טוען...

שלום בית וחינוך ילדים - ה | הרב אורי יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 24.01.2019, שעה: 18:29


בס"ד 24/01/2019 שלום בית וחינוך ילדים- ה- הרב אורי יצחק

שבוע טוב וברוכים הבאים!

נתחיל במילי דבדיחותא כהרגלנו בקודש:

מספרים על העכבר שהגיע לחתונה של האריה, ואז הוא ניגש לאריה לברך אותו,

אמר לו: "מזל טוב אחי!",

אז האריה מסתכל עליו ואומר לו: "ממתי אנחנו אחים?"

אז הוא אומר לו: "שתוק שתוק גם אני הייתי אריה לפני החתונה".

בפרשת השבוע שלנו קראנו על "שירת הים" קריעת ים-סוף, נגיד משהו שקשור לזה, בעניין השידוכים כתוב בגמרא: "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים-סוף",

ונשאלת השאלה: מה הקשר בין זיווגו של אדם לקריעת ים-סוף?

אז הגמרא אומרת: שכשעמדו ישראל על שפת הים יש מחלוקת בגמרא איך נבקע הים, יש שיטה שאומרת שהיה מחלוקת בין שני שבטים מי ייכנס ראשון, ויש שיטה אחרת שאומרת שנחשון בן עמינדב קפץ.

צריך לדעת שכשנחשון בן עמינדב קפץ לים זה לא כמו שאנשים מבינים שהוא קפץ לים, קפץ ראש, הכוונה הוא נכנס ראשון ולא חיכה להוראות מלמעלה, נכנס.

אז אמרתי פעם במאמר מוסגר, אמרתי: אנחנו קוראים את מה שכתוב בתורה נשמע כסיפור יפה ואנחנו מסתכלים על זה כהיסטוריה מה היה.

אבל אם היינו מכניסים את עצמנו לאותם אנשים שעמדו שם באותו מעמד, אתם יודעים איזה ניסיון זה? אתה עומד ככה מול הים, מדבר מימין מדבר משמאל, ים מקדימה והמשרים מאחוריך בקריזה, אה?

ואתה רואה את משה רבינו שהקב"ה אומר לו: "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו" זאת אומרת: שמשה רבנו לא ידע מה לעשות! אם כתוב: "מה תצעק אלי?", הוא לא ידע מה לעשות באותו רגע,

אז הוא שאל את הקב"ה: "מה עושים?"

אז הוא אומר לו: "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל וייסעו!", מה זה "דבר" זה לשון קשה, צווי! תגיד להם: שייכנסו לים,

-         "מה נכנס לים? אנחנו לא למדנו שחיה, עבדים במצרים, לאן ניכנס? מפחיד!" אה?

אז ככה כולם עומדים מהוססים ונחשון בן עמינדב נכנס.

עכשיו תארו לכם: הוא נכנס נכנס נכנס ואז לא קורה כלום, עוד פסיעה ועוד פסיעה עוד פסיעה ולא קורה כלום, אה? עכשיו אלה שעומרים בחוץ אחד

אומר לחבר שלו: "תשמע אני מכיר טוב את נחשון, אני אני שכן שלו, הוא לא יודע לשחות", ואז המים מגיעים לנחשון בן עמינדב לכאן {עד לפה}, ועוד לא קורה כלום, יאווילק הנה עוד מעט נגמר בתוך המים, המים מגיעים לו לפה {לאף} אז מה הוא עושה באופן טבעי? הוא מרים את הראש על קצות האצבעות נכון? ואז המים מגיעים עד איפה שאי אפשר להרים יותר - ואז נבקעו המים.

עכשיו כתוב שהמים לא נבקעו עד סוף הים, מתחילת הים עד נחשון בן עמינדב וברחוק ארבע אמות ממנו, שתי מטר מסביב, עכשיו הוא עושה עוד צעד - המים בורחים ממנו עוד צעד, עושה עוד צעד - המים בורחים ממנו עוד צעד, הם לא נבקעים קדימה, עכשיו לאן הולכים כל המים? לצדדים, הרים כמו בהוואי, 7-8 מטר גל מכל גל,

כשאתה עומד בחוף ומשה רבינו אומר: "נו, ראיתם? נחשון נכנס – כנסו",

אתם הייתם נכנסים?

איזה ביטחון צריך, בא הנה אתה יודע איזה גלים? ואם זה נופל עליו חזרה עכשיו? נחת עליו, אה?

אם יעקב נתיירא מעשו אה? כתוב: "וירא ויצר לו מאוד", למה? "שמא יגרום החטא", זה יעקב אבינו.

אז אבותינו שיצאו ממצרים, עובדי עבודה זרה, לא היה להם את החשש הזה "שמא יגרום החטא"? בטח שהיה להם "שמא יגרום החטא",

אבל היו צריכים לבטוח רק בחסדיו המרובים של הקב"ה. "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", איזה עבודת המידות על הביטחון ווי ווי ווי, אה?

 לנו זה נראה מה הבעיה? קריעת ים-סוף חצו את הים. אייייי.

אז אמרתי על זה: מה הקשר בין קריעת ים-סוף לזיווגו של אדם?

מתי נקרע הים? כשהגיעו מים עד נפש, נכון? זאת אומרת: ככל שנחשון בן עמינדב הרים את האף – אז המים לא נבקעו, אבל אם לפני כן הוא היה מוריד את האף מה היה קורה? המים היו נבקעים. אז הכל תלוי באף, הכל תלוי בגאווה של היהודי, אם אתה תרים את האף - קשה זיווגך מותק כי עד שיבקעו המים, עד שאתה תמצא מה שצריך למצוא - ואי ואי. וכשאדם מוריד את האף - המים נבקעים הכל מסתדר.

שאלה: כתוב "נחות דרגא ונסיב איתתא"

הרב: נכון, אבל שם כתוב דרגה לא כתוב האף, כשאני יורד מדרגה, כן נכון. אז בלאו הכי "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים-סוף", כי הכל תלוי באף.

פסוק הראשון של בפרשה שלנו מלמד אותנו דרך בעבודת השם, לא יודע אם שמתם לב לפסוק הזה, בפסוק הזה כאילו התורה מגלה לנו את מחשבתו של הקב"ה, "כי אמר אלוקים, פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה",

מה זאת אומרת, איזה מין פסוק זה? מה התורה רוצה להגיד שהקב"ה חושש ממשהו? וכי הקב"ה חושש ממשהו? מה זה "כי אמר אלוקים פן ינחם העם"? אז הוא יכול לעשות שהם לא ינחמו, והוא יכול לעשות שלא יהיה מלחמה, הוא יכול לעשות שהם ינצחו במלחמות, הוא יכול לעשות להם ניסים ונפלאות, הוא יכול למנוע את המלחמה, הוא יכול לעשות את המלחמה בלי שהם ידעו כמו שכתוב: "את והב בסופה", עם האמוריים שהתחבאו בהרים והקב"ה הצמיד את ההרים וכולם מתו בלי ידיעת עם ישראל רק שני המצורעים שהלכו בסוף גילו את כל העניינים. מה הבעיה? למה התורה מספרת לנו סיפור כזה? מה הקב"ה חושש "פן ינחם העם"? מה הולך פה?

אלא מה? רבותי תקשיבו טוב! אייייייי.

באה התורה להגיד לנו, יש גמרא שמציבה מציאות, שאדם יש לו מציאות ללכת: או בדרך קצרה או בדרך ארוכה, והוא מחליט ללכת בדרך הקצרה כדי שלא יהיה ביטול תורה ולבזבז את הזמן, אז הוא ילך בדרך הקצרה אף על פי שהוא יודע שבדרך הקצרה יש נהר ויש שם נשים שכובסות, ובדרך כלל כשנשים כובסות אז מתגלה קצת מזרועותיהן עקב זה שהן מכבסות.

אז הוא אומר "אין לי בעיה אני אסגור את העיניים, אני ילך ככה מכוסה, ואקצר את הדרך",

אומרת עליו הגמרא: "רשע!",

מה הוא עשה?

בדור שלנו – "צדיק יסוד עולם", אם הוא סוגר את העיניים כמו שצריך והוא לא מסתכל, אומרת עליו הגמרא: "רשע!", אה? יש לו טלפון מסונן, לא מסתכל, צדיק!,

אומרת עליו הגמרא: "רשע!"

למה?

למה אתה מכניס את עצמך לסיכונים ולריזיקות? מי התיר לך להסתבך סתם? דרך המלך תלך! תלך בדרך הארוכה, מה אתה עושה? שמעתם?

תדעו לכם להגדיר אדם "רשע" – מסוכן!,

הזוהר הקדוש אומר: שהאומר על יהודי שהוא "רשע" - והבן אדם הזה לא רשע, אז זה שאמר עליו רשע,

אומר הזוהר: יורידו אותו לגיהינום לראות איפה יושבים הרשעים האמיתיים ומה עושים איתם. והוא יהיה שמה אורח כבוד. יתנו לו להתבשם, כדאי להגיד על יהודי "רשע"? מפחיד!.

ופה הגמרא אומרת בקלילות על אחד, שלכאורה נראה בסדר! מה? הוא לא מציץ, - "רשע!" הוא לא רשע כלפי מישהו אחר, הוא רשע כלפי עצמו! מה אתה מכניס את עצמך לסיכונים מיותרים?

זה לומדים מהפסוק הזה, אם הקב"ה אומר: "פן ינחם העם" לקב"ה יש "פן" לקב"ה יש "שמא",

הקב"ה בא ללמד אותנו: "אשרי אדם מפחד תמיד, ומקשה לבו יפול ברעה", אם אני כתבתי: "כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה?" זה כדי ללמד אתכם שאתם תמיד תהיו ב"שמא",

אל תאמינו בעצמכם! אדם יכול להיות צדיק שנים רבות - ויצר-הרע יום אחד יכול לשים לו רגל השם ירחם!, כי היצר-הרע הוא לא פראייר, מה הוא יפיל אחד טירון? הוא מחפש את הצדיקים, אז הוא נותן לו אדרבה!: לעלות לעלות לעלות לעלות לעלות ואז שם לו את הרגל כשהוא מלמעלה – יא וואלק איזה נפילה.

על זה כתוב: כשיעקב ראה בחלום "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה",

אומרים חכמי המוסר: אתה רוצה להגיע השמימה? אתה רוצה להגיע למעלה גבוה? תדאג שהסולם יהיה מוצב ארצה, שהסולם יהיה יציב עם בסיס כמו שצריך, לא העיקר לעלות בהתלהבות עולה עולה עולה עולה ואין בסיס. צריך כל הזמן לבסס את עצמך, כל הזמן חיזוקים כל הזמן כל הזמן, כי ככל שאתה עולה צריך לדאוג לעוד משקל שיתפוס את הסולם, אייייייי.

ולכן הנשים היקרות שלנו, צריכות לדאוג שבאמת הבעל לא יכשל.

הגמרא מספרת: על אבא חלקיה שהוא היה הנכד של "חוני המעגל", והגמרא מספרת עליו איזה צדיק הוא היה - חבל על הזמן!, חכמים היו באים אליו שיתפלל על הגשם וכו',

הגמרא מספרת על כל הדברים התמוהים אצלו, שהם שאלו אותו ענה להם. בין שאר הדברים שהם ראו שם, הם ראו שאשתו היתה יוצאת לקבל את פניו מקושטת בתכשיטים, אתם שומעים?

עכשיו מפליא! תסתכלו בלשון הגמרא שם: כתוב שכשהוא היה ניכנס לעיר היא יוצאת מקושטת, לא כתוב שהוא היה ניכנס לבית או לחצר הבית, לא! כשהוא היה ניכנס לעיר! היא היתה יוצאת מקושטת לקראתו.

גם הנשים שלנו: כל פעם שאנחנו נכנסים לעיר יוצאות מקושטות לקראתנו לא? לה ככה אצלכם?

ושואלים אותו חכמים: "תגיד מה זה המעשה הזה?" זה היה להם מוזר!,

רבותי! התשובה שהוא נתן היתה עוד יותר מוזרה: אתם יודעים מה התשובה שהוא נתן? כדי שהוא לא יסתכל באישה אחרת, מי יסתכל באישה אחרת? אבא חלקיה! אבא חלקיה יסתכל בנשים אחרות? "צדיק יסוד עולם!" על מה מדברים?

לא רק זה, על מי יש להסתכל בכלל? בזמן הגמרא מה זה כולם היו מכוסות, לא כמו היום שאתה רואה - אלק דתיות, יאוואלק, אתה רואה אישה הולכת עם כיסוי ראש פה בומבילה, הכל סגור ומיני,

-         "שו הדא? אז בשביל מה את שמה כיסוי ראש?"

-         "לא, זה אופנתי אצל הדתיים".

אתם מבינים? אנחנו צוחקים - אבל זה מזעזע!. אין כבר הבנה מינימאלית מה זה צניעות!, מה, אתן נורמאליות?

אתה הולך לחתונות, גועל נפש! מה זה "תצוגת אופנה"? כל אחת רוצה להיות יותר, יותר נכון פחות צנועה מהשניה, מה זה הדבר הזה? לא אני מדבר על חילונים, דתיות אלק! מה זה איבדו כל צלם דתי!

אתה רואה בעלים אברכים אתה רואה בעלים תלמידי חכמים, ואתה רואה שמה, מתברר לך שזאת אשתו, מה קרה לחייט שלה? נגמר לו הבדים? לא, אבל יש לה גרביים! היא שמה גרביים שחורות עם מיני, מה זה הבדיחה הזאת? וכאילו זה צנוע, מה נהיית "בובת ברבי"? בושה וכלימה!.

אבל, איפה להחטיא את הציבור?

לפעמים אתה אומר: "אני ילך רק לחופה לא נעים משפחה וזה..." כן לך לחופה, אתה מצטער שהלכת, אי אפשר לעמוד שם, אי אפשר לעמוד, מסכנים הרבנים המקדשים, איזה כפרת עוונות הם עוברים, שלא נדבר על העדים, אוי אוי אוי אוי אוי אנחנו בגלות בעניין הרוחני הזה, השם ירחם! קלקול מזעזע ואני לא שומע אנשים מדברים צועקים ומדברים על זה, כאילו הכל בסדר, זה נורמאלי סטנדרטי, ועוד אישה מתקלקלת, ועוד אישה מתקלקלת, והכל הופך להיות כזה אופנה, זה אופנתי אצל הדתיים, מה זה הדברים האלה?

הולכות עם פאות - השם ירחם!, מי צריך כיסוי ראש עם פאות כאלה? יש לה שער מקורזל מגעיל, שמה לי פאה חלקה, אי אי,

-         "אז מה עשינו?"

-         "לא, זה מותר".

מה זה צנוע? מה פרוש המילה צנוע? צנוע זה דבר שמחביאים אותו, זה דבר שמחביאים אותו, לא שמגלים אותו. פעם אמרתי מה הבדיחה בפאה? זה כמו שאתה לוקח עכשיו יהלום, ואתה רוצה להצניע אותו לכסות אותו, אז איך אתה מצניע אותו? אתה מכניס אותו בתוך יהלום יותר גדול, נו זה לא בדיחה? זה לא בדיחה - זה טמטום!, וככה הם הולכות עם הרגשה שהם בסדר.

אני לא מבין: מה אם את עם פאה אז גבר לא מתגרה מזה!? לא הבנתי את הקטע, אתה רואה אישה נמצאת במכולת או בסופר או לא יודע איפה היא נמצאת, והיא עומדת בקופה והיא עומדת רגיל, פתאום היא מרגישה שמישהו מסתכל עליה, מה התנועה האינסטנקטיבית שהיא עושה? {תנועות עם ידיה לאורך הפאה} על כל תנועה כזאת - היא תקבל ג'היני ג'הינם!, בשביל מה עשית ככה? בשביל הצומי שופוני אני פה, למה לא עשית ככה לפני כן? רק כשראית שההוא מסתכל עליך? אייייייי.

אז בהתחלה הלכו עם חצאיות אלק עשר סנטים מתחת לברך, מספיק מספיק עשר סנטים, לבשה גרביים.

אני זוכר שהייתי לפני 35 שנה זועק על זה צועק על זה, מה זה הדבר הזה? שולחן ערוך מפורש: "טפח באישה ערווה", 8 סנטים מגולה זה נחשב ערווה, זה נחשב גירוי,

אז אמרו: "לא, יש גרביים 40 דנייר",

-         "כן, אבל כשהיא יושבת ושמה רגל על רגל, זה כבר לא 10 סנטים מתחת לברך, זה כבר 10 סנטים מעל לברך",

 למה זה נשאר כל הזמן אותו גובה? מה זה הבדיחה הזאת? אז זה היה לפני 35 שנה אני זוכר צעקתי על זה, אבל עכשיו זה קטסטרופה! יש כאלה... עוד הצדיקות, זה כבר לא 10 מתחת לברך זה עד הברך, ויש כאלה 10 סנטים מעל לברך, זה עוד לפני שהן יושבות רגל על רגל, לא נורמאלים, לאן רוצים להגיע? די הגענו כבר ל.... זה כבר לא חיקוי של החילונים, די זה כבר חרדי/חילוני,

עונים: (לא שומעים)

הרב: כן נכון אתה צודק,

אני רוצה שתבינו, כתוב בחז"ל: שהמצוה הגדולה של הגברים - זה לימוד תורה, לכן היצר-הרע נלחם בנו בעניין של הביטול תורה. והמצוה הגדולה של הנשים - זה צניעות. זה המצוה הכי קשה לנשים- צניעות. איך היצר הרע עובד עלינו כך גם עובד עליהן.

מה אומר? "תלמדי לשון הרע, כשרות, כל העניינים. העיקר את הצניעות תשאירי בשבילי. חשוב שאת..."..

פעם אמרתי: כתוב, "הפאה והביכורים והריאיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה כנגד כולם", אז אמרתי:

האישה באה לבעל ואומרת לו: "אני רוצה פאה",

אמר לה: "מה קרה?"

אמרה לו: "לא, כל החברות עם פאה, אני עוף מוזר אני צריכה פאה",

-         "טוב, איזה פאה אני אביא לך?"

פאה גימטריה "מום", דרך אגב; מה אומר רש"י על המילה פאה? בעניינים של השדה: לקט שכחה ופאה? על המילה "פאה" כותב "הפקר!", אוי אויאויאוי אוי אוי!!! כשמה כן היא.

אז מה?

אז היא אומרת לו: "אני רוצה פאה",

-         "איזה פאה את רוצה?"

-         "קאסטם",

-         "כמה עולה?"

-         " 1.400$, 1.200",

-         "תגידי את בעגלג'? בשביל מה את צריכה פאה?"

המשנה אומרת: "הפאה והריאיון",

-         "בשביל להראות יפה, מה אתה רוצה שיגידו שיש לך כעורה? זה לכבודך זה לא לכבודי, בשבילך",

אז הוא אומר לה: "טוב, אז מה תלכי עם זה כל הזמן?"

אומרת לו: "לא, חס ושלום, רק בשביל הביקורים", - "הפאה הריאיון והביכורים", כשאלך לבקר פה ולבקר שם אז אני ישים את הפאה, אבל ככה סתם בבית - אני ילך עם מטפחת, רק בחוץ עם פאה, בשבילך!",

אומר לה: "יפה, מאיפה את חושבת אני יביא כל כך הרבה כסף לפאה אני כולה אברך בכולל, מאיפה מביאים כל כך הרבה כסף לדבר כזה?"

היא אומרת לו: "מה הבעיה? "פאה והראיון והביכורים וגמילות חסדים", יש גמ"חים, לך תיקח גמ"ח ותחזיר בתשלומים",

אומר לה: "כן, אבל אם אני אקח גמ"ח ואני אצטרך להחזיר בתשלומים - אני צריך להתבטל מתורה כדי להחזיר את הכסף, זה לא בא ככה שולחים מהשמים בשביל פאות מהחלון שולחים דולרים, מה יהיה על התלמוד תורה?"

היא אומרת לו: "כנגד כולם זה הפאה", לך על הרישא, גמילות חסדים ותלמוד תורה - אתה שואל על תלמוד תורה? כנגד כולם הפאה",

הבנתם? זה התרגילים של יצר הרע.

אם אתם תשמעו איזה צרות יש לאנשים רחמנא לצלן, היום בכלל בעידן האינטרנט, שיש נשים שיש להם אינטרנט רחמנא לצלן, כמה זוגות מתגרשים, או גברים שיש להם אינטרנט ולנשים אין, כמה זוגות מתגרשים,

פתאום אתה שומע את אחד מבן הזוג אומר לה או שהיא אומרת לבעלה: "זהו אני לא מרגישה כלפיך כלום, נעלמה האהבה",

שמעתם? נעלמה האהבה, נו לך תדע איפה היא נכנסה שמה במכשיר הטמא הזה, ולאן היא הגיעה? ולאן היא התקשרה, ולאן הוא התקשר, ולאן הם הגיעו? ונעלמה האהבה.

במיוחד אנשים שהם שומרי תורה ומצוות מילדותם, ופתאום יצר-הרע מתגלה להם ככה בזוהרות, כאילו שהוא הולך להראות להם עכשיו מראות שהם לא ראו החיים שלהם עם כל הדמיונות, והם נופלים בביצה הזאת, לך תראה אותם אחרי כמה שנים באיזה צרות צרורות הם חיים, אבל זה לא משנה את המצב העכשווי שהם פשוט נקרעים, משפחות נקרעות בגלל הדברים האלה, איזה צרות צרורות? מה קורה עם הילדים? מה קורה עם בני הזוג עצמם? לאיפה הם מגיעים אחר כך? לא רק ברוחניות, בכל!, כל זה תוצאה של המכשיר הטמא הזה,

רבותי! מסופר על קמחית שהיו לה בנים כוהנים גדולים ששמשו בכהונה גדולה, שבעה! - בזכות מה? "שלא ראו קורות ביתה את קלעי שיער ראשה".

אתם שומעים? למה הגמרא אומרת את "קלעי שערי ראשה"? את שערות ראשה, למה את "קלעי שערות ראשה?" מה זה קליעה?

קליעה זה לעשות צמות. זאת אומרת: בלי קשר שקורות ביתה לא ראו - היא מעולם לא פיזרה את שערות ראשה, שערות קלועות, כי אתם יודעים היום ההיתר שיש לרווקות - ללכת בלי כיסוי ראש זה רק בתנאי שהשיער שלהן קלוע, לא מפוזר, אסור לרווקה ללכת עם שיער פזור. והיא נשואה! היא מסתמא מבוגרת אחרי שבעה ילדים, ועדיין היא קולעת את שערות ראשה לצניעות, מתחת למטפחת.

אייייי. והגמרא שמה אומרת, מה החידוש פה?

בזמן הגמרא היו הרבה נשים כמותה, אז במה היא זכתה בשבעה כוהנים גדולים? היו עוד כמה נשים לא כמה הרבה נשים כמותה, אז למה הגמרא נתנה דוקא את קמחית?

כותב על זה המהרש"א אמר, שכותב שם על אתר: שהיא היתה נשואה לכמה גברים, התחתנה התגרשה, התחתנה התגרשה, הוא לא אומר כמה, אבל שבעת הילדים היו מכמה גברים, אז מה זה אומר? זו המעליותא: עכשיו אף על פי שהיתה נשואה לכמה גברים כל הילדים היו כוהנים, זאת אומרת שזה דוקא בזכותה! כי אם זה היה מאותו בעל היינו יכולים לתלות את זה גם בבעל, היינו אומרים: "טוב זה בזכות בעלה, בעלה צדיק" לא, היא היתה נשואה לכמה, כך כותב שמה המהרש"א על אתר.

איייייי. אז מי מאתנו לא רוצה שהילד שלו יהיה בבא-סאלי של הדור הבא? מי לא רוצה שהבן שלו יהיה רבי שמעון בר יוחאי של הדור הבא? כל אחד מאתנו רצה שיהיה לנו לפחות אחד כזה, לפחות אחד אה? איך זה בא, רק מתפילות? זה מעבודה, זה התקדשות.

ואחר כך אנשים מתפלאים: "למה יש להם בעיות עם הילדים וצרות?",

אבל על זה נדבר כשנדבר על חינוך ילדים, אנחנו עדיין בשלום בית.

סיפרתי פעם בשיעור בראש-העין, תיארתי להם איך נראה טיול, של זוג חילונים בשבת קודש, השם ירחם, כשהם יוצאים לטייל בטבריה.

עכשיו המים עולים בכינרת, סיפרתי לכם גם את הסיפור? אה? עם פרוספר,

סיפרתי לכם את זה כבר? אה? איפה סיפרתי את זה אה אחד מפרשות השבוע? אז גם פה סיפרתי לכם? לא במסגרת הזאת. טוב אז אלה שמכירים את הסיפור שישננו.

אייייי. היה לי זוג שכנים כשגרתי בבית-שאן, אשתו שתאריך ימים, שתהיה ביראה בעזרת השם, אז היא היתה מאוד מאוד פדנטית, מאוד מאוד נקיה, משהו לא יתואר, תארו לעצמכם שפעם נכנסתי אליה הביתה,

-         "אל תשב פה על הספה עכשיו ניקיתי אותה, שב פה", משהו מדהים, יש כאלה שהבתים שלהם זה מוזיאון.

אז אחרי שהם חזרו בתשובה וכו',

אז יום אחד הוא אומר לי: "תשמע אני רוצה להגיד לך: "הצלת את חיי!",

אמרתי: "בטח בוה בוה מה הוא עבר",

ואז אמרתי לו: "למה, מה הקטע?"

אז הוא סיפר לי את הסיוט שלו. מה הסיוט?

אז הוא אומר: שכל שבת שניה אשתו והילדים היו רוצים לנסוע לטבריה, לכינרת, וזה בשבילו היה סיוט. למה? היה לו מכונית שקוראים לה "טרנספורטר", זה מתאים לפרוספר זה דומה, טרנספורטר טוב.

הוא אומר: כל יום שישי הוא היה שוטף אותה לכבוד שבת, כמו שצריך מנקה את האוטו לכבוד שבת, השם ירחם. עכשיו ביום שבת בבוקר היא היתה מכינה אותו לנץ, שש בבוקר "קום יש לנו טיול",

אז עכשיו עד שהוא היה מתארגן היא כבר היתה מכינה את כל הדברים ליד הדלת, עכשיו מי מוריד את כל הדברים לרכב? תארו לכם עכשיו בן אדם גר קומה רביעית בלי מעלית, צריך להוריד את כל הציודים לאוטו, עכשיו תבינו כשנוסעים לטבריה - לוקחים חצי בית, חצי בית מדהים! לוקחים שולחנות מתקפלים, כיסאות מתקפלים, מחצלאות, שמשיה מקפלת כדורים, בגדים אוכל משחקים, מנגלים פחמים גז, כל מה שאתה לא רוצה, מזרון מתקפל, גלגלי ים, כדורי ים- מה לא? מה לא! בקיצור כל זה הוא צריך להוריד ולהעלות במדרגות, והיא מסדרת לו את זה ליד הדלת, והוא עולה ויורד עולה ויורד ומעמיס לאטו, ממלא טרנספורטר, אתם יודעים מה זה למלא טרנספורטר? זה פי שתיים שלוש מרכב רגיל, ממלא אותו.

עכשיו איך אני יודע אם אדם טוב לו והוא נהנה, איך אני יכול לדעת? אם אני רואה אותו מחייך, אני רואה אותו מחייך - אני אומר שטוב לו, אבל מי שאני רואה אותו עם פרצוף מרטם, ככה כועס - זה לא נראה אחד שטוב לו בחיים כמו שאומרים, נכון?

עכשיו אתה רואה את פרוספר יורד, והוא לא מחייך, הוא בכלל לא מחייך, עכשיו באחד הנאגלות שהוא ירד עם התיק על הכתפיים, נפתחה הדלת בקומה שניה,

והשכנה שם אומרת לו: "מה פרוספר אתם שוב נוסעים לטבריה?"

הוא אומר לה: "כן", עכשיו הוא מחייך לשכנה, למה? שלא תראה שזה הסיוט של החיים שלו, אבל אההה אם היה יכול לעשות לה ככה {מכניס לה שתי אצבעות לעיניים} היה עושה לה,

טוב הוא עבר את הקטע של השכנה, החיוך נעלם מפניו. איך אני יודע? יש לי מצלמה נסתרת, אני מצלם אותו "און ליין", זה מצלמה שהכנתי מערב שבת, איייי.

פרוספר סיים להעמיס את הרכב. יפה יוצאים לדרך, לא, האישה מתארגנת עוד כמה דקות, הוא צריך לחכות ברכב. אין בעיה יש לו סבלנות הוא לא ממהר לשום מקום, שבת!. עכשיו היא ירדה עם הילדים נכנסו לרכב, הוא נוסע לטבריה.

אתם יודעים הוא לא היחידי רחמנא לצלן שנוסע בשבת לטבריה, אתם יודעים כמה אנשים נוסעים בשבת רחמנא לצלן. אייייי. כמה הקב"ה רחמן, כמה הוא אוהב אותנו את עם ישראל, הרי ענש על נסיעה בשבת - זה סקילה!, זה תאונת דרכים. אתם יודעים כמה תאונות דרכים היו אמורים להיות בשבת? אתם יודעים כמה הקב"ה "רחמן!" ?, כמה הוא "ארך אפיים!" ?.

אז הפרוספר שלנו נוסע, ועוד הרבה אנשים נוסעים כמותו, תגידו, אתם ראיתם פעם נהג ישראלי ששמח בנסיעתו? שהוא מחייך, מפסוט? כן בטח יש כאלה הרבה, כשהם נוסעים עם החברים, עם הג'מעה כן, אבל עם אשתו והילדים - אתה רואה אותו מחזיק את ההגה: "שב שמה, שב אתה מסתיר לי את המראה אני לא רואה כלום, שב! תכניס את היד אתה, מה קרה לך אתה רוצה לאבד את היד? תכניס את היד! מה את רוצה את? יש חדשות! שקט חדשות!"

הוא אחד היועצים של ביבי, חייב לשמוע חדשות, אייייי.

"די תפסיק להרגיז אותי, תעבירי נושא",

פתאום מישהו חותך אותו סיונג! "נו נו אלק נהג! אלק נהג!, נו זה נהג זה! אחר כך מתפלאים למה יש תאונות!", אתה רואה אותו כל הדרך מה זה.....

ואני עם המצלמה הנסתרת צועק לו: "פרוספר תחייך מצלמים אותך מה קרה? תחייך למצלמה!"

-         "עזוב אותי איזה חיוך מה חיוך!. תן להגיע!".

יאלה הגיעו לצומת צמח, שם מתחיל מחלוקת הפוסקים: האם לקחת שמאלה לכיוון העיר או לכיוון רמת הגולן? פסקו לרמת הגולם אחרי דין ודברים, נוסעים. כל חוף למה לא;

-         "פה יש אנשים,

-         פה אין אנשים בכלל,

-         פה יש בוץ,

-         פה יש ערבים,

-         פה יש ככה פה אין ככה, פה יש ככה פה אין ככה",

בקיצור עד שהוא מצא איזה חוף יאלה כבר!!!, בסדר.

אני לא אגיד לכם שהוא התחפר החול, לא, השבת הוא לא התחפר בחול, הכל בסדר הוא נכנס עד כמה שיותר קרוב לחוף. עכשיו מי פורק מהאוטו הוא או היא? הוא.

הילדים רצו למים, היא ... היא על הכיסא נוח, והוא פורק מהאוטו, גמר לפרוק מסדר את כל העניינים, ומתחיל להתנפנף, מתנפנף, תוך כדי כך שהוא מתנפנף,

פתאום אשתו אומרת לו: "פרוספר, אתה יודע אמרו שהכינרת מאוד מסוכנת, היא סוחפת בלי שהבן אדם מרגיש, ותראה את הילדים שלנו מתרחקים מהחוף תראה תראה, תראה תראה תראה!!"

ואז היא אומרת: "תקרא לשמעון"

ואז הוא אומר לה: "תגידי את לא מתכוונת לעשות משהו היום, רק הכל עלי?"

אז היא מסתכלת עליו והיא אומרת לו: "אתה לא מתבייש? אני כל השבוע עובדת קשה, אני כל השבוע עושה לך מכינה לך, עכשיו שבקשתי ממך משהו פעם אחת אתה כבר... אתה לא מתבייש?"

ההוא כבר התחרט שבכלל פתח את הפה,

 - "תמחקי מהפרוטוקול לא אמרתי כלום",

 - "שמעון בא לפה!!" ....

נו! אני עם המצלמה צועק לו: "פרוספר בוס-עינק הכל צחוק תחייך מצלמים אותך, אתה באון-ליין!!".

איייייי.

ואז אחרי זה אני שואל אותו: "פרוספר מה קורה?"

הוא אומר: "הנה גמרתי להכין את האוכל עכשיו החבר'ה יבואו לאכול כולם אשתי והילדים",

-         "ואתה מה?"

-         "לא, לא, לא, אני לא אוהב לאכול איתם, אני קודם מכין להם, אחר כך אני יושב בסוליקו שלי לאכול לבד, עזוב עזוב, בסדר".

הוא יושב לאכול, נכנס למים חוזר חזרה, מתיישב על הכיסא, כבר רוצה להגיד "אההההה". עוד לפני שהוא הספיק לעשות את זה,

אשתו אומרת לו: "פרוספר",

אומר לה: "עכשיו מה?"

אמרה לו: "אל תגיד לי עכשיו מה!"

-         "מה את רוצה שאני אגיד? מה עכשיו?"

היא אומרת לו: "תקשיב טוב: השעה כבר מאוחרת וחם, ואני חושבת שמיצינו, מיצינו, לא צריך יותר, הרופאים אומרים: יותר משעתיים שלוש בשמש לא בריא, וחוץ מזה הם עייפים, הילדים כבר השתוללו מספיק, די בא נחזור".

הוא רק שומע "בא נחזור" - יאוולק, מה בא נחזור? זה לא שיר זה מציאות, ווי ווי ווי ווי עכשיו מה הוא צריך לעשות? להעמיס את הכל בחזרה לאוטו עם החול של טבריה אחרי שהוא ניקה ביום שישי את האוטו, ווי ווי, ומי מעמיס הוא או היא? הוא.

טוב גמר להעמיס את האוטו, וזה לא לקח דקה שתיים, ואחרי שהוא העמיס את כל האוטו חצי שעה זה רק לרדוף אחרי הילדים,

זה אומר לו: "רגע",

זה אומר: "עוד חמש דקות",

 זה אומר: "אני צריך ככה.. ככה.."

לך תרדוף אחריהם,

-         "טוב תעלו כבר, יאלה בו ניסע!!".

אלו נוסעים. אתם יודעים מה הבעיה? כשנוסעים חזרה כולם נוסעים חזרה, כל הכבישים פקוקים, כביש 4 כביש 2 כביש 6 כל הכבישים הזוגיים פקוקים, אה? הבן אדם נוסע וזה לא נגמר איזה פקקים, עכשיו פקקים זה מעייף, זה מעייף הבן אדם קם בנץ, הוא לא נח רגע, הוא כל היום עובד, ועכשיו הוא עייף הוא מרגיש את העיניים שלו כבדות, כאילו יש אבנים בעפעפיים שלו, ווי ווי ווי. ואתה רואה אותו מחזיק את ההגה בשתי ידיים, ועושה ככה, מתאמץ שהעיניים לא ייסגרו, אתה רואה אותו עושה ככה, נלחם! ועל הבכתו הוא מסתכל לאוטו פתאום מה הוא מגלה? השם ירחם! הוא לבד באוטו.

זאת רדומה, מסתכל אחורה כולם בפוזה אחרת, יאוולק הוא לבד!!, ואז עכשיו מתחילה מלחמת, מה זה מלחמה,

הוא אומר לעצמו: "זהו סכנת נפשות!, פיקוח נפש דוחה שבת",

הוא אומר: "תשמע מה אי אפשר ככה זה ממש מסוכן",

ואז הוא אומר: "אני אפתח את החלון קצת יכנס אויר חמצן זה אולי יעורר אותי",

פתח את החלון קצת, עובר חצי דקה –

אשתו אומרת לו: "פרוספר קר, "הכל חולים אצל הצינה", טוב סגר את החלון,

ואז אמר: "אני אשתה משהו מתוק זה יעורר אותי", הוא לוקח פחית שתיה שותה סיים לשתות, כמה זמן זה מחזיק? 5 דקות 10דקות, עוד פעם עייף

-         "מה אני אשתה? עוד פעם כמה אני אשתה ? אי אפשר ככה. מה, אני ידליק רדיו אולי זה קצת יעורר אותי",

הוא מדליק את הרדיו ההיא פתחה עוד עין,

-         "פרוספר "גזל שינה"

-         סגר את הרדיו,

עכשיו אמר: "מה? זהו, אני אעצור בצד! ואני ינוח 20 דקות חצי שעה ואני ישן ואחר כך אני יקום סחי, וימשיך בנסיעה!",

ואז הוא אומר לעצמו: "כן? מה אתה אומר אני יעצור בצד? וכל אלה שעקפתי יעקפו אותי עוד פעם! ועוד פעם לעקוף אותם? לא עוצר בצד", והוא ממשיך והוא נוסע רדום! עיניים עצומות! קילומטרים!

אז מי נוהג? זה לא רק פרוספר, אתם יודעים כמה נהגים נוסעים רדומים? רדומים.

היום בכלל יש בעיה אחרת: יש הרבה נהגים שנוסעים והעיניים שלהם בפלאפון והם כותבים כל מיני הודעות תוך כדי נסיעה, מידי פעם מסתכל אם הכל בסדר, ואתה נוסע אחריו ואתה רואה אותו, טק טק טק טק נוסע כמו איזה מסטול.

זה מזכיר לי בדיחה: שאיזה אחד היה שיכור, עלה הביתה איך שהוא נכנס

הוא אומר לאשתו: "ואי איזה בן אדם אני שכחתי לקנות סיגריות",

אז היא אומרת לו: "לא מספיק שאחרת 3-4 שעות, אם תלך להביא עוד סיגריות יקח לך עוד 3 שעות",

אז הוא אומר לה: "מה קרה לך? כולה סיגריות בקיוסק למטה, מה קרה? 20 מטר מה איך עשיתי 3-4 שעות..."

ירד-חזר אחרי 3-4 שעות,

אז היא אומרת לו: " 20 מטר 20 מטר אה?"

אז הוא אומר לה: "מה קרה לך? מה עם הרוחב..."

השיכור הזה דרך אגב הסתובב בלילה אז תפס אותו שוטר,

אז השוטר אומר לו: "אתה יודע שאני יכול לעצור אותך על שוטטות בלילה עד 3 לפנות בוקר, ואתה מסתובב לי פה שיכור?"

אז הוא אומר לו: "איזו שוטטות מה אתה מדבר? אני בדרך להרצאה בכלל",

אז הוא אומר לו: "איפה יש הרצאה ב 3 בלילה בכלל?"

הוא אומר לו: "אצלי בבית, אני מגיע: "איפה היית? מה עשית?"

רבותי! ניסים ונפלאות, אנשים נוסעים ואתה לא יודע מי נוהג בכלל? מי נוהג!, איייי.

והנה פרוספר הגיע הביתה, ועכשיו אשתו זה משהו מיוחד, אם תבדקו את זה אצל כל הנשים זה מיוחד, אתה תראה את האישה, זה "בינה יתרה", היא כל הדרך ישנה, איך שמגיעים לשכונה - היא מתעוררת, כאילו היא הריחה את הבית, כל הדרך ישנה, רק הגעת לשכונה - טק פתחה את העיניים,

-         "הגענו?"

אז פרוספר אומר לה: "כן הגענו", ברוך השם בניסים ונפלאות!.

אז אשתו אומרת לו: "פרוספר, אני יכולה לבקש ממך בקשה? אל תכעס".

אומר לה: "כן אני היום כבר לא כועס",

אז היא אומרת לו: "ילדים ישנים, חראם אם אנחנו נעיר אותם עכשיו והם יתעוררו הם כבר לא ירדמו לי אחר כך, ואז לא ירדמו בלילה ובבוקר לא יקומו לבית ספר בזמן, בא נעלה אותם ככה איך שהם רדומים ישר למיטה",

אז פרוספר אומר לה: "אין בעיה נשמה, תתקדמי תעלי את, תציעי את המיטות ואני יביא אותם ישר למיטה".

היא רק עלתה

והוא אומר: "קום! קום! מה אתה חושב? שיש לי כח להרים אותך?! קום!". ופרוספר מעיר את כל הילדים,

ועכשיו מי צריך להעלות את כל הדברים 4 קומות בלי מעלית? הוא או היא? הוא.

היא עלתה להציע את המיטות, והילדים עולים במדרגות ואתה רואה אותם כמו מטוטלת, מהקיר למעקה מהקיר למעקה, טוב שהקב"ה ציוה לעשות מעקה, ופרוספר עולה ויורד עולה ויורד, ובנגלה האחרונה, כשהוא כבר הגיע הביתה, אח!

הוא עומד בפתח של הדלת והמחשבה שעוברת לו בראש היא: "אח! אין כמו הבית".

-         "פרוספר! אם אין כמו הבית, מה חיפשת לך בטבריה? מה אבד לך בכינרת כל שבועיים?"

אתם יודעים מה אבד לו?

התשומי. מחר הוא הולך לעבודה,

ובעבודה ישאלו: "אה פרוספר: איך היה השבת?" מה יגיד להם?

-         "פששששש. יאלק היינו בטבריה אתה לא מאמין, איזה יופי המים עלו מאז שהיה גשם, פשששש. הכינרת עלתה יפה, מה זה המים היה פלטה מה זה? פלטה, אין גל אחד, איך נהנינו היה ממש כיף חיים".

כן פרוספר, תביא תביא את הסרט נראה כמה חייכת? תביא נראה כמה חייכת?! על מי אתה עובד!?

אתם יודעים מה המסקנה? אתם יודעים מה חשוב לאנשים? שיחשבו שטוב להם, באמת לא טוב להם, אבל מה חשוב להם - שיחשבו שטוב להם, זה לא מסכנות? בא הנה יכול להיות לך טוב בלי יחשבו שטוב לך, יכול להיות לך הטוב יותר בעולם.

אני שואל אתכם שאלה: יש לך רגע יותר מתוק מאשר כשהבן שלך מגיע מהתלמוד תורה ואומר איזה חידוש? ואומר איזה חידוש שאתה בעצמך לא ידעת אותו? איזה מתוק זה? איזה טעם, פששששש. - שווה עולם!,

תראו כשילד קטן הוא רק מתחיל להגיד: אההההה בהווי כולם קופצים עליו, אי הוא אמר "אבא!" הוא אמר "אבא!!" איזה התרגשות, איזה התפעלות! הוא אמר "אבא!" קח סוכריה, תגיד עוד "אבא", עוד פעם תגיד אהההבא תגיד תגיד,

מה אתה מתלהב? עוד כל החיים הוא יגיד: "אבא תביא כסף, אבא תביא!".. מה אתה מתלהב!

לא, אבל האבא הראשון מה זה מתוק, אה? תגיד עוד פעם אבא הם יביאו לך סוכריה, איזה מתוק זה.

רבותי! לאנשים אין להם זמן לילדים, אין להם זמן לאישה אין להם זמן לבעל, הם חושבים שהם נמצאים ביחד, הם לא ביחד בכלל, הם לא ביחד, תבדקו כמה זמן היה ביניכם קשר? מילולי, כמה זמן היה קשר ביניכם? ואיך היה הקשר הזה?

יש כאלה הולכים לקולנוע, אתם יודעים איך אומרים בתורה קולנוע? "יושבי חושך וצלמות", לא, יש פסוק אחר: "ורשעים בחושך יידמו", שו... אסור לדבר שמה שקט!,

עכשיו מה הקטע: הוא הולך אלק לבלות איתה, לבלות זה לשון בלאי, להתבלות, הוא הולך לבלות זה צורה בידור, בידור זה מלשון פיזור, אז עכשיו הוא הולך לבלות איתה איפה? בקולנוע, חשבתם על זה פעם, מה החרטה פה? הם יושבים אחד ליד השני והם לא ביחד בכלל, למה? הוא עם הסרט, עם גיבור הסרט, והיא עם גיבור הסרט, אבל הם לא אחד עם השני, אז לאן הלכתם? אנשים לא חושבים על זה. מילא אתם הולכים לאיזשהו מקום, ויושבים ומדברים וצוחקים, אז אני מבין, אבל הולכים למקום שאומרים לך שמה: "שקט! לא לדבר!" שעה וחצי, זה כשהיה קולנוע.

היום בתוך הבתים, לא צריך קולנוע, יש להם בתוך הבית קולנועים, אה! ויש להם את המכשירים, וכל אחד...

עכשיו אם הוא רוצה שתעשה לו כוס – הוא שלח לה וואטסאפ שלח מהחדר הודעה: "את יכולה לעשות לי כוס תה?"

 דברי השטות וההבל של הזמיר ויגעל כהן   השואל הקבוע - מצחיק את הרב והקהל כהרגלו 

הודעות ועדכונים

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 WhatsApp

 050-6500-666

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578