הרב אורי יצחק: ההבדל בין ספורט להתעמלות
- - - לא מוגה! - - -
בואו ננסה להבין.
מה ההבדל בין ספורט לבין התחמלות?
יש כאלה שחושבים שספורט
זה באנגלית התחמלות.
מה פתאום? יש הבדל עצום בין זה לבין זה.
הרמב״ם כותב שכל יהודי
צריך להתחמל.
זה א' ב'.
אומר הרמב״ם,
שימו לב,
שאפילו יאכל אדם
כל המאכלות הרעים שהן כחרבות לגוף,
כל זמן שמעמל את גופו,
ערב אני לו
שלא יחלה מאותם מאכלים.
מדברים אחרים זה משהו אחר.
אבל מהמאכלים,
אם הוא עושה התעמלות,
הוא מסודר.
מי אומר את זה?
הרמב״ם,
רופא נאמבר וואן בעולם.
בין השאר, כן?
איי, איי, איי, איי, איי.
אבל מה זה ספורט?
זה משהו אחר לגמרי.
הרמב״ם כשאומר להתעמל הוא מתכוון תרוץ,
תלך, תרכב על אופניים, תעשה מה שאתה רוצה.
אבל ספורט זה ספורט תחרותי.
על זה לא דיבר הרמב״ם, זה היוונים.
להתחרות אחד עם השני, מה זה קשור להתעמלות?
ברגע שמתחילים להתחרות אחד עם השני, פה מתחיל הצהרות.
אה?
לא רק זה.
יש לך צופים.
הצופים גם עושים התעמלות.
לא, הם יושבים, כמו שאתם יושבים עכשיו.
לא עושים התעמלות,
נכון?
ואז מה?
ואז יש נבול פה,
יש אלימות,
מסכנה אימא של השופט.
מי התיר את זה?
אני לא מדבר בשבת,
אני מדבר ביום חול.
מה יש לך לצפות בהם?
אתה משועמם?
באת לפה להתברבר?
אתם יודעים,
בווידוי,
מי שאומר וידוי פה יודע,
אנחנו אומרים, אשמנו, בגדנו, גזלנו.
בסוף הווידוי אומרים, טעינו וטעטענו.
אומרים טעינו בט' או טעינו בתו?
בתו.
למה לא אומרים טעינו בט'?
מה ההבדל בין טעינו בט' לטעינו בתו?
שימו לב.
טעה בט' זה אחת שרצה להגיע לשם,
ובטעות הוא הגיע לשם.
זו טעות.
אבל טעינו זה משהו אחר.
דוד המלך אומר בתהילים, טעיתי כשא עובד.
השא, הכבש שהוא עובד, שאין לו רועה,
אין לו תכלית בעצם, הוא לא יודע לאן ללכת, הוא לא יודע מה לעשות.
הוא מתברבר בשטח, הוא כמו בניוטרל.
הוא לא יודע מה לעשות, הוא מסתובב, מסתובב, לא יודע מה עושים, לאן הולכים?
על זה אנחנו מתוודים. אומרים, ריבונו של עולם, טעינו, התברברנו, בזבזנו את הזמן על חרטות.
מה יצא לנו בכל הצפיות של סרטים ומשחקים?
הם עשו הכסף,
הם התחמלו,
ואנחנו מה? פיצחנו גרעינים.
ואמרנו, וואלה, הוא שחקן, וואלה, וואלה.
נו, ומה יצא לי מזה?
שרפת את החיים שלך על פאדי,
במקום שאתה תהיה הגיבור של הסרט שלך, מה אתה עושה?
לא חבל על הזמן?
יש מתנה יותר יקרה מהזמן? מה אתה מבזבז את זה?
ואנשים יושבים שעות על גבי שעות, ימים על גבי ימים,
מה?
לצפות בהם.
ומעריצים אותם.
מה זה מעריצים?
תגיד, אתה עושה צחוק אתה?
מעריצים רק את הקדוש ברוך הוא, נקדישך ונעריצך.
אתה מעריץ לי זמרים, מעריץ לי שחקנים, מה קרה?
איי, איי, איי, איי. אז מילא אתה משחק, אתה בעצמך רץ, מתעמל, אבל לא בשביל להרים,
לא בשביל לנצח,
בשביל הבריאות.
על זה דיבר הרמב״ם,
וזה מצוין.
אבל היוונים היה להם אליל,
לכל דבר היה להם אליל.
היה להם אליל הים,
אליל היבשה,
אליל הזמר,
אליל הספורט, קראו לו ספרטקוס.
ואבוי דא זורו!