מנהיגות - חלק סב | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום עליס חן בת מסעודה, רפואה שלמה מהרה, אמן.

בנהיגות סב.

הכוח של הערבות

מה שלמדנו, שאם אדם לוקח על עצמו אחריות והופך להיות מוכרח,

זה יביא אותו לשיאים של הצלחה.

אז אפשר להבין זאת

גם מהערבות של יהודה להשיב את בנימין אחיו

אל חיקו של אביו.

התורה אומרת,

כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמור,

אם לא אביאנו אליך,

וחטאתי לאבי כל הימים.

יהודה אומר לי יעקב אביו

שהוא ערב

להביא את הנער,

להשיב את בנימין.

והוא אומר לו, אם אני לא אביא אותו, אני חטאתי לך כל הימים, בעולם הזה ולעולם הבא.

זאת אומרת, הוא כאילו,

בלשון שלנו, הוא מהמר על החיים בשני העולמות.

והערבות הזו מגיעה על רקע סירובו של יעקב אבינו לאשר את הירידה של בנימין למצרים,

מחשש שמא יקרנו אסון.

אבל מה לעשות ששליט במצרים, יוסף,

דורש

את הבאתו של הילד?

מה לעשות?

אז ראובן

הציע את חיי בניו בתמורה.

ראובן זה הבכור, לוקח אחריות,

ואומר,

אולם יעקב אבינו דוחה את ההצעה.

מה בצע לו בחיי בניו של ראובן?

יעקב אבינו יודע שראובן מתכוון להעביר לו בכך עד כמה הוא מוכן להיות אחראי על חייו של בנימין.

הוא מוכן אפילו להקריב את בניו לשם כך,

אם הוא לא יצליח, כמובן, כאילו.

אבל יעקב אבינו שולל את הרעיון מכל וכל.

מגיע יהודה ומציע להיות ערב על הנער.

ולמרבה הפלא, הטענה הזאת של יהודה

עם הערבות מתקבלת מיד.

ויש להבין מה היתרון שיש בערבות של יהודה לעומת נתינת חיי בניו

של ראובן.

התשובה,

יעקב אבינו יודע שזה לא פשוט למשכן את הילדים,

אבל זה לא מנוע בעל עוצמה מספקת להתמסר במאה אחוז להצלחת המטרה של השבת בנימין אל ביתו.

רק כאשר יהודה מקבל על עצמו אחריות וערבות אישית,

אישית,

אז יעקב אבינו יודע שלא יאונה כל רע לבנימין, והוא ישוב הביתה לשלום.

את היסוד הזה מוצאים בספר שם משמואל,

בשם אביו הגאון הקדוש,

בעל אבני נזר.

הוא מסביר

מדוע הבטיח יהודה ליעקב

שאם לא ישיב את בנימין חי,

יהיה טרוד משני עולמות?

ולכאורה,

מדוע לא יסתמך יעקב על הבטחתו של יהודה

שיעשה כל שביכולתו להשיב את בנימין?

מדוע נחוצה התחייבות שכזו,

שהייתה בעלת השלכות בסופו של דבר,

כמו שדרשו חכמים על קהילת חכם שמתקיימת אפילו על תנאי,

ובגלל זה עצמותיו של יהודה היו מתגלגלות

במדבר ארבעים שנה,

ולא הכניסו אותו לישיבה של מעלה,

עד שמשה רבנו לימד עליו זכות,

ואמר, שמע השם כל יהודה ואל עמו תביאנו.

לפני כן לא,

לא קיבלו אותו בישיבה של מעלה,

בגלל שהוא אמר את זה, וקיללה תלמיד חכם,

אפילו על תנאי

היא מתקיימת.

אז זה עלה לו ביוקר, כמו שאומרים.

ותירץ בו על אבני נזר,

כי יהודה ידע שבפוטנציאל

יש לו כוח להילחם אפילו נגד כל מצרים.

אך לצורך כך

הוא צריך מחייב עוצמתי דיו,

שידרבן אותו להוציא את כל הכוחות הללו אל הפועל.

והוא ידע

שרק אם שני העולמות שלו היו מוטלים על כף המאזניים,

אם לא ישיב את בנימין,

זה ייתן לו את הכוח להוציא את היכולת אל הפועל.

ולכן, יהודה מיוזמתו קרך את ההתחייבות במשכון

בדמות שני העולמות.

ככה כל הגדולים

היו מקבלים על עצמם, אפילו שידעו שיש בכוחם,

היו מקבלים עליו חיובים.

חיובים.

בלי חיובים לא מוציאים לפועל.

ולכן,

אברהם אבינו אפילו שלא רצה ליהנות משום כסף,

כמו מלך סדום עם ההצעות שלו.

ערימות ידי לאל עליון,

קונה שמיים בארץ.

אני לא מוכן לקחת כלום.

לא שרוך ולא כלום.

זאת אומרת,

זה מחייב.

גמרנו. נשבעתי.

היו נשבעים לי יצרם, וזהו.

אני לא יכול לזוז.

אז גם פה הוא לקח על עצמו באופן הזה.

וסיפרתי לכם איך הצלחתי לעשות כמה דברים.

כל פעם שעלה לי רעיון טוב בראש,

מיד פרסמתי אותו ברבים, ואמרתי שאני הולך לעשות א', ב', ג', שיהיה לי מחייב, כולם מחכים לראות,

עושה או לא עושה.

אז זאת אומרת, אם אתה רוצה להוציא לפועל דבר,

תכניס את עצמך להתחייבות, חוץ ממה שאתה מקבל עליך.

תכניס את עצמך להתחייבות באופן כזה שלא תוכל לסוג.

זה מה שעשה יהודה.

ואכן, הערבות הזאת יצרה אצל יהודה מחויבות אישית אדירה,

עד שהיה מוכן לעשות הכול,

ממש הכול,

לעמוד בהבטחתו,

ולמסור את נפשו ולהרוג את כל מצרים, אם צריך,

אם בנימין לא יושב להביא.

זה כוחות ועוצמות שנובעים מאחריות

וממחויבות אישית.

רק ככה מגיעים

למדרגות כאלה.

עכשיו,

בואו נראה מחקר.

שהמרכז האמריקאי למנהיגות יצירתית ערך.

עשו מחקר

להוכיח מהם סיבות ההצלחה.

והחוקרים הוכיחו

שכל קושי או סבל

שאדם חווה בחייו

אינו מהווה גורם משמעותי

ביחס להתפתחותו והצלחתו העתידית.

הגורם היחיד שמשפיע על המידה של ההצלחה

זה האדם עצמו,

ואיך הוא התייחס לקשיים.

האם הוא התנהג כקורבן

והאשים את האחרים בכישלונות,

או שהוא התנהג כמנצח שהחליט להתמודד בגבורה עם הקושי בכישלון

ולנצח?

הם ראיינו 500 מנהלים

מהחברות המובילות בארצות הברית.

נתנו להם שאלון,

שאלות שונות על הקריירה שלהם.

60% מהמנהלים

הודו שהיו להם כישלונות עסקיים,

והדיחו אותם למשרות נמוכות,

וניצבו בעימותים חמורים עם מנהלים בכירים של החברה,

והחמיצו קידומים,

או פשוט לא ידעו מה לעשות.

למרות זאת,

הצליחו המנהלים האלה לשקם את הקריירה שלהם,

וההוכחה לכך,

באותה שעה שהם ראויינו,

תפסו עמדות בכירות בניהול חברות גדולות בארצות הברית.

עוקרים ישבו וחקרו

מה יוצר

את ההבדל בין מנהל נכשל,

שמדיחים אותו לצמיתות,

לבין מנהל מוצלח,

שאומנם ירד לתקופה מסוימת,

אבל אחר כך שב ותפס עמדה

גבוהה יותר מבעבר.

אחרי מחקר מעמיק,

הם גילו,

המנהלים שהדיחו אותם

התנהגו כקורבנות,

הוא עשה לי, הוא אכל לי, הוא שתה לי, הוא לקח לי, הוא בדק.

וניסו להסתיר את השגיאות,

או להטיל אותן על מישהו אחר.

לעומתם, אלה שניצחו בסוף

היו אלה שהתמודדו עם השגיאות,

הפנו את תשומת הלב למשגים,

מתוך תקווה שהפתרון שיישמו בפעם הבאה יהיה יותר טוב.

לקום מתוך ההריסות,

להגיד, כן, טעיתי, הוא צודק,

אני אתקן.

זה הסיכוי לעלות.

אבל אם אתה מתבכיין, תישאר שם בביצה שלך.

ככה אדם צריך להסתכל

על החיים הרוחניים,

כמו בעל עסק,

שעכשיו ראינו.

ואנחנו אומרים בכל יום לעסוק בדברי תורה, עסק.

דברי תורה צריך להתייחס אליהם כמו עסק.

אם אתה בעל עסק כושל, לא הולך ל... לא לומד, לא מבין, לא זוכר,

בכיין, בכיין.

אתה עולה את זה בהורים שלך, בזה גדלתי בחברה כזאת, הייתי ככה, לא יודע, זרקו אותי, אמרו לי.

אם אתה מתנהג כמו בעל עסק כושל,

ומתנהג כקורבן,

ומאשים את כל העולם,

בסוף אתה תקרוס.

אבל,

אם אתה תלמד מהשגיאות,

ותתנהג כמנצח,

ותאשיב רק את עצמך,

ותתקן שוב ושוב,

ותשתפר עוד ועוד,

אז תצליח בסופו של דבר,

בסייעתא דשמיא,

כי השם רוצה לראות אותך נלחם על חייך.

הם שווים, משהו, לא?

וכמו שאמר יונה הנביא,

בשלי היה סער.

יש סערה? אונייה חישיבה להישבר?

יש שם בתוך האונייה עובדי עבודה זרה?

מה זה? בגלל מי?

אני הצדיק הנביא, בגללי?

בגלל אלה עובדי עבודה זרה, יש פה חבילה של עובדי עבודה זרה, הם גורמים לה סערה.

לא.

הוא אומר, בשלי היה סער.

אדם צריך להסתכל בעצמו ולמצוא את השגיאות, טעויות,

כישלונות, אצלו,

ומהן לתרומם.

אבל אם תאשים אחרים, לעולם לא תתקן את עצמך.

הרב הקדוש, בעל הדברי חיים מצאנז,

זכותו תגן עלינו, אמן,

מסמיך על הפסוק שנאמר לאברהם אבינו,

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך

אל הארץ אשר אראך,

ויעשך לגוי גדול,

ועריכך,

וגדלה שמיך,

ויהיה ברכה,

ונברכו בך כל משפחות האדמה.

והנה לשון קדשו.

בספר פי צדיק,

מאמר זן,

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.

אם אדם מישראל

מהרהר בליבו

שהוא מלא כולו מידות רעות,

והגשמיות התגברה בו חס ושלום,

מה אומר לו הקדוש ברוך הוא?

לך לך מארצך,

תעזוב את כל הפחיתות שלך,

ויתרחק מן התאוות המתגברות,

ואל תחשוב כאילו אי אפשר חס ושלום להתגבר עליהן.

לך לך מארצך,

אתה יכול לעשות זאת, לך לך מארצך, מהארציות.

כי בוודאי אתה יכול להתחזק

בלנצח את התאוות.

ואם הוא תולה את פחיתותו במולדתך,

דהיינו שהוא לא נולד בקדושה,

ולכן קשה לו להתגבר על החומר,

או שהוא נכה רוח בתולה הכול בבית אביך,

הכול זה נולדתי לו בקדושה,

הכול זה מהבית.

וטוען,

לא זכיתי לרבי טוב.

איפה אפשר למצוא עכשיו רבי כמו בשנים קודמות?

אילו זכיתי לרבי כמו בימים קדמונים,

אז בוודאי הייתי משיג לכל הפחות שמץ מן הקדושה.

על כל זה אומר לו הקדוש ברוך הוא, לך לך רוח לק.

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך.

כלך אליך מטענות האלה.

כיוון שאם תרצה באמת להיטיב דרכך מכאן ואילך

אל הארץ אשר אראך, הלו.

מכאן ואילך אל הארץ אשר אראך,

אז אני אראה לך באיזו דרך טוב ללכת עבורך.

אז בעצם זה הכול תלוי בך.

רק לך לך.

ואם תבוא בטענה נבער מדעת אנוכי ידוע תדע.

כי ויעשך לגוי גדול.

אני אתן בקרבך נשמה גבוהה שתסייע לך,

ואז תוכל להגיע כל כך רחוק בעמלך,

עד שתהיה בבחינת ויהיה ברכה,

שתזכה לדרגה של מברך,

וככל היוצא מפיך יעשה.

ולא עוד,

אלא ונברכו בך כל משפחות האדמה.

שכל העולם יצביעו הולכם ויאמרו,

זה הדרך לחובה,

תלכו אחריו.

כל זה בתנאי

שאתה לך לך מארצך.

זאת אומרת, תצא מהתירוצים,

מהקשקושים,

מההאשמות,

ותתלה את החסרונות ואחרים, במקרים כאלה ואחרים.

אם תלך לך מכל אלה,

אני אעשה לך לגוי גדול.

אז הנה, הכל תלוי בנו.

אם תרצו,

לא רוצה להמשיך,

אבל

אתם יכולים

בלי שום בעיה להיות גדולי ומאורי הדור.

זה הוכחנו כבר מהשיעורים האחרונים.

כל אחד יכול להתרומם ולעלות

עד מיצוי כוחותיו

בשלמות

יכול לחזור לקדוש ברוך הוא מתוקן בנפש, רוח ונשמה, חיה ויחידה.

אבל

בלי האשמות, בלי תלונות, בלי בחיות.

לקחת אחריות, שליטה,

ולהכניס את עצמך למצב של מוכרח,

וככה תצליח בשיעתא דשמיא, אמן.

המשך יבוא.

תודה רבה.