ההכרה, חלק יהיו בעלי מומים לכל החיים, וכו' וכו'. וכן הלאה.

אחר כך צעקו לכל הבניין, כולם חייבים לקפוץ, אין ברירה, אם לא, אין תו ירוק.

זאת אומרת,

אלה שקיבלו את הזריקה הראשונה,

זה לא היה כל כך עוד תופעות לוואי, כי הם גם חרטטו,

עשו פלצבו והכל בשביל שלא יהיו מי התופעות. אם נותנים לחצי מהאוכלוסייה פלצבו,

אז מצביעים עליהם. הנה, לא קרה להם כלום.

אחר כך, בפעם השנייה, כבר הכניסו את הרעלים לתוך הגוף, וזה פה ושם, התחילות תופעות, אנשים התחילו למות וזה.

אבל זה לא הרבה, זה 0.0, כן?

אימא שלך, סבתא שלך, דודה שלך, זה רק 0.0, הם לא אנשים,

זה רק סטטיסטיקה,

זה לא, זה מספרים.

זה לא, לא, אין פה אנשים, יש פה מספרים.

ואחר כך מגיע הבוסטר השלישי,

ואומרים, אין ברירה, אתה חייב לקבל אותו, כי אם לא, אתה לא מחוסן בכלל.

שתי הקפיצות שקפצת, זה כלום.

זה כבר בוטל, אתה החלמת, כבר עשו לך גבס, הכל זה, עכשיו חזרת להיות בריא.

עכשיו צריך את הבוסטר,

כי אחרת אתה לא תהיה מחוסן וכו'.

וככה מחסלים את כולם,

ואלה שזה עולים בתוך העשן, בתוך השרפה, לא קורה להם כלום.

לכן הם לא חייבים להציג תו ירוק.

כל חברי הכנסת נכנסים, כל עובדי

הכנסת חייבים להציג תו ירוק בשביל להיכנס.

חברי הכנסת לא.

והם אומרים שהם התחסנו כולם, השקרנים.

אז מה הבעיה להציג את המסמך הזה בפלאפון?

אם אתה, יש לך זה, צריך למראה את הטלפון. מה הבעיה להראות את הטלפון?

שקרנים רמאים שולחים את כולם למוות,

והם נשארים בחיים.

יפה.

יש אחד,

שלושים שנה חילוני ברמת עמידר,

שאמר למישהו מאצלנו,

שהוא שלושים שנה מנותק מהרדיו ומהטלוויזיה.

הוא לא מכיר במדינה הזאת בכלל,

בשלטון הזה.

הוא יודע שהכול רמאות,

הכול פשע, עוד מלפני שלושים שנה.

והוא ניתק את עצמו.

והוא חי בסבבה, יש לו גינה פרטית, בית פרטי,

מה אבסוט?

לא יודע מכל השטויות, מכל הדברים.

חי את חייו, מתעסק בצמחייה,

בגידול זה ובהתעסקות זה, חי עם הטבע.

עילוני גמור, הוא אומר, אני אפילו כיפור לא שומר.

אבל אני לא מחובר למדינה הזאת.

לא מחובר.

זה מדינה של שקר,

של רשע ופשע.

שלחו לי עכשיו, אתמול אחת מהקהילה ילדה בשעה טובה ומוצלחת

והלכה לרופא שיבדוק, יביא לה אישור לידה.

אמר לו, שנשארו אצלו כרישי אדם,

ואם תרצה, שתתפנה לבית חולים.

אמרה לו, זה בסדר, אני חוזרת הביתה.

הוא לא נתן לה אישור.

אחרי זמן המלשן הזה,

מתקשרת

עובדת סוציאלית

שאמרה לה שהיא חייבת להתפנות לבית חולים,

ושערבו את קצין העיר.

והיועצת מבררת את החוק, כי לטענתה אסור להישאר בבית אחרי הלידה.

ביקשו ממני ברכה, ברכתי.

שלחו לי מיד אחרי זה, תודה לשם יתברך על כל חסדיו.

היולדת

דיברה שעובדת סוציאלית

התקשרה אליה,

וממש כעסו עליה שילדה בבית ולא התפנתה לבית חולים.

אבל,

השתבח המורה לאחר שהרב ברך,

צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים.

ישר לאחר הברכה

התקשרה עובדת אחרת

ואמרה לה שזכותה ללדת בבית,

אבל היא צריכה בעוד מספר ימים שרופא ילדים יראה את התינוקת,

ושאם יש חום,

או משהו

שתזמין אמבולנס.

ואף אמרה לה שמפחיד להיות בבית חולים

ולא לדבק בקורונה.

תודה רבה על החסד שעשית.

אז זאת אומרת,

זו מדינה של שקר.

מאיימים על אנשים, לא על פי חוק.

הם לא יכולים לסבול, כי כל לידה הם מפסידים.

150 אלף שקל

כל לידה.

הייתה פה לידה של אישה.

אחרי שלוש קיסרי,

לידה טבעית.

ומה הם אומרים לך, הרופאים השקרנים,

שאחרי קיסרי אחד, כל החיים זה קיסרי.

למה? בקיסרי הם מקבלים עוד יותר כסף, זה כבר ניתוח, לא לידה טבעית.

מה אכפת להם לחתוך את האנשים והנשים?

מה אכפת להם?

ברור, אחרי שלישי אסור להביא ילדים לפי הרופאים השקרנים.

והנה, לידה טבעית,

בקלי קלות, בלי שום תופעות, הכל מצוין.

כמו אימותנו הקדושות.

אבל זהו, זו מדינה שאסור לסמוך עליה בשום דבר,

ממש בשום דבר.

עכשיו יצאה כתבה

שמשקים את כל הירק

ואת כל הפירות.

במי קולחין, פטנט ישראלי.

מה מתברר?

שבתוך המי קולחין יש 70 מרכיבים

שהם כימיים, ביניהם רפואיים,

כגון

כדורים

נגד

בעיות נפשיות וכולי.

דברים מדהימים.

וזה בעיקר בירק, מוחסה ופטרוזיליה וכוסברה.

בגלל זה יכול להיות שאנשים פה עופים ולא מבינים אפילו מה עושים להם בזריקות המוות.

מכניסים מכל מקום

ומתחמקים

כל מיני גופים מלענות במשרד הבריאות. אבל כן, אנחנו מעודדים לעשות כל מיני מחקרים בנושאים זה וזה, ונבדוק, נבדוק.

כמו הפלורואיד.

שמרעילים את האנשים והכול.

אסור לסמוך על שום דבר במדינה הזאת.

היא ידועה כפושעת מאז היוולדה, וכל היוולדה היה בחטא,

על חשבון

האנשים שהפקירו בשואה ומכרו אותם לגרמנים

תמורת זה שהקימו מדינה, והבאנו על זה מאמרים והוכחות.

וגם כל הניסויים בבני האדם בלי הסכמה מדעת

מאז קום המדינה ומכירת לבבות של תימנים לארצות הברית בכסף,

ומרוקאים,

ועוד בתי חולים, בתי אבות שעושים בהם ניסויים,

כמו שהודה פרופסור לס ועוד אחרים.

כמו שעושים בחיילים, לוקחים את הבנים הכי טובים שהאימהות שלחו,

במטרה להגן על אלה שעושים עליהם ניסויים, כאילו הם שפנים,

ולא מודיעים להם, ומזהירים אותם לא לגלות להורים, כי זה סודי,

כי זה ניסיון נגד אנטרקס.

ועוד כהנה וכהנה, ועשו בעלי מומים בהכול,

או כמו אנשי הצוללת, שהיו צוללים במקומות שקיבלו סרטן וכולי,

ואחר כך מתנגדים לשלם להם גם.

פשע ורשע

לא יאומן כי יסופר.

אין על מי לסמוך.

במדינות עוינות,

אפילו איראן,

במדינות ערביות שהן נגד ישראל,

ליהודים יותר בטוח לחיות שם מאשר פה.

שם לא מנסים לפחות בטקטיקות כאלה ואחרות להרעיל את הציבור.

יכול להיות שהם יכולים להרים יד עליהם, או אפילו להרוג אותם, להוציא עליהם עלילה, מדי פעם.

אבל זה הרבה יותר בטוח, שוב פעם, סטטיסטית,

לעומת מה שקורה פה.

טוב, זה היה רק ככה בתוך.

אבל חינכו אותנו פה במדינה שצריך לשמוע על הממשלה, צריך לשמוע על הטי פלוויזיה,

צריך להאמין להם, צריך זה.

והיום רואים שכולם יד אחת.

וזהים את הפושעים ממש על המסך אחד-אחד, שומעים מה הם מדברים.

יש אחד שרצה להיות נשיא, למשל, קוראים לו יהורם גאון.

איש טיפש ונבוב,

שאומר שזכותו של האדם על גופו.

זכותו של האדם על גופו.

יש חוק זכויות האדם, זכותו.

אבל מתנגדי חיסונים, הוא לא מסכים איתם.

הוא מסכים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים בגופם,

אבל שילכו פה עם פתק,

שאני לא מחוסן, תיזהרו.

כמו טלי צהוב,

תודיע שאתה מפיץ מגפות.

זה אומר

יוהרם גאון.

נו, עוד מפגר

שרוצה לשרת את האג'נדה ולהיות מהמיינסטרים,

וככה זה עובד.

לוקחים גם

אנשי תשקורת וסלפס,

משלמים להם הרבה כסף, שימכרו את האג'נדה.

קונים אנשים בכסף

בשביל להפיץ את הפייזר הזה.

והאם עולה בדעתכם שביבי עשה הכל בחינם, מכר את כל העם הזה כמעבדת ניסוי בחינם?

הרי אחד שאוסף בקבוקים,

הוא חשוד על זה שהוא לא יעשה בחינם.

אז בכל מקום, והבנט הזה שהוא סוחר,

וכל מה שמעניין אותו זה הייטק וחברות, והוא שותף בהרבה דברים,

על אלה נסמוך.

הכל זה תעשייה של כסף.

בני אדם בשבילם זה רק

אפשרות להרוויח כסף.

מה זה כל הפרסומות בטמבלוויזיה ששמים לכם?

זה רק למכור לכם, להוציא ממכם את הכסף.

פעם זה על תרופה,

פעם זה על שמפו,

פעם זה על זה.

אתם רק

מטרה להוציא ממכם כסף.

אף אחד לא דואג לכם באמת.

מי שמנותק מהם

יכול להאריך ימים בלי סוף.

רק לשמוע אותם זה מקצר את החיים.

לא צריך עוד מחלות.

בלי מחלות.

רק מהדאגות, מה זה, לחץ דם, כו'.

טוב,

נמשיך.

הרב יצחק בלזר,

זיכרונו לחיי העולם הבא מפטרבורג, אמר

בעת שהצטער על עצמו.

בימי הילדות

אזי הלב היה רך,

ויכולים לעטוטו.

ביי.

השכל הוא חלש

והוא לא מכיר היטב איך צריך להיות.

אם יש למישהו מדריך, שידריך אותו,

אז יכול לקחת אפילו ילד קטן

עם שכל רך,

ואם הילד יאמין בו וישמע לו,

יכול לבנות אותו

גדול בישראל.

רוב הגדולים גדלו על ברכיהם של גדולים.

וכך היה נהוג בזמנים קדומים,

שאימהות היו לוקחות את הילדים ואומרות לגדול,

כך גדל לי את הילד,

אין תשלום, בלי תשלום וכו' וכו'.

אז בימי הילדות

הלב הוא רך

ויכולים לעטוטו,

אבל השכל הוא חלש ואינו מכיר היטב, איך צריך להיות?

ואחרי כן נעית הזקנה,

כשהשכל כבר מכיר,

אבל הלב נהיה קשה ואי אפשר לעטוטו.

די, התקשה הלב.

כל המידות הגרועות כבר תפוסות בפנים עשרות שנים

עם הצדקה,

שאם הוא כועס,

מגיע לו,

ואם הוא מכה,

מגיע לו.

וכל המידות הגרועות הן ודאי וודאי נכונות ומוצדקות.

ולכאורה תמוה.

עושים כל מיני הצגות בתיאטרונים.

יש כאלה שלוקחים בעיות

שיש בחברה ומציגים אותן, בפארסה או לא בפארסה,

לפני כולם.

וכשרוצים להתמודד עם תופעה שהם לא אוהבים,

עושים מזה ליצנות וצחוק.

שואל

הרב יצחק לוינשטיין,

זכרונו לברכה,

ולמה אינם מראים הצגות על מידות?

לראות

לבני האדם את הגנות של המידות הרעות,

כמו הגאווה והכעס,

עד כמה אדם כזה הוא מכוער ונבזה.

למה לא מראים בהצגות את המידות הטובות,

כמו הטבה ועין טובה?

היו צריכים לקחת מישהו שהוא בר-הכה,

שיכול להראות ולהסביר דברים אלו.

כי האדם המצייר זאת,

הוא בעצמו צריך להיות בעל מידות טובות כאלה,

ולהכיר את גנות המידות הרעות בכל ליבו, ולהיות רחוק מהן.

צריכים לקחת שחקנים, אין כאלה, אבל צריכים לקחת שחקנים,

שיש בהם מהמידות האלה, שקל להם להציג את המציאות,

וככה להחדיר לציבור ולתקן אותו, להשפיע עליו.

ואז זוכרים את ההצגה וזוכרים את הטקסט,

וזוכרים ואומרים,

כמו שיש הרבה שזוכרים קטעים

מהגשש החיבר,

ויכולים לצטט לך אפילו מערכונים שלמים.

אז זה תופס, זו שיטה להעביר מסר.

אבל מי מעניין אותו?

מעוניינים להסיר את הטוב

ולהפיץ את הרע,

לקלקל, לחבר לתרבות הקלוקלת,

לעודד אותה.

אותו דבר זה העיתונים והתשקורת והכל.

הכל זה להוביל לאג'נדה שלהם כפירה באלוקי ישראל,

לאמונה בכוחי ועוצם ידי,

כמו המערב הפרוע של United States of America.

שאומרים כל הזמן שאנחנו ממש אותה תרבות,

תרבות המערב.

ישראל וארצות הברית זה אותה תרבות, ערכים משותפים הם קוראים לזה.

במקום שמציון תצא תורה, הוא דבר השם מירושלים.

אז בנט באו״ם, ניסה להגיד איזה מאמר חכמים אחד,

כאילו להראות שהוא כאילו לקרוץ לציונות הדתית.

הוא לא שוכח שלהגיד איזה מאמר.

שאחר כך הוא אמר אותו באנגלית.

אז למה אמרת בעברית?

משדר לפה.

כמעט הוא ידע אותו בדיוק.

אבל התורה,

שמוצאה מן השם יתברך,

השלם בכל,

היא מראה לנו את כל הדברים האלה.

פרשה אחרי פרשה.

כל ספר בראשית זה ספר מידות

שאין כדוגמתו.

פעם שאלו את הרב שך

איזה ספר מוסר ללמוד, הוא אמר ספר בראשית.

משם הוא יונק את הכל, הוא אמר.

ספר בראשית.

יש בכל הספר שלוש מצוות בלבד.

שלוש מצוות.

פרור הוא.

יש מילה

ויש

גיד אל-נשי.

זהו.

כל השאר,

זה מה היה עם האבות, מה היה עם עבדי האבות, מה היה.

והכל עניינים של מידות, מידות, מידות, מידות, מידות, מידות.

בעניין הטבה,

אצל אברהם אבינו,

השם יתברך הוציא חמה מנרתיקה כדי שלא לטריחו באורחים,

כי הלא חולה היה.

בכל זאת,

אצלו ההטבה הייתה כל כך גדולה

בקצה השלמות,

עד שבשעה

שעוברי דרכים לא יכולים לעבור מפאת החום העצום,

בכל זאת

ישב פתח האוהל

ולא הביט על המפריעים.

ושלח את דמשק אליעזר לחפש עוברים בשווים.

זה עד קצה השלמות.

יש לך את כל הסיבות.

אנוס רחמנא פטרס סובל מייסורים.

בחוץ חום 1,500 מעלות.

למי אתה מחכה בדיוק?

אז הסברנו

שהוא רצה לדמות לבורא.

כמו שהבורא ברא יש מאין ברואים בשביל להיטיב להם,

אז ירימי.

הוא אמר

שהבורא יברא ברואים

בשביל שאני אטיב להם.

אפילו אם הם לא יכולים ללכת, שיברא כאלה.

זה השם שלנו מלאכים.

זאת אומרת, הוא גם בטח.

שרצון השם

זה להכניס אורחים.

וזה ניסיון.

האם הוא יעשה זאת

בקצה השלמות או לא?

כמו שמציינו אצל רבקה.

ביקשו ממנה, תינא חדך

ואשתה.

אז רק מהכד וקצת.

הגמייני מעט מים ואשתה.

קצת.

ויהיה לך בשעבה וגם לגמליך אשכה. יא בי בי, יא בי בי. עד קצה השלמות.

ילדה בת שלוש.

תנוך לנער.

זאת אומרת,

רואים

שהתורה מלמדת, מחנכת

מי שמחובר לשם,

לעשות דברים במידות מעולות בקצה השלמות.

הכתוב אומר,

במשלי ב' ד',

אם תבקשנה הכסף,

ואיך המטמונים תחפשנה,

אז תבין יראת אדוניי

ודעת אלוהים תמצא.

המשל לחיפוש הכסף

מדוע?

כי זה המצב היותר גדול

שאדם מתאמץ וטורח בשבילו ללא הפוגה.

לא תמצא בן אדם שיומיים-שלושה חיפש עבודה ולא מצא, אומר, אני לעולם לא עובד. ניסיתי, די, יצאתי ידי חובה, גמרתי.

אבל תמצא בן אדם שאומר, למדתי כמה ימים בישיבה וזה, לא תפסתי שום דבר. אני לא בנוי לזה, אני לא...

זהו, עזב.

בכסף אתה לא רואה אנשים שאומרים אותו דבר.

אני ניסיתי יומיים-שלושה, לא מצאתי כסף, שלום, אני בשפת הים, ביי.

אם תרצה אותי, אני שם על יד הגליל.

אז לכן שלמה המלך, עליו השלום,

אמר, אם תבקשנה ככסף, אם תבקש את התורה והמצוות, כמו כסף שאתה מבקש בלי הפסקה,

ולא מתייאש, אפילו שאין היום ואין שום חודש, בין חודשיים ובין שנתיים.

ואפילו אם אתה מפסיד כסף ונכנס לחובות, אתה ממשיך לחפש כסף.

אבל בקשת ההטבה של אברהם הייתה עוד יותר גדולה מזו של בקשת הכסף.

כי הבורא הוציא חמה באופן כזה,

שעל פי גדרי הטבע לא יכולים לעבור עוברי דרכים.

ואפילו לצורך משא ומתן,

אפילו לחפש כסף, לא היו אנשים שמסוגלים לצאת ב-1500 מעלות.

ואברהם אבינו מבקש את ההטבה,

למרות זאת הוא ממתין.

אין אנשים, בסדר. מלאכים יש,

יש להם מלאכים,

אין בעיה, אני להיטיב חייב,

אין דבר כזה, חולה, לא חולה, חייב להיטיב.

וכשהוא רואה את השלושה אנשים,

אז הוא לא מדדה,

והוא לא צולח.

וירוץ לקראתם.

הו, הנה, הנה, הנה.

וירוץ לקראתם.

ולא רק זה, גם השתחמה להם.

השתחווה, וואי, וואי, מאיפה באתם לי? איזה דבר. וואי, וואי, וואי, וואי, וואי. תודה, תודה, תודה, תודה.

השתחווה להם.

ומי זה אברהם?

מלך על כל העולם.

נשיא אלוהים אתה בתוכנו.

מלך כל העולם מכיר.

מלך.

כי אחרי הניצחון על ארבעת המלכים, המליכו אותו עליהם כל העולם.

ואף על פי כן עשה את עצמו כלא, כלא בשבילם.

אתם, אדוני,

אתם, אדוני,

נהיה בבית.

ואחרי כן רץ אל בן הבקר

ולקח שלושה פרים,

כדי שיהיה להם שלוש לשונות בחרדל.

וזרז את שרי עמנו,

שתעשה עוגות.

ואת הכל הוא עשה בעצמו,

אפילו שהוא היה זקן בן מאה.

בן מאה.

לא בחור צעיר.

וכל זה למה?

מפני שמידת ההטבה הייתה כל כך מושרשת אצלו,

מה שזה לא מפריע לו בכלל.

הוא לא יודע על מה אתה מדבר.

מה אתה רוצה?

זה הדברים שצריך לעשות. בשביל מה אנחנו פה בעולם?

להיטיב עם הבריאות.

כך מצינו גם אצל לוט.

ביום שבאו מלאכים לסדום,

עשו אותו שר עליהם,

דיין ושופט.

ועם כל זה,

הכניס אותם לביתו למרות שהייתה אימת מוות.

בגללם.

מי שעושה הכנסת אורחים, על פי חוקי סדום, צריך למות.

הוא לא הביט על זה.

ממי הוא רכש את המידה הזאת?

מאברהם אבינו.

חנוך, חנוך. מי שנמצא בסביבת הצדיקים,

לומד מהם.

מזה רואים כמה גדול כוח החינוך,

שאפילו,

שהיו הרבה תביעות עלות,

שהוא נפרד מאברהם והלך אחרי הכסף ואחרי הזנות.

אבל בכל זאת, מה שהוא רכש על ידי החינוך,

נשאר אצלו.

חינוך זה הצלחה תמידית.

זה מה שאמרנו בתחילת המאמר.

יש שאפילו אם השכל חושב אחרת,

אבל כוחות הגוף עושים את שלהם.

זאת אומרת, החינוך

גורם שהגוף כבר לא יכול לסרב לחינוך.

על פי שכל,

לוט לא מקבל אותם.

סקונס נפושס.

הוא יכול למות.

אז מה שווה אם תעשה הכנסת אורחים אחת

ותמות מיד.

בעוד שבזמנים אחרים יכול להיות שתוכל לעשות עוד ועוד ועוד ועוד.

מה עדיף?

הוא כבר לא יכול לשלוט בזה, כי החינוך כבר פועל על איברי הגוף.

אדם כבר מורגל. מי שהתחנך מנעוריו, גירסא דיאנקותא,

אז הוא כבר לא יכול. וזו הצלחה של החינוך.

חינוך מקטנות

זה גירסא דיאנקותא.

מה שאדם למד בקטנותו והתחנך,

זה נשאר לו לדורות.

מי שהרגילו אותו לחלק צדקות,

יכול לחלק את כל רכושו.

הוא לא יכול לעצור.

כמו להבדיל.

כמו להבדיל.

אדם שהוא מהמר.

נכון, ירימי?

אדם שהוא מהמר,

יכול ללכת ולהפסיד את הבית שלו, של אשתו, של הילדים,

ולהיכנס לחובות,

ושיעקלו לו את הכול ויזרקו אותם לרחוב. הוא לא יכול להשתלט על זה, על ההימור.

כי ככה הוא התחנך.

ברוקר.

זאת אומרת,

מה שמחנכים חנוך לנער,

כל מה שתשקיעו

בנערות

אצל הילדים,

זה יישאר לדורי דורות.

אפילו השכל יאמר להם לא,

הם לא יאכלו.

כי כוחות הגוף כבר נהיו משועבדים לחינוך הזה.

אותו דבר גם בכוחות הרעים.

אם בן אדם חנכו אותו לדברים רעים,

אז הגוף שלו כבר לא יכול.

כמו הקלפטומנים, אשתו של בן גוריון, שהייתה קלפטומנית, הייתה גונבת מחנויות ומהכול. היא לא יכולה.

קוראים לזה מחלה?

קוראים לזה מחלה.

כן, אצלהם הם מגדירים הכול מחלות, שיהיה תרופות. כן? איך הם ימכרו תרופות? צריך להגיד שיש מחלות.

עינוך של גנבת, זה הכול.

מה פתאום שיבוא לבן אדם דחף נגד ההיגיון, נגד הטבע, נגד התרבות, נגד הכול,

שפתאום הוא הולך וגונב.

גונב. מה זה? מה זה?

אפילו אחר כך שיש לו כסף, מלנת אלפים, הוא יכול לגנוב.

לגנוב או להוציא במרמה, או להגיד שמגיע, או שלא לדווח, וזה, עיין, משפחת ראש הממשלה ההוא וההוא וההוא וההוא.

מכאן אנחנו צריכים לצאת וללמוד

כמה דרוש לנו להתחנך

ולקנות קניינים נפשיים תמידיים.

זה נקרא הצלחה תמידית.

זה הצלחה.

כל הצלחה שאתם שומעים, שי, עלה.

אילון מאסק

עלה עכשיו יותר מבזוס,

בזון,

ביזנס,

מעילות דתי.

שלח לו פסל,

מספר שתיים,

קהילות המקום שני, אני מקום ראשון, מסתלבט עליו.

שני מפגרים

עם כמה שטרות של מונופול.

הכל שטויות.

ביום אחד הם יכולים ליפול,

וזהו.

או שאחד יחסל את השני בדרכים כאלה או אחרות,

כפי שידוע בעולם העסקים הזה.

זה לא הצלחות, זה שטויות.

ברגע אחד הוא מת,

ואיפה ההצלחה?

אבל אדם שהשקיע בנפשו, בגופו,

זה לנצח.

כשהוא יצא מכאן,

הוא יוצא עם המידות שלו,

ואז המידות שלו למעלה לא מפריעות לו.

אבל נגיד אם בן אדם היה בטבעו אלכוהוליסט,

והוא יוצא מפה,

הוא מגיע על גיהנום,

והוא רוצה שייתנו לו לשתות.

איפה הוודקה שלי? איפה ה...

תשתה גדולים, תשתה קטנים, זה מה שיש פה.

שמים אותו בתוך ביצה כזאת, ואומרים, תשתה.

בכבוד, תשתה.

לא נותנים לך את מה ששותים קודם,

נותנים לך את מה שיוצא אחרי ששותים.

תשתה את זה.

מה תעשה עם כל המידות הגרועות כשתגיע לעולם האמת? תבקש למלא אותן?

אין.

אתם יודעים איזה איסורים אלה?

ראיתם אנשים שלא נותנים להם סם?

ראיתם אנשים שלא נותנים להם לשתות?

אז זאת אומרת, אבל אם אדם יוצא עם מידות טובות,

שם אין בעיה.

מידות טובות הן לא כאלה

שקושרות אותך לחומר ולזה.

יש.

נותנים.

אין.

לא נותנים. אבל המידה היא טובה.

היא קיימת.

היא מהירה.

מקבלים עליה שכר.

אז לכן, תדעו,

חינוך

זה סוד ההצלחה.

מי שמצליח לחנך

את עצמו ואחרים,

זה סוד ההצלחה.

אין הצלחה תמידית יותר גדולה מזו.

לדוגמה,

אדם החזיר בן אדם בתשובה,

והבן אדם הזה התחנך עכשיו לשמור תורה ומצוות. קודם היה עושה עבירות,

עכשיו הוא מחונך רק לעשות מצוות.

זו הצלחה תמידית.

כל מה שהוא יעשה כל ימי חייו וצאצאיו עד סוף הדורות, שייכים למחנך.

למה כתוב על

מלמדי תינוקות

שהם ככוכבים בשמיים?

כמו שהכוכבים לעולם מאירים.

ככה,

כל הנפשות שהם לימדו אותם,

זה מאיר להם לעולם ולעולמי עולמים.

אם לימדת את הילד להגיד א', ב', נכון,

עם ח' וע',

והקפדת, הוא ידע לקרוא מלעיל, מלירה,

דגש חזק, דגש רפוי.

אתה בעצמך דוגמה, כי אתה עבדת על עצמך.

אז הם לא יטעו

בשמע ישראל ויגידו לעובדו.

במקום להגידו לעובדו,

הם יגידו לעובדו, אוי ואבוי.

במקום להגיד שמה, הם יגידו שמה.

שמה.

שמה של ציפורה.

מה זה שמה?

שמה ישראל.

שמה ישראל.

שמה ישראל, גם זה לא נכון, שמה ישראלה.

לא שמה ישראל.

להגיד שמה, שמה זה לשון מקווה.

וכן הלאה.

אז מלמד,

שמקפיד על הדברים ונוטע בילדים

את השפה הברורה,

לקרוא ולהבין הכול,

הנטיעות שלו יביאו לו פירי פירות לדורי דורות.

ילד כזה יבין כשהוא לומד אחר כך גמרות והכול.

הוא לא יתבלבל.

הוא ידע פסוקים, הוא ידע הכול.

מזכה הרבים

ככוכבים לעולם ועד.

אז יש במה להשקיע. חינוך.

חינוך עצמי

וחינוך לאחרים.

קדימה, להתחיל.

המשך יבוא.