וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים | הרב עמנואל טולדנו

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫הבשי והבשי,

‫אביש בשמים גזר עליי שלום בארחתית.

‫זה הפירוש, והיתם לי משמי.

‫אז אתה שומע ותכנע לזה,

‫הקווי של הדברים.

‫-הוא לא כתב לפי. טוב.

‫תשמע, מה עכשיו זה?

‫-הגותו...

‫-תסגור את הדלת.

‫לא, הדלת הראשית.

‫-מה, עשו לויים? ‫-לא יבואו, יקצרו. ‫-מה בעד?

‫-לא, הם דופקים, יש כאלה דופקים. ‫-כן, זה מפריע.

‫אז יש כאלה דופקים. ‫-בואו, תרגום זה לא יקצרו.

‫אבל אתה שומע ותכנע לזה,

‫שאביש בשמים גזר עליי.

‫אנחנו שומרים את התורה.

‫כל פעם שם פרשים, אמרתי, ‫זה מחנך.

‫-כן. נכון.

‫אבל אנחנו לא רק שומרים את ה... ‫זה מחנך אותנו לעצם הדברים ‫שכתומים בפרשה.

‫למשל, לא לגנוב, לא לגזור, ‫לא לעשות צריכה להכין, לא תקבל.

‫יכול לתת ל... להקשיחה וביאה.

‫-מממ.

‫-אוודאי מחנך.

‫זה ודאי מחנך.

‫אבל...

‫אתה שומע? ‫-כן.

‫אבל לא זה מה שרוצה הקדוש ברוך הוא.

‫לא רק החינוך.

‫הוא רוצה שזה יהיה, ‫בגלל שכך גזר עליי אביס בשומיים.

‫רבשת, בהבדיל אתכם מכל העמים,

‫להיות לי,

‫הכוונה להיות לי לשמי,

‫אנחנו עושים את זה ‫בגלל שהביש ושומעים גזר עליי.

‫זה עול מלכות לא יתברך, ‫לקבל עול מלכות

בכל מצווה,

‫כל מצווה שאנחנו עושים, ‫בפרשת הקדושים יש בה

כל המצוות, גם פרשת עריות,

‫למה פורשים מעריות?

‫כי כך אביש בש... אני, אני,

‫אביש בשמיים גזר עליי.

‫הוא אומר לך, זהו,

‫זה גזרה, כמו שכתב במסילת אישרים. ‫אתה יודע?

‫זה לשון של המסילת אישרים.

‫וכשהוא מדבר,

‫הוא אומר,

הוא אומר שהאדם צריך לפרוש

מהאנשים,

‫מהכול בדיבור, בעיניים.

‫כך גזר הקדוש ברוך הוא,

‫לא

להשתמש בשום אישה.

‫רק אם יש לך אישה בחופה וקידושים,

‫זו אשתך. אבל כל הנשים,

‫כך גזר עליי הבורא, ‫כך גזר עליי הקדוש ברוך הוא.

‫עיקר האבורט הוא שההבדלה הייתה,

‫אנחנו מובדלים במצוות האלה כולן,

‫לא רק בשביל חינוך. ‫בטח,

זה מחנך אותנו,

‫זו התרבות היהודית של הקדוש ברוך הוא.

‫אבל עיקר החינוך שלנו הוא,

‫עול מלכותו יתברך, ‫לקבל עול מלכות השם.

‫שכל מצווה שאני עושה, למה?

‫כך גזר עליי אבא. ‫כך גזר עליי אבא.

‫זה הפירוש שהוא הביא אתכם.

‫והבדתי שסבא, בפיוט שלו,

‫הוא כתב,

‫נאמן לשמו, בחר בעמו,

‫להיות לו לשמו אומה נבחרה.

‫הפירוש הוא כיוון פה לרשי הזה, ‫אבל לרב לעובה מן עזריה,

‫שהכוונה להיות לו לשמו,

‫לשמו שהוא אביש בשמים, גזר עליי,

‫וזה לקבל עול מלכותו יתברך. ‫זה הלשמה פה.

זה לא נשמה של מצע.

‫זה נשמה,

‫הלשמה פה הוא

‫לקבל,

כי הוא גזר עליי,

‫לקבל עול מלכות שמים.

‫בכל מצווה אנחנו עושים ‫בגלל שהגזר עליי הבא.

‫יפה מאוד.

‫אז נדמה לי למה, ‫מה זה נקרא U.S.לי לשמי? ‫-כי הוא כותב שמה,

‫הוא לא הבין אותי.

‫הוא כותב שאילו לא עושים את זה לשמוע,

‫אז זה לא מחנך כלום.

‫לא, אני לא אמרתי דבר כזה.

‫אני אמרתי, זה להתחנך.

‫אבל אתה רואה שאחאב ‫לא רצה לתת את זה לגוי.

‫למה לפי שהוא ייקח,

‫למה לתת להם את התרבות הזאת שזה... ‫-מה אב לא רצה לתת לגוי? ‫יש ספר תורה.

‫זה הרי מתקן את האומה,

‫מתקן את החברה, ‫כמו שהבאתי בשביל שעבר.

‫אני הייתי בחוץ-לארץ,

‫ראיתי שכולם רווקים.

‫למה?

‫בכלל ההפקרות שלהם.

‫הם מופקרים,

הם לא צריכים להתחתן, ‫יש להם בלי להתחייב, בלי שום עול,

‫בלי ילדים, בלי עול ילדים.

‫אבל אנחנו...

אז מה קורה?

‫מן ההפקרות הזאת מה קורה?

‫אין להם בכלל משפחה,

‫אין להם ילדים?

‫הייתי בבית-חולים שם, ‫היה חולה בחדר שלי, חולה בפינה, ‫היא ואני בפינה הזאת.

‫אף אחד לא ביקר אותו.

‫הוא לבד.

למה? אין לו לא בנים.

‫הוא היה מבוגר, הוא היה בן 50. אין לו בנים,

אין לו אחים,

‫יש לו אמה, ‫הוא ודאי נולד מאמא, ‫לא נולד מן האבי.

‫אמא זקנה הייתה באה לבקר ‫אותו פעם בשבועיים.

‫זהו, ואין להם שמחות.

‫אמרתי להם, גם כל האחיות,

‫זקנות,

‫הייתה אחות אחת בת 55,

‫היא ראתה אותי איך שאני מתפלל בשמחה.

‫אז היא באה, ניגשה אליי.

‫היא ניגשה אליי, אמרה לי, ‫תתפלל עליי.

‫אמרתי לה, תתפלל, ליאת.

‫אמרה, אני מתפללת ולא מעינית.

‫אמרתי לה, את לא מתפללת לכתובת הנכונה.

‫את מתפללת לישו, שהוא בעצמו בגיהינום. ‫לא אמרתי לה את המילים האלה.

אתה אבל...

‫זה, בוודאי לא תקבל.

‫הם כתבו וישבעו.

‫זה כתוב בשירת דוד.

‫הם מתפללים לעבודה זרה שלהם, ‫ואין להם מזה כלום.

‫אבל אז אחרי החיים הם מתפללים לשם,

‫ולא ענם, הקדוש ברוך הוא עמי אותם.

‫כתוב בספר מלאכים ששלמה המלך יתפלל,

‫שגם אם הגוי יבוא ויתפלל, תשמע לו.

‫אז שמה באמת,

‫אם יבוא לבית המקדש,

‫אבל מרחוק לא ישמע לו,

‫לא ענם.

‫רק עם ישראל ומי גוי גדול אשר לו,

‫אלוהים קרובים אליו,

‫כי אדוני אלוהינו וכל קוראינו אליו.

‫טוב, אבל שמעת, ‫היסוד הזה העיקרי פה,

‫של לקיים את כל המצוות ‫של פרשו הקדושים ‫בשביל שהכר גזר עליי אביש פשע מים.

‫זה נקרא הכול לקבל עול מלכותו יתברך.

‫שכל מצווה,

אני לא מקיים אותה ‫בגלל שאני לא רוצה לאכול חזיר,

‫אלא למה אני לא אוכל חזיר? ‫בגלל שכך ציווה עליי הקדוש ברוך הוא.

‫ולמה אפילו גם המצוות... ‫-אז זה שתי נושאים. יש פה נושא אחד, ‫שא', שהתורה מחנכת אותנו,

‫ונתנת אותנו חיים מתוקנים. ‫-כן, אבל הקדוש ברוך הוא אומר,

‫ואבדיל אתכם

מן העמים להיות לי.

‫מה זה לי?

שאתם מקיימים את התורה ‫בגלל שאני גוזר עליכם.

‫אז זאת אומרת, זה ביטוי, כל מצווה,

‫היא באה, מביאה לידי ביטוי,

‫אתה גזרת עלינו, ‫אנחנו מקבלים את הגזירה שלך.

‫לקבל עול מלכות שמיים.

‫זה דבר גדול. ‫-אז זה לא קשור, ‫אז זה שתי נושאים שלא קשובים.

‫יש פה נושא אחד שהתורה מחנכת ‫את התרבות של עם ישראל.

‫כן. ‫-שהחברה מתוקנת.

‫אבל הקדוש ברוך הוא רוצה שנעשה ‫את זה לא רק בשביל... ‫-שיהיה מתוקן. ‫-שמתוקן, עושים את זה בשביל עול מלכות שמיים.

‫אבל ודאי,

אני אומר לך, ‫למה הוא לא רצה לתת לארם?

‫למה לתת לו?

‫הרי הוא היה אויב של אחאב ארם.

‫כמה פעמיים הוא בא להילחם איתו,

ובא עם... אתה יודע שהוא אומר לו,

‫רק יבואו החיילים שלי לשומרון,

‫ויספיק להם העפר שכל אחד

‫מן החיילים, הרגל שלו, הנעליים שלו,

‫תופסים קצת עפר.

‫לא יספיק העפר של שומרון לרגליים של החיילים, ‫כל כך הם הרבה.

אז זה היה

היה מפחיד את אחאב

‫מריבוי הצבא שלו.

‫אז עכשיו ייתן לו את כל הדרך

‫לא לגנוב מידות, משקלות.

‫כל זה,

תהיה מדינה מתוקנת.

‫זה הוא לא רוצה, ‫שלא יהיו מתוקנים הגויים, ‫מה היה אכפת לו?

‫אבל רואים שהתרבות מחנכת ‫גם בלי לקבל עול מלאכות שמיים.

‫אבל הקדוש-ברוך-הוא לא רוצה שנעשה, ‫אנחנו בשביל זה.

‫המצוות ניתנו כדי לקבל עול מלאכות שמיים.

‫כל מצווה אני מקיים בשביל ‫שכך גזר עליי אביש בשמיים.

‫זה הרי הפאר של הדרשה,

‫וזה נמחק.

‫-בסדר, זה יתוקן מחר.

‫בקובץ גילנות, הכניסו את זה לתוקן. ‫-כן, אני עוד לא אמרתי לו, ‫הוא לא התקשר. ‫אולי הוא עסוק עם האמא שלו,

‫אולי הלכו לשבת אצל האמא.

‫כל יום. יש לו ילדים?

כן, יש לו ילדים.

‫הוא לא ענה לי, כי בדרך כלל

אני מצלצל אליו, ‫אפילו אם הוא לא עונה,

‫אני חוזר אליי אחרי חצי שעה, רבע שעה.

‫הפעם לא חזר אליי.

טוב, עכשיו אני רציתי לדבר קצת

‫על רב שמעון בן יוחאי.

‫אמרתי,

‫אילו הייתי בא להספיד

‫את רב שמעון בן יוחאי,

איזה,

‫מה אני אגיד עליו? ‫מה הוא היה?

הוא היה בעל מופת, ‫זה כתוב בגמרא, ‫שהוא היה מולמד מניסים.

‫גמרא במעילה דף י״ז יש שם סיפור

שהרומאים

גזרו על ישראל

שיעבדו בשבת,

‫לא לשמור שבת,

‫לא לעשות ברית מילה,

‫וגם

שלא יהיו מקוואות.

‫אז רצו לבטל את הגזירה. ‫יש שם איזה יהודי אחד בשם רב ראובן איסטרובולי.

‫אפשר לחשוב שיהודי מלוב.

‫איסטרובולי,

מטריפולי.

‫לא,

יהודי אחד.

‫הוא

הלך

והסתפר כמו גוי.

‫הוריד, הסתפר כמו גוי, עשה בלורית,

‫אני לא יודע מה ראשי שמה אומר במינה,

כמו גוי.

‫וככה הוא התיידד עם ה...

‫הלך לרומא והתיידד עם האנשים של השלטון.

‫הוא הת... ומחשו שהוא גוי.

‫אז הוא התחיל לומר להם מהעצות.

‫תגידו לי, אויב,

אם יש לך אויב, ‫אתה רוצה שיהיה עני או עשיר?

‫אתה רוצה שיהיה עני? ‫מי עשיר יכול להזיק לך?

‫כי אני יעסוק עם העניות שלו.

‫אז אמרו לו, יותר טוב שיהיה עני.

‫יותר טוב שהאויב יהיה עני.

‫אז אמר להם, אז מה אתם אומרים?

‫לגזור על היהודים

‫שיעבדו בשבת?

‫אם הם יעבדו בשבת, ‫הם מרוויחים פרנסה ביום שבת.

‫ככה יותר טוב שלא יעבדו, ‫יהיה להם פחות כסף.

‫שמעו אותו, אמרו, אתה אומר טוב,

‫וככה מועצת המלוכה

‫ביטלו את הגזירה הזאת.

‫יכולים לנוח בשבת.

‫יותר טוב שלא ירוויחו כסף.

‫שאל אותם עוד,

‫מה, אתה רוצה שהאויב שלך יהיה חזק או חלש?

‫אנחנו רוצים, ודאי, האויב, שהאויב יהיה חלש.

‫אמר להם, אז למה אתם גוזרים עליהם מילה?

‫שלא יעשו מילה. ‫הרי המילה מכחישה את הילד, מתקטנותו,

‫מורידה לו את הכוח,

מרכיז דם, וזה גם...

‫אז יותר טוב שיעשו מילה, היהודים.

‫אבל אתה מדבר טוב,

‫ביטלו את המילה.

‫אחרי כן נשאר על זה,

‫על זה שהם שלא ילכו למקווה, ‫שיחיו עם נידות.

‫אמר להם, אתם רוצים שהאויב יתרבה ‫או יהיה מועד?

‫אתם ודאי רוצים שלא יתרבה, ‫שלא יהיה פרה ורבה.

‫אז מה, אתם הולכים ואומרים להם?

‫ש... שיהיו נידות. ‫אז היה להם הרבה ילדים.

‫אז ביטלו גם את זה.

‫לבסוף הרגישו בו שהוא יהודי.

‫הרגישו בו שהוא יהודי, חזרו וגזרו את הגזירות.

‫לסברות של יהודי.

‫אז חזרו וגזרו את הגזירות.

‫אז מה יעשו?

‫אמרו, נשלח

אחד,

‫נשלח מישהו לרומא לדבר איתם,

‫לבטל את הגזירה.

‫אמרו, נשלח את רבי שמעון בן יוחד,

‫שהוא מלומד בניסים.

‫אז טוב, אז דיברו, היה שמה בסיפור, ‫שהוא היה צריך מלווה איתו,

‫רב אליעזר ברבי יסי.

‫אמרו שהוא ילך איתו,

‫אבל

ברבי יסי אמר,

‫אמר להם האבא, רבי יסי,

‫אמר להם, אם הייתם באים לאבי חלפתא, ‫רבי יוסי בן חלפתא,

‫והייתם אומרים לו, תנו,

תן לנו את בנך להריגה, ‫נהרוג אותו.

הוא ייתן לכם?

‫מה אתם אומרים לי, שבני ילך לרומא

‫עם רבי שמעון?

‫זה כאילו אתם אומרים לי ‫להרוג את הבן שלי.

למה?

‫כי רבי שמעון עלול להקפיד עליו.

‫אם הוא לא יתנהג טוב,

‫עלול להקפיד עליו ויעניש אותו.

‫הוא היה מעניש?

‫יכול להעניש.

‫כמו שהיה שם, כשיצא מן המערה,

‫הוא ראה אנשים בפעם הראשונה,

‫אנשים עובדים ואיזה,

‫הוא אמר, אוי, עוזבים חיי עולם ‫ועוסקים בחיי שעה,

‫וראה אחד עשה אותו גל של העצמות.

‫אז הם פחדו שהוא...

‫אז דיברו עם רב שמעון, רב שמעון אמר,

‫הוא מבטיח לו,

‫הבטיח לרבי אינשי, ‫שיחזיר לו את בנו, רבי בלייזר,

‫יחזיר אותו בריא ושלם.

‫טוב, אז הוא נסע איתו.

‫הגיעו לרומא,

‫לא עוד לפני רומא, בא אליהם

‫שד אחד.

‫שד.

זה מה שבא איתם לעזור להם.

‫הוא התחיל, רבי שמעון,

‫לבקוד, אני לא יודע אם ‫כתוב שם לבקוד, זה בגמרא, במעילת דוד זין.

‫אמר,

שפחת

אבי אבה,

‫הגר, שפחת אברהם אבינו,

‫היא ברחה משריו, בא לה מלאך, ‫כמה מלאכים באו לה,

‫ואני, שולחים לי שד.

‫הוא היה רוצה שמלאך יבוא, ‫לא,

‫בסוף הוא התנחם, אמר,

‫מילא,

‫גם על ידי זה יעשה נס מכל מקום,

‫גם על ידי זה יוכל להיות נס.

‫אז הגיעו לרומא,

‫הלך השד הזה, נדמה לי, ‫קראו לו בין טרדיון לשד.

‫אז השד הזה נכנס

‫בבת של הקיסר,

‫והיא הייתה חולה,

‫והוא,

כמו רוח שנכנסה בה,

‫והוא היה צועק, אני לא יוצא מכאן,

‫רק אם רב שמעון יבוא וידבר איתי.

‫וככה, כשהגיע רב שמעון,

‫הוא כבר הקדים. ‫-כל זה במעילה?

‫במעילה, בדף יד ז.

‫הוא הקדים השד

‫לארמון המלח ונכנס לבת.

‫והבת הייתה חולה, ‫והרופאים לא יודעים מה לעשות.

‫אבל היא הייתה אומרת,

‫אם יבוא יהודי בשם רב שמעון,

‫הוא יכול להציל אותה.

‫הוא השד היה אומר את זה.

‫אז מצאו את הרב שמעון,

‫הביאו אותו,

‫אז הוא באמת אמר לו

‫לשד בן תרדיון, תצא,

‫תצא מן הבת הזאת, וככה התרפא.

‫אז המלך אמר,

הקיסר אמר,

‫תיכנס לבית גנזאי ‫ותיקח מה שאתה רוצה.

‫בשכרך.

‫אז הוא נכנס לבית גנזב,

‫אבל הוא לא לקח שום דבר, ‫רק מצא את האיגרות,

‫האיגרת של הגזירה,

‫וקרע אותה.

‫וככה התבטלה הגזירה. ‫זה צריך להיות שמה.

‫איך התבטלה הגזירה כבר? ‫הגזירה כבר יצאה.

‫לא הייתה איגרת שעוד לא סלחו אותה.

‫אז הוא קורע אותה, אז לא ישלחו.

‫אבל ככה הייתה כבר הגזירה. ‫כך היה להם מנהג שאם

‫הגזירה נקרעה, התבטלה הגזירה.

‫וככה,

‫אחרי כן הייתה שאלה,

‫מאיפה יודעים

‫שדם השרץ מטמא. ‫זה גמרא בסן עדן דף דלת.

‫אז הרב אליעזר דעקו, זה, הרב אליעזר ברבייסי,

‫הוא אמר להם פסוק, ‫זה לכם הטמא לרבות.

‫אמר איזה ריבוי שזה לרבות הדם.

‫אז הרב שמעון

‫הוא אמר את זה בשקט.

‫שלא ישמע רב שמעון,

‫שכאילו, יהיה מור ההוראה בפני רבו.

‫טוב, אבל הוא שמע את זה, רב שמעון.

‫אמר לו, יפה אמרת,

‫אבל אתה מור ההוראה בפני רבו,

‫מורה ההלכה בפני רבו,

‫אתה

הקפיד עליו, נהיה חולה.

‫אחר זה נזכר רב שמעון,

‫שהוא הבטיח לאבא שלו להחזיר אותו בריא.

‫אז הוא התפלל עליו ויבריא.

‫וככה, אז על זה מה שאמר,

‫אתה יודע מה זה שכותבים על אחד המלובן?

‫אתה יודע מה זה המלובן?

‫המלומד בניסים.

‫זה היה רב שמעון היום מלומד בניסים.

זה נכון.

‫אבל לבוא, אם ככה, אם היינו באים ‫לספר על ניסים של הרשימה מנעה,

‫היינו צריכים לקרוא את הזוהר ‫ולמצוא הרבה מופתים,

‫שעה עשרה לרשימה.

‫אבל אנחנו, לא, ‫זה לא יהיה לנו מזה כלום.

‫לספר ממופתים של צדיק, ‫מה יהיה לך מזה שאתה,

מה אתה יכול לעשות? ‫גם מופתים כאלה? ‫אתה רוצה לעשות גם מופתים?

‫-חחחח.

מה אין לך מזה?

לספר מופתים.

לא יהיה לנו מזה כלום.

אבל אני אומר, בוא נראה

מה רואים, מה היה מיוחד אצל רב שמעון בן ארי.

מה רואים בשטח כשאנחנו, אנחנו לא לומדים קבולה, לא לומדים זוהר.

אבל

למדנו גמרות.

מה אתה רואה ברב שמעון?

רב שמעון בן אוחי היה מתמיד גדול

ומסר נפשו על התורה.

הרי הוא היה במערה 13 שנה.

בהתחלה היה 13 שנה, והוא יצא ועוד פעם.

אבל,

ומה היה? לא היה לו מה לאכול.

היה, אשתו הייתה מביאה להם אוכל

כל יום.

אבל הוא פחד

שאשתו, אולי הרומאים יעלו

ויענו אותה שתגלה איפה נמצא רב שמעון.

כי הרומאים רדפו אחריו,

כי הוא גינה אותם.

זה מסופר במסכת שבת,

שהוא גינה אותם,

שכל השווקים

והקשרים והמרחסאות שהם בנו, לצורך עצמם הם בנו.

לא לעשות טובה לאנושות.

לעצמם הם בנו.

אבל רבי יהודה רבי אלעאי שיבח אותם.

כמה, תראה כמה שווקים הם בנו, כמה קשרים, כמה מרחסאות.

כי הם עשו טובה לציבור, כמו שהצרפתים

והאנגלים פה והצרפתים באפריקה,

הם האירו את העיניים.

עשו, לא היה מים בבתים.

עשו,

כולם היו צריכים לצאת למעיין לשאוב מים.

זה לא קל.

כל יום

צריך לשאוב מים

מן המעיין.

אבל הם עשו

צינרת,

שכל בית תקבל מים.

אצלנו, אצל רבי ברוך צסבא,

היה ברז אחד

בכל הבית הגדול שלו.

ברז אחד של מים.

אבל בכל זאת, זה היה,

כשיש מים בתוך הבית לא צריך לרוץ,

או עשו ביוב,

שתוכל לעשות בכיסא בתוך הבית.

לא כמו שהיה פעם,

בכיסא עושים חוץ מן הבית,

עושים חפירה עמוקה,

חמש-שש מטר.

חפירה,

רוחב עד לכאן, מן הקיר עד לכאן.

והעומק,

ארבע-חמש, אני ראיתי בכיסא כזה בצרפת.

בעיירה, איפה שהיינו,

כך היה.

וזה בחוץ מן ה...

כמה זה טוב שיש לבן אדם בכיסא בבית.

לא צריך לצאת, לא צריך...

וזה הם עשו על ידי שעשו ביוב.

שהיא תיספך,

התשואה תיספך ותלך לביוב, והביוב יוצא לים.

או היו בורות,

היו בורות ספיגה.

לא היו צריכים ללכת רחוק.

היו גם בורות ספיגה לכל הפסולת, לכל השירותים.

אבל בכל זאת, זה מאיר עיניים.

כשאדם לא צריך, יש לו בכיסא על ידי בית, זה בגמרא לא כתוב את זה.

זה מאיר עיניים.

אז כף החיים,

בדוחות תשעה באב, הוא מספר שהאנגלים באו לירושלים

ועשו ביוב,

ואחרי כן עשו אור אלקטריסיטי.

וזה קצת יותר מאוחר. אבל זה

שיש לך אור, לא צריך נהרות.

אור מאיר.

כל הטכנולוגיה שעשו הצרפתים באפריקה והאנגלים פה,

באזור הזה, במצרים, בארץ ישראל, בסוריה,

האנגלים בעיראק

הם האירו את העיניים.

אז כל היהודים היו במרוקו, התבטלו לצרפתים,

כי אין להם חוכמה, הערבים הם פרימיטיביים.

לא למדו חוכמה, אין להם.

אבל כאן באו מייד עשו מהפכה בחיים.

הייתה התבטלות

ליפיפותותו של יפת.

יפת אלוקים ליפת, היו אומרים.

היו גם יהודים טובים שאמרו,

רואים חוכמה בגויים.

והתבטלו וככה חסרו ש...

אתה מבין? זו הייתה התחלה של התבוללות.

התחילו.

לחקות את הצרפתים בשמות.

שינו את שמותם.

קראו שמות של גויים.

לא.

איזה על כל פנים.

יוסי,

מה הייתי מדבר?

דיברת על רב שמעון בן יוחאי, שבנו קשרים.

אה, אז רב שמעון בן יוחאי. אז עוד לא דיברתי.

מה היה רב שמעון בן יוחאי?

מה שאנחנו יודעים?

דבר אחד.

הוא היה מוסר נפשו על הלימוד.

הוא היה במערה.

היו לו חרובים לאכול.

אתם יודעים שהרמב״ם אומר כל פירות העץ

חייבים במעשר מן התורה.

זה רק שיטת הרמב״ם.

מהגמרא בברכות ל.ו סתירה מפורשת לרמב״ם.

שמה כתוב שעל אביונות וכפרישין,

כתוב שם שכל המקל בארץ רק כמו שברץ לארץ.

רואים, זה לא דאורייתא המעשרות.

על אביונות אפילו יש מחלוקת.

טוב, אבל הרמב״ם סובר,

קחו פירות האלה, הן חייבים במעשה מן התורה חוץ מן החרובים.

למה? שזה לא מאכל טוב.

רק יכול, נדמה לי שכתוב שיש חרובים יותר טובים ויש חרובים גרועים.

הרמב״ם לא מדבר על החרובים הטובים.

החרובים הטובים יש בהם קצת

מתיקות ודבש.

דבש חרובים יש.

טוב, אבל

ומה הם?

וככה ישו ולמדו.

13 שנה לומד עם הבן שלו,

וזכו לגילוי אליהו,

אחיה שילוני אבא ללמוד איתה.

איפה כתוב שאחיה שילוני אבא ללמוד איתה?

ככה נראים הדברים. אני לא זוכר כעת את המקור, אבל

אחיה שילוני, אתה יודע מה זה שילוני?

משילו,

מאל שילו,

אז קוראים לו שילוני.

אז אחיה השילוני

הוא היה בזמן שלמה המלך.

הרי אחיה השילוני הוא שהמליך את ירבעם.

הוא מסך את ירבעם למלך.

זה היה בזמן שלמה המלך,

שנחלקה מלכותו

של הבן רחבעם.

זה היה ירבעם, זה היה מאחיה שילוני.

אז הוא היה שילוני על כל פנים וזכו לגילוי סודות התורה.

רב שמעון

זכה לטוירו בצורה...

עכשיו תראו מה שאני אומר, רק

המקור לדברים שלי

שרבי שמעון

היה דבוק בתורה. זה היה עיקר אצלו.

יש בעידרה, בעידרה זוטה, בפרסות האיזינו,

כתוב ככה

שאמר רב שמעון

בהדה כתיראי כתירנה והדדי קודשא בריך.

כל יומוי,

כך כתוב, כל החיים שלי

הקשרתי בקשר אמיץ

אחד

עם הקדוש ברוך הוא.

מהו הקשר?

איך הוא התקשר עם הקדוש ברוך הוא?

מהו הקשר על זה שהוא התקשר עם הקדוש ברוך הוא?

הוא מוסיף, לפיכך

אני לדודי ועליי תשוקתו.

אני לדודי נתתי את עצמי לדוד,

לאבינוס ובסמיים, נתתי את עצמי לו,

לכן ועליי תשוקתו הוא משתוקק אליי.

כך אומר רב שמעון

שהקדוש ברוך הוא משתוקק אליו

והוא יבוא עכשיו

לשמוע דרשה שלי

ירד

הקדוש ברוך הוא עם 70 נפשות צדיקים.

נשמות של צדיקים. אולי משה רבנו גם בא.

משה רבנו, יעקב אבינו בשביל שרוכב ערבות,

שש ושמח

ובוא לפניו נפש נקי וצדיק.

ואם הוא יוצא, אז לא יצאו עימו.

זה היה.

אז עכשיו, ואני אביא ראיה לדבריי שזה הכוונה.

מה זה בחדק תיראי קטרנה ואדיר קדוש ברוך הוא?

הקשר הוא לימוד התורה.

נביא את החז״ל שהסברנו פעם.

כתוב בספר ישעיה.

אוי כל צומא לכולם מים.

מה הוא משמענו?

מי שצמא שותה מים.

כל אחד יודע את זה.

מי שצמא שותה מים.

מה תגיד?

אולי אין מים אל התורה.

הוא צמא לתורה.

אז גם כן הוא ילמד תורה.

יושב וילמד.

מה החידוש פה, הולקוויץ' אמר לכולם מים.

אומר בעלתני הפשט,

שמעתי את זה מרב לייב.

הוא אמר,

אוי כל צומא לקדוש ברוך הוא,

כמו שכתוב ב...

תהיי נמצא מעליך נפשי, קמה לך בשרי.

הנפש, הנשמה של האדם צמאה ומתגעגעת.

לקדוש ברוך הוא.

איך, אם אתה צמא, איך תגיע להקדוש ברוך הוא?

לכולם מים.

זית טו נאנט.

תשב ותלמד,

ועם זה תגיע להקדוש ברוך הוא.

וזה פסוק באמת בתורה.

ואהבת את השם אלוקיך

בכל לב ארוך ובכל מר אף שך ובכל מר ארוך.

ויהי זוי.

איך האדם יגיע לאהבת השם.

והיו הדברים האלה אשר נחמצה בחיים על לבביך.

על ידי שלומדים את דברי הטוירט של שמע ישראל וקוראים את הפסוקים בעוד הלאה.

על ידי זה מגיעים לאהבת השם.

וזה מה שהוא אמר,

בחדה כתירה היא כתירה נא בעבדי דקוד שבריך.

נקשרתי עם הקדוש ברוך הוא.

בקשר אחד, מה היה הקשר שלי עם הקדוש ברוך הוא?

למדתי את התורה.

מסע נפשו על לימוד התורה רב שמעון ברוך הוא למד לא ידע.

מסתמא הוא היה ישן.

אי אפשר...

מי שנשבע לא ראשון שלושה ימים,

שבועתו שבועתו שבוע.

הוא בטח היה ישן טוב לו, לא יותר, אולי היה ישן קצת, אבל הוא צריך...

אז הנה זה הפירוש, ומה הוא אומר בסוף?

לפיכך

אני לדודי,

אני נתתי עצמי לתורה, לקדוש ברוך הוא.

נתתי עצמי לקדוש ברוך הוא.

לפיכך

ועליי תשוקתו. מה זה ועליי תשוקתו?

לא אני משתוקק לו.

אז ועליי... ועליו תשוקתי, צריך לומר.

והוא עליי תשוקתו, הקדוש ברוך הוא משתוקק אליי.

והוא יבוא,

איזה כבוד עשה לו הקדוש ברוך הוא,

שכל פעם מריאה של מעלה באו, לשמוע את הטרע שלו.

אתה תראה, בהידרה היה כמו...

היה אש, היה...

אבל...

ובכלל, תגידי, ההשגה הזאת,

הוא אומר על עצמו שהקדוש ברוך הוא משתוקק אליו.

הלוואי שאנחנו נאמר שאני משתוקק אל הקדוש ברוך הוא. הלוואי.

אבל שהקדוש ברוך הוא משתוקק אליו.

והוא אומר את זה על עצמו.

אתה רואה גם בגמרא של מסכת מעילה.

הוא אמר, הוא התחיל,

אני לא יודע אם כתוב שם שהתחיל לבכות.

אבי, שבחת אבי אבא,

שפחה אגר,

זכתה למלאך, לכמה מלאכים.

ואני, שולחים לי שד?

ההשגות שלו היו.

אני הולך

להשתדל

בשביל עם ישראל לבטל את הגזירות הקרח בחוץ.

צריך לשלוח לי מלאכית.

אתם יודעים מה? זה השגות של בן אדם.

השגות של רבי שמעון בן יוחאי.

והוא אומר, ועלי תשוקתו.

וזה בכלל בהדק תיראי,

קטיר נא בהדדי קודש הבריכות כל יום היום.

שהוא נקשר עם הקדוש ברוך הוא. במה? עם הלימוד התורה.

עכשיו, אנחנו לפני חג השבועות.

אז זה טוב לדבר, להתחזק בלימוד.

להתחזק בלימוד התורה זה טוב.

אז למה שלחו לו שד?

מה? למה לא שלחו לו מלאך?

למה לא שלחו לו?

כן. בסוף הוא אמר גם שד זה טוב.

הנה בסוף באמת עם זה הוא ניצל יותר,

יותר בקלות.

היא נכנסת, באה

והיא הייתה צועקת. הוא היה צועק, הוא מתוך גרונה.

יבוא רבי שמעון, אז אני אעצל.

מה צריך להתחזק בלימוד?

מה צריך להתחזק בלימוד?

ללמד.

הרי זו דרשה שאמרתי פעם.

אמרתי פעם, הדרשה הזאת לשופר.

אמרתי להם

כל מה שעושים מדורות

זה דברים שלא שמענו מעולם.

אנחנו במרוקו עשינו מדורות, הרחובות,

חס ושלום.

או האשכנזים עושים מדורות ורחובות?

או התימנים

התימנים עושים

מדורות ורחובות?

לא, מישהו... מה עם החסידים?

דיגש רשי בממות קכב.

אני אגיד לך, היו עושים אצלנו,

וגם בהונגריה,

היו מוסיפים...

היו נרות

בקבר של הצדיק.

היו עושים...

מדליקים נרות, אבל מדליקים הרבה נרות.

כל מי שבא היה שם נר,

נר נשמה לצדיק.

וגם על זה החתם סופר צועק,

שזה בל תשחית.

לבזבז כל כך הרבה נרות,

בבית הקברות.

בשמן של שביס מותר לשים את הנרות האלה?

מה?

הנרות בבית הקברות מותר להשתמש בשמן של שביס?

שמן של שביעית זה אסור להפסד.

זה נקרא להפסד. זה כבוד המת, לא?

לא נראה לי

שמותר לשים

שמן ששת לאוכלה ולא להפסד.

אסור לה...

אתה פסוק, נר השם נשמה סודון.

הוא אומר שיש פסוק, נר השם נשמה סודון.

כמעט כמו שיש עניין נר.

כן, אבל לא להרבות, אבל גם אתה לא זוכר.

אבל לעשות מדורות ברחובות?

כשהייתי עוד בחור בישיבת פוניבש

וראיתי בראשונה, זה היה ילדים

שעברו ברחובות עם

עם לפיד... עם אש.

ואמרתי, איזה שטויות הם עושים. מה זה עושים מדורות ברחובות?

מה נעשה שעשידים

עושים בשביל שהרבה ידליק את המדורה וכל מיני שטויות כאלה.

זהו. אני... לא.

אני...

לא.

אני רק אומר,

אתה רוצה לעשות נחת רוח לרב שמעון בן יוחאי.

תלמד. תשב ותלמד.

אז באמת לפני חמש שנים אמרתי את הראשה הזאת,

והייתה פרשת אמור.

אמרתי להם,

ההלכות,

קצת לא... חלק מפרשת אמור.

דיני הכוהנים,

תגיד בעלמום, מותר לו להיטמא למת?

אה?

לא.

לא.

הוא גם אוכל בקודשים.

רגע, השר, מותר לנסוע למירון, לדוגמה?

מה?

נסוע למירון כן הרוגו?

הוא שואל אם נסוע למירון בלג בוימה.

נסוע לו, מה תעשה שם במירון?

מה לעשות שם?

להתפלל.

להתפלל? תתפלל פה.

הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום.

למי תתפלל? לרב שמעון.

להתפלל. הקדוש ברוך הוא.

כן, ודאי.

רק מה זכות הצדיק? אני לא אגיד.

הרי כתוב בחז״ל

שלמה נסתתר

קברו של משה רבינו.

לא ידעו.

היו עולים למעלה בהר נבו,

רואים איפה הקבר?

רואים אותו למטה.

היו למטה, רואים אותו למעלה.

לא יכלו למצוא בדיוק המקום שלו.

למה הסתתר קברו של משה? אמר הקדוש ברוך הוא.

אני יודע שעתיד

עם ישראל לחטוא וצריך להגלותם בגלות ולהחריב את בית המקדש.

אם הקבר של משה יהיה קיים,

יבוא עם ישראל ויבכו בקבר שלו

ויאמרו לו משה רבנו עמוד

ויתפלל ועתיר בעדינו.

וצדיקים במיטתם יותר חשובים מבחייהם.

ואני אצטרך לבטל את הגזירה.

לכן הסתתר קברו של משה.

ויש דבר כזה שאומרים לצדיק שיתפלל אולי.

יש דבר כזה.

אבל תראה, לא צריך בשביל זה לנסוע למירון,

לבטל

שלוש-ארבע שעות נסיעה

והלוך וחזור.

לא עלינו נפטרו שם ארבעים וארבע אנשים השנה.

כן, הכול בסדר בעולם. מה אמרת?

בוא לכאן, בוא לכאן. נפטרו שם, המון אנשים נפטרו.

כן, זה מה שהיה, זה עונש מן השמיים.

אבל אני דיברתי על כל השנים

לא לנסוע למירון.

אף ילד שלי לא נוסע למירון.

הרב גרשון אנדלסטיין גם יצא על זה.

מי? הרב גרשון אנדלסטיין יצא על זה.

אני תמיד אמרתי שלא לנסוע למירון.

אתה לא יודע,

עכשיו שיש יחסים דיפלומטיים עם מרוקו,

אז בא מישהו ואומר, מציע לי שניסע למרוקו.

אמרתי לו, מה אני אעשה במרוקו?

הוא אמר לי, קברות הצדיקים.

אמרתי לו, מביאי אין קברים בארץ ישראל,

אני צריך לרוץ למרוקו בשביל

לבעוט בקברי צדיקים.

אמר לי, תלך לקבר של האמא שלי, ואמא שלי נפטר.

גירבי, במרוקו.

מתגעגעת. אמרתי לו, אני מפחד לבוא לקבל שאני... שמע, היא תצעק עליי.

בטלן, מה באת לעשות כאן?

לא, הוא מצד שהוא נראה מתגעגעת, הוא מצד שהוא...

אז אתה אומר לא לנסוע לרלבי.

לאיפה?

בוא ניסע לרשבי.

לרשבי תיסע, לא בלגוע, אומר.

אם אתה רוצה לנסוע להתפלל, אז נוסעים לו, באחד הימים.

כשהיינו בצפת,

בנופש הייתי הולך ללומר תהילים ברשבי.

כמה פעמים הלכתי.

מה אתה אומר על האסון שהיה?

אני לא אומר כלום. מה, אני נביא?

אני לא יודע, אני רואה אחרון אף של הקדוש ברוך הוא.

זה לא בחינם, זה דבר...

הרי מחר יתפרסמו השמות,

ויהיו בחיות בבתי ישראל.

על כל זה נפטר, לא זה, זה נפטר, לא זה, זה נפטר, זה אחמנון אצלנו.

סך יסוימים.

מה?

הרבה יסוימים.

אלמונס.

כן, אבל, לא, אמרו שיש יותר בחורים וילדים. יש בחורים וילדים, יש גם המון המון יתומים.

המון אלמנות ויתומים.

אבל זה לא העיקר, העיקר הוא שהם מתו זה

ואין בית אשר אין שם מת, כמו שהיה במכת בכורות.

מכל הקהילות,

מכל הקהילות היה שם.

מכל הקהילות. זה לא קהילה אחת, מכל הקהילות מתו.

‫בכל קהילה יש מישהו ש... ‫-בוניביץ' בחור אחד זה... ‫-נכון.

‫אז מה אתה אומר? מה צריך להתחזק?

‫-להתחזק ולמוד.

‫מה השם רוצה פה?

‫השם רוצה, תלמד מרב שמעון בן יוחאי.

‫אמרת, אמרת, רב שמעון, רב שמעון.

‫אתה יודע, פעם הייתי באיזה בית כנסת,

‫בירושלים.

‫בדרך לדויד מירושלים,

‫אבל אני באתי

מגבעת זאב.

‫-מגבעת זאב.

‫-היה שם בית כנסת של ספרדים, ‫נכנסתי להתפלל מנחה.

‫אחרי מנחה זה היה ליל ל״ג בעומר.

‫קם אחד והתחיל לדרוש.

‫היום הלילולה של רב שמעון,

‫אני רק רוצה, והוא התחיל לדבר,

‫שרב שמעון היה ממארגני המרד ‫של בר-כוכבא נגד הרומאי.

‫אתה מבין, הוא מבדלניק ציוני.

‫הוא אומר שהוא היה מורד ברומאי, ‫מה זה לא?

‫אז אני התרגזתי,

‫והייתי יושב, אבל התרגזתי. ‫אמרתי לו, סכמתי וצעקתי עליו

לפני כולם.

‫זה מה שיש לך להגיד על רב שמעון?

‫אתה יודע,

‫אחרי כן אמרתי להם, ‫עוד מעט הוא יגיד לי שהיה,

‫גם עם כובע טמבל וחודשות,

‫כמו בני עקיבא.

‫אבל מה העוול פה?

‫במקום ללמוד מרב שמעון בן יוחאי ‫את העיקר, ‫מה יהיה רב שמעון בן יוחאי?

‫בהדחדה כתירה יתקתיר נבוה דלק ושמריחו.

‫הוא נקשר עם הקדוש ברוך הוא.

‫הואי כל צומת לקדוש ברוך הוא, ‫לכו למים לטער.

‫והיו הדברים האלה, איך תגיע לאהבת השם, ‫והיו הדברים האלה אשר נכניסה וכיום על לבביך.

‫שיהיו בעניך כחדשים, אתה תלמד,

‫אז יהיה לך קשר עם הקדוש ברוך הוא.

‫זה צריך ללמוד, את העיקר

ללמוד

מרב שמעון. אני חושב,

אינני יודע,

‫ואני לא רוצה לדבר, ‫אני לא יודע כלום,

‫אבל יש לומר.

‫מה, מה, מה, מה כולי, ‫אתם באים כולכם לרב שמעון?

‫מה, כולי, תשאו ללמוד יותר טוב, ‫מה, כולם באים, מאבדים יום שלם.

‫אולי,

אבל אני אגיד לך, יש לי תירוץ ‫על הקושייה הזאת של הקדוש ברוך הוא עלינו.

‫למה, בכלל, שמי בא לשם?

‫באים אנשים כולם שיש להם בעיות,

‫או זה אינו ילדים,

‫זה אינו שידוך לבת שלו, ‫זה אינו שידוך...

זה כולם מלאים מצוקות,

‫ובאים לשפוך את שיחם לפני, במקום תפילה,

‫לפני רב שמעון, ומחד מצפים לשעות.

‫אז אי אפשר לבוא וטענות עליהם.

‫אבל יש... ‫הרבה באים סתם בשביל טייל, לראות מה... ‫-יש, מה?

‫יש הרבה שבאים בשביל לטייל, לראות מה...

‫גם יש כאן בעיה של ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

‫מה, במצב כזה,

‫אי אפשר היה לחשוב שעלול להיות חזר שלום.

‫הנה, בלוויה של רב אוזנר, ‫נפטר אחד.

‫שתיים. ‫-נפטר דחיפות.

‫אחרי כן, המשטרה,

‫כשיש לוויה גדולה, בלוויה של רב ארון לייב, ‫אני חושב,

‫המשטרה באה בשביל שלא יהיו דחיפות.

‫לא זוכר מה היה אחרי זה.

‫באמת, זה דבר... הרי המשטרה מופקדת

‫לשמור על חיי הציבור

‫ועל שלמות הציבור.

‫כאן בוודאי המשטרה, ‫הייתה פסלה גדולה למשטרה.

‫היו כל כך הרבה שוטרים, ומה יצא?

‫לא עשו כלום להציל.

‫היו צריכים לעצור את ה...

‫אמרו לי שלמעלה היו שוטרים ‫שדוחפים

להם לרדת.

‫ולמטה לא נותנים להם לזוז.

‫וככה נפלו אחד על השני.

‫-היה אחד של איש מחסומים?

‫חבר שלי היה במירון, היה באוויר.

‫-הוא היה באוויר. ‫-באוויר, מרוב דוחס, היה באוויר.

‫סיפר לי למה היה מחסומים ב... ‫איך הוא היה? ‫-דחפו אותם מלמעלה, ‫מחסומים עצרו אותם מלמטה.

‫היה אחד כחול, סימן לשוטר, תוציא אותי, ‫אחרי חמש דקות הוא מת.

‫לא מעניין את השוטרים.

‫בשביל למה הם עשו את השוטרים.

‫זה ודאי שהייתה פשלה של השוטרים.

‫אם הם לא אשמים בכוונת זדון,

‫אבל לפחות לא הצילו,

‫אז בשביל מה הם שוטרים?

‫המשטרה מופקדת לשמור

‫על

השלמות הציבור ועל חיי הציבור.

‫זה, טוב, זו מדינה... המדינה מתפוררת.

‫כבר אמרתי שבא שבא.

‫אנחנו לא רוצים לא את נתניהו,

‫ולא את גנץ, ‫ולא את קו, ולא בנט, ולא כולם.

‫בורים ועמי ארץ שנעלו את עם ישראל.

‫אנחנו רוצים שהקרש ברוך הוא ישלח ‫משיח צדקנו במירה,

‫והוא בעצמו יבוא ויתגלה עלינו.

‫אתה יודע שלא היית פה שבוע שם. ‫-ראיתי, זה כתוב כאן. ‫-לא, לא. ושרנו ותגלה ותיראה מלכותך עלינו,

‫בזמן קרוב.

‫ותיגולה ותיגולה מלכותך עלינו,

‫מלכותך עלינו,

‫בזמן, בזמן, בזמן קרוב,

‫ותיגולה ותגלה.

‫בזמן, בזמן קרוב. ‫-בזמן, בזמן קרוב. ‫ותיגולה ותיראה מלכותך עלינו,

‫מלכותך עלינו,

‫בזמן, בזמן, בזמן קרוב.

‫ויאר המלכה ישלם זמלו ‫והופלית התמלוי ותזמלו בית ישראל,

‫לכן, לכן הוא חסד, ‫לכן הוא חסד ורחמי.

‫-אז מה אתה אמרת? ‫מלכות שתקודשו בריכו דו ודיניה ובלו ידיניה?

‫מה? ‫מה דיברת על מלכות שתקודשו בריכו דו ודיניה ובלו ידיניה? ‫בטח שוודאי זה בחינם.

‫אמר, אנחנו מאמינים

באמונה שלמה שהקדוש ברוך הוא ‫הוא שעשה והוא שעושה, ‫והוא שיעשה לכל המעשים.

‫אין עוד מלבדו.

אנחנו מאמינים,

‫זה אחד מן היוודגים לעיקרים.

‫ריבון כל המעשים.

‫ואם הוא עשה, אז פרקצח,

‫נשאלת השאלה, למה עשית ככה?

‫ריבון העולמים, מה זה בניך ככה?

‫אז על זה,

‫בוודאי רואים שיש חרון אף

‫מהקדוש ברוך הוא, אבל למה?

‫לשני דעת כדי לחזור בתשובה.

‫הוא אמר, זה...

הוא אמר

‫שמחר יהיה יום אבל לאומי. ‫-מי אמר?

הממשלה. ‫-ראש הממשלה.

‫אמרתי, במקום יום אבל לאומי יעשו ‫יום תשובה לאומי.

‫מה זה יום אבל לאומי?

‫זאת אומרת, כולנו משתתפים בהצעה הזאת, ‫תם מילים

מן השפה ולחוץ.

‫מה אתה רוצה?

‫זה שטויות הוא.

יש חרון אף,

‫אי-אפשר לשכח לנו אף פסקה ‫שברכו

בלי שובה.

‫לעשות קצת יום תשובה לאומי,

‫ויוריד את העבירות.

‫ואני לא ברכתי ברור דיון האמת. ‫לא ידעתי ברור את ההלכה.

‫שבועי, שבועי.

‫ששמועות רעות צריך לומר ברור דיון אמת.

‫אז אמרתי, עכשיו, מחר נשמע

‫את השמות.

‫יכול להיות שיהיה דבר ‫שנוגע ללב, בין העיניים ברכב.

‫הכול נוגע ללב. ‫-בין העיניים. עדיין אני בצער על זה כבר. ‫-יורדים, ירי, משלימים,

‫ככה הלכו ומתו.

‫גם מן ההסדר אמרו ‫שנפטרו שמיים. ‫יש רב מזרוחני, רב.

רב קהילה בגבעת שמואל מזרוחני.

‫בגבעת שמואל. ‫-בחור מפוליבץ' היה באמצע שידוכים.

‫באמצע... ‫שידוכים, מהים מבוגים.

‫היה עסוק בשידוכים כבר.

‫ביתהל הלך להתפלל על מה שחסר לו.

‫הרב שטרן אמר,

‫מי? הרב שמואל איזור שטרן אמר, ‫הרב שטרן!

כן.

‫-שצריכים להתחזק באב אס ישראל.

‫לשיא נסחינו.

‫האסון הזה הגיע בגלל שיא נסחינו. ‫-ואני אומר לך, צריך להתחזק בלימוד התורה. זה הכול.

למה?

למה שבזה יש הכול?

‫הרב שחר אמר לי פעם,

‫לא רק לי, היה עוד כמה, ‫שמואל דויטש היה

‫ומאיר הייזלר.

‫היינו שלושה או ארבעה.

‫הוא אמר לנו את זה ערב לפני ערב יום כיפור.

‫הוא אומר לי, ‫מה צריך לקבל בשעת נעילה?

‫הרב שש שאל שאלה,

‫מה לקבל שם? ‫-לפני יום כיפור זה היה?

‫לא בערב יום כיפור העצמו. ‫-בערב?

ערב של ערב יום כיפור.

‫יום לפני הערב יום כיפור.

‫בסדר, הוא קרא לנו ושאל אותנו.

‫היה שם גם משה ורנר, ‫זיכרונו לברכה.

‫גם משה ורנר.

‫והרב שח מתח אותנו.

‫זה אומר קריאה, ‫זה אומר בקריאה, ‫זה אומר בקריאה.

‫אני עכשיו, משה ורנר אמר בתפילה,

‫הוא לא קיבל את זה.

‫בסוף הוא גילה

‫להתחזק בלימוד.

‫והוא באמת, הרב שח,

‫כיוון לעשות לנו טובה, חסד.

‫זה רק הדבר ששומר על האדם.

‫אם אתה תשב ותלמד

‫לחזור, לשנן,

‫אפילו משלומד, רק חומש יחזור על האדם. ‫מה זה דברי הקדוש ברוך הוא?

‫ואדם יתחזק בטורון,

זה הכול.

‫ומשה ורנר התחיל להתווכח ‫והתחיל לצעוק.

‫זיכרונו לברכה, משה ורנר, נפטר.

‫מה הוא צעק?

‫הוא צעק, זה לא נכון, ‫שרק בלימוד להתחזק,

‫אבל הוא לא צודק.

‫הוא לא צודק, הרב שח יודע מה שהוא אומר. ‫אני רואה שברגע שאדם מתחזק בלימוד, ‫בפרט אם הוא שקוע בלימוד,

‫אז זה מציל אותו מכל העניינים.

‫בכלל, אני שמתי לב

‫שהרי בכל הצהרות,

‫הוא היה רוצה, הולך תלמד,

‫ילכו כל הצהרות, הולך תלמד. ‫כל הזמן דחף, רק ללמוד, ללמוד, ללמוד,

ללמוד.

‫אם לומדים ומשקיעים את הראש בלימוד,

‫ניצולים.

‫בכלל, כבר אמרנו פעם,

‫כמה זה טוב.

‫במקום שהראש יחשוב שטויות ויבנים,

‫להעסיק אותו במחשבות התורה.

‫כמה זה עושר שהראש, שאדם,

‫המוח חושב דברי טרור.

‫חושב כמה זה טוב.

‫לשקוע בלימוד.

‫רבי חנניה בנהל כתובה.

‫-מה זה עושר?

‫לא, למה זה עושר?

‫צדקוי יגדיל את הרוב הדיר.

‫אני רוצה לומר לך, מחר

‫אין לי עוד שיעור.

‫אני אראה את האזונש ביחד. ‫-בסדר.

‫אני ראיתי את האזונש, ‫אבל אני צריך את זה.

‫-בסדר.

‫אבא, איזה שיחה, ‫אין לך שיחה שהטרחתי אותך להביא גמורים.