כל המקיים את התורה מעוני... האלשיך הקדוש - ב | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 07.09.2019, שעה: 19:58
- - - אין זה תמלול הדרשה, אלא עיקרי הדברים מהספר 'משנת משה' ליקוט מפרושיו של האלשיך הקדוש על התנ"ך - למסכת אבות, באדיבות המחבר שליט"א - - -
אבות ד ט
כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם. וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמור מצותיו אם לא. ויענך וירעבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם.
ראוי לשים לב אל אומרו כל המצוה, ומהראוי יאמר כל המצות. והנה במדרש (תנחומא ו) אמרו שהוא ללמד על כל המתחיל במצוה שאומרים לו גמור, וזהו אומרו כל המצוה, כלומר כולה ולא מקצתה תשמרון לעשות.
ועל פי דרכם זה, יתכן בא ללמדנו שלשה למודים טובים.
אחד – לגמור את המצוה.
ועוד למוד שני – והוא שמה שאפשר להרבות עושים את המצוה יעשה, כי אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים (תורת כהנים ויקרא כו ח). וזהו אומרו אשר אנכי מצוך היום, לשון יחיד, שהוא לכל אחד, עכ"ז בבא אל הפועל תרבה רעים, וזהו אומרו תשמרון לעשות לשון רבים.
לימוד שלישי – והיא כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה (קידושין מ א), וזהו כל המצוה שהיא פסילי אלהיהם כו' עם שאין זה רק אחר בא אל הארץ, מעתה תשמרון לעשות, שהוא תשמרו בלבבכם לעשות אחרי כן, שמעתה המחשבה תחשב לזכות, שעל ידי כן תזכו לירש הארץ כי ובאתם וירשתם.
ולעומת הדבר האחד שהוא לגמור כל המצוה על ידי כן תחיון, שגם הוא יתברך כל מספר ימיך אמלא ויגמור. ועל מה שתרבה עמך עושים את המצוה, גם ה' יגמור וירבה לך בנים וזהו ורביתם. ועל מה שבמחשבה תגמרו לעשות בלב, כי בלי מעשה מלחמה תירשו, כי ובאתם וירשתם, כי בבואכם במחשבה לכבוש במצות ה', מיד וירשתם. וזהו על דרך רבותינו ז"ל שאמרו כל המצוה בא ללמד על גומרה.
ועוד נשקיף ונראה דרך ישכון אור לפי פשט המקרא. ועוד איזה יחס הוא השכר הנאמר בכתוב למען תחיון כו' אל המצוה אשר ידבר בה. ועוד אומרו תשמרון לעשות, ולא אמר תעשו. ועוד אומרו וזכרת את כל הדרך כו', מה ענין אומרו אל הקודם. ועוד לנסותך לדעת את אשר בלבבך כו', כי היתכן יצטרך הוא יתברך לנסות או לדעת את אשר בלבב אנוש. ועוד בפרשה שאחריו ויענך וירעיבך כו' למען הודיעך כו', כי הוא ענין בלתי מקושר אל הקודם. וכן פרשה שאחריו שמלתך כו' בלתי מקושר אל הקודם ומשולל הבנה אצל המאוחר, כי על כל הטובה הזאת שאמר שמלתך לא בלתה כו' הוא אומר וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש כו' כי טובות המה ולא יסורין, וכל כי האי ריתחא לירתח רחמנא עלן.
אמנם אחשבה, כי כהתימו לצוות על אבדן העבודה זרה, בא ויאמר אשר ימשך אלינו בזכותה. והוא, בשום לב אל אומרו פסילי אלהיהם כו', כי מהראוי יאמר פסיליהם, או אלהיהם, או אליליהם וכיוצא משמות הבעלים, ולא פסילי אלהיהם.
אך הנה אין ספק כי בימים ההם כל עובדי פסל המתהללים באלילים לא היה עם לבבם אל עץ ואבן דומם, כי אם אל הוברי השמים וכסיליהם כוכבים ומזלות או משרתי עליון אליהם גוים ידרושו, ואלהיהם המה בחשבם כי כח ואל למו להשפיע עליהם, אלא שיעשו בתבונה עצבים מעשה חרשים תמונת כל דבר אשר בשמים ממעל אשר הם זונים אחריהם, וישתחוו אל תמונתם תמורתם, כמאמר הכתוב (שמות כ ב) כל תמונה אשר בשמים ממעל, והוא אומרו פה פסילי אלהיהם, שהם פסילים של אלהיהם אשר הם דוגמתם.
והנה היה פחד מאיש שוגה ומפתי בל יעבר פיו הוללות רעה לומר, הלא צויתני ה' להשמיד ולאבד פסילי אלהי העמים אשר הם דוגמת מזלות השמים, והלא תחת זאת ימעטו וישוחו המזלות אשר אשרוף דוגמתם בארץ העשויה בחרפת עושיהם מהריק עלי ברכה המתייחסת אל כל מזל אשר אאבד דוגמתו.
על כן אמר אל ישיאך לבך הרע הזה, כי דע איפוא כי נהפוך הוא, ואדרבה עינך תראה ותשפוט, כי הן לא בידם טובה להריק ברכה ולהניח ברכה אל בית דורשם, כי אינם זולתי כלים וצנורות להריק לאשר טוב בעיני היוצר יתברך, כי הלא הדברים המיוחדים אל המזל הנה הנם חיי בני ומזוני (מועד קטן כח א), והנה אשכילך בינה כי הלא כל המצות השלימות אשר אנכי מצוך כעת שהיא פסילי אלהיהם תשרפון כו' אשר בזה תכניע המזלות אשר אלה דוגמתן, שהיה הדעת ההמוני גוזר כי הדברים התלויים במזל הם בני חיי ומזוני תעזב מהם, והיה להם טענות לחשוב מחשבה רעה זו לייחס טוב העולם הזה אל המערכות ולירא מהן באבדן את דוגמתן, א – כי הלא במדבר אחר עון המרגלים ויאשמו כל אשר מבן עשרים שנה ומעלה, ואת כל אשר עדן לא היו בני עשרים הניעם במדבר ארבעים שנה מעונים בכל הדרך ההוא, והם היו צדיקים ולמה בלי עון נשארו נעים במדבר, כי השארותם שם היסבה קצת אשמות שנתרגשו למו באריכות טלטולם שם. ואם נאמר שהוא דרך נסיון לנסותם במדבר, לא יתכן, כי הלא אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים אשר ידע יעמדו בנסיון, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה נה ב) על פסוק (תהלים יא ה) ה' צדיק יבחן, מה שאין כן הדור ההוא כי לא עמדו בנסיון.
טענה שנית – כי הלא התורה והמצות היא רוחנית, והראוי ימשך מהם הוא שפע רוחני ואושר העולם הבא, אך טובות העולם הזה הגשמית הלא יצדק יבא כל השפע מעולם הגלגלים הגשמי ובזה יסכימו ויאמרו כי כל טוב העולם הזה תחת המזל, ועל כן יתחמץ לבבם מהשחתת שרוף וכלה את פסילי אלהי העמים - הם דוגמת הוברי השמים וכסיליהם - פן יגרע שפע מערכות השמים מהם.
על כן אמר, דע איפוא כי נהפוך הוא, כי אדרבה על ידי עשותכם כל המצוה הזאת בשלמות לאבד דוגמת מזלותיהם, אז תזכו להפלגת שלשת הדברים המיוחדים אל המזל, והם חיי בני ומזוני.
ועל האחד אמר, למען תחיון – הרי חיי. ורביתם – הרי בני. וירשתם את הארץ כו' – הרי מזוני. כי ארץ אשר היא זבת חלב ודבש אין לך מזוני רבים ונכבדים מהם.
ולבל תתמה על החפץ אמר אשר נשבע ה' לאבותיכם, והוא כנודע כי שבועות האבות הנה היתה באל שדי כפרש"י ז"ל בפרשת וארא על פסוק וארא אל אברהם כו' באל שדי (שמות ו ג), שהטעם אצלי הוא לומר אל תפול חתת מערכות השמים עליהם פן יעכבום מלכבוש הארץ ומלאכול פריה וטובה כעולה על לב פרעה באומרו כי רעה נגד פניכם וכיוצא בזה, כי הלא אני אל שדי השודד מערכות השמים וכסיליהם, וזהו אשר נשבע כו', לומר כענין השבועה אשר לכולן היה באל שדי.
ולא בלבד אקבע לכם השכר הזה בעשותכם המצוה, כי אם מעת תשמרון בלבכם לעשותם שהוא מעתה טרם תכנסו לארץ, וזהו תשמרון לעשות, כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה.
הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' במעמד שלשת הדברים המיוחדים אל המזל עם עשות דבר המורה הכנעתו (אל) [את] המזל כמדובר, והוא מאמרינו על פסוק (שמות יב ב) החודש הזה לכם ראש חדשים, כי עם הכניע את מזל טלה בשחיטת הפסח אשר המזל ההוא הוא המושל בחדש ניסן, והיה דעתכם אפשרי לגזור כי ימעט בחדש ההוא הוא חודש ניסן הצלחה וברכה מלבא בכם והוא ינגדכם, כי אדרבה החדש הזה לכם ראש חדשים כו' כמפורש שם בס"ד.
והנה שלשת הדברים האלה אשר יעדתי לך הכוללים כל עיקר טובות העולם הזה, שמע בקולי איעצך ויתחזקו ויתמידו לך, הלא הוא כי וזכרת את כל הדרך כו', הוא כל העוני אשר התענו, והענין במה שנזכיר מאמר התנא אמר רבי יונתן כל המקיים את התורה מעוני סופה לקיימה מעושר, וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני עכ"ל.
והוא, בשום שכל והבין, א – באומרו סופו לקיימה מעוני, כי הלא אין מספר לשלמים וכן רבים קיימו את התורה מעוני כרבי חנינא בן דוסא ורבי אלעזר בן פדת ודומיהם ולא היה סופם לקיימה מעושר, ומתוך עניות מתו. ב – כאשר דבר על המקיים את התורה מעוני, למה לא דבר גם על המבטלה מעוני, וההיקש על אומרו וכל המבטל את התורה מעושר כו' למה לא דבר על המקיים את התורה מעושר מה יהיה סופו, אם הוא כי המבטלה מעוני לא יסור עניו ממנו וכן במקיים מעושר עמו תמות עשרו, הלא כמה וכמה בטלוה מעוני והעשירו לרעתם כי משלם לשונאיו אל פניו, וכמה קיימוה מעושר ונתרוששו לטובתם. ג – באומרו וכל המבטל את התורה מעושר כו', כי כמה בטלו מעושר וארוחתם ארוחת תמיד בעושר וכבוד כל ימי חייו.
אמנם לבא אל הביאור נקדים הקדמה, הלא היא כי באחד משני דרכים מנסה הוא יתברך את האדם, א – בעוני אם יסבול חרפת רעב וחוסר לחם ולא יקוץ. ב – בעושר אם ישמן ויבעט או יכלכל דבריו במשפט. והן אמת כי אם יהיה נסיון העוני בכף מאזנים ונסיון העושר בכף שני איזה הדרך קשה מחברו הזה או זה, הלא ימצא כי הגדול מחבירו הוא נסיון העושר, כי הנה יותר יתעתד לחטא בעל חומר גאוה אשר יקנה עשיר בעשרו ויאבד דעתו, מאשר יחטא עני בעניו, כי הלא אז יכנע לבבו הערל.
(וכתב בתהלים פד וז"ל, וכמאמרנו על משנת ר' יונתן אומר כל המקיים את התורה מעוני כו', שהוא כי העוני טוב לגבר בראשיתו, כי כל המקיים את התורה מעוני יהיה בטוח כי גם אם יעשיר לא ישמן ויבעט, כי העוני הכינו להיות נכנע בעבודת ה', מה שאין כן אשר יעשיר בתחלה שאם העושר יעשה את שלו ויבטל את התורה מעושר, סופו שגם כי יעני אחרי כן יבטל את התורה מעוני, כי הוללות העושר לא תוסר ממנו.)
והוא מאמר שלמה בחכמתו (משלי ל ח) ריש ועושר אל תתן לי. שהוא בל ינסנו באחד משני הנסיונות הנזכרים, ופירש הרעות המתרגשות מכל אחת מהנה ואמר כי יחדו לא יהיו תמים, כי הראשונה והוא הריש, אין רעתו כל כך רבה כרעת העושר, כי הנה אשר הייתי מתעתד על ידי הריש הוא פן אורש וגנבתי ואעבור על לא תגנוב, ומזה אל שבועת שקר כי יתבענו הנגנב בבית דין, וזהו ותפשתי שם אלהי, וגם זה לא יתרגש לי בהכרח על ידי הגניבה כי הלא כופר בכל פטור משבועת התורה, ואני אכפור בגניבה, כי שבועת היסת עדיין לא היתה בזמן שלמה, אך מה שאתעתד לעבור על השבועה הוא פן מכעס היותי נחשד בגנבות אקפוץ מעצמי ואשבע, וזהו ותפשתי שם אלהי, ולא אמר ונשבעתי בשם אלהי, הנה שכל רעת הדלות איננה זולתי גניבה וספק שבועה אך עדיין הוא יתברך אלהי יקרא, וזהו אומרו שם אלהי. אמנם נסיון העושר לא כן הוא, כי גדול כים שברו, כי הלא פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה', כי אגע באלהות חלילה עד בלתי הקרא אלהים אלהי, הנה כי גדול נסיון העושר מנסיון העוני.
וכן הוא אומר (ישעיה מח י) הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני, כלומר כי על כן עמדת בנסיון, מה שאין כן אם בחנתיך בעושר, וטעם הדבר הוא כי אין לך דבר מכשיר את האדם כהכנעה, והנה אין ספק כי העוני הוא המביאו אליה, ימשך מזה כי טוב לגבר כי ישא עול עוני ויסורין בראשיתו למען יכנע לבבו, כמאמר הכתוב (איכה ג כז) טוב לגבר כי ישא עול כו', כי על ידי כן גם כי יעשירנו המלך הקדוש אחרי כן לא יירא מלבעוט בעשרו, כי הלא אחר שהעוני הכניע לבבו לא תסור מעליו הכנעתו, מה שאין כן אשר תחלתו בעושר ונכסים כי הלא ישמן ויבעט, עד כי גם יעני אחר כך לא תסור מעליו אולתו וגאונו וגאותו אשר קנה בעשרו.
וזה הדבר אשר דבר התנא באומרו כל המקיים כו', לומר טוב לך כי תחשוק העוני בראשיתך, כי הלא בקיימך התורה מעוני כי טבע העוני לקיים בו את התורה, אז יכנע לבבך עד גדר כי גם אם תעשיר סופך לקיימה מעושר, ולא תירא מבעיטה הנמשכת מהעושר, כי אשר הכניעך העוני לא ימוט ממך.
אמנם אם נהפוך יהיה כי תתעשר בתחלתך, הלא תתעתד לבעוט ולבטל התורה כטבע העושר, ורעת העושר רבה עד כי הלא גם כי תעני לא תקיים את התורה, כי רב הוללות העושר אשר לא תסור גם בעוני, כי הלא כל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני. ועל כן לא תפש בחלוקות זולת אלה, כי אין הכונה רק לומר כי מה שטבע העוני לעשות מועיל גם כי יעשיר, ומה שטבע העושר לקלקל, כל כך יתחזק בבעליו שלא יתוקן גם כי יעני אחרי כן.
ובזה נבא אל כונת הכתוב באומרו וזכרת את כל הדרך כו', לומר הלא אמרתי לך שעל ידי המצות תחיון ורביתם וירשתם, דע איפוא כי אין כל הדברים הללו אמורים כי אם במה שלא תשכח את כל העוני אשר התענית זה ארבעים שנה, שעל ידי זכירת העוני לא תתגאה ולא תשמן ותבעט כאמור, כי המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר.
ונחזור אל הענין, והוא, כי אחר שהעוני ויסורין הם מכניעים לב האדם באדם עד שגם כי יעשיר לא יאבד בעשרו, על כן טובה עצתי כי וזכרת את כל הדרך כו', כי על ידי זכירת היסורין יכנע לבבך בל תתגאה ברוב טובך אחרי כן.
והעולה על רוחך, כי על שתי טענות תגזור אומר כי טובות העולם הזה לא בקיום מצוה תלויים רק על המזל כפשט המאמר לאו בזכותא תליא מילתא, לבלתי מבין הדבר. האחד – כי הלא מה שהניעם הוא יתברך במדבר ארבעים שנה גם לבלתי חייבים על עון מרגלים בלי עון, כי על כן יעלה על רוחכם כי על פי המזל היה, כמאמר פרעה באומרו ראו כי רעה נגד פניכם. והשנית – על כי תורה ומצות רוחנים ואין מבא לטובות העולם הזה לבא על ידם.
הסירו את רוע מחשבותיכם מנגד עיני, כי האחד והוא טרחכם במדבר היה לנסותך לדעת כו', והוא כי דרך אנשים הטובים בלבותם, לחשוב מחשבות ולדבר דבר לאמר הלא צדיקים אנחנו ואהבת ה' בלבנו ומי יתן יבחננו ה' וינסנו כי על משמרתנו נעמוד כי ידענו עם לבבנו כי נאמני ארץ לה' אלהינו אנחנו, ויתכן כי נכון לבם באומרם, אך המה לא ידעו את רשעת יצרם הרע כי רע ומר הוא, ובעת המבחן יפתם וגם יוכל, ומי לנו גדול מדוד המלך ע"ה כי בכל לבבו אמר לפניו יתברך (תהלים כו ב) בחנני ה' ונסני, אך בהבחנו פתהו יצרו ויוכל, והוא מאמרו לפניו יתברך באומרו, בחנת לבי פקדת לילה [צרפתני בל תמצא זמותי בל יעבר פי] (תהלים יז ג), ככתוב אצלנו במקומו, שאמר, רבון העולמים הלא לא התלתי בך חלילה, כי באמרי בחנני ה' לא היה עם לבבי לבלתי עמוד בנסיון ולא קיימתי, כי הלא בחנת לבי כי בכל לב אמרתי בחנני ה' כו' לעמוד בנסיון באמת, אך מה אעשה לך ומאז פקדת לילה הוא המלאך הממונה על ההריון הנקרא לילה, כמו שאמרו ז"ל (נדה טז ב) על פסוק (איוב ג ג) והלילה אמר הורה גבר, ואיך אעצור כח לבלתי בא אל בת שבע ואתה כבר פקדת לילה להביא ההריון אל הפועל, ולא עוד אלא שכאשר צרפתני בעת הפועל היתה כונתך לבל תמצא כי לא היו לי זמותי אם תמצא אם אין, כי אם לדעת מה שאמרת שלא אעמוד בנסיון, להביא אל הפועל מה שאמרת שלא תמצא, באופן שמחשבה טובה שהדרך לצרפה למעשה אפילו לא עבר פי ליחשב דבור, ומה גם ליחשב למעשה, עם שבחנת לבי במחשבה טובה כאמור, ואיך קרה לו דבר זה אם לא שטעה באיכות יצרו כי חשבה יוכל לו בעת הנסיון, וירא כי לא יכול לו, והכיר איכות יצרו כי רע ומר, באופן שאין לאיש לבטוח בכשרונו.
וזה יאמר פה, מה שעיניך על לא חמס שאמרתי שתזכור העוני, אל תתמה לומר וכי כדי שיהיה לנו מה שנזכור אחרי כן עניתנו, דע כי היה לנסותך לדעת אשר בלבבך כו', שהוא כדי שתדע אתה בעצמך את אשר בלבבך, כי אתה היית בוטח בעצמך בטוב לבך שלא תמוט לבך לעולם בעת אומרו יתברך (דברים ה כו) מי יתן והיה לבבם זה בעת מתן תורה, כמאמרם ז"ל (עבודה זרה ה א) כי על כן קראם כפויי טובת השם יתברך על שלא אמרו תן אתה, כי בטחו בעצמם, ולא ידעו כי צריכים עזר משדי, ועל כן ניסה הוא יתברך אותך כדי לדעת אתה את אשר בלבבך וראית כי לא עמדת, כאשר בכמה ענינים לא עמדו בנסיון באותה שנה.
ועל הטענה השנית והיא כי אין מהמצות רוחניות נמשך טוב העולם הזה רק מעולם הגלגלים הגשמי, אמר ויענך וירעיבך כו' למען הודיעך כו'. והוא, בשום לב אל פסוק (שמות טז טו) אומרו ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא. איך ידעו שמו ויקראוהו מן אם לא ידעו מה הוא, וגם תחת מה האכילם ה' לחם מן השמים ולא המציא להם לחם מן הארץ, כי לא יפלא ממנו כל דבר.
אך כוונתו יתברך כמדובר אצלנו במקומו, הלא הוא למען הודיעם מעלת התורה אלהית ואיכותה, בל יעלה על רוחם כי למה שהיא תורה מן השמים רוחנית אין לה מבוא להשפיע ולהיטיב רק אל הנפש אשר היא מאיכותה ויהיה כן לה אחר הפרדה מהגוף, אך לא אל הגוף בעוד האיש בעולם הזה, כי גם הנפש לא תמלא ותקבל שפע ממנה עודנה מלובשת בחומר, ואם כן איפוא יכרעו ויפולו ייעודי התורה שבפרשת בחוקותי ושל פרשת כי תבא הגשמיים פרי מעלליהם, והנאת הגוף בקבר אשר שפתים דובבות למי שנאמרה שמועה מפיו, ותחיית האדם מלובש בחומרו.
על כן מה עשה הוא יתברך, הראם באצבע כי כאשר בנוהג שבעולם הגוף אוכל מאכל גשמי ועל ידי כן הנפש מתקיימת בתוכו, כן הנפש תאכל בעולם הזה מאכל רוחני הוא המן שמלאכי השרת נהנים ממנו - ומה גם לספר הזוהר אשר הפליגו בעוצם רוממות רוחניותו - ועל ידי כן יתקיים הגוף אשר בחברתו. ומה מתקו דברי רבותינו ז"ל (יומא עה ב) באומרם לחם הנבלע באיברים, כי הלא יקשה איזה הדרך יכנס בעצמות האיברים, אך הוא כי למה שהוא מתקבל בנפש והנפש תחיה את כל האיברים, כי אין אבר משולל כל מציאותו תיכון וחיצון מאיכות הנפש שאם לא כן היה נפסד, כן גם הוא מתפשט עמה כי אל כל מקום אשר יהי שמה הרוח ילך.
וממוצא דבר נסכים ונאמר, כי כאשר המן הרוחני מדבק בנפש ואגבה יהנה הגוף, כן התורה אלהית עם היותה רוחנית, כי על כן יצאת מפי הגבורה, תדבק בנפש ויהנה גם הגוף למען יאמינו בתורת ה' ואיכות מתן שכרה לגוף ונפש ולא ירפו ממנה על סכלם דבר זה.
והוא מאמר הכתוב אצלנו כמבואר במקומו באומרו הנני ממטיר לכם לחם כו' למען אנסנו כו', לומר, הנני בעצמי ממטיר וגם הוא מן השמים, שבהיות על ידי וגם בהיות מן השמים יורה כי רוחני הוא מאד, ועכ"ז יהיה לחם סועד לבכם וזן אתכם, וזה יהיה למען אנסנו הילך בתורתי, כי במה שיראו כי המן הרוחני זן את החומר בהשתלשלות הנפש, כן תורתי הרוחניות, ויהיה להם לנסיון אם יעשו ההיקש הזה ללכת בתורת ה', ובגלל הדבר הזה המה ראו כן תמהו ויאמרו איש אל אחיו מן הוא, כלומר הידוע כי רוחני הוא ואיך יזון את הגופים, ואומרת התורה הנה תמיהתם היתה על כי לא ידעו מה הוא, שהוא כי רצה הקב"ה לזכותם שיראו נפלאות אל, כי על ידי השתלשלות הנפש יזון הגוף, אז אמר להם משה הוא הלחם הזן, וגם שאינו טבעי, הוא אשר נתן ה' לכם לאכלה.
ונבא אל הענין, באומרו ויענך וירעיבך כו', לומר הלא אמרתי לך כל המצוה כו' למען תחיון כו', אל יתחמץ לבבך לאמר איך מצוה הרוחנית תחיה את גוף עושיה החומרי וירבהו וכל יקר עושר טוב הארץ ישביעהו, כי הלא דע לך כי הנה ויענך בטורח הדרך וירעיבך בחוסר לחם ככלות פרוסת מצרים, והנה דרך אשר אחד משני אלה לו - יגיעת בשר מלכתו בדרך, או חסר לחם והוא בריא, כי אם יתנו לו מאכל דק לא יסעד לבו עד יתנו בשל מבושל בשר שמן ותרנגולת פטומה ויין ישן כי בהמה שמן חלקו ומחזיק את בשרו, מה שאין כן האוכל דבר דק כי תחת היותו מוסיף אומץ על ידו נהפוך הוא כי אדרבא הלא יתעלף, ומה גם אם המאכל הוא רוחני שלא יסעד את גופו היעף ויגע כי אם אדרבא ייעף ויגע, ועכ"ז עם שויענך וירעיבך והאכילך את המן הרוחני הוא אשר לא ידעת רק מן גשמי הידוע שמשלשל בטבעו, אך זה רוחני היה, ולמה עשיתי כן ולא האכלתי אתכם מאכל גשמי המכלכל את הגוף ומסעדו ומשביעו, הלא היה כי למען הודיעך כי לא על הלחם הגשמי לבדו יחיה האדם הגשמי כמוהו ולא בדבר רוחני, כי אם שעל כל מוצא פי ה' היא התורה והמצות אשר יצאו מפי ה' שהיא רוחניות עצמית יחיה האדם, כי על ידי המן תבין לאשוריך כי כאשר המן רוחני השביע וקיים את הגוף עודנו עיף ויגע ורעב, כן על ידי התורה והמצות הרוחניים יחיה האדם המלובש בחומר. (דברים ח א-ג)
אבות ב ז, אבות ד א
לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבותיהם. ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך.
הלא אמרתי לך לא תעבוד שר ומזל כעבודה זרה ולא אל מלאך. והלא תאמר, והלא בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא, ואעבוד את המזל או את השר, כי כמה מעובדי ה' מזי רעב ולא יאריכו ימים, ובנים לא יהיו להם. לזה אמר ועבדתם את ה' אלהיכם. וגם שלא אומר לך שתעשיר שהוא מזוני, הלא זאת אבטיחך כי ובירך את לחמך ואת מימיך שיתברכו במעיך ולא יחסרו לך. ולא תאמר הלא טוב היה היו לי בשר ויין להבריאני בל אחלה מהלחם והמים. לזה אמר הלא גדולה מזו אעשה לך, כי אין צריך לומר שלא תחלה, כי אם והסירותי בלחם ומים מחלה שהיא בקרבך, ומה לך עושר גדול מזה שתהיה בריא וחזק בלחם ומשולל דאגה, כי מרבה נכסים מרבה דאגה, ואיזהו עשיר השמח בחלקו. (שמות כג כד-כה)
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות