גאולתן של ישראל - חלק ב | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'שלום רב' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

שִׂנְאַת חִנָּם נוֹבַעַת מִפְּגַם הָאֱמוּנָה;

טַעַם שִׁשִּׁי: הַגְּרָ"א מִוִּילְנָא זִיעָ"א (אבן שלמה פרק ג), מְבָאֵר שֶׁהַטַּעַם שֶׁעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם הִנּוֹ חָמוּר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הוּא מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם שׂוֹנֵא אֶת רֵעֵהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ אֵיזֶה דָּבָר רַע בְּאֵיזֶה עִנְיָן, בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ, וְהוּא נוֹטֵר לוֹ שִׂנְאָה עַל כָּךְ, זֶה נֶחְשָׁב לִפְגַם אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

כִּי הַמַּאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כָּךְ הִכְרִיזוּ עַל כָּךְ מִלְמַעְלָה, וְכָל הָאֲנָשִׁים אֵינָם אֶלָּא שְׁלוּחָיו שֶׁל מָקוֹם לְבַצֵּעַ אֶת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו בַּמָּרוֹם. וְלָכֵן אִם זֶה לֹא הָיָה מַגִּיעַ לוֹ עַל יְדֵי אָדָם זֶה, הָיָה זֶה מַגִּיעַ אֵלָיו עַל יְדֵי אָדָם אַחֵר. וְכָל צָרָה אוֹ אֵיזֶה מִקְרֶה אֲשֶׁר אֵרַע לוֹ נִגְרְמוּ רַק בִּגְלַל עֲווֹנוֹתָיו בִּלְבַד כִּי אֵין יִסּוּרִים לְלֹא עָווֹן, וְלָכֵן עָלָיו לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ עַל מָה שֶׁחָטָא לְפָנָיו.

וּמִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ עַל מָה שֶׁהוּא עָשָׂה לוֹ וְנוֹטֵר לוֹ שִׂנְאָה וּמַקְפִּיד עָלָיו עַל זֹאת, בְּכָךְ הוּא עוֹשֶׂה מְצִיאוּת נִפְרֶדֶת מֵחֲבֵרוֹ כִּי הוּא מַרְאֶה בְּכָךְ כְּאִלּוּ הוּא חוֹשֵׁב שֶׁלַּחֲבֵרוֹ יֵשׁ אֵיזֶה כֹּחַ לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ חַס וְשָׁלוֹם, וּבְכָךְ הוּא כְּאִלּוּ מַפְרִיד אֶת מְצִיאוּתוֹ מֵהַבּוֹרֵא חַס וְשָׁלוֹם.

וּמִפְּנֵי כָּךְ כַּאֲשֶׁר הוּא שׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ הוּא מַרְאֶה בְּכָךְ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם, וְכָל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה יְקַבֵּל שְׂכָרוֹ עַל כָּךְ, וְהָעוֹשֶׂה עֲבֵרָה יְקַבֵּל אֶת עָנְשׁוֹ עַל כָּךְ וְהַכֹּל רַק בִּגְזֵרַת עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר מִי שֶׁלֹּא מַאֲמִין בְּכָךְ אֵין לוֹ חֵלֶק בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, כִּלְשׁוֹנוֹ הַנִּפְלָאָה שֶׁל הָרַמְבַּ"ן בְּפָרָשַׁת בֹּא. 

וַעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם אֲשֶׁר הָיוּ שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, הֶרְאָה עַל מִעוּט אֱמוּנָתָם וְעַל שִׁפְלוּת מַדְרֵגָתָם וְרִחוּקָם הַגָּדוֹל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן בַּעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם בִּלְבַד נֶחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (מדרש תנחומא בשלח פרשה י): "אֵין הַגָּלֻיּוֹת עֲתִידוֹת לְהִגָּאֵל אֶלָּא בִּשְׂכַר הָאֱמוּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד): 'תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה'", כִּי עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּבוֹרֵא עוֹלָם, יִזְכּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה וְזֹאת אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר חֲבֵרוֹ הֵרַע לוֹ בְּאֵיזֶה אֹפֶן חַס וְשָׁלוֹם, וְיִנָּצְלוּ יִשְׂרָאֵל מֵהֶעָווֹן הֶחָמוּר שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם, וּמִמֵּילָא עַל יְדֵי כָּךְ יִבָּנֶה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן.

אַהֲבַת ה' הָעֲצוּמָה לְעַם יִשְׂרָאֵל;

טַעַם שְׁבִיעִי: כָּתַב הֶחָפֵץ חַיִּים זִיעָ"א (קונטרס אהבת ישראל), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב מְאֹד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'", וְעַם יִשְׂרָאֵל הִנָּם חֲשׁוּבִים כְּבָנִים לַמָּקוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם", וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר יִשְׂנָא חֲבֵרוֹ אֶת בָּנָיו, בְּוַדַּאי תִּהְיֶה לוֹ תַּרְעֹמֶת וְהַקְפָּדָה עַל אוֹתוֹ אָדָם אֲשֶׁר שׂוֹנֵא אֶת בָּנָיו.

וְכָךְ גַּם וַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ לוֹ תַּרְעֹמֶת וּקְפֵדָא כִּבְיָכוֹל, עַל מִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת בָּנָיו אֲהוּבָיו, וְהִנֵּה כָּל אָדָם אֵינוֹ חָפֵץ שֶׁיִּהְיֶה לַחֲבֵרוֹ אֵיזוֹ הַקְפָּדָה עָלָיו, וְקַל וָחֹמֶר שֶׁמִּי הַטִּפֵּשׁ וְהַסָּכָל אֲשֶׁר יִרְצֶה שֶׁיִּהְיֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו אֵיזוֹ תַּרְעֹמֶת וּקְפֵדָא, עַל כָּךְ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אוֹ אֵינוֹ אוֹהֵב אֶת בָּנָיו אֲהוּבָיו.

וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר נִכְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל בְּשִׂנְאַת חִנָּם, שֶׁשָּׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה, הֶחֱרִיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם.

 וְכֵן כָּתְבוּ חֲזַ"ל (אגדת בראשית ה א), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶת כָּל אֶחָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם אוֹהֵב אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ. וְזֶה לְשׁוֹנָם: בּוֹא וּרְאֵה אֲפִלּוּ הֵן יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רִבְבָן אֵינָם חֲשׁוּבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא כְּבֵן יָחִיד. כְּלוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב כָּל אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ אַהֲבַת הָאָדָם אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ.

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָה (לא יט): "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'." וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: הַבֵּן יַקִּיר לִי – כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּן אֶחָד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ.

כָּל יְהוּדִי הוּא בֵּן יָחִיד בַּשָּׁמַיִם;

בַּסֵּפֶר אוֹצַר הַמַּאֲמָרִים (עמוד קנה), מוּבָא מַעֲשֶׂה נִפְלָא: 

הַבַּעַל שָׁם טוֹב זִיעָ"א הָלַךְ פַּעַם עִם תַּלְמִידָיו, וְהִנֵּה הֵם רָאוּ בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת עָשִׁיר אֶחָד זָקֵן מֻפְלָג אֲשֶׁר הָיָה חֲשׂוּךְ בָּנִים שָׁנִים רַבּוֹת, וְנוֹלַד לוֹ בֵּן יָחִיד לְעֵת זִקְנוּתוֹ, וְעַכְשָׁו הָיָה מִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִמּוֹ רַבּוֹת וְשָׂמֵחַ עִמּוֹ מְאֹד. 

אָמַר הַבַּעַל שָׁם טוֹב לְתַלְמִידָיו: הִנֵּה אַתֶּם רוֹאִים עַכְשָׁו אֶת שִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל אָדָם זֶה בִּבְנוֹ יְחִידוֹ שֶׁנּוֹלַד לוֹ לְעֵת זִקְנוּתוֹ, תֵּדְעוּ לָכֶם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶת הַיְּהוּדִי הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר, הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הֶעָשִׁיר הַזֶּה אוֹהֵב אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ, וְהוּא מִשְׁתַּעְשֵׁעַ וְשָׂמֵחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל מִצְוָה אֲשֶׁר הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר מְקַיֵּם. 

וְהָיָה אוֹמֵר תָּמִיד הַבַּעַל שָׁם טוֹב: הַלְוַאי שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱהֹב אֶת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶת הָרָשָׁע הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל. 

וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְחַ"ל (מסילת ישרים פרק יט), שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶלָּא אֶת מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וּכְכָל שֶׁהָאָדָם מַגְדִּיל אֶת אַהֲבָתוֹ לְעַם יִשְׂרָאֵל כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְדִּיל אֶת אַהֲבָתוֹ אֵלָיו, וְזֹאת כְּמוֹ שֶׁהָאָב אֵינוֹ אוֹהֵב שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם, כְּפִי שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בָּנָיו בֶּאֱמֶת, וְדוֹרֵשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם בְּכָל הָעִנְיָנִים. וְלָכֵן עַל יְדֵי כָּךְ יִזְכֶּה הָאָדָם בְּוַדַּאי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, וְיִזְכֶּה לְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַטּוֹבוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת. אָמֵן.

חֻמְרַת עֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם;

טַעַם שְׁמִינִי: הַבֶּן אִישׁ חַי (בן יהוידע יומא ט), מְבָאֵר שֶׁהַטַּעַם שֶׁהַתּוֹרָה הֶחְמִירָה בְּחֵטְא שִׂנְאַת חִנָּם יוֹתֵר מִשְּׁלוֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהֵן עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.

מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא הַחֲרָטָה, שֶׁיִּתְחָרֵט הָאָדָם חֲרָטָה גְּמוּרָה עַל מָה שֶׁחָטָא וְיַעֲשֶׂה עַל כָּךְ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי. וְהִנֵּה עַל שְׁלוֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל מִיָּד תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְהִתְחָרְטוּ חֲרָטָה גְּמוּרָה מִפְּנֵי שֶׁהֵבִינוּ אֶת חֻמְרַת מַעֲשֵׂיהֶם, וְלָכֵן מִיָּד הֶחְזִיר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

וְאִלּוּ עַל חֵטְא שִׂנְאַת חִנָּם לֹא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה כָּרָאוּי וְלֹא הִתְחָרְטוּ חֲרָטָה גְּמוּרָה, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם הוּא קַל בְּעֵינֵי הָאָדָם וְאֵינוֹ מַחְשִׁיבוֹ לַעֲווֹן חָמוּר כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה עָלָיו תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי וְכַיָּאוּת. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הִתְחָרְטוּ חֲרָטָה גְּמוּרָה וְלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי לַעֲשׂוֹת עַל עָווֹן כֹּה חָמוּר, לָכֵן עַד הַיּוֹם עֲדַיִן לֹא נִבְנָה לָנוּ בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ.

יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי, וּבִזְכוּת כָּךְ נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּסוֹף גָּלוּתָן וּמִיָּד הֵם נִגְאָלִין. שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ". בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ ,אָמֵן.

שִׂנְאַת חִנָּם גּוֹרֶמֶת לֹא לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ;

טַעַם תְּשִׁיעִי: הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹנָתָן אַיְבְּשִׁיץ זִיעָ"א (יערות דבש דרוש י), מְבָאֵר שֶׁעִקַּר הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר קַיֶּמֶת בְּעַם יִשְׂרָאֵל בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, אֵינֶנָּה בְּעִנְיְנֵי גַּשְׁמִיּוּת כִּי בָּהֶם אָנוּ רוֹאִים כֵּיצַד כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אוֹהֵב אֶת חֲבֵרוֹ וְדוֹאֵג לָתֵת לוֹ אֶת כָּל מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ, וְכֵן כַּאֲשֶׁר יֶחֱלֶה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם כֻּלָּם יִתְפַּלְּלוּ עָלָיו, וְזֶה מְפֻרְסָם אֲפִלּוּ בֵּין הַגּוֹיִים, עַד שֶׁגַּם הֵם מִתְפַּעֲלִים מְאֹד מֵהַדְּאָגָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לַחֲבֵרוֹ, אֲשֶׁר זֶה לֹא קַיָּם כְּלָל בֵּינֵיהֶם.

אֲבָל כָּל זֶה בְּעִנְיְנֵי הַגֶּשֶׁם וְהַחֹמֶר, אֲבָל בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים וּבְטוֹבַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל רֵעֵהוּ, אֵין דּוֹאֲגִים אֶחָד לַחֲבֵרוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ בְּרוּחָנִיּוּת, וְאֵין מוֹכִיחִים אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, וְאֵין מִתְבּוֹנְנִים אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ לִדְאֹג לוֹ שֶׁלֹּא יֶחֱטָא חַס וְשָׁלוֹם וְשֶׁלֹּא יִפֹּל בְּאֵין סוֹמֵךְ, וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ יֶשְׁנָהּ שִׂמְחָה לָאָדָם כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ נוֹפֵל בְּרוּחָנִיּוּת, אוֹ שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כָּרָאוּי, וְזֹאת מִפַּחְדּוֹ שֶׁמָּא חֲבֵרוֹ יִתְעַלֶּה עָלָיו בְּמַדְרֵגָתוֹ, וְהִנֵּה הַשָּׂמֵחַ לְאֵיד חֲבֵרוֹ עוֹבֵר עַל הַלָּאו שֶׁל לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ.

וְלָכֵן בִּימֵי בַּיִת שֵׁנִי שֶׁהָיָה בָּהֶם אֶת כַּת הַצְּדוֹקִים שֶׁכָּפְרוּ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְיִשְׂרָאֵל לֹא מִחוּ בָּהֶם וְלֹא הוֹכִיחוּ אוֹתָם, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה גָּבְרָה יָדָם שֶׁל הַצְּדוֹקִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאוֹתוֹ דּוֹר, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה צְדוֹקִי, וְלָכֵן תְּפִלָּתָם בְּאוֹתָהּ שָׁנָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הִתְקַבְּלָה בְּרָצוֹן לִפְנֵי הַשֵּׁם לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה שֶׁהָיְתָה בַּמָּרוֹם עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כַּאֲשֶׁר רָשָׁע גָּדוֹל כָּזֶה נִכְנַס בְּאוֹתָהּ שָׁנָה לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי כָּךְ נֶחְרַב בְּאוֹתָהּ שָׁנָה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ.

עַל יְדֵי הַסְתָּרַת פָּנִים אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ גּוֹרְמִים הַסְתָּרַת פָּנִים לְמַעְלָה;

טַעַם עֲשִׂירִי: כָּתַב הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ זִיעָ"א בְּסִפְרוֹ 'כְּתֹנֶת פַּסִּים' (פרשת צו) טַעַם נוֹסָף לְחֻמְרַת עֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִגְרַם חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַף עַכְשָׁו עַל יָדוֹ כָּל הָעִכּוּב שֶׁל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה רַק בְּכָךְ.

 וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא מִתְחַבְּרִים אִישׁ עִם רֵעֵהוּ וּמַסְתִּירִים פָּנִים אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ, וְהֵם בִּבְחִינַת אָחוֹר בְּאָחוֹר אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל יְדֵי כָּךְ הֵם גּוֹרְמִים שֶׁגַּם לְמַעְלָה תִּהְיֶה בְּחִינָה זוֹ וְגַם הַקב"ה יַסְתִּיר פָּנָיו מֵעַם יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, וְלָכֵן מֵחֵטְא זֶה בָּאִים כָּל הַצָּרוֹת וְהַחֻרְבָּנוֹת חַס וְשָׁלוֹם.

וְזֶה הַטַּעַם כָּתוּב בַּתּוֹרָה "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – אֲנִי ה'", לְרַמֵּז לָאָדָם שֶׁיָּחוּס עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקב"ה וְיִתְנַהֵג בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת עִם כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְרֹם עַל יְדֵי הַשִּׂנְאָה וּפֵרוּד הַלְּבָבוֹת לְמַטָּה, שֶׁיִּהְיֶה גַּם לְמַעְלָה פֵּרוּד בֵּין ד' אוֹתִיּוֹת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְלָכֵן עִקַּר מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק תָּמִיד הִיא רַק לַעֲשׂוֹת פֵּרוּד בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל.

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁלִּפְנֵי הַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נֶאֱמַר: "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל", בִּכְדֵי שֶׁיִּתְחַבְּרוּ יַחְדָּו כֻּלָּם בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת. וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה נֶאֱמַר: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וְכוּ' וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם", וְזֹאת כְּדֵי לְאַחֵד בֵּין הָאָבוֹת לַבָּנִים וּבֵין כָּל יִשְׂרָאֵל.

מִפְּנֵי שֶׁרַק עַל יְדֵי הָאַהֲבָה וְהָאַחְדוּת בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, גּוֹרְמִים שֶׁגַּם לְמַעְלָה יִהְיֶה כָּךְ, וְעַל יְדֵי כָּךְ תִּתְבַּטֵּל מִמֵּילָא כָּל הַסְתָּרַת הַפָּנִים, וְתָבוֹא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן.