חג מתן תורה
ר` חיים בן עטר בספרו: `טור ברקת`, מביא רמז לשם שבועות. אל תקרא שבועות, ש` בפתח, אלא ש` בשוא. כלומר מלשון רבים של שבועה, מפני שבועה הראשונה שנשבע לנו הקב``ה שלא יחליף אותנו באומה אחרת, והשבועה השניה שנשבענו אנחנו להקב``ה של נחליף אותו באל אחר...
פורסם בתאריך: 29.12.2019, 06:01 • מערכת שופרא. חג הקציר- ``וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה...`` (שמות כג). ע``ש קציר החיטים שבתקופה זו. החיטים הם האחרונים בתבואת השנה והם למעשה מסיימים את עונת הקציר, ועושים חג במנחה חדשה שמביאים לבית ה`.
ב. חג השבועות- ``וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חטים`` (שמות לד). ``ועשית חג שבועות לה` אלקיך...`` (דברים טז). ע``ש שבעה שבועות שסופרים ממחרת הפסח, וביום החמישים חג לה`.
ג. יום הביכורים- ``וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה...`` (במדבר כח). ע``ש המנחה החדשה, וביום זה מתחילה עונת הביכורים שכל אחד לוקח מראשית כל פרי האדמה משבעת המינים שנשתבחה בהם א``י, ומביאם לבית ה`.
ד. עצרת- חז``ל קראוהו בשם זה, לפי שעיקר ענינו של חג זה שהוא שמיני שאחר שבעת ימי חג הפסח וקשור עימהם, הוא המשכם וסיומם.
משה רבינו קרא ליום מתן תורה `יום הקהל`, כלומר `עצרת`, שהכל נעצרים במקום אחד. טעם נוסף הוא שאין לחג זה מצווה מיוחדת לו, אלא הוא יום טוב מבחינה זו שנעצרים בו מלעשות מלאכה.
ר` חיים בן עטר בספרו: `טור ברקת`, מביא רמז לשם שבועות. אל תקרא שבועות, ש` בפתח, אלא ש` בשוא. כלומר מלשון רבים של שבועה, מפני שבועה הראשונה שנשבע לנו הקב``ה שלא יחליף אותנו באומה אחרת, והשבועה השניה שנשבענו אנחנו להקב``ה של נחליף אותו באל אחר.
`וקראתם בעצם היום הזה`- זה יום החמישים, יום בו עמדו בני ישראל לפני הר סיני לקבל את התורה. לפי שקיבלו אבותינו התורה לסוף חמישים יום לצאתם ממצרים, נתן להם יום הביכורים לסוף חמישים יום ליום טוב הראשון של חג המצות. לכך נקראו ישראל בכורים (הושע ט): ``כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה..``. ונאמר בשיר השירים: ``כתפוח בעצי יער כן דודי בין הבנים``- כשם שתפוח הזה מוציא פריו לאחר חמישים יום משיוציא ציץ, כך ישראל קיבלו את התורה לסוף חמישים יום לצאתם ממצרים.
שלשה דברים ציווה אחיתופל את בניו: אל תהיו במחלוקת, ואל תמרדו במלכות בית דוד, ויום טוב של עצרת ברור (שהשמים ברורים- ללא עננים)- זרעו חיטים וכו`. אבא שאול אומר: יום טוב של עצרת ברור- סימן יפה לכל השנה (בבא בתרא).
נאמר במסכת ראש השנה בירושלמי: ``בכל הקורבנות כתיב חטאת, ובעצרת אין כתיב חטאת- אמר להם הקב``ה: מכיוון שקיבלתם עליכם עול תורה, מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימכם``.