'לוותר' - אתם חושבים שיש משהו שמוכן לעשות כזה דבר?
חגיגת הקרבת קרבן הפסח היתה המעמד הכי גדול שהיה לבני ישראל מאז שיצאו למצרים. זו היתה עת דודים של התקרבות לה' יתברך, הזדמנות נפלאה להיות ביחד עם כל ישראל, להמצא בחבורת בני משפחתם הקרובים ביותר, ולשיר בקהל את שירת החירות משעבוד. והנה על כל זה פעלו בנפשם לוותר, כל זה הם ויתרו על מנת לטפל במת מצוה, מוכנים היו לוותר על הנאה עילאית ואפילו טבעית בכדי לקיים מצוה שאין עליה הרבה קופצים, מצוה הכרוכה בלא מעט צער, להתעסק עם מת ואנינות הדעת, ובגללה צריך לוותר ולהפסיד את כל עונג החג למשך שבעה ימים.
כדי לקרב את הדבר אל החושים ולהעריך את מלוא המשמעות שלו, צריך אדם לעמוד ולחשוב, האם היה מוכן לוותר על שמחת חתונה של בנו יקירו, כדי לבקר אצל עני חולה ומדוכא ביסורים ולשמש אותו, לעודד אותו, לנחם אותו ולהחיותו? האמנם יש בכוחו הרגיל של אדם להתרומם עד כדי כך? עד כדי ויתור על שמחה מוצדקת ועל הנאה שמגיעה לו מצד הדין ומצד היושר, ובמקום זה לנוע ולנוד לטובת מי שהוא בודד וגלמוד? יש מעשה באחד מגדולי ישראל שליל פסח, מחכים כל בני המשפחה, והוא מתאחר ולא יודעים איפה הוא נעלם, ויוצאים לחפש ולא מוצאים, כחצי שעה לפני חצות הוא הגיע הביתה ואמר מהר מהר מהר נצטרך לעשות את הסדר, אחרי שהוא גמר את הסדר בחצי שעה כדי שיספיק לאכול את האפיקומן, אז שאלו אותו מה היה, מה קרה איך נעלמת מה קרה? אז הוא אמר להם, התברר לי שיש אלמנה שאין מי שיעשה לה את הסדר, והיא והילדים שלה איבדו את הבעל לפני כמה זמן והם יצטרכו להיות בסדר לבד ולא יודעים לעשות את הסדר, אז הוא הלך ועשה להם את הסדר ושמה הוא האריך, לא בחצי שעה, כדי לשמח אותם ושלא ירגישו שום מחסור וכו', והשאיר לעצמו את פרק הזמן בשביל לסיים גם אצלו את הסדר בבית. זה גדולי ישראל. אז אתם חושבים שיש מישהו שמוכן לעשות כזה דבר, לוותר?