על מה עיקר התביעה | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת ראובן צבי בן רבקה, מנוחתו עדן,

והתורמת

תזכה היא וכל יוצאי חלציה לתשובה שלמה ובריאות איתנה.

הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין, זכר צדיק לברכה, במאמר

עיקר התביעה על שהרגיל עצמו במעשים שהיה נקל לפרוש מהם.

עיקר גודל עונשי שמיים הוא

בעד אלו החטאים שהיה ביד האדם לפרוש מהם ולא פרש.

זאת אומרת,

כשמביאים על האדם עונש מהשמיים,

אז העונשים הגדולים,

בעיקר העונשים הגדולים,

זה בעד חטאים.

שהיה ביד האדם לפרוש מהם ולא פרש,

יכולת לפרוש.

יכולת לפרוש.

כי בעד אלו חטאים,

הוא כבר רגיל ושקוע בהם,

ואי אפשר לא לפרוש מהם.

הוא אדוק

בעבירות מסוימות,

ואין בידו לחזור למותר,

וטובע בים של עוונות ופשעים מכוח הארגן.

העונש על זה לא גדול כל כך,

כי קשה מאוד לפרוש מהם אחרי שההרגל בהם נעשה טבע שני.

אבל במה עושים חשבון?

חשבון בשמיים הולך ככה,

עם ההתחלה של החטאים.

בשעה שהאדם עדיין לא היה מורגל בהם,

והיה בידו לשרש אותם ולעקור אותם,

והוא לא פרש מהם,

ונתן להם מקום שייקבעו בליבו ושיעשו טבע.

על זה הוא יישא את עונשו.

זו עיקר התביעה לאדם.

למה הנחת

שייקבעו בליבך,

ואחר כך יהיה קשה לך לפרוש מהם?

למה לקחת סם לטעום תחילה, נראה, נראה מה זה, אומרים זה טוב, זה עושה כיף.

ואחר כך הוא נהיה נרקומן,

שהוא נרקומן כבר,

אפילו הולך לגמילה כמה פעמים, לא מצליח.

זה כבר אבוד.

התביעה למה טעמת?

ידעת, ראית נרקומנים בסופם, איך הם נראים ואיך הם מתים.

למה נהיית אלכוהוליסט?

למה טעמת את הטיפה המרה?

למה הרגלת את עצמך לזה?

אחר כך אתה מסטול כל החיים,

אתה שיכור.

למה כבר אין מה לעשות?

אי אפשר לבוא אליך בטענות שאתה שיכור, נרקומן, כמו

כשהיית בן אדם עוד בהכרה סלולה.

מי ביקש ממך לגעת בדבר שאתה יודע את התוצאות?

אתה ראית אנשים כאלה, איך הם מתים.

מתים משחמת הכבד,

מתים ממחלות איומות ונוראות, מצטמקים, הורסים את חייהם, נהיו גנבים, גזלנים.

כל זה הבאת בזה שהחלטת לטעום, לטעום מהחטא.

טעום.

על זה יביאו אותך בזה. זה גודל העונש.

על זה אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בעבודה זרה.

עבירות שאדם דש בעקביו,

סובבות אותו ליום הדין.

וואי וואי וואי וואי.

עבירות שאדם דש בעקביו, כאלה קטנטנות כאלה, כלום.

עבירות שאדם יכול לדוש אותן בעקביו.

עבירות שלא היו עדיין קבועים בליבו.

עוד לא התרגל אליהם.

והם עוד לא הפכו אצלו לטבע.

אלה העבירות שיהיו סובבות אותו ליום הדין. למה הנחת להם להשתרש לך בלב?

אחרי שהוא כבר השתרש, הוא נהיה נרקומן, הוא נהיה מסטול,

הוא נהיה עבריין,

הוא היה בעל תאווה, ונהיה נואף, ונהיה משוגע.

זה כבר אבוד.

זה כבר מבינים שבמצב כזה זה כבר לא בר שליטה.

אבל למה נכנסת לזה?

למה נכנסת?

אדם רואה שדה מוקשים, כתוב שדה מוקשים,

ויש גדר.

מה, אתה משוגע להיכנס לשם?

לא, אני אעשה רק פסיעה אחת. מעניין אם אני אצליח לעבור בין המוקשים.

מה אתה מפגר?

מי עושה דבר כזה?

אתה יודע מה זה עוונות, אתה יודע מה זה חטאים.

כתוב בתורה, אתה יודע.

למה אתה נכנס לזה?

למה אתה נכנס לשדה מוקשים? אתה תתפוצץ, זה ברור שתתפוצץ.

אתה לא מחיל הנדסה.

אין לך דקר.

אתה לא יודע לעבוד.

ובכן, צריך אדם להקדים,

לעשות סייגים וגדרים

עוד לפני

שהורגל בעבירות.

תתרחק!

שדה מוקשים!

אל תתקרב אפילו עד הגדר.

אל תיכנס לאזור, לא כלום. מי יודע, אולי יש איזה מוקש שגלש החוצה.

והגדר שגידלו, לא בטוח שהיו כמה כאלה בצפון שהתפוצצו ילדים בטיולים.

אדם צריך להקדים לעשות סייגים וגדרים לפני שיתרגל לעבירות,

כי התביעה העיקרית זה על אותו זמן.

ולא להניח על הימים הבאים,

כי אז קשה מאוד לפרוש.

הרי כשהתחלת, כבר אמרו החכמים,

אחרי פעמיים זה כבר כאילו מותר לך.

אתה כבר מרגיש שאין לך שום מגבלה.

וכן, כשאדם עוד נער,

השתדל שלא יושרש בליבו,

כי אז עוד קל לפרוש מהם.

וככה גם בעבודת המידות.

זהו הזמן בהתחלה.

ועל אותו הזמן, אם לא עבד על מידותיו,

תובעים מאיתו. למה בהתחלה, כשיכולת להרגיל את עצמך בהרגלים טובים,

הרגלת את עצמך בהרגלים רעים?

על זה אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, מסכת סוטה ב'

כל הרואה סוטה בקלקולה,

יזיר עצמו מן היין.

אחד עובר,

רואה ליד שער ניקנור,

הכהן שמה עושה בושות

לאישה סוטה

לפני כל הנשים,

והוא רואה את הסוטה בקלקולה.

הוא צריך להזיר את עצמו מן היין. למה? הוא אומר, מי גרם לה?

רק היין גרם לה את זה.

אשת איש,

והיא נסתרה עם בן אדם.

איך זה יכול להיות?

כוסית אחת

שתיתי ועוד אחת

שתיתי

מכירים את השיר?

כל הרואה סוטה בקלקולה, יזיר עצמו מן היין.

הביאור כי יביט בעין פקוחה על שורש החטא.

מה השורש של החטא שלה?

שורש החטא זה העיקר של החטא.

והשורש שלה, של הסוטה, זה היה ביין.

ולכן,

יזיר עצמו מן היין, כי זה השורש.

וצריך לברוח מהשורשים

שיכולים להביא אותך הרי.

שוטים ועוד שוטים,

והחבר'ה רוצים ככה להסתלבט. קח, קח, קח, אתה לא יודע לשתות.

קח, קח, קח, קח, קח.

ועד שמוציאים אותו, אתה מבין, בגרירה.

ולכן יזיר את עצמו מן היין,

כי אין להביט רק על הסוטה עצמה בקלקולה.

היא כבר כמעט אנוסה אחרי שהיא שתתה את היין. זה כבר לא בשכל.

אבל להתבונן על סיבת החטא. מה הסיבה? יין.

אז יזיר עצמו מן היין. תראה מה התוצאות.

התוצאות איומות.

באופן זה אפשר לבאר את מאמר חכמים זיכרונם לברכה בירושלמי.

בחגיגה, פרק א', הלכה זנקי.

ויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה,

ועל גילוי עריות,

ועל שפיכות דמים,

ולא ויתר

על עוון ביטול תורה.

וואו.

שלוש העבירות הכי חמורות בתורה,

שעליהן ייהרג

ולא יעבור, ויתר.

מה זה ויתר?

מה זה הלשון ויתר?

ויתר הקדוש ברוך הוא על אלה, ולא ויתר על עוון ביטול תורה.

מה רוצה לומר בזה?

על גזל ועריות,

אחרי שאדם שקוע בהם.

עוד אפשר להמליץ קצת לומר,

גמרנו, הבן אדם אבוד, הוא כבר טובע בתוך העבירות האלה, הוא כבר מורגל בהם, זהו, זה... ובלעזר בן דורדיא לפני.

בשעה שהוא עושה את הפעולות הללו,

הוא כבר מסובב בחטאים, הוא לא רואה בעיניים,

הוא אפילו לא מרגיש מה הוא עושה, זה בשבילו, כאילו

הולך לעבודה.

וזה נעשה אצלו כמו טבע.

אבל!

לא ויתר הקדוש ברוך הוא על ביטול תורה.

מה זה ביטול תורה?

שלא יתלמד בראשונה.

אם היית לומד תורה בהתחלה,

היא הייתה עוצרת אותך,

הייתה מזהירה אותך,

הייתה מראה לך מה גודל העוון,

מה יהיה איתך?

ועל זה שהתרפית ממלכתך בתחילת החטא,

ולא אחזת את האמצעים

שלא לבוא לידי גזל, שלא לבוא לידי עריות,

על זה לא ויתר השם.

זאת אומרת, על מה הוא ידון את האדם?

על תחילתו.

זלזלת,

לא למדת,

חשבת שאתה מוגן.

אני יודע בדיוק מה צריך, מה לא צריך.

ואכלת אותה.

אז כשבאים לדון

על עצם זה שכבר היית שקוע בזה,

כבר הקדוש ברוך הוא יודע, כשהיצר הרע משתלט על הבן אדם,

זה גם אדם גדול יכול להיכשל, ברגע שהוא השתלט עליו, זה כמו אנוס כבר.

כמו.

אבל לפני שנכנסת לזה, למה לא עשית גדר? למה לא למדת תורה להתגונן?

הרי אני אמרתי לך, בראתי יצר הרע,

ואני גם אמרתי לך שבראתי תורה תבלין.

למה לא השתמשת בתבלין?

אמרו לכם, לפני השקורונה, קחו ויטמין D,

קחו ויטמין C,

אל תסתבכו.

לא שמעתם, אחר כך אין לכם מערכת חיסון בריאה, תקינה.

אז אתם לא יכולים להתמודד.

אז זאת אומרת,

אתה היית צריך להתכונן.

ומצוי שבשעת משפט הגזלה לא תהיה

חומרת העונש על הגזלה עצמה,

אלא על הסיבה שגרמה אותו לגזול.

למה לא שמרת את עצמך ממנה?

למה?

בוא תגיד.

אמרנו כבר בעבר, כשבן אדם

שובר את הזכוכיות ברחובות,

ויטרינות של חנויות.

אז השופט שואל אותו, תגיד לי, למה עשית את זה?

הוא אומר לו, הייתי מסטול.

טוב, היה מסטול, הוא לא בהכרה,

הוא לא יודע מה הוא עושה, הוא לא מבחין.

הוא יכול גם להכות את משפחתו?

הוא לא בהכרה, כאילו, זה מסטול, קוראים לזה, יש לזה שם, מסטול.

אבל השופט ישאל אותו, ולמה נהיית המסטול?

לפני ששתית, היית בהכרה, נכון, למה לקחת את הבקבוק?

אתה לא יודע את התוצאות.

לא שמעת? לא ראית אף פעם? לא עברת את זה בעבר?

אני רואה שיש לך הרשעות קודמות,

מאותן סיבות, שהיית מסטול.

אז למה אתה כל פעם שותה מחדש?

תראה, כבר אתה יודע שזה לא טוב וגורם לך נזקים.

למה אתה ממשיך?

על זה העונש הגדול.

כי על זה אין לך טענה לומר, אני לא הייתי בהכרה.

היית בהכרה. לפני שהתחלת לשתות, היית בהכרה.

כשאדם נכנס בהכרה,

זה כמו שאומרים, מאבד עצמו לדעת.

זה לא מאבד את עצמו באונס, איזה משהו, איזה דחף בלתי נשלט או משהו

בעקבות איזה כדור, אני יודע, פסיכוזי או משהו.

זה לא.

אתה פשוט מאוד,

מדעת, כתבת מכתב שאתה מתאבד.

למה? בגלל שיש לך חובות, נגיד.

כתבת את זה מפורש, זה להתאבד מדעת.

עם החלטה ברורה כאדם בריא שחושב,

כותב.

כשאתה נכנס לחטא,

בפעם הראשונה אתה מתאבד מדעת.

אדם שהתאבד מדעת,

לא מתאבלים עליו.

לא משתתפים בהלוויה של מתאבד מדעת.

אין לו חלק לעולם הבא,

כי הוא תאבד מדעת.

נגד התורה, נגד המצוות, נגד השם.

הוא החליט שהוא בעלים על הנשמה שלו, הוא יחליט מתי הוא יוציא אותה.

היא לא שלך בכלל.

השם הפקיד אותה אצלך,

עד זמן שהוא מחליט לקחת,

ואתה החלטת לעולם חכה לך.

אני מתקדם.

אז תתקדם לכף הקלע.

שבות שונה.

רבי חנני אומר ראשי אומר, עושה קדוש ברוך הוא חוזר כל ישראל,

לפי כוח ארבון תורו ומשוות של נעמור אלוהים אף למען סיפור יגדיל תורויה אדיר.