שמעון מועלם ראש ישיבת אהל תורה נתפס טמבל וקנאי....
- - - לא מוגה! - - -
ונותנים לאדם הרגשה שאין לו כלום והוא צריך להתחיל מההתחלה.
הרבה פעמים אמרתי את זה שאני מוכן
לעמוד בניסיון כזה.
והקדוש ברוך הוא השתבח הבורא והתעלה שמו
הביא אותי לזה
בבחירות שהיו.
זה להתחיל מההתחלה כאילו אתה לא קיים.
כאילו אתה לא קיים בכלל.
והשבוע
הביאו לי מישיבה,
אתם לא מאמינים,
בדיוק מה שאני אומר.
אני אגיד לכם רק איזה ישיבה זאת.
ישיבת אוהל תורה.
יש שם רב שקוראים לו שמעון מועלם.
בסוף אלול הוא נתן דרשה, יש לי אותה פה מוקלטת.
אתה מוכן להשמיע אותה? יש לך?
תראה.
תראה בבקשה קודם כל תשמיע רק את ההתחלה לפחות.
זה ממש להתחיל מההתחלה?
כאילו לא עשית כלום בימי חייך.
לא יאומן.
מי יכול לעבור דבר כזה?
אבל אומרים לו אם אתה רוצה שיהיה לך יותר קל, לא ממוזר,
בסוף להגיד מותר, בסוף להגיד יהיה אסור, אם יכת יותר קל,
תעשה שבת זאת, תשמורה, כי כל מיני יתחיל להפעילת להטרה,
תתחיל לעשות ככה, תתחיל להתחיל...
לאט-לאט.
אחרי זה אומרים לו בליל שבת להפסיק לצאת למקומות
שהרסורים לאט-לאט-לאט-לאט-לאט-לאט-לאט-לאט, עד שהוא פתאום מגיע לדרגה. רוב האנשים שהיו עכשיו בדרגם נשב שומר שבא.
אתם כבר לא מכירים אותו, יש אחד בבני בק תימנים
שם היה מחזיר בתשובה.
אז היום הוא התחזיר בשאלה, אבל הוא מחזיר בתשובה בעבר.
ואותו בן אדם
היה מחזיר, היו רואים אותו פותח עשרות עשרות קוקויים לאנשים.
דבר ששמעתי ונחשב ממנו בעצמו,
שרוב האנשים שחתכו את הקוקו בשעת ההרצאות שלו,
מדובר על אנשים
שעשר שנים גידלו קוקו. אתם לא יודעים מה זה לגדל קוקו. אתם מפסיקים, אני מדבר על קוקו.
קוקו לגדל, זה כמו בחור שמגדל בלורית, אין פה אף אחד מבדר דבר, אבל אחד שכל העולם הראש שלו בזה.
וכל שנייה הולכת למראה, יש אחד שיש לו מראה לתפילין, יש אחד שיש לו מראה לבלורית שלו.
לראות שזה בסדר, וסערי דבר עוד לפה.
זה הופך להיות משהו שמקדשים אותנו, כרגע זה הופך להיות משהו אכפתי.
אותו דבר גם כן הקוקו שלהם,
זה דבר שהם אכפת להם אותו, הם מסרקים אותו, הם שוטפים את זה,
מתייחסים אליהם, כמו הבן הכי חמוד שלהם, זה היה הקוקו שלהם.
ושהם בעצם באים לחתוך אותו, וכמו מקריבים קורבן,
הוא תופס את הדבר שהוא הכי עבד עליו, עשר שנים הוא עובד עליו,
שתים עשר שנים הוא עובד עליו,
הוא תופס עכשיו וחותך אותו, אתם יודעים איזה כוח זה? זה כוח אדיר.
אתה בטוח שבאותה שנייה שהוא חותך,
אחרי רגע הוא בטח מיד הולך לסמינר על ערכים, משם לאור החיים,
משם לכף החיים, ואחרי שהוא גומר בכף החיים הוא הולך לישיבת אש התורה,
מאש התורה עובר לכולל הרגיל ויש לו עשרה ילדים, כולם בגלל דרך אחורה.
וזה לא נכון.
הוא חותך את הקוקו,
שמח, שמע ישראל, שהחיינו על הציצים, בריקודים ונחולות,
וסימנו במזל טוב,
גומרים את הכול,
הוא מגיע לבית,
ואחרי עשר דקות, רבע שעה,
המחמיר ביותר חודש, אני לוקח את המקסימום,
כולם חוזרים בחזרה לסגרונה,
וכולם, רובם ככולם ומרובם ככולם,
נפטרים בו מהקוקו שהם מעורבים,
רובם ככולם.
בודדים הם אלה שממשיכים.
זה לא עובד ככה, מה?
תחטוף את הקוקו, נגמר, תלכו לאור החיים.
אור החיים זה מקום שמגדל בעלי תשובה.
אדם הגיע עם קוקו. טוב, תודה.
זה יהיה בשידור חוזר יותר מלא, אבל אני רוצה להגיד לכם מה עושה הראש הישיבה הזה.
הוא יושב מול תלמידים צעירים, בני 17 בערך,
ואומר, אתם כבר לא מכירים אותו, יש אחד בבני ברק תימני.
ראש ישיבה גזען.
תימני.
אבל הוא תימני, מועלה.
לא, הוא עיראקי.
והיה נקרא, או היה נקרא, היה נקרא מחזיר בתשובה.
היום הוא אומר, תקשיבו,
היום הוא מחזיר בשאלה.
אני באתי היום להחזיר אתכם בשאלה, אתם יודעים.
שלא תחשבו שחלילה אני רוצה להחזיר אתכם בתשובה, אוי ואבוי.
היום הוא מחזיר בשאלה.
אז הוא היה מחזיר בתשובה, בעבר.
ואותו, אותו בן אדם, בן אדם,
היה מחזיר,
היו רואים אותו חותך עשרות, עשרות קוקואים לאנשים.
דבר ששמעתי, אני חושב ממנו בעצמו,
שרוב האנשים שחתכו את הקוקו בשאר ההרצאות שלו,
מדובר על אנשים שהם עשר שנים גידלו קוקו.
עכשיו הוא מדבר לבחורי שמעה, במקום ללמד אותם גמרא,
במקום ללמד אותם משנה,
על החוד משהו,
אז הוא מלמד אותם הלקות קוקו.
צריך להיות קוקו בשביל להעביר שיעור על קוקו.
אז תשמעו מה זה, הוא אומר.
אתם לא יודעים מה זה לגדל קוקו.
קוקו, קוקו לגדל זה כמו בחור שמגדל בלורית.
אני לא יודע,
אין פה כזה דבר לאף אחד, כי כולם שם חותכים.
אחד שכל היום הראש שלו בזה, וכל הזמן הולך למראה,
כל היום, הוא היה איתם ביחד.
ויש אחד שיש לו מראה על התפילין,
כמוכם, כן? ויש אחד שיש לו מראה על הבלורית שלו,
לראות שזה בסדר שהשר עומד פה וזה הולך להיות משהו שמקדשים אותו בסדר,
משהו אכפתי.
אותו דבר גם הקוקו שלהם,
זה דבר שאכפת להם.
והם מסרקים אותו, והם שוטפים אותו, שוטפים אותו,
והם מתייחסים אליו כמו הבן הכי חמוד שלהם.
זה הקוקו שלהם.
וכשבעצם הם באים לחתוק אותו,
אז זה כמו להקריב קורבן.
הוא תופס את הדבר שהוא הכי עבד עליו עשר שנים,
או עובד עליו שתיים עשרה שנים.
הוא עובד עליו ותופס אותו וחותק אותו.
אתם מבינים איזה כוח זה?
כוח אדיר.
ואז הוא אומר ככה, תקשיבו,
אתה בטוח שבאותה שנייה שהוא חותך,
אתה בטוח שמינימום הוא ילך לסמינר ערכים, משמה לאור החיים, משמה לכף החיים,
ואחרי שהוא גומר בכף החיים הוא ילך לישיבת יש התורה,
ומשמה הוא עובר לכולן רגיל ויש לו עשרה ילדים וכולם תלמידי חכמים.
וזה לא נכון!
זה לא נכון!
זה לא נכון דמיונות, זה לא נכון.
הוא חותך את הקוקו,
שמח, שמע ישראל, שהחיינו על הציצית, ריקודים ומחולות וסימן טוב ומזל טוב,
גומר את הכול, מגיע לבית,
ואחרי עשר דקות,
רבע שעה,
המחמיר ביותר, חודש מקסימום,
כולם חוזרים בחזרה לסורם.
רובם ככולם, רובם ככולם מצטערים גם על הקוקו שהורידו,
רובם ככולם.
אז הוא עשה מעקב.
אבל המעקב שהוא עשה אחרי כל אלה הוא חרטא, כי הוא לא עקב אחריהם. איך אני יודע שהוא לא עקב אחריהם?
כי הקראנו מה הוא אמר בהתחלה. בהתחלה הוא אמר,
דבר ששמעתי,
אני חושב ממנו שהוא מוריד קוקו.
זאת אומרת, הוא גם לא ראה את הסרטונים אפילו של הקוקו.
אז איך הוא עקב אחרי משודר, מקסימום עשר דקות, רבע שעה, מקסימום חודש, הם הורידו וחזרו לסורם. איך אתה יודע?
אבל מה כן הוא אומר?
שכן, אבל הולכים לערכים, הולכים לזה, הולכים לזה, הולכים...
תגידו לי, זה אנשים נורמלים? זה ראש ישיבה?
אז מה הם עושים? בש״ס קיבלו הוראה
למחוק אותי.
קודם כל, אני מודה להם מאוד,
כי בזכות זה אני מקבל את כל הזכויות שלו.
גם את הסיפור שלו אני מקבל.
כל מה שהוא מלמד, הכל, כל מי שמוציא לעז, לשון הרע, הוצאת דיבה והכול, הכל עובר למי שמדברים עליו.
עכשיו תארו לכם מה זה.
אני יושן,
וכל ש״ס לומדים בשבילי.
אז אני לא ממשיך,
אני לא ממשיך להקריא לכם את מה שהוא אמר, אבל בסדר, הבנתם את הרעיון.
אני הגעתי למצב
שברוך השם עשו ממני אפס, שמעולם,
מעולם לא עשיתי כלום בעולם הזה.
לא בעל תשובה אחת, לא שתיים. גם אם עשיתי זה רק למראה עיניים לאותו ערב,
ישר הם רצו והתחרטו ובכו וניסו להדביק את הקוקו, כי אני נתתי להם אותו ביד.
והם ניסו להדביק, לחלק נדבק, חלק לא נדבק,
זהו.
ואם אתם רואים הרבה אנשים שכבר אין להם קוקו ואין להם עגילים,
זה לא בגלל שהורדתי להם וגזרתי, בגלל שהם לא הצליחו להדביק.
אבל הם ניסו, כי הוא יודע שתוך עשר דקות, רבע שעה, מקסימום חודש,
כולם התחרטו ובכו על שתיים עשרה שנה של גידול של קוקו עם חפיפות,
עם חפיפות.
זה עם חפף
קוראים לו.
אז אפשר להתחיל מההתחלה רבותיי,
אפשר שהקדוש ברוך הוא יביא לבן אדם מסע שכאילו הוא מפיל אותו לגמרי ואין לך כלום.
כולם מתכחשים לך, לא מכירים בך,
לא עשית כלום.
היה פעם אחת שאמר,
אז מה הוא חושב?
אם הוא פעם הנח תפילין למישהו בכותל, אז מה הוא חושב?
זהו.
אני רק פעם אחת הנחתי למישהו תפילין בכותל, וזהו.
אתם מאמינים שיש דבר כזה? כן.
זה המציאות.
שמעתם?
זה אחד.
כולם קיבלו אותה הוראה.
והם מגדלים אותם על שנאה לשנוא אותי, לשנוא את הבן אדם
שבנה אותם,
שעשה את ש״ס.
הביא להם כמיליון בעלי תשובה.
וכולם אומרים, הוא לא קיים, הוא לא קיים.
נו, אז מה אתם חושבים שאני מתייאש?
הוא אומר, יואו, הם לא מעריכים אותי אז אני לא עושה כלום?
מה פתאום?
שבע בבוקר, אחרי הבחירות,
בשופר, עוד רוב, הרצאות, קדימה.
בלי הפסקה.
לא מפסיקים.
שיהיה לך מסע הכי קשה.
אפס.
אתה חוזר להיות אפס.
נראה אותך ממשיך עכשיו.
זה החוכמה. זה מסעות שהקדוש ברוך הוא מעביר
כל אחד ואחד.
אני לא יודע אם יש מישהו שיכול לעבור את מה שאני עברתי.
אחרי הבחירות, מיד אמרו, הוא ברח לשוויץ.
אני נמצא בשופר, עובד כרגיל.
ברח לשוויץ, ברח לשוויץ. סיפורים, זה פה, שם.
אנשים לא מעכלים, איך הוא יכול היה להחזיק מעמד?
איך אדם יכול להחזיק מעמד? כולם, כולם יוצאים נגדו
כאילו אויב העם.
איך זה יכול להיות?
מי שעובד את השם ויודע מה התפקיד שלו בעולם,
גליך, משבריך, עליי עברו.
כמו בים, יש גלים, גלים, גלים.
דופקים בך, נותנים לך מכות, הכול.
אבל אם אתה רוצה להיכנס לאמצע הים,
אתה תעבור אותם.
אם בצלילה, אם ככה, בכל דרך.
אתה תגיע, אם אתה רוצה.
לא מפסיקים, יש מסעות וצריכים לעבור אותם.