"שְׁלַח-נָא בְּיַד-תִּשְׁלָח. וַיִּחַר-אַף ה' בְּמֹשֶׁה" - על מה נתבע משה? לא יאומן!
עוד מצינו ענין נפלא אצל משה רבינו בשעה ששלחו הקב"ה להוציא בני ישראל ממצרים אמר "שלח נא ביד תשלח ויחר אף השם במשה ויאמר הלא אהרון אחיך וראך ושמח בליבו" את סבור שמא עיכב משה שלא הרהר? לא עשה אלא כמכבד לאהרון
אמר משה: "עד שלא עמדתי היה אהרון אחי מתנבא 80 שנה עכשיו אני מיצר לו בדבר זה?"
שבוע ימים הקב"ה מנסה לשכנע את משה רבינו שילך בשליחותו לגאול את ישראל ולהיות הגואל מי לא היה קופץ על תפקיד כזה רם ונישא להציל מעבדות ושיעבוד עולם לעם עולם העם הנבחר בניו של הקב"ה? אפילו אם היו רומזים לו ומשה רבינו הקב"ה שבוע ימים משדלו בדברים ומשיב לו על כל דבר ודבר
ואומר לו: "שלח נא ביד תשלח" כל בן אדם מן השוק יותר ראוי ממני והוא גם לא מוכן בשום אופן מעוד סיבה למה? שאהרון אחיו לא יהיה מיצר צר מה יהיה לו צר? בשעה שמשה נעדר ממצרים מי הנהיג את הדור 40 שנה + היה מנהיג נביא וטיפל בעם ואחיו הקטן לוקח התפקיד ולגאול כולם ויהיה צער לאהרון ולא מסכים כתוב "ויחר אף השם במשה" על מה חרה אפו של הקב"ה במשה? לא על הטענות שהשיב לו משה למה הוא לא רוצה לקבל את התפקיד אלא על זה שהוא לא לקח בחשבון שאחיו בכלל לא יצטער שהוא לא מכיר את אחיו לכן כתוב בפסוק "ויחר אף השם במשה ויאמר הלא אהרון אחיך וראה ושמח בליבו" איך חושד באחיך שיהיה מיצר אני יודע שהוא שמח בליבו
וזה ענין נפלא נצטוה משה מפורש מהקב"ה כולם יודעים ההלכה שאומרים גדול מה לעשות אין מסרבין לגדול והקב"ה מתוכח ? טיעונים ? תירוצים? מה אתה אומר? איך משה מעיז להגיד תירוצים לקב"ה ?
אלא משה טען טענות אמיתיות והקב"ה הסכים איתו ובדבר אחד לא הסכים איתו שחושד לאהרון שיצר לו וחוץ מזה כל הטענות בסדר הענין נפלא הרי נצטוה משה ואף על פי כן עיכב הליכתו וגאולת ישראל שלא לפגוע ומשום שהעריך לאהרון אחיו שלא כראוי שכן אמר לו הקב"ה: "וראך ושמח בליבו" אהרון אחיך אינו מיצר בדבר אלא ישמח אבל אם היה משה רבינו צודק בהערכתו לאהרון דהיינו שיהיה לו צר בדין היה שמשה רבינו יעכב את שליחותו מאיזה דין זה? מאיזה דין זה? דרך ארץ דרך ארץ אחיך קודם לך אחיך הגדול קודם לך דרך ארץ אתם שומעים? דרך ארץ היה נכון וצודק שמשה יותר על הגדולה הכי גדולה שיש בעם ישראל דרך ארץ וכן הלאה? לא בדברים גדולים ובומבסטיים…