כי תשא - פורים | הרב אורי יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

יש לי קשר קוקה-קולה לפה, אולי שלושה,

אני חושב באופן טובה.

בדש פתוח, שתיים,

ביקשו להעביר לרב,

נשות הקהילה, תודה רבה על השיעורים.

תודה רבה. למה?

למה?

תגיד להם שהוא לא עושה שיעורים,

עוד לא דיברתי על שלום בית.

בגלל הבגדה הזאת.

למה? הוא אמר את זה היום.

הוא אמר את זה היום?

כן, כן.

אה, כן?

ברוכים הבאים.

השתבח שמו לעד.

נפתח, בעזר השם יתברך,

אנחנו נמצאים במוצאי יום הפורים

של הפרזים,

וכתוב בהלכה,

בהלכות הפסח.

שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום.

אז זה ההלכה. הנה, למדנו ההלכה הראשונה. מרן, שולחן ערוך.

קיימנו את ההלכה. מה שנאמר פה,

ששואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום, שזה היום בעצם משתבח שמו.

איפה זה רמוז בתורה?

כתוב בפסוק, ושחט את הפסח.

אם ניקח

את המילה פסח

ונשחט אותה.

פה,

נשחט אותו, מה יוצא?

כמה החצי של הפה?

מ',

פ' זה 80,

מ' זה 40. ס',

נשחט אותו,

מה יוצא?

למד,

כי ס' זה 60.

ולמד זה 30. יש לנו מ' ולמד.

ח',

זה 8. השחט אותו,

יוצא 4. ד'.

מה יצא לנו?

שימו לב,

יוצא לנו האותיות

למד ל'.

מ', ל', ד',

זה האותיות שיצאו לנו.

זה אותיות למד.

וזה גם,

כשאתה משנה את הניקוד,

למד.

אז למד.

למד 30. תלמד 30 יום לפני הפסח.

כשאתה שוחט את הפסח,

יוצא לך הלכה ראשונה בשולחן ערוך בהלכות פסח. למד, למד.

תלמד 30 יום לפני הפסח.

אה?

חזק ביותר.

שואלים בהלכות פסח, קודם לפסח 30 יום.

אז זה רמוז בפסוק, ושחט

את הפסח.

בסדר.

הנה, התחלנו כבר לקיים את ההלכה.

אבל יש לנו עוד להשלים הרבה דברים

מהפרשות הקודמות, מפורים.

אבל לפני כן אי אפשר במוצאי פורים בלי לספר בדיחות.

צריך איזה בדיחה שתיים ככה כדי לצאת ידי חובה, זה לא...

אז בואו,

היו איזה שלושה שיכורים

הולכים על מסילת הרכבת.

אז שיכור אחד אומר לשני,

בואי,

תראה כמה יש לנו עוד לעלות מדרגות. וואי, וואי, וואי, כמה מדרגות נשאר לנו.

אז השיכור השני אומר לו,

הוא אומר, על מה אתה מדבר? תראה, בוא הנה, מי שעשה פה את המעקה של המדרגות האלה נראה לי היה מסטול.

תראה איזה גובה עשה את המעקה. עשית מעקה נמוך. למה ככה נמוך? איך אפשר להישען על מעקה כזה?

אז השיכור השלישי אומר לה, חבר'ה, תפסיקו כבר. מה קרה לכם? שניחים רק מקטרין.

הנה, אני רואה שהמעלית באה.

עוד אחד?

יאללה, עוד אחד.

שני שיכורים יושבים בגן הציבורי,

ואחד אומר לשני, דוד,

תגיד,

מה אנחנו נעשה?

מה אנחנו כל הזמן רק שותים ויושבים פה בגן הציבורי,

בוא נעשה משהו מועיל בחיים.

אז הוא אומר לו, יאללה, יוסי, מה אתה אומר? מה נעשה?

הוא אומר לו, אתה יודע מה?

אולי נפתח מכולת?

הוא אומר לו, מכולת?

אתה, יש לך פנים של מכולת בכלל?

הוא אומר, מה אתה, אל תזלזל, אני, אבא שלי היה לו מכולת.

הוא אומר לו, כן, אבא שלך היה לו מכולת?

בוא נראה אותך.

בוא נעשה ניסיון בכאילו.

הוא אומר לו,

בכבוד.

הוא אומר לו, יאללה, תעמוד כאילו אתה מכולת ואני נכנס למכולת.

הוא אומר, הנה, עמדתי.

הוא אומר, יופי, אתה עומד? הוא אומר לו, כן.

טוב, הנה, נכנסתי.

שלום!

בוקר טוב!

הוא אומר לו מה בוקר, צהריים עכשיו.

לא משנה עכשיו, זה רק בכאילו כזה.

הוא אומר לו, טוב, יאללה, מה רצית?

הוא אומר לו, תגיד,

יש לך שלוש לחם?

הוא אומר לו, כן.

הביא את הבקבוקים ריקים?

הוא אומר לו, עזוב, עזוב, אתה, אבא שלך היה לך מכולת,

איזה טיפשות.

אני ביקשתי שלוש לחם, אתה אומר לי, בקבוקים ריקים? מה אתה מבלבל את המוח בכלל?

בוא, בוא נתחלף, אני אסביר לך מה זה, ידון מכולי.

הוא אומר לו, טוב, תתחלף, יאללה.

אז הוא עומד,

הוא אומר לו,

צהריים טובים.

הוא אומר לו, מבורכים.

מה רצית?

אז הוא אומר לו,

אפשר לקבל בקבוק אקונומיקה?

הוא אומר לו, כן,

הבאת בקבוק ריק?

אז הוא אומר לו, לא, אני שותה פה.

כתוב,

יין ושיכר

על טשט.

מה זה טשט?

מה זה טשט?

טשט זה נוטריקון, ראשי תיבות,

תפילת

שיכור תועבה.

צריך לדעת

שמי ששותה רביעית

יין נקרא שתוי.

עשו לו להתפלל.

רביעית,

כבר עשו לו להתפלל.

אם הוא שותה יותר מזה,

אני כבר בכלל שיכור.

זה בכלל תועבה.

צריך לדעת,

כתוב נכנס יין,

יצא סוד.

כמה זה יין בגימטריה?

שבעים.

כמה זה סוד בגימטריה?

שבעים.

נכנס יין,

יצא סוד.

הגאון מווילנה אומר

שיש שלושה פסוקים

בכל התנ״ך,

שכתוב שם

למי הקדוש ברוך הוא מגלה את הסודות שלו.

רק לשלושה.

בשלושה. בשלושה פסוקים בתנ״ך מופיע

למי הוא מגלה את הסודות.

פסוק אחד כתוב בתהילים,

מי שרוצה לראות, תהילים כה.

שם כתוב

סוד אדוני ליראיו.

אז למי הקדוש ברוך הוא מגלה את הסודות?

ליראי השמיים, ליראי השם.

המקום השני בתנ״ך

כתוב בספר משלי בפרק ג',

שם כתוב

ואת ישרים סודו.

אז אצל מי נמצא הסודות של הקדוש ברוך הוא?

אצל הישרים.

אז בינתיים יש לנו כבר שניים.

יראי שמיים וישרים.

השלישי,

כתוב בספר עמוס

בפרק ג'.

שם כתוב

כי אם גלה סודו לעבדיו הנביאים.

למי הוא מגלה את הסודות?

לעבדיו הנביאים.

אז יש לנו ירא שמיים,

יש לנו את הישרים ויש לנו את הנביאים.

מה ראשי תיבות של שלושתם?

יין.

בסדר?

לכן אצל מי נכנס הסוד?

אצל היין.

נכנס יין,

עץ הסוד.

אז הקדוש ברוך הוא מגלה רק ליראים ולישרים

ולנביאים את הסודות שלו כדי שלא יגלו.

הסתבחשמו.

בשבוע שעבר דיברנו

שאת מגיל... מתי נקראת המגילה?

רק

בימים, בשבוע, שהם גימל, א', ו', ה', שזה גאווה.

כן?

כי אמרנו שהעניין של הכול זה הפך הגאווה.

אז נזכרתי בחידוש נפלא

שכתוב שסופה של הגאווה נפילה.

איך כתוב?

לפני שבר, גאון.

איפה שיש גאווה,

זה לפני החביט, לפני השבר.

אבל כתוב בחז״ל, סופה של הגאווה נפילה.

מה הכוונה?

כתוב גאוות אדם תשפילנו.

אם ניקח את המילה גאווה

איך כותבים? גימל?

מה יש בסוף של הגימל?

גימל.

למד

מה הסוף של האלף?

פה.

מה הסוף של הוו?

מה הסוף של ההיא?

יוד.

יש מילוי א' ויש מילוי יוד.

יוצא, שימו לב,

שהאותיות,

סופי תיבות

של הגאווה,

זה בעצם האותיות ייפול.

שמעתם?

סופה של הגאווה נפילה,

סופה של הגאווה, סופה של המילה גאווה,

זה ייפול.

נפילה.

דיברנו

לפני

שתי פרשות על עניין של התרומה,

והיות, והיום זכינו ברוך השם

גם כן לתת תרומות

ניתנות לאביונים,

אלו שלא הספיקו כל החודש נתנו אתמול זכר למחצית השקל,

דיברנו על זה גם בשבוע שעבר.

אז נזכרתי בחידוש נפלא

שרשי הקדוש כותב, ייקחו לי תרומה, כותב לי, לשמי.

ייקחו לי,

אומר לי שמי.

אז יש על זה הרבה פירושים יפים.

אבל אמרתי, אני אגיד לכם את החידוש הזה, מתוק.

תרומה בגימטרייה

651. עכשיו, אם אתה לוקח את המילה

רפא

שלם

תכף תבינו למה דווקא את האותיות האלה,

את המילים האלה.

רפא שלם,

אז יוצא גם 651

כמניין תרומה.

רפא זה 281 ושלם זה 370. ביחד זה 651 כמניין תרומה.

עכשיו, שימו לב,

בין

המילים רפואה שלמה

לרפא שלם, שהוא יוצא תרומה,

אז ההפרש

בין זה לבין זה זה בדיוק 26 כמניין יקוו.

ולכן הקדוש ברוך הוא אומר, ויקחו לי תרומה.

אז אומר רשי, לי לשמי.

מה זה לשמי?

יקווקא.

כי אם תחבר את ה-יוקווקא, את ה-לי שמי,

תחבר לתרומה, יוצא רפואה שלמה.

זאת אומרת, כשאדם נותן צדקה

והוא נותן את זה לשם שמיים,

התוצאה היא רפואה שלמה.

שמעתם איך זה רמוז?

אף לבבל.

תרומה,

פלוס לשמי, פלוס יקוו, יוצא גימטרייה, רפואה שלמה.

במגילת אסתר, שקראנו היום,

כתוב שם,

איש יהודי היה בשושן הבירה,

ושמו מרדכי בן יאיר,

בן שמעין,

בן קיש,

איש ימיני.

צריך לדעת

שמעלת התפילה ביום פורים

היא אדירה.

מי שיודע לנצל את יום פורים לתפילה ולבקשות,

זה יום אדיר,

שהרי כיפורים הוא כפורים.

יום כיפורים זה יום התפילות שלנו בעצם.

אנחנו מהבוקר עד הערב רק מתפללים,

רק מבקשים בקשות.

אז תאר לך מה זה פורים,

כמה צריך להתפלל ביום פורים,

משום שבפורים זה מתוך שמחה,

לא מתוך צום.

מתוך שמחה,

לבקש בקשות.

לא לפספס את ההזדמנות.

אז מי ששומע אותי עכשיו בירושלים בשידור חי,

לא לפספס.

לבקש בקשות.

איך זה רמוז?

כתוב כל הפושט יד נותנים לו.

כל מי שפושט יד, כל מי שמתפלל עכשיו, מבקש,

נותנים לו בפורים.

תבקש, תפשוט יד.

ידברך ייתן.

אז איך זה רמוז בין יאיר, בן שמעי, בן קיש?

יאיר, אומרים חכמים,

שהוא האיר בתפילתו.

זה הכוונה, בן יאיר.

בן שמעי,

שמעו את תפילתו.

בן קיש,

שהקיש על שערי רחמים ופתחו לו.

אז זה רומז, כל העניין הזה של כל השמות שמופיעים שם אצל מרדכי,

שהוא התפלל.

אנחנו רואים שם תפילות עם הילדים,

מתפללים,

כל עם ישראל זועקים,

מתפללים.

יש עניין לנצל את העניין, לנצל את הזמן.

הבחינה מתעוררת מחדש בפורים.

כתוב בכל חג וחג,

על פי הסוד כתוב, שהבחינה מתעוררת מחדש.

אז פורים זה עניין של תפילה, חיבור, שמחה.

השתבח שמו.

ועוד,

למה צריך להיות כתוב בן מרדכי,

בן יאיר, בן שמעי, בן קיש?

מספיק, מרדכי בן יאיר. מה אנחנו צריכים לדעת? בן שמעי, בן קיש?

אומרים חכמים שפה רמוז, שמרדכי בעצם היה,

תקופת חייו הייתה

בין בית ראשון לבית שני.

הוא זכה להיות בשני הבתים.

בשני בתי המקדש.

איך זה רמוז?

שמעי,

גימטריה 420. קיש,

גימטריה 410. זה שניים.

בני הבתי מקדש.

שאחד היה 410. אחד היה 420 שנה.

אז מרדכי היה בן שמעי,

בן קיש. הוא היה גם בזה וגם בזה והיה בן זה.

זה איש ימיני. איש ימיני שהיה משבט בנימין.

מה זה קשור לשבט בנימין?

ידוע שהוא היה צאצא של שאול.

דרך אגב, כתוב,

פעמיים שם כתוב, ובביזה לא שלחו את ידם.

נכון?

ובביזה לא שלחו את ידם.

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, מה העניין?

הדגשה פעמיים, בביזה לא שלחו את ידם.

אם ניקח את ובביזה לא שלחו את

ידם

אז יוצא שזה ראשי תיבות שאול

ובביזה לא שלחו את

אותיות שאול.

אז הם לא שלחו את ידם.

למה?

שבזה הם תיקנו את מה שעשה שאול שחמל על הצאן.

אז בביזה לא שלחו את ידם.

לתקן את העניין הזה.

אגיד לכם עוד חידוש נפלא מהמגילה.

כולנו מכירים את הפסוק

שמרדכי אומר לאסתר.

הוא אומר לה

כי אם החרשת החרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו

ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות.

זה נשמע כאילו

הוא אומר לה תדעי לך אם את לא תעשי את מה שאני אומר לך

אז את עובדת אביך תאבדו.

הגאון מווילנה אומר לא.

הוא לא מאיים עליה.

הוא אומר לה את המציאות ואת העובדה. הוא אומר לה תדעי לך

שכל מה שאת באת לעולם זה בשביל שאת ובית אביך תאבדו.

לכן היא אמרה כאשר אבד וכאשר אבדתי אבדתי.

מה הכוונה?

כתוב

בגמרא שאסתר

פנתה לחכמים

ואמרה להם

כבעוני לדורות

מה זאת אומרת?

תכתבו מגילת אסתר.

למה לא קוראים לזה מגילת מרדכי?

מגילת מרדכי ואסתר.

מגילת אסתר ומרדכי.

מגילת אסתר, כבעוני לדורות.

אתם יודעים למה?

כי המסירות נפש שעשתה אסתר איי איי איי איי איי זה לא פשוט בכלל המסירות נפש של אסתר.

מה היא עשתה?

היא הרי התחתנה עם אחשוורוש.

נולד לה בן.

איך קראו לו?

דרייבש.

דרייבש, עם מי התחתן?

עם גויה.

יוצא שכל הצאצאים

של אסתר המלכה

היו גויים.

אין לה המשכיות בעם ישראל.

היא ובית אביה עבדו מעם ישראל.

לכן היא ביקשה מחכמים ואמרה

כאשר עבדתי, עבדתי.

גם אני עבדתי וגם זרעי עבד,

אבל אני מוכנה לעשות את כל זאת והעיקר שעם ישראל ימשיך.

אני מוסרת את נפשי על עם ישראל.

אין לה המשכיות, לאסתר.

שמעתם?

אבל לעם ישראל יש המשכיות.

אתם מבינים איזה מסירות נפש?

לכן ביקשה לפחות שיזכרו אותי כל שנה.

קוראים מגילת אסתר שיזכרו,

כאשר עבדתי, עבדתי, אבל זה בשביל שאתם תמשיכו.

הרבה לא שמים לב לנקודה הזאת.

לא פשוט בכלל.

דרך אגב,

גם רות

וגם אסתר

זכו שמתוך ה-24 ספרים שנמצאים בתנ״ך,

הם בעצם שני ספרים על שמם,

רות ואסתר.

על מה?

על המסירות נפש שלהם.

על זה שאסתר אמרה, כאשר עבדתי, עבדתי.

ורות,

אמרה לנעמי,

באשר תמותי, אמות.

היא גם עזרה את נפשה.

אז איפה שיש מסירות נפש,

איי, איי, איי,

שם יש את הסייחתא דשמיא האמיתית.

אז לכן רות ואסתר,

משתבח שמו,

לא הרבה שמים לב לעוד פרט חשוב.

תראו,

אחרי שהסתיים הסיפור

של מגילת אסתר,

להיכן

כאן הגיע מרדכי היהודי.

דרך אגב, אתם יודעים מה היה שמו.

שמו לא היה רק מרדכי.

בחזל כתוב ששמו היה פתחיה.

בתנ״ך,

בספר נחמיה,

מופיע ששמו היה מרדכי בלשן.

מרדכי בלשן.

למה נקרא שמו בלשן?

שהיה בקיא בשבעים שפות.

הרי איך הוא ידע שבקתנה וטרש זוממים על המלך?

איך הוא ידע?

הוא הבין את השפה שלהם, את השפה התרסית.

הם לא האמינו שהוא יודע את מה שהם מדברים.

בשם בקתנה, דרך אגב, רמוז,

אומרים בעל הצה ששם רמוז,

שבמגילת אסתר מופיע שם תנא גדול.

זה אומרים בבדיחותא.

למה? ביג תנא, ביג תנא.

תנא גדול.

אבל זה בבדיחותא.

אז כתוב שמרדכי בלשן, שימו לב,

איפה הוא מופיע בנחמיה?

הוא מופיע

שהוא עלה לארץ ישראל עם זרובבל וכל ה...

האנשים החשובים

שעלו

אחרי הגלות,

עלו לארץ ישראל.

אתם שומעים?

עלה לארץ ישראל.

אתם יודעים מה הוא יכול להיות שם בשושן אם הוא היה נשאר שם בפרס?

היה יכול להישאר שם להיות,

מה זה?

סגן של המלך.

ופה, כשהוא הגיע לארץ, הייתה עניות, הייתה דלות

למועלה.

אתם יודעים למה הוא עלה?

מרדכי בלשן ידע שלא כל יום פורים.

לא בכל יום מתרחש ניסה.

שמעתם?

עלה לארץ ישראל.

יש לך כל כך הרבה יהודים שנמצאים בחוץ לארץ.

למה לא לומדים במרדכי היהודי?

יש להם הרבה תירוצים,

יש להם שמה שליחות,

יש להם לעשות ככה, לעשות ככה.

יש יותר גדול

מלדור בארץ ישראל.

חז״ל אומרים, כל מי שדר בארץ ישראל כמי שיש לו אלוה.

כל מי שאינו דר בארץ ישראל כמי שאין לו אלוה.

יש לך יותר פשוט מזה?

אה?

מה זה בכל מחיר?

כל דבר זה לגופו של עניין.

אבל לצערנו, שערי תירוצים לא ננעלו.

אנחנו עדיין נתרץ את עצמנו מצוין.

אבל לפספס דבר כזה?

אז אם יש אילוצים, עניינים, זמני, הבעיה שאתה יודע שאין יותר קבוח מהזמני.

אומרים זמני, זמני, בינתיים הזמן עובר והבן אדם לא שם לב.

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, אז לא בכל שעה מתרחש ניסה.

זה גם כן מתקשר לעניין של פורים.

כתוב בחז״ל בגמרא,

כמדומני, במעשה עם רבי זרע,

שהוא יום אחד,

לא זוכר מי זה היה

הצדיק השני שהיה איתו בפורים,

ואז הוא באמצע יום הפורים, אחרי שהם שתו,

הוא לקח סכין שחיטה ושחט אותו.

שחט אותו.

כשהוא התעורר מהיין,

הוא ראה שהוא שחט אותו.

אז הוא התפלל עליו והקים אותו לתחייה.

שהרי כל מי שמופיע שמו בגמרא היה מחיי מתים.

אם כתוב אמר מור,

זה אחת שהוא היה צדיק גדול, תלמיד חכם, אבל לא מחיי מתים.

מי שהוזכר שמו בגמרא, מחיי מתים.

אז רבי זרע

הקים אותו,

מחיה אותו,

אחרי שהוא שחט אותו.

לשנה הבאה,

הזמין אותו שיבוא עוד פעם לסעודה, אמר לו, לא, לא, לא, עד כאן.

הוא אומר לו, מה, מה קרה? למה?

הוא אומר לו, לא, בכל זמן מתרחש ניסה.

עזוב, לא סומכים על הניסים.

לא לוקח סיכונים מיותרים.

איי, איי, איי, איי, איי.

טוב.

דרך אגב,

למה צריך,

כשקוראים את מגילת אסתר,

כתוב שצריך שיהיו שניים

סומכים אותו, שיעמדו שניים לידו,

אחד מימינו ואחד משמאלו.

בדרך כלל, ביום כיפור עושים את זה, נכון? ראש השנה,

עומדים ליד החזן.

למה צריך את השמיכה הזו?

אז צריך לדעת שזה משתי סיבות.

אחת,

לתת לזה חשיבות לקריאת המגילה,

והדבר השני, בשביל להגיע אותו.

עומדים לידו, שאם הוא טועה, לתקן אותו.

אבל הסיבה הראשונה היא עניין של חשיבות.

שאנשים יראו שמגילת אסתר זה לא דבר פשוט.

זה לא עוד מצווה.

יש פסוק שאומר

ממעמקים קראתיך אדוני.

אדוני

שמעה בקולי.

אז בפסוק הראשון שאומרים ממעמקים קראתיך אדוני,

אז שם שם השם

הוא בהסתר.

הוא כתוב בי' ו'

ואילו אדוני שמעה בקולי זה בעדנות.

אז זה מה שאמרנו, שזה קשור לעניין של מגילת אסתר.

שיש עניין של

אסתר וגילוי, י' כו' ועדנות.

הזכרתי גם בשבוע שעבר, אבל לא הרחבתי,

שהמן יוצא בגימטריה חל בינה.

מה הקשר? שאלו אותי.

אמרת שהמן, גימטריה חל בינה, מה הקשר?

אז אמרתי,

הרי כתוב שבקטורת היו 11 סממנים,

והחלבנה יש לה ריח רע.

כדי לעשות מניין צריך עשרה כשרים.

אחרי שיש עשרה כשרים ויש שכינה שריעה,

עכשיו אתה יכול להוסיף גם חלבנה.

אתה יכול להוסיף גם כל מיני הומונים למיניהם.

אבל קודם כל צריך עשרה כשרים.

דרך אגב,

תראו דבר מעניין מאוד, זה בפרשה שלנו, פרשת כי תישא,

מוזכר עניין של הקטורת.

אז שם,

ב-11 סממנים של הקטורת,

בפסוקים עצמם לא מוזכרים 11 סממנים.

אנחנו רק לומדים את זה

מתוך 13 עיקרים שהתורה, 13,

כן, שאנחנו לומדים מהם,

קל וחומר וכדומה,

אז גזירה שווה וכולי,

של רבי ישמעאל,

ברייתא של רבי ישמעאל.

אז בפסוק עצמו מופיע רק

ארבע שמות של הסממנים.

ומה הסימן שלהם?

שולחן.

למה?

כי מאז שאין לנו בית מקדש ואין את הקטורת,

השולחן שלנו מכפר.

שולחן שלנו זה במקום מזבח.

אז הוא מכפר.

אז לכן בפסוק מופיע, כך אומר הגאון מבינה,

רק ארבע

שמות של הקטורת,

והסימן שלהם שולחן.

נו,

מה השמות של החאן?

סימן של החאן.

זוכרים או לא זוכרים?

של מה הסידור?

אה?

נו זה הנרד, נו.

חטא זה החלבנה.

לבונה.

והשין.

ניקח סידור, בינתיים אני אמשיך.

תשמעו חידוש מדהים.

מה, נגמר פה רימה? עדיין פוצצים פיצוצים פה?

אה, מהדרים, מחמירים.

ישתבח שמו, יפה.

עמלק ידוע שהוא בעצם הנכד

של עיסאו.

נכון?

עיסאו, אליפז, עמלק.

אז עמלק

הוא הנכד של עיסאו.

מצאת או עוד לא?

עמוד 17. אז כתוב

בפסוק

בנביא ישעיה,

משורש נחש יצא צפה.

שמעתם?

נחש צפה.

זוכרים?

נחש צפה.

משורש נחש יצא צפה.

נשמעו דבר מתוק.

עשו,

עין,

צין, וו.

גימטריה,

זהו נחש.

עשו,

הגימטריה, הגימטריה שלו,

זהו נחש.

צפה,

גימטריה, עמלק.

יוצא

משורש נחש, שזה עשו,

יצא צפה.

אז עמלק יצא מעשו, הוא הנכד שלו.

אולי אתה מחזיר רמוז?

עפלא ופלא.

נו, מצאת?

אה?

בוס?

שיקולים. לא?

לא?

אתה מוכן להביא לי רגע?

איפה אתה קורא?

פה, פה למעלה, אתה הסתכלת למטה.

ויאמר אדוני אל משה,

קח לך סמים,

נטף

ושחלת

וחלבנה,

סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה,

נכון?

אז יש לנו רק ארבעה שמופיעים פה בשם שלהם.

נטף, שחלת, חלבנה ולבונה,

שזה סימנם

שולחן,

אותיות שולחן, ש״ל, ח׳, נ׳.

בסדר?

אתה מסכים או לא מסכים?

מסכים, השתבח שמו, אז אפשר להמשיך.

רבותיי, היום קראנו,

ביום פורים,

אנחנו קוראים את הפרשה של עמלק.

בואו תראו איזה דברים כתובים פה,

משתבח שהם יולדו.

אנחנו קוראים את זה כל שנה,

שאלה מה אנחנו מבינים, מה אנחנו אומרים בכלל.

ויבוא עמלק ויילחם עם ישראל ברפידים.

אומרים חז״ל, מתי עמלק בא להילחם?

כשרפים ידיהם.

מה זה רפים ידיהם? בתורה רפים ידיהם נהיו

חלשלושים

אז בא עמלק.

ויאמר משה אל יהושע,

בחר לנו אנשים,

וצא יילחם בעמלק מחר.

למה מחר?

למה לא היום?

אנוכי ניצב על ראש הגבעה

ומטה האלוהים בידי.

ולמה משה לא נלחם הוא בעצמו? למה הוא שולח את יהושע?

תראו כמה שאלות יש בו.

אנוכי ניצב על ראש הגבעה, ומטה אלוהים בידי.

טוב,

ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להילחם בעמלק.

ומשה, אהרון וחור עלו ראש הגבעה.

מאיפה נכנס לנו חור עכשיו?

מה פתאום הכניסו אותו עכשיו פה?

למה דווקא שלושתם מצוינים?

והיה כאשר ירים משה ידו

וגבר ישראל.

וכאשר יניח ידו

וגבר עמלק.

לא הבנתי.

אז שישאיר את היד למעלה.

למה הוא מוריד?

אם כשאתה מרים את היד

גובר ישראל,

אז למה לא יוריד את היד כשיגבר עמלק?

תשאיר את היד למעלה.

אה?

משה רבנו יש לו בעיה להחזיק את היד?

אצלו הכל ניסים, מה הבעיה שירים את היד? מה, גדוש ברוך הוא, אלבורך מחזיק לו את היד, מה?

מה?

מה המסר?

יש פה מסר, זה לא פשוט ככה.

וידי משה כבדים, מה קרה?

קודם כל, אמרת מקודם,

ידו.

ידו, פתאום וידי.

שתי ידיים.

וידי משה כבדים.

ויקחו אבן, וישימו תחתיו, וישב עליה. מה זה קשור לידיים?

למה לא לשים לו כרית?

חסר כרים וכסתות.

מדכה.

מזרונים, משהו.

למה אבן?

מה זה קשור לזה שידיו כבדים בכלל?

מה הולך פה?

ואהרון וחור תמכו בידיו, מזה אחד ומזה אחת.

ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש.

מה הקשר?

ידיו אמונה.

הם לא מדברים.

מה זה עד בוא השמש?

ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב.

למה רק החליש אותם?

מה, יש מצווה למחות, לא?

למה רק החליש אותם?

ויאמר אדוני אל משה,

כתוב זאת זיכרון בספר,

ושים באוזני יהושע.

כי מחו אמחה את זכר עמלק מתחת השמיים.

רגע, אבל יש פסוק במקום אחר שאומר,

תמחה את זכר עמלק.

יש לנו ציווי למחות.

ומה כתוב פה?

שיזבורך ימחה.

אז מי צריך למחות?

אנחנו או יזבורך?

ויבן משה מזבח ויקרא שמו אדוני ניסי.

ויאמר כי יד על כס יא מלחמה לאדוני בעמלק מדור דור.

גם פה יש שאלות.

למה לא כתוב כיסא?

למה כתוב יא ולא יכו' וכה?

ומה זה מדור דור?

יש הרבה שאלות.

אז בואו תשמעו כמה חידושים יפים שמתקשרים לזה.

שימו לב.

ויבוא עמלק ויילחם עם ישראל ברפידים.

כתוב

אין בן חורין

אלא מי שעוסק בתורה.

בסדר?

וכתוב

אל תקרא חרות, חרות על הלוחות, אלא חירות.

מכאן לומדים.

אל תקרא חרות אלא חירות.

אין בן חורין אלא מי שעוסק בתורה.

כמה זה חירות בגימטריה?

חיים קשים, אה? יש הרבה גימטריות השיעור הזה.

שש מאות ארבע עשרה, יפה מאוד. כמה זה תרי״ג מצוות?

אז חרות, מה זה?

חרות זה מעל,

מעל התרי״ג מצוות, נכון?

נכון?

לכן כתוב,

והיה כאשר ירים משה ידו.

למה כתוב, והיה כאשר ירים משה ידו.

איך היה צריך להיות כתוב?

והיה כאשר הרים.

ירים זה לשון עתיד.

כאשר אנחנו

נרים את ידינו

ונתגבר בתורה,

עז וגבר ישראל.

עכשיו שימו לב,

כמה זה גימטריה תריד?

שש מאות ארבע עשרה.

מה אמר יעקב לעשו?

סליחה, יצחק לעשו.

והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוואריך.

זאת אומרת, כאשר אתה תבטל אותו מהתיר, את עם ישראל,

שאתה תגרום להם שלא ילמדו תורה.

כשהם יתרפאו בתורה לא יהיה להם את הטריד,

את השש מאות ארבע עשרה, את החירות.

אז ופרקת עולו מעל צוואריך, זה עמולג.

עמלק הוא בא לקרר אותנו בלימוד התורה.

הבנתם?

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי.

אז לכן,

ויאמר משה אל יהושע,

בחר לנו אנשים, אנשים זה לשון חשיבות,

גדולי תורה,

וצא יילחם בעמלק מחר.

מה זאת אומרת מחר?

הוא אומר לו, אני מדבר איתך פה עכשיו, אני אומר מסר לעם ישראל לדורות.

המלחמה עם העמלק היא תהיה עד ביאת המשיח.

זה לא זבנג וגמרנו.

עמלק תמיד בא להילחם איתנו לפני הגאולה.

כל ההיסטוריה.

כל פעם שהיינו אמורים להיגאל, בא עמלק.

אז הוא אומר לו, צא יילחם בעמלק.

איך נלחמים עמלק?

מוסיפים בלימוד התורה עוד תורה ועוד תורה ועוד תורה.

זה מעל המצוות.

לכן תראו, כתוב

ריקנים שבך

מלאים מצוות כרימון.

אז שואלים,

אם הם רקנים, איך הם מלאים במצוות?

אתה אומר ריקנים,

אז איך אתה אומר מלאים מצוות? אלא שימו לב טוב.

ריקנים שבך מתורה,

הם עדיין מלאים במצוות.

אם תיקח את הריק בעם ישראל, הוא מלא מצוות.

עושה ג'סטות, חסדים, צדקות, עוזר.

יש לו הרבה מצוות.

אבל הוא ריק בתורה.

זה הכוונה, ריקנים שבך.

שריקנים מתורה.

אבל אנחנו צריכים, רבותיי, להיות מלאים בתורה.

כי זו החירות שלנו האמיתית. אין בין חורין אלא זה שעוסק בתורה.

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי.

למה דווקא הוא אומר ליהושע לצאת?

למה דווקא יהושע?

אתם יודעים למה?

כתוב אצל יוסף,

יוסף אמר,

את האלוהים אני ירא.

ופה

אומר משה ליהושע,

וצאי לחם בעמלק.

יהושע

היה צאצא של יוסף.

והיות

והוא אמר את האלוהים אני ירא.

אז יהושע, אתה שומע?

הלו?

אז יהושע

הוא זה שצריך בדווקא

לעשות את השליחות.

למה?

היות והוא צאצא של יוסף,

מה כתוב אצל יוסף?

מה כתוב על עמלק?

קראנו פרשת זכור

שבוע שעבר

מה כתוב על עמלק?

ולא ירא אלוהים

עמלק לא ירא אלוהים

אבל יוסף מה אמר?

את האלוהים אני ירא

זה לעומת זה עשה אלוקים

לכן אומר משה ליהושע אתה הולך לצאת להילחם

אתה מזרעו של יוסף וירא אלוהים

אתה הולך לכסח את זה שהוא לא ירא אלוהים

אז הוא אומר לו תדע לך

במשך ההיסטוריה המלחמה תהיה כל הזמן עם עמלק

ואנוכי נותן התורה משה

ניצב על ראש הגבעה ומטה האלוהים בידי

אם אתם כל הזמן תראו את התורה כעיקר העיקרים

יהיה לכם את מטה האלוהים יהיה לכם ניסים ונפלאות

הרי אם המטה הוא היה עושה את כל הניסים והנפלאות

אם אתם תהיו מחוברים לתורה ותזכרו שראש הגבעה זה משה רבנו

זה נותן התורה

זה המסר. ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להילחם בעמלק

ומשה אהרון וחור עלו ראש הגבעה

למה דווקא שלושתם?

כי עם התורה צריך שני דברים

דבר ראשון

מסירות נפש

בלי מסירות נפש אתה לא תזכה לתורה

ואתה חושב שאתה תשב ותלמד תורה עם כוס קפה ועוגיות וככה בסטלבט כזה

ככה לא לומדים תורה

צריך עמל

להשיג תורה צריך חביבי להיות פייטר צריך מסירות נפש

חור מסר את נפשו

כידוע

הרי הוא נהרג

בעניין של העגל

דרך אגב שואלים

למה אהרון לא מסר את נפשו כמו חור?

אה?

למה הוא לא מסר את נפשו כמו חור כשהוא מסר את נפשו?

אתם יודעים למה?

אני לא אגלה לכם יותר מאוחר תחזיקו מעמדים נמשיך קודם כל ברעיון פה

תזכירו לי אם אני אשכח

אז חור זה מסירות נפש,

אהרון

זה שלום,

אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריות, מקרבן לתורה

דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום

אז כאילו שני ניגודים

מצד אחד מסירות נפש זה פייטר, לוחם, קרבי

איך אומרים התימנים? גזעני!

אבל מצד שני יש את אהרון

שמעגל פינות, אה זה, תשמעו חבר'ה, זה חיבוקים, נשיקות, חידוד

הסתבח שמו

אז בתורה צריך גם את זה וגם את זה

פעמים צריך את זה, פעמים צריך את זה, תלוי באיזה מצב אנחנו נמצאים

על זה הוא בא להגיד

כשאתם תעברו עכשיו את כל ההיסטוריה עד ביאת המשיח

כל הצרות והגלויות וכולי

זה הכלי עבודה

פעמים צריך בתורה מסירות נפש

פעמים צריך את האחדות והאהבה והשלום

כל פעם לפי העניין

והיה

כאשר ירים משה ידו בעתיד

כאשר התורה תתרומם

אז וגבר ישראל

תדעו לכם, זה כלל

התורה תרבה בעם ישראל וגבר ישראל, אף אחד לא יאכל עלינו

אבל כאשר יניח ידו צריך מנוחה

הוא חייף

איי איי איי אז וגבר עמלק

זה מסר לדורות

וידי משה כבדים

מה זאת אומרת?

המסר

תדעו לכם

בדורות

יהיה מציאות של עליות, ירידות

התורה לא תהיה תמיד למעלה

אז ויקחו אבן וישימו תחתיו

מה פירוש אבן?

מה כשל אבן? מה מסמל האבן?

בספר ישעיה

בפרק כח פסוק טז אומר שם הפסוק

ייסד בציון אבן

התרג'ום

כותב שם

ממנה בסגיון מלאך

יוצא שאבן פירושו מלך

שמעתם?

אז מה המסר לדורות?

הוא אומר כאשר התורה,

כוח התורה

לא יהיה חזק

אז יהיה צורך

שתעמידו עליכם מלך כמו שהיה בתקופת

שאול המלך

ששמואל העמיד את שאול למלך לפני כן לא היה מלך בישראל אבל עם ישראל רצו מלך

אז וישימו תחתיו

כאילו במקום

אז יש חוק מלכות ויש חוק תורה

אז לכן כשכוח התורה יורד

אז על זה אומרת המשנה בפרקי אבות

שצריך להתפלל על שלומה של מלכות

שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו

יש

גורסים אחרת איש את רעהו בלעו

כן

אבל תכלס

צריך להתפלל בשלומה של מלכות

למה אם אין מלכות אוי ואבוי יהיה אנדרלמוסיה

אבל אם יש לנו תורה

אם יש סנהדרין

לא צריך מלכות

אז אומר הפסוק

ויקחו אבן וישימו תחתיו

וישב עליה

ואהרון וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחת

כמו שאמרנו

צריך גם את זה

וגם את זה

ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש

זאת אומרת

עד שיבוא השמש מה זה יבוא השמש?

כתוב בפסוק

ולפני שמש ינון שמו

ינון זה אחד משמותיו של המשיח

אז אומר פה הפסוק עד שיבוא השמש

עד שיבוא המשיח

במה צריך להתחזק?

באמונה

ויהי ידיו אמונה

צריך להאמין בביאת המשיח עד שהוא יבוא

נחכות לו

ובינתיים

ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב

המלחמה לא נגמרת אנחנו ממשיכים להילחם עם עמלק

כל הזמן כל פעם שלומדים יותר תורה

מחלישים אותו

אנחנו נחים מהתורה נמצאים במנוחה

הוא גובר

מלחמה עד בוא השמש

עד שיבוא ינון

אנחנו בניסיונס

ניסיונות האמונה

ואז אומר הקדוש ברוך הוא

אם אתם לא תמחו

אז אני אמחה, תכתוב את זה בספר ויאמר אדוני אל משה

כתוב זאת זיכרון בספר

ושים באוזני יהושע

כי מחו אמחה

אני בורא עולם את זכר עמלק מתחת השמיים

אם אתם לא תצליחו לגמור את עמלק לקיים את התמחה

אני אמחה בסוף

בכל מצב הוא יימחה

ויבן משה מזבח ויקרא שמו אדוני ניסי

אמרנו כבר בחנוכה שניסי המילה נס

זה מלשון עלייה

אמרנו שנס זה פלא, זה דגל

נס להתנוסס, כל המהות של הנס

זה לעלות

אז השם ניסי

ויאמר כי יד על כסייה מלחמה לאדוני בעמלק מדור דור

המלחמה הזאת בעמלק

היא לא מעכשיו

היא מההתחלה שם אצל האבות הקדושים

עד ביאת המשיח

מדור דור זה גם אותיות מדורדר, מדרדר

עמלק הוא כל הזמן מדרדר אותנו

שם מלחמה

אז מה זה כי יד על כס יאה

כתוב שאין הכיסא שלם

ואין שמו של הקדוש ברוך הוא שלם

עד שימחה זכר עמלק

לכן חסר פה את האותיות א'

מהכיסא

ומהשם השם חסר ו' והא'

איזה אותיות זה יצא לנו?

א',

ו', ה',

שזה המילה איבה

כך כתוב בפסוק

איבה למושב לו

איבה למושב לו

מושב זה הכיסא

אז איבה זה האלף ו' וה'

שהקדוש ברוך הוא

כשיבוא הסוף וימחה את עמלק

יחזור האיבה האלף ו' וה'

כשהקדוש ברוך הוא מחכה לזה

איבה כביכול מלשון תאווה

כשהקדוש ברוך הוא מחכה

למחיית עמלק

אבל הוא מחכה שאנחנו נעשה את זה כי הציווי הוא עלינו

תמחה את זכר עמלק הבעיה שאנחנו מתמהמהים

לא מתחזקים בלימוד התורה

שזה בעצם הכלי נשק האטומי נגד עמלק

עמלק לא הורגים אותו ביריות ולא בכדורים

ולא אין בין חורין לזה שעוסק בתורה

זה הרעיון של כל מה שאמרנו עד עכשיו

אבל זה עוד לא נגמר

בואו תראו רבותיי

כל המחיות של עמלק

כל המחיות של עמלק

רמוזות רמוזות במילה אמחה, קימחו אמחה,

א', מ', ח', ה'.

בגאולת מצרים שעמלק בא להילחם

מה ראשי תיבות אמחה?

א',

אהרון,

מ',

משה,

ח',

אמרנו ח'ור,

ה',

השם,

הזמחה,

אהרון,

משה,

חור, השם.

זה בגאולת מצרים.

אצלנו בפורים

ממחיית עמלק הוא המן,

מה היה לנו האלף?

נו,

אסתר, מה היה לנו מם?

מרדכי.

מה היה לנו ח'?

חרבונה, זה אליהו.

מה זה הה?

יתברך שמו.

זה היה בפורים.

בגאולה עתידה

שאנחנו מצפים לה בכל רגע ורגע.

גם יהיה אמחה.

מי זה האלף?

אליהו.

מ' משיח. יפה.

ח' מה זה?

כתוב בגמרא

שמונה נסיכים.

והה, השם יתברך.

מי הם השמונה נסיכים שמופיעים בגמרא?

אדם

אדם הראשון.

ישי,

אבא של דוד המלך.

שאול,

שמואל,

עמוס,

צפניה,

צדקיהו וחזקיה.

אלה השמונה נסיכים

שיבואו ויעזרו במלחמה בגאולה האחרונה.

גאולה האחרונה תיעשה על ידי אליהו,

משיח,

שמונת הנסיכים.

וכמובן, מעל הכל, השם יתברך.

אז זה שוב רמוז במילה אמחה.

מחו, איך אני מחו?

על ידי אמחה.

חזק ביותר, אה?

היה כדאי לבוא לפה רק בשביל זה, לא?

דרך אגב,

אמרנו

שהוא אומר לו,

ויאמר משה ליהושע,

בחר לנו אנשים,

וצא יילחם בעמלק,

נכון?

בסדר?

ואחר כך הוא אומר לו,

ויאמר השם אל משה, כתוב זאת זיכרון בספר,

ושים באוזני יהושע.

אם הוא כותב, בשביל מה לשים לו גם באוזני יהושע? בשביל מה לשנן לו את זה?

מה העניין?

אתם יודעים מה העניין?

תשמעו סיפור שהיה בהיסטוריה.

אז דוד המלך שמענו, נכון?

השתבח שמונענו.

מי היה שר הצבא בזמן דוד המלך?

יואב בן צרויה.

דוד המלך

שולח אותו

לחסל שם את אחמלק,

והוא

הוא משאיר,

הוא משאיר את הנשים בעטף,

והוא הורג רק את הזכרים.

דוד המלך שואל אותו, למה הרגת רק את הזכרים ולא הרגת את כולם?

אז הוא אומר לו, תראה,

ככה לימד אותי אמורי.

באמורי למדנו,

מחו תמחה

את זכר עמלק.

אומרת הגמרא,

שבשתו

כוון דעול עוז.

ילד שלומד עקום פסוק,

זה נשאר לו כל הזמן, לך תתקן לו את זה עכשיו.

חשוב שהגרסד ינקותא,

כן?

הלימוד הראשוני

יהיה מדויק,

כי אם הוא לומד שלה בלה,

אז יכול להיות מזה תקלות,

כמו אצל יואב בן צרויה.

שמה היה?

שהוא אומר,

זה מה שלימד אותי אמורי.

עמלמד לימד אותנו,

תמחה את זכר עמלק.

אז הוא מחה את כל הזכרים, השאיר את הנשים בעטף.

לכן פה אומר משה,

מה הוא אומר?

השם אומר למשה?

כתוב זאת זיכרון בספר.

זה לא מספיק לשים באוזני יהושע. למה?

שהוא לא ילמד כמו יואב בן צרויה בהמשך.

אז אם הוא שומע בעל פה וזה לא כתוב לו, הוא לא קורא.

והוא לא, אמורי לא מפרש לו ומסביר לו. הוא אומר לו, תשמע, מה שכתוב פה בלי ניקוד,

כתוב

כן?

מחות תמחה

את זכר עמלק, אין ניקוד בתורה.

אז הוא יכול לקרוא זכר.

לכן לא מספיק לכתוב.

ושים באוזני יהושע,

תגיד לו, זכר, לא זכר, זכר עמלק.

זה שכתוב זה בלי ניקוד, הוא יכול לקרוא זכר.

לכן הוא מדגיש,

כתוב זאת זיכרון בספר זה לא מספיק.

ושים באוזני יהושע

כי מחו אמחה את זכר עמלק, לא את זכר עמלק.

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי.

אז אמרנו,

שאלנו את השאלה,

מדוע אהרון

לא עשה מסירות נפש

כמו חור?

משום

שאם אהרון

היה נהרג חלילה

כמו שחור נהרג,

אוי ואבוי.

אוי ואבוי. לא הייתה אפשרות לסלוח לעם ישראל חלילה.

ואנחנו רואים דוגמה כזו בהמשך,

כשהיה עם הנביא זכריה,

שכשהרגו את הנביא זכריה,

כמו שנאמר,

אם יהרג בבית השם

כהן ונביא,

אז כתוב שהדם שלו היה מבעבע,

ובא אותו רשע,

והרג כל כך הרבה אנשים,

בלי סוף

אנשים נהרגו על ידי אותו רשע.

בגלל

שראה שאדם מבעבע בבית המקדש.

אמר, מה זה האדם הזה?

אמרו לו, לא, זה פה, זה פה, ניסו לתרץ. אמר, אתם, אתם תעבדו עליי.

זה לא נראה טבעי.

אז בסוף גילו לו,

ששם הרגו את הנביא זכריה,

אז הוא התחיל להרוג בלי סוף אנשים,

כדי להרגיע את הדם של הנביא זכריה.

ואז הוא שאל אותו, אתה רוצה שאני אגמור את כולם?

אין לי בעיה, אני אגמור את כולם.

ואז הפסיק הדם לבעבע.

אבל ראית איזה קטרוג אדיר היה מהדבר הזה,

שהרגו את הנביא זכריה?

לא פשוט.

אז תאר לך שהיו הורגים את אהרן?

אוי ואבוי.

אז לכן אהרן

לא מסר נפשו,

כי הוא דאג לכלל ישראל.

הוא לא דאג לעצמו,

הוא דאג לכלל ישראל.

שהרי אם הוא יהרג,

אוי ואבוי, לא יהיה מחילה על עם ישראל.

אז הוא העדיף

לעשות עבירה כביכול,

והעיקר שהתיק יהיה עליו

ולא על כלל ישראל.

הבנתם מה זה אהרן?

וכל זה הוא עשה כדי למשוך זמן.

הוא רצה למשוך זמן,

עוד יום אחד למשוך זמן,

אבל השטן עשה את שלו וגרם לכך שמיד יצא

העגל

וזה על ידי מיכה

שזרק לתוך זה

את אותו טליון שהיה כתוב עליו, עלי שור,

עלי שור,

ומזה יצא העגל.

איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי

נשאלת השאלה, יש לי עוד חמש דקות, תחזיקו מעמד

נשאלת השאלה

למה כתוב בפרשה שלנו

מי לשם אליי

וייאספו אליו

כל בני לוי

אבל אחר כך כתוב

ויעשו בני לוי

כדבר משה

למה לא כתוב כל?

בהתחלה כתוב כל, וייאספו אליו כל בני לוי

אחר כך מה כתוב?

ויעשו בני לוי

כדבר משה

למה לא כתוב פה כל?

תראו איזה מסר יש פה איי איי איי איי אתם יודעים בהתחלה

כשיש איזה קריאת קודש

אתה רואה את כולם מתלהבים אה אה פייטרים

אבל

הניסיון זה מי נשאר עד הסוף

מי לא מתייאש, מי לא מתייבס במשך הזמן,

יורד לו האוויר

ככה זה כשמתפעלים בהתחלה זה פשש פשש

מרוב פשש פש פש יורד האוויר

כך כתוב גם עם הזקנים אצל פרעה

כתוב שהזקנים הלכו עם משה ואהרון

אז בהתחלה היה להם התלהבות

אבל כשהם הגיעו ליד השער

אז כתוב שהם נשמטו על אחד אחד

עד שנשארו רק משה ואהרון כשהם נכנסו לפרעה

אז אותו דבר גם פה

אצל בני לוי, בהתחלה כל בני לוי

ואחר כך

ניסיונס

ניסיונס

עוד חידוש מהפרשה מעניין, אני לא זוכר אם אמרתי לכם את זה

אבל מצווה בחזרת

גם אם שמעתם את זה כבר

מצווה בחזרת, הנה אנחנו לפני פסח עכשיו

כתוב

שהקדוש ברוך הוא בפרשה שלנו, פרשת כי תישא

אומר

אמור אל בני ישראל אתם

עם קשה עורף

רגע אחד אעלה בקרבך וחיליתך

ואחר כך אנחנו שומעים שמשה רבנו

אומר לקדוש ברוך הוא

ילך נא השם בקרבנו

כי העם קשה עורף הוא

וסלחת לעווננו ולחטאותינו

ונחלתנו

שמתם לב מה קרה פה?

הקדוש ברוך הוא אומר

מה הסיבה שהוא כועס על עם ישראל?

כי העם קשה עורף הוא

מה אומר משה לקדוש ברוך הוא?

ראש העולם

לעם קשה עורף, סלח לנו

איך יכול להיות

שהקטגור נהיה סנגור?

איך זה?

זו הסיבה לקטרוג

אז אתה בא עם אותו משפט, אתה מסנגר

איך יכול להיות?

אלא המסר,

עם ישראל צריך לעבור עוד הרבה ניסיונות בגלויות,

כמו שקראנו היום

בפרשה של פורים.

צריכים לעבור הרבה ניסיונות.

אם הם לא יהיו קשי עורף כנגד כל הגזרות של הגויים הם לא ישרדו.

הם צריכים להיות בעלי אמונה,

הם צריכים להיות חזקים,

הם צריכים להיות קשי עורף.

אם יהיו עקשנים,

הם ישרדו.

אבל אם הם יהיו חנונים

לא יישאר מהם כלום.

בלאו הכי נכון שהם עם קשי עורף

והם כביכול מרדנים וכדומה.

אבל התכונה הזו, כשמשתמשים בה לצד הנכון,

זו בעצם הסיבה להצליח לעמוד בניסיונות.

טוב, האמת היא שיש עוד הרבה מה לומר,

אבל השעה כבר עושה את שלה.

מקסימום,

בשבוע הבא נשלים, כהרגלנו,

משתדלים להשלים את מה שמחצירים

בפעמים הקודמות, מה שנצליח נצליח, ואם לא,

עוד חזון למועד.

אנחנו רק מקווים שהמשיח יבוא לפני.

מה אמרנו?

למי אנחנו מחכים?

אמחה,

אליהו משיח.

שמונה נסיכים,

והשם יתברך מעל כולם.

חזקים וברוכים.