נס ביפו ובקנדה בזכות כיסוי ראש
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
מיצו את הכל, הלכו לרופאים,
הרופאים הרימו את היד, אמרו, רבותיי, זהו, נסתם הגולן,
במקרה שלכם אין מה לעשות יותר.
נו, אם אומר רופא,
פרופסור, כמה, שאין יותר מה לעשות,
מה יעשה אדם כזה? הוא מסכן, נכון?
אדם כזה, די, חתמו לו שהוא, זהו, אבוד.
בואו אני אראה לכם סרט קצר
שמראה שלא אבוד, בכלל לא אבוד.
אם נשמעים לקדוש-ברוך-הוא, לא אבוד, הפוך.
פתאום נפתח פתח חדש שאף אחד לא חלם עליו ואף אחד לא ידע שהוא נמצא כל כך קרוב ובהשגת יד.
בבקשה.
רק רגע, רק רגע.
יש לי שאלה.
בגלל שאני קראתי את מראש.
בגלי קנטים, לעומת זאת שיש לה ליפה ויש לה פיסים,
אנחנו שומרים את השבב ושומרים את חיילת המשפחה.
וכנגד לזה אני לא צריכה להצמיע אבל להצביע לו.
תודה רבה.
ובכן, כמה זה חשוב כיסוי ראש לאשה?
יהודים יקרים ויהודיות יקרות, דעו לכם שמצוות כיסוי ראש לאשה נשואה, גרושה ואלמנה זה חיוב מן התורה.
אישה צריכה לכסות את ראשה,
כך כתוב בספר במדבר, פרק ה', פסוק 18. בפסוק כתוב, ופרע את ראש האישה מכאן שבנות ישראל הולכות בכיסוי ראש.
יש על זה לימוד גדול שם.
בכל אופן, צריך לדעת, המצווה הזאת היא מצווה מן התורה. כמו שאישה חייבת
ביום כיפור לצום, היא חייבת גם לכסות את הראש.
ואם היא שומרת על כיסוי ראש,
היא גורמת שתהיה טהרה בבית,
עשירות בבית,
ושבניה יהיו גדולים בדור.
כשנאמר, אשתך כגפן פוריה וירכתי בתיך,
בניך כשתילי זיתים סבים לשולחנך,
הנה כי כן יבורך גבר, ירא השם.
זאת אומרת, הרבה,
ההרצאה הביאה אותי בצורה מפליאה.
מה שהוא אמר,
אין לשנות את מה שהוא אמר.
באמת,
הוא מענה תשובות לשאלות שכולנו רצינו לדעת וקיבלנו תשובות נכונות.
ואני יודע מעשי
שהפרייה וריבייה של האישה היו תלויים בכיסוי ראש.
לצערנו הרב, יש הרבה נשים שהן עקרות
ולא זוכות להביא ילדים,
ועד היום כמעט כל מי שפגשתי
נשים שהייתה להן בעיה כזאת וקיבלו על עצמן טהרת משפחה בכיסוי ראש,
נפקדו לאחר מכן.
ואני אראה לכם כרגע קטע מאוד מרגש,
שהמעשה הזה היה באחת ההרצאות שלי,
מאשה אחת שהייתה שם
ולא היה לה כיסוי ראש,
ותראו מה קרה בסוף העניין. אם אפשר לכבות את האור, בבקשה.
אני רוצה לשמור לך,
אני אומרת שאני עוד קצת בציבור שהיה,
זה רק ירועיות שלנו שנסועות שם לערבים,
מכרות וגירות באר, ויש להם עשרה ושישה ילדים,
ואני, שאני נסועה כדת משה בישראל ועושה הכול, אין לי ילדים.
איך אתה מזכיר את זה שאלוהים נותן לה, ולי לא?
היא שואלת שאלה.
את גרה ביפו.
היא אומרת איך ביפו יש נשים יהודיות, רחמנא ליצלן, שנשואות לערבים,
עם שישה או עשרה ילדים וגרות בבנייני באר,
ואילו היא גרה בחולון,
והיא נשואה כדת משה וישראל, ואין לה ילדים.
תודה רבה, בואי נעשה עסק.
אני, בלי נדר,
אני מוכן לברך אותך פה, לפני כל הציבור,
והציבור יענה עליהם,
אבל אני אבקש ממך בקשה קלה קשה.
רגע, תביא חניך ללכת.
קלה קשה.
אם תהיי מוכנה, בעזרת השם יתברך,
ללכת בכיסוי ראש,
שאני אתן לך,
אני מתפלל עלייך, ואתה לא יספור בפרק בפרק בפרק בפרק בפרק הזה.
אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
במלון שורש
בדרך לירושלים.
בסמינר הזה הייתה רבנית שהזמינה את שלושת אחיותיה עם המשפחות על חשבונה בשביל שיבואו להתחזק ביהדות.
בסוף הערב הייתה התחזקות גדולה מאוד,
עשרות של אנשים שמו שם הציציות,
ומספר נשים שמו כיסויי ראש.
פתאום
אומרת הרבנית,
כבוד הרב, אני מבקשת ממך שתשפיע על אחותי,
עם מי תשים כיסוי ראש,
שתי אחיותיהן נוספות יראו בעקבותיה.
התחלתי לדבר איתה בקשר לכיסוי ראש,
שזה מחויב על פי התורה,
זה מצווה מן התורה שנאמר וקרא את ראש האישה,
זה נלמד
בספר במדבר, פרק ה', פסוק שמונה עשרה,
שבנות ישראל היו הולכות מכוסות ראש.
התחלתי להסביר לה את המעלות על פי הזוהר הקדוש,
מצד שני הסברתי מה גודל העון ללכת בלי כיסוי ראש,
השפעתי ודיברתי ולא עזר.
לא עזר.
ניסיתי עוד פעם להסביר, לא עזר.
פתאום אומרת לי האחות הרבנית,
תדע לך שהיא עקרה, אין לה ילדים.
אמרתי לה, תשמעי,
מה את מעדיפה?
את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה?
היא אמרה, השכינה.
אמרתי, אל תעשי חשבון לשכנה.
קשה לך לשים כיסוי ראש כי את מתביישת מהחברה.
אבל תזכרי, את יכולה להחזיק
ילד ביד שיבכה.
מוכנה או לא מוכנה?
אמרה לא מוכנה.
בינתיים כמה נשים התרגשו מאוד,
והחליטו הם לקבל על עצמם כיסוי ראש, ושמו כיסוי ראש.
אחרי מספר דקות היא כבר לא יכלה,
היא פרצה בבכי,
ניגשה אליי ואמרה,
אני מוכנה.
אמרתי לה, בלי נדר ועזרת השם,
אם תבטיחי לי שתלכי עם כיסוי ראש
חצי שנה לא תורידי,
בעזרת השם ובלי נדר,
השם יזכה אותך לזרע אשר קיימא,
וכל הציבור ענה אמן חזק.
שמה את הכיסוי ראש, אחרי שבועיים אני נמצא
באולם אליצור בנתניה בהרצאה, ניגש אליי אדם בסוף ההרצאה, הוא אומר לי, אתה מכיר אותי? אמרתי לו, לא.
אמר, אני בעלה של ההיא שברכת במלום שורש.
הוא אמר, הייתי היום במעבדה.
ביקשתי לקבל תשובת דם
מה התוצאות?
הייתי מוכן לשלם אלף דולר שיגידו לי עכשיו מה התוצאות.
לא הסכימו, אמרו רק מחר.
אני לא יכול להתאפק.
באתי לפה,
תברך אותי שתהיה תשובה חיובית.
אמרתי לו, אתה יודע, הברכה כבר נמצאת למעלה.
השם יעזור, שיהיו פסורות טובות,
ותודיעו לי מחר מה קרה.
למחרת בשתיים בצהריים כל החבר'ה שלי במשרד רואים אותי רוקד לבד.
היא נקלטה,
ואחרי תשעה חודשים היא ילדה בת,
והם קראו לה הוליה.
ואחרי שנתיים נולד להם בן.
ברוך הוא, ברוך שמו,
מה הפריד ביניו לבין הילד?
מטפחת מבד.
זה מה שהפריד.
בורא עולם אומר, אתה רוצה ממני?
אני רוצה ממך.
בוא,
נותן לך ניסיון קטן,
קח דבר קטן,
ואני אתן לך דבר גדול.
אתה מוכן?
אם אתה מוכן, גם אני מוכן.
אם תפתחו לי פתח כחודש ומחט,
אני אפתח לכם
כפתחו של עולם, אומר הקדוש ברוך הוא.
את רוצה בעזרת השם שאנחנו עוד כמה זמן ניפגש ונהיה בברית, אני מתכוון?
כבוד הלבנית, עשית?
כן,
בעזרת השם.
אם יש נשים צדקניות שרצות לזכות גם כן במחמד הקדוש הזה, יש עת רצון גדולה עכשיו בשמיים.
מי שרוצה פה לשים, בעזרת השם, יתברר, זה שעת רצות גדולה עומד בשמים.
שתבוא לכאן, תזכרו, שעת רצות גדולה.
מילה רצית. אמן. אמן. גם אנחנו חייבים כולנו לברך. הכוח של כולנו הוא גדול מאוד בשפה.
מי שברך ונותן לו את נושאים, אברהם, יצחק, יעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הכבדות הקדושות והתאורות, הוא יברך את השם הטוב מיכל ומיטה בת רבקה.
השם יזכה אותה להתפקד בזרע אשר קיימה ונהרה.
פיצול ראש הזה.
השם יזכה אותה לגדל בנים ובנות לעבוריהם ויברח,
ובחירת שמיים פושר אדרע אמן כן יהי רצות.
אההמל, אההההההההההההה הגדולה ההיאההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה. את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה.
את יכולה להחזיק
ילד ביד
שיבוא.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה,
תודה רבה. מי מהנשים עושה כבשו לא?
איפה האישה שעושה כבשו לא?
איפה האישה שעושה כבשו לא?
המצב שבכלל הזיז אותי זה שראיתי את הקלטת שהוא דיבר עם הבחורה ושמעתי איך היא הגיבה.
וזה הזיז אותי מאוד.
רציתי, אני ממש רציתי, אבל פחדתי.
הנה, הנה, פה, פה הרעב. רק רגע, רק. בכבוד.
תני לה, הנה, פה, פה, פה. רק רגע, פה, בבקשה.
עוד אחד פה.
נברך שהחיינו.
יש לי שאלה.
לפני שאני תלמדתי את היום הראש,
ואלי כנגדזה, לעומת זאת, שיש לו טיפה ויש לו פיצים.
אנחנו שומרים את השב״ם, ואנחנו שומרים אדם במשפחה.
וכנגדא זה, אני מבשרתי לך להטמיע לו, להציע לו,
אימא שלי, בעד התשובה. אני מוכן לבוא לדבר איתך.
תודה.
תודה רבה לכם,
שפי, מה לא בטיח לאוזמנות?
אשתה יחידה היום את רודקת עם כיסאים ראש אף מופעים שלה,
אפילו אם חלילה תוגבלי מן השמים פותחים שהלב של אבנסי ועצמם כל ימי חייו.
רק רגע, רק מירב,
שליחה ברכה, אני צריך את כולתם.
מי ישפר את מודדים מסורים כמו רוכב הלאום כמו ראשי מקום?
נחמה בץ, רגע, אשר יפקוד אותה בזעש שבימה מאלה,
ואות המצוות של תגן עלי כיפויה וטויה, מהירה, אמן, כנרצון.
זה התרגשות, וזה אושר, וזה הכול ביחד, וידעתי שאם אני לא ככת, אני לא ככת.
אין להוריד, אין לך חשוב,
אני חושב.
כשהגעתי הביתה הוא אמר לי,
כל עוד התמרצות על הראש אני לא מדבר איתך.
זה היה יומיים של טרור.
אנחנו גרנו מתחת לאותו קורת גג, והוא לא דיבר איתי, פשוט.
זה היה מאוד קשה,
מאוד מאוד קשה.
והחזקתי את עצמי ואמרתי, הרב ידבר עם בעלי ויהיה בזדת.
בלבה שם שהיא אינסיסטת.
ואני אגיד לך שאני הייתי גרועה ואני לא אוהב לראות עצמי, אבל אני לא אוהב לראות עצמי.
זה קצת לנשים לראות את עצמי.
אבל אני רוצה לומר,
לפחות אנחנו נלך הרבה זמן,
אנחנו לא נלך ללכת.
הוא כל הזמן אומר לי שאני עקשני.
והפעם הראשונה הוא אומר את עקשני, וכל הכבוד לך.
כי אני, אני ממש אומרים,
את עושה צעד ואת חוששת ואת לא יודעת, והנה מדובר שנה אחרי, ודברים באמת ברוך השם יסתדרו מכל הכיוונים,
כמו שהוא אומר,
אם זה עבודה ואם זה ילדים ואם זה ברוך השם ההיריון.
ובעלך פתאום נותן לך מחמאה של כל הכבוד לך, את עשית את זה ואני גאה בך.
אני חושבת ששעון בית שלנו היום יתחזק.
בזכות זה,
ואני מאחלת לכל גמר להצטרף, זה משהו, זו הרגשה עולמית.
נחמה בת,
ריבווה השם יתקום אותה בזרע שזה ימר ואיימן.
יום אצלנו יתקן עלינו יום אצלנו יום אצלנו ירח אבית של ימרו.
תודה רבה לזמן.
באמת חבל על הזמן, כמו שאומרים, זה אמות המשיח, ואנחנו בעזרת השם נגיע לגבולה, וכל משפחה, אם תיקח על עצמה משהו.
אם את לא מכסה את הראש, תכסי את הראש, אם את לא מביא כדורות, תביא כדורות,
אבל תעשי את זה מכל הלב.
והקדוש ברוך הוא יעזור לך ולכל המצב שאת נמצאת בו.
היהדות זה דבר נפלא.
צריך לקחת אותו מכל הלב.
אדוני היושב-ראש,