זבדיאל - מושב זבדיאל

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אני מוזיץ את הדלית, מיכאל

שלום, אדוני היושב-ראש.

חברי הכנסת, איפה הברכות?

חברי הכנסת, איפה הברכו?

חברי הכנסת, איפה הברכו?

חברי הכנסת, איפה הברכו?

חברי הכנסת, איפה הברכו?

חברי הכנסת, איפה הברכו?

חברי הכנסת, איפה הברכו?

בדרך כלל פותחים באלכסון.

איפה הברכו?

איפה הברכו?

חברי הכנסת, איפה הברכו?

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה לרפואת הילדה הילה בת איילת חיים,

לזיווג הגון לכרמי בן ציון סאלם,

להצלחת רפאל בן חיים וציפורה בת רבקה ברוחניות וגשמיות,

לעילוי נשמת חיים בן יחיא נהרי,

יפה בת יחיא נהרי,

סלאמה סאלם בת יוסף,

סעדה לולו בת יחיא,

לעילוי נשמת תורה איכרים,

והרב חיים יעקב בן חממה,

מנוחתם עדן.

יש האם קצת בסאונדוס.

המדרש אומר אשרי משכיל אלדל

ביום רעה ימלאתהו אדוני.

מי שמשכיל אלדל

אז הקדוש ברוך הוא כשתהיה רעה ימלט אותו.

איסא אמר

מה הפירוש אשרי משכיל אלדל?

זה שנותן פרוטה לעני.

רב הונא אמר

זה שמבקר את החולה.

אמר רב הונא מי שמבקר את החולה פוחתים לו אחד מ-60 בחוליו.

זאת אומרת הוא לוקח אחד חלקי 60 מהמחלה.

זה נקרא משכיל אלדל.

החולה הוא נקרא דל.

המשכיל אליו זה מי שמבקר אותו.

אמר רבי יונה

אשרי נותן לדל אין כתיב כאן

אלא אשרי משכיל אלדל

הביא מסתכל בו

איך לזכות עמו.

זאת אומרת לא מספיק לתת לדל

כי לא כתוב אשרי נותן אלדל

אשרי משכיל אלדל. צריך שכל.

צריך שישכיל להיות מסתכל בו איך לזכות עמו.

אז שלוש דעות שמענו פה על הפסוק אשרי משכיל אלדל.

איסא אמר זה שנותן פרוטה לעני.

רב הונא אמר זה שמבקר את החולה.

ורבי יונה אמר

אבי מסתכל בו איך לזכות בו.

התמיכה באיש דל צריכה להיות עם כל הלב.

ככל שהנתינה נעשית יותר בהשכלה ובשימת לב

כך היא גדולה והולכת.

צריך להשתתף בצער העני.

לא מספיק רק לתת לו צורכו אלא צריך להשתתף בצערו.

דהיינו לחוש

בטעם

מרירות ליבו ולהיות עמו.

זה העידוד הכי חשוב

מהכי גדול לעני.

כמו שאומר רשי,

את העני עימך.

ואם תסתכל בעצמך כאילו אתה העני,

את העני עימך, תחיה אתה את המציאות של העני.

אתה צריך להרגיש ממש

כאילו אתה עני.

אתה צריך להיות שותף

לדמעות של העני.

צריך להיות שותף

לעלבון של העני.

כי כאשר הוא מבויש

הוא לא יירגע רק בהשקטת רעבונו.

אלא יש להסיר את חרפת הרעב

ולתת את הנדבה בצורה כזו שהעני ישיח דעתו מעניותו

וגם לא ירגיש שהנותן הוא העשיר הנדיב.

צריך הנותן למחוק את הגבול והתחום החוצץ בינו לבין המקבל, זה נקרא משכיל אלדל.

את זה ניתן לעשות

רק כאשר מעניקים את הנדבה לעני בהכנעה ובשפלות,

לא שאתה בא מלמעלה,

עד שירגיש העני שהוא היחסן,

הוא בעל הייחוס,

שהקדוש ברוך הוא עומד לימינו והוא יותר בעל זכות

מן הנותן.

את ההרגשה הזאת

צריך המשכיל אלדל

לתת לעני שלא ירגיש פחות ונחות.

זאת אומרת, זו השכלה בשעה שעוזרים לעני.

יש מי שנותן ביד רחבה,

אבל את הלב ואת האהבה הוא משאיר לעצמו.

את האנחות

הוא שומר לו בלבד.

אבל במצוות הצדקה הוא מצווה להשקיע בנתינה שהוא נותן לעני המדוכא,

את כל רגשותיו ואת כל האהבה.

הוא צריך לבחון עצמו בזה.

האם גם לאחר שהוא נתן תנדבה עדיין הוא תפוס בצערו של העני?

האם גם מלאכתו בדרך מבית הדל או החולה

עוד מהדהדות באוזניו הנחות המדוכא והמתייסר?

האם גם על משכבו בלילות הוא זוכר את ההנחות של העני או החולה?

כללו של דבר,

נטבע הוא האדם לתת את ליבו ביחד עם ידו.

זוהי נקראת נתינה משכלת.

אשרי משכיל אל דל,

צעקת הדל

תקשיב ותושיע.

אז זה מה שאנחנו נדרשים בעצם,

שהנתינות שלנו יהיו בדרך השכלה,

לראות איך

לעזור להיות עמו, להרגיש את כאבו, לסייעו

ולא להרגיש מעליו

אלא פחות ממנו

שהוא עושה לך כאילו טובה כשאתה נותן לו.

והאמת היא כך.

הדין אומר, הגיע יז' במרחשוון ולא ירדו גשמים.

התחילו היחידים לטענות שלוש טעניות

ב' ה' ב'

בימים שני חמישי ושני'.

אז אם הגיע יז' במרחשוון וצריכים לרדת גשמים ולא ירדו,

אז היחידים מתחילים להתענות. מי זה היחידים?

אמר רבי יהודה רבנן.

התלמידי החכמים

הם מתחילים להתענות.

תענו רבנן, אל יאמר אדם תלמיד אני איני ראוי להיות יחיד אלא

כל תלמידי החכמים יחידים.

בדין הזה כל אחד יכול להיות יחיד,

בתנאי שהוא מכוון באמת

להתענות בשביל שירדו גשמים לכלל הציבור,

וזה מציק ומעיק לו וכואב לו שאין לעם ישראל גשמים.

אז בזה זה לא ייחשב יהורה,

גאווה.

אם הוא יצטרף פתאום,

הוא יתענה עם החכמים,

אלא כל אחד יכול להיות יחיד בזה, בתנאי

שהוא באמת מכוון לזה לא לשם רושם.

למה? לפי שאין זה שבח בשבילו, אלא צער.

תענית זה צער.

זה לא כבוד סתם. אתה צריך להצטער על זה.

זאת אומרת,

זה לא נחשב לו גסות

ולא גאווה ולא יוהרה,

אלא הוא עושה זאת באמת בשביל כלל הציבור.

אז אם באמת כואב לו הדבר והוא מצטער והתענית הוא אמיתי ולא מלאכותי,

זוהי המהות שלו והוא באמת נמנה בין היחידים

ואינו לוקח בזה לעצמו שום גדולה וכבוד.

יכול אף להיות שבאותה שעה שהוא מצטער על צער הרבים,

הוא אפילו לא מרגיש בערכו שהוא מן היחידים,

שהרי הוא שקוע בכל רעיונו ומחשבתו באותו הצער.

כל החושים צמודים למחשבה אחת ויחידה.

צער ותפילה לשם יתברך

שתבוא הישועה, שהרחמים יכבשו את הדין,

וממילא אין כאן שום גסות וגאווה.

בשעת תעניתו ותפילתו הוא נעתק

מהעולם התחתון, הוא תפוס רק בעליונים.

בעל אנשים יחידים אין לאומר הכתוב,

אשרי משכיל אל דל.

זו עוד דוגמה איך אדם יכול להשכיל

בשעה שיש דלים שאין להם מים.

ועכשיו נראה דוגמה קיצונית אמנם,

אבל שמשקפת מה זה אדם אמיתי.

שמואל הנביא,

אחר פטירתו,

לא רצה ללכת לגן עדן,

למקום הראוי לו.

וכך

הוא עודנו עומד

במקום בית המקדש

ומתפלל תמיד על בניינו ועל מכונו.

וזה שאמרה חנה,

אמא שלו,

והשאילתיו לה' עד עולם,

כפישוטו ממש.

זאת אומרת,

היא השאילה אותו לאלוקים עד עולם.

זאת אומרת, הוא תמיד עומד ומשרת לפני ה'

למטרות ולרצונות של הקדוש ברוך הוא,

ולא לעצמו,

עד שהוא לא מוכן להיכנס למקום שלו בגן עדן. וזאת למה?

לשמואל הנביא הכינו במרומים קבלת פנים גדולה ומפוארת.

כל פמלייה של מעלה יצאה לקראתו לקבלו.

מקומו בגן עדן אמת.

עין לא ראתה את העונג

שהוכן לשמואל.

אבל שמואל אמר,

איך אני יכול לשב, להנות

ולהתענג

כאשר כל ישראל אבלים

על חורבן המקדש?

הם מדוכאים בגלויות שונות,

מפוזרים בין האומות.

עולמם

חשך בעדם.

אני נשאר אפוא כאן,

במקום המקדש,

מתאבל ומתפלל עד שיכונן השם ביתו ויגאל את עמו

ויוציאם מאפלה לאור גדול,

כדרך שאמרה אסתר המלכה,

איך אוכל וראיתי באובדן מולדתי?

איך תנעם לי המלכות

כאשר עמי נתון בפחד ובסכנת מוות?

זו דוגמה נוספת של אשרי משכיל אל דל.

אבל זה קיצוני מאוד,

זה בעל דרגה יחידה

שמואל הנביא.

דוגמה נוספת, כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך.

הגמרא בפסחים

קייב.

איך מתברך?

אלא המקבל נדבה מאיוב

מתברך בלב הטוב של איוב

שלא די שקיבל ממנו תמיכה ונדבה,

אלא עומד ומתרשם המקבל גם מטוב ליבו של איוב,

מן העשירות

שבאה לביטוי

באהבת איוב את הבריות,

לא רק מהכסף שהוא נתן,

כמה אהבה הוא נתן עם הכסף

לעניים הנצרכים ובוכים על גורלם.

בזה היו מתברכים כשהיו מקבלים פרוטה ממנו,

שראו את היחס החם של איוב,

את החמימות והכבוד

שבהם נתן את הצדקות.

הערכה לעני באשר הוא אדם ונושא צלם אלוהים,

בהכנעה זו לקחו איתם כברכה ביחד עם הפרוטה שהושיט להם.

איוב היה אב ליתומים,

כי היתום שהיה מזדמן אליו לא חש עוד ביתמות,

כאילו קיבל מחדש אבא,

או כאילו אביו המת קם לתחייה.

כמו שאמר איוב,

אב אני, אב אנוכי לאביונים,

אך הייתי לתנים,

אם לא בכיתי לקשי יום,

אם כולם הוא השתתף בצער.

את כל הלב החם הזה היה מרגיש האביון

כשבא לקבל,

וזה השפיע עליו.

כי מלבד שקיבל את נתון.

במצוות ידו של איוב

הוא גם מתברך בלב של איוב.

אצל אברהם נאמר במדרש שכל מי שהיה עושה סחורה עם אברהם אבינו עליו השלום,

שהיה מקבל ממנו איזה דבר

או סועד אצלו נעשה בריאה חדשה.

אברהם אבינו הפיח נשמה חדשה במי שקיבל ממנו איזה טובה וחסד.

הוא גם נדבק במשהו ממידת החסד של אברהם.

זאת אומרת

אשרי משכיל אל דל.

עכשיו נעבור מהדוגמאות האלה להתבונן.

מה זה דל?

דל זה לא רק מי שאין לו כסף,

לא רק מי שחולה.

אין לך עני אלא בדעת.

אין עני יותר ממי שאין לו דעת.

זאת אומרת, אדם שלא זכה ללמוד תורה זה העני האמיתי.

באשרי משכיל אל דל.

מי שמלמד

את אלה שלא למדו תורה, אשריו.

אשרי משכיל אל דל.

ביום רעה ימלאתהו אדוני.

זאת אומרת,

העזרה לזולת בתחום הרוחני זוהי העזרה הגדולה ביותר

שיכול אדם להעניק לחברו.

אדם שנותן פרוטה לעני מחייהו לחצי יום.

נייום.

אדם שמזכה את חברו לתורה מזכהו לחיי העולם הבא.

מחייהו לנצח.

מוציאו מגיהינום ומכניסו לגן העדן.

אה,

זה משכיל אל דל?

דבר זה אין לו שיעור.

רבי שמעון בר יוחאי,

שההילולה שלו תהיה במוצאי שבת,

אומר ״מאן דמזכה לחייביה״

אין קץ לשכרו.

מי שמזכה לחוטאים,

אין קץ לשכר שלו.

כמה שתגיד שהשכר שלו לא אמרת עדיין כלום.

אין קץ.

למה? כיוון שאם אתה הופך אותו מחוטא לצדיק,

כל הזכויות שלו ושל זרעו עד סוף הדורות שלך

וכל ההשלכות היוצאות מזה וכל המושפעים מזה

וכל הלומדים מהם

וכן הלאה עד עולם.

אין לך משכיל אל דל יותר מזה.

וחובה על כל יהודי להתבונן סביבותיו

במה הוא יכול לעזור לדלים.

אם זה דלים בממון,

אם דלים בבריאות,

אם דלים בחוכמה וכן הלאה.

כל מי שעושה זאת בדרך השכלה יש לו הבטחה שהשם יימלט אותו ביום רעה.

ופעמים יש ימי רעה שבאים על ציבור

והאדם הזה יימלט

בזכות זה שהשם הבטיח

שאם הוא ישכיל אל דל אז הוא יימלט אותו.

נו, אז קודם כל יישר כוח למארגנים של הערב הזה שהשכילו לעשות ערב של לימוד תורה

שהוא לא רק פה עכשיו בעת הזאת

אלא הוא משודר כרגע בשידור ישיר לכל העולם

ויהיה גם שידור חוזר מיד לאחר מכן לנצח נצחים

באתר שופר.tv וביוטיוב ובשאר המקומות

והתפרנסו מזה הרבה הרבה אנשים עד סוף הדורות.

נו, זה משכיל אל דל.

חוכמה גדולה שאדם יהיה מאוד משכיל להבין,

להשתמש בשכלו,

מה לעשות בעולמו כדי לצבור לו זכויות.

הרי לא נחתנו לעולם הזה לנגב חומוס ולאכול צ'יפס בצדו.

באנו למטרה יותר גבוהה מזה.

לא באנו לנפח את הגוף

ולמלא את השרירים.

באנו למלא את הראש

בחוכמת התורה.

האדם נברא רוחני,

הוכנס בגוף גשמי.

הגוף זה רק הדירה

שהנשמה שוכנת שם.

אמנם צריך לטפל בדירה,

שהמשכן יהיה נאות

בשביל הנשמה,

אבל לא הדירה מטרה,

אלא הנשמה.

אז אחרי שכבר יש לך דיורים בתוך הגוף,

עכשיו צריך לרתום את הגוף

לעבודת הנשמה.

ולכן,

מה צריך אדם לעשות?

יש שולחן ערוך.

אדם מגיע הביתה, שואל לסעודה מוכנה, אוכל מוכן.

ישר הוא מסתכל על השולחן,

ומה שהוא רואה שם זה מה שהכינו לו לאכול.

הקב' ברוך הוא דאג שבעולמנו זה יהיה לנו שולחן ערוך.

כל הזמן הוא ערוך.

מלא.

בכל התבשילים ובכל המאכלים.

שולחן ערוך של רבי יוסף קארו,

מרן הבית יוסף,

שעל פיו יישק דבר,

מההלכה יוצאת לכל ישראל,

ואנו מקיימים את התורה על פי השולחן הערוך.

אז אדם צריך להגיש את ידיו לאכול מהשולחן הערוך.

ולכן,

כל עיסוקו של האדם כל ימי חייו לדעת מה השם ציווה הוא ומה רוצה ממנו.

אז נצטווינו בתורה בתרי״ג מצוות,

והן מבוערות

בשולחן ערוך

ובארמם

ושם אנחנו מוצאים בדיוק מה רצון הבורא יתברך מאיתנו.

ובשעה שהאדם הוגה בתורה,

ומקיים מצוותיה,

שווה היה לו להגיע לעולם הזה ולצאת מכאן בעשירות גדולה.

אוי לו לאדם שהגיע לעולם הזה ואיבד והפסיד את תכליתו והתעסק בדירתו שיעזוב אותה לאחרים.

אז עד שאתה תהיה משכיל אלדל על השכן שלך או הקרוב שלך,

כדאי שתהיה משכיל אל דל אל עצמך,

כי אתה דל מאוד בידיעות ובלימוד התורה.

זאת אומרת, אם אדם לא זכה ללמוד את כל השולחן ערוך,

מה יגיד לקדוש ברוך הוא? הרי ודאי הוא לא קיים את כל המצוות.

הוא גם לא למד אותן, הוא לא יודע אפילו מהן.

הוא יגיע לפני בורא עולם

והוא יישאל על כך. מה יענה?

אז אשרי משכיל אל דל בעולם הזה עכשיו,

ימלאתהו השם,

כשיגיע לגיהנום ביום רעה,

הוא יימלט משם בזכות שהוא השכיל

ולא נשאר דל.

ואין דל אלא בדעת,

בחוכמה.

אז לכן צריך לקבוע עתים לתורה.

שולחן ערוך בסימן קנ״ה וקנ״ו אומר שמיד אחרי תפילת שחרית

צריך לקבוע עתים לתורה, עת בבוקר

ועת בערב,

לקבוע עתים לתורה, שיעורי תורה.

ולא ישנה אותם כלל. זאת אומרת, גם אם יזדמן לו רווח גדול,

באותה שעה הוא לא פוסק מתלמודו.

הוא עוסק בתורה,

הוא מחובר לקדוש ברוך הוא

ולומד את התורה,

שזה עיקר ביאתו לעולם.

לא באנו לעולם הזה לקייף,

אכול ושתו כי מחר נמות, כמאמר הרשעים,

אלא אכול ושתו תורה ומצוות כי מחר נמות. ומה יהיה בידינו?

עם מה נעלה לפני השם?

אז לכן צריך האדם להשכיל

ולקבוע עתים לתורה.

לא בהזדמן, מתי שיצא לי,

אלא להחשיב את התורה. הרי לא ייתכן שבן אדם ישקיע שמונה שעות בעבודה בממוצע ויגיד שזה החשוב בחייו.

כי אחרת איך הוא יחיה?

הרי זה שטות והבל.

אתה עושה קביעות

מהעולם החולף,

ועושה ערעי

מהעולם הקבוע.

אתה משקיע במקום שתעזוב,

ואתה לא משקיע במקום שתלך אליו.

איך ייתכן?

יש יותר דל מזה אם אדם לא מבין זאת?

איך ייתכן שאדם

נותנים לו צריף

לשבוע ונותנים לו וילה?

לצמיתות.

ואומרים לו, קח סכום

הגון של כסף

וראה להשקיע היכן שאתה רוצה.

איפה ישקיע החכם?

בווילה שתהיה לו לצמיתות,

או בצריף שיהיה לו לשבוע ימים?

הרי כל מה שישקיע בצריף

הוא יאבד בעוד שבוע.

ברור שחכם ישקיע במקום שהוא הולך לצמיתות.

העולם הזה זה שבוע בשכירות

70 שנה בקושי,

ואתה עוזב.

כל השקעה והעמל והטרחה

יישאר לאחרים.

לך לא יישאר מזה כלום.

אבל לווילה שאתה הולך לצמיתות, שמה תשקיע,

לשמה תכין צידה לדרך,

לשם תעביר את נכסיך הגשמיים והרוחניים,

הצדקות,

המעשים טובים,

ההשכלה אל דל,

לימוד התורה, מצוותיה, תיקון המידות.

כל מה שתעשה זה מה שיישאר.

זה אתה לחיי העולם הבא שלך,

אם תזכה.

אבל אם לא עשית כן,

היית עובר אורח בעולם הזה,

נתנו לך את הזכות להרוויח והפסדת הכול.

משל למה הדבר דומה?

למלך שאמר

שמי שיעשה כך וכך יקבל את ההזדמנות

חד פעמית להיכנס לאוצר המלכות

ויהיה לו חמש דקות תמימות

לאסוף מגנזי המלך כל אשר יחפוץ.

שר האוצר התנגד

למה שהמלך אמר

וחיפש עצה איך לא ירוקנו את אוצר המלך.

מה עשה?

טרם כניסתו של האדם שזכה להיכנס,

העמיד לו שורות של זמרים בתזמורות,

וברגע שהוא נכנס

לתחילת החמש דקות המוזיקה פצחה ברינה והוא שמע את המנגינות האהובות עליו ונמשך ונמשך אחריהן,

ולא הבחין ולא שם לב איך הזמן עבר עד שדפקו לו בגב ואמרו לו זמנך תם,

צא החוצה.

רגע, עוד לא הספקתי, רגע, אמרו לו נגמר.

מורא עולם הוריד אותנו לא לחמש דקות,

70-80 שנה.

אמר כל מה שאתה רוצה לאסוף

מהגנזך שלי

לחיי העולם הבא שלך

אין

סוף של שכר, כמה שתרצה אני אתן לך, כמה שתרצה,

כמה שתיקח אני אתן לך.

אבל יצר הרע, שר האוצר,

הוא אומר מה פתאום אני אתן לו להרוויח עולמות?

ישר מביא לו טמבלה ומוזיקה ושירים

ואוכל ותחנוגים ושיחים וקשקושים ובילויים וחברים וידידים וביקורים וטיולים,

ולוקח אותו וסוחף לו את השכל ונותן לו דמיונות ונותן ונותן,

ולא חמש דקות.

70 שנה אדם שוגה בשכרות

מהעולם הזה,

ולא שם לב איך חלף עולמו ופתאום הודיעו לו שזהו ימיו ספורים

והוא עוזב את העולם.

מה יספיק עכשיו?

אז לא חבל שהאדם יהיה משכיל אל דל, אל עצמו, אל מצבו,

ויתבונן.

הרי אף אחד מאיתנו פה לא חושב שאנחנו גאונים ואנחנו מלאים בחוכמה ובתורה,

מלאים במצוות כרימון,

מנצלים כל רגע על חיי העולם הבא ולא להצריף.

מי חושב ככה?

מי יודע שהוא ככה?

אז אם לא, נכריז על עצמנו כדלים,

ונתחיל מייד להשכיל איך לפתור את הבעיה.

אחרת

עוד יום עובר ועוד יום עובר ואין בידינו מאומה.

אם כן, יהודים יקרים,

אני לא יודע מה המצב פה במושב,

אני מקווה שהוא טוב מאוד,

אבל אם לא, תמיד אפשר להוסיף ולשפר.

לקבוע עיתים לתורה בחבורה.

לשבת ציבור שלם

ולקבוע שאחרי התפילה לומדים.

אין זמן הולכים לעבודה?

לפני התפילה.

לפני התפילה. לישון פחות בעולם הזה,

אחרי זה יש מספיק זמן בקבר לישון.

לא נחים שמה.

לא נחים.

ישנים מהעולם הזה, אבל לא נחים.

אבל אם אתה רוצה לנוח, יש עוד זמן בשביל זה. עכשיו צריך להיות ער

תלמדו מנפוליאון.

נפוליאון היה ישן שעה בלבד.

אמרו לו, אתה כשר גדול, למדת ישן שעה בלבד?

אתה יכול לישון עד תשע בבוקר.

אמר להם, עד שאני נהייתי קיסר נפוליאון לקח זמן.

עכשיו שאני קיסר אתם רוצים שאני אלך לישון?

כשאני ישן אני לא קיסר,

אני ככל האדם.

אז עד שאני נהייתי קיסר, צריך להשתדל לחיות את זה.

מה זה לישון?

לישון זה למות.

לאן אתה הולך? למות.

עד מתי אתה רוצה למות?

אל תעיר אותי לפני שמונה.

הוא רוצה למות עד שמונה.

אתם יודעים למה הולכים לישון?

בשביל לקום.

בשביל מה הולכים לישון? בשביל לקום.

אוי ואבוי אם לא נקום, נכון?

אז אם התעוררת בלילה, למה אתה חוזר לישון?

כבר קטע.

אז תקום,

שטוף פנים, טול ידיים,

קדימה, טול ידיים, שטוף פנים,

קח ספר,

שר השינה עזב אותך,

תגיד לו תודה רבה,

עכשיו אני עיר חי,

יכול ללמוד להכין אחרית

מימי.

אבל מה השינה? לא יצמח כלום.

יש אנשים שמקפידים לישון שמונה שעות.

שמונה שעות זה אומר ששליש מהחיים הלך לפח.

מתוך 72 שנה,

24 שנים אתם ישנים.

קיבלתם חיים, הלכתם לישון.

24 שנים לישון

שמרחם אדם קיבל כל כך הרבה חיים

וזורק אותם לפח.

חלמתם חלומות, נכון.

נשאר מזה משהו?

שום דבר.

לזרוק 24 שנים אתם קולטים?

24 שנים לזרוק בפח.

מה אפשר להרוויח

בשעה אחת של חיים?

הנה אנחנו לומדים.

כל מילה שאמרנו זה תרי״ג מצוות.

דבר אחד מן התורה שקול כנגד כל התורה כולה.

כל מילה שהוצאנו זה תרי״ג מצוות.

שעה של תורה תכפילו כמה כפול תרי״ג, תראו כמה שכר יש לכם.

מיליונים מצוות בשעה של תורה.

וכשאתה ישן איזה שכר יש לך?

אפס אפסים.

אפס אפסים.

מת.

מת.

צריך למות בשביל התורה.

צריך למות.

מה זה למות?

אם אדם לא ימית את עצמו באוהלה של התורה הוא לא יחיה.

מה זה למות?

בשעה שהוא לומד הוא צריך להודיע לעולם, עכשיו אני מת.

אין עולם.

אדם כזה זוכה לחיים.

אבל אם הוא כמו קפיץ על כל חרטק, כל פלאפון, כל דבר, הוא קופץ, עולה.

עוד שתייה, עוד תה, עוד סיגריה, עוד פה, בוא נדבר מה היה, מה אמרו, מה גאל, הוא מגאל, מה זה, מה זה.

הלכו החיים.

אבל אם אדם קובע לו זמן ולומד תורה, אשרה ואשרה חלקו.

תמיד אני פונה לגברים, אבל תבינו גם אנשים.

הנה, תראו, נתתי עצה לפני

מספר חודשים.

נשים יכולות לזכות כל כך הרבה, והן אינן יודעות.

אישה יכולה, תוך שלושה-ארבעה חודשים, לסיים את כל התנ״ך.

כמה נשים פה סיימו את התנ״ך, קראו את כל התנ״ך?

אין.

בזבדיאל אין אישה שסיימה את התנ״ך.

התנ״ך זה של העם היהודי, אם אתם לא יודעים, זה החוכמה שלנו,

זה התורה שלנו.

ולא סיימו את התנ״ך.

רבע שעה כל יום, לא הרבה.

רבע שעה.

חצי שעה כל יום.

כוס קפה.

תנ״ך.

מתקדמים פרק אחרי פרק, פרק אחרי פרק.

שלושה-ארבעה חודשים.

סיימתם את התנ״ך, יודעים את כל התנ״ך.

אתם יודעים כמה עשירות?

התנ״ך תורגם לכל השפות בעולם.

אין שפה בעולם.

אין שבט בעולם שלא תורגמה התורה.

ואומות העולם לומדים תנ״ך.

קוראים לזה הספר הקדוש.

ביהודים, לא יודעים, בזבדיאל, את התנ״ך.

תמון היא מן התמון.

אבותינו היו בגאים בטרור.

הייתה על לשונם.

אבל עכשיו אנשים בגאים בידיעות אחרונות.

בוואלה.

בפייסבוק.

בג'ין.

איך יהודי לא לומד

את התורה?

משנה?

גמרא?

לדעת מה מצווה האל אותנו.

זאת אומרת, כל אדם באדם מחויב

לדעת על מה בא לכאן.

אשרי משכיל אל דל.

אנחנו דלים.

כדלים וראשים באנו לפענחו.

אז צריך שאדם יחליט, די.

היינו בחופש.

עכשיו אנחנו מחליטים

שאנחנו עוזרים חיל,

קובעים עיתים לתורה.

אם לא יכולים להתארגן כציבור,

אז כל אחד יבחר לו חברותא,

חבר רציני.

אומר לו, בוא נקבע שעת לימוד,

שעתיים לימוד.

בוא,

עם גת, בלי גת.

אבל העיקר שנשב ללמוד.

יום חמישי אני ממליץ לכם פה במושב

לעשות משמר.

אתם יודעים מה זה משמר?

משמר.

שלוש משמרות הלילה.

לעשות משמר

מחצות לילה עד אור הבוקר ולהתפלל,

ובזמן הזה ללמוד תורה.

בתי המון היו עושים כל לילה משמר.

היו כמוהם חצות לילה,

והיו מקוננים על ירושלים,

ואחרי זה הולכים לאלקניס,

ויושבים שם והוגים בתורה, וקוראים זוהר,

ולומדים משניות,

ומתפללים שחרית, ואיש איש לדרכו.

ופה צריך איזה חזון

בשביל שאולי

בזבדיאל יעשו

משמר ביום חמישי.

ואפשר להוסיף כמובן, כדי שזה ימשוך את הקהל,

להביא ג'חנון,

או קובאנה,

או חמין,

או בייד,

להביא ביצים קצת ככה, לשים עליהם מיונז עם קצת פפריקה,

וכמה חמוצים,

וישבו וילמדו ויעסקו בתורה.

אנחנו היום, גם כן, יש לנו משמר קבוע בבית הכנסת

בבני ברק,

ויש שלושה רבנים שבאים, מדברים,

ואנחנו לומדים, ברוך השם, עד הבוקר, מתפללים בנץ,

מאיש איש לדרכו. אתם יודעים מה זה לילה של תורה, איזה כיף, איזה אושר.

אדם מחכים, משכיל, לומד,

יש לו זכויות,

אה,

לקבל שבת אחרי זה,

איזה אושר.

יש לו באמתחת

הרבה הרבה דברי תורה.

אז מי שירים את הפרויקט הזה,

מי שיצליח לעשות את זה, זכויות גדולות,

גדולות מאוד,

יהיו נשקפות לו לחיי העולם הבא.

הוא כבר יפרנס אותו, הקדוש ברוך הוא, מן העולם הזה.

אז לכן כל יהודי

שיתמוך בעניין, יחליט שכך.

כל יהודי שיחליט שהוא בוחר לו חברותא,

ומהיום לומדים באופן רציני.

ואם יש רב מהמקום, עוד יותר טוב שילמד,

ואם אין,

להביא אברך מבחוץ

מאיזשהו מקום, או להביא רב שייתן שיעור קבוע.

ללמוד דף היומי בגמרא,

תוך שבע שנים אפשר לגמור את כל הגמרא.

או, יש עצה נוספת,

תוך שנה לגמור את הגמרא.

איך?

אם לומדים כל יום שבעה דפים בגרסה,

אז אם אדם ילמד שבעה דפים בגרסה כל יום,

כשהוא יגיע לעולם האמת ילמדו אותו את כל התורה כולה.

כי החפץ חיים אומר

שאם אדם בא ולמד רק מסכת אחת,

ילמדו אותו רק את המסכת שהוא למד.

אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.

מה בידו?

מסכת אחת.

זה מה שילמדו אותו. יש כאלה, אפילו אחת אין להם, מסכנים.

מה יהיה איתם?

יגידו להם בראשית, בראשית ידמורו אלוהים.

אלה שמיים ואינו אורס, בראשית ידמורו אלוהים.

זה הכול, אין לו כלום.

אבל אם אדם יגמור תוך שנה את השס,

כל מה שהוא קרה, אפילו שהוא עוד לא הבין,

שם יסבירו לו הכול עם כל החידושים וכל הסודות וכל הרמזים וכל המדרשים.

וכל העומק של זה לנצח נצחים

ולא יגמור, אתם יודעים איזה אושר זה לדעת את סודות התורה?

אין לכם אפילו הבנה.

גם מי שזוכה ללמוד באמת בתורה בעולם הזה רואה שאין מתיקות

יותר מזה.

שוגה באהבתה.

לא יכול לפסוק מזה. מי שמתרגל לזה לא יכול לעזוב את זה.

דדיה ירבוך בכל עת.

כמו שהחלב שיונק,

התינוק מעמו אינו נמאס,

ככה התורה אינה נמאסת לעולם.

דדיה ירבוך בכל עת.

אז הנה יהודים יקרים.

למדנו מה זה משכיל אלדל וגם מי אנחנו ומה אנחנו צריכים לעשות.

וכדאי בעזרת השם

להתחיל עם כמה מהרעיונות שאמרתי.

אני מבטיח לכם שהמקום ישתנה לטובה.

מספר האירועים הקשים יתמעט.

הזכויות ירבו.

הקהל יגן אחד על השני,

כי אתם יודעים, תלוי באיזה סביבה אדם דר.

אם הוא דר בחברת הצדיקים,

אז הוא נושע בזכותם.

אם הוא דר בחברת רשעים, חלילה,

אוי לרשע ואוי לשכנו.

והדברים ידועים וברורים.

ככל שהחברה תהיה יותר מלוכדת ומאוחדת סביב התורה,

הזכויות של הכלל יגנו גם על הפרט.

אז לכן חשוב מאוד שהחברה תהיה בריאה. וכמו שהבנתי, יש פה

כ-120 משפחות. מישהו אמר לי 127 כמדינות של אחשוורוש.

איני יודע אם זה נכון.

אבל מכל מקום,

יש פה מספיק יהודים שיכולים להתחבר ביחד.

אפילו אם לא הדעות ישבו כולם, כי תמיד זה ככה.

אבל אפילו מעטים שיתחילו כבודדים,

יכולים לגרור את כל השאר לטובה.

והמתיקות תבוא עם הג'חנון או בלעדיו.

ובעזרת השם יהיה המקום הזה לשם ולתהילה אמן ואמן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, תן לבחור הזה.

רגע.

ערב טוב, רציתי לשאול את הרב לגבי אחאב.

האם נתקבלה התשובה שלו או לא?

אחאב נתקבלה תשובתו

והוא האריך ימים עוד

שנים ספורות ומת. כי התשובה שלו הייתה מיראה

ולא מאהבה.

כל התשובה שהוא עשה הייתה שעתיים וחצי.

יש לו חלק לעולם הבא.

מחלוקת.

העיקר שלנו יהיה.

יהיה בריא.

עוד שאלה. למה לא?

אני רוצה להגיד משהו בקשר לרב.

אני באופן אישי רוצה להתנצל אם אתה בטוח שהייתה מחשבות לא טובות ושלא מחוץ לי אם היו אנשים שטיברו עליך קצת לא יפה.

אז אני רוצה לבקש רחבה.

אתה רציני אבל?

כן. ואתה מתחרט באמת?

אני מייד מתחרט. פשוט אני

פעם אמרתי לך ששמענו באיזה שיעור את מעלה של מחזיר בתשובה. בהתחלה שמענו מהרב עובדיה הנכד של הרב עובדיה זצל שמי שלומד תורה המעלה שלו גדולה אבל מי שלומד תורה ורוצה לדעת אותה כמו לדוגמה רבי זרע אז המעלה שלו אין יותר

מעלה גדולה בעניין התורה.

הוא אמר שכתוב בזוהר שמי שמחזיר בתשובה, המעלה שלו יותר גדולה.

אז הבנתי כאילו שצריך לבקש סליחה, כי הבנתי שהמעלה של כבודו היא גדולה ממה שהבנתי.

אז אני מפחד שלא יהיה לי עמון או משהו.

זאת אומרת, התשובה שלך לא אמיתית, אתה רק פחדן.

אני גם פחדתי וגם

אני... אז אם המעלה שלי לא הייתה גדולה, לא היית מבקש ממני מחילה.

הייתי מבקש ממני מחילה, אבל פה יש, איך אומרים, זהירות יתר.

צריך לשקול יותר.

זאת אומרת, מהיום אתה תמחן בכל מי שתשמע.

כבר אתמול מחיתי, אבל אני לא יודע אם אני מספיק יודע למחות.

למחות. כמו שאתמול מחית.

מה שאני יכול לעשות. אתה חייב לעשות, לא יכול.

תשתדל.

חייב, הוכיח תוכיח כתוב.

אפילו מאה פעמים.

אבל בכל אופן אני מוחן לך כי אתה בחור טוב.

אם אפשר ברכה, מה שאתה רוצה.

יש לו, יש לו כבר.

השם יזכה אותך לזכות את הרבים.

תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת.

תן, תן לבחור פה. הנה, תגביה את היד.

מי שחולה ולא יכול ללמוד כל כך כמה הוא צריך להשתדל.

חולה בנפש או חולה בגוף? בנפש.

ישמע דברי תורה באוזניות

או בדיסקים וככה הראש שלו יתמלא בתורה וזה יוציא ממנו את החולי הזה.

בעיון צריך לעיין. אם יש לו את היכולת, כן. אם הוא לא יכול, כפי כוחו.

תודה. רפואה שלמה. אמן.

כן.

שאלה נוספת.

תן לו, שם יש מישהו.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. אני רציתי לשאול שאלה

שאני הייתי נבוך בה, כי לא ידעתי את האמת.

אתה היית בשידור בתוכנית צינור כלכלי, צינור לילה, משהו כזה.

עדיין לאלץ.

באחד הצינורות, כן.

הייתי מבקש מכבוד הרב אם הוא יכול לתמצת את האמת

בתוכנית הזו,

כי זה חשוב.

כי אני נמצא גם בקהלים שאינם שומרי תורה ומצוות,

יהודים,

ואני באופן אישי, ברמה אישית,

רציתי לשמוע מכבוד הרב. מה היה? אני לא זוכר מה היה.

מה היה? בצינור לילה אתה מתכוון? בדיוק. או אצל אמנון לוי?

אמנון לוי, צהר הלילה אני כבר לא זוכר.

לא.

כי אני לא צופה הרבה בטלוויזיה.

אבל בקיצור. בגלל שכבודו היה,

נרדמתי למרכב וצפיתי ומאוד התרגשתי.

תשמע, בוא אני אגיד לך משהו.

יש שתי גרסאות.

יש הגרסה של אמנון לוי שהוקרנה בטלוויזיה,

ויש את הגרסה המלאה שאני השרדתי אותו, מראיין אותי.

עכשיו, אנחנו הפצנו את שני הסרטים.

גם את הסרט שהוא פרסם,

שהוא חתוך ומצונזר לפי המטרות

שהוא הציב לעצמו מראשית התוכנית,

ובהיותי יודע את מעלליהם,

אני פשוט מאוד שמתי מצלמות עליו

והשרדתי את הכול בשלמות.

כל מה שדיברנו,

מה שהוא שאל,

מה שעניתי, בשלמות.

ורואים את ההבדל בין מה שאני עונה לו ומה שלא.

יש דיסק שלם על זה, הנה, נמצא פה.

מסרו לך עכשיו,

שם אתה תראה בדיוק את האמת, מה הוא שאל ומה עניתי,

מלא.

ואחר כך תראה מה הייתה כוונתו, שהוא צנזר.

כי המטרה שלהם ללבות יצרים וליצור סקופ

ולגרום שהתוכנית תהיה דרמטית,

שיהיה ממנה דם רע, כמו שאומרים, וכו'.

ככה הם בונים תוכניות וכו'.

אז שמה תוכל לראות.

עכשיו, אם אתה מתייחס למה שאומרים לך השסניקים

שאומרים שאני דיברתי כנגד הרב עובדיה יוסף,

זה שקר גמור.

כיוון ששמה,

אני נשאלתי האם אני ארוץ לבחירות, אם לזה אתה מכוון,

אם אני ארוץ לבחירות אם הרב עובדיה יוסף

יגיד לי לא ללכת,

ואז אני אמרתי במפורש

שאני ארוץ יותר מהר.

למה?

משום שלמצוות

תמיד רצים.

אחרי מצוותיך תרוץ נפשי.

זאת אומרת, אי אפשר למנוע מיהודי את הרצון לעשות מצוות.

אם זה מצווה

שיהיה שס,

יש מצווה גם שיהיה גורם אחר.

כמו שיש שס ויש ג'

אז יש כוח להשפיע, כך הסברתי בשידור המלא.

שמה הוא צנזר

ולא אמר ככה אלא השאיר

כמו שיש שס יהיה כוח להשפיע, כאילו זה ראש בראש.

אבל בסדר, אתה תראה את זה ותבין.

אבל זה לא הסיבה.

הסיבה זה ששס חיכתה הרבה שנים בשביל לצאת נגדי,

כי אף פעם הם לא אהבו את זה שאני מרבה חיילים לתורה.

כיוון שזה האפיל עליהם, כי הם כמעצמה של חברי כנסת וכו', לא הצליחו לעשות אפילו עשירית

ממה שעשיתי בחזרה בתשובה אם בכלל.

אז זה כאב להם והייתה להם הזדמנות, כאילו,

כי הם פחדו שיאבדו מנדטים

ולכן הם נלחמו וסילפו וכו'.

אפילו טרם בואי לכאן,

נשלח לי אס.אם.אס מאחד האנשים הנמצאים כאן,

שפנו אליו ארבעה-חמישה

שסניקים מהמקום שאמרו לו לא להגיע להרצאה לפה.

ואני מאמין שגם לחלק מכם אמרו לא להגיע.

על זה נאמר בתורה,

ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת וענוג כל העם אמן.

למה מי שמונע תורה מן הרבים הוא בכלל ארור שקיללו אותו משה ואהרון

ושישים ריבו מישראל,

וכתוב מונע בר יקבוהו לאום.

אפילו עוברים במעי אימן מקללים אותו.

אסור למנוע תורה אוי ואבוי.

מי שמונע תורה מן הרבים,

האדם הזה אין לו חלק לעולם הבא.

הוא עוקר תורה,

וזה דבר איום ונורא.

הוא יותר גרוע מלפיד.

לפיד עוד מסכים

שיהיה 1,800 שילמדו תורה.

הוא לא מסכים.

אתה מבין?

אבל זה מה שאתה שומע בחוץ, זה בלי שאנשים ילמדו את הנושא,

כי לא עניין אותם. עניין אותם להשיג את המטרה שהם ינצחו בבחירות באופן כזה שלא יהיה חלק ונחלה לשום ציבור נוסף ואחר.

כולם יעברו רק דרכם,

ואין בלתם וזולתם.

תמיד ביקשו מכם שאתם תצביעו בעד ש״ס, נכון?

קיבלתם מהם משהו פעם?

רק לקחת את הקולות.

אנחנו רצינו לתת באמת ולהעניק לציבור את מה שהציבור חסר,

אבל בסופו של דבר השם החליט מה שהחליט, ואנחנו מקבלים הכול בשמחה.

אנחנו בונים עכשיו בתי כנסת ובתי מדרשות וממשיכים בעבודת הקודש.

לא התכוונו להיות שם,

התכוונו לסייע על ידי אנשים שיישלחו מאיתנו לשם.

אז זאת הפרשה בקצרה,

אם רצית לדעת כדי שתוכל לענות,

ובפעם הבאה אל תישן באמצע התוכנית.

הנה, קיבלת אותה ביד עכשיו. יש לך אותה בדיסק, אתה תראה, והכול יהיה בסדר.

כן, הנה לפניך, מישהו רוצה לשאול? תן לו.

ערב טוב.

ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני מסתכל על הפן הדתי, עלינו כדתיים,

ומפריע לי כל הקטע הזה,

כי אנחנו

התורה שלנו מלמדת

על אהבת חינם,

על גיבוש, על פרגון אחד לשני,

וכל מה שקורה בפן הדתי זה אנחנו, לדעתי, אנחנו גורמים חילול השם,

עם כל מה שדיברת על ש״ס וג׳ וכבוד הרם והכול. אני חושב שכולכם יחד,

אני טוען שלגבי ילדים, לגבי כל דבר,

90% מהחינוך זה דוגמה אישית.

אם אני הדוגמה האישית של הילדים שלי,

אני המראה שלהם, ככה הם ילכו בדרך, בעזרת השם,

בדרך שאני התכוונתי.

אבל בפן הדתי,

כשאני מהצד, או חברים שלי לעבודה, מסתכלים על הדתיים,

על ש״ס,

על ג׳,

על כבוד הרם, על כל זה, הם עושים השוואות.

פשוט זה גורם לנו עוול.

כל מה שקורה, חלילה, לא מכבוד הרם, אלא מכולם,

כשאתם לא מגובשים ואין אהבת חינם בין כל הפלגים האלה,

זה מה שמפריע לחברה, לדעתי, לחברה דתית.

שמעתי, עכשיו אני אסביר.

קודם כל כתוב בהלכה שאם אדם פתח

תלמוד תורה,

זה מצווה.

אם בא חבר שלו ופתח תלמוד תורה, לידו

עוד תלמוד תורה

לא אומרים שזה יורד לאומנות חברו ואין בזה חילול השם ולא כלום,

ואפילו אם יעברו

מתלמוד תורה ותיק,

נגיד עכשיו בזבדיאל יש תלמוד תורה שתלמוד התורה הזה קיים שלושים שנה,

ויש שם מאתיים ילדים.

ובא אחד עכשיו

ממושב סמוך, ממושב חזון,

והחליט להקים פה תלמוד תורה.

ליד, עשר מטר ליד.

והוא הוריד את המחירים

והוא גרם

ש-120 מה-200 עברו אליו.

מה אתה אומר? זה לא חילול השם?

זה דוגמה? יש כבר פה, מוכן הכול,

מסודר הכול.

למה אתה בא לידו?

מה אתה בא לנאס?

אתה יודע מה ההלכה אומרת?

יגדיל תורה ויאדיר.

אבל גרם את ההפסד לבן אדם.

הוא יצטרך לפטר את המורי ועוד מורי ועוד זה, כי אין עבודה עכשיו.

יגדיל תורה ויאדיר. ברוחניות

אין אפוטרופסות לאף אחד.

כל אחד יכול לנסות כוחו להגדיל ולהגביר חיילים לתורה.

ואין בזה כמו יורד לאומנות חברו.

אם יש פה מקום שיש איזה עסק מסוים והוא קיים ויבוא אחד יפתח בדיוק אותו עסק לידו זה אסור. יגידו זה יורד לאומנות חברו.

בזה כן,

בתורה לא.

אז אין בזה שום חילול השם. אדרבה צריכים היו לשמוח אם בא עוד כוח נוסף

שיכול להגביר ולהביא עוד מהחילונים כוח נוסף

שהם יצטרפו.

אדרבה היו צריכים לשמוח אבל הם לא מכוונים לשם שמיים

הם מכוונים לקבל משכורות ותפקידים וג'ובים. אתה רואה ביניהם איך הם רבים בתוכם

לא עם אלה שבחוץ הם בתוכם

אלישי ודורעי וזה ופה ושם

איך מסדרים תפקידים ומה עושים וקומבינות ביניהם וכו' וכו'.

אז זאת אומרת זה לא לשם שמיים.

אנחנו לא באנו בשביל לקבל תפקיד.

אני נשאר בחוץ ואמרתי שאני גם לא מצביע.

אמרתי שמי שלא מצביע שלא יצביע.

רק אלה שמצביעים ורוצים להצביע שיצביעו, וגם לא אמרתי שיצביעו במקום ש״ס. הפוך.

אמרתי הרוצה לבחור יבחר, מי שטוב לו פה יבחר, מי שטוב לו פה יבחר.

איפה ראית נקיות כזאת?

אין אף אחד שעשה מהלך כזה.

אבל לא משנה,

זו לא הייתה המטרה, המטרה הייתה לעזור, כי אני חושב שהיחידי שיכול להתמודד עם לפיד

זה הייתי אני,

ואתה רואה שהם לא יודעים להתמודד איתו, והזהרתי מפניו וצדקתי.

והנה אתה רואה כל המפולפלים והמונחים שיש להם עשרות שנים שם בכנסת,

לא יכולים לסחור את פיו ולא יכולים לבטל אפילו גזירה אחת משלו, ונכנעים תחתיו

יום-יום מחדש.

ואין פוצה פה ואין מצפצף,

ואין מנהיג ואין מי שיכול לעשות שום דבר.

אז זאת אומרת, זה לא שייך לחילול השם,

ואתה צריך להבין שאצל הדתיים זה לא מתחיל במפלגות,

זה מתחיל בבית הכנסת,

זה מתחיל בשיכון, זה מדבר גם בשכנות,

וזה השנאת חינם מאז חורבן הבית. היא לא קשורה רק לפוליטיקה,

היא קשורה בכל מקום,

זה הכול.

אז לכן, לא צריך לתלות שהדתיים עושים חילול השם.

אצל החילונים זה בדיוק אותו דבר.

ואם חילונים אומרים על הדתיים, תגיד להם על עצמם.

מה פתאום ביבי לא רוצה עכשיו את ריבלין?

ולמה הוא לא רוצה נשיא?

ולמה הוא לא רוצה זה?

ומה קרה פה? הוא רוצה לבטל את הנשיאות בשביל שלא יבחרו בריבלין.

והוא עושה כאן, מה זה כל האינטרסים והאינטריגות וכל הדברים האלה? מה זה?

אצל החילונים זה הולך חלק?

הכל קומבינות, זו מדינה של קומבינות.

זה הכל חרית ברית.

אמת אתה יכול למצוא רק בבית המדרש אצל אנשים אמיתיים בלבד.

לא כל מי שיושב בבית המדרש הוא אמיתי.

אבל אמת רק אצל אנשי בית המדרש.

אבל אני אתן לך קריטריון איך לבדוק דברים, בסדר? בוא תלמד קריטריון, ממנו תבדוק ותעתיק

ויהיה לך קל.

רבי עקיבא אמר על הבן שלו, בשעה שהוא קבר אותו,

אמר שהוא מובטח שהוא בן העולם הבא.

למה?

שזיכה את הרבים.

הבן שלו היה תנא קדוש,

והוא לא אמר עליו שהוא היה תלמיד חכם עצום בעל מידות טרומיות,

בנתן צדקה והיה כך וכך ומשכים לבית הכנסת וכל מיני מעלות שונות ומשונות שאנחנו שומעים בהספדים. הוא אמר משפט קצר,

מובטח אני שבני זה בן העולם הבא שזיכה את הרבים.

טוב,

איך אתה יודע שהוא בן העולם הבא? אז הוא אומר דרשה.

רבי עקיבא אומר שהקדוש ברוך הוא היה מוציא את ישראל ממצרים

גם אם לא היה משה ואהרון.

למה?

שיש הבטחה לאברהם אבינו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

אז מה מובטח?

שאחרי שהם יהיו שמה במצרים, אחרי כן יצאו.

כתוב במפורש שהם יצאו.

אז גאולה תהיה ליהודים ממצרים גם אם לא היה משה ואהרון.

אז למה באמת הם יצאו ממצרים על ידי משה ואהרון?

אומר, בעקיבא כי מגלגלים זכות על ידי זכאי.

זה אומר שהאנשים הכי זכאים שהיו בדור

היו משה ואהרון.

ומן השמיים,

כשצריך לקיים איזה זכות

לכלל הציבור,

על ידי מי מגלגלים?

על ידי זכאי.

אז זאת אומרת אם מתגלגלה זכות גדולה על ידי מישהו,

השמיים מעידים עליו שהוא זכאי.

הבנת?

מפה אומר רבי עקיבא, מובטח אני

שבני בין העולם הבא,

כיוון שזיקת הרבים,

אם גלגלו זכות על ידו לזכות את הרבים,

אז בשמיים הוא זכאי ובין העולם הבא.

עכשיו צא ובדוק

מי זיקת הרבים יותר בעולם הזה, בדור הזה,

ותבין על מי השמיים מכריזים זכאי.

ומכאן יהיה לך קל להחליט.

הבנתיוך,

תהיה בריא.

תן לבחור בסוף.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

יישר כוח על כל המסירות.

אין לי הרבה.

יש לי רק בקשה קטנה לגברת אורה גימני,

אם אפשר, ברכה לרפואה שלמה.

אתה צודק את הזאת. אורה גימני בת?

בת?

בת. בת. בת. בת. בת. בת. בת. בת. בת זהרה.

השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

אבל תדע לך לאבא שבדרך כלל יש כלל האומר שאין מסיחין בשעת הסעודה.

זה גת.

כן.

שאלה נוספת. הנה, תן לבחור פה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אתה התגייסת לצבא, נכון?

כן.

אני רוצה לדעת למה כל הבחורים...

שבמדינת ישראל לא יתגייסו לצבא, לא צריכים כולם להתגייס, זו השאלה שלי, לא קשור לדת,

לא קשור לכלום.

אני שואל שאלה למה לא כולם צריכים להתגייס.

טוב אני אביא לך מקור בשביל שאתה תראה את הדברים.

הרמב״ם בסוף הלקות שמיטה ויובל

בהלקות מלכים

שמה שלומדים על מלחמות

מה עושים בזמן מלחמה

הוא מביא דין

ואני אקריא לך אותו מהרמב״ם

בשנייה אחת רק רגע

אלקוט מלכים

לא מלכים סליחה רק רגע

בשנייה אלקוט שמיטה ויובל אני אומר מלכים ואומר שמיטה ויובל

תודה רגע

כן,

ירקוט שמיטה ויובל,

מביא הרמב״ם כך.

ולא שבט לוי בלבד,

אלא כל איש ואיש מכל באי העולם

אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל

לעמוד לפני אדוני לשרתו ולעובדו לדעה את השם

והלך ישר

כמו שעשהו האלוהים

ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים

אשר ביקשו בני האדם,

הרי זה נתקדש קודש קודשים

ויהיה אדוני חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים

ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזיכה לכהנים ללוויים.

הרי דוד המלך עליו השלום אומר

אדוני מנת חלקי וחוסי אתה תומיך גורלי.

עכשיו לפני כן

הוא אומר ככה

כל שבט לוי

מוזהרין

שלא ינחלו בארץ כנען

וכן

הן מוזהרין

שלא יתלו חלק בביזה בשעה שכובשים את הערים

שנאמר לא יהיה לכהנים הלוויים כל שבט לוי

חלק ונחלה עם ישראל

חלק בביזה ונחלה בארץ

וכן הוא אומר

בארצם לא תנחל

וחלק לא יהיה לך בתוכם

בביזה ובין לוי או כהן שנטל חלק בביזה לוקה

ואם נטל נחלה בארץ מעבירים אותה ממנו.

עכשיו,

אחר כך הוא אומר ככה

ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו?

מפני שהוא הובדל לעבוד את אדוני לשרתו ולהורות דרכיו הישרים

ומשפטיו הצדיקים לרבים

שנאמר יורו משפטיך ליעקב

ותורתך לישראל.

לפיכך שים לב

הובדלו מדרכי העולם

לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נחלין

ולא זוכין לעצמן בכוח גופם

אלא הם חיל השם

שנאמר ברך אדוני חילו

והוא ברוך הוא זוכה להם

שנאמר אני חלקך ונחלתך ואחרי זה באה הלכה שהקראתי בתחילה

ולא שבט לוי בלבד

אלא כל איש ואיש

מכל באי העולם

אשר נדבה רוחו טוב והבינו מדעו להיבדל

לעמוד לפני אדוני לשרתו ולעובדו

לדעה את אדוני והלך ישר

כמו שעשהו האלוהים

ופרק מעל צווארו

עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם

הרי זה נתקדש קודש קודשים

ויהיה אדוני חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים וכו׳

אז אתה רואה

שכל מי שבחר

שתורתו תהיה אומנותו

והוא החליט שהוא לומד תורה

הרי הוא כשבט לוי

ואינו נלחם במלחמות ישראל כלל

אלא הוא מגונן על עם ישראל

כמו ששבט לוי היו עושים כן

שהובדלו לעבוד את השם לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים

יתרה מזאת הרב קוק שמצטטים אותו המזרחי ואומרים

שצריך ללכת לצבא

הוא בעצמו פסק

ואמר באגרות שלו שמי שלומד תורה הוא יותר ממי שנמצא בקו הראשון

והוא פטור

ולא רק זה הוא מביא מדרש שאומר שאברהם אבינו נענש

על זה שהוא עשה אנגרייה עם דמשק אליעזר

דמשק אליעזר היה

בן משק ביתו והוא לקח אותו למלחמה נגד ארבעת המלכים כדי לחלץ את לוט

מהשבי

וכיוון שהוא עשה אנגרייה השתמש בתלמיד חכם

להוציאו מלימודו על מנת להציל את לוט הוא נענש

זאת אומרת

שאין להשתמש בלומדי תורה למלחמה

ויותר מזה

כתוב שמשה רבנו

עליו השלום

כשיצאו למלחמה נגד מדיין

לקחו אלף למטה אלף למטה

למה צריך להגיד אלף למטה אלף למטה?

אלף יוצאים למלחמה ואלף עוסקים בתורה והם המגוננים על הלוחמים

זאת אומרת התורה אומרת במפורש

שכנגד הלוחמים צריך לומדי תורה שיגוננו אז הנה הבאתי לך את התורה והקראתי לך גם את ההלכה ולכן זו הסיבה שמי שתורתו אומנותו הוא פטור

אין בעיה שאלה שלומדים אין בעיה עליהם מדברים

עליהם מדברים

עליהם רב אבל עליהם מדברים

אז בוא תראה את הסרט שהכנו קוראים לו המנצחים

ותקבל תשובה ניצחת בבקשה

אז יש עכשיו סוגיה, היא נוגעת לחיים של כולנו,

האם מגייסים את עולם התורה או לא מגייסים?

אם לוקחים אנשים שלא לומדים ואין התורה אומנות שלהם וזה לא אנשים שהפקירו את כל חייהם של העולם הזה בשביל התורה ומתמסרים רק לתורה ומוכנים לחיות בעוני בפת לחם חרבה,

אם לא מדברים על אלה אז כל הרבנים כולם לא אמרו שלא לגייס את אלה שלא לומדים

יש מספיק חרדים כאלה ועל אלה לא מדברים.

מדברים על לומדי התורה באמת.

מי שלא באמת יש לו דין שרודף. דין שרודף זה הדין החמור ביותר בתורה.

אומר החזון איש שהוא רודף אחרי בני הישיבות שירצו לגייס אותם בגלל הכמויות שהן לא אמיתיות.

מי שלא לומד באמת הוא מסכן את כל עולם התורה והעולם כולו.

קצת היסטוריה של העם היהודי שלא ביבי יודע, לא פרס, לא ברק, לא מופז, הם לא יודעים בכלל מהי ההיסטוריה היהודית.

הם מכירים את ההיסטוריה רק מהפלמ״ח, אולי קצת לפני כן מהשואה,

אבל לא הרבה מעבר לזה.

כי את ההיסטוריה של היהודים הם קראו אצל אומות העולם בשיעורי היסטוריה,

כמו שמלמדים בית ספר.

ממלכתי, אבל אף אחד מהם לא עבר ללמוד את כל התורה שלנו.

אף אחד מהם לא קרא את כל התנ״ך.

אם קרא את כל התנ״ך,

אז לא הבין מילה וחצי מילה לפי התנהגותו.

אני לא מדבר שלא קראת ש״ס את כל החוכמה של העם היהודי,

שהיום כבר דרום קוריאנים לומדים את התלמוד בבלי, 54 מיליון איש,

ובירדן כבר מוכרים גמרא בירדנית, ופה בבתי ספר עוד לא החליטו בכלל ללמד דבר כזה.

אבל את כל התורות והתרבויות של אומות העולם,

זה לומדים. יהדות זה מוקצה.

כשקמה המדינה התכוונו שהצבא יהיה כור ההיתוך להפוך את כולם לעיסה אחת ומקשה אחת,

שכולם יפרקו עול ויהפכו להיות כמו שהמדינה רצתה,

ציונים שהולכים על פי האירופאי והאמריקאי,

אז עכשיו מנסים לעשות את זה בכוח החוקים,

בגלל שרוצים לבטל את התורה, ורוצים שלא רק לא ילמדו ויבואו לצבא, רוצים שלא ילמדו ויצאו גם לעבודה.

ולא רוצים רק שיצאו לעבודה,

אלא גם רוצים שלא ילמדו תורה, אלא ילמדו ליבה.

או אתה הופך להיות כמו גויי הארץ,

או שאתה לא תהיה.

היו אומות שהבינו את המעלה של עם ישראל,

שכל ההצלחה של עם ישראל זה בגלל התורה,

ולכן הם לא נטפלו להרוג אותה, הם פשוט שרפו להם את התורה.

לא רחוק, ברוסיה, לפני עשרות שנים, מנעו מיהודים לעסוק בתורה. מי שנתפס עוסק בתורה, שלחו אותו לסיביר.

אם רק ייגעו בעם ישראל, ביהודים האלה שיושבים בתורה, והם מעטים,

הם בכלל לא נצרכים, הם גם לא מתאימים.

פה הוא תורם את החלק הכי טוב שהוא יכול לתרום לעם ישראל בתמורה של 600 שקל לחודש.

אם זה היה להשתמט,

אחרי שלוש שנים או אחרי הפטור, היו הולכים לעבוד בגדול.

אבל הם לומדים כל הזמן עשרות שנים בתנאים האלה.

אם הרב קנייבסקי,

גאון ישראל וקדושו יצא במכתב חריף, משהו לא רגיל מימיו, להגיד, היזהרו על קיומכם.

הקדוש ברוך הוא מקפיד שמי שנוגע בבבת עינו זה שומרי התורה והמצוות, הוא מטפל בו אישית.

החזון איש זכר צדיק לברכה,

כשבא אליו ראש הממשלה הראשון, מנוחתו שדה בוקר, אז הוא אמר לו,

אם אתה יוצא למלחמה,

אם אתה מחזיק בנשק, יבואו מולך גם כן עם נשק.

אם אתה לא בא עם נשק,

אתה בא עם הכוח האלוקי, אתה בוטח בשם,

תסתכל לדוגמה היום, עם מה הערבים הולכים?

אין להם צבא כמו שלנו,

והם לא פוחדים מאיתנו בכלל.

הם באים עם אללה וכבר, אללה וכבר, אללה. הם אומרים את שם השם,

ואתה אומר, F-15, F-16, מזלאטיב, חרטטיב.

אתה בא עם זה, הם באים עם אללה וכבר,

ואתה לא יודע איך לגמור את העניין.

הם כנופיות בלי צבא סדיר.

אתה יכול להפציץ את אבו אבו הום,

והם בינתיים להעליב את המדינה ואת הסדר היומי שלנו.

הם קובעים אם אתה תהיה בלחץ, אם תלמד בבית ספר, לא תלמד עם הילדים.

הם קובעים. בודדים, בודדים,

העזרה הכי גדולה של הקדוש ברוך הוא הבטחה אלוקית. אין שום הבטחה בתורה שאם אתה תדע להילחם,

אז אתה תנצח.

יש רק הבטחה אחת.

אם בחוקותיי תלכו, שם אני מבטיח את ההבטחה הזאת,

אתם תשכבו מיליארדים יבואו.

כלום, כאיןוך אפס בשבילי. מלאך אחד ישמיע להם שירה, והם ימותו כולם.

אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים מארץ לא שמתי.

כל קיום העולם, לא רק של היהודים,

סינים, יפנים, אמריקאים, אירופאים, מתקיים בזכות לומדי התורה, כי אם לא, אין לקדוש ברוך הוא חפץ בעולם. הוא לא ברא את העולם בשביל ג'אז וטראנס ופייסבוק וטוויטר. הוא ברא את העולם בשביל לומדי התורה, וציווה בתורה. והגית בו יומם ולילה. עכשיו, לצערנו הרב,

יש הרבה משתמטים מהחיוב הזה, כולל אלה שקוראים לעצמם פראיירים, והם באמת פראיירים, שהם לא לומדים תורה. והיום ישראלים, אני לא יודע אם הם יהודים,

מחליטים שמה שאומות העולם הכי גרועים ניסו לעשות כדי לבטל את עם ישראל ממהותו,

הם לוקחים על עצמם את האחריות כדי לשרוד עוד קדנציה. בשביל זה הם מוכנים לפרק את כל השדרה של העם היהודי.

מה עם 25% משתמטים שמאלנים שדואגים למסור חיילים של צה״ל ולהלשין עליהם להאג, שעצרו אותם באירופה? לא נלחמים נגד החרדים. אתם לא מבינים, אתם תמימים. נלחמים על התורה.

רוצים לעקור את התורה, כי מי מחזיק בה?

החרדים. אמרתם שוויון בנטל? בבקשה. אבל יש עוד נטל,

זה הנטל של התורה להחזיק את כל העולם כולו, שגם החילונים, חוץ מאלה שאני לא יודע אם הם יהודים,

צריכים את הרבנים. בלי זה אין ברית, אין כשרות, לא בר מצווה, לא חופה ולא קידושין, לא כמורה יהודית, שום דבר. יותר גרוע מהגויים. מי שרוצה להיות דוקטור, חייב ללמוד באוניברסיטה. מי שרוצה להיות רב, חייב ללמוד בישיבה ובכולל. אבל יש רק הבדל אחד. דוקטור יכול להיות גם ערבי, גם סיני.

כל בן אדם בעולם, ורב יכול להיות רק יהודי.

במצרים היו אבותינו.

היה שבט לוי, ישב בארץ גושן.

פרעה הרשע,

שהטביע את ילדי ישראל ושיקע אותם בתיק כשלא השלימו את המתכונת לבנים,

ושהיה שוחט ילדים יהודים בשביל לטבול את עצמו בדמם, להסיר את הצרע עד שהיה מצורע.

רוצח ההמונים הזה לא נגע בשבט לוי ונתן להם ללמוד תורה.

עם ישראל היו במצרים 210 שנים, 86 שנים היו בשעבוד עבודה עד פרך,

ואף אחד מהם לא התלונן ואמר, אנחנו פראיירים ששבט לוי לומד תורה ואנחנו משועבדים.

ולא עוד.

אלא שמימנו את שבט לוי ונתנו להם עשרות. בשבט לוי, כשיצאו משם, זכו למעלה הגדולה להיות המנהיגים של הדור, והם מורי ההוראה של עם ישראל. ולא רק הם, אומר הרמב״ם, אלא כל אחד מבאי עולם שהבינו מדעו ופרש ועזב את כל החשבונות של בני האדם והלך ונתעסק בתורה, הרי זה נהיה קודש קודשים, והוא משבט לוי.

הוא פטור גם מלצאת במלחמה,

כי חייבים את הגרעין שישמור על הקיום של עם ישראל ועל העולם כולו.

אם פרעה הרשע הבין זאת, איך אצלנו לא מבינים זאת?

בכל אומה ולשון יש אנשים שנקראים רוחניים,

שעוסקים בתורה או בדת, להבדיל,

כמו אצל הנוצרים,

כשיש כמרים ויש אנשי כמורה, בישופים וכו',

כמו אצל הישמעאלים,

כשיש שייחים, יש קאדים, יש כל מיני.

ובכל האומות יש אנשים שהם רוחניים, אפילו אצל אלה שהם עובדי עבודה זרה.

יש אנשים שהם כוהני דת,

שנמצאים במנזרים ובכל מיני מקומות.

בכל מדינה ואומה יודעים שהאנשים הרוחניים האלה עוסקים בשלהם,

והם לא עוסקים בענייני צבא.

מי שלומד תורה הוא מועיל לעם ישראל יותר ממי שלוחם. מי אמר את זה?

הרב קוק. זאת אומרת, גם אלה שסוברים שצריך ללכת לצבא, הרב שלהם אומר שמי שלומד תורה הוא מועיל יותר מהלוחם בקרב,

כי גם אלה שנמצאים בקרב צריכים סיוע רוחני.

יהושע נלחם עם 31 מלכים, וניצח. משה נלחם, וניצח. מי יצאו?

אלף למטה, אלף למטה. כל שבט נתן אלף. 12,000 יצאו נגד מאות אלפים, כי על כל אחד שיצא למלחמה היה אחד שעוסק בתורה ומתפלל עליו.

היו חוזרים ללא פגע. ומי יצאו למלחמה? יצאו למלחמה צדיקים.

גם אם היית רוצה להתנדב, ואתה לא צדיק גמור, לא לוקחים אותך.

אם אתה היית מדבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש, עושה איזה הפסק קטן,

אתה משוחרר 21 הביתה.

אם בן אדם מדבר בין השתבח ליוצר אור בתפילת שחרית, דיבר משהו,

שחרור עולמי מהצבא.

כי בצבא של עם ישראל צריך להיות צדיקים,

שלא יהיה קטרוג עליהם ויפלו במלחמה.

דוד הלך על פי השם ובאורים מטורים.

כשמהשמיים אמרו לו, כשישראל יצאו למלחמות, לא לפי אורים מתומים,

אלא לפי הבנת האסטרטגים,

מתו 72 אלף בפילגש בגבעה כי לא שאלו את פי השם. כששואלים את השם ועושים על פי, מנצחים. מה אמר השם לגדעון? מה אתה בא לי עם כל כך הרבה?

מספיק, קח רק 300 איש, עבדת זה,

המלחמה היא שלי, לא שלכם.

אני לא מתפעל מכמויות, לא מטנקים ולא ממטוסים. אז אתה בא להשוות כוח של בשר ודם לכוח אלוקים?

אבל מה בא אלינו המלאך?

בא אל יהושע בן נון ואמר לו, על מה באת?

אמר לו, לא למדתם תורה, לא למדתם תורה בעיון. וואלכ, חזר מהקרב, הבן אדם עייף, ארוך.

זה לא כמו פעם שאתה יושב בטנק ונוסע ככה ובום, מפציץ.

זה לשחוק חרב וכידון וללכת בטח-טיך, טח-טיך. אתה יודע איזה שרירים צריך טח-טיך? רק תחזיק את החרב, אתה מתחייב. ואחרי כל זה אומרים, תלמד ובעיון. למה? התורה שאתם לומדים מהלילה היא קובעת.

בזמן חזקיה לא היה צבא, לא רק שלא היה צבא,

הוא התנגד אפילו למתנה הצנועה שהציעה לו סנחריב, לתת לו אלפיים סוסים בשביל שיהיה פייר פייט לפחות.

ועל מה הוא סמך?

על התורה שהוא לימד את ישראל.

הוא הלך לבתי בית מדרש, במקום ללמד אותם להילחם,

הוא נתן להם להילחם במלחמתה של התורה. הוא תקע חרב בכניסה,

מי שלא ייכנס ללמוד, לא לצבא, ילדקר בחרב. תוך שלוש שנים למדו תורה כל ישראל בסנחריב, והגיע עם 370 מיליון.

אמר חזקיה לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אני קיימתי את החלק שלי.

אני קיימתי שבחוקותיי תלכו.

שלוש שנים פה אנשים לא זזים.

אני תקעתי חרב, שהם ילמדו.

את שלי עשיתי, עכשיו תעשה את שלך.

מה עשה השם? קיים.

ושכבתם ואין מחריד, וחרב לא תעבור בארצכם.

ירד מלאך השם והיכה במחנה סנחריב 370 מיליון.

זה לא נס, זה ברית בין הקדוש ברוך הוא לישראל, זה הבטחה אלוקית, זה לא נס.

אם הכל כל יעקב, אין ידי עשיו שולטות.

כן, תודה רבה. הבנת עכשיו?

תיכנס לשופר.tv, יהיו לך הרבה הרבה תשובות לכל העניינים בעולם הזה.

כדאי להיות מנוי שם.

50 שקלים בחודש, ואתה רואה בלי סוף, בלי סוף, למעלה מאלפיים סרטים

כאלה בכל התחומים.

תהיה חכם גדול.

שאלה נוספת.

כן, יש עוד שאלה?

כן, תן לבחור פה שורה זאת, שורה שנייה.

לא, לא, צריך שבאמריקה גם ישמעו אותך. רגע.

רגע, רגע.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני רציתי להגיד לרב כמה דברים שהוא דיבר על מושבות אבידיאל וזה מגיע לאמריקה.

יש כל יום שיעור פה בכולל של שעתיים וחצי עד שלוש שעות,

יש שיעור בשבת, שעה וחצי.

יש לנו רב שהוא רב אזורי והוא מחויב גם

במקומות אחרים,

שיעור במוצאי שבת יש שיעור קבוע.

וברוך השם, גם משבר, בחורי ישיבת באים, יש פה משבר. תבוא, ביום חמישי תראה, יושבים פה כל הלילה,

ורוב הכסף של הכולל וזה, זה דרך חברי המושב שתורמים.

קודם כל אני שמח לשמוע.

תודה.

רגע.

יש עוד שאלה.

רגע, שנייה, אבל אם,

רק רגע, ואני רוצה, רק שנייה,

אני רוצה להבין כמה יש אברכים בכולל?

גם מוגרים, גם צעירים.

שאלתי כמה יש אברכים בכולל.

אני בעבודה, אני בעבודה.

אתה בעבודה.

אני נמצא בעבודה. כשהייתי פה, אז הייתי בא לכול. טוב, כמה יש מקום. אבל בשיעור שבת, כשאני פה, אני בא לשיעור. אבל אתה שמעת, כשאני פה. שמעת אבל מה אני ביקשתי?

אני ביקשתי,

כל יום כתוב בשולחן ערוך,

כל אחד חייב בקביעות עתים לתורה בוקר וערב. זה לא טובות.

נכון. זה לא מעלות.

שמע. זה חובות.

אני לומד בבית, אבל לפחות אני תומך בחורי אישי, באלה שעובדים. קודם כל זה יפה.

אבל אתה חייב להיות חכם בלא דל.

אתה צריך ללמוד תורה, לדעת את התורה כולה.

כי ישאלו אותך מיגרו, מישנו, ג'מארו, מדרוש. כבוד הרב, אני עומד בעבודה ברהט,

ויש לי את הזוהר,

ויש לי הערכות.

ברוך השם, אלוהים זיכה אותי על העבודה שאני יכול ללמוד שם.

יפה. כמה שאני יכול.

כן, ברור.

וכמה אתה יכול?

אני?

כן. לפחות שלוש שעות. היי, כדנת אברך.

אני לא אברך.

אלוהים זיכה אותי. טוב, אם אתה לומד שלוש שעות, אז אתה... אלוהים זיכה אותי. ברוך השם. שברוך השם מקבל משכורת ולומד.

יפה מאוד.

אז אם יש עוד יהודים כמוך,

השם שלוש שעות כל אחד. לא, לא כל אחד יכול לבוא לעבוד בלעם. זה ברור. לא כל אחד. זה ברור. זה מי שמתפלל, והכול. כן.

זה פותח את הבית כנסת בבוקר, והשבורות, והכל אלוהים מוטלו. ברוך השם. יופי.

אז קודם כל אני שמח, ואני בטוח שאתה לא מתנגד שיהיה תוספת של תורה במושב.

זה רק ברכה.

אוה!

אז שנינו מסכימים נפלא מאוד.

כן.

לגבי התספורת התימאוניים

הם

יש מנהגים שבתימן היו מקפידים מפסח עד שבועות לא להסתפר לפי הזוהר הקדוש והארי הקדוש,

וכלל הרוב, הרוב היו מסתפרים בלג בעומר.

וכשהיה יום שישי כמו עכשיו

שלג בעומר זה מוצאי שבת,

לכבוד שבת היו מסתפרים ביום שישי.

ומה שיש כאלה שחושבים שהתימאונים היו מסתפרים כל יום שבת,

זה טעות.

זה מדובר לספר את שערות הראש למי, לא זקן,

למי שהיה מסתפר כל שבוע,

היו עושים קרחת אחד לשני, חברותות.

כל יום שישי היו עושים קרחת, יחלגו קוראים לזה.

אז הוא היה עושה קרחת אפס כל שבת, ואם לא היה לו צער מזה,

אז שלא יהיה צער בשבת, כי אסור להצטער בשבת,

אז זה היה מותר להם, לפי שושנת המלך שמביא,

אז היו עושים את זה רק תספור את הראש.

לא כולם, רק אלה שהיו מקפידים כל השנה

לעשות כן.

אבל מי שלא הקפידו בזה כל הזמן,

אז ביום שישי מחר לתימנים

יכולים להסתפר ביום שישי.

אלה שמקפידים עד שבועות, ימשיכו עד שבועות.

לספרדים,

אז הם רק בלמ״ד דלת

יכולים להסתפר אחרי ל״ג בעומר.

לאשכנזים יכולים להסתפר בל״ג בעומר ולא בל״ג בעומר.

לפי הרמ״א.

וזהו.

כן.

שאלה נוספת ואחרונה.

למי יש?

מי שירצה פה בעזרת השם ציציות אני אתן מכיסויי ראש.

אלה שירצו למלא הוראת קבע, שיהיה להם מנוי וזכות באתר שופר.tv,

שיהיו מחוברים תמיד ויראו שידורים ישירים, חיים ולאחר מכן,

וגם לזכות ולזכות את הרבים,

תהיה להם הזכות בכל מי שחוזר בתשובה דרך האתר.

זכות גדולה מכספי מעשר, 50 שקלים למי שירצה.

כן.

שאלה אחרונה.

יש.

טוב, הבחור עוד פעם רוצה לשאול, בבקשה תן לו.

אם עדיף ללמוד גמרא, אמשיך ערוך.

צריך קודם שולחן ערוך כזה.

לדעת ההלכות ואפשר לשלב גם וגם.

תזכה למצוות, נהניתי להיות במחיצתכם, שמחתי להכיר אתכם

ואני מקווה שאני אשמע בשורות מכם, אמן ואמן.

רבי חנניהו ברגשי אומר.