האסון הגדול שיצא מידיו של יהודי פורק עול שהתנצר
סיפור על מדען גרמני ממוצא יהודי שהתנצר - הישגיו המדעים הובילו לפיתוח גז צקלון B ששימש בעתיד להרג יהודים במחנות השמדה.
פורסם בתאריך: 30.12.2019, 15:00 • מערכת שופרפריץ הבר, כימאי גרמני ממוצא יהודי. בסוף המאה ה-19 התנצר, בשנת 1918 זכה בפרס נובל לכימיה. היה מדען יהודי שעזר לפתח חומר גלם לייצור דשנים ש"שודרג" לאחר מכן לנשק כימי קטלני. אמנם כוונתיו של הבר בפיתוח זה היו טובות, אך הסוף היה מר...
סיום פיתוח המוצר החדש של האבר היה מועיל מאד, ואף זכה לכינוי "ההמצאה הטכנולוגית החשובה ביותר של המאה ה -20." ובכל זאת, כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, זה מהר הובן כי כימיקלים אלה יכולים לשמש לנשק כימי, כמו IG Farben וציקלון B בהם השתמש המשטר הנאצי במחנות ההשמדה.
גם אם הוא היה סתם אדם רגיל עם כוונות טובות, כמו כל גרמנים טובים אחרים של אותו הזמן, ופשוט רצה להראות את הפטריוטיות שלו, הבר הפך במהירות לנכס מרכזי במאמצי המלחמה של הנאצים. חדשות BBC News "זקף לזכותו" להיות הראשון לנסות את גז הכלור, מהלך שזיכה אותו לקבל את דרגת סרן בצבא הגרמני. במהלך תקופה זו, ולפני מותו, הוא פיתח גזי הדברה שהפכו מאוחר יותר לציקלון B הידוע.
במבט היסטורי - "החיים של הבר היו לטרגדיה של היהודי הגרמני - הטרגדיה של אהבה נכזבת", כך כתב חברו של הבר ועמיתו לעבודה, אלברט אנשטיין, על נסיוניו של הבר במהלך עליית המפלגה הנאצית לשלטון. אם אתה לא יודע את הסיפור המלא, לפני מלחמת העולם השניה רגשותיו הוסלמו והוא הפך לאנטי יהודי.
במורשית המלוכלכת שלו יש משהו מעורב. עם הישגיו במהלך השנים הוא, אמנם, לא התכוון לבגוד באחיו היהודים, אך עצם עבודתו ופיתוחיו שימשו לאחרים לרצוח מיליונים רבים של יהודים ואסירים פוליטיים אחרים בתקופת הנאצים.
אישיותו המורכבת של פריץ הבר, השפעת עבודתו על חייו האישיים והעובדה שחלק מעבודתו תרם לצמצום הרעב בעולם וחלקה האחר נועד להרג המוני (ומאוחר יותר נוצלו גם נגד בני עמו ובני משפחתו), מעמידות אותו למבחן ההיסטוריה ומעלות סוגיות ערכיות קשות באשר לניצול ידע מדעי כדי להיטיב עם האנושות או לחלופין להשגת מטרות שליליות.
בשנת 1934, בהיותו בעיר בזל, שוויץ, בדרכו לארץ ישראל, נפטר מהתקף לב פתאומי ולא זכה להיקבר באדמת קודש.