גני תקוה - אלול

גני תקוה 10-9-13
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
"כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו". רש"י מפרש שהנשר רחמני על בניו ואינו נכנס לקינו בפתע פתאום, אלא הוא מקשקש בכנפיו על בניו בין אילן לאילן, בין שוחה לחברתה, כדי שיעורו בניו ויהיה בהם את הכח לקבלו, כך הקב"ה בדרך חסד כזה נמצא גם כן ענין ליום הדין. הקב"ה לא בא לדון את האדם פתאון אלא מודיע לו קודם ומכריז שקרוב יום בואו לדין, כדי שיכין את עצמו ויתקן את כל מה שאפשר, ולכן תוקעים בכל חודש אלול בשופר בסוף התפילה לעורר את האנשים לומר עורו ישנים משנתכם, וצריך אדם להרגיש שמצות תקיעת שופר חסד גדול לעורר אותו, כמו חסדי הנשר שמעיר את קינו לא בפתע פתאום, וכל תקיעה ותרועה זה כמו קשקוש הנשר בין אילן לאילן.
דבר שבא על האדם בפתע פתאום מכביד עליו פתאום, אבל הידיעה וההכנה לפני כן מקלה על הענין, וצריך אדם להכיר את החסד שבענין, מה שהקב"ה קבע שיהיו ימי ההכנה לתשובה כל חודש אלול, זה חסד גדול מאד. ופתאום זה היפך החסד, הקב"ה נוהג במידה זו מתי שהוא בא להעניש אדם, כמו שכתוב "ויאמר ה' פתאום אל משה ואל אהרן ואל מרים", ורש"י פירש שהוא נגלה אליהם פתאום והם תמהים והם צועקים מים מים, לכן על האדם להכיר טובה שלא בא יום הדין פתאום כדי שיעשה הכנה ויהיה בו כח לקבל את יום הדין, להיות מוכן.
מובן מזה אם האדם אינו מרגיש טובה זו, ועוד נדמה לו שמכבידים עליו מה שמעוררים אותו חודש ימים קודם יום הדין אודות התשובה, כמה יש בזה מן הסכלות, כי לפי דעתו מתי הוא רוצה שיתחילו לחשוב אודות התשובה, שיבוא יום הדין פתאום? הלא אז יהיה קשה כמה פעמים יותר, מי יכול לקבל את יום הדין הגדול והנורא פתאום? הלא אז הוא יצעק מים מים, ואין מושיע. ויותר יש לחוש, שהוא לא יצעק בכלל כי ליבו לא יהיה פנוי ומוכן, אלא יהיה סגור ומסוגר מרוב הבלי הזמן ולא ידע מה לעשות.
על כן מצינו שאמרו חכמים ז"ל בראש השנה, כל באי עולם עוברים לפני הקב"ה כבני מרון, מה זה כבני מרון? כבני מרנא, כמו כבשים עוברים לפניו, כי טבע בעלי חיים שאין להם הרגש של הכנה למחר, והקב"ה חנן את האדם דעה בינה והשכל שיכיר את צורך ההכנה, ואדם צריך לעבוד את ה' ביתרון שנתן לו על הבהמה. יש לו הכרה בצורך ההכנה להכין את עצמו ליום הדין, ועל כן אלו האנשים שמתנהגים כבהמה שאינם עושים שום הכנה, עליהם נאמר שהם באים ליום הדין כבני מרון - כמו בני אימרנא, כמו כבשים בלי הרגש של הכנה כלל.
אבל יש אנשים שמרגישים היטב את חסדי ה' שהוא כנשר יעיר קינו, ועושים הכנה גדולה קודם יום הדין, ועל זה אמרו חכמים ז"ל כחיילות של בית דוד. שכל עבודת החילות לעשות בכל יום הכנה להיות מלומדי מלחמה, למען גשת אל שדה הקרב באומץ הלב וברוח נצחון. כן אלה שעובדים את ה' עוסקים בהכנה אל התשובה כל הצורך ובאים ליום הדין באומץ לב מחמת הכנתם הטובה, ולפי מה שכתב הגאון מוילנא ז"ל על המשנה, "דע לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", על המצוה שהיה יכול לעשות בעת שעשה עבירה. עושים לאדם דין וחשבון, מה זה דין וחשבון? דין זה על העבירות, וחשבון זה שבזמן העבירה יכול היה לעשות מצוה, גם על זה דנים אותו, לא רק על מה שהוא עשה עבירה אלא על הזמן שהוא איבד שהיה יכול לעשות בו מצוה.
לפי זה תסמרנה שערות ראשינו, כ יון שע"י ההכנה לתשובה יכול אדם להגיע למדרגה גבוהה יותר בענין יום הכיפורים, כיון שעם תשובה מכפר יום הכיפורים גם על עבירות חמורות, ובלי תשובה אינו מכפר גם על קלות, אם כן כמה גדול החשבון בשעה שיכול לבוא על ידי הכנה טובה ליום הכיפורים כחילות של בית דוד ולזכות לחיים נצחיים, להיות אהוב למקום, כל הזדונות יתהפכו לו לזכויות, וגם להציל את עצמו מבחינת העונש, הרי אין ערוך להצלחה כזו, והכל תלוי בהכנה. ואם חלילה לא יעשה הכנה ויבוא פתאום ליום הדין בלי רגש, בלי תשובה, גם מבחינת קלות וקלות של חלקי התשובה, הרי יכול להיות חס ושלום מסוג של הכבשים בני אימרנא, ממש כמו בהמה שאין לה הרגש לעשות הכנה להצלתה. אם כן חל עליו חס ושלום דין וחשבון, שהיה יכול להיות כחילות של בית דוד, ויכול להיות העונש על חשבון כמו על הדין, היינו עונש על העדר הכנה לתשובה כמו על כל עוונותיו, כיון שהחשבון הוא לפי כמות הדין. ז"א בן אדם במקום שיכול לכפר על כל עוונותיו שלכ ל שנה שעברה ועל כל משך חייו ואפילו על גלגוליו הקודמים, והוא לא מנצל זאת, אז יעשו איתו דין וחשבון, דין על כל העבירות שהוא עשה ולא תיקן ולא שב מהם, ושתיים חשבון כמה מצוות היית יכול לעשות במקום כל אלה העבירות שיכולת למחוק בתשובה, אז צאו וחשבו שנים על גבי שנים, עשרות שנים וגלגולים, מה יהיה החשבון שיהיה לו בסופו של יום הכיפורים.
אם כן במקום שדנים על כל עוונותיו, והיה בידו לעשות הכנה לתשובה כדי שישוב בתשובה שלמה בשעת הדין, ולזכות להצלחה נצחית ולא עשה, אם כן יתעורר אז יום החשבון מצד מה שלא העיר את רוחו לשוב לה' מכל הקלות והחמורות שלא עשה כל הימים, נמצא שהעונש על החשבון הוא כנגד כל עוונותיו של כל ימי חייו. וזה מבהיל מאד, וזה כל יום כיפורים אותו דבר, מי שלא הכין את עצמו ולא עשה תשובה זה חשבונו והכל מצטבר, גם אם בן אדם לא יספיק בחיים שלו לקבל עונש אפילו על מקצת מן המקצת של מה שהוא עשה, בשביל זה יש עולם הנצח, ובעולם הנצח יש זמן מספיק לפרוע מאדם את כל מה שהוא עשה, אי אפשר להמלט ממה שהוא עשה. ואם הוא תיקן, תשובה אחת הוא מתקן את כל עברו כולל גלגוליו, ומפה דף חדש, רק זכויות, אז מי טיפש יפסיד הזדמנות פז כזאת.
נמצא שיש חילוק גדול בין דין על עבירה פרטית לבין דין על העדר התשובה שהוא מחוייב ביום הכיפורים, ובכלל זה ההכנה ליום הדין, כי אין תשובה בלא הכנה, והחילוק הוא בחשבון, אם הדין הוא על עבירה פרטית אז החשבון בא על מצוה פרטית, אבל אם הדין הוא על העדר התשובה אם כן החשבון הוא גם כן על ההצלחה הנצחית שהיה יכול להשיג ע"י התשובה ולא עשה. אם כן שקול העונש של החשבון כמו כל עוונותיו, וזה מבהיל מאד.
עכשיו מובן לפי זה החסד הגדול של הקב"ה שכנשר יעיר קינו, שהוא לא בא ליום הדין פתאום אלא מכריז מקודם ע"י השופר, לעורר את האדם להכנה הגדולה, להצלחה שהוא יכול להשיג ע"י התשובה, ואם הוא לא מנצל זאת אין כסילות יותר גדולה מזו. כשאנשים רציניים הולכים לעשות עסק ובפרט כשהעסק גדול, אומר תשמע אני לא נכנס לשום פרויקט לפני שתתן לי ביזנס פלי, אני רוצה קודם כל תכנית עסקית, תראה לי מה הולכים להשקיע, כמה זמן זה לוקח, מה הרווחים, מה יצא מכל העסק הזה, אני רוצה לדעת. ככה יושב איש עסקים רציני. החיים שלנו אני חושב שזה העסק הכי חשוב לנו, לא? אז לא צריך לשבת עם תכנית עסקית לחשוב מה משתלם ומה לא משתלם, איפה מרויחים ואיפה מפסידים ובמה כדאי להשקיע ומה אסור להשקיע? הרי ברור שכל מה שאדם משקיע בעולם הזה הוא משאיר לאחרים והוא לא לוקח כלום, זה העסק הכי לא מוצלח, בשביל מה אתה עובד כל החיים שלך ודואג ומגיע בזמן לעבודה ומוסיף שעות נוספות בשביל שיבואו אחריך אנשים ויקחו את זה, לא יישאר לך מזה כלום, בעוד שלאן שאתה הולך אח"כ אתה לא מכין שום דבר, ושמה אף אחד לא יוכל לעזור לך גם. פה עוד אם אתה לא מסתדר יכולים לעזור לך, שם אף אחד לא יכול לעזור לך. אז למקום שאתה הולך ואתה תהיה לבד שמה אתה צריך את ההשקעה ופה אתה צריך בסה"כ את הקיום, רק כדי להתקיים. ולמה אתה צריך פה להתקיים כדי להכין את הצידה לדרך, כי זאת התכלית. תינוק שנמצא בבטן הוא לא נמצא על מנת להשאר, הוא גדל ומתפתח בשביל לצאת החוצה, אז כל הבנין שלו במשך תשעה חדשים זה רק שיצא מושלם החוצה, ואז זה מתחיל החיים, אבל גם פה התשעים שנה אם תצליח זה רק ההכנה ליציאה שוב, ושמה זה החיים הסופיים הנצחיים. אז מי שלא עושה תכנית כזו עסקית לראות מה משתלם בחיים ואם לא, מפסיד את החיים ועוד יקבל עונש.
לכן כתוב "ראה אנכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הברכה" אני נותן לכם, אומר הקב"ה, את הברכה והקללה, הברכה זה חיים, קללה זה מוות, "ובחרת בחיים", אומר הקב"ה אני מציע לך בחרת בחיים, בראתי לך עולם נפלא, אבל כל העולם הנפלא זה רק הכנה לעולם היותר נפלא שמחכה לך. העולם הזה זה בנוי מחול מאבנים מעצים ממים מזה, זה הכל, עולם הרוחניות, עולם הנשמות, עולם המלאכים, עולם רוחני גמור שאין קץ להנאה שם, פה הנפש של האדם, הגוף שלו יכול לשבוע, לא יכול יותר מידי, אם תתן לאדם הנאה יתרה הוא יכול לקבל שבץ לב, מרוב אושר הוא יכול להתפוצץ. כמו מצער, הוא לא יכול, הגוף לא יכול לסבול יותר מידי, לא הנאה ולא צער, אבל בעולם הנצח אתה יכול לסבול עונש בלי סוף ואושר בלי סוף. אז מה כדאי, אושר או עונש? בשביל מה עונש אם אפשר לקבל אושר? הרי היום בימינו אנחנו מנסים כל יום כל רגע ליהנות את עצמנו מה שנקרא, להעביר את הזמן בנעימים, אבל כל מה שאנחנו משקיעים פה זה עובר כי לא נשאר לנו כלום ממה שעשינו עד עכשיו, מכל ההנאות, מכל המאכלים, מכל הריקודים, מכל השירים, מכל הדברים אין שום דבר כרגע, עכשיו תן לי פרע לי, תן לי מה שיש לך, אין כלום. אם יש לך נכסים - אז הנכסים זה רק שמירה אצלך, אתה שומר עליהם עד שתלך, כשתלך - אתה לוקח אותם? לא, יישארו למי? למי שלא ראוי. ויעשה בהם מה שהוא רוצה. אז מה לך נשאר? כלום. אז מה עשית פה? הפסדים. ומה שכרך? עונשים. איזה עסקה זאת, מי עושה עסקים כאלה? כולו הפסד, מי עושה דבר כזה?
תנו רבנן, כתב אות אחת גדולה בשבת, כתב אות אחת גדולה ויש במקומה לכתוב שתיים, פטור. אם אדם, אסור לכתוב בשבת, בן אדם כתב על אות גדולה שבמקום שתחתיה אפשר לכתוב שתי אותיות, אבל הוא כתב אחת, פטור. זה אסור אבל פטור. מחק אות גדולה, אסור גם למחוק בשבת, מחק אות גדולה ויש במקומה לכתוב שתיים, אותו דבר, אבל הוא מחק את האות הגדולה ויש מתחתיה מקום לכתוב שתיים, חייב, הוא חילל שבת, לא פטור, חייב. עונש סקילה. אה, כתב, לא מחק, כתב אות גדולה שיש במקומה שתיים - פטור, מחק - חייב, למה? בגלל שזה הכנה לכתיבה. כיון שמחקת מקום של שתיים הכנת מקום לכתיבת שתיים, הכנה כל כך חשובה, ההכנה שהוא חייב. מפה רואים מה זה כח של הכנה, כשאדם מכין את עצמו לקראת ראש השנה יום הכיפורים ההכנה היא כל כך חשובה, ואם הוא לא הכין אז אמרנו שיעשו לו דין וחשבון למה לא הכנת. יכולת להכין ולמחוק את כל העוונות, ולא עשית, אז אומרים כמו שיכלת למחוק את כל העוונות ולא רצית למחוק, אז אתה תתחייב על כל העוונות עוד פעם, בגלל ה חשבון שיכולת למחוק, חוץ ממה שתקבל על כל עוון ועוון.
חלקי התשובה הם שניים, אחד זה מחיקת העוון, אדם צריך למחוק את החטאים שלו, כמו שאנחנו מתפללים "מחוק ברחמיך כל שטרי חובותינו", אז אנחנו מבקשים מהקב"ה שימחק לנו את העוונות, את החטאים. אז דבר ראשון בחלקי התשובה זה מחיקה. החלק השני זה לכתוב לנו את הזכויות "כתבנו בספר זכויות" אנחנו מבקשים מהקב"ה שיכתוב אותנו בספר של זכויות. והזכות היותר גדולה זה לקבל על עצמו להבא לקיים את גדרי התורה, ברגע שאדם מקבל על עצמו מכאן ולהבא לקיים את גדרי התורה, זה הדבר הגדול והזכות הגדולה ביותר.
לכן הכל תלוי בכמות המחיקה, כי כל מה שאדם מוחק מדמיונו את חמדות העולם הזה ואת דמיונותיו, כך לעומת זאת יכול לכתוב על לוח ליבו קבלת דברי תורה בשלמות. למה אדם לא מתפנה לעבודת הבורא? כי הוא עסוק בהבלי העולם הזה, הוא חייב היום לראות את העיתון, הוא צריך לראות טמבלויזיה, יש לו טלה נובלה להסתכל, יש לו ככה וככה, הוא צריך לעשות שש בש ושחמט ולקרוא קצת ולטייל קצת וללכת לסרט וללכת לפאב וללכת לפה, אה, יש לו תכניות. אין לו זמן כי כל הבלי העולם ממלאים את ליבו, אז אם הלב עמוס בשטויות והבלים אין מקום להכניס. אבל אם הוא יפנה, ימחק, יתחיל למחוק את ההבלים החוצה יהיה מקום פנוי להכניס דברים נוספים. אז הכל תלוי בהכנה, כמה מחיקה אתה מוחק, אם אתה מוחק הרבה מהבלי העולם הזה יהיה לך מקום להכניס הרבה הרבה הרבה תורה. וזה הדבר הכי גדול והזכות הכי גדולה שאדם יכול להכין לעצמו ליום הכיפורים.
ולפי שאי אפשר לכתוב טרם שמוחקים, על כן נחוצים לזה שלשים יום קודם יום הדין כדי שבכל יום ימחק חלק מהבלי הזמן שהיה שקוע בהם כל השנה, וזה החסד הגדול של הקב"ה שכנשר יעיר קינו, כי המלאכה מרובה, מלאכת המחיקה את העבר ומלאכת הכתיבה על העתיד.
אתם יודעים, כשאחד יודע שהמשטרה עומדת להגיע אליו, ויש לו מסמכים שיכולים להפליל אותו או הקלטות שיכולות להפליל אותו או כל דבר שיכול להפליל אותו, מה המלאכה שהוא עושה עד שתגיע המשטרה? למחוק, למחוק, למחוק, מגיע יום הדין עכשיו, זה לא המשטרה, במשטרה זה תלוי איזה סנגור יהיה לך, תלוי מה יהיה, אתה יכול לעבור כמה ערכאות, לא בטוח גם מה שהמשטרה מתכננת לך בסוף זה מה שיהיה, יכול להיות שתצא יותר זול, אבל אצל הקב"ה אי אפשר, אם אתה נשאר עם כל הדברים, אפילו אם תמחק אצלו הכל כתוב, הכל מצולם, הכל מתועד, הכל מוקלט, אי אפשר למחוק, רק אם מוחקים מהלב. אם אתה מוחק מהלב מתחרט על העבר, מקבל לעתיד לא לעשות יותר מה שעשית רע, ומתוודה אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי, הקב"ה לא יזכיר לך מזה שום דבר. לא שווה? יש תנאים כאלה בעולם למחוק עוונות? יש דבר כזה? רק מלך מלכי המלכים הקב"ה מוכן לתת הזדמנות לבניו אפילו הרשעים הגמורים ביותר, שיבקשו ממנו מחילה אמיתית עם קבלה לעתיד לשנות את הדרך ולמחוק את העבר, מוחק להם הכל. ויש אנשים שלא מנצלים את זה. נו, אז מה הפה שלהם אח"כ לבוא לבקש מהקב"ה רחמים על מחלה, על חולי, על יסורים, על צרות, באיזה פנים הם באים לבקש ממנו בכלל משהו, כשכל השנים הם מצפצפים צפצוף אחד ארוך ולא מעניין אותם בכלל למרות כל הצ'אנסים שהוא נותן להם והאפשרויות, מה שהשכל לא יכול להבין איך בכלל הוא מסכים לדבר כזה?! מה שייך דבר כזה בכלל? אם אחד יעשה לנו עוול פעם אחת ושתיים ושלש וארבע וחמש ושש ושבע ושמונה ותשע ועשר ואחד עשרה ושתים עשרה ושלש עשרה וארבע עשרה וחמש עשרה ושש עשרה ושבע עשרה ושמונה עשרה ותשע עשרה ועשרים, איך אני יודע לספור, 21, 22, 23, 24, 25, 26, 27... אנחנו נסלח לו? ניתן לו עוד צ'אנס? אחרי שלש פעמים לא ניתן לו, אם כבר אנחנו הגזמנו אם נתנו. בורא עולם אנחנו עושים לו שלשים ארבעים חמישים עבירות ביום, יש כאלה עושים אלף אלפיים, יש יותר, יש כאלה שבכלל משליכים בעוונות שלהם על אחרים, והקב"ה סובל עדיין ושומע ורואה ומתעד והכל, ולא מוציא פסק דין עלינו. אתם יכולים להבין את זה? יום יומיים ושנה ושנתיים ועשר ועשרים ושבעים שנה ועוד הקב"ה נותן לבן אדם צ'אנס, והוא לא מנצל, יהיה לו פתחון פה אתם חושבים בסוף? כל זמן שהוא פה עד הרגע האחרון שנשמתו עוד באפו הוא עוד יכול לבקש מהקב"ה מחילה בתשובה אמיתית, אבל לא תמיד זוכרים את זה, כי לפעמים המוות בא פתאום, למי שחושב שיש לו עוד זמן. אבל שמה בעולם האמת, אפילו תבקש מאה מיליון פעם, לא יעזור שום דבר, מרגע שיצא מפה האדם נגזר דינו. אז כל זמן שהנשמה באפו עדיין הוא יכול לתקן, כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן, אבל אם כבר הנר כבה, הנשמה יצאה, אין מה לעשות.
אז מה אתם אומרים, משתלם לעשות תשובה או לא משתלם? יש למישהו תכנית עסקית יותר טובה? ילמדנו. אם יש שאלות בבקשה. יום כיפורים אל תשכחו עוד מספר ימים בלבד. גני תקוה, יש תקוה? הנה הבחור שמה רוצה.

@ש. שלום וערב טוב

הרב: ערב טוב

ש. לפי דברי הרב, תשמע זה דבר כל כך גדול, מספיק שלשה דברים האלה של חרטה וקבלה להבא?

הרב: כן. אבל כשזה אמיתי.

ש. אבל זה אמיתי, איך אפשר למחוק בשלשה דברים האלה?

הרב: פשוט, אם אתה מתחרט חרטה אמיתית על כל העבירות שעשית ועל הפסד המצוות שבזבזת, חרטה אמיתית, נגיד שאתה החזקת לילד שלך עכשיו את הכרטיס בהגרלה שזוכה במיליון וחצי, החזקת, ולא היה לך כסף לנסיעות ואמרת לאחד, שמע הכרטיס הזה שווה עשרה שקלים, תן חמישה שקלים שיקח אותו לנסיעות, ונתת לו, למחרת אתה מתפרסם שהמספר הזה זכה מיליון וחצי. אתה מתחרט על זה שמכרת את הכרטיס או לא?

ש. מה זה, ברור ברור

הרב: חרטה אמיתית? אתה מסוגל לבכות גם, לא?

ש. כן

הרב: אז אם בן אדם צבר כל כך הרבה עוונות שאם הוא לא יתחרט יקבל כאלה עונשים שאי אפשר אפילו לתאר, ואם הוא באמת יתחרט על מה שהוא עשה נגד ה' ומרד כנגדו בשעה שהוא היטיב לו ונתן לו לראות ולשמוע ולאכול וללכת ולהבין ולחשוב ולהרגיש את כל הטובות והוא החזיר לו רעה תחת טובה שהוא יבין את זה ויתחרט באמת, זה לא מספיק בשביל למחוק אתה חושב? ואם הוא מקבל על עצמו מהיום והלאה, לא רק הוא מתחרט, עובדה, אני משנה את דרכי מהיום והלאה, מהיום אין יותר את השטויות והעבירות שעשיתי, מהיום אני עושה רק מצוות, נו, זה לא מספיק להוכיח שבאמת הבן אדם הזה השתנה? ועוד הוא מודיע לקב"ה, אשמתי ועויתי ופשעתי ועשיתי כך וכך וכך ואני בוש במעשי ומתחרט עליהם, לא טוב? לקב"ה זה טוב מאד.

ש. מי יודע שהוא עושה את זה אמיתי?

הרב: עד שיעיד עליו יודע תעלומות, אם תוכל לקחת את הקב"ה עד לידך שיגיד שאתה באמת עשית את זה באמת אתה מסודר.

ש. שנצליח בעזרת ה'

הרב: אמן ואמן.

ש. עוד מסר קטן, אני אומר, כל מי שרוצה שנה חדשה בלי אסונות בלי כלום, וכל אלה שפגעו ברב, הזדמנות לבקש סליחה.

הרב: תן לו בבקשה.

ש. ערב טוב כבוד הרב, אני בשליחות של אשתי פה שגם ברכה וגם שאלה, היא כרגע שוכבת בבית חולים כבר כמעט שבועיים ועדיין אין לה תאריך שחרור ידוע, היא סובלת מאיזה מחלה במעי, בעקרון היא מועמדת לסדרה של כמה ניתוחים ורציתי לבקש ברכה לרפואה שלמה

הרב: היא הולכת עם כיסוי ראש?

ש. היא הולכת עם כיסוי ראש, אנחנו כבר המון שנים תורמים לארגון שופר בהוראת קבע או חד פעמי, תרומות חד פעמיות,

הרב: היא הולכת בצניעות גמורה, שרוולים אחרי המרפק?

ש. כן, כן, הייתי לפני שבועיים אצל כבוד הרב בהרצאה בחשמונאים ואמרת לי להגיד לה לקרוא שערי תשובה שלשה חדשים חצי שעה ביום

הרב: והיא מתחילה

ש. כן, היא מקפידה על זה, מאז היא אושפזה, כרגע לא יודעים מה הולך לקרות, היא מטופלת בסטרואידים במינון גבוה, בינתיים זה לא מצליח להשפיע, הרופאים אומרים שאם עוד כמה ימים או שבוע שבועיים לא יסתדר כלום, תהיה סדרה של כמה ניתוחים שניים שלשה

הרב: אתה מוכן ללמוד שעתיים כל יום תורה שלשה חדשים רצוף?

ש. בעזרת ה'.

הרב: מה השם שלה?

ש. מרים בת זכריה

הרב: ה' ירפא אותה ברפואה שלמה ותשתחרר מבית החולים מהרה.

ש. אמן, עכשיו שאלה הלכתית לגבי יום כיפור, היא בטח תהיה שם, יש לה כדורים שהיא צריכה לבלוע והיא מחוברת למכונה

הרב: יסביר לה פוסק אני אתן לך טלפון איך להתנהג.

ש. תודה רבה.

הרב: כן, תן לבחור שמה.

ש. יש לך אולי עוד חודש לחזור בתשובה?

הרב: למי יש?

ש. תל אביב

הרב: מה זה תל אביב?

ש. יש לך בתל אביב לחזור בתשובה

הרב: לא הבנתי מה אתה אומר

ש. אני יכול לחזור בתשובה?

הרב: אם אתה יכול? בטח שאתה יכול

ש. עכשיו אם יש לך מקום שאני יכול ללכת

הרב: אתה רוצה להיות בישיבה נגיד?

ש. כן.

הרב: בגיל שלך זה קצת מסובך, אבל אפשר לבדוק, אתה רוצה ביום כיפור להיות באיזשהו מקום?

ש. כן, אח שלי לא דתי, לא שומר שבת, ואחותי גם לא שומרת שבת, אני חושב על זה בעיניים ואח שלי לא שומר שבת עם פריצת דיסק

הרב בסדר רגע, תקח ממנו טלפון נראה אם אפשר לסדר לו איזשהו מקום. מה השם של אח שלך?

ש. פאבי משה בן פרחה ונדב משה בן פרחה

הרב: רפואה שלמה מהרה. תהיה בריא. כן, תן לו מקדימה פה.

ש. ערב טוב לך כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. ישבתי עם אנשים ודיברו על כל מיני נושאים ודיברו על זה שלא מוזכר בשום מקום בכתובים המילה ה' שקשורה לאלהים,

הרב: לא הבנתי

ש. ז"א שבכתובים לא כתוב ה' שהוא אלהים

הרב: אז מה כתוב?

ש. לא יודע, אני לא יודע

הרב: מה זה בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ?

ש. אלהים אבל לא ה'.

הרב: מה זה ביום עשות ה' אלהים שמים וארץ?

ש. אני לא יודע

הרב: מה זה אתה לא יודע, הנה אני אומר לך פסוק שכתוב בתורה. באיזה תורה הם קוראים החברה שלך?

ש. אני לא יודע, אמרו לי שבדקו את זה בכל הכתובים, בגמרא, בכל מקום איפה

הרב: איזה שם הם מחפשים שיהיה כתוב?

ש. השם, השם כאילו שהוא אלהים

הרב: נו אני אומר לך שכתוב, הקראתי לך עכשיו פסוק, ביום עשות ה' אלהים,

ש. זה לא המילה השם.

הרב: מה זה ה', אנחנו במקום להגיד את שם ה' אנחנו אומרים השם. מה פירוש השם?

ש. לפי הדיבורים

הרב: איך יהיה כתוב אם אנחנו מכנים את זה, כשאני אומר ההוא אני מתכוון לההוא, אבל יש לו שם, אבל כרגע אני אומר ההוא כי אני לא רוצה להגיד את השם שלו, נגיד אני לא אוהב את פלוני אז אני לא רוצה להגיד, אני אומר ההוא שאתה יודע, ההוא שאתה יודע, לא שאין לו שם, יש לו שם שאני לא רוצה להגיד, השם של הקב"ה הוא כל כך קדוש שלא מזכירים אותו, רק אם אומרים פסוק מזכירים אותו, אבל אם לא מזכירים פסוק לא מזכירים את השם שלו, אז אומרים ה' זה השם של הקב"ה שכתוב בתורה.

ש. לפי מה שדיברנו אז כשלמשל שואלים מישהו מה שלומך, הוא אומר רוך ה' אז הוא אומר ברוך השם - השם של המברך

הרב: לא השם של המברך שתהיה בריא

ש. אוקי לא

הרב: אוקי אני מסביר לך עכשיו

ש. אוקי

הרב: ברוך ה' זה ה' ששמו י' ה' וו' וה' רק לא אומרים את השם הזה כי אסור להגות את השם הזה, אז לכן מכנים את זה השם, השם הידוע אבל לא אומרים אותו, כי אסור להגיד אותו בפה

ש. למה?

הרב: קדוש

ש. קדוש בסדר, אבל למה אסור?

הרב: אמרתי לך, כי שם קדוש לא מוציאים לשם חולין, אם אתה לומד תורה, בתורה אתה יכול להזכיר את זה, כשאתה קורא פסוקים מהתורה אתה מזכיר את ה', אבל כשאתה מדבר בשפת חולין רחוב דברים כאלה לא מזכירים את שם ה'.

ש. בסדר

הרב: תהיה בריא.
כן, שאלה נוספת.

ש. ערב טוב לך

הרב: ערב טוב

ש. אתה ציינת שכמו נשר שהוא בא ומודיע אני לא חושב, זה כמו אותו דבר כמו עסק שאומרים לו מס הכנסה צריכים להגיע אליך והוא מכין שהכל יהיה מסודר והכל, זה בן אדם לא צריך להיות ככה, בן אדם צריך תמיד להיות מוכן גם אם יפתיעו אותו הוא צריך להיות מוכן, וגם עסק גם אם מפתיעים אותו הוא צריך להיות מוכן, והוא לא צריך לצפות ליום כיפור או יום ביקורת של משרד ממשלתי שיבוא ויבקר אותו כדי להיות מוכן.

הרב: זה מה שאתה אומר זה נכון, זה הצדיקים עושים ככה, "בכל עת יהיו בגדיך לבנים", אבל אלה שהם לא צדיקים כיון שהם לא מכינים את עצמם בכלל אז הם צריכים להכין את עצמם לפחות בזמן שמגיע ביקורת כמו שאומרים יום הדין

ש. עכשיו וזה שהכין את עצמו ביקורת ליום הדין זה לא אומר ש, אז אוקי, הוא עבר את הביקורת, הלכו הביקורת למחרת הוא חוזר למה שהוא היה לפני זה, אז מה זה שווה?

הרב: יפה מאד, אבל אתה יודע, ביקורת פה בעולם הזה זה אם תפסו או לא תפסו, אצל הקב"ה אין דבר כזה אם תפסו או לא תפסו תפוס, הכל ידוע ומצולם ומתועד, רק בשבילו עשו טובה, הודיעו לו תזהר, עוד פעם הביקורת מגיעה והחובות מצטברים, וכשתגיע אלינו, כמו שאומרים, נטפל בך בהתאם, לא תוכל להמלט, לא תוכל להגיד עברתי את הביקורת הנה הספרים היו בסדר, כי ישלפו לך מהמגירות איפה החבאת הניירות האחרים. הכל מתועד. סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.

ש. אוקי, עכשיו למה עושים את זה משנה לשנה ולא משבוע לשבוע או מחודש לחודש, שנה זה הרבה זמן שבן אדם יחזיק מעמד כאילו או שיזכור

הרב: למה מס הכנסה עושים לך רק מאזן שנתי פעם בשנה, שיעשו משבוע לשבוע

ש. אבל ביקורת הם לא עושים פעם בשנה

הרב: הם מפתיעים פעם בכמה שנים, פה כל שנה מפתיעים אותך ואומרים לך בלי הפתעה

ש. יפה, אבל אנחנו מסכימים עם זה שמס הכנסה זה לא מה שיש לנו

הרב: ברור, אבל אני אומר לך שהקב"ה

ש. אז הוא צריך להיות יותר גבוה

הרב: לא רק זה, הקב,ה אומר גם אם תודיע לי שגנבת אותי, רימית אותי, שיקרת אותי, עבדת עלי הכל, אם תחזור בתשובה אמיתית אני מוחק לך, נראה תגיד את זה למס הכנסה, גנבתי לך, לקחתי לכם, רימיתי אתכם ושמתי בשווייץ, עכשיו סליחה. נראה שיתנו לך, לא יתנו לך

ש. כל עוד אני אגיש להם קבלה אפקטיבית זה יעבוד

הרב: לא יעבוד שום דבר מותק, אם אתה מודה, במדינה שלנו ובכל מדינה, מי שמודה חייב, אצל הקב"ה בדיוק הפוך - מי שמודה פטור, אז לא כדאי להודות ולהגיד להקב"ה באמת אני חוזר בי?! למה לא?

ש. עכשיו גם במהלך הסרטון, אני פשוט ראיתי כמה דברים וחיכיתי לרגע של השאלות, במהלך הסרטון צויין שבני ישראל, מה שהיה טוב בהם שהם יצאו למדבר הם לא ידעו, לא הכינו כלום, לא שום דבר, יצאו רק בזכות האמונה. אז למה אנחנו צריכים להכין את עצמנו הלאה ולא פשוט ללכת עם האמונה וזהו, אין מה להכין.

הרב: ללכת עם האמונה זה טוב כשאתה עושה מצוות, אז אתה יכול להמשיך עם האמונה מאה אחוז, אבל עושה מצוות, אבל אם אתה לא עושה מצוות עושה עבירות

ש. כל אחד עושה מצוות, כל אחד עושה מצוות, גם הרשע עושה מצוות

הרב: ברור, כתוב שפושעי ישראל מלאים מצוות כרימון אבל הם פושעי ישראל נקראים, אתה יכול לעשות מצוות ולהיות פושע גדול, גם לפיד עושה מצוות.

ש. נכון

הרב: זהו, אבל הוא יקבל גיהיני גיהינום, כי עבירות שהוא עושה צריך לשלם, מצוות הוא יקבל שכר, הנה נתנו לו להיות שר, קיבל פרס, אבל על הפרס הזה אח"כ הוא ישלם למה הוא עושה עכשיו הרבה עבירות, ועל העבירות הוא יצטרך לשלם. אז מצוות תקבל שכר, לא ימנעו ממך את השכר שמגיע לך, אבל תקבל אותו פה, את העונש יחכו לך שם לנצח, ונצח אם אתה לא יודע מיליארד שנה זה אפילו לא שניה בנצח, עכשיו צא ותחשוב אם אתה צריך להיות על גחלים של מנגל, זה הכל.

ש. להסתובב שאני אהיה רך מכל ה

הרב: כן, שתהיה רך מכל הצדדים, בדיוק. תהיה בריא.
כן, למעלה בבקשה.

ש. סליחה, אני יכול לשאול?

הרב: בטח.

ש. תראה, אני גדלתי בבית שומר מסורת, הסבא שלי היה יו"ר התאחדות עולי בבל, והסבא השני חזן בבית כנסת, אבל זה לא קשור, אמא שלי בגלל דברים שקרו, אני לא יודע מה, התעוררו אצלי הרבה שאלות, והגעתי למצב כזה שאני אומר לעצמי, אתה צריך להאמין במה שאתה רואה, מה שאתה לא רואה זה לא נמצא, איננו.

הרב: אז אם ככה אני לא יכול לדעת אם יש לך שכל או לא כי אי אפשר לראות אותו.

ש. זה נכון

הרב: אז יש לך או אין לך?

ש. כשתשב איתי ותדבר אז תחליט

הרב: לא, אני רוצה לראות לפני השיחה

ש. לראות לא

הרב: אז אי אפשר לראות, אז אין, כי מה שלא רואים אין.

ש. יכול להיות

הרב: אז בשביל מה לדבר

ש. טוב, אם אתה חושב ככה

הרב: מה זה אם אתה חושב, אני למדתי ממך עכשיו את הפטנט, הפטנט עכשיו זה מה שלא רואים הוא לא במציאות. אתה רואה אויר?

ש. אני לא רואה אבל אני מרגיש

הרב: אז מה, אני מרגיש את הקב"ה כל הזמן

ש. אתה

הרב: נכון

ש. אני לא מרגיש

הרב: ודאי, כי אם אתה לא לומד תורה ולא מתקרב אליו איך תרגיש?

ש. אוקי

הרב: אם אדם לא ילמד מכניקה אז הוא לא יכול להיות טכנאי, מהנדס. כשניגשים למשהו מרגישים אותו, טעמו וראו כי טוב ה', אם תטעם את התורה והת מצוותיה בקיום - תקיים, תתחיל להרגיש. אם תשמור שבת מתוך הבנה מה זה שבת, תרגיש את קדושת השבת. אם לא - לא תרגיש.

ש. תשמע, בסה"כ אני הגעתי לזה לא בצעירותי, כשבגרתי הגעתי למה שהגעתי למה שאני חושב

הרב: כן, אבל מה שהגעת זה בגלל שהיה נח

ש. ועד שהגעתי לזה לא הרגשתי ולא חשתי או משהו, שום דבר לא משך אותי.

הרב: זה לא אומר שצריך למשוך אותך משהו, יש קודם לכן הרבה דברים שמפריעים, לדוגמא אם אתה אוכל מאכלות אסורות ואתה לא מקפיד על כשרות, אתה מטמא את כל הגוף שלך. כשאוכלים אוכל הוא הופך להיות דם, הדם במחזורו עובר בלב ובמח,

ש. נכון

הרב: וממילא אם אכלת דברים טמאים שהם לא כשרים

ש. אני לא מדבר על דברים כאלה

הרב: אני מדבר על זה, אז זה עובר במח ובלב, ממילא הרגשות הם טמאים והשכל טמא, ממילא לא יכול להיות התעוררות לקדושה, כי בשביל להתעורר לקדושה צריך טהרה, צריך קדושה ולא טומאה, טומאה זה בדיוק ההיפך, טומאה זה מלשון אטימות, טמטום זה אטימות, כשהלב אטום הוא לא יכול להרגיש. אם התריסים מוגפים אצלך בבית לא יכנסו קרני האור, אבל אם תפתח - יכנסו, יש אור, יש קדושה, בתנאי שהלב לא מטומטם, סתום, אטום, אם הוא פתוח והוא לא סתום מטומאה הוא יכול להרגיש אבל אם לא - הוא לא יכול להרגיש, אז זה לא קשור אני מרגיש או לא מרגיש, אתה גורם שלא תרגיש, כי אם אתה לא מקפיד שהדם שלך יהיה טהור, אתה בבעיה, לא תרגיש, אבל אם תלמד תורה ותקיים את המצוות - ודאי שתרגיש. שאל כל בעל תשובה שהיה כופר אפילו וחזר בתשובה והתחיל לעשות מצוות, לא רק שהוא מרגיש, מרגישים עליו שהוא מרגיש, ורואים את השמחה שיש לו ורואים את הארת פניו איך הפנים שלו מתרככים, נהיה בן אדם אחר לגמרי, אותו בן אדם שאתמול היה עז פנים ובן אדם ברוטאלי ושיכול לעשות כך וכך, היום חביבי מחילה, סליחה, הכל, התנהגות אחרת, חיים אחרים. איך זה קרה לו? האור שבתורה מחזירו למוטב, אתה צריך לנסות, לא תנסה לא תטעם לא תבין.

ש. אבל גם מצד שני אתה רואה גם כן דתיים שהם יותר חולירות מאני לא יודע מה

הרב: נכון, יש כאלה שהמידות שלהם מקולקלים, נכון, מי שמקלקל את המידות שלו זה לא משנה אם יש לו כובע. אם אדם לא הולך

ש. הם יכולים ללכת לבית כנסת ולעשות כל המצוות ואני לא יודע מה אבל הם ביסודם

הרב: אם הם לא מקיימים את התורה כמו שהיא אומרת והם מזייפים אז זה מה שאתה רואה, אבל אם מקיימים את התורה כמו שכתוב ולא מזייפים, לא תמצא בהם כאלה שאתה מדבר. כי התורה לא מלמדת שום דבר רע לעשות, רק הפוך, רק טוב ואוסרת את הרע, אז מי ששומע לתורה לא יכול להיות שיהיה בו רע, אבל מי ששומר את כל התורה, מי שעושה חלקית אז בחלק הוא בסדר בחלק הוא גרוע.

ש. אתה מדבר על התורה, אומרים שדרך ארץ קדמה לתורה, נכון?

הרב: גם נכון, אבל רק קדמה, ואחרי זה מיד באה התורה, אי אפשר להשאר רק עם דרך ארץ

ש. למה?

הרב: כי היא רק קדמה, קדמה פירוש יש אחריה מה? תורה.

ש. אז אני אשאר עם היסוד

הרב: אין דבר כזה, אתה יכול להשאר בכתה א' כל הזמן כי יש משחקים? אתה לא יכול להיות בגיל חמישים בכיתה א'. אפילו שיש מגרש עם חול וזה ונדנד וזה, אין, נגמר, עכשיו אתה צריך להיות כמו שאחד בן חמישים.

ש. אבל ניסיתי לגרום את ה

הרב: בא ננסה עוד פעם יש לך עוד צ'אנס עכשיו לפני כיפור, מה אכפת לך להגיד לקב"ה אני מנסה שוב פעם מחדש, מה הבעיה? מה תפסיד? תפסיד שבוע שבועיים נסיון? לא בעיה, אבל תצמד לא לחבר'ה, לאברך רציני שילמד אותך כל מה שתשאל, כמו שאתה שואל אותי הוא יסביר לך דבר דבר, יגיד לך פה הנה בא תעשה מצוה כזאת, בא תניח תפילין, בא תשים ציצית, הנה הסידור, תתחיל להתפלל, תשים לב מה אתה אומר ,מה אתה מבקש, מה אתה יכול לקבל מהקב"ה, תתחיל לשים לב.

ש. אני לא זוכר שביקשתי משהו

הרב: אז הנה הזדמנות, שהכל נהיה בדברו בעיה להגיד? ואתה מקיים מצוה.

ש. אבל גם שבוע שבועיים לא יתן לו אינדיקציה

הרב: יתן, יתן.

ש. למה אתה אמרת הוא לא מקבל את זה מיידי

הרב: יותר מאפס, יותר מאפס, שבועיים זה הרבה, יותר מאפס, כשלא עושים כלום ודאי שלא, אבל כשעושים שבועיים זה יותר מאפס

ש. אבל קודם כל זה צריך לבוא מהבן אדם

הרב: מה דיברתי איתו, שמאיפה יבוא? מהבן אדם

ש. מתוך עצמו

הרב: מתחילים קודם. אדם שרוצה לשחק טניס אז הוא לא נהיה שחקן טניס, פדרר, נדל, הוא קודם כל עולה על מדים ומתחיל לרוץ בדשדוש ולוקח את המחבט ופעם פוגע פעם לא פוגע, פעם מקבל את הכדור בראש ופעם הוא קולע ולאט לאט, אחרי שבועיים הוא כבר לפחות יודע לקלוע, זהו. אז כבר הוא אומר בא הנה, לפחות אני בא קולע כל מכה, יפה. עוד חודש - הוא כבר יכול אפילו לתת סרפינג, יפה, התקדמת, מה חשבת שטניס לומדים ביום?

ש. כל דבר שאתה צריך להתאמן בו

הרב: או, אבל אם לא מתחילים לא מגיעים וזה חייבים, זה לא טניס, זה החיים שלו, או שיהיה לו עולם הבא בגיהינום או שיהיה לו בגן עדן, זה מה שהוא קובע, אם זה טעים לא טעים, מתאים לא מתאים, זה המציאות, אי אפשר להתווכח עם זה. אז לכן אדם חכם עושה עסקת חייו. עד עכשיו הוא בזבז את החיים וה' אומר לו אפילו שאתה כבר בן 63 אתה יכול עכשיו כבר לחזור בתשובה, הרגע, ואני אקבל אותך , מה לא טוב?

ש. מדברים, מדברים על אלהים, מדברים על גיהינום, מדברים על גן עדן, יש מישהו שהיה וראה וחזר וסיפר?

הרב: בטח, בטח

ש. מי? מי?

הרב: אנשים שחזרו לחיים מהמוות, מתים קליניים, יש אנשים שעשו להם סיאנסים והעלו אותם בסיאנס ומספרים מה עבר עליהם, אנשים שבמצב היפנוטי מחזירים אותם לעברם והם מתארים איפה הם היו, ועוד דרכים כאלה ואחרות, יש באתר שופר

ש. יש איזשהי הוכחה מדעית?

הרב: הוכחה מדעית, שופר. טי וי, תכנס לאתר לסרט מבראשית, תראה אותו מהתחלה ועד הסוף, תכתוב בחיפוש מבראשית בסרטים ותראה את הסרט ותראה הוכחות מדעיות להשארות הנפש אחרי המוות ומה עובר על אנשים שנפטרים, מאיפה יודעים? מאלה שחזרו אחרי שעות או ימים לחיים, והם מספרים מה עבר, וכולם עוברים אותו מסלול.

ש. יש גלגול נשמות?

הרב: ודאי, יש בדואים שכל הזמן יש להם גלגולי נשמות, ובמבט לחדשות הבאנו סרטון שרואים שמה חייל דרוזי שהיה במלחמת לבנון והוא התפוצץ ומת וחזר בחזרה, בן שלש הוא זיהה את עברו ואמר מה המספר האישי שלו, באיזה כפר הוא היה גר, מי אמא שלו וכו' ולקחו אותו לאתר את המשפחה והוא זיהה, אמר זה אמא שלי, זה אחותי זה ככה, והכל נכון, פה הארון של המדים שלי היה. תראה.

ש. אני אכנס לאתר שלך

הרב: על העיני, שופר. טי וי. יש לך עוד כמה ימים בעזרת ה' לשוב בתשובה, לא תפסיד, רק תרויח. בסדר? תהיה בריא.

ש. גם אתה

הרב: תן לבחור שם למעלה.

ש. ערב טוב, אני לאחרונה התעניינתי בכל ענין השחיטה שביהדות, ויצא כאילו ממה שראיתי, יכול להיות שלא בדיוק עיינתי במקומות הנכונים, לא חקרתי מבחינת היהדות, אבל אני רואה שנגרם הרבה צער לבהמה, עכשיו אני מבין שדרך של עולם שבני אדם צריכים לאכול את הפרות, תרנגולים כל מה שזה, אבל רציתי לדעת מה הרב חושב על זה על כל, על השחיטה עצמה, וגם על ההולכה ועל כל ענין התרנגולים, כל מה שהם עוברים שהם נמצאים בתוך כלוב קטן ושנותנים להם כל הזמן לחיות עם אור כדי שיעשו יותר ביצים וכל הסוגיה הזו.

הרב: קודם כל התורה אומרת לנו "וזבחת" מתירה לנו התורה לשחוט את הבהמות על מנת לאכלן, ומקיימים מצוה בשחיטה. עכשיו דבר נוסף אתה צריך להבין, ביהדות השחיטה היא הכי נקיה מבחינת הבהמה שלא גורמת לה צער. הרב ציגלר זצ"ל הביא בזמנו שבחו"ל עשו משפט נגד השחיטה הישראלית היהודית ואמרו שזה גורם צער, היהודים אמרו שזה לא גורם צער, אז הביאו ראיות שזה כן גורם צער שיש קשר בין השחיטה למח והבהמה מרגישה, הגויים הביאו, ואז היהודים הוכיחו שזה נכון מה שהגויים אומרים אבל בבהמות טמאות, אבל בבהמות טהורות שאנחנו מותרים לשחטן אין קשר בין מיקום השחיטה למח ממילא לא מרגישה הבהמה בצער בכלל, אז ז"א זה נקודה אחת. מה שמצערים את התרנגולים וכו' זה באמת צער בעלי חיים ועוברים על צער בעלי חיים, אבל זה לא אומר שאסור לאכול אותם.

ש. וכל הבעצם ההולכה של הפרה שהיא נכנסת לתוך כזה גלגל שנכנסת לבפנים ואז כאילו כל השוחטים נמצאים שם ורואים את זה ונראה לי שזה לא, לא נראה לי שזה כל כך לענין שדבר כזה קורה. במיוחד שאני כאילו פחות אכפת לי, יותר אכפת לי איך היהודים מצטיירים אחרי זה בעולם.

הרב: הם מצטיירים כמו המנתחים שמנתחים את בני האדם וסובבים אותם וחותכים להם את הבטן, פותחים להם את הראש, מנסרים להם את היד, חותכים להם את הרגל, תופרים מוציאים עושים מה שרוצים וכולם מסתכלים וגם מביאים סטז'רים ללמוד ככה איך לעשות.

ש. חוץ מזה באדמה

הרב: מה זה באדמה?

ש. שפותחים לבן אדם את הגוף אז הם עושים את זה בהרדמה

הרב: מה זה באדמה, לא הבנתי

ש. בהרדמה, הרדמה

הרב: בהרדמה?

ש. כן

הרב: יש מקומית, ויש לאו דוקא בהרדמה ויש מצבים שאי אפשר לעשות בהרדמה ואפילו אם זה בהרדמה מה הם מסתכלים בכלל? זה לא יפה להסתכל על הבהמה\
ש. לא דיברתי על זה

הרב: אמרת על ההסתכלות, גם יושבים שם השוחטים איך הם נראים בעיני האומות, אין שום בעיה, לא צריך הרדמה לבהמה אמרתי לך כי היא לא מרגישה, כי אין לה הרגש. אין לה חיבור אל המח, אז ממילא לא צריך הרדמה. הבנתיוך?

ש. הבנתי ועוד שאלה, אם יש משהו שעומד מאחורי זה שמותר לאכול רק את החיות שהן צמחוניות?

הרב: שהן נרדפות, התורה התירה לנו לאכול את החיות הנרדפות ולא הטורפות, כי יש השפעה של מה שאתה אוכל עליך, אם אתה אוכל נרדפת אתה לא תהיה חייתי כמו הטורפות, אבל אם תאכל מאלה טבעך ישתנה בהתאם. תהיה בריא. שאלה נוספת פה בשחור.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. תראה, אני פה עם אבא שלי, והיה לנו שיחה לפני כמה ימים לגבי זה שהוא לא הכי מאמין, מה שנקרא, ואני ברוך ה' מנסה אתה יודע, להתקרב כמה שיותר, לא מזמן לקחתי על עצמי תפילין ומברך

הרב: איך אתה מרגיש מעניין אותי

ש. חבל על הזמן

הרב: הנה אתה רואה, אמרתי לך

ש. אי אפשר לתאר את זה, במילים אי אפשר לתאר את זה, אתה רק יכול לשבח וזה לא מספיק למה שזה

הרב: אתה רואה הנה, יש לך בן בבית ואתה רואה שעד לא מזמן היה כמוך ועכשיו הוא משתנה, והוא מרגיש פנאן. מה שאמרתי.

ש. עכשיו, אני גם נותן לו דוגמאות ואני מבין גם את היצרים, אין מה לעשות, יש יצר שצבר כח שנים עליו, זה לא, אין מה לעשות, אי אפשר לשנות את זה ביום וביומיים, אבל אני מנסה להראות לו גם דוגמאות של אנשים שבמשפחה וסובבים שמאמינים בדת ואיך זה משקף את החיים שלהם, עכשיו תשמע, זה אבא שלי ואני אוהב אותו ואני דואג לו ואני אהיה תמיד מאחוריו לא משנה מה, אבל גם אמא שלי נפטרה לפני שנה וחצי, ואני מנסה כמה שיותר לעזור לו ולהסביר לו שבדת יש רק טוב, אתה לא חייב לחזור בתשובה עכשיו ואתה יודע לעשות כל זה אבל לנסות, קצת לדחוף להאמין

הרב: די סיכמתי איתו, עכשיו הוא מתחיל לבדוק את זה באתר שופר. טי וי

ש. כן, אבל אני אגיד לך, אני מכיר אותו, הוא

הרב: תן לו צ'אנס

ש. אני נותן לו צ'אנס, אבל שאלתי אותי לאחר מכן

הרב: אתה דיברת איתי ברצינות, נכון?

ש. הוא ברצינות, הוא יבדוק

הרב: זהו, מספיק לי, מספיק לי

ש. אבל הוא עדיין אומר שמה שהוא לא רואה הוא לא מאמין

הרב: זה כבר עברנו את זה, הרי יש לו שכל בסוף ולא ראינו אותו, אז

ש. אבל איך אנחנו יכולים קצת יותר לקרב אותו, קצת לפתוח לו את העיניים

הרב: שוויה שוויה, תן לו קודם כל שיראה, דווח לנו אחרי זה ונראה נתקדם איתו, הוא לא בוער לו, יש לו זמן

ש. אני בוער לי

הרב: זה לא טוב, בגיל שלו קשה לרוץ מהר, לאט לאט, תן לו לעכל, יצר הרע עבד עליו עשרות שנים עד שהביא אותו לזה, לשחרר אותו מזה אתה מבין, צריך להוריד מעליו את היצר.

ש. אוקי. אני אוהב אותך

הרב: תודה, שיהיה בהצלחה. כן.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. בתפילת שחרית אנחנו אומרים יוצר אור ובורא חושך, יוצר אור הבנתי, זה שמש וזה אנרגיה, וחושך הבריאה של החושך לא הבנתי, ברגע שאתה העדר אור יש לך חושך אוטומטי

הרב: נכון, אבל בבריאה נברא חושך כחושך שהוא יכול להכנס במקום של אור ולדחות את האור, כמו שכתוב במכת חושך במצרים "וימש חושך", ניתן למוש ולחוש את החושך, ירד חושך במצרים והחשיך, לא היעדר אור

ש. אבל זה בבריאת העולם

הרב: בבריאת העולם ה' ברא חושך, כך אומר גם הגאון מוילנא

ש. בריאה זה עשיה

הרב: עשיה חושך ממש, כמו שיש אור מהות - יש חושך מהות שלא תלוי בהיעדר האור. יש שני חושך, יש חושך שאתה דיברת עליו ויש חושך שאני מדבר עליו, בבורא חושך - יוצר אור ובורא חושך זה חושך ממש. חבילה של חושך אם אתה מבין עכשיו מה אני מדבר, חושך שאתה יכול להכניס אותו יש אור יהיה פה עכשיו חושך.

ש. לא, פה זה כאילו אחד נגד אחד, זה אור חושך, אין פרשנויות לדבר, יש אבל כמו שאמרת

הרב: כן כן כן כמו שאמרת, שני דברים, שתי מהויות, זהו.

ש. תודה רבה

הרב: תהיה בריא. כן.

ש. שלום, מישהי ממשפחה גדולה מאד, 13 אחים והם לא שומרים שבת לא כלום, רק אני קצת ככה, אם יש לך משהו תשובה.

הרב: ה' יחזיר את כל המשפחה שלך בתשובה שלמה

ש. אמן.

הרב: תהיה בריא.

ש. היום שבאתי לפה באתי מתל אביב, אם יש לך מקום בתל אביב זה טוב.

הרב: אנחנו נבדוק אמרנו ונראה.

ש. אוקי.

הרב: כן,

ש. שלום

הרב: וברכה

ש. אני מתחזקת בתשובה עכשיו ויש לי כמה שאלות שאני רוצה לשאול, אז קודם כל למה דבר טמא כמו ציפורן גדל על הגוף שלי? אם מתארים את זה בתור משהו שהוא נורא ואיום להשליך אותו ולמה הוא נמצא עלי?

הרב: הציפורן היא לא טמאה, אבל במקום שהציפורן נמצאת יש טומאה, דהיינו החיצונים נדבקים שם, או במושגים שלנו חיידקים נמצאים שם.

ש. אוקי, וגם אם הציפורן עכשיו היתה אחרי מקלחת והיא נפלה והיא נשברה

הרב: כיון שחיצונים דוקים בה היא יכולה לגרום להפלה לאשה אם היא לא הזיזו את הציפורן ממקומה.

ש. אז גם את זה רציתי לשאול, מה פתאום העברה של הציפורן ממקומה למקום אחר פתאום גורם לה להיות פחות טמאה

הרב: כנראה שהחיצונים עוזבים את המקום בגלל התזוזה הזאת.

ש. אוקי. רציתי לשאול גם מה ההבדל בין כל נדרי לבין התרת נדרים, אם יש בכלל הבדל

הרב: התרת נדרים זה כולל את כל מיני דברים ושמה יש חלק מסויים שאנחנו מבקשים שיותר לנו, ומבקשים משנה לשנה. יש שוני ביניהם קצת.

ש. אתה יכול להרחיב קצת?

הרב: לא, כי צריך את הנוסח לפנינו בשביל להגיד את הכל.

ש. אוקי. אמרת מקודם שאם אנחנו לא עושים את התיקון שלנו כמו שצריך, אז בעולם הבא אנחנו לא נוכל לומר סליחה, לא נוכל להתחרט ולא נוכל לכפר, אבל אומרים שנגיד בחטא של בין אדם לחברו הוא חוזר גלגול נוסף, ז"א שאם בן אדם שעכשיו עשה חטא בין אדם לחברו וחוזר גלגול נוסף אחרי זה, הוא יודע שגם ככה יהיה לו עוד הזדמנות לכפר, אתה מבין את הכוונה שלי?

הרב: הבנתי וזה לא נכון, חוזרים בד"כ כשיש גזל בין אדם לחברו ולא החזיר את הגזלה, ואם השני לא מחל אז הוא יצטרך לחזור איתו ביחד, אבל אם הוא מחל לו על הכסף אז הוא לא יצטרך לחזור בגלגול, אבל לא על כל דבר שהיה ביניהם חוזרים בגלגול.

ש. אוקי, ולצורך הענין גזל, בהנחה ונניח גזלתי, ואתה אומר לי שאני לא יכולה לכפר אא"כ אני, אתה אומר לי שאני לא אוכל לכפר את הדברים האלה בעולם הבא, ז"א עד העולם הבא, ואם אני יודעת שבסופו של דבר אני חוזרת אחרי זה גלגול, כי מן הסתם אם יש לי גזל אז אני אחזור עוד פעם גלגול, נכון? אז כאילו יש מצב כזה שלא חוזרים, אתה מבין את השאלה שלי, כי זה כאילו מתנגש אחד בשני

הרב: בטח, אני כמעט מכיר את כל השאלות. מכל מקום הנקודה היא ככה, מה שלא הספקת לתקן עכשיו יש כמה ברירות, או שאת תצטרכי לתקן את זה בגיהינום, או שתצטרכי לחזור בגלגול, יש גם מצב של עיבור שזה לא תמיד נכון לכל אחד, יש גם כף הקלע, יש כל מיני דרכים שצריכים לעבור, אבל אם את צריכה לחזור אז את צריכה לחזור בעיקר לתקן את מה שאת חיסרת. עכשיו, לא תמיד אדם זוכה גם לתקן בגלגול אחד את כל מה שהוא צריך, לפעמים הוא עושה את זה ולפעמים הוא לא עושה את זה, אז לכן אי אפשר לסמוך גם על גלגול, בגלגול זה לא נח כל כך אם חושבים שגלגול זה באים עוד פעם והכל בסדר, זה יכול להיות שבן אדם יגיע עוד פעם במצב הרבה יותר גרוע ממה שהוא עכשיו, יכול להיות שהוא ייוולד כבעל מום, יכול להיות שהוא ייוולד כאוטיסט, יכול להיות שהוא ייוולד כאדם עני, יכול להיות שהוא ייוולד בכל מיני צורות, אז לכן גלגול זה לא חויה. אם אפשר לגמור את הכל פה ולפני - עדיף. עכשיו אם אדם נגיד התחייב בגזל והוא לא יודע ממי הוא גזל, לא יודע למצוא אותו ולהחזיר לו, כי חייבים להחזיר, אז הוא צריך לתת למקום שעושה בשביל הרבים את הסכום שהוא חייב לאותם אנשים על מנת שבדרך זו יתגלגל שגם הם יהנו ממה שהוא נתן לאותם נשמות.

ש. אם הוא לא זוכר את הסכום

הרב: אז הוא יעריך ויתן יותר. והדבר המשמח זה שהוא חייב את אותו סכום בדיוק בלי ריבית בלי הצמדה בלי כלום

ש. אז אם הוא נותן יותר

הרב: אין בעיה לתת יותר תמיד.

ש. אוקי, ורציתי לשאול בשביל מישהי, היא שואלת אם היא שכחה לעשות התרת נדרים האם בתפילת כל נדרי זה פוטר, כאילו זה נחשב שהיא עשתה את

הרב: שתעשה התרת נדרים בשלשה, אם היא לא יכולה בעשרה, אבל בערב יום כיפור עושים עוד פעם בלילה, בסליחות, מי שעושה אחרי חצות או לפני לפנות בוקר, כשתהיה בבית הכנסת אומרים שמה התרת נדרים עוד פעם היא תוכל לעשות, אם לא עושים בשלשה וקוראים את הנוסח בפני שלשה ואז ממילא היא מכסה את עצמה מכל הבחינות.

ש. תודה רבה. אם בא לך לתת לי ברכה אני אשמח.

הרב: למה לא. לזיווג הגון גם?

ש. גם לזיווג הגון

הרב: מה השם?

ש. אליה בן לין

הרב: תשובה שלמה, הצלחה וזיווג הגון מהרה

ש. תודה רבה.

הרב: כן, שאלה נוספת, הנה לפניה.

ש. שלום כבוד הרב

הרב: וברכה

ש. איך אדם יודע אם הוא באמת תיקן בעולם הזה את מה שהוא צריך לתקן, הרי הוא כל הזמן מרגיש שהוא מספיק לו, לא מספיק לו מה שהוא תיקן. הרי אתה מתחיל עם התשובה שלך ואתה כל הזמן מרגיש שאתה רוצה להדבק בבוראך, אז עד איפה אתה יודע שבאמת עשית את המקסימום שאתה יכול?

הרב: קודם כל אם לא תסיחי דעתך מאת הבורא יתברך את במצב טוב מאד, ואם יש לך הסחת הדעת אז זה פחות טוב, ואם את עושה את כל המצוות שאת יודעת שצריך לעשות אז זה מצויין. כל זמן שאין עלייך טענה את בסדר והעיקר ת וסיפי כמה שיותר ויותר בגמילות חסדים בנוסף למה שמחייב.

ש. משתדלים.

הרב: כן, שאלה נוספת, הנה פה. מה השם שלך, אנחנו כבר חברים, מנשה, תן למנשה. לא, אבל גם בארה"ב רוצים לשמוע אותך גם כן.

ש. אוקי. שאלתי אותך גם על גלגול נשמות, זה קצת לא מסתדר לי כאילו למשל אני מה אני גלגול של מישהו אחר שז"א אני למשל התגלגלה אלי נשמה ממקום אחר או מה?

הרב: לא, אתה הנשמה שהיתה קודם התגלגלה בגוף הזה עכשיו. לא מישהו אחר בך, אין בך, בך זה אתה, אתה זה אתה. הנשמה שלך אם היא לא תיקנה, אתה, אתה, מנשה, בגלגול הקודם קראו לך נגיד יעקב ואתה לא תקנת, למה היו לך חבר'ה כאלה אמרו לך שלא כתוב את ה' וזה, ושיחקתם שש בש, אז החזירו אותך עוד פעם בגוף עכשיו של מנשה, ודאגו שיהיה לך בן שיחזור בתשובה ויביא אותך להרצאה, ואתה תשאל אותי שאלה ואז אני אגיד לך לראות בשופר טי וי את הסרט מבראשית ואז תקבל את התשובות, תשלים את התיקון ותחזור סבבה לגן עדן.

ש. לא, ז"א מה, כאילו הנשמה שלי חזרה

הרב: אתה כן, אתה, אתה אותו אתה רק בגוף חדש.

ש. אז מה, אז כאילו אם לא למשל בגלגול הקודם לא תיקנתי והייתי אמור לתקן בגלגול הזה

הרב: כן, ולא תיקנת עוד פעם

ש. ולא תיקנתי

הרב: תבוא פעם שלישית, ואם פעם שלישית גם לא תתקן בתור יוסף, אז אתה תבוא בגלגול בתוך דומם או צומח או בעל חי, ואז בעל כרחך תתוקן, וזה לא חויה שהנשמה של מנשה תהיה בעכבר לא מתאים, להתרוצץ כל הזמן, לא מתאים.

ש. גם אנחנו לא יודעים כמה פעמים

הרב: נכון, יכול להיות שזה פעם שלישית, זה הבעיה.

ש. אתה יודע אגב סליחה, שהמשפחה שלי אני צאצא של

הרב: אמרת לי

ש. הרב יוסף חיים

הרב: ישתבח הבורא, מבבל

ש. כן

הרב: הבן איש חי? יפה מאד. נו, בעזרת ה', אני רואה תקוה גדולה איתך.

ש. אני רוצה להתחתן כבוד הרב, תן לי ברכה לחתונה.

הרב: מגיע לך, מה השם?

ש. אילן יוסף

הרב: אילן יוסף בן?

ש. מנשה וננה

הרב: תזכה לחופה בקרוב.

ש. אמן, אמן. תודה.

הרב: כן, עוד שאלה אחרונה, תן לגברת שם.

ש. שלום

הרב: וברכה

ש. יש לי חתול בבית

הרב: אוה, מיאו מיאו.

ש. ושמעתי באיזה הפרשת חלה שהייתי שזה מוריד דינים, עכשיו אני יודעת שאם אני מוציאה אותה מהבית אז היא מתה כי היא תלויה בי, מה אני צריכה לעשות?

הרב: תראי, לא משכינים בעלי חיים בתוך הבית, חוץ לבית אז זה בסדר, להפגש איתה מידי פעם אפשרי, אבל לא לחיות איתה ממש שהיא נמצאת בבית כל הזמן

ש. אז אני יודעת שהיא תמות אם אני אוציא אותה, מה אני צריכה לעשות עכשיו

הרב: תראי, מה שנכון לעשות זה מה שאת חייבת, לא מה שהתחולה חייבת.

ש. אני יכולה למסור אותה ליהודי או שזה כבר לא משנה

הרב: אני אתן לך טלפון שאת תרשמי ובעזרת ה' ינחו אותך בדיוק איך לעשות מה.

ש. אוקי, ויש לי עוד שאלה,

הרב: בבקשה.

ש. אני רוצה לחזור בתשובה בענין של לשון הרע

הרב: חשוב מאד

ש. ותמיד אני נופלת בזה כי תמיד כשאני חוזרת ממקום מסויים אני תמיד מרגישה שאני צריכה לפרוק דברים ותמיד יוצא לשון הרע, אז מה עושים אם אני יודעת שאני רוצה לחזור בתשובה

הרב: תקנסי את עצמך בסכום מסויים שלא משתלם לך לדבר עוד פעם. תחליטי שעל כל פעם שאת מדברת לשון הרע תשלמי מאתיים שקל לצדקה לכך וכך, כשיתחיל להתרוקן לך הכסף את תסתמי את הפה.

ש. תודה רבה.

הרב: אני מודה לכם, מי שרוצה ציצית אני אתן לו וכיסוי ראש לנשים. גמר חתימה טובה ברוכים תהיו לה' תודה רבה וערב טוב.