להכנס בהיכל מלך
תאריך פרסום: 25.02.2015, שעה: 20:40
וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר אחד ואילים שניים תמימים", אמרו חז"ל, וזה הדבר, הדא הוא דכתיב בהושע י"ד, "קחו עמכם דברים וזה הדבר, קחו עמכם דברים. לפי שישראל אומרים רבון העולם, הנשיאים חוטאים, ומביאים קרבן ומתכפר להם, משיח חוטא ומביא קרבן ומתכפר לו, אנו אין לנו קרבן, אומר להם, ואם כל עדת ישראל ישגו, אומרים לו עניים אנו ואין לנו להביא קרבנות, אומר להם, דברים אני מבקש, שנאמר "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'", ואני מוחל לכם על כל עוונותיכם. ואם דברים אלא דברי תורה, שנאמר בדברים א' "אלה הדברים אשר דיבר משה". אומרים לו, אין אנו יודעים, אומר להם, בכו והתפללו לפני ואני מקבל.
אבותיכם שנשתעבדו במצרים לא בתפילה פדיתי אותם? שנאמר בשמות ב' "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו", בימי יהושע לא בתפילה עשיתי להם ניסים? בימי השופטים בבכיה שמעתי צעקתם, שנאמר בשופטים ו' "ויהי כי זעקו בני ישראל אל ה'". בימי שמואל, לא בתפילה שמעתי להם? שנאמר בשמואל א' "ויזעק שמואל אל ה' בעד ישראל ויענהו ה'". וכן אנשי ירושלים אע"פ שהכעיסוני בשביל שבכו לפני ריחמתי עליהם, שנאמר בירמיה ל"א, "כי כה אמר ה', רונו ליעקב שמחה, בבכי יבואו, הוי, איני מבקש מכם לא זבחים ולא קרבנות אלא דברים, שנאמר "קחו עמכם דברים ושובו אל ה', לכך אמר דוד "ארחץ בנקיון כפי" אינו אומר להקריב לך, אלא לשמוע בקול תודה", שאני מודה לך על דברי תורה. עד כאן.
יש להתבונן, ומן הפליאה היא, כי ישראל שיודעים כי כהן משיח מביא פר ומתכפר לו, ונשיא מביא שעיר ומתכפר לו, ובאותה פרשה קודם להם כתוב "ואם כל עדת ישראל ישגו" וטוענים אנו, אין לנו קרבן, וכשמשיב להם הקב"ה פסוק זה עונים, עניים אנו, ומה תשובה היא זו? קרבן אחד של פר אחד אין בידי כל ישראל להביא? והלא ציבור אינו עני, אכן ודאי בעניות רוחנית הדברים אמורים, עניים בדעת, עניים במעשים טובים, וכמו שמצינו שאומר להם הקב"ה, קחו לכם דברי תורה, משיבים אין אנו יודעים. ולמדנו מכאן נפלאות רוממות ענין התפילה, שאפילו אם ישראל עומדים במצב שפל כזה, אומר להם הקב"ה בכו והתפללו לפני ואני מקבל, ומעמידים את תפילתם בשווה עםתפילת יהושע ועם תפילת שמואל הנביא, שהרי הקב"ה מביא להם ראיה מתפילתם. ולא עוד, אלא אפילו בשעה שמכעיסים לפניו יתברך תפילתם נשמעת, כמו שאמר, וכן אנשי ירושלים, אע"פ שהכעיסוני בשביל שבכו לפני, ריחמתי עליהם, וכמה גדול כח התפילה, שנאמר "קחו עמכם דברים", והרי הנביא מסיים שם, אמרו אליו, כל תשא עוון ונשלמה פרים שפתינו", פירש רש"י, כל תישא עוון, כל עוונותינו סלח, ונשלמה פרים – שהיה לנו להקריב לפניך נשלם אותם בריצוי דברי שפתינו. ושלא תאמר כי תפילת כל ישראל שני, אולי זה מדובר רק אם כל ישראל מתפללים, אז אל תאמר כך, מצינו כן גם בתפילת יחיד, כמו שאמרו חכמים ז"ל בויקרא רבה פ"ג ב', על הפסוק "נפש כי תקריב קרבן מנחה לה'" כתוב בתהילים כ"ב, כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני, בנוהג שבעולם שני בני אדם נכנסו אצל הדיין, אחד עני ואחד עשיר, אצל מי הדיין הופך פניו? לא אצל העשיר? ברם הכא, ולא הסתיר פניו ממנו, ובשוועו אליו שמע.
רבי חגי גזר תעניתא, נחת מטרא, אמר לאו משום דאנא כדאי, אלא משום דכתיב "כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני", וכשם שלא בזה תפילתו, כך לא בזה את קרבנו, שנאמר "נפש כי תקריב". ולכאורה למה לבזות את תפילתו? האם יש הבדל אצל הבורא יתברך בין עשיר לעני? ואם על הקרבן היה אפשר מקום לחשוב שקרבן עשיר יותר נכבד ויקר בערכו ותפארתו, שמשום כך צריכה התורה הקדושה להודיע שלא כן הוא, אבל התפילות הרי אין בהן הבדל בין עני לעשיר, ומה מודיענו הכתוב בזה? וההכרח לומר כי בעני בדעת איירי קרא, הפסוק מדבר בעני בדעת, עני בדעתו, עני במעשיו, גם תפילתו יבשה אין בה רוח חיים. ובכל זאת תפילתו מקובלת, גם על אדם כזה ועל תפילה כזו נאמר "ובשוועו אליו שמע", וגם הכתוב השני מעיד כן, כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני, הרי שעל עני בדעת הכתוב מדבר. אבל תנאי גדול איכא הכא, יש כאן תנאי גדול, בכו התפללו לפני, ולפני דוקא, לא השתפכות הלב בלי שזה לפני, כמו שאמרו ז"ל בברכות כ"ח, וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים.
והנה כשהאדם עומד להתפלל, ורוצה לפתוח פיו, ידע בעצמו כמה שפל הוא וכלא נחשב, עד שגם פיו לא יוכל לפתוח, גם שפתיו סגורים על מסגר, לא ינודו אף זיז כל שהוא, כי אם "ה' שפתי תפתח", רק אז "ופי יגיד תהילתך".
ומה נפלא הדבר אם המהלל מבקש מהמהולל שיפתח לו את פיו להללו, מכיון שאין לו כח בעצמו אפילו לפתוח את פיו, ואין שום בריה יכולה ליתן לו כח זה, כי הכל מיד המהולל ובידו הכל, היש לך תהילה גדולה יותר מזו? ואמנם רק תהילה כזו יכול הנברא להלל לבוראו, שהוא אומר נברא אני. בעצם האמירה הזאת שהוא מבקש מהקב"ה את האפשרות לפתוח את פיו להללו, ופי יגיד תהילתך, בזה הוא מודה כבר בתחילת התפילה שהוא נברא, והוא מסור ביד ה', ואם ירצה לשום אותו הלל ישום אותו הלל, ומה שהוא דיבר זה רק בגלל שהוא פתח את פיו, אז ז"א בזה שאתה אומר זאת אתה כבר מודה נברא אני, אני לא עומד בזכות עצמי.
אכן מאידך גיסא כל בעל לב יחרד וישתומם על עצמו, שאם מבקש בתפילתו "ה' שפתי תפתח" ובלעדי ה' הרי הוא כאילם לא יפתח פיו, אם כן למה אינו מבקש רשות כל היום כשעוסק בדברי שיחה ופוער את פיו לבלי חוק. ה' שפתי תפתח ואחרטט חרטוטים כמו בש"ס, למה הוא לא אומר ככה?
וכבר הובא בספרי מוסר שכשאדם עומד בתפילה ואומר "ה' שפתי תפתח" מתקבצים כל המלאכים וצוחקים עליו ואומרים, כל היום לא פסק פיו מלדבר דברים בטלים ועכשיו כשהוא עומד להתפלל אינו יכול כבר לפתוח את פיו, אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה, אוי לך ש"ס אוי לך ש"ס.
ונחזור לענייננו, כי הנה נברא זה עומד ואינו יכול לפתוח פיו, ומבקש מבוראו לפתוח לו, ולבסוף הוא מתחיל "ברוך אתה ה'" בלשון נוכח, כאשר ידבר איש אל רעהו, כי בכך חפץ הבורא יתברך שמו שיפנו אליו ככה, כמו שמובא הפסוק במשלי כז: "רעך ורע אביך אל תעזוב", הקב,ה קורא לעצמו רע שלך ושל אבא שלך, אל תעזוב. וראה שם רש"י, רעך ורע אביך הקב"ה שנקרא רע לישראל, ורע אביך, שחיבב את אבותיך האם אין זה נפלא? ברוך אתה ה' רעי ודודי. ממשיך, אלקינו ואלקי אבותינו, הנה כשיתבונן האדם שאותו העולם כל הבריאה כולה שהיא היתה כוונתו של הבורא יתברך, כולה היתה בשביל אבותינו, האבות של כלל ישראל, אותו העולם בעצמו מקיים ומחזיק הבורא גם בעדנו. עיקר תכלית הבריאה היתה בשביל אבותינו, אלה תולדות השמים והארץ, בהבראם – באברהם, אבל הוא מחזיק עדיין את העולם ומקיים אותו בשבילנו, ורוצה גם מאיתנו אותה קורת רוח שרצה מהם וקיבל, ומה נפלא הדבר, אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, היינו מתפללים ועובדים בורא זה שעבדו אותו והכירוהו אבותינו הקדושים, ומה נורא המראה אם יטהר האדם שעומד שהוא עומד לפני בורא עולם, וזה ממש לפני בורא עולם שעמד לפניו אברהם יצחק ויעקב אבותינו, ומדבר איתו כאשר דיבר עמם. אם כן הרי זה תביעה גדולה ונורא, שידע האדם חובתו בדור יתום שהוא עומד בו, אם ידע האדם באמת מה חובתו לפי מה שאנחנו אומרים כעת, בדור היתום הזה יתפרקו כל חוליותיו, בזוכרו כל גדולי עולם שנות דור ודור, שמסרו את נפשם ומאודם עבור זכרון ה' יתברך, לפניו יכרעו ויפולו ולכבוד שמו יקר יתנו, ויקבלו עליהם עול מלכותו יתברך. אם כן, ישאל לנפשו, הלא גם אנוכי עומד לפני זה הבורא שעמדו אבותי לפניו, לפני בורא זה גם אני עומד ומדבר אליו, אליו אתפלל והוא שומע את קולי. והנה כל מה שיעמיק האדם יותר להתבונן במראה הזה, יתקרב יותר להכיר את המרחק הנורא שהוא התרחק מאלוקיו, ואז יבוא לידי לב נשבר ונדכה אלהם לא תבזה, אם תגיע להכרה כזאת כבר השגת את המטרה, יהיה לך לב נשבר ונדכא, ואז אלקים לא יבזה את התפילה שלך, "כי לא ביזה ולא שיקץ ענות עניי" ואז הוא יקבל את תפילתך אם תהיה לך לפחות ההכרה הזאת.
וכך אומר הקב"ה לישראל, איני מבקש מכם לא זבחים ולא קרבן, אלא קחו עמכם דברים, בכו והתפללו לפני, וידעתם רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם. מכל העולם הקב"ה בחר בנו. וזהו מה שאנחנו אומרים "אלהינו ואלהי אבותינו", הקטן לא יכול להכנס לפלטין של מלך רק אם הוא אוחז בכנף אביו, את הרוצה להכנס לפלטין של מלך? אז תחזיק בכנף של אבא שלך, אלוקינו ואלוקי אבותינו, בלי זה אתה לא יכול להכנס בתפילה לפני הקב"ה, רק אם אתה אוחז באבות הקדושים.
אייי, כמה הנחות עושה לנו הקב"ה אבל תמורת אנחות לפחות, אם יהיה לנו אנחות על מצבנו הדל ונכיר בשפלות דורנו, אז יש סיכוי שלפחות בכיה לפניו תועיל. לא כמו אלה שמצטלמים מש"ס עם בכי, כולם נ היו בכיינים שמה ובעלי חלומות, כולם בוכים לפני המצלמה, אווווו מה יהיה וווו מה זה? מה זה ההצגות האלה? אם הייתם בוכים באמת אז במשך כל האופוזיציה הייתם צריכים לצאת לעם אז, לעורר את הלבבות, להגביר חיילים לתורה, לטרטר את הרבנים, להביא אותם לכל מקום, לא לאיים ולקלל, הפוך, לשבח ולעודד, ואז יכול להיות אחרי שנתיים של עבודה בשטח, יכול להיות שבאמת הובהרו כל הדברים, העמקתם שיבינו כולם על מה ולמה, אבל מה זה, על מה בכינה, על מה בוכים, על מה, על אובדן הכסאות, זה הכל, איזה תורה מדברים, על איזה תורה מדברים, תורה היה צריך להפיץ בשנתיים האלה ובשנים הקודמות, לא לחזור כל פעם כמו מנטרה, יש לנו מאה מוסדות ויש לנו, זה לא שלכם, זה עשו את זה אחרים, אתם רק שילמתם תקציב, וכמה החזרתם כסף אחרי ששילמתם? הא? נותנים מיליון לוקחים שש מאות חמישים אלף בחזרה, זה נקרא נותנים? ככה נותנים? זה נקרא נותנים? אייי, אייי. עכשיו חוקרים 120 שנעלמו בזמן של יואב בן צור, ועוד יש פרשיות בדרך זה לא נגמר ולא ייגמר, אבל בכל אופן צריך לדעת, הדור הזה נמצא בשפלות גדולה, אז אם אין תורה ואין מעשים והכל אז התפילה לפחות, לפחות תפילת היחיד, תפילה אמיתית בעומק ההכרה שאנחנו לא יכולים בזכות עצמנו כלום, נחזיק בכנף של האבות ולזכור שה' מצפה מאיתנו שחייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב.
זה לא אמרה סתם, זה חובה, זה מה שה' רוצה, כבר למדנו בשיעורים קודמים שהקב"ה סופק כף אל כף ואומר, למה שלמה המלך לא הגיע למעלה של אברהם אבינו? ולא רק שלמה המלך, גם לכל אחד מאיתנו, למה לא הגעת למעלה של אברהם אבינו, אתם שומעים? יש רק מי שזוכה להגיע למעלה שלא ברהם אבינו זה מי שמחזיר בתשובה, ככה אומר הרמב"ם במצוה שלישית בספר המצוות, וככה כתוב בזוהר הקדוש פרשת תרומה, שהקב"ה כל יום מברך אותו בשבע ברכות שברך את אברהם אבינו, אז אפשר להגיע למדרגה של אברהם אבינו, צריך להשתדל להחזיר את כל העולם בתשובה.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.