קיבלת טובה מהקב"ה? נהיית בעל חוב!
- - - לא מוגה! - - -
כמו ששנינו בפרשת קדושים, פרושים תהיו.
כמה שתהיה מידת הפרישות, כך תהיה מידת הקדושה.
אתה רוצה שתשרה עליך שכינה?
אין שום בעיה.
אם תפרוש מענייני העולם הזה יותר, תשרה עליך שכינה יותר.
תהיה מחובר לחומר, תשכח מהבורא.
פרושים זה קדושים.
מי שפרוש בהנאות העולם הזה, אומר הרמב״ן,
אל תהיי נבל ברשות התורה.
יש דברים שהתורה התירה,
אבל היא אומרת לך, הלו,
אל תהיה נבל ברשות התורה.
צמצם, צמצם.
קדושים תהיו.
מה זה קדושים?
פרושים תהיו.
תפריש את עצמך בהנאות העולם הזה. כמה שתפריש יותר,
תזכה לסייעתה דשמיא והשראת שכינה.
וכבר כתב חובת הלבבות, רבנו בחייה בשער עבודת האלוקים,
בפרק ו',
כל מי שמיטיב לו הקדוש ברוך הוא בטובה מיוחדת,
חייב להוסיף עבורה בעבודת השם.
קיבלת טובה מהקדוש ברוך הוא,
נהיית בעל חובה עכשיו.
אתה עכשיו חייב,
בגין הטובה שקיבלת מהשם,
נוסיף בעבורה עוד בעבודת השם.
לכן חסידים הראשונים היו נבהלים שהייתה באה עליהם טובה בעולם הזה,
מפני שהיו חוששים.
אולי הם לא יעבדו ויודו לשם על הטובה הזו בשלמות הראויה,
ואז הם יענשו על זה.
באופן שהטובה תיהפך לרעה,
כמו שאמר יעקב אבינו עליו השלום,
קטונתי מכל החסדים
ומכל האמת
שעשית את עבדיך.
זאת אומרת, השם עושה חסדים?
זה לוקחים מהקופה שלך.
קטונתי.
ואז אתה נהיה בעל חוב יותר.
אז זה לא כל כך פשוט.
אדם חושב, הקדוש ברוך הוא הרעיף עליו טובות,
ונתן לו, אז הוא מבסוט. הנה, השם אוהב אותי, נכון?
ואתה אוהב אותו עכשיו בחזור יותר ממה שהוא...
הבנת שהוא אוהב אותך?
קודם לא ידעתי שהוא אוהב אותך כל כך.
אז איך עבדת אותו?
לפי מה שחשבת.
עכשיו כשאתה רואה שהוא אוהב אותך,
אתה לא חייב לו יותר?
ודאי שאתה חייב לו יותר.
נו, ואם אתה לא עובד אותו כפי מה שראוי עכשיו,
אז אתה עלול גם להיענש.
לכן פחדו החסידים הראשונים והיו נבהלים,
שבאה עליהם טובה בעולם הזה.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה,