הרב דקל אליהו נגד ארגון הידרדרות ורבניו המתירים אוננות

- - - לא מוגה! - - - 

אההההההההההההה

אהה, כן, מה שלומך ידידי? ברוך השם, איך הרב מרגיש?

בסדר, מצוין, ברוך השם, אין לך אצלך. ברוך השם, הרב, אני משאיר לך את השאלה מתוך הכתוב, והרב יגיד לי מה הוא אומר על זה, בסדר? מה שמכירים, איזה ספר? זה מאתר הידברות, מהאתר שלהם. אתר הידברות, באיזה תאריך, באיזה יום? זה לפני שבע ימים. שבעה ימים, שבוע. כן, הנה הרב, השאלה היא כזאת, בנושא פגם הברית. עונה, מתחיל האדם לשאול את השאלה ככה, שלום לרב, רציתי לדעת,

בן אדם שחוטא בברית,

זאת אומרת, לא עם אישה, שהוא מאונן, בסוגריים,

וקשה לו להתנתק מזה.

איך הוא עושה את התהליך של ההבטקה?

האם הוא מפסיק בהדרגה או בבום? זאת אומרת, פעם אחת.

ואז הוא ממשיך לשאול,

זאת אומרת, נגיד, ועשה חודש שעבר,

והצליח לשמור את כל החודש בלי לפגום.

אם הוא נסבר אחרי חודש, האם זה נחשב לו? כי קשה לו להתנתק במכה אחת. אז רציתי לדעת,

האם התהליך הוא במכה אחת או בהדרגה? ואם זה בהדרגה,

אז איך עושים את זה ומה אופן התהליך? תודה רבה. עד כאן השאלה.

עכשיו עונה לו הרב, תשובה.

אם אינך יכול להפסיק בבום,

ואתה נופל פעם בחודש בדבר הזה,

זה דבר ראוי מאוד, ואתה בגדר בעל תשובה.

ולאחר כמה חודשים תתחיל לאונן רק פעם בשש שבועות, ולאחר עוד חצי שנה תמעט יותר באוננות. בכל מקרה,

חשוב לדעת שנפילה חד-פעמית אינה מעיבה כלל על ההתחסקות והשמירה שלך על הברית עד לנפילה.

המשיח בדרכך הטובה, והשם ייתן לך את הכוחות להתנתק מאחד לחלוטין, ובעזרת השם תזכה לזבור הגון מהרה. בברכה, וזו היתה את ההצלחה במלחמת העצור ובהערכה רבה, הרב בנימין שמואלי.

והרב בנימין שמואלי, אני פשוט מאוד מבנון לעתידה לך.

איך אפשר לבוא ולהתיר את פגם הברית שלראש התאוות ונעשות על-ידו עבירות רצות,

כמו שמבואר בדבר הרמב״ן והספורנו בפרשית פרק יז.

פזור הקדוש פרשת נוח דת נט,

פרשת כך אחד דת גד',

פרשת ויפת הקופה מחבל, ומרק בשולחן ההוא באבן העבר סימן קו ג',

כותב שאותו בקר ואותם מברית הוא חקו מכל העבירות שבתורה, ומי שעושה כן,

הוא יושב בניתוי וכאילו הרג את הנפש רצח.

זה רצח. איזה רצח? כותב רבי משחרי בספרו עד יחס חי, פרשת נוח,

גם בספר הברית בו רבי זה, איך זה כאילו הרג את הנפש כאילו רצח, כמה ערוך השולחן ואבן העד הסבועה צורקים אל קודמינו כולם. זה הרג את הנפש משום שבטיפת זרועו של האדם יש את הצורה

של דמות של הבן אדם המוציא את הזרע.

אם אדם ייקח פרה,

את הזרע של הפרה הוא יראה בזרע במיקרוסקופ הוא יראה בזרע הרבה פרות פרה, פרה, פרה, פרה, בכל זירון הוא יראה פרה שעוצרו דמות אותו דמות מוגרי זיוקן שיוצא מאותו פרה.

אותו דבר בבן אדם אם אדם ייקח זרע של בן אדם והוא יסתכל על זה במיקרוסקופ הוא יראה בכל קיפת זרע את הדמות גיבונו של האדם שעושה את הזרע.

זה ערד את הנפש, ממש הוא רצח.

דברים מבוהרים בסוגיה במסכת מידת הש׳ ג׳, שהזוהר הקדוש יצריך להתרפות בזה בחומרה הרבה,

מפי של הזוהר הקדוש לפקידים יהלוכו,

שגם הנשואים צריכים לשמור את עצמם. זה רק אדם בחור שהוא עוד רחוק מהקדוש ברוך הוא, והדרך להגיע אל הקדוש ברוך הוא היא רק על ידי הקדושה.

והוא שמה, הוא מזהיר על אדם נספוי.

מה יגיד הבחור הזה,

מפה את אהבות העולם והפריצות הנוראה שיש בדור,

שהבדור שלנו, הכול הפרוץ מרובה על העומד, שערי טומאן יפתחו,

יש לך אייפונים, אייפונים זה אוודיות ניאוף,

כל האינטרנט, כל ה-feature, כל ה...

דיוטפו, כל הדברים האלה.

אלה שהנשואים גם צריכים לשמור את עצמם, והנשואים לא יכולים להגיד שלום עלייך, לתשאיר, כאמורו, אבל יש עבורה בסימן רשמת סקטה ל.ח.

ובבית יוסף, באבן עזר, סימן כה.

אלף הספר הקדוש פראשית חוכמה בשער הקדושה פראשית ז', תוקף נוראות העוון המר הזה,

בקו הלוואי הרבינו הארי הקדוש, שלפי יומיים, מהי האילונה שלו,

שכתב מפורש שאין לך עוון בכל התורה כולה,

שבורא משחיתים ומחבאים כמו העוון הגדול הזה.

וכל קדושת האדם תויה רק בזה, והצהוב הבין בביאורים שלו על תיקוני הזוהר, בין תיקון כא' ובת' נו' עמוד א',

בטח שכל קבישת צהרה תלויה בשמורת הברית.

וזהו תחליט כל האדם, אומר הגאון מווילנא,

ותחליט כל האדם לתקן את הדרגה הזאת.

כל אדם חייב לתקן את הדרגה, את המערבות של בקו הברית. לכן חובה קדושה על כל האדם צריך לשמור את עצמו להרחק מכל חטא מכל ניווט של איסור מהדומה לו.

ופה אתה רוצה לבוא, להגיד, לא, תעשה את זה רק על טעמי,

פעמי, חשבורו,

זה לא מקרב אותו לקדוש ברוך הוא,

זה מרחיק אותו מהקדוש ברוך הוא, שורש לתת שמע מהקדוש ברוך הוא.

והיום אנחנו נוקדים עליו להלכה שכל הנושא הזה שקודם הרבה ביישום תורה, כמובן מתייחס. הזוהר הקדוש,

הבית הזה הביא את הזוהר הקדוש,

כשהזוהר הקדוש כותב שגדול העבירה הזאת וכל העבירות הם בתורה, ויש פה כל הזוהר הקדוש שאומר שאין תקנה לחוטף הפגם הנורא, אין לתקנה אפילו בתשובה גדולה.

יש אומנם איזה סטירה שלך בעזור הקדוש,

שיש פעם אחת שאומר התשובה שלו תהיה תשובה קשה כדי לתקן את הארון הזה.

אבל לכל פנים,

תעבור חמור, האיסור הוא איסור תורה.

אין שאפילו מה אולי זה איסור לרבנה, אבל הלכה למעשה לא, זה איסור תורה.

פשוט אחיעזר מסימן חלק ג' בסימן ק״ד שהוא סופחת פענח של הדאון ארוכת שאובר,

בחלק ג' סימן ל',

כותבים מחורש שזה איסור חמור מאוד, זה איסור תורה, ושאסור להוציא זרע לבטלה אפילו על ידי גרמה.

למה זה על ידי גרמה?

מה זה? על ידי גרמה, אפילו לא בידיים,

אלא כל מיני גופים שאומרים אסור, אפילו על ידי גרמה,

אם אדם ייקח איזה כדור,

והכדור הזה יוציא לו זרע, זה נקרא גרמה,

עובר האיסור תורה, אומר משותח יזר.

חיים עזר זו זאת סימן עצבי כדוש לברכה, וכן נגיד לו סימן כ״ד.

סימן אחר.

בטח, בבית שמואל מפורש סימן כ״ג ואגרות משה פיינשטיין,

חלק אלף סימן ע', אין איזשהו רגול ספר תקנת השבים של הגאון הרב הלל,

ראש שיבת אהבת שלום בירושלים,

וכפי תקנת השבים סימן י',

כמה הביא שם דברי הרשש לגבי השובבים בתפילת ענינו, איך מתקנים את גם הברית. נורא ונורא ואיום, נורא ואיום, נורא ואיום.

הוא אומר בשנות שבט הלוי, הרב רוזנר בחלק ח׳ סימן ק״ב.

אומר הרב רוזנר,

כהן שמוציא זרע לבטלה שנקרא שופך דמים,

הוא אומר אם הכהן הזה הוא מנאך ביד אז הידיים שלו דמים מלאים מלאים בדמים והוא פסול להישע את הכפיים כרוצח.

וואי וואי וואי וואי כניסי. הרי דאד מרן בשולחן ארוך רוח המציאות ק״כ, כהן שהרג את הנפש לא יישא כפיו.

אומר הרב רוזנר, מי ששופר זרעו לבטלה,

כהן ששופר זרעו לבטלה לא נושא כפיים. וואי וואי וואי, מה? לא נושא כפיו, למה? כי כותב הרמב״ם, פרק כפיו את הלכות איסורי דיה הלכה יוצחית.

כותב הרמב״ם,

אלו שמנאפים ביד ונושאים שירת זרע,

לא די להם שיפוך גדול הוא אלו שהם עוזבים, ועליהם נאמר ידיכם דמים עליהו.

הוא כאילו רק את הנפש, וככת פטורנט, כמו שאמרנו,

עטור, עטור בשולחן ארוך סביבי ביניים סימן ק״ג.

תבין, זה אומר הרב רוזנר, זה לא אסמכתא,

ידיכם דמים עליהו זה לא אסמכתא,

אלא זה גזירת כתוב ממש, אומר הרב רוזנר.

לכן אם כהן שופך זרע לבטלה, עטור, שופרו לשולחן מהר, רואה את הרוציה,

אסור חריזה את שפיך. הרב פיזקסטר כהרז.

מה אתה חושב?

אחרי זה גם הרבנו נתן אייפשיץ,

בספרו הנודע יערות פש, בחלק א',

כתוכחן מושר,

בדרש בתאריך שבעה ועדה, שנת תקד,

כותב שמה מי שנחשב בחיפוק ונישוק,

אפילו לבצולה מידה, הוא צווח על זה,

ואמר שכן כעת,

ואם יצא זרעו לבטלה,

ומגלה את ההשרה בנפשו, כשמביא את עצמו לקישוי לדעת, והוציא לו זרע לבטלה,

וזה אומר אף-על-פי שלא כתוב בתורת משה מפורש,

שאסור להוציא זרעה,

אפילו אחי, לרוב פשיטות הדבר,

אומר אביעל דנקליץ, לרוב פשיטות הדבר הוא צריך לכתוב אותו בתורת משה.

יש איסורים שכתוב בתורת משה,

זירה לבטלה לא כתוב בתורת רושה,

כי אסור להוציא זירה לבטלה.

אומר רבי נתן אטליגנר, זירות פשיטות אדמה, לא צריך לחזור בתורת רושה.

לא, אני מבין.

אני מבין.

הרב תדעת כבר, אתה חבל על הזמן. אתה מבין?

עכשיו לך תדון לגבי הסיכון של האדם הזה, הערוך לנר,

רבינו אטלינגר,

זכר סביב, קדוש-ברוך-הוא כותב בחידושיו ערוך לנר,

למשל את מידת בדף יג עמוד א',

עובר משם גם,

או כותב, מי שמוציא זירה לבטלה עובר גם על איסור מולב מהצורה של בלתשחית.

בלתשחית.

הורא הזה, החלטת להשתמש איתו, להביא ילדים לעולם. הוצאת אותו לבטלה, עברת על איסור בלתשחית.

אוי, אוי, אוי.

אז מה, איך אפשר לבוא להטיל את הזה פעם,

לא פעם ב-6 שבועות.

פעם ב-6 שנים!

איך אפשר להטיל את זה? נכון שיש לזה הבנה בין שמואל,

אי-איזה ספר חפידי עם אדם,

עכשיו יש רצוי ויש לו איש הנידה, איש הנידה.

והוא עכשיו תקיף עצמו,

על מה יעשה, יבוא על אישנו נידה במיוטה,

או שיבוא,

ישחית את זהבו,

פותח שם אישחית את זהבו ולא יבוא על איש הנידה, ועכשיו הוא יישב בתענית 40 יום במים קרים, יישב בקרח 40 יום.

היה לא קיים על הנחם,

קיים עליו שאסור לו להוציא זרע לבטלה,

ועוברה ראש תמידה.

הזוהר הקדוש, כמו שמע מן הפרשת ויחי, בדף ראש יוטי, כותב, לט לך כמו חובה בעלמא,

אין לך איזה עוון בעולם,

ולא יביא תשובה, שאין לו תשובה. על כל העבירות בעולם גברת תשובה. בר מהאי, חוץ מזה, ועמון ועל הדף הלאה. ואין לך עוברי עבירה, אומר הזוהר הקדוש. בלשונו, לט לך חייביה ולך חמנה פני שפינה.

אין לך אנשים שעוברים עבירות שלא יראו בני שפינה, יראו בעזרת פני שפינה.

בר מעל חוף מזה שפוגם את זרועי בטלה,

שעליו נאמר, לא יגורך רע דבר.

אמנם פרשת נוח משמע שם מי שמוציא זרוע לבטלה על הארץ. כן.

אז כתוב שמה נחתם העורכה לפניי,

וכתוב עליו גם כן כי לא אוהל חפך רשע, תלוי גורך רע.

בר בתשובה שני משמע פרשת נוח בזוהר הקדוש,

שעל זהו לבטלה בתשובה יואיל.

אבל אחרי הראשית חוכמה בשנה תשעה, פרק י״ז, עוד פעם הוא פסק את עזוהר הקדוש בפרשת ויכף שהיו לו תשובה חף שלו.

והוא הביא שם מפקד מוסחאות שרק אם הוא יעשה תשובה חזקה, תשובה תקיפה,

אולי כול לעי ואולי יכופר לו.

מה זה ויזה?

אומר עזוהר הקדוש בפרשת ויכף רשיות ד' אומר שמה האריך בחומר הפוגם בעוד ברית,

נחמאלה ליסלן ומסתלק את השכינה,

אדם שפוגם את הברית נכנס לבית כנסת והשכינה הזו ומסתלקת.

יכול להיות.

נראה את זה.

רק מאיר, וזה בשביל כספי לביט בחלק חייב, חלק חייב, זה לא יודע סימן חייב.

איך בזה ובדברים האלה, אשלה הקדוש, בשער האותיות, איך שמה שמה סבח,

מי שרוצה לקנוס בשערי טהרה,

תראה מה אומר אשלה הקדוש,

שמי שנכשל בעוון הזה כער ועונה,

הוא צריך לבכות ולתעונן, לבכות ולהתעונן,

כי זרקו אותו ממדור העליון, הוציאו אותו ממדור העליון, את נשמתו, זרקו אותו החוצה. והוא נהפך להיות כלי חרש, אין לו תקנה,

אין לו טהרו, או יושב יברא, אומר השלאט הקדושי.

איך אפשר לבוא, איך אפשר לבוא ולהטיב פעם אחת על הדבר הזה? אני לא מבין איך הוא אישית אמר שם בחלק א',

סוף סימן מומחה, נעריך בזה, אמר שם בחלק ג',

גם כן נעריך בזה. תנו עוד לא מה להגיד לך, הרב.

זה ממש קער גדול, אני אומר לך. עוד שאלה אחת, ארץ. איפה נעלמו דברי הרמב״ם,

בפרק כ״א ולאכות מסורת יא הלכה יתק,

בפרק כ״א הלכה כ״א,

שם כותב הרמב״ם,

כמו על פי הגמרא במידת השל ג', שאסור לאדם שיישע כמו לדעת,

או שיבינק כמו לערור אישה,

כיוון שבדברים אלו הוא בנקל,

מגיע לאיסור החמוש הזה על בטלה.

אומר הרמב״ם, אם בא לו ערעור,

אז יפיע,

יפיע, יפיע אחרי חיבור לדיבורי תורה,

שהרי על התורה נאמר הילד תאמין ויעלת חן.

ואומר הרמב״ם,

שאין מחשבת העריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החוכמה. נראה גם גם כתב את זה, היא זה להלכה מרן, בשולחן ערוך, סימן כפת,

זה איך סימן, ואין מה לעשות.

אז אותו רב, במקום לבוא לצעיר הזה ולהגיד לו, אל תעביר על עצכם,

תחזק בתורה, תקווה אתים לתורה,

תשתתל יותר לקרוא בתורה, תלך לחברה ששם לומדים גמרא,

לומדים הלכה,

קוראים פילים, לומדים חוק ישראל, לומדים פרש השבוע עם פירוש רשי.

במקום לחזק אותו, להגיד לו לך תלמד תורה,

תפציח את הדעת שלך לדברי תורה, תלמד גמרא,

תשפשף את הרוח בגמרא,

האמרה שאם איזה רב שיודע להדיר את הדברים,

אז הוא אומר לנו לא אחד בשישה שבועות זה בסדר, זה לא עובד ככה.

אמרתי שער גדול לשמוע את הדברים האלה.

באמת, הרב גמרא, יש לי שער גדול. יש שער עוד שאלה רב?

כן. רק רב יגיד לי בכלליות,

מה הרב חושב על אפילו את הרב אמנון יצחק חושב וכל המהלך שלו? מה זה?

אני אומר, רק שהרב ייתן איזה 2-3 דקות,

מה הרב חושב על הרב אמנון יצחק,

על כל מה שהוא עושה בארץ ובעולם,

על כל החזרה בתשובה.

הרב אמנון יצחק שליטה, הגאון הגדול הזה ידע לך כלל.

אני אמרתי את זה על מרות ברוך זה ואומר שלום.

בעולם הזה אדם יכול ללכת ללכת ללכת ולמשיך לברכה,

יכול להיכנס לרצה לראות אותו.

יכול להיכנס לבית-כנסת, להתפלל איתו אוהבים, שחריף, ריחה,

לנשק לזה, לקבל מהם ברכה, הכל תורכת.

אבל לאורך ימים ושעות חיים.

אחרי 520 שנה ידע לך שיש לרב הנצחק גוארכה.

גוארכה זה רבי אמנון נגחק.

אי-אפשר בכלל לראות אותו פרס את כתהו,

לא תראה. אשריו ואשרי חזקו, אשרי יולדתו,

מה נעים גורלו,

אשרי האימא שזה יצא מחלציה. איזה בושה, איזה טהרה,

דור לבגר רבים לדורנו, אין שני לו, איזה,

איזה יראת שמים טהורה,

איזה אמת לעמידה, כזה ראה וקדש.

אדם ישר בשכלו, אדם הגון, חביב, נעים, נעים הליכות, חייכן, מעורפנים,

אהוב ומכובד אשל גדולי הדור, אשל אדירי התורה, אשל פוסקי ההלכה,

טרף שימא, אצל כולם, חביב ונעים.

חביב ונעים.

אשר ואשרי חלקו, ירבו כבודו בישראל,

אמן. מי ייתן, מי ייתן, על הקדוש ברוך הוא יכסה אותנו לשמוע את תורתו לאורך ימים ומשעות חיים, אמן. עד ויד רושיח, עד ואת מכלל.

אמן, אמן, אמן, הרב, שאני מברך אותך, רב. אמן. שיהיה בהצלחה בעזרת השם. תודה רבה, רב. תצליח, אדוני. טוב.