ירושלים - מדוע הנס של חנוכה בנרות?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמבו ירוויח.

הערב הזה יהיה להצלחה וחזרה בתשובה למשפחת סנדרוסי.

להצלחה מרובה בסייעתא דשמיא למשפחת דומב מניו יורק.

זרע חי וקיים ממישאל בן זכריה סעדי ומאיה בת מלכה.

הערב גם לעילוי נשמת הוריי וחמים מוחתם עדן.

ולעילוי נשמת הרב שטיינמן, מנוחתו עדן.

תנא רבנן, בכ״ה בכסלו יומי דחנוכה תמאניה אינון.

חכמים אומרים שבכ״ה בכסלו

שמונה ימים מימי החנוכה.

כשנכנסו יוונים להיכל,

טימאו כל השמנים שבהיכל,

וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פח אחד של שמן,

שהיה מונח מחותמו של כהן גדול,

ולא היה בו אלא להדליק יום אחד.

נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים.

לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודה.

עד כאן גמרא בשבת כ״א.

רבים שואלים

למה נקבעה חנוכה דווקא כזכר לנס הנרות,

מאחר ועיקר הנס היה ניצחון שלא כדרך הטבע,

שהחשמונאים ניצחו בשדה הקרב

כדי לטהר את המקדש

ולחנוך את הבית,

אחרי שפינו אותו מכל הגילולים של היוונים?

ובאמת בהודעה על הניסים בנוסח האשכנזי,

עיקר ההודעה על התשועות ועל המלחמות.

אבל בסוף נרמז שהדליקו נרות בחצרות קודשיך.

אז למה בכל אופן נקבע נס דווקא על הנרות?

נראה שחכמים, זיכרונם לברכה, לא רצו להרים על נס את הניצחון של כלי מלחמה.

כי יש בזה גם צד של דרך הטבע.

אפילו במקום של מלחמת מצווה בהצלת ישראל,

הרי כל המלחמה שנלחמו נגד היוונים זו הייתה מלחמת מצווה.

ולהציל את עם ישראל? רצו חס ושלום לשמד את כל עם ישראל?

ולמה לא רצו להרים את הנס על ניצחון כלי המלחמה?

כי אין תפארת ישראל בנויה על חרב וחנית.

עם ישראל לא מתהלל ב-F-35,

ולא בטנקים מרכבה ארבע,

ולא בכיפת ברזל,

ולא במעיל רוח.

כי אם על צור ישועתנו,

שפעם הושיענו בכה, פעם הושיענו בכה,

ואסור לנו להחשיב את האמצעים,

כדי שלא יישאר מקום לטעות ולחשוב שאכן גבורתם של המכבים עמדה להם,

וחרבם הושיעל למו.

כי מזה עלולים דורות הבאים לבנות במה,

לסגוד לעצמם ולימינם ולזרוע עוזם.

ככה מרחקים את הקדוש ברוך הוא מאיתנו.

ככה מעלילים את הבן אדם.

ככה סוגדים לכוח.

על כן קבעו חכמים,

זיכרונם וברכה, ברוח קודשם, את זכר הנס דווקא בדבר

שמורה על סיבת הנס ושורשו,

והוא הנרות שבהם היה הנס,

והם מורים על התורה,

שכל יוון רצו לשכחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך.

יוון זה היה עם חכם.

אנשים ששאפו לחוכמה,

פילוסופים גדולים עמדו להם.

הרמב״ם שיבח את אריסטו ואמר שמכוכב

הירח ולמטה הוא צדק במה שהוא אמר.

אז היו ביניהם אנשים שביקשו חוכמה,

חכמי יוון, חכמי אתונה,

והיו הולכים חכמי ישראל,

מתמודדים איתם.

הם העריכו מאוד את החוכמה, אבל רק חוכמת הטבע.

רק טבע, נעמוד על זה.

זאת אומרת, אבל חוכמה אלוקית,

חוכמה רוחנית,

זה הם לא הסכימו בשום אופן לקבל.

מה פתאום?

שיבואו עם ישראל ויגידו שחוכמתם מרובה משלהם?

זה הם לא הסכימו.

חכמים אמרו לנו, חוכמה בגויים אאמן, תורה בגויים אל תאמן.

הם היו חכמים.

הם העריכו חוכמה, ולכן רצו לבטל את חוכמת ישראל.

לכן ביקשו לשכח אותם

את התורה.

ומה כתוב בפסוק? נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי.

אומר דוד המלך, כשאני בא לאורות הוראה,

אני רואה בתורה,

והיא מפרשת אותי מן האיסור,

כמו נר שמציל את האדם מן הפחתים.

אדם הולך בדרך חשוכה,

הוא עלול ליפול בבורות,

בפחתים,

והנר מציל אותו.

התורה זה בדיוק אותו דבר, מצילה אותך מן האיסורים.

נר לרגלי דבריך.

דברי השם, התורה הקדושה, הם כמו נר לרגל שלא תיפול,

ואור לנתיבתי.

ועל הקדוש ברוך הוא נאמר, ונהורה עימי שרה,

האור שוכן עמו, עם הקדוש ברוך הוא.

ואמרו חכמים, זיכרונם לברכה, רוצה להחכים, ידרים.

וממי למדו את זה? מהמנורה שבמקדש, היא עומדת בדרום.

ובתרגום יונתן פירש, המנורה היא בדרום,

ששם גנזי החוכמה המשולים לאור.

אז כמה עמקו מחשבותיהם

של חכמים, זיכרונם לברכה, כשתיקנו לנו מצוות נר חנוכה,

כעין המשך

של מצוות הדלקת נרות בבית המקדש.

זה המשך.

באמת,

כשסיימו את המשכן,

סיימו אותו בכף ה בכסלו,

אבל לא חנכו אותו עד

ראש חודש ניסן,

שתעמוד זכותו של יצחק אבינו.

ומתי הם סיימו את המלחמה נגד היוונים? בכף ה' בכסלו.

ומתי הדליקו?

בכף ה' בכסלו.

זאת אומרת, חנכו את המקדש.

מה שלא עשו במשכן,

באותו תאריך

חזר הכל בחזרה והמשיך.

כמו שהשם הבטיח לאהרון, ששלך גדולה משלהם.

הוא לא השתתף בחנוכת המשכן,

אבל ה' אמר לו, אל תדאג,

אתה עוד תזכה לגדולה משלהם,

זה חנוכת בית חשמונאים.

אז זאת אומרת,

הרמב״ן מביא, אמר לו הקב' ברוך הוא למשה, לך אמור לאהרון, אל תתיירא.

לגדולה מזאת אתה מוכן.

הקורבנות,

כל זמן שבית המקדש קיים,

הם נוהגים.

יש בית מקדש, יש קורבנות. אין בית מקדש, אין קורבנות.

אבל הנרות,

נרות חנוכה, לעולם אל מול פני המנורה יאירו.

והרמב״ן מפרש, הכוונה לנרות חנוכת השמונאי,

שנוהגים אפילו לאחר החורבן בגלותנו.

כמו שעד היום אנחנו רואים בכל תפוצות ישראל.

מדליקים שמונת ימי החנוכה, נרות,

זה הבטיח הקדוש ברוך הוא לאהרון הכהן.

חשמונאי זה מצאצא הכהנים.

ומאידך כבר ראינו אבל גם את התקלה.

הנה בואו תראו איך חכמים צדקו.

תקלה שנגרמה בעקיפין מההצלחות של החשמונאים במלחמה.

החשמונאים ניצחו.

אבל כמובן שהשם עשה את הכול.

דנת את דינם,

רבת את ריבם, מסרת גיבורים מתחלשים.

זה הכל השם עשה.

דנת, רבת, מסרת, זה הכל השם עשה.

אבל זה התגלגל לזכות על ידי החשמונאים.

ונגרמה מההצלחות האלה בעקיפין תקלה.

כמו שאומר הרמב״ן,

וזה הלשון שלו.

וזה היה עונש החשמונאים

שמלכו בבית שני,

כי היו חסידי עליון,

ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצוות מישראל.

אף על פי כן נענשו עונש גדול

כי ארבעה בני חשמונאי הזקן החסידים

המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם

נפלו ביד אויביהם בחרב זאת אומרת

מתתיהו

ובניו יצאו למלחמה משפחה אחת

יצאו למלחמה נגד מלכות יוון

והיה להם סייעתא דשמיא שניצחו

ומייד הם הלכו

והם הלכו אחד אחרי השני ארבעה אחים

אבל כולם מתו

ונפלו בקרב על ידי האויבים מי זה האויבים שלהם? העבדים שלהם שקמו כנגדם

והגיע עונש בסוף

למה שאמרו ריבותינו זיכרונם לברכה

כל מנדה אמר מבית חשמונאי קאתנה עבדה הוא

כל מי שהיית פוגש באותה תקופה והיה אומר אני מבית חשמונאי

עבד הוא לא נשאר מהם זכר

נכרתו כולם בעוון זה שהם מלכו

מה יש? מה העוון פה?

כי הם לא היו מזרע יהודה

ומבית דוד

השם הבטיח את המלוכה רק לדוד המלך ולזרעו אחריו

לא ימוש מחוקק מבין רגליו

רק

מזרע יהודה והם היו כהנים

והסירו השבט והמחוקק לגמרי

והעונש היה מידה כנגד מידה

שהמשיל עליהם הקדוש ברוך הוא את עבדיהם

את הורדוס

והם החריטו אותם

אתם רואים דבר איום ונורא

משפחה שהצילה את עם ישראל אנחנו יושבים פה בירושלים עכשיו בזכותם

כמו שאומר הרמב״ן במפורש

שאלמלא הם אנחנו לא היינו קיימים

אבל למרות זאת

הם נכשלו

והם טעו

והם הלכו

במקום שאסור היה להם למלוך

עוד סיבה הוא אומר הרמב״ן

ואפשר גם כן שהיה חטא במלכותם

מפני שהיו כהנים

והם נצטוו ואתה ובניך איתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח

זאת אומרת אתם לא יכולים להתעסק בשום דבר בעולם רק

בעבודת הקודש

בבית המקדש

ולא היה להם למלוך

רק לעבוד את השם

אז עד כאן אומר לנו הרמב״ן שתי סיבות

אחת שמלכו

במקום שזה שייך רק לשבט יהודה ושתיים שהם חיללו את העבודה

והם לא עבדו עבודת כהונה

אין ספק שהכוונה של החשמונאים הייתה רצויה

כי מאחר שהם ראו ששרתה שכינה במעשי ידיהם

הם חשבו

שלהם יאתה המלוכה

למה? כדי שיוכלו להמשיך

את הפעולות הברוכות

להעמיד את הדת על טילה מבפנים

ולעמוד על המשמר נגד כל שונא מבחוץ

וגם פחדו למסור

את המלכות לאחר

מפחד שלא להפסיד את כל מה שהם השיגו

אולי מלך אחר יסור אחרי המתייוונים

ואחרי דרכיהם הנלוזות

הרי היו המונים שהתייוונו

ועזבו את דת ישראל

והפכו להיות יוונים

ומה יקרה אם יעלה אחד שיש לו נטייה או ישחדו אותו או ייתנו לו מה

והוא יטה את העם שוב פעם אחרי היוונים?

אז לכן הם החזיקו את זה בידם מתוך כוונה טובה

לא כאילו יש להם רצון של שררה ושליטה

רק כי הם חסידי העליון כמו שאומר הרמב״ן

אבל כשלקחו את המלכות לעצמם הם עברו על הגבולות שקבעה התורה ודקדק הקדוש ברוך הוא עימהם

בלי נשיאת פנים אין קונצים אצל הקדוש ברוך הוא

אני הבטחתי לדוד שהמלכות שייכת לו

אף אחד לא יכול לבוא שיהיה צדיק קדוש עניון

שיהיה אהרן הכהן

לא יכול

מה לעשות

לא יכול

אז זאת אומרת רואים מפה עד כמה אדם לא ייטה

ממה שהתורה התירה או לא יתקרב אל מה שהיא אסרה

מה לנו יותר ממשה רבנו

שהקדוש ברוך הוא שולח אותו לגאול את ישראל והוא משכנע אותו שבוע ימים שילך בשליחות

הוא מסרב

ובסוף הוא מסכים

ובדרך

בגלל שהוא התעסק קודם במלון

ולא מל את הבן שלו

אז שלח נחש להרוג אותו

אם לא ציפורה כורתת את העורלה

היה משה רבנו הולך

מן העולם

ואין גאולה

למה?

מה אתה מקדים להתעסק במלון לפני המצווה של ברית מילה?

אנחנו יכולים להבין דבר כזה?

שהקדוש ברוך הוא כמו שאומרים כמו שאומרים לא רואה בעיניים?

זאת אומרת אותו משה רבנו שאומר אם אתה לא גואל

אין מי שגואל

נו אז הוא הלך כבר לגאול אז הוא התמהמה רגע הוא סידר את המלון רגע לשבת במדבר

הוא הולך

לא היה צריך להקדים קודם כל את הברית

רואים דבר מדהים?

אין אצל הקדוש ברוך הוא משחקים

הקדוש ברוך הוא ציווה צריך לקיים בדיוק מה שהוא ציווה

אל תקל יותר מדי ואל תוסיף יותר מדי

מה שהשם אמר תעשה בדיוק זה הכל לא ביקש ממך לא יותר ולא פחות

וכבר כתב חובת הלבבות רבנו בחייה בשער עבודת האלוקים

בפרק ו׳

כל מי שמיטיב לו הקדוש ברוך הוא בטובה מיוחדת

חייב להוסיף עבורה בעבודת השם

קיבלת טובה מהקדוש ברוך הוא נהיית בעל חובה עכשיו

אתה עכשיו חייב

בגין הטובה שקיבלת מהשם להוסיף בעבורה עוד בעבודת השם

לכן חסידים הראשונים היו נבהלים כשהייתה באה עליהם טובה בעולם הזה

מפני שהיו חוששים

אולי הם לא יעבדו ויודו לשם על הטובה הזו בשלמות הראויה

ואז הם יענשו על זה

באופן שהטובה תיהפך לרעה

כמו שאמר יעקב אבינו עליו השלום

קטונתי מכל החסדים

ומכל האמת

שעשית את עבדיך

זאת אומרת, השם עושה חסדים?

זה לוקחים מהקופה שלך

קטונתי

ואז אתה נהיה בעל חוב יותר

אז זה לא כל כך פשוט אדם חושב הקדוש ברוך הוא הרעיף עליו טובות

ונתנו אז הוא מבסוט, הנה השם אוהב אותי, נכון?

ואתה אוהב אותו עכשיו בחזור יותר ממה שהוא,

הבנת שהוא אוהב אותך?

קודם לא ידעת שהוא אוהב אותך כל כך.

אז איך עבדת אותו?

לפי מה שחשבת.

עכשיו כשאתה רואה שהוא אוהב אותך אתה לא חייב לו יותר?

ודאי שאתה חייב לו יותר.

נו ואם אתה לא עובד אותו כפי מה שראוי עכשיו אז אתה עלול גם לענש

לכן פחדו החסידים הראשונים והיו נבהלים

כשבאה עליהם טובה בעולם הזה.

ולכן סירבו חכמים, זיכרונם לברכה,

לעשות זכר לנס

את ההצלחות של העולם הזה.

כי בחובם טמון עורבם.

ולכן עשו נס דווקא לנר,

לנר,

דבר שכולו מורה על קדושה ורוחניות.

שום שייכות לגשמיות.

ותודה לאל שבזמנים שלנו אחרי השואה הנוראה,

שאף אחד לא יאמין

שכל הקהילות שנשרפו באירופה

והלכו למוקד,

שאחרי שנשרפו כל הישיבות, תלמידיהם וראשי הישיבות,

מישהו היה מאמין שתהיה פריחה כזאת של עולם התורה באופן כזה כמו בארץ ישראל היום

ובארצות הגולה? מישהו היה מאמין שיהיה דבר כזה? עוד לא היה דבר כזה.

תודה לאל שיש תלמידי חכמים אמיתיים שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה,

וצריכים להודות על הניסים הגדולים שהם מנת חלקנו,

שגם באורך הגלות

עושים תלמידי חכמים אמיתיים נחת רוח לקדוש ברוך הוא כאילו היו מק...

מקריבים קורבנות בבית המקדש.

כמה נחת רוח היה לקדוש ברוך הוא,

מהרב שטיינמן,

מנוחתו עדן.

יהודי שלא החזיק מעצמו שום דבר.

אמר תקברו אותי עם אנשים פשוטים.

אני אדם פשוט.

כל עולם התורה סובב סביבו,

כל ההכרעות הגורליות הוא מחליט,

ולא מחזיק מעצמו שום דבר.

סיפורים

מכאן ועד להודעה החדשה.

כל פרט, כל תזוזה, כל תנועה, כל מחשבה, כל דיבור,

כל דבר על פי התורה.

לא יאומן כי יסופר.

איך אדם יכול לזכות 104 שנים בצלילות?

עוד שעתיים לפני שהוא נפטר הוא עוד אמר שניים מקריו ואחד תרגום.

זה לא יאומן כי יסופר.

זה שיושבים ועוסקים בתורה ומקיימים את רצון הבורא זה עושה לו נחת רוח

כאילו מקריבים קורבנות בבית המקדש.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה ובכל מקום מוכתר מוגש לשמי.

אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום.

מעלה אני עליהן

כאילו מקטירין ומגישין לשמי.

כאילו מקטירים קטורת בבית המקדש

ומגישים מנחה לפניי.

אמרו במדרש מה השמן הזה,

חיים לעולם

ואורה לעולם,

כך דברי תורה, חיים ואורה לעולם.

אף על פי שבטלו הקורבנות,

בזכות התורה אנחנו ממשיכים בקיום מצוות הדלקת הנרות

עד שיעמוד כהן לאורים.

עכשיו נראה את המעלה הגדולה

במי שמדקדק

בעניין הנרות.

אמר רב הונא,

הרגיל בנר,

אביין לו בנים תלמידי החכמים.

רב הונא אומר,

מי שרגיל בנר

הוא מדליק נר שבת,

יש כאלה מדליקים כמה,

אנחנו מדליקים עשרה נרות,

יש כאלה על כל ילד,

ואם שוכחים פעם אחת אז מדליקים עוד נר אחד תמיד לזיכרון.

מי שרגיל בנר, נרות חנוכה,

אפשר לצאת בנר אחד,

אבל אנחנו מהדרין מן המהדרין,

אנחנו מדליקים, הולך ומוסיף.

הרגיל בנר,

אביין לו בנים תלמידי החכמים.

זה רב הונא אומר.

הזעיר במזוזה זוכה לדירה נא,

רוצים דירה נא?

תהיו זהירים במזוזה.

זאת אומרת, לשים על כל פתח הראוי בחייב,

ולשים מזוזה מהודרת,

שנכתבה על ידי סופר ירא שמיים ומומחה,

ושנכתבה על קלף כשר,

לא שעיבדו אותו ערבים.

זה עולה שליש.

הזעיר במזוזה זוכה לדירה נא,

הזעיר בציצית

זוכה לטלית נא,

ציצית צריך עבודת יד,

שתעשה לשמה כמו שצריך.

הזעיר בקידוש היום

זוכה וממלא גרבי יין, חביות יין.

קידוש היום צריך יין שיהיה כשר,

בשיטת מרן,

ושיעשה כמו שצריך, על פי הדינים,

כראוי.

אז זה מה שאומר רב הונא.

אני חוזר על מה הוא אמר.

הרגיל בנר אביאנו בנים תלמידי חכמים,

הזעיר במזוזה זוכה לדירה נאה,

הזעיר בציצית זוכה לטלית נא,

הזעיר בקידוש היום

זוכה וממלא גרבי יין.

רב הונא,

אותו רב הונא,

אבא חליף

אפיתחא דרבי אבין נגרא.

היה חכם אחד שקראו לו רבי אבין,

הוא היה חרש עצים.

חזד אב היה רגיל בשראגה טובה.

התימנים אומרים בשראגה טובה.

היה רגיל בהרבה נרות.

נרות שבת.

אמר

תרא גברה רברה נפקה מאחה.

ככה הוא אמר. רב הונא אמר, כשראה את הנרות, שהוא מרבה להדליק נרות,

אמר שיצאו מהבית הזה שני אנשים גדולים

מהבית הזה יצאו.

הרי הוא אמר בעצמו, הרגיל בנר,

הוויין לו בנים תלמידי חכמים.

ובאמת

יצאו משם שני תלמידי חכמים גדולים,

רב איד דברבין ורב חיה ברבין.

כמו שהוא אמר,

ככה היה.

רב חיסדא אבא חליף אפיתחא דבי נאשא דרב שזוה.

רב חיסדא עבר על הפתח של האבא או החמיב של רב שזוה.

והוא ראה שהם גם כן רגילים בנרות הרבה.

והוא אמר,

יצא מפה אדם גדול מהבית הזה.

ומי יצא משם?

רב שזוה.

עד כאן זה גמרא בשבת כג.

מהות השכר

עבור רגילות האדם במצוות אלה

היא כפי שמסביר המהר״ל מפראג.

מה זה השכר הזה שכתוב פה, ששמענו שיש שכר?

אז זעיר במזוזה זוכה לדירה, בציצית, לטלית, בקידוש, לחוויות יין.

רגיל בנר, יהיו לו בנים תלמידים. מה זה? מה זה המהות של השכר?

שאדם רגיל, הרגיל, הרגיל, הרגיל.

מי שרגיל במצוות אלה או מי שזהיר במצוות האלה הוא זוכה לשכר כזה גדול.

מסביר המהר״ל מפראג.

על ידי זה שאדם משכיל, יש לו שכל,

לנצל את הכלים שניתנו לו לעבודה,

הוא זוכה ונותנים לו כלים אלה עצמם יותר ויותר.

אם נותנים לך כלי

ואתה משתמש איתו לעבודת הבורא,

אז השם רואה שאתה רוצה לעשות את רצונו בכלים שהוא נתן לך,

ודאי שהוא ייתן לך עוד ועוד כלים כאלה שתוכל להוסיף עוד ועוד.

רצית להחזיר יהודי בתשובה?

השתמשת בכלים שיש לך להחזיר אותו בתשובה?

הוא ייתן לך עוד כלים להחזיר בתשובה.

ועוד כלים להחזיר בתשובה.

רצית להפיץ דיסקים?

כמה? אלף?

ניתן לך יותר מאה אלף?

מיליון?

עשר מיליון? עשרים מיליון?

כמה שאתה רוצה כלים? אני אתן לך, אין בעיה, השם נותן כלים,

מי שיש לו שכל אבל.

מי שיש לו שכל ואת כל הכלים שהשם נותן בעולם ומשתמש איתם

בשביל לעשות את רצון הבורא, הוא ייתן לו עוד יותר כלים.

לפיכך, הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה.

מה הקשר?

היות

והוא יודע שתכלית הבית

היא המזוזה,

מכל הבית שלך, מה הכי חשוב?

המזוזה.

כמו שאומר הרמב״ם,

בסוף הלקוט מזוזה

כי על ידי המזוזה הוא בא להיזכר שאין דבר עומד לעולמי עולמים

אלא ידיעת צור העולם.

לפיכך זוכה לדירה נאה.

פששש, תשמעו מה שכתוב כאן.

אדם

שואף לקנות דירה.

למה?

הוא רוצה להיות מבוסס.

הוא לא רוצה לטלטל מדירה לדירה בשכירות.

הוא רוצה לשבת עם מגן בטוח.

והוא תולה ביטחונו במה? בדירה.

אומר הרמב״ם, לא!

לא.

המזוזה היא עיקר הבית.

כל התכלית של הבית זה המזוזה.

על ידי המזוזה

אתה נזכר כשאתה נכנס ויוצא.

אתה נוגע ביד ימין, לא בשמאל.

אתה נוגע ביד ימין ומנשק את המזוזה וזוכר, מה זוכר?

שאין דבר שעומד לעולמי עולמים. גם הבית.

אתה יכול לחיות 70-100 שנה ואתה עף.

הבית יכול לשער 400 שנה, 500 שנה.

אבל אתה צריך להיזכר מהמזוזה שאין דבר העומד לעולם ולעולמים

אלא ידיעת צור עולמים.

זה שאתה יודע שיש

שדי שומר דלתות ישראל.

אומר עליך אתה קיים רק בזכותו לפיכך אם אתה זוכר אתה תסכל דירה נא

אין חשש שאם תהיה לך דירה גדולה ומרווחת

אז אתה תשכח את הבורא ותגיד אני כוחי ועוצם ידי ואני עם החוכמות שלי עשיתי ככה ולקחתי משכנתה ועשיתי פה ועשיתי שם והצלחתי להוציא דירה

לא מגיע לך

למי מגיע מי שיודע מה התכלית של הדירה שזה המזוזה

כך על דרך זה השכר של הזעיר בציצית וגם הזעיר בקידוש היום

השם ייתן לו טלית נאה לא רק לשבת גם ליום טוב

ביום טוב צריך טלית אחרת

יותר מהודרת משל שבת

יש גם טלית ליום חול

אז אדם זוכה לטליתות

וגם טלית קטן

יהיה לו מצמר

מהודרת עם ציציות כמו שצריך

כל רגע

מקיים מצווה, כל רגע מקיים מצווה

מצווה ציצית שקולה כנגד תרי״ג מצוות

בשביל מה אפשר לזכות עם ציציות

והזעיר בקידוש

היום

מקדש בשבת זוכה לגרבי לחוויות

השכר שהוא מקבל זה כלים נוספים כדי לקיים את המצווה בכלים האלה שהוא זהיר בהם

אבל נשאלת השאלה

מי שרגיל בנר

כתוב שהשכר שלו שיהיו לו בנים תלמידי חכמים

מה הקשר?

מה הקשר בין נר

לבנים תלמידי חכמים?

תגיד שיהיה לו בית חרושת לנרות

כמו שאמרנו קודם

אז זעיר בקידוש היום יהיה לו גרבי יין

אז זעיר בנרות יהיה לו בית חרושת לנרות

למה רב הונא אומר שמי שרגיל בנר מרבה נרות בשבת

ובחנוכה יהיו לו בנים תלמידי חכמים?

לכאורה אין קשר למצוות הדלקת הנר

אומנם רש״י מגלה לנו שיש קשר ביניהם

בפסוק

כי נר מצווה ותורה אור, רש״י מפרש

כי נר מצווה ותורה אור

על ידי נר מצווה של שבת וחנוכה באור התורה

אבל עדיין הדברים חתומים כאילו איך זה פועל? מה קורה פה?

אז תקשיבו טוב

הרי הכוונה בנר מצווה זה לא רק למצוות הדלקת נר שבת ונר חנוכה

אלא כל מי שרגיל במצוות בכל מצווה ומצווה

אז למה דווקא שתי המצוות האלה נתייחדו לתורה אור

משאר המצוות?

למה לא תפילין למשל?

למה שתי אלה

נר שבת

ונר חנוכה

דווקא אלה נתייחדו לתורה אור

אלא הגרעין של הדברים הוא מהמהר״ל מפראג

ונרחיב את הדברים.

אז בואו נלמד מה זה נר.

נר זה הכלי שבו מונחים

השמן והפתילה.

נר זה לא נר שקונים נרות צבעוניים כאלה

ומדליקים אותם.

נר זה גם לא נר שעווה.

נר זה הכלי, כלי של חרס או זכוכית.

כלי

זה נקרא נר.

בתוכו שמים שמן

ולמעלה שמים פתילה.

זה נקרא הנר, הכלי.

אין כוח בנר להאיר.

הנר זה כלי, כלי חשוך,

גשמי.

אין לו כוח להאיר.

אלא על ידי שידליקו אותו

ויעלו בו אור,

אז הוא מאיר.

אבל לפני שיעלו בו את האור,

את האש,

הוא גוף חשוך כמו כל גוף אחר.

זה נקרא נר.

הרגיל בנר.

בנר, לא בפתילה.

לא באור. בנר.

הרגיל בנר.

מה זה הנר?

זה כלי גוף חשוך כמו כל גוף אחר.

גם הצורה של העולם הזה היא כמו צורה של נר.

כיוון שהעולם הזה הוא חשוך ומגושם.

וחובת האדם

להפוך את העולם הגשמי הזה מגוף חשוך

לגוף מאיר.

איך הופכים?

איך הופכים את הגוף החשוך לגוף מאיר?

על ידי שמטילים בו קדושה.

אנחנו לוקחים עכשיו את המזוזה.

מה זה מזוזה?

מזוזה זה קלף.

ממה עשוי הקלף?

מעור בהמה.

וכותבים על זה, וזה נהיה קדוש.

לוקחים תפילין, אותו דבר.

מהצוואר של הפרה

עושים תפילין.

מהזנב של הפרה

עושים

בתוך התפילין את הקשירה של הפרשיות.

מהגיד של הפרה עושים את התפילה של כל התפילין מסביב

בשניים עשר חורים.

לוקחים את הגשמי

ועושים ממנו אור, קדושה.

לוקחים ציצית.

מה זה ציצית?

צמר.

מאיפה לוקחים? הכבש.

ועושים מזה ציצית

ואור של קדושה.

לוקחים עצים,

לוקחים סחח, עושים מזה סוכה.

עושים מהגשמי.

אור, צילה דמהימנותא.

שכינה שורה.

לוקחים את הגשמי, את העולם הזה,

והופכים אותו למאיר.

אז צורת העולם הזה היא כמו צורת נר?

כיוון שהוא עצמו חשוך ומגושם,

אלא חובתו של אדם להפוך את העולם מגוף חשוך

לגוף מאיר על ידי שמטיל בו קדושה.

אמנם בבריאת העולם קודם החטא,

לפני שהאדם הראשון חטא,

אפשר היה להאיר את גוף הבריאה באור שלם.

את כל גוף הבריאה אפשר היה להאיר באור שלם.

אבל גם לאחר החטא עדיין פועלת ההארה במידה ידועה

להאיר את העולם.

אז כפי מה שזוכה אדם להאיר את העולם ואת גופו,

באותה מידה הוא חוסך מעצמו את התיקון של ייסורים אחרי מיתה.

אם בן אדם לא הצליח להאיר את העולם ולהאיר את גופו,

הוא יצטרך לעבור ייסורים אחרי המיתה,

כי הוא לא איר בנשמתו את גופו.

המטרה שהנשמה שירדה מלמעלה ונכנסה בתוך הגוף,

המטרה היא להעלות את הגוף למדרגה רוחנית, כמו אליהו הנביא,

שהעלת הגוף שלו להיות רוחני.

זו המטרה.

לכן הרב שטיינמן היה אדם קדוש.

הוא היה אוכל חמישים גרם פירורי לחם ביום.

שתה רק מים.

אין משקאות, אין תה אפילו.

חמישים שנה הוא לא שתה אפילו תה.

שום דבר.

רוחני לגמרי.

גשמי זה רק בשביל להחזיק שהנר של הנשמה לא ייקווה.

זה הכול.

ועם גוף כזה חלוש,

הוא החזיק 104 שנים בלי ספורט,

בלי מכון כושר,

בלי התעמלות,

בלי שום דבר.

הוא אפילו לא היה הולך. אתם יודעים,

הרב קניאבסקי עוד לוקחים ככה כמה מטרים כל יום הלוך חזור לבריאות.

גם זה הוא לא היה עושה.

ובגיל מאה הוא יצא למסעות סביב העולם

לחזק קהילות בחוץ לארץ.

בגיל מאה.

זאת אומרת הוא הפך את החומר לאור.

זה חוסך מהאדם את הייסורים.

למה?

איך מעלים אור בבריאה?

יש שתי דרכים.

כתוב בזוהר הקדוש.

גופה דלא סלקה בנהורה יבטישון בה.

גוף

שלא האיר יבעטו בו.

אדם שהגיע למעלה והגוף שלו יתבוננו. הוא לא האיר אותו.

הוא לא האיר אותו באור התורה והמצוות.

נר לרגבי דבריך ואור לנתיבתי.

נר מצווה ותורה אור. איפה הנר? איפה האור?

איפה האור בגוף?

תראו שאין אור, יבעטו בו לגיהינום.

לא אורתא,

לא אורתא את הגוף.

אז כמו שיש יוצאת מתוך הכאת שתי אבנים זו בזו,

ככה עולה אור הנשמה על ידי הכאה בגוף ובעולם.

לוקחים שתי אבנים,

מחככים אותם, יוצא ניצוץ.

ככה יוצא אור.

אם אתה לוקח את הגוף שלך

ואתה מתכתש עם העולם,

לא מקבל מהעולם את מה שהעולם רוצה להשפיע עליך, אתה מתכתש איתו,

יוצא אור.

אז יש לך אור, הנשמה שלך מהירה, כי אתה לא מסכים עם העולם.

אתה לא מתמזג עם העולם.

אתה נגד העולם. אתה משתמש בעולם רק להאיר.

אתה לוקח את העולם כמו נר שצריך לשים בו שמן ופתילה ולהדליק.

אתה לוקח את העולם, את כל התנאים הגשמיים, החומריים שנותן לך שם,

ואתה הופך אותם להאיר את הגוף שלך ואת הנשמה.

על ידי הכאת הגשמיות

כשאתה מכה בגשמיות, אדם נוכח באפסיות שלו.

אתם רואים שבן אדם חולה מסכן הוא שבר כלי,

שבר כלי, אדם חזק והכל שבר כלי, אפס אפסים.

למה? כי הגוף מקבל מכות.

רואים את אפסיותו, רואים שהוא לא שווה שום דבר.

לא יכול כלום.

קרירות,

שפעת,

מרותק למיטה, לא יכול לזוז.

אפס אפסים.

אפס אפסים.

חיידק קטן.

ויראלי קוראים לזה, ויראלי.

זהו, מושבת.

ומדביק את כל המשפחה.

וזהו, כולם אפס אפסים.

שוכבים במיטות.

מה קרה?

זה הגוף!

זה הגוף.

כשאדם מכה את הגשמיות הוא נוכח באפסיות שלו,

וזה עצמו מעלה את אור הנשמה.

אז זו דרך אחת.

דרך אחת.

על ידי

שימוש בגשמיות

לעלות את האור.

כמו הנר,

לשים שמן, אין שמן אלא תורה, מצוות, ולהעיר.

יש דרך שנייה,

זה כשמשתמשים בעולם הזה למטרה רוחנית.

זאת אומרת, לא מתקדשים, כלום, שום דבר.

כל העולם הזה משתמשים איתו

רק לרוחניות.

מה שאפשר להשתמש לרוחניות משתמשים, מה שלא, לא משתמשים.

עכשיו, לכל אחת משתי הדרכים האלה.

אחת זה שבירת הגשמיות, כמו שתיארנו קודם.

דבר שני זה ניצול הגשמיות לרוחניות,

שמשתמשים רק בגשמיות לרוחניות.

לכל אחד מהדרכים האלה יש זמן משלו.

בימות החול,

על ידי ששוברים את הגשמיות.

כי התכלית שבעולם הזה בימות החול היא להימנע מליהנות ממנו.

אלה שבכפז

זכו לדעת שאפשר לא ליהנות מהעולם ולחיות.

לא שותים משקאות צבעוניים, לא מים קופצים, שום דבר.

לא אוכלים שום דבר, לא קונסרבים, לא כלום.

הכל מעשה ידנו להתפאר.

בדיקת תבלינים,

לאט-לאט בודקים כל דבר, מכינים לחמים, לחמניות, פיתות.

הכל מכינים לבד.

מיונז, הכל הכל לבד.

אז אתה מתרחק מן העולם הזה,

משליך אותו לרצפה,

את כל האי וכל המחלות שטמונות וכל החומרים המייצבים,

המשמרים והצובעים וכל החרקים שקדשו אותם בשביל שאתה תוכל לאכול וישתמר לך כל הקונסרבים והכול.

חוץ מזה שתחנו לך עם טולעים והכול וביטלו איסור לכתחילה

וכל הדברים.

על ידי זה שאתה נמנע

מליהנות מהעולם הזה במה שהוא מציע לך, כי אתה נכנס לסופר,

אתה רואה שמה עשרות אלפי מוצרים צבעוניים נוצצים

שאומרים קח אותי, קח אותי, קח אותי, קח אותי.

לא לוקח, לא שום דבר.

שום דבר.

רק חומרי גלם שאני אסתדר איתם לבד.

כמו ששנינו בפרשת קדושים, פרושים תהיו.

כמה שתהיה מידת הפרישות,

כך תהיה מידת הקדושה.

אתה רוצה שתשרה עליך שכינה?

אין שום בעיה.

אם תפרוש מענייני העולם הזה יותר,

תשרה עליך שכינה יותר.

תהיה מחובר לחומר, תשכח מהבורא.

פרושים

זה קדושים.

מי שפרוש מנעות העולם הזה, אומר הרמב״ן,

אל תהיי נבל ברשות התורה.

יש דברים שהתורה התירה.

התורה אמרה שמותר לאכול בשר,

בשר תאווה מותר.

כמובן, אם זה כשר, אין.

אבל אם היה אפשר,

אתה יכול לאכול כמה, כמה קילו,

שתי קילו ביום, שלוש, כמה, לא כתוב.

אז אתה יכול לאכול 100 גרם,

ואם יש לך קרס ואתה יכול לאכול קילו, תאכל קילו, אין בעיה, רק תברך, ושהכול בסדר.

אין בעיה, אין איסור.

אומר הרמב״ן, לא, לא, נכון שהתורה התירה,

אבל אל תהיי נבל ברשות התורה.

זה שהתורה נתנה רשות, זה לא אומר שאתה יכול להיות נבל.

התורה אומרת עוד כמה דברים שהיא מתירה,

אבל היא אומרת לך, הלו,

אל תהיה נבל ברשות התורה.

צמצם, צמצם.

קדושים תהיו.

מה זה קדושים? פרושים תהיו.

תפריש את עצמך מהנאות העולם הזה. כמה שתפריש יותר,

תזכה לסיעתה דשמיא והשראת שכיניו.

ההמון

לא זכה להרגיש טעם של שמחה זו, וגם לא יבין זאת לעולם.

מה מביאה הימנעות

מהנאה לשמחה?

איך יכול להיות שאתה נמנע מהנאה וזה מביא שמחה?

אבל מי שכבש פעם את יצרו,

יודע גם מהשמחה הזו ששורה על מי שכובש את יצרו לאחר הכבישה.

בשמחה זו היא האור שמעלה הכובש את יצרו בעצמו.

היצר שלו בעצמו מתעלה.

והאדם הזה הוא מאושר עלי אדמות.

הוא בלתי תלוי.

יש אנשים מסכנים, פותחים את הארון, יואו, אין מה לאכול.

מה יש פה? אין פה כלום. מה זה ריק?

אין כלום.

מסכן אומלל.

הוא רגיל, נשנושים, רשרושים.

אין.

אין לו שמחה.

כמה תאכל תפוח, בננה, תפוז,

גבינה, לאבן?

כמה?

אבל מי שזכה,

הוא, איך הוא מאושר?

הוא בלתי תלוי.

בלתי תלוי.

עכשיו, כיוון שנר חנוכה אסור בהשתמשות, נכון?

אנחנו אומרים שאין לנו רשות להשתמש בהם,

בנרות, אלא לראותם בלבד.

אז מה ההוראה של נר חנוכה?

ההוראה של נר חנוכה

זה להעלות את האור על ידי פרישה.

איך מעלים את האור?

על ידי פרישה.

מה הפירוש?

אני מדליק את הנרות ואסור לי להשתמש בהם. אז מה, אני מופרש מהם?

אני יכול רק להיענות בראייה.

אבל?

לראותם בלבד.

אבל אני לא יכול לקחת עכשיו מעות

ולרצות אותם, להסתכל,

לבחון את זה, לבדוק כמה דברים, חשבונות,

ליד הנר. אסור!

זה הנרות.

אותו דבר זה בהנהגה שלך.

יש דרך להעלות את האור על ידי שאתה פורש

מהנאות העולם הזה.

הנר של חנוכה

מגלה לנו את סוג העבודה הזאת,

שעל ידי שאתה פורש מהנאות העולם הזה,

אתה מתקדש

ואתה מאיר.

זה בנר חנוכה.

לעומת זאת,

בשבת ההשתמשות בנר מותרת וחובה למטרה רוחנית בשביל עונג שבת.

אתם יודעים שבן אדם שאין לו נרות חנוכה,

אז הוא חייב למכור כסותו בשביל שיהיה לו נר חנוכה.

אין לו. מסכן, עני,

אין לו מה לאכול גם.

אומרים לו, תמכור את הבגד שלך ולך תקנה מהר נר לפרסם את הנס.

צריך לחזר על הפתחים, ללכת לאנשים ולבקש מהם בשביל שיהיה לו מעות.

עד כדי כך.

זאת אומרת, זה לא פשוט.

עכשיו, אם יש לו קידוש היום,

קידוש היום

בנר חנוכה אין לו כסף, יש לו רק פרוטה או שוקות.

קונה קידוש היום, שיעשה קידוש

או נר חנוכה.

מה קודם? מה עדיף?

נר חנוכה.

אה, קידוש היום זה תדיר,

תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.

כן, אבל פרסום הנס עדיף.

אז רואים שהנר זה כל כך חשוב,

שצריכים כל כך הרבה לעשות בשביל להשיג נר.

אבל אם זה נר של שבת

ונר של חנוכה, מה הדין? יש לך כסף רק לנר, או זה או זה.

נר שבת.

למה נר שבת?

משום שלום בית.

מה זה שלום בית? פעם לא היה חשמל.

אז אם יש לך נר,

אתה יכול לאכול לאור הנר ולא בחושך, כי מי שאוכל בחושך הוא אף פעם לא שבע.

ודבר שני,

אם אין לך נר בשבת,

יכול לבוא לידי קטטה בבית.

למה? חושך, הוא ייכשל, ייפול, יקבל מכה מאיזה משהו,

תתחיל קטטה בבית.

אז שלום ביתו עדיף.

אז זאת אומרת, מותר להשתמש בנר שבת,

בנר חנוכה אם תדליק, לא תרוויח שתיים,

כי אסור לך ליהנות מהנר של חנוכה.

אז נר שבת, מותר להשתמש בו לאורו

כדי לענג את השבת.

כתוב, וקראת לשבת עונג,

לענג את השבת,

לא כמו נר חנוכה שאסור להשתמש לאורו.

בנר שבת מותר ומצווה.

אז מה התכלית של נר שבת?

דווקא להשתמש בנר.

עכשיו למדנו שני דברים.

למדנו שיש שני נרות.

נר שבת ונר חנוכה.

שניהם

מורים

על העלאת האור בעולם.

כמו שאמר המהר״ל בפרק.

שניהם מסמלים שניתן להעלות את האור בעולם.

אמרנו שהעולם הזה זה כמו כלי, כמו הנר.

חשוך שצריך להאיר ממנו.

יש על ידי הדרך שאמרנו,

שאדם פורש

מהעולם הזה, מהנאות העולם הזה,

וכמה שהוא יצטער בשביל לא לקחת מהעולם הזה,

הוא יחסוך איסורים מהעולם הבא,

וככה הוא יעלה את אור הנשמה שלו.

ויש דרך נוספת,

להשתמש במה שיש בעולם הזה רק לרוחניות.

כמו נר של שבת.

שאתה משתמש בנר גשמי בשביל רוחניות, בשביל עונג שבת.

אבל הנרות הללו חלוקים בדרכיהם לפי זמניהם.

ככה אומר המהר״ל מפראג.

עכשיו שימו לב.

למדנו קודם

שהשכר המובטח על זהירות במצווה,

כל מי שזהיר במצווה

וכל מי שרגיל במצווה,

אמרנו שנותנים לו כלים נוספים, נכון?

אז אמרנו מי שיש לו מזוזה, דירה נאה.

מי שיש לו ציצית, טלית נאה.

נכון?

מי שלו קידוש היום זהיר בקידוש היום, יהיה לו גרבי יין.

ושאלנו למי שרגיל בנרות,

נר חנוכה ונר שבת,

אז יהיו לו בנים, תלמידי חכמים. שאלנו, מה הקשר?

מה הקשר? שיהיה לו בית חרושת לנרות.

לא.

השכר המובטח על זהירות במצוות

זה שנותנים לו כלים נוספים

שהם ישמשו למצווה זו שהוא זהיר בה.

אמרנו בית נאה

לזהיר במצוות מזוזה. טלית נאה

לזהיר במצוות ציצית.

אבל מי שעוסק בלהעלות אור בכל העולם,

אמרנו זה התפקיד שלנו בעולם. מה התפקיד שלנו?

להאיר את העולם.

להאיר את העולם.

להאיר את הגוף שלנו.

הוא זוכה לקבל כלים נוספים גם כן להעלות את האור בעולם.

אז מה הוא יקבל? בנים!

תלמידי חכמים שיאירו את העולם.

אתה פעלת כי אתה מבין מה הנרות אומרים.

אתה יודע למה אתה מרבה באורה.

כי אתה מבין את העבודה בדיוק.

מה צריך לעשות?

אז אתה תזכה לבנים תלמידי חכמים.

ולכן

הרגיל בנר,

אביאנו בנים תלמידי חכמים.

ולכן רב הונא שהלך בדרך

אמר שמהבית הזה יצאו שני תלמידי חכמים וכך היה. ורב חיסדא אמר שיצא תלמיד חכם וכך היה.

למה?

מי שמבין את משמעות הנרות ומוסיף בנרות ויודע מה סיבתם ייתנו לו כלים בהתאם

שיוכל להוסיף בעבודתו להרבות עוד ועוד אורה בעולם.

עד כאן רבותיי,

חנוכה זה לא סתם.

המכבים האירו את העולם.

פח אחד של שמן, קטן.

תראו כמה מיליארדים, מיליארדים טונות של שמן נשפך עד היום

לפרסם את הנס.

רצו לשכח את התורה היוונים,

ולא עלתה בידם.

נס הקדוש ברוך הוא עשה.

למה?

בשביל להראות

שאם נשאר אפילו פח קטן טהור,

אם יש משהו טהור בעולם, קטן, קטן, קטן,

מהטהרה הזאת אפשר שתתפשט טהרה על כל העולם כולו.

בן אדם

עם גוף קטן, קטן, קטן, קטן,

הרב שטיינמן, גוף קטן, קטן, קטן, האיר בכל העולם כולו.

למה? הוא קטש את הגוף שלו,

קטש אותו.

לא נתן לגוף הזה שום הנאה,

שום טעם, שום דבר.

רק כמו שאדם ממלא דלק ברכב.

ממלאים דלק ברכב רק בשביל לנסוע.

לא ממלאים דלק ושמים פפריקה ושמים סומסום ושמים עט,

רק דלק.

ונוסעים, זה הכל.

נגמר, ממלאים עוד פעם ונוסעים, זה הכל.

המטרה של הדלק

רק לנוע.

בשביל מה אוכלים?

להתקיים.

מה עושים כשמתקיימים?

מדליקים את האור, את הנר.

נר השם, נשמת אדם.

נו,

מהיום אני מקווה שתבינו מה זה נר חנוכה,

ותשתדלו להאיר מהעולם הזה את הגוף,

שלא יצטרכו הייסורים שיכתשו אותנו בשביל שיצא מאיתנו האור.

עד כאן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, כן הבחור פה באמצע.

שלום, כבוד הרב.

שלום, שלום.

הרב, יש לי כמה שאלות.

רציתי לשאול על

הרב אמר שאת התבלינים שעשו, נכון?

כן.

מה עם היין?

יין, אומר הרב אלישיב, זיכרונו לברכה,

שיין אין בעיה בגלל שהוא הופך להיות נוזל.

אז גם אם היה בו זבובונים אפילו,

ותחנו וסחטו וכולי, כיוון שהוא הופך להיות נוזל,

אז הוא מותר.

ויש בעיה עם הקפה והנץ קפה?

תראה, אנחנו לקחנו קקאו לבדוק ומצאנו בקקאו.

יש כאלה שמצאו בקפה.

זאת אומרת, אם אתה קונה גרגירים פולים של קפה או של קקאו. אני מצאתי בקפה. נכון.

אז זה תלוי כמה בודקים.

אם אתה קונה אותם ואתה תבדוק אותם, אתה עלול למצוא,

וזה הדבר הכי טוב שאתה עושה באופן עצמאי.

עכשיו עוד שאלה בקשר ל... אשתי, לדוגמה, הולכת למקום שטוחנים קפה,

בודקת שם במקום ונותנת להם לטחות.

עוד שאלה. עכשיו, הרי בקשר לבשר.

כן.

למה רבנים שהרב מזכיר, כאילו, כמו הרב קניוסקי, לא אומרים בפירוש לא לאכול?

שאלו אותו, יש סרטון, הראינו את זה בהרצאה הקודמת.

שאלו אותו,

כבוד הרב, אתה מכיר כשרות שאפשר לסמוך עליה?

הוא אמר, איני מכיר.

זה אומר הכל. אז איך הקהילה שלא אוכלת בשר?

מה לעשות?

בניסיון הזה אין הרבה אנשים שעומדים.

אבל מה שאומרים שהוא כאילו אוכל משארית,

זה לא נכון.

לא, לא, לא. הקהילה של... הוא אוכל משחיטה פרטית.

יש לנו גם הקלטה של הבן של הרב שטיינמן,

שגם הוא נשאל מה הוא אוכל ומה אבא שלו אוכל.

הם אמרו רק משחיטה פרטית שהם עושים על ידי מי שהם מכירים במאה אחוז.

לא, אבל למה הוא לא מזהיר את הקהילה שלו?

תראה, בשביל להזהיר הוא צריך לדעת מה קורה בדיוק.

אם הוא לא יודע, איך הוא יזהיר?

הוא לא יצא למשחיטות, לא בתי מטבחיים ולא כלום.

לכן הוא אומר, לא מכיר, זה מספיק, זה כולל הכול.

אם אני אומר לא מכיר אז מה אתה רוצה ממני

אבל אני כן ביקרתי ואני יודע בדיוק ואני מעורב ואני גם מדבר עם כל אלה שנמצאים פה ושם

והבאתי מספיק ראיות בארבע שנים האחרונות יש דיסקים שלמים על זה

זה אומר הכל אין מה לעשות לצערנו הרב

טוב עוד בקשה

הרב תמיד אומר שיש לו מתכונים וכל זה

אבל אין לנו אינטרנט בבית

אין בעיה אתה יכול לבקש מאחד מהאנשים ידפיס לך

יש לך פקס ישלחו לך בפקס

הרב לא יכול להוציא חוברות

של מזון יש גם היום חוברות מזון שאומרים איך עושים כל דבר באופן עצמאי בלי לקנות יש חוברות

שמסבירות גם באינטרנט

יש הכל איך עושים לבד לא אין לנו אינטרנט אבל

לא לא הבנת אני רק מסביר יש חוברות וספרונים וספרים

של אנשים שמתפרנסים מזה מוכרים מתכונים אבל יש היום

איך עושים כל דבר לבד לבד בלי לקנות כלום רק את החומרי גלם בלבד

ואם תרצה לא בעיה לא חסר מסביבך אנשים שיש להם אינטרנט תבקש שידפיסו לך

אפשר ברכה ל... הנה יש פה יהודי פה שיושב על הזה הוא מכין לנו מאכלים בסופי שבוע בכל מיני מקומות הכל באופן עצמאי

ניגש אליו בסוף

תחזיק טייפ תשאל אותו שאלות הוא יגיד לך את התפריטים יאללה

צע

עכשיו ברכה לבנים הרב

כמה בנים אתה רוצה?

כמה שיותר

שמונה עשרה?

חי. זה יספיק לך?

ואשתך מסכימה או אתה צריך עוד נשים?

מסכימה.

מסכימה טוב.

מה השם שלכם?

אלדד וחנה... לא ככה אלדד בן... צביה.

צביה וחנה בת... שמחה.

שמחה השם יזכה אתכם לחי ילדים.

אמן.

אבל תלמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף

ויהיה חצי שעה שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף.

הרב אמר לי את זה, ובזכות זה התחתנתי.

ברוך השם. עכשיו שמונה עשרה ילדים.

אם אני עושה את זה שמונה עשרה ילדים?

כל פעם אתה צריך מחדש. כל ילד אתה צריך להתחיל מחדש.

מה אתה רוצה בשלושה חודשים לקבל פרס כזה גדול?

כמה זמן אתה נשוי?

שמונה חודשים.

אה, בסדר.

בעזרת השם נתבשר בשורות טובות. אמן.

קדימה. שאלה הבאה. הנה הבחור לידך שם.

כן.

ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול את כבודו לגבי כמה פעמים שמעתי אותו בהרצאות אומר

שאם אדם נהרג על ידי גוי

בגלל שהוא יהודי

אז הוא זוכה לעולם הבא?

אם אפשר לתקן אותי אם אני טועה.

הרוגי מלכות הם בני העולם הבא.

לא כל מי שנהרג על ידי גוי.

אם היה סכסוך באיזה מועדון בגוי הרג יהודי הוא לא בן העולם הבא.

לא. למשל הפיגועים. דברים כאלה. הרוגי מלכות. אלה שנהרגים

בגלל היותם יהודים

זה בגדר הרוגי מלכות.

ומי שנכנס לכלל הזה אז הוא זוכה לחיי העולם הבא. יש חילוק בין שומרי תורה ומצוות ללא שומרי תורה ומצוות? בחלק הזה לא.

הבנתי. אז מסתדר יפה אם אנחנו רואים בשלט

שהמלחמה קרובה

וכבוד הרב אמר שהיא תיארך בערך שלוש ארבע שניות

ושתי שליש מהעולם ימותו

אז אנחנו היהודים שימותו בתוך הדבר הזה

זוכים בני הרוגי מלכות כי... לא פשוט. תקשיב רגע.

קודם כל לא אני אמרתי שלוש ארבע שניות. מי שאמר שמונה שניות זה הגאון מוילנה.

המלחמה גוג ומגוג תיארך שבע שנים.

שני שליש אכן ימותו.

זה כתוב בזכריה הנביא.

עכשיו.

מלחמה זה לא דין של הרוגי מלכות.

הרוגי מלכות זה שכשיש גזירה וגוזרים על היהודים שאסור

נגיד ללמוד תורה מתפסו מי שלמד תורה והוציאו אותו להורג זה נקרא הרוג מלכות האוריגינל מה שכתוב.

עכשיו כל הריגה בגלל היותו יהודי מכניסים את זה בכלל זה. זה לא דבר סגור הרמטי אבל בכלל זה.

מלחמה זה לא בכלל הזה.

דוגמה אם יוצאים למבצע במלחמה ורוצים לתקוף פה ושם ומישהו נהרג זה לא הרוג מלכות.

מלחמה טבעה שהיא מעכלת אנשים מכאן ומכאן.

אבל זה לא הסיבה של הרוג מלכות מה ההבדל בין אדם שמתאבד וזורק פצצה או שמישהו זורק פצצת אטום זה אותו דבר. לא זה לא אותו דבר.

מלחמה זה שאתה נכנס למלחמה פירושו של דבר אתה בוחר להילחם

או שאתה מגיב למה שלוחמים בך עכשיו זה לא בגלל שאתה יהודי דווקא

הם אומרים אתה כבשת הם אומרים אתה זה הם שונאים אותך סתם זה.

כשיש גזירת מלכות

שאומרים שאסור ליהודים כך וכך

ובגלל זה הורגים את היהודים

זה נקרא הרוג מלכות. לדוגמה הרוגי לוד

באו ואמרו שיהודים כאילו העלילו על יהודים שהם הרגו פלוני אלמוני

ואמרו שהמסרו את מי שהרג.

ובאו שני אחים

ואמרו אנחנו הרגנו. הם לא הרגו ולא שום דבר אבל הגויים רצו

להרוג יהודים בגלל שהם העלילו עליהם עלילה וכו'.

אותם הרוגי לוד הם בעולם העליון במדרגה הגבוהה ביותר.

אבל זה לא מסוג העניינים של מלחמה כמו שאתה מציין.

הבנתי. אם אפשר בבקשה ברכה לאבי לרפואה שלמה. דתי או חילוני?

דתי.

שילמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף. מה שמו?

זה יהיה לו קשה.

אני יכול... אז שישמע, שישמע הקלטות שלי שעתיים כל יום בהאזנה באוזניות.

מה השם?

אליהו לוי בן רבקה. אליהו לוי בן רבקה, רפואה שלמה בתוך שער חוזים. תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא.

כן, תן פה ליהודי באמצע, כאן, כאן, מולך, כאן. תרים את היד.

תרים שם את היד.

כן.

אני רוצה לחזק את כבוד הרב.

אנחנו גם בבית קיבלנו על עצמנו לא לאכול בשר ועוף.

קרוב לחצי שנה כמעט.

וברוך השם, האחים

נרתמו לזה, ואנחנו מנויים בקהילות פז.

ברוך השם.

וכל הזמן בבית יש את השיעורים של הרב.

אנחנו מנסים גם לדבר עם אנשים,

להסביר להם את החשיבות של זה.

ברוך השם, יש היענות.

וממש הרבה אנשים גם לפעמים מצטערים על מה שקרה בעבר, מבקשים סליחה, ורוצים להגיד

סליחה מהרב. מתחזקים ממש מהרבה כיוונים.

באמת, אנחנו רוצים לחזק את הרב.

שממש הרבה אנשים ממש הולכים לפי מה שהרב אומר, לפי הקו,

בכל התחומים שהרב אומר.

ממש.

יהי רצון.

ובאמת, אם אנחנו אומרים לאורו נלך,

אז זה לרבנו אמנון, ובדרכיו רצוי ובטוח.

נגאל את דיברותיו כולנו.

תהיה בריא. ממש ככה. זה ראשות תיבות, לאורו נלך.

תהיה בריא. תודה. עכשיו, רק בקשה אחרונה.

כן. יש לי אח שהוא אוטיסט,

הוא בן 24. וממש המצב שלו, הוא כל הזמן צועק ושובר דברים בבית, והוא לא רגוע. מה אני יכול לקבל על עצמי שהוא יהיה בריא ושיהיה שקט?

קודם כל, תשמיע לו דיסקים שלי ותראה לו סרטונים שלי מצחיקים.

כי הוא לא כל כך מדבר והוא...

לא צריך שידבל, לצחוק הוא יודע.

כן.

אז תראה לו דברים, יש לי המון קטעים מצחיקים, קטנים, קצרים.

אם הוא יאהב את הדמות הזאת, אז יכול להיות שזה ישפיע, אחר כך שישמע קצת יותר באוזן

דברים יותר תורניים,

ולך תדע מה שהשם יעזור.

מה השם שלו?

יוסף אוריאל בן מלכה.

יוסף אוריאל בן מלכה, שמזכה אותו להתאפס.

אמן. תודה רבה, כבוד הרב.

תן ליהודי פה על הכיסא, כן. תודה.

ערב טוב, רב.

ערב טוב.

רב, לפני חצי שנה עברתי ניתוח ברגליים.

היה לי רגל סוקרטית,

ומאז אני על כיסא גלגלים,

ואני הייתי, אני בן אדם שעובד עבודה ממשלתית,

נהג של שרים בממשלה,

וקשה לי במצב, אני גם עושה דיאליזה שלוש פעמים בשבוע.

אני מבקש מכבוד הרב,

וגם יצטבר לי גם חרדות, פחדים,

כל הדברים האלו ביחד מצטברים.

מבקש מכבוד הרב שיעשה לי איזה...

אני מוכן לקבל עליי משהו.

או,

שני דברים. אני מוכן לקבל עליי משהו, שאני אגזור.

שאני אקום על הרגליים, שיעשה קיבוש השם. שני דברים.

כן. אחד שעתיים בתחנית דיבור ללמוד כל יום תורה שלושה חודשים רצוף, אבל רצוף, לא לפספס יום,

כולל שבת.

תקופת וחגים.

כן. דבר שני, אתה מגדל זקן.

זה קשה לי אבל.

אתה רוצה ללכת על הרגליים?

זה קשה לי. מה קשה?

כמה זה שוקל?

לא, אני פשוט מוכן לקבל משהו אחר. לא הבנתי. השר לא יסכים להכניס אותך לאוטו? לא, אני קשה לי לגדל זקן. אני יודע שקשה. ביקשתי דברים שקשה. מה ביקשתי? דברים שקל?

מה אני אגיד לך? תאכל שוקולד כל יום?

חייב לעשות משהו שתיכנע לפני השם יתברך. אם לא תיכנע לפני השם יתברך,

אז במה אתה תזכה? אני מוכן למשהו אחר. לא, אני יודע בדיוק מה אני רוצה.

בדיוק אני יודע.

אני מוכן לגדל זקן קצת קטן, כמו חתיק הזה. קטן, קטן. לא ביקשתי מפה עד הברכיים.

קטן, אבל לא לגלח אותו כל שבוע, לא? לא.

אני מגדל, כן. פעם בשלושה חודשים, סדר.

כן.

בסדר, יאללה, מה השם? אבל הרב עכשיו עם החרדות זה ה... לא יהיה לך, לא יהיה לך.

אבל עכשיו אני רוצה... לא יהיה לך כשתראה את הזקן במראה,

אתה תהיה בן אדם חדש.

חדש.

כן, אמן. תזכור מה שאני אומר, אל תפחד.

מה השם שלך?

משה חיים בן רינה.

משה חיים בן רינה.

כן. שמזכה אותך לרנן. אמן.

אחרי שתגדל זקן ותלמד שעתיים מתעלם דיבור שלושה חודשים רצוף ותחזור אלינו שמח וטוב לב.

רבי, עם הסיווג,

אני לבד וגם קשה.

אה, עוד אתה רוצה... אני גרוש כבר איזה... גרוש מלפני... מ-2004.

כן. עד עכשיו, וזה קשה לי מאוד.

גם קשה. טוב, אתה רוצה עוד משהו לקבל או שאתה עייף?

לא לא. בלי לקבל. אתה רוצה לקבל אותה ככה בחינם.

כן. טוב.

השם יזכה אותך לטובת העניין, אמן. שימציא לך זיווג מהרה.

אמן.

תהיה בריא.

תודה רבה. נותן לגברת פה.

ערב טוב רב. אני לא קמתי.

ערב טוב.

קודם כל, גם אנחנו השתננו בבית מבחינת הבשר,

לא אוכלים בשר בעלי. אני הייתי צמחונית כבר שלושים שנה, אבל בעלי כבר שנתיים או יותר אפילו לא נוגע בבשר, רק של קהילות פז.

תבלינים גם. כן, ברוך השם.

יש לי שאלה.

ראיתי את ההרצאה, ראיתי את הסרטון שהרב שטיינמן, זיכרונו לברכה, בא אליך.

כן.

וסוכם משהו שם שבעתיד אתה,

הארגון שלכם הולכים להקים משהו בקשר לטהרת המשפחה.

זה היה הרב מלינסק, הרבי מלינסק,

שהוא טיפל בנושא הזה של טהרת המשפחה,

ואנחנו עזרנו בנושא הזה עד תקופה מסוימת.

בזמן מסוים הצרכנו להפסיק לפי הוראה של רבנים

בגלל בעיה שהייתה.

חשבתי שיש שם משהו, כי אני יכולתי לתרום.

רצינו מאוד לעשות. אני מוכן לחזור לדברים עוד פעם.

טיפלנו בזמנו גם עם רבנית פרץ,

ועוד כמה גורמים שניסינו לעשות,

אבל בבקשה, בשמחה רבה.

תעמדי בקשר עם הארגון. אני אשמח להתנדב או משהו. תודה רבה. תודה רבה. הכל טוב.

תן לבחור פה בפינה כאן.

לך, לך קדימה, לך, לך, לך, לך. מלך טוב, הרב. ערב טוב. אני באתי לבקש ברכות.

יש לי רשימה קטנה. וואי, וואי.

יוסף בן מרים זיווג. בוא, בוא, תסביר לי קודם כול מי אלה.

בחורים שלומדים איתי בישיבה.

אבל הם דתיים.

ברוך השם ישיבה. קדימה.

יוסף בן מרים. ו... דוד בן אורה. ו... ירון בן אורלי. ו...

יוסף חיים בן זהבה. ו... עוז בן שושנה. ו... ליאור בן שלומית.

יזכו לזיווגים הגונים, לגדול בתורה וביראת שמים. אמן.

ולרפואת שלומית בת מסעודה.

אמן.

תהיה בריא.

כן. תן לבחור האשכנזי בפינה.

כבוד הרב, רציתי לשאול שאלה. כתוב שעושים עכשיו מצוות, אחר כך יקבלו את השכר. מה איך מקבלים עכשיו את השכר במצוות של דני חנוכה?

זה לא נקרא מצוות, לא מקבלים שכר במובן של שכר.

מקבלים כלים נוספים בשביל לעבוד את הבורא.

תקרא בעלקו תשובה, פרק שמיני ברמב״ם.

שמה הוא אומר, מה זה שהבטיחה תורה,

הרי בהיה עלמא ליקה אגרא. מה זה שהבטיחה תורה שאם אתם תשמעו בקולי אז אני נתתי גשמכם בעיטם וארץ תיתן נבולה והשיג לכם דישת בציר וכולי.

מה זה כל ההבטחות האלה שהתורה מבטיחה?

אז הוא אומר שזה לא סוף השכר שהאדם מקבל

אלא זה כלים שהאדם מקבל בעולם כדי שיתאפשר לו להוסיף לעבוד את הבורא יתברך.

אם אתה שומע בקול השם

אז השם לא ימנע ממך את האפשרות להרבות בעשיית מצוות.

אז לכן הוא נותן לך תנאים נוחים.

שיהיה לך אוכל,

שיהיה לך גשמים,

שלא יחסר לך שום דבר כדי שתוכל לקיים את המצוות.

ואם אתה לא שומע בקול השם כתוב שיבואו הקללות.

זה לא סוף הקללות אומר הרמב״ם וזה לא סוף העונש.

אבל זה כבר מאותיתים לבן אדם.

תתעורר. אם לא תתעורר אז יהיה לך כך וכך.

אז זה לא שכר בבחינת

גמר שכר.

זה כמו שאתה אומר בבוקר.

אלו דברים שאדם עושה אותם.

אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.

זה לא נוגע לשכר האמיתי שמגיע לאדם.

זה רק בשביל לתת לו פירות

כדי שיוכל להרבות עוד ועוד ועוד בעשיית מצוות.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן, שם הגברת באמצע.

אלף טוב. אני יכולה להישאר לשבת?

כן.

תודה.

אני רוצה להגיד משהו ושהרב יגיד לי אם אני עושה נכון.

מאז ששמעתי בהרצאות על המלחמה שעומדת לבוא,

אז הגישה שלי לחיים הגשמיים קצת השתנתה.

לטובה.

כן, אבל... פחות משקיעה בעולם הזה.

כן, אבל נגיד החלטות שאני רוצה לדעת שהחלטתי בסדר.

לדוגמה, עבדתי במקביל ללימודים שהם חובה היו,

עבדתי בהוסטל

של נערות אוטיסטיות,

ואז כמו כולם תכננתי להמשיך לעשות תואר או משהו שזה בעצם מקצוע לכל החיים,

אבל בשביל לעשות את המקצוע הייתי צריכה לעזוב את העבודה,

שזה בעצם...

בסוף בחרתי להישאר בעבודה כי הלימודים זה משהו שנגמר,

שכאילו זה בעולם הזה וזה ייגמר אחרי שאני אמות,

והעבודה, אני גם עכשיו בעולם הזה עושה משהו,

ואז השכר הזה יישאר לי גם.

אז בחרתי שלא ללכת ללמוד וכן להישאר בעבודה.

לא ללמוד זה הרב דוב ברקוביץ' אומר,

שלא ללמוד בנצרות הפרוטסטנטית בלאו הכי, בכל המקומות האלה.

אז במקרה זה בחר טוב.

וגם בכללי אני לא ממש דואגת לעתיד, נגיד לקנות בית או לחסוך לדירה. אני יותר

כאילו מסיימת את החודש, דואגת למה שיש, כי אני נגיד לא בלחץ לחסוך לבית, כי גם ככה הכל ייהרס במלחמה.

כאילו כל דבר זה תמיד בראש שלי, שהכל ייגמר.

קודם כל זה נכון ולא נכון.

זאת אומרת,

לא לדאוג את דאגת מחר, כבר כתוב, אל תעצור צרת מחר.

אדם צריך לחיות את ההווה וכולי וכולי.

מותר לחסוך, אבל גם אם תחסכי זה בדיחה. אתה יכולה לחסוך 30 שנה ולא תגיעי לדירה. מחיסכון אי אפשר להגיע לדירה.

זה קשקוש בגרוש.

אבל מכל מקום את צריכה לדעת, יכול להיות שיבוא אלייך בעל עם אמצעים ותתחתני והוא יבוא עם דירה.

אז את לא היית צריכה בכלל להכין את כל הדברים. אז מאז ששמעתי זה לא כזה מעניין אותי. זה לא מדאיג אותי. טוב מאוד, טוב מאוד. אם את חיה את הרגע ועושה את הניצול המרבי מבחינה רוחנית

ומבחינה גשמית,

הנה מה טוב עדיין.

אבל לא דווקא בגלל המלחמה, בגלל שנכון ככה לחיות.

בסדר, תודה רבה. בהצלחה. ואם הרב יכול לברך אותי גם?

תזכי לכל מיני דמיטב ולזיווג הגון.

אני נשוח.

תלמדי שעה,

כחצי שעה, שערי תשובה של רבנו יונה, שלושה חודשים רצוף.

היא לא אמרה שהיא נשואה, איפה נשואה? כן, אני נשואה.

אה, את נשואה?

כן. אז השם יזכה אותך לזרע חי וקיים.

אני בהיריון.

גם טוב, ברוך השם.

תודה רבה. אבל זרע חי וקיים צריך גם שיהיה חי וקיים. זה מה שרציתי שהרב יברך אותי, שיהיה הריון קל ולידה קלה.

על דרך הטבע.

אמן. אמן, אמן. וילד בריא ושלם. אמן, ואמן בצדיק גם. אמן. כן, תן לו

שמה מאחורה.

כבוד הרב, ערב טוב. קודם כל תודה רשתה לדבר.

נושעתי בזכות ברכה של כבוד הרב, אני אספר את זה בקצרה.

לפני מספר שנים סבלתי מבעיה רפואית במערכת השתן,

ונשאר לי לעבור ניתוח להרחבת הצינורות של השתן.

ובעתיד יישאבו לי זרע במכון פואה,

או לחיות עם הבעיה כל החיים ולסבול,

וחוץ מזה אין לי עוד אפשרויות.

והגעתי להרצאה של כבוד הרב בבית שמש,

וכבוד הרב בירך אותי רפואה שלמה בכל האיברים והגידים,

בזכות לימוד שעתיים תורה, ואחרי חודש הבעיה הרפואית עברה.

הסתבח הבורא והתעלה אתמול.

עכשיו, סליחה שאני,

חוץ ממה שאמרת לי לעשות,

אמרתי גם התבודדות של הרב נחמן.

עכשיו, הגעתי לכאן הערב, הרב, לצערי,

כי לאחרונה אני שוב סובד מהבעיה.

לרפואה אין פתרון לבעיה שלי.

קצת קשה לי לדבר ככה על כל האנשים, כל הזמן יש לי שתן.

מאוד, הבעיה מפריעה לי מאוד לעבוד, לחיות, אין פתרון לבעיה.

הייתי אצל הרב פישר, הוא אמר לי אין פתרון.

ובאתי לקבל ברכה מכבוד הרב, לפגש את עזרת הרב, מאוד מפריע, אני גם בגיל מבוגר.

הבעיה מאוד מפריעה לי, אני מוכן לעשות ש... שני דברים, שני דברים.

כן.

אתה חוזר לשעתיים, תענה דיבור שלושה חודשים. זהו, רציתי לבקש מכבוד הרב, אני רוצה ללמוד שעתיים תורה לא רצוף.

בעבר ניסיתי ללמוד רצוף, לא הצלחתי.

אם אפשר ללמוד שעתיים, לא רצוף.

רק רצוף. אני לא מצליח, כבוד הרב, והבעיה תשאר לי כל החיים.

אין לי איזה באק, זה מאוד קשה. אני אסביר לך, למשל אם אני עומד ספר, אל תסביר, אל תסביר. אני אומר את הניקוד לא נכון, אמרתי מילה לא נכונה, אני צריך להתחיל את השעתיים, עוד פעם.

לא, לא, מילים לא נכונות, אין בעיה. זה בעיה, כבוד הרב, באמת. אני מבקש, כבוד הרב, אני סובל מאוד, קשה, מאוד מתבייש להגיד את זה עד כל הקהל. לא, לא, לא, לא. חייב שעתיים רצוף. אי אפשר לא רצוף, זה מאוד קשה, כבוד הרב. לא, לא, לא, לא.

אם אתה עושה את זה רצוף, אז לא יהיה לך קטן עם רצוף.

אם אתה עושה את זה לא רצוף, יהיה לך קטן עם לא רצוף.

אוקיי. תקשיב מה שאני אומר, זה אחד. שתיים, עכשיו אתה צריך להוסיף עוד משהו. כן. אתה גם כן מגדל זקן.

זהו, אני ידעתי שהרבה יגיד לי את זה.

אני לא יודע אם משפחת אשר תסכים וגם לא... מי שואל אותם?

הפנים שלך.

מה אתה שואל אותם?

תראה כמה אנשים עם זקן פה.

אני יודע, אני מאוד רוצה, לכבוד התורה, לכבוד השם. יופי. קדימה, קדימה. אתה יודע למה זקן? למה? זקן זה מידת הרחמים.

כן. כשאתה מגדל זקן,

אתה משפיע על עצמך רחמים,

ואתה זקוק להם.

נכון. זהו. אז תעשה מה שאני אומר בלי קונצייה. כבוד הרב יכול להגיד השם של לפני הברכה?

מה זה לפני אז מתי אחרי?

צודק. נכון. מה השם ושם האמא?

אביעד ישראל בן סוזן. אם בבקשה שכבוד הרב יברך רפואה שלמה בכל ה... אביעד ישראל בן סוזן. מה?

לא, שנייה, שנייה, רק תסביר לכבוד הרב. אני רוצה להסביר לכבוד הרב. בכל האיברים והגידים. אני רוצה להסביר לכבוד הרב קודם. ובפרט במקומות שיש לך בעיות חמורות.

כבוד הרב, בבקשה, עוד פעם לברך אותי. מה אמרת האמן?

שנייה, אני רק רוצה להסביר לכבוד הרב. רפואה שלמה בכל האיברים והגידים,

בזכות לימוד של שעתיים תורה רצוף.

כי אני סובל מאוד, אין לרפואה פתרון לבעיה שלי.

עכשיו נהיית דוקטור שלי? לא הבנתי.

לא, לא, לא. אז אני אמרתי כבר, תגיד רק אמן וזהו.

אוקיי, אתה יכול לברך?

כבר בירכתי כמה פעמים. עוד פעם, כבוד הרב, בבקשה, אני סובל. תראה, בשידור חוזר, תפעיל את זה פעמיים בבית. בבקשה, כבוד הרב, רק אם אתה... אז תשמע שלוש פעמים.

תגיד אמן.

אמן. ילד טוב. עכשיו שב,

ותתחיל לעשות והשם יעזור.

אתה יכול לברך אותי, כבוד הרב? סליחה. פעמיים אסור, זה מחליש.

זה מחליש, אסור להחליש. כבוד הרב, שוב, סליחה, הנה, זו פעם אחרונה שאני אומר את זה, אני פשוט סובל לרפואה, אין פתרון לבעיה שלי. מה, אני לא שמעתי, שמעתי אותך ברב קשר. אני מאוד סובל, גם בגיל מבוגר, שלושים וחמש וחצי. בעזרת השם, עכשיו הכל יסתדר אם תעשה מה שאמרנו. תודה.

תודה רבה, אמן. נהיה בריא.

תן לבחור שעומד.

חיים ושולון, חיים ושולון.

כבוד הרב, אמן יצחק, אני רוצה לחזור בתשובה. אני רוצה להוריד את השרשרת. אני לא יודע מה הרב ייתן לי על זה.

איזה שרשרת יש לך?

למה אתה רוצה להוריד אותה?

כי כביכול זה לא טוב, לא יודע.

אולי, אם הרב חושב ככה. אני לא מכיר את השרשרת, אבל זה לא גורם שחוזרים בתשובה.

מה עשית עד עכשיו? אני רואה אותך עם ציצית וכיפה.

זה רק לערב או שבזה בדרך כלל?

לא, פגמתי בברית. יש לך תזרע לבטלה, הכי הרבה בעולם.

נו, השם ירחם. אז תחזור בתשובה על הדבר הזה,

ואז הקדוש ברוך הוא ימחן לך.

אני שמעתי דווקא עכשיו, באחרונה, שהרב שטיינמן בא אליו בן אדם

שהיה לו כנראה מקרה כזה,

והוא קם וחיבק אותו ונשק אותו, והוא אמר לו, אתה מתגבר, אתה מתגבר. אז הוא אומר לו, לפעמים אני מצליח.

יש ציצית חדשה?

כן, יש.

ואז הוא בירך אותו, ושלוש פעמים זה חזר על עצמו, עד שהבן אדם גמר עם הסיפור הזה.

אם אתה לא רוצה שיבררו לך שדים, שאחר כך יהלקו אותך מלקות איומות,

אז כדאי לך להימנע מן הדבר הזה.

אני אתן לך ציצית, בבקשה.

תן לו.

כן, שאלה נוספת.

יור וסיף בלחוק כי אורך ימים הוא ושנו ראש חיים חיים בשולו.

הרב אמנון יצחק היקר, מורי ורבי.

אני רוצה להגיד לך תודה רבה שאני

היום אני בן 23. מגיל 15 בערך

חברים

חברים אמרו לי, תברך, שעקום, מזונות.

קיבלתי ברוך השם באהבה, נהניתי מהברכות.

ברגע שהם השמיעו לי אותך אז לא היה לילה שלא

הקשבתי לך

והתפעלתי מהחוכמה שלך יום יום

ואין לי בכלל איך להודות לך

היום אני, כאילו אין לי מה אוכל לדבר בכלל.

אני מרושם בכל רגע שאני בישיבה ברוך השם בירושלים אחרי הרבה תאוות בעולם

והרבה פיתויים והרבה, גרתי בתל אביב

והייתי בעברי מאמן קפוארה, ספורט

והייתי עושה ומרשים ועושה הופעות

ברוך השם היום אני לוקח את הכל לקדושה

והיום אני מתפעל מכל דבר, באמת מהשבת בירושלים, מאה שערים,

החמין בבוקר,

באמת אין לי מה להגיד, פשוט

אני נזכר בך שנתת לי את כל הכוח הזה

מאז שאני בישיבה וזה שאני לומד גמרא זה שיש לי חברותא

וידוע הסיפור שהאם הרב בעבר ושהגיע לה

שהתבקש מהציבור שישב על הכיסא וידבר ויגיד

ייתן את הכוח, הכוח להשפיע

והיה עניין עם ש״ס והרבה אנשים לא רצו שייקחו את הכיסא זה לא

היה דווקא הרב עובדיה יוסף, ממש לא

וזכרונו צדיק לברכה

והכל היה, פשוט אנשים מהצד הרסו הרבה דברים

וברוך השם אני למרות הכל אני לא עוזב אותך

תמיד נהנה לשמוע ממך וגם מאחרים,

גם מהם, מכל מלמדי השכלתי

גם מכל דבר תורה שאני יכול ללמוד ולקח תמלוכח

ברוך השם והכל בזכותך הרב

ואני מודה לך מקיר על ליבי, אני אסיר תודה לך

שאני ברוך השם לומד תורה

ונתת לי כוחות וכלים בחיים לא הייתי מאמין שיש

פשוט נתת לי ממש אין מה להגיד

מודה לך ואתה כמו אבא שלי

תודה

תהיה בריא

שלום, חודש טוב לכולם

יש לי קודם כל שאלה, אני

כמה פעמים למדתי את זה בגמורה ואני עדיין לא מבין

בדיוק את הגמורה הזאת על ביום

כתוב ש-99% מאלו שנפטרים זה בגלל עין הורא

הגמורה שואלת מהם הרוגי מלכות

והגמורה מתרצת

מה שאני לא הבנתי למה הרוגי מלכות אינם בכלל עין הורא למה בכלל הם הרוגי מלכות בגלל שהמלך או הקיסר

הוא מתקנא מעל ומעבר ויש לו עין הרע על כל עבודה וכל מה שאתה, יש לו עין הרע על אחרים

בגלל זה אז חושש מכל אחד והרוגי מלכות למה זה לא בכלל עין הרע

אני לא הבנתי את זה. עין הרע זה אנשים שיש להם עין שהיא רעה מה זה עין רעה?

שעינו צרה בשל אחרים הוא נקרא בעל עין הרע.

עכשיו לא כל אחד יש לו עין רעה.

יש אנשים שיש להם עין טובה, טוב עין הוא יבורך, אל תקרה יבורך אלא יברך. אז יש גם כאלה שיש להם עין טובה.

אבל בין כל אלה שמסתובבים האנשים יש אנשים שיש להם עין רעה

והם מסתכלים על כל דבר ויכולים בעין רעה שלהם לגרום נזק.

ממילא יכולים להיות ניזוקים,

‫אבל צריך שהעין תראה את האדם.

‫ברגע שהיא רואה את האדם, ‫אז היא פוגעת. ‫היא מסוגלת לפגוע.

מי לא נפגע?

‫מי שאומר, ‫אנא מזרעה דיוסף קהתנה ‫דלא שלטה בעיני בישה.

‫עכשיו, הקיסר לא יושב ורואה ‫את כל האנשים שמסתובבים ברחובות.

‫ממילא העין רעה שלו, ‫אפילו אם הייתה לו, לא פוגעת.

‫עכשיו, אין לו שייכות בעניין הזה, ‫יש לו גזירות. הוא גוזר גזירות,

‫והגזירות צריכות להתקיים, ‫לא שומעים לו, אז הוא הורג. ‫זה לא קשור לעין הרע.

‫עכשיו, 99% מתים מזה ‫ואחוז אחד משאר מחלות.

‫אלה, נאמר במפורש, ‫שלא מתו מעין הרע, ‫וקיסר לא פוגע בחנו הרעה.

‫תהיה בבית.

כן, פשוט אני באתי על ידי חבר, ‫ממש ביקש ממני,

‫שאני אגיד, אני צריך שידוך, ‫אני כבר בגיל 40 ו-plus נגיד,

‫ואני גרוש יותר מעשר שנים.

‫אני מבקש ברכה. ‫-תלמד שעתיים תורה בתוכנית דיבור, ‫שלושה חודשים רצוף, ‫בלי להפסיק פעם אחת.

‫לא בדיבור,

ולא בשעתיים, ולא בשלושה חודשים.

‫אם תעשה זאת, בעזרת השם, ‫תזכה לזיווג הגון מהרה.

תודה.

וגם כן, מה שאני רציתי להגיד, ‫זה לאלו שסובלים מפחדים, ‫משר דברים כאלו,

אני יכול להגיד אישית בכל אחד אחד, ‫זה בגלל שאנחנו גרים

‫בזמן שהעולם הפוך לגמרי. ‫יש הרבה שיידים ראויים.

מי ששומר על העיניים, ‫אני אומר, שומר על העיניים,

‫לא להסתכל באישה שהולכת עם פאה, ‫כלל ועיקר. בגלל שזה לא רק אבזוריית, ‫זה גידולי עריות, גם תקרובת,

אבל זה אבזורייה ממש. ‫כך בסך הרב אל-ישיב,

‫ניסו כאילו להגיד אבל ככה וככה, ‫הוא דיבר שעתיים, יותר, כמה שעות על זה, אמר,

‫הפסק שלי עומדת במקומו. ‫אלו שהיו מכירים מקרוב, ‫אלו שחזרו בשבוע מהדת שם, ‫איפה שידוע שזה מה שנקרא ‫סווסטיקה של הנאצים, ‫זה בא מאותה מדינה, מאותה

‫דת של הינדואים,

‫אז אלו שניסו להגיד ‫לא תקרובת בדיוק,

‫הרוב אל-ישיב אמר, ‫הפסק שלי עומד במקום שלו. ‫כולם בכלל בחזקת תקרובת עבודה זרה.

‫חוץ מזה, שזה בכלל, ‫אבל זוועיות גילו לא ירוץ. ‫אני אומר, מי ששומע על העיניים ‫לא להסתכל על אישה עם פאה,

‫אז זה, מה שאני יכול להגיד לו אישית, ‫זה הדבר הכי מועיל.

‫הקדוש ברוך הוא יעזור לו. ‫כל מי שסובל מפחדים,

‫כל מי שסובל בגלל שיש לה הפרעות, ‫לא יכול להתרקס,

‫זה בגלל השם ירחם, ‫בשלל השדים ורוחים פישים, ‫שבאים באזור של הכנסת המשיחה, ‫בגלל ההורים שבאים על ידי ‫עבודה זרה, ‫היהיו לרוץ ביחד.

‫כתוב, תודה, תודה. ‫-תודה. תודה. תזכה למצוות.

‫כן, תן לבחור שעומד פה, כן. ‫-ואמר לו בתוהר אשר פיש...

‫כבוד הרב ירוץ טוב,

‫אני רוצה לספר על אחותי,

‫היא עשר שנים,

‫היא יכולה... הייתה לה

‫שקיעת נחושת במוח,

‫ועשר שנים היא צריכה ליווי ‫של עובדת זרה,

‫והיא הולכת למרכז יום של אנשים נכים,

‫ואם אני יכול לעשות... ‫קוראים לה ליאור רוחן בת מזל, ‫ואם אני יכול, בשבילה, בככה, כאילו, ‫מה אני יכול לעשות למענה?

‫או מה היא יכולה לעשות למענה כדי ש... ‫-היא דעתייה או לא?

‫היא שומרת שבת כמעט מלאה,

‫אבל הלבוס הוא רגיל. ‫הלבוס הוא רגיל ו... ‫-טוב, תגיד לה ‫שתחזור בתשובה קודם כול,

‫גם צניעות וגם שבת ‫וגם כשרות ושאר הדברים,

‫קודם כול.

‫ואם אתה מוכן לעזור לה,

‫אתה נשוי? לא. ‫-לא.

‫-בן כמה אתה? ‫-26.

מה אתה עושה ביום?

‫אני לומד הוראה.

מה אתה לומד?

‫אני לומד הוראה, נגיד ערך.

‫-הבנתי.

‫אתה תהיה מוכן ללמוד בשבילה שעתיים ‫בתעני דיבור שלושה חודשים רצוף? ‫-אני יכול לנסות.

‫-אם אתה לומד הוראה, גם זה הוראה. ‫-כן. ‫-תורה זה הוראה.

‫ועוד דבר, אבא שלי, יש לו בעיה כמו שאלה... ‫-חכה רגע, בוא... סליחה. ‫מה השם שלה?

‫השם שלה זה ליאור חן בת מזל.

‫ליאור חן בת מזל,

‫שמרפא אותה ברפואה שלמה ‫בזכות מה שסיכמנו.

‫תודה. ‫ואבא שלי, יש לו אותה בעיה ‫כמו שיש בשתן, כמו לבחור שמאחורה?

‫-שילמד שעתיים בתענית דיבור ‫שלושה חודשים רצוף, ‫ויגדל זקן.

‫האמת שהוא לא שומר שבת,

‫וכשרות לא מלאה. ‫-שילמד מה שאני אמרתי.

‫-ואם אפשר לברך ליובל בן מזל, ‫שהתקשבו משאלותיו.

‫אמן.

‫אמן. תודה. ‫-תהיה בריא.

‫כן, שאלה אחרונה.

‫ערב טוב, כבוד הרב.

‫אני עשרים שנה כמעט נשואה,

‫וברוך השם יש לי את הפנינה הזאת ‫פה לידי. ‫-היית איתה פעם קודמת, לא?

‫לא, אנחנו פה פעם ראשונה. ‫-אה, כן.

‫ואני איבדתי שישה ילדים,

‫ואני שואלת את עצמי כל הזמן, למה? ‫-למה מה?

‫למה?

למה אני צריכה לאבד,

‫להיכנס לראיון שוב ושוב ושוב ‫ולאבד ילדים בחודשים מתקדמים?

‫-לא הבנתי. כמה פעמים איבדת ילדים? ‫-מה? כמה פעמים איבדת ילדים? ‫-שש פעמים.

‫זאת אומרת שש הפלות?

‫זה לא הפלות, זה לידות של ילדים.

‫לא הבנתי.

‫היה לך ילדים שמתו?

‫כן.

שש? ‫לא. ילד אחד הוא נולד חי ומת,

‫ועוד חמישה נולדו בחודשים מתקדמים, ‫והיו כבר...

‫הם נולדו מוקדם מדי ולכן מתו בלידה. ‫-קודם כול, אני לא יכול לדעת, ‫אבל אני יכול להגיד לך רק דבר אחד.

‫שבעוון נדרים ילדים מתים.

‫אם נדרו נדר את או בעלך

‫ולא קיימתם את הנדר,

‫בין אם זה צדקה, בין אם זה נדר אחר ‫שקיבלתם על עצמכם

ולא קיימתם, אז כתוב שבעוון נדרים ‫ילדים קטנים מתים.

‫זה צריך לבדוק.

‫אני לא יודע מה אתם עשיתם,

‫אבל צריך לבדוק את הדברים האלה.

‫מעבר לזה, אני לא יכול לדעת בדיוק

‫מה הסיבות,

‫אבל זה מסיבות שהטבע אומר ‫שיש לך חולשה כלשהי, ‫או שזה כל פעם סיבה אחרת?

‫חשבו שיש סיבה, ‫אבל אחר כך הוכח שזה לא.

‫שזה לא.

בסדר, תבדקו את הנושא של נדרים.

‫-תשבו. ‫-אבל למה אז צריך להמשיך להאמין ‫וצריך להמשיך להתפלל? ‫מה זה קשור? ‫-אני לא מוצאה...

‫מה זה קשור? ‫-לא קשור?

‫מה זה קשור? ‫אם אחד הפסיד כסף חודש, ‫ואחר כך עוד חודש, ‫זה קשב.

‫ואחר כך עוד חודש, לא לעבוד יותר?

‫יש כאלה.

‫כן, אם אחד אכל לחם עקי ‫ואחר כך אכל עוד פעם לחם עקי, ‫לא לאכול יותר לחם?

‫מה? מה זה קשור?

‫צריך לבדוק למה זה קורה.

ובעזרת השם יתברך למצוא את העצה, אבל אם תקבלו על עצמכם איזה הנהגות

של פרישות או דברים מסוימים,

יכול להיות שזה יועיל לכם.

אבל קודם כל תבדקו את הנושא הזה.

בסדר? בסדר. בהצלחה, בשורות טובות. טוב, תן לה, גברת הזאת, היא ניסתה גם כן.

היי, שלום, כמודרה.

האמת שאבא והחבר שלי, באתי משם לפה.

כן. אפשר לקרוא לי?

לא, לא, לא. מה השאלה?

השאלה זה לגבי.

מה השאלה?

אחד מהם, קודם כל לגבי הבשר וה...

כבר עניתי.

איך? ענית.

כן. אני יודעת, אפה נרדם לי רגע.

אבא.

כן, נו. עוד רגע אני רוצה שישמע, כן. הוא שמע כבר, כן, הלאה.

הוא לא שמע את העניין.

מה השאלה השנייה?

לא.

הוא טוען לי שאנחנו תימנים. מה אנחנו תימנים?

אין דבר כזה בשר. אנחנו חוטאים, שוחטים, הכל כזה. כן, יש כאלה שחושבים שאחרי ששוחטים אפשר לאכול. לא בעיה. לא, לא, לא. אבא שלי דתי, יש כיפה שחורה.

אבא.

איפה אבא? תעיר אותו.

הוא כל הזמן נרדם, נו.

הוא נרדם.

אבא.

בוא לפה.

אבא.

גיא, אז בוא אתה.

נו.

אבא.

טוב, לא חשוב.

נו, בסדר.

גברת. בוא, בוא תדבר.

אחרי ש...

איתה?

מה רק תימני? איך אפשר בלי שבת? בשבת.

אי אפשר שבת בלי... הוא ככה אומר, אין דבר כזה, זה לא קיים מאז ומעתיד, אתה תימני,

ככה גדלנו, מה רק תימני, הוא לא מכיר משהו אחר, אני לא יכול... אני הזאת שמגזימה.

ואני אומרת לו, הנה, אני באה לפה במיוחד,

לירושלים,

בואו, בואו תיווכח, וזה דבר כזה, אגב, עוד הרבה. יש לי כמה שאלות, אם אפשר להפריע לשער.

טוב, שאלה הבאה.

למה? אני איזה... חייבה שישמע את זה.

אבל הוא ישן, מה אני ישן? אבא, הוא לא ישן.

אני לא באתי לפה בשישי שעה, לא, אז אני הולכה לראות, אבא.

יאי, תביא אותו.

אהלן, נו, קדימה.

אבא, בואו, בואו, ביחד, הנה, אבא יהיה.

בוא, אבא, הוא יוצא, אבא.

הוא הלך לאכול מרק עכשיו.

טוב.

אני מודה לך על השאלה,

אבל את,

אני צריכה להודות, אני מבינה מה אתה אומר. אבל תמשיכי. אני מאוד מקבלת, וגם, התקשרתי לקהילות פז.

כן.

אמרו לי שאין מספיק, או שאני צריכה להירשם,

וכן הלאה,

ולא מעניין איך זה עובד.

אני... צלצלי עוד פעם, יסבירו לך.

בסדר. לא, התקשרתי, זה לא פעם ראשונה.

בקיצור, יש לנו עוד עניין של...

יש לי פה את החבר.

נו.

יופייה ביתר, זה לא טוב.

נו. כי זה...

היי, למה זה?

טוב, גיא, איפה משהי זה דרך כבר קיעה ביצר?

זהו, ביחד.

טוב.

ערב טוב לכולם, חנוכה שמח, ברוכים תהיו. אני אחזור, אני אחזור.