נס משולש 12 שנה בלי ילדים (אופקים מרגש)
- - - לא מוגה! - - -
כן? בבקשה, תקרבו שם, כן.
בבקשה. שלום, כבוד הרב. שלום לכולם. שמענו את זה פעם קודמת, כן. שמי מרים שוחד. שמי אמנון נצחק.
אני מכירה אותך.
12 שנה לא היו לי ילדים, ובזכות הקדוש-ברוך-הוא, שהוא שלח את השליח,
רבנו נצחק,
אני זכיתי בשני ילדים.
ברוך השם, לא אחד, שניים.
והיום אני הבאתי עוד כמה חברות שלצערי אין להן ילדים.
אחד מהם, רינה,
שאין לה עשר שנים ילדים, ואני מאוד מבקשת לברך אותה.
אם אפשר, אולי היא תרצה לדבר בעצמה. רגע, לפני שתדבר, כשאת ביקשת ממני ברכה, את היית חילונית או היית דתייה?
בדרך.
היית בדרך. כן. הבנתי. ואז מה ביקשתי ממך שתעשי?
האמת שאמרת לי דברים די קלים, ואני מאוד מאוד השתדלתי לעשות. מה למשל ביקשתי? אמרת לי לעשות הפרשת חלה, לקבל שבת חצי שעה לפני,
להפריד סכוּם וכלים, לכבוד שבת, מפה יפה,
להכין, לכבד את השבת מיום חמישי,
ללמוד שתי הלכות לשון הרע כל יום,
ואני לא זוכרת עוד מה. ממש יצאת בזול.
וכבוד הרב, למחרת הייתי עם חום 40,
הלכתי מחנות לחנות, בחרתי סט יותר יפה ויותר יפה, ולא יודעת, ממש באותו חודש.
אבל לפני זה אני עברתי הרבה טיפולים פרטיים,
והרופאים שלחו אותי ללופרוסקופיה ולצילום רחם ואמרו שאין סיכוי,
כי היו לי חצוצרות סתומות והתבדקויות ברחם.
שלחו אותי להפריות, לפוריות.
אז עשיתי את כל הבדיקות,
והיו שם עוד נשים, יותר צעירות ממני, שעברו שש ושבע פעמים הפריות ולא הצליחו עם אותן בעיות שלי.
וכל הזמן התפללתי, אמרתי, הקדוש-ברוך-הוא, בבקשה, בלי הפריה, בלי הפריה,
כי הן סיפרו לי דברים מאוד קשים, זה לא קל,
ממש זה סבל, מה שאישה עוברת בהפריה.
ועשיתי את כל הבדיקות,
וכדי שקופת-החולים ישלם 10,000 שקל היתה חתימה של פרופסור פוטשניק.
התקשרו אלי, אמרו, גברת שוחד, חסרה לך בדיקת דם אחת.
זה אחרי ההרצאה שלך, כבוד הרב,
כשהייתי צריכה להתחיל את טיפול הפריה שבוע.
אז אני מאוד התעצבנתי, האמת. אמרתי, אני את כל הבדיקות עשיתי, מה עוד?
אני מחכה כבר הרבה שנים, נו, בואו נתחיל.
אמרו לו, גברת, לא הולך ככה,
את חייבת לעשות את הבדיקה הזאת.
טוב, הלכתי, עשיתי את הבדיקה,
ובשלושה ימים התשובה הלכה לאיבוד.
אני מתקשרת לבית-חולים ולא אומרת לי בטלפון.
קבעתי תור לקופת-חולים, לרופא, לא הגעתי, לא הרגשתי טוב.
חשבתי שאולי קלקול קיבה.
פתאום אני מקבלת טלפון ממנהל מרפאה. הוא ידע שאני הרבה שנים מחכה ליום הזה, והוא לא רצה להודיע לי מזל טוב מייד.
אז הוא שאל אותי כל מיני שאלות עם תעודת זהות המספר שלי,
אם זה אותו מספר,
ואם אני לבד בבית, ואיך אני מרגישה, למה לא הגעתי למרפאה.
אז אמרתי לו, דוקטור, אל תשאל,
אני חושבת שיש לי קלקול קיבה, אין לי כוח לקום.
אז שוב הוא שאל אם אני לבד בבית, ואם זה אותו מספר תעודת זהות שלי. אמרתי לו, כן.
אז הוא אמר לי, מגיע לך מזל טוב.
אמרתי לו, על מה?
אז הוא אומר לי, את בהיריון.
אמרתי לי, לא יכול להיות.
הרופאים אמרו לי, אני לא יכולה.
אז הוא אמר לי, כן.
התחלתי לבכות, כבוד הרב, כמו תינוקת.
ממש.
אני מתקשרת לבעלי, הוא לא עונה לי.
אני מתקשרת לחמתי, מבוכה.
אז היא אומרת, פרסי, למה את בוכה?
את צריכה לצמוח.
יש לך שמחה סוף-סוף.
אז הרופא אמר לי למחרת להגיע לבית-חולים לבדיקות נוספות.
הגענו.
עד שלא ראינו את האולטרסנד שהלב דופק, לא האמנו, לא אני ולא בעלי.
ואשפיזו אותי איזה עשרה ימים.
בהתחלה ראו שיש לי ציסטה 5 סנטימטר והיא התחילה לגדול.
הגיע אלי איזה רופא צעיר ואמר לי,
את צריכה פה חתימה, אנחנו לוקחים אותך לניתוח.
נבהלתי.
אמרתי, אני לא רוצה, לא רוצה איזה ניתוח.
אמרו לי, תראי, יש לך ציסטה על יד העובר,
אנחנו חייבים להחתים אותך, את יכולה לאבד את העובר,
את יכולה לאבד את החצוצרה.
אני מייד התקשרתי לארגון שופר וביקשתי מהרב ברכה.
איך שהרב בירך אותי, למחרת הציסטה ירדה.
הגיע לי 12 סנטימטר, היא ירדה.
לא נתתי לנצח אותי.
הלכתי הביתה, השתחררתי.
בכל ההיריון הייתי בקשר עם ארגון שופר, ילדתי את הילד, והרב היה סנדק ונתן את השם לילד שלי.
אחרי שנתיים וחצי ילדתי עוד ילד בלי הפריה.
ברוך השם.
והילד השני
גם היה בטיפול נמרץ, והרופא אמר, אין סיכוי,
הוא בלע הרבה במי שפיר והיה מונשם.
אמרתי, אין דבר כזה, אין סיכוי.
אמרתי, אני מאמינה בשם.
אם שם עשה כל כך הרבה נסים,
אז הוא יעשה עוד נס בשבילי.
אני התקשרתי לרב,
ביקשתי ברכה. הרב נתן את השם נאורה לבן שלי.
אחרי 12 יום אנחנו השתחררנו.
ברור. אתם לא תאמינו, הרופא הרים ידיים.
עמר זכור מלמעלה. אני לא יודע מה קרה פה.
אני פשוט מודה להשם שזיכה אותי לשליח כמו שרב לאמנון יצחק.
אני לכולם, לכולם, מי שאני שומעת שיש איזושהי בעיה,
אני ישר מתקשרת לארגון הזה.
באמת, אני מבקשת ברכות.
אני הבאתי היום כמה חברות שלי מהמושב,
ואני מאוד מאוד מבקשת שתברך אותם. בבקשה. עכשיו אני יודע למה יש לי הרבה פתקאות על השולחן.