עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה
האדם שרואה בזולת רק צד המעלה, ועל עצמו תמיד רואה החסרון כמו שהיה משה רבינו, מסתעף מזה שלשה דברים, עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה, כי ע"י שהוא מכיר את המעלות של הזולת, מביט על הצלחתו בעין טובה.
משה רבינו סירב לקבל אתה שליחות, ואמר לקב"ה, שלח נא ביד תשלח, כל אחד מן השוק טוב ממני, אז מה הוא רואה? הוא רואה רק יתרון ומעלה בכל איש אפילו מן השוק יותר ממנו, זה נקרא עין טובה. הוא רואה את האנשים בעין טובה, רק מעלות הוא רואה אצלם. ולכן הוא מביט על ההצלחה שלהם בעין טובה כי מגיע להם, אנשים כל כך עובדים את ה' להפליא. מסתעף מזה גם רוח נמוכה, מה שחסר לו מסירות נפש כמוהו, מה שחסר לו מסירות נפש כמוהו. ז"א הוא רואה את עצמו, הרוח שלו היא מאד נמוכה, הוא לא מתגאה אני יותר בעל מעלה, כי אם הוא רואה את המעלה של השני אז הוא גם לא רואה את המעלה שלו, הוא רואה - אני חסר את המסירות נפש שיש לשני, כי למה הוא זכה והצליח? יש לו מסירות נפש יותר לכן הוא קיבל יותר. אז זה משפיע העין טובה שגם יהיה רוח נמוכה. ומסתעף מזה גם נפש שפלה, כי הוא יכול לעמוד על גדרי ההסתפקות ולהסתפק, לא מגיע לו. כשאדם אוכל דברים או זה, מה התירוץ שלו? מגיע לי. מה אני טרחתי יגעתי זה, עכשיו צריך להרביץ ארוחה עכשיו מגיע לי, מגיע לי פרס.
ולא יתגבר על החמדה מחמת הקנאה, ז"א נפש שפלה זה טוב מאד, למי? לעין טובה, למה הוא יכול לעמוד על גדרי ההסתפקות ולא תתגבר עליו החמדה מחמת הקנאה, כי אין לו במי לקנא כי הוא לא מקנא, לא מקנא קנאה פסולה, הפוך, אם הוא מקנא אז זה קנאת סופרים, קנאת סופרים מחייבת עוד עבודה רוחנית ולא עבודה גשמית, אז ממילא הוא מתרחק מהחומר, כי הוא מחזיק את עצמו לאינו ראוי.
ויש להתפעל ממה שמצינו בחכמים ז"ל כי גם מי שחושב על חבירו רק טוב, מכל מקום תקשיבו טוב, אם היה בידו לחשוב יותר ולא חשב יש עליו כבר טענה, והוא שאמרו חכמים ז"ל מה שאמרתי לכם בבחירות האלה, על הפסוק, ויאמר ה' על שאול, שלא נספד כהלכה, אע"פ שהספידו אותו דוד המלך ע"ה וכל ישראל הספידו אותו, ואמרו עליו ועל יהונתן בנו, הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו, שמסרו את נפשם בעד כלל ישראל, אעפ"כ יש כאן עדיין מקום שלא נספד כהלכה משום שהיו צריכים להזכיר עוד מעלות שלו, ובשביל זה נענשו עונש מר כרעב שקשה מכולם ומתו מיליון יהודים, כל יום מאה שלש שנים. אז מי שהספידו אותו ואמרו ממעלותיו אבל לא את כל מעלותיו - זה היה העונש. מי שלא מצאו בו אפילו מעלה אחת רק חסרון שבחסרונות אפס אפסים רק ריק שבריקים, יבבי, איזה עין רעה, איזה רוח גבוהה, איזה נפש שפלה מתלמידי בלעם, אייי איך זה יכול להיות?
גם על אדם מן השוק חייבה התורה להביט בעין טובה, אייייי.