תמלול
ד"ר אמיר הלמר מנתח את שפת הגוף-פנים: אמנון נגד אמנון
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nהיה לכולם כאן דוקטור עמיר אלמר מנקל מגדלור ומומחה לשפת גוף והפעם הקרב הגדול אמנון את אמנון.
גילוי נאות,
אני ראיתי את הרעיון כמובן וניסיתי להשיג את חומר הגלם עצמו כי הרעיון ערוך בצורה די מגמתית ולא רואים את כל שפת הגוף,
רואים רק את הפנים בעיקר שזה בטלוויזיה זה נותן הרבה יותר דרמטיות אז התקשרתי לערוץ 10 שסירבו לתת לי את חומר הגלם אבל הפלא ופלא
אמנון יצחק, הרב אמנון יצחק הסכים לתת לי את חומר הגלם אז נסעתי לבני ברק מקום משכנו של הרב והבאתי לכם את חומר הגלם מה שאנחנו נראה זה דבר כזה
אמנון לוי חיכה 4 שנים לרעיון הזה אם מישהו מחכה 4 שנים לרעיון אני מצפה שהוא יתכונן מאוד טוב לרעיון הוא יהיה גם מבחינת שפת הגוף מאוד אסרטיבי הוא ידע לשאול שאלות נכון והוא ייכנס לעומקם של הדברים מה אתם חושבים היה?
שום דבר מהדברים האלו שפת הגוף שלו הייתה
מאוד חלושה הוא היה כמו נבך בעצם הוא כל הזמן הסתובב על הכיסא הוא גירד בכל מיני מקומות גם בפנים כל הזמן מסוג של לחץ סטרס קצת פחד מדי פעם יצאו החוצה
תמיד אני אומר לכם טיפ מאוד גדול ברעיונות חשובים במפגשים חשובים לא לגעת בפנים זה תמיד מראה על איזשהו סטרס על איזושהי בעיה על על איזשהו משהו שהוא לא סבור אצל מי שעושה את החשבות
תראו מה זה גורם לכם כשאני נוגע בפנים כל כך הרבה
אז הרעיון הזה מבחינתי היה די מבוזבז כי היה אפשר להוציא ממנו הרבה יותר אבל זה לא מעניין היה אפשר להיכנס לעומקם של דברים ולשמוע את דברי הטעם של אמנון יצחק אבל זה לא מעניין כי אמנון לוי רצה להשיג רייטינג אז הוא כל הזמן ניסה להוציא את הדבר הצהוב כל הזמן ניסה להוציא איזה שהם משפטי מפתח עכשיו אמנון יצחק
לא פראייר הוא דמות מאוד ססגונית הוא שחקן
הוא יודע בדיוק את כללי המשחק והוא די שלט ברעיון לאורך כל הזמן.
הוא ממש ידע גם מה יהיה בפרומו והוא ידע הרבה פעמים אפילו בכוונה לשחק את המשחק כדי להשתיק את אמנון לוי.
לא פלא שאמנון לוי, אם ככה, יכול להיות שהרגיש קצת פחד,
הרגיש קצת מאוים.
יש לפעמים קצת הרגשה של אמנון לוי, הוא בעצם הילד הקטן שמגיע לרב ולבקש את העצה שלו.
הוא כל הזמן נע וגירד ברגליים כמו שאמרתי.
אפשר לתת למקום הזה,
לרעיון הזה, כמה תמונות,
כמה שמות למשל.
הפנים האמיתיות של הפנים האמיתיות. הפנים האמיתיות של אמנון לוי,
הפנים השקריות של אמנון לוי,
אמנון נגד יצחק הקרב הגדול או אמנון לוי מקבל נוקאאוט מאמנון יצחק,
זה לגמרי נראה, תסתכלו על הדמות,
תכף אני אפנח את זה, ואתם תראו את זה על מסך גדול, כדי שיהיה לכם יותר נוח,
תחשבו רגע על הדמות של אמנון לוי מקרין ועל הדמות שאמנון יצחק מקרין.
זאת אומרת, כשאנחנו מגיעים למקומות מסוימים,
אנחנו רוצים להקרין דמות מסוימת, אנחנו רוצים להקרין אולי סמכותיות,
אולי אדם בעל ידע,
אז אנחנו נעזרים גם בשפת הגוף להעביר את זה. עכשיו, אתם תגידו לי על פי התענוח אם זה קרה או לא קרה, כי לדעתי זה לא קרה.
אמנון לוי לא בא מספיק מוכן לרעיון הזה.
אמנון יצחק הוא באמת אישיות שיודעת איך לנווט,
איך להוליך מי שיושב מולו.
יש לו גם ניסיון עם המון קהלים,
אז ניסיון הרבה יותר גדול מאמנון לוי.
אז תגיע מוכן לרעיון, אמנון לוי, קח את זה כטיפ מאוד גדול.
אז בואו נראה את הרעיון עצמו.
אוקיי, אז בפתיחת הרעיון, מה שאני ארצה קודם כל לראות זה את התנוחת ישיבה שלהם.
כמו שאתם רואים, אמנון יצחק יושב עם רגליים פסוקות בתשעים מעלות,
עם הידיים מושטות קדימה ונשענות על מסד הכיסא, וישיבה זקופה. זאת בדיוק הישיבה שצריך לשבת כשאתה ברעיון,
ברעיון עבודה, במפגש עסקי כזה או אחר, זה גם הרבה יותר נוח.
מסתכלים כרגע על אמנון לוי, אז אנחנו כן רואים גם אצלו ישיבה
פחות או יותר זקופה כרגע.
שילוב הידיים מדבר פה על איזשהו סוג של הסתרה, והרגליים שנכנסות קצת פנימה לתוך הכיסא זה יותר היאחזות.
כלומר, הוא עדיין לא מרגיש מספיק בטוח,
אז זה נותן יותר הרגשה לאדם שיושב בצורה כזו,
שהוא הרגשה שהוא יותר נאחז באיזשהו בסיס שלו.
אז בואו נתחיל לשמוע.
זה כמעט עושה גם את התוכנית?
אתה עושה תוכנית על אמנון ליצחק?
מה שהוא אומר, לא.
זה בעצם, גם לך יש מצלמות. כמובן, כמו שאתם יודעים, אני מפנח על פי המצלמות שראיתי של אמנון ליצחק, כדי לראות את כל המבנה שלהם,
ואתם רואים כבר שהוא משפשף בידיים.
ברגע שהוא אומר את זה, זה סוג של איזשהו משדר איזשהו חשש.
בוא נמשיך.
שמה היא בתוכנית על אמנון לוי?
שמה היא בתוכנית על אמנון לוי?
שמה היא הבנים אמיתיות.
כשאתה עומד להציל את הזלזל במולינוי בר גפן,
ברגע שהוא מתחיל לדבר ולהושיט את היד בצורה כזו,
זה כאילו, בוא תגיד לי משהו. הוא מנסה לסחוט ממנו גם מידע, במקרה הזה זה יותר חומר צהוב. הוא אומר, רגע, איך קוראים ללינור בר גפן? איך אתה, מה השם שאתה אומר לה?
הוא כאילו מנסה לעורר את הרב אמנון יצחק, שייתן לו כל מיני דברים קצת יותר פיקנטיים.
וזה היה צחוק.
למשל, כשמשיטים את הראש אחורה זה היה צחוק מזויף, זה לא היה צחוק אמיתי כי צחוק אמיתי מגיע הרבה יותר מהבטן ואנחנו שומעים את זה יותר עמוק.
צחוק גיחוך כזה, זה היה צחוק כאילו הנה אני רוצה לצחוק על זה אבל זה לא באמת אמיתי אלא יותר עוד פעם בשביל החומר הצהוב הזה שזה ייראה כאילו אני שמה.
ולי איך תגרם?
ולמה?
הופה.
ומה שקורה פה הוא עוד פעם חוזר ואומר לו רגע ולי איך תקרא כמו שכשתצלם איך תקרא לתוכנית הרבה חשש.
אז אמנון יצחק עונה לו בוא נראה שנסיים ואז אני אגיד לך ואז הוא מתחיל לנוע בכיסא באי נוחות.
כשאתם נמצאים במפגשים כאלו תמיד אני ממליץ בכלל בכל מיני מפגשים לא לזוז יותר מדי בכיסא בצורה כזאת כי זה משדר פחד משדר חשש משדר אי נוחות.
כי מי שמזלזל ואחר כך זה ממליץ לזלזול.
עכשיו, הוא מסביר לו,
בעצם, אמנון יצחק,
למה הוא מזלזל במי שמזלזל בו, הוא מחזיר לו פשוט מידה כמידה.
זאת אומרת, אתה מחזיר כאילו מידה כנגד מידה.
זו מידתו של הקדוש ברוך הוא.
אתם ראיתם עכשיו, בשפת גוף של אמנון יצחק בצורה הזו הוא בעצם כאילו מלמד את הילד.
תירגע, אם אתה תהיה אמיתי אז אני לא אצטרך להחזיר לך ואם לא אז תדע שאני אחזיר לך.
מתי שודר התוכנית עליי?
הנה הוא.
והוא עוד פעם שואל אותה, אז מתי שודר התוכנית עליי?
מאות פחד. זאת אומרת, וזו תחילת הרעיון. כלומר, הוא כבר מתחיל את הרעיון,
אמנון לוי, בעמדה שהוא נחוץ יותר. ובעצם הוא מראיין, הוא היה צריך לבוא מעמדה של הרבה יותר כוח.
אמנון יצחק עונה לו כרגע, יש דברים הרבה יותר חשובים, ומתחיל לענות לו.
עכשיו שימו לב, הוא ממש עונה לו בצורה, הוא עונה לו ממש לעניין דברי טעם,
וככה בעצם,
וכך בעצם,
יכול היה להתנהל הרעיון שהוא כרעיון הרבה יותר, רעיון עומק.
אבל מה שקרה זה שאמנון לוי בעצם לא בא לגמרי מוכן לרעיון הזה,
ומה שהוא רוצה בעצם זה רק להוציא משהו שיעורר את הרייטינג.
שיש אפיון עליון, שולט באפיון העם, כבר תייאש.
בקיצור אתה שלי יחימוביץ'.
ואז עוד פעם, כדי לעורר אותו, אז הוא אומר, רגע, עשתה שלי יחימוביץ', כאילו,
שמע מה יש לו להגיד, אבל הוא מנסה לעורר אותו יותר, וברגע שהוא עושה את זה, הוא גם,
שפת הגוף שלו פה נפתחת והוא כביכול יותר חושף את עצמו.
פה הוא באמת יותר מעז.
אתה יודע שאני איך המון שכמון.
מה, אתה אבד כדי לתקן חברתית?
אז הוא מזדקף כדי לשאול איזושהי שאלה שהיא יותר קונקרטית, אז פה הוא באמת מזדקף, זה שפת גוף שהוא יותר תוקף. אבל תשימו לב שבשפתיים שלו כל הזמן,
הוא גם מקמץ אותם,
ומוציא כל הזמן את הלשון,
ומרטיב את השפתיים. זה היה מאוד אינדיקציה מאוד ברורה
על אדם שנמצא בסטרס ובלחץ כשקורה כזה דבר, לחלופין גם האדם שמשקר,
מה שקורה זה שאנחנו,
הבלוטות רוק מתייבשות לנו, ולכן בפה, ולכן אנחנו צריכים להרטיב אותם כל הזמן.
ומה עכשיו הכול היה בסדר?
לא, אל תמיד בסדר. אז מה עכשיו?
אני הולך לעשות סדר.
מה זאת אומרת?
סתם מגדש.
נהפוך יותר טוב. טוב, אני עוצר עוד פעם כדי להראות לכם שבמהלך הרעיון, הרבה קטעים,
הוא פה אוחז בזרת של יד ימין עם אצבע אמורה של יד שמאל בעצם.
כשאדם כל הזמן מתעסק עם הזרת שלו, זה בעצם מחזיר אותו לעולם הפנימי שלו, לעולם של הילד שלו.
יש פה איזה משהו לדעתי כנראה שמחבר בשפת גוף שאני רואה, מזהה אצל אמנון לוי, את החיבור לעולם הילדות שלו.
ואם אנחנו מדברים פה,
מתחילים לחבר את הנקודות של הפחד שלו,
של החשש.
שלו, של החיפוש אחרי משהו שיעורר יותר תגובה,
אני מאמין שזה, עוד פעם, זה לא בא מהיום,
זה בא מבית ילדות כשאדם מתנהג בצורה כזאת.
יכול להיות החיפוש אחר תשומת לב למשל,
יכול להיות איזשהו דיאלוג פנימי מאוד עמוק אצלו שמזכיר לו את בית אבא.
זה מצב שיהיה כדאי לבוא, נעים לבוא ונחמד לדבר, שאנשים ילכו בחבורה, ולא יחפשו באשפתות,
יהיה להם לחם בשקל,
וזה העלות של לחם.
יפה, ככה רעיון מתנהל על מי מינוחות בינתיים. שימו לב שמה שראינו בטלוויזיה, מה שראינו בטלוויזיה היה משהו אחר לגמרי.
ופה שינוי שפת גוף כזאת, כשבן אדם, שימו לב, בינתיים אמנון יצחק לא משנה את שפת הגוף שלו, הוא נשאר זקוף כל הזמן, ועם הידיים מעביר את המסר שלו.
שלפעמים זה מסר יותר פתוח, לפעמים זה מסר שקצת מזהיר את אמנון לוי.
אמנון לוי מבחינתו, או שיש לו חשש הרבה פעמים,
הוא זז כל הזמן על הכיסא,
נושך את השפתיים, אבל פה כרגע מה שקורה, איפה שאני מסמן לכם,
כשחף היד יושבת בצורה כזו,
והזרת פונה לעבר מי שאנחנו מראיינים אותו, ולא האגודל,
הוא בעצם בהקשבה מלאה.
זאת אומרת, פתאום אמנון לוי מסתכל על אמנון יצחק ושומע ומאזין לדברים שהוא אומר, וכל השפת גוף שלו, תראו, גם העיקום הזה ביד,
זה מראה שכרגע הוא לא נמצא בתודעה של שפת הגוף שלו בכלל, אלא באמת בהקשבה מלאה.
בואו נמשיך.
ב-20 שקל, אם זה יהיה על חשבון האזרח, ואפשר שזה יהיה מסוים על חשבון האזרח.
יש מיליון וחצי בתי אב כפול 20 שקל לחודש, זה אצל 30 שקל. שימו לב באיזה שקט יש את ההסבר.
זה בדיוק מה שהממשלה נותנת.
עכשיו, מה שעובר לו כרגע, שפתאום הליטופים בפנים,
אף, בידו ראה,
אני עוד פעם, תמיד אני אמליץ לכם לא לגעת עם כף היד עם האצבעות בפנים.
זה תמיד משדר לחץ וסוג של מצוקה. מה שקורה כרגע, המעבר הזה בסנטר, שזה האזור ההישרדותי שלנו,
ודרך השפשוף בפה שלו,
זה בעצם אמנון לוי אומר, אוקיי, הוא מספר לי עכשיו סיפור אמנון יצחק, אבל איך אני יוצא מזה?
איך אני הופך את הרעיון הזה לרעיון מעניין שיביא לי יותר רייטינג?
זאת אומרת, יותר רייטינג ופחות המשמעות,
פחות האיכות,
פחות להיכנס לעומקם של דברים.
300 מיליון שקל לסדר תרופות כל שנה ותרופות מצומצמות ומיועדות לרוסיה, אני עומד לזה.
את הסכום הזה אפשר לבטח את כל המדינה כולה.
אתה לא מצחיק, באמת?
עכשיו עוד פעם, אנחנו קופצים למקום נוסף, שפה הוא מדבר,
הוא מנסה לעורר אותו, אז הוא אומר, עוד פעם, הוא מנסה לאתגר אותו, כאילו, את אמנון יצחק.
והשפה הזאת הפתוחה שתמיד,
יש לו צורת ראיון מסוימת לאמנון לוי שהיא יותר מאיימת כזו.
שכשהוא מניף את הידיים למעלה,
הוא כאילו מנפח את זה.
הוא מנפח את שפת הגוף שלו כדי לקבל יותר כוח ושליטה
על הראיון דרך השפת גוף. זאת הצורה שהוא לוקח אותה. בוודאי, זה החזרה בתשובה הראשית. יפה. ועם האגרוף, והאגרוף שטיפ טיפה מאיים,
אבל אמנון יצחק עכשיו מבין שזה עניין של,
בין היתר, הוא מבין, הוא יודע לשחק את המשחק,
והוא פשוט, הוא משקף לו את שפת הגוף. אתה אומר ככה? הוא אומר, בעצם אני יכול להגיד לך, גם אני יודע לשחק את המשחק הזה, והנה בוא אני אראה לך, גם אני יודע לעשות את ההארדקור הזה.
שר האורגרוף, השר רוצה להיכנס בחילונות, אין משהו שאתה לא מאמין לו.
ראיתם? ועם התקיפה הוא גם זז יותר קדימה.
עכשיו אתם רואים פתאום איך כל האנרגיה, שפת הגוף של אמנון לוי משתנה.
הוא כאילו ממריץ את עצמו כדי להמריץ את הרעיון עצמו.
זאת אומרת, אם הוא היה בא מוכן יותר לרעיון עומק, הוא אמר בעצמו שהוא חיכה 4 שנים לרעיון הזה.
אז אם הוא היה בא יותר מוכן לרעיון עומק,
אז הוא היה שואל שאלות יותר רלוונטיות שמאשר אותם רעיונות כדי להוציא משהו יותר צהוב. עכשיו הוא שאל אותם, רק שמה שאנחנו ראינו בטלוויזיה זה הדברים האלה לא נכנסו.
יותר ממני אוהב חילוני.
שירד עדיין עשתה עליי תוכנית חלטה ברטה
על זה. כל הזמן התזוזות האלו אצלה. רייטינג.
ואחרי הרייטינג הזה, כשאני לא מופיע עם עלילת הבדים שלה,
אז בסופו של דבר, מה אמרו לה בביקורת המבקרים בעיתונות?
היא קיבלה ציון 6,
ואמרו לה מה עשית?
רק הרמת אותו.
עוד פעם, הרמת אותו ולא הורדת אותו.
הוא מעביר מסר מאוד ברור בשפת הגוף שלו, ששפת הגוף של אמנון יצחק תמיד הרבה יותר פתוחה. אז מצד אחד הוא יודע לשחק את המשחק,
מצד שני הוא גם מעביר איזשהו מסר,
והוא בעצם הרבה פעמים לוקח בעצם את השליטה ברעיון.
כשהוא מחליט שהרעיון יהיה יותר רדום, אז הרעיון יותר רדום. כשהוא מחליט להמריץ יותר,
אז הוא ממריץ יותר, והרבה פעמים הוא לא נותן לאמנון לוי לשלוט, כי אז הוא משחק עם הכול.
אמנון יצחק יודע יפה מאוד לשחק עם האינטונציה ועם הגוון קול גבוה מאוד ונמוך מאוד.
הכל באמת כדי לשרת את המטרה.
שם המשחק.
זאת אומרת, יש עניין להשקיעה הזו.
ואם כן, כבר להגיד שהוא קיים שלילי.
ראית?
עכשיו הייתה פה איזושהי שתיקה,
כי הוא בעצם,
אמנון יצחק הצליח לבלבל את אמנון לוי,
ולקחת אותו מהדבר המרכזי, כי עכשיו זה מצביע שהוא כמראיין הוא לא היה מאוד ממוקד
במה שהוא רוצה, למקום שהוא רוצה להעביר את הרעיון.
ולכן אמנון יצחק הצליח לקחת אותו מהמקום הזה.
הנה, האי-נוחות הזאת שלו.
עוד פעם הוא מנסה להוציא משהו, שימו לב שהשפת גוף שלהם לפעמים היא די דומה.
הוא שולח יד קדימה, הוא שולח יד קדימה.
הוא ייצג את החרדים בעניין הזה שאני הולך למפלגה,
אני הולך הפוך עם כל העם ישראל. וכל הזמן הגירודים ביד. עוד פעם הזרת, עוד פעם הגירודים בלחץ. עוד פעם התזוזות ברגליים של אמנון לוי.
ועוד פעם, כשהוא מנסה לקחת את השליטה ברעיון ולהוציא משהו כאילו יותר רייטינג, אז עוד פעם עם הידיים למעלה. אותם שפת גוף, זאת אומרת,
אצל אמנון, נורא קל לקרוא את אמנון לוי ולהבין,
ארבע שנים חיכית לרעיון. כל מה שיש לך להוציא בעצם ממנו,
על פי מה שאני רואה,
זה עוד פעם רק את הדברים הצהובים והגדולים,
ועם הרבה תנועות עצבניות והרבה אחיזה בכיסא, וזה בעצם לא רעיון עומק.
אבל זה במהירות, ב-2005.
ב-2005.
איך אני ארוז מהר?
אני ארוז מהר.
שקי אתה יודע מעצמך שזה לא רעיון עומק. בטח.
עכשיו, בגלל שהוא צחק עליו,
והחזיר לו בצחוק.
שימו לב, אני גם פחות מדבר איתכם על תוכן, יותר מעניינת אותי השפת הגוף, אבל תראו איך הוא כל הזמן מתפתל בכיסא הזה,
ולא מצליח למצוא מקום מאוד נוח בשבילו.
גם כשאמנון יצחק, נגיד,
הוא קולט שהוא מזלזל בו, גם כשהוא קולט שהוא צוחק איתו, וגם כשהוא קולט שהוא ממש עונה לו תשובות רציניות.
הנה פניתי למאביאל, פגשתי 30,000 נחמים ומצאים כבר 3.80 במקום 5.40. הליטוף הזה של הזרת
ושל האצבע,
זה מין, איך לעזאזל אני יוצא מפה, האחיזה כאן שתעזור, כאילו כל הזמן הוא צריך איזשהו סוג של תמיכה,
ותראו, במקרה יצרתי פה בתמונה יפה,
שכאילו ההסבר, אם אתם מסתכלים פה איזה שם אתם יכולים לתת,
זה ממש כאילו הרב מסביר לתלמיד.
ב-30,000. לחם זה קצת יותר רציני, עדיין לא הייתי מקים מפלגה על זה, אבל לא, אתה יודע מה רק על זה יצביעו לפעות 5 מנדטים אנשים רעבים,
רק בגלל שקל, כי אני אגיד לך את החשבון,
משפחה 8-4 כקלות להם בגלל ריבוי ילדים,
זה 660 שקל לחודש. הרבה פעמים, הרבה פעמים גם יש לו, אם שמתם לב כאן, נשימות עמוקות, זה נשימות של,
אוקיי, יכול להיות שמי שעומד מולי צודק, איך אני יוצא מזה,
איך אני הופך את זה למקום אחר, איך אני לוקח את הרעיון הזה לכיוון שלי.
תחשבו, כשאתם נפגשים במפגשים עסקיים,
או מפגשים חברתיים,
או רעיונות עבודה, ואתם יושבים בצורה כזו,
אין סיכוי שלא תתקבלו לעבודה,
וגם תעשו רושם רע מאוד על מי שעומד מולכם,
אם אתם יושבים בצורה כזאת כמו אמנון לוי, וכל הזמן מגרדים בעצבנות, ונושמים כל הזמן נשימות עמוקות.
פירושו של דבר שזה הצלה,
ובמצע השני עשינו חשבון,
אנחנו חוסרים לכל משפחה בת 6 נפשות 16,000 שקל,
זאת אומרת כל אחד יקבל בזכותי, 1,500 שקל בבית.
זה המצע החברתי שלי.
ערבים?
מה אומרים? ראיתם? עכשיו, הוא לא מגיב,
למה שיש לו, וזה כאילו הוא מתעלם מזה,
וזה נותן הרגשן מאוד רעה.
למה אתה מתעלם, נגיד, עכשיו זה באמת דברי טעם, אז למה עכשיו אתה מתעלם?
והוא ממשיך למשהו אחר עוד פעם.
ערבים, זאת אומרת, משהו פתאום שהוא לא קשור למה שדובר עד עכשיו,
ומשהו שהוא נושא מאוד כבד, בכוונה.
עכשיו אנחנו אבל נקפוץ למקום אחר. ראיתם שפתאום הוא עומד ומסתדר?
ומישהו אמר לו, מהפקה של אמנון לוי, תשב זקוף.
סוף סוף אמרו לו, שאיכשהו הוא יושב,
זה לא נאות לרעיון עבוד, לרעיון טלוויזיה.
שאשים את היהודים בעונש שהגיע להם ברגע שאתה אומר את זה.
אתה איש לך קו לקדוש ברוך הוא, חלקם... עכשיו סוף סוף הוא התעורר ומתחיל להאשים, תסתכלו עוד.
אצבע, את אצבע המורה שלו בשני הכיוונים נקראת באנגלית גם אצבע אינדקס יוצאת החוצה וגם ההפניה התוקפנית יותר כלפי אמנון יצחק.
ישאיר לדעת על מה הוא מתחשבט?
הייתה עושה הרשעה להגיד לכם ברוך ישיבות מה הוא יכול... עכשיו זה עניין של משחק עכשיו אמנון יצחק פשוט לבש את הפרסונה של השחקן ואמר לו ככה אמנון לוי בעצם גם אני יודע לשחק אותה עם אצבע אמה הנה
עם האצבע האינדקס שלך שיוצאת החוצה וגם אני יכול לקום מהכיסא ולתקוף.
מה לעשות ולמי?
אתה נכנס לדון במקומו. אתה גם אמרת אתה מעז להגיד לקדוש ברוך הוא שהוא לא יכול לעשות פשר. יפה רק שראיתם מה ההבדל הנה זה שימו לב זה תנועה כמו של אקדח
זה של אזהרה אתה מעז הוא אומר אתה מעז ומראה לו ממש כאילו אני מפנה אליך עם אקדח.
עכשיו תשימו לב שאמנון יצחק להבדיל כשהוא תקף את סליחה אמנון לוי להבדיל מזה שהוא תקף את אמנון יצחק אז אמנון לוי הרבה יותר נסגר. ראיתם? פתאום יש לו אגרוף על הפה הוא פתאום מסקל פה רגליים למטה הוא נכנס לסוג של מגננה זאת אומרת הוא יודע לתקוף אבל טיפ טיפה וברגע שתוקפים אותו הוא כבר זז צעד אחד החוצה אחורה.
עכשיו אני קופץ יפה שמעתם מה התחלתי אני כבר קופץ לחלק האחרון
שכמובן זה היה כשהמצלמות שלהם של ערוץ 10 קבעו והוא אומר אני בעצם מנסה להוציא אנרגיות תקשיבו טוב טוב למה שאמנון לוי אומר.
לא נכון זה לא מכוון לתוכן זה מכוון רק לאנרגיה לא מכוון לתוכן אלא רק לאנרגיה מה זה אנרגיה אנרגיה מתבטאת בשפת גוף עכשיו אנחנו מבינים את האמת
הוא עושה את זה כדי לא קשור לתוכן אלא פשוט כדי לעורר אותו לכן כל הצהוב הזה ולכן השאלות הכביכול שהן לא קשורות לתשובות של אמנון יצחק כדי פשוט להעלות את הרייטינג.
עכשיו אמנון יצחק ממש אומר לו מה להכניס בתוכנית
אמנון יצחק ממש מנהל את התוכנית הזאת.
למה אתה אמרת שאת הדברים האלה גם כשאתה מפסיד?
אמרו לו אתה הפסדת.
כן אכן תמונות קשות כמו יריבים ותיקים נפרדים כמובן בלחיצת יד מה שמראה לנו שחבר'ה הכל זה משחק זה לדעת להעביר מסרים נכונים
במקרה הזה אמנון יצחק ידע לשחק יותר טוב ולכן הוא ניצח במערכה הזו.
אם תהיה עוד מערכה לאלוהים הפתרונים.
תודה על הצפייה כאן דוקטור עמיר אלמי מומחה לשפת גוף ואנחנו נתראה בווידאו הבא שלנו.

