ידיעה חושית | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 06.02.2014, שעה: 07:53
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם" (שמות כט מה).
שכל טוב ניקנה על ידי חכמה בינה ודעת. חכמה: היא מה שלומדים מאחרים. בינה: מה שמתבונן מעצמו. בדעת: ישנן שתי קצוות, הראשון - הוא תוצאת החכמה והבינה, שרואה בעיניו או שומע באוזניו מאחרים, או כשמתחדש דבר מעצמו הרי קונה דעת וידיעה. אבל ידיעה זו רפויה היא אצלו כיוון שאינה חושית, רק לאחר התבוננות עמוקה ומסודרת ואחרי זמן רב, מתיישבת הידיעה בלבו וקונה לה שליטה ונהיית ידיעה חושית ומושרשת. השתי קצוות בדעת: הראשון זה התוצאה של החכמה והבינה זוהי הדעת. כשרואה בעיניו או שומע באוזניו מאחרים, או כשמתחדש דבר מעצמו הרי הוא קונה דעת וידיעה.
אבל הידיעה זו רפויה היא אצלו כיוון שאינה חושית, רק לאחר התבוננות עמוקה ומסודרת ואחרי זמן רב, מתיישבת הידיעה בלבו וקונה לה שליטה ונהיית ידיעה חושית ומושרשת. ויש ללמוד מהתורה עד היכן מגיע כח ההתבוננות? אמרנו, בינה זה מה שמתבונן בעצמו, עד היכן מגיע כח ההתבוננות? בעשיית המשכן כדי להשרות שכינה בישראל, נתבונן: עד כמה מגיע כח ההתבוננות? נאמר: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם"
הגע בעצמך; המוני בית ישראל שעבדו בפרך עבודת עבד בחומר ובלבנים "וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות ב כג) ושלח להם את משה בחירו לפדותם, כתוב: "וַיַּאֲמֵן הָעָם כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ" (שמות ד לא) הגיע זמן הפקידה זמן הגאולה. אחר כך היכה לעיניהם את מצרים בעשר מכות, עד שגם המצרים הודו ש"אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא" (שמות ח טו) ונכבד "בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ" בים סוף "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'" (שמות יד ד). אז אפילו המצרים כבר ידעו שה' הוא האלוקים. ומכל שכן ישראל 'מאמינים בני מאמינים' שהיו נשואים "עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות יט ד), ושהורו באצבע ואמרו: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו ב)
ועדיין היתה חסרה להם ידיעה: שה' הוציאם מארץ מצרים. שהרי ה' יתברך הגיד להם שוב במפורש "עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות טז ו). ונראה: שאף ידיעה חדשה זו לא השתרשה דייה, שכן במעמד הר סיני נגלה ה' בענן כבודו, ויצא "קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר" (תהלים כט ד) ושמעו כולם מפי הגבורה "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות כ ב) אין ידיעה נעלה מזו, שאין אחריה פקפוק! שהרי בטרם גאולה נאמר למשה רבנו "וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ" (שמות ג יב) מהי האות? "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" היינו; שכולם יגיעו למעמד נבואה וישמעו באוזניהם מפי הגבורה בנבואה חושית כל כך.
עד שבקשו: "אַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת" (שמות כ טו) אז כולם יודעים: שאלוקים מדבר איתם והם חוששים למות. והנה לאחר מעמד הר סיני הצטוו לעשות את המשכן, מדוע? "וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" ועד כה לא ידעו כלום מזה?! רק עכשיו שיעשו את המשכן וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם? שמא תאמר: שיש כאן הבנה אחרת? "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם" היינו; ידיעה שהשראת השכינה היא תכלית יציאת מצרים!
הרי אף זאת ידעו מכבר; שהרי בארבע לשונות של גאולה נאמר: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם... וְהִצַּלְתִּי... וְגָאַלְתִּי... וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים" (שמות ו ו-ז) שהרי אף זאת הם ידעו?
אלא ודאי מוכח מכאן: שאין גבול וקץ לביסוס הידיעה, וככל שהיא יותר חושית - הרי היא מושרשת יותר! ככל שהיא יותר חושית, הידיעה מושרשת יותר. ידיעה אחת היא: שהקב"ה הוציאנו ממצרים להיות לנו לאלוקים, זה ידיעה אחת. וידיעה אחרת: כאשר אנו רואים את השראת השכינה בתוכנו בגילוי ובפרסום ובכבוד שאין כמותו בעולם; בעשרה ניסים תדיריים: בעמוד אש, וענן, ובערפלי טוהר, בקול מדבר מבין הכרובים, ובקורבנות העולים לריח ניחוח - אין דומה! אז ידיעה זה משהו אחר מידיעה שאדם למד, השכיל, הבין, ידע, זה עדיין לא כמו חושית.
ואף כהיום הזה בגלות המרה, שאנו מצויים בהסתר פנים זה אלפיים שנה! עלינו לדעת: ש'בכל מקום שגלו - שכינה עמהם, שכינתא היכא שריא? בביכנישתא דשף מדוכתא ויתבא בנהרדעא" היתה ישיבה בבבל שנקראה "שף ויתיב" זה שנעקר ממקומו וישב בנהרדעא, זה שם מקום בבבל. יכוניה והגולים הביאו מעפר ארץ ישראל ומבית המקדש, ובנו את הבית כנסת שם לכן קראו לזה "שף מדוכתא" ממקומו ויתיב בנהרדעא. אז השכינה היכן שורה? בביכנישתא דשף מדוכתא ויתבא בנהרדעא. בגלות אדום היתה השכינה שרויה בישיבות בבל, וכשחרבו מרכזי התורה שם, נבנו בצרפת ובספרד. וגלתה שכינה עמהם ל'ארבע אמות של הלכה שיש לקב"ה בעולמו!'.
וכיום כשאנו בגלות בארצנו הקדושה תבנה ותכונן, השכינה שרויה בישיבה. "אֹהֵב ה' שערים המצוינים בהלכה "מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב" (תהלים פז ב). ו'עשרה שעוסקים בתורה שכינה עמהם'. אבל מהפרשה שלנו נמצאנו למדים: שככל שנעמיק להתבונן בזה בראייה חושית, כך תקַנה הידיעה בנפשנו, ואין ערך והשוואה בין ידיעה מושכלת שמשיגים אותה על ידי השכל, להרגשה מוחשית! על כן עלינו להתנהג בישיבה ובבתי כנסת, בכבוד ובמורא גדול כמו בבית המקדש! ולהשריש ידיעה זו בלבנו, ואשרי המשכיל ומבין מרגיש זאת.
עד הכא והכא שדיברנו בנושא הישיבה, אז נראה מה כתב רב שרירא גאון: {אני אומר ישר את התרגום של דבריו} "הוו יודעים: שבתחילה כאשר גלו ישראל בגלות "יְכָנְיָה וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר" (ירמיה כט ב) אלה חכמי ישראל, וכמה נביאים עמהם, הביאום לנהרדעא ובנו יְכָנְיָה מלך יהודה ואנשיו בית כנסת, וייסדום מאבנים ועפר שהביאום עמהם מבית המקדש, כדי לקיים את הפסוק: "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ" (תהלים קב טו) וקראו לאותו בית הכנסת: "בית הכנסת שנעקר וישב בנהרדעא" כלומר; שנסע בית המקדש וישב כאן. והיתה שכינה עמהם כמו שנאמר במסכת מגילה: "בבבל היכן מצויה השכינה?
רב אמר: "בבית הכנסת בהוצל".
ושמואל אמר: "בבית הכנסת שנעקר וישב בנהרדעא".
ואל תאמר: כאן ולא כאן, אלא לפעמים כאן ולפעמים כאן.
אמר אביי: "תיתי לי" מלשון תהא לי מלשון התפארות, כאשר הייתי מרוחק פרסה משם - הייתי בא לשם להתפלל!.
רש"י מפרש: "ששמו של בית הכנסת באופן מילולי זה שחרב וישב, כלומר; חרב ונבנה מספר פעמים". אז שכינה גלתה עם ישראל תמיד, וגם היום נמצאת בבתי כנסת ובבתי מדרש בכל מקום שיושבים עשרה ועוסקים בתורה, וכמו שכתוב: "אין ישראל נגאלין אלא מתוך עשרה ועוסקים בתורה!", אז צריכים לכבד בתי כנסת ולהבין: בידיעה חושית, להרגיש בחוש ששכינה שורה, ולכבד את בית הכנסת ולהרגיש זאת בתוך תוכיותו של האדם, כי אין דומה ידיעה כללית לידיעה חושית כמו שלמדנו, ואשרי משכיל על דבר זה.
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות