קלטת אודיו מס' 499 ירושלים אינה סדום

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מה, אנחנו לא מבינים מה זה קדושת ירושלים?

אנחנו לא יודעים מה זה קורן בשמיים?

שהקדוש ברוך הוא, עס ושלום, יביא עליהם עוד טילים אם אתה רוצה? אתה חושב שהקדוש ברוך הוא משנה, בחינם?

שום דבר לא הולך בחינם, הכל הולך על חשבון. אתה יודע מה קרה בסדום בעמורה?

הקדוש ברוך הוא שפך עליהם אש וגופרית מן השמיים. מה שופכים עלינו עכשיו? אש וגופרית מן השמיים. ירושלים אינה סדום.

מי שמכיר אותי מלפני שנים יודע שאמרנו בשנת 1992, בקלטת 35 שלום עם ערפאת,

ושלמחון דעים מחבילה לא יתקיים,

הרי מחת צנעה תטע לחון כנחל מגבר.

מכת השונא של המחבלים לא תיפסק אלא תיתוסף כמו נחל המתגבר.

פעם היו זורקים עלינו אבנים והסתגלנו לכך.

אחר כך זרקו עלינו בקבוקי תבערה והתרגלנו לכך, אחר כך ירו בנשק קל והתרגלנו והסתגלנו לכך, אחר כך ירו מתת-מקלעים והסתגלנו לכך, אחר כך התחילו פיגועים וגם לזה הסתגלנו, אחרי זה התחילו קסאמים וגם לזה הסתגלנו, אחר כך טילים וגם לזה אנחנו נסתגל,

אחר כך מלחמות וגם לזה נסתגל, ובסוף גוג מגוג וגם לזה נסתגל.

למה זה?

כל דודי דופק, פתחי לי, אחותי, רעייתי, תמתי, יונתי, כמה לשונות של חיבה הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו, פתחי לי, פתחי לי, דופק בדלת, לא שומעים, דופק יותר חזק, לא שומעים, דופק יותר חזק, לא שומעים,

דופק יותר חזק,

לא שומעים, פורץ את הדלת ונכנס, אומר, אני כאן.

תפתחו את הלב, תשובו בתשובה. יש דרך אחת באמת שלא לסבול את כל הצרות. אם במקום להסתגל למטח קטיושות ולטילים ולסקאדים ולשיהב שתיים ושלוש שהם בדרך,

במקום זה נסתגל בתורה ומצוות, שהרי השם אמר, וייתן לי סגולה מכל עמים. תהיו סגולה, לא נצטרך להסתגל לפצצות, אבל אם לא נהיה סגולה אז יסגלו אותנו לזה, עד שנבין. פתחי לי, פתחי לי, פתחי לי, לא תפתחו, אני אפתח את הדלת ואני אכנס עם הטיל בפניהם. אולי תבינו,

זה נאמר, וניתתם מיד אויב. ארבעה שנפגעו בטנק בגחון,

אי אפשר היה לחלץ את הגופות שלהם.

אחד מאלה שבא לחלץ, בעצמו נפגע. זה, וניתתם מיד אויב בהכוונה לצבא. זה ראייה שאנחנו בגזירה. בגזירה ניתן לבטל רק על ידי תשובה. אם לא עושים תשובה, לא יעזור כלום. אם לא מבינים מה שהם רוצים, לא יעזור שום דבר.

ירושלים אינה סדום.

קלט את מספר 499, ירושלים אינה סדום.

בפרשת השבוע,

פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל וקנאו את קנאתי בתוכם,

ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי.

מה זה בקנאו את קנאתי?

בקצפו את קצפי.

היה ראוי שהקדוש ברוך הוא יקצוף קצף רב על ישראל

בגלל מעשה זמרי בן סלובה המדינית.

ופנחס בן אלעזר הכהן

קם ועשה מעשה ביקו מתוך העדה,

ועל ידי זה שהוא קם,

הקדוש ברוך הוא אומר, כיוון שהוא קצף את הקצף שהיה לי לקצוף,

אז לא כיליתי את בני ישראל.

זאת אומרת, הכוח היחיד גדול מאוד שיכול היה להיכנס

במקום השם

ולעשות את רצון השם,

ועל ידי זה לכפר על עם שלם, אומה שלמה.

מעשה יחיד יכול לכפר על אומה שלמה.

וכידוע,

כשאדם מסיים את שליחותו בעולם הזה ומתקן את התיקון הראוי לו,

דהיינו, הוא משלים את כל המשימות והייעודים שיש לו בעולם הזה,

אז אין לו שום סיבה להישאר כאן.

הוא יכול ישר לעלות לגן עדן אל המקום המיועד לו,

מאה אחוז בסדר.

וכיוון שאדם מנצל את כל הכוחות

ואת כל הרגשות של הלב שלו

להגדיל כבוד שמיים בעולם,

הקדוש ברוך הוא שרואה שהאדם הזה עשה את הכול על הצד הטוב ביותר,

נותן לו משימה נוספת

בשביל

שיאריך את ימיו.

לכן הקדוש ברוך הוא

אמר למשה רבנו שיודיע לפנחס שהוא נותן לו ברית שלום

וגם משימה חדשה להיות כהן ולשרת בקודש,

וזאת סיבה להאריך את ימיו שוב.

ומה זכה פנחס?

פנחס זכה לתפקיד של כהונה, תפקיד של שלום

שהוא צריך לבצע ולקיים בעולם כולו.

לשם כך האריך השם את חייו והפך אותו מאיש של עפר למלאך הברית.

פנחס הוא אליהו, אליהו הנביא.

זאת אומרת,

בזכות המעשה שהוא הגן על כל האומה הישראלית,

זכה

שהפך להיות מלאך הברית.

וכך כתוב בסוף מסכת עדויות,

חכמים אומרים שאין אליהו בא לעולם אלא לעשות שלום.

בכל התפקיד

שהוא יותר גדול ורב,

כך נמשכים חייו של האדם יותר ויותר.

כי הקדוש ברוך הוא רוצה בטובתו של האדם ונותן לו אפשרות להוציא לפועל את כל כוחותיו לשם מילוי המשימה והתפקיד.

כל זמן שאדם לא מקיים את המשימה שמוטלת עליו בחייו, הוא נקרא חסר.

אומנם הוא חי,

אבל חסר.

ואז הוא דומה כמי שלא נברא,

כי עדיין לא עשה את מה שמוטל עליו.

אבל אם אדם זוכה להשלים את מה שצריך,

הוא מחבר את חלק הנשמה שלו פה עם שורש נשמתו למעלה,

והוא יוצא מתוקן מן העולם.

לכן אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, שאנחנו מוצאים בפסוקים בתנ״ך

חמש פעמים אליהו חסר ו׳.

במקום אליהו כתוב אליה.

וחמש פעמים אנחנו מוצאים בתנ״ך יעקב מלא ו׳.

לא י״ע קב׳,

אלא י״ע קו׳ ב׳.

למה?

נתן אליהו ליעקב ערבון כדי להבטיחו שהוא

גואל את בניו באחרית הימים והוא המלאך המבשר על הגאולה.

ואכן, מפרש המלבים,

כתוב במלאכים א׳, וישאל נפשו למות.

אליהו ביקש למות.

למה מבקש אדם למות?

אומר המלבים, כי ראה אליהו שכבר תיקן לצורך עצמו את אשר היה לו לתקן בחיים הזמניים,

וראוי שנפשו תשוב לצרור החיים.

מפה אנחנו למדים שאם אדם מגיע לעולם,

יש לו מטרה ותכלית ויש לו תפקיד.

אם הוא מסיים את התפקיד על הצד הטוב ביותר,

אז הוא סיים אותו בהצלחה והוא עולה לעולם האמת.

ואם הוא ניצל את כל הכוחות בצורה הטובה ביותר עד שהקב״ ברוך הוא

רואה שאת כל כוחותיו הוא נותן בשביל המשימה,

מטיל עליו הקב״ ברוך הוא עוד משימה,

שוודאי יעמוד בה כמו בפעם הראשונה,

ואז מאריך את ימיו שוב.

אנחנו מוצאים את זה גם אצל יעקב אבינו.

כשיעקב אבינו נלחם עם המלאך, שרו של עשיו,

מה כתוב שם?

ויאמר לא יקרא שמך יעקב כי אם ישראל,

כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל.

השפת אמת אומרת,

כיוון שעקב אבינו מילא את תפקידו וניצח את המלאך, שרו של עשיו,

אם כן בא זמנו להיפטר מן העולם,

ואין לו מה לעשות כאן יותר.

לכן הוסיף לו תפקיד גדול בחיים,

והמלאך קרא לו לא יעקב כי אם ישראל,

לומר שהתפקיד שלו עכשיו לבנות את בית ישראל,

ולכן הוסיפו לו עוד חיים מן השמים,

לבצע את המשימה האחרונה הזאת.

אותו דבר,

על-פי אותו רעיון אנחנו יכולים לראות.

אברהם אבינו חוזר מן העקדה,

וכתוב, וישוב אברהם אל נעריו.

שואלים חכמים, יצחק, היכן היה?

יורד מהעקדה, עלה עם יצחק.

איפה יצחק?

שב אברהם אל נעריו. למה לא מוזכר יצחק?

בהיכן יצחק?

אלא כיוון שיצחק הרעיש את העולמות,

עולמות עליונים ותחתוניים,

על-ידי זה שהוא קידש שם שמים ומסר את נפשו למות,

ופשט את צווארו על המזבח,

וביקש מאביו שלא יזוז בשביל שלא ייפסל חלילה כקורבן,

ומסר את נפשו והגיע בתפקידו לכליל השלמות

בנטעת האמונה לדורות עולם.

אחרי כל זאת, מיותר היה להשאירו בעולם,

השלים את התפקיד שלו על הצד הטוב ביותר.

לכן שלח אותו אברהם אבינו ללמוד תורה אצל שם.

למה?

כדי שיהיה לו תפקיד חדש שיזכה בזכותו לחיים ארוכים.

אם לא,

הוא היה צריך לעלות לעולם האמת.

אותו דבר, חנניה, מישאל ועזריה,

שזרק אותם לבוחדנצר לכבשן האש.

יצאו משם חיים,

למרות שהיו בתוך הכבשן.

שואלים חכמים,

לא נזכרו לאחר מכן,

אחרי שהם יצאו.

לא נזכרו.

שואלים חכמים, ולהיכן הלכו?

רבי יוסי אמר, מתו בעין.

רבי יהושע בן לוי אמר,

שינו את מקומם,

והלכו להם אצל יהושע בן יהוצדק ללמוד ממנו תורה.

זאת אומרת,

במקום ללכת ולקצור שבחים ולתת רעיונות בכל כלי התשקורת,

ולהגיד איזה קידוש ה' הם זכו לעשות,

הם מתו מן העין.

מה הפירוש?

אין אדם לא ראתה אותם,

עזבו את המקום והלכו ללמוד אצל יהושע בן יהוצדק

ללמוד תורה.

מדוע עשו כן?

הם הבינו שהם השלימו את התיקון.

אחרי קידוש ה' כזה גדול,

כבר אין להם מה לחפש פה בעולם.

הלכו וחיפשו תפקיד חדש, הלכו ללמוד תורה,

והאריכו ימיהם

שוב פעם.

אמו של ריבי טרפון

ירדה לתוך החצר בשבת,

וריבי טרפון הניח את שתי ידיו כמו נעלי בית,

שהיא תדרוך לו על כפות ידיו בחצר כדי שהיא תתקדם לבית.

לא מדובר על ריבי טרפון כשהיה ילד קטן,

אלא ריבי טרפון כשהיה ריבי טרפון מריבותיו של ריבי עקיבא.

והיא הולכת בחצר, והוא, משום כיבוד אב ואם,

מניח את ידיו, היא דורכת עליהם, והיא נכנסת לבית.

היא מגיעה לבית, היא צריכה לעלות למיטה,

והוא גוהר מתחת למיטה כמו דרגש,

מתכופף, היא דורכת עליו, והוא עולה לזה.

זה מה שהוא רוצה.

יום אחד הוא חלה,

ובאו החכמים לבקרו,

ואמו בוכה לפניהם ואומרת,

תתפללו על טרפון בני שהוא מכבד אותי ביותר מדי.

אמרו לה חכמים,

הוא מכבד אותך ביותר מדי, מה הוא עושה?

סיפרה להם מה הוא עושה.

אמרו לה חכמים,

ואפילו לחצי מה שצריך לעשות בכיבוד אב ואם לא הגיע.

איך, וחצי, לא הגיע לחצי?

מה זה?

ועוד פלא,

מה, חכמים רואים אדם חולה,

בשעה שהוא חולה הם מקטרגים עליו? אומרים שאפילו חצי הוא לא עשה?

זה קטרוג.

הרי כתוב בגמרא,

נפל תורה,

חדד לסכינה.

כשהשור נופל, מפילים את השור, מחדדים את הסכין, שוחטים אותו.

כשאדם נופל למשכב,

אז הוא מזומן, חס ושלום, למיטה.

אז אם הוא כבר נפל חולה, עוד קטרוג מוסיפים עליו, שהוא אפילו לא עשה חצי.

החפץ חיים זה רציתי, קדוש ברכה, לא נרגע.

איך אפשר דבר כזה, שחכמים יגידו דבר כזה?

אלא דבר גדול, אמרו.

הם אמרו שהוא לא הגיע לחצי.

כי אם היו אומרים, או,

השרב שזכה לעשות עד כדי כך,

היו לוקחים אותו.

למה? הוא השלים את התיקון, הוא 100%. מה הם אמרו? לא,

הוא עוד לא עשה חצי,

צריך להמשיך לחיות, להשלים את החצי השני.

עדיין הוא לא הספיק לסיים את התפקיד שלו.

לומדים מכאן,

שאם אדם משלים את התפקיד,

אדם נפטר מן העולם.

מספרים על רבי ישראל מקוזניץ',

זכר צדיק וברכה, שהגיע לשיבה מופלגת למרות שהיה חלוש וחולה כל ימיו.

שאלו אותו, במה הארכת ימים?

אדם חולה וחלוש כל ימיו,

ובן אדם מגיע לגיל מופלג מאוד בשיבה,

זה לא דבר טבעי.

אז במה הארכת ימים?

אמר להם, כל פעם שהרגשתי שאני עומד לסיים את התפקיד,

קיבלתי על עצמי תפקידים וייעודים חדשים בעבודת השם,

וממילא לא יכלו לקחת אותי מן השמיים.

למה יש לי עוד תפקיד שקיבלתי על עצמי לעשות?

ואם אדם מקבל על עצמו תפקידים לעשות לכבוד שמיים,

אז הקדוש ברוך הוא ימנע ממנו?

הקדוש ברוך הוא ייתן לו, למה לא? אתה רוצה לעשות לכבודי?

אדרבא, תפאדל.

אז הוא מסביר שבעצם אם אדם רוצה להישאר חי,

לאורך ימים ושנים צריך האדם הזה להיות חכם ולעשות תפקידים נוספים.

אבל יש עוד דבר אחד שצריכים לדעת,

אסור לשנות גם תפקידים.

יש בן אדם לא אוהב כל כך את התפקיד שהטילו עליו משמיים.

לא מתאים לו להיות כזה או כזה, מתאים לו להיות דווקא כזה.

ומה אנחנו אומרים בראש השנה בתפילה? כי זכר כל היצורים לפניך בא,

מעשה איש ופקודתו.

כל איש בעולם הזה,

יש לו את הפקודה שלו,

את המצב והמשימה שהוא צריך לקיים.

מה עושה הקדוש ברוך הוא כל ראש השנה? בודק.

בודק.

זכר כל היצורים לפניך בא,

מעשה איש ופקודתו.

בודקים בשמיים אם הוא עושה את התפקיד שלו או לא עושה.

וכתב הרמב״ן,

וזה לשונו,

אומר הרמב״ן שהחשמונאים

נענשו עונש גדול אפילו כשהם היו חסידי עליון, ואלמלא החשמונאים

היו משתכחות תורה ומצוות מישראל, כליל,

ולמרות כל זאת שבזכותם אנחנו מקיימים תורה ומצוות,

כולם,

מתתיהו הזקן וארבעת בניו

מתו אחד אחרי השני בחרב.

למה נענשו צדיקי עליון אלה?

משום שהם לקחו תפקיד שלא היה שייך להם.

הם היו כהנים והם לקחו מלכות.

הם מלכו בישראל, והמלכות הובטחה רק לזרע בית דוד.

בכהן לא יכול להיות מלך.

כיוון שהם שינו את התפקיד, הם נענשו,

ולא עוד,

אלא שהם החליפו את הכהונה במלכות,

ובמקום להיות אחראים לשמור את כהונתם בדבר המזבח

ומבית לפרוכת וכל העבודה המוטלת עליהם,

הם הלכו למלוך במקום לעבודת השם.

וברור שהם התכוונו לשם שמיים,

מכיוון שהם לא מצאו מי שיהיה ראוי למלוך

באותה עת בעם ישראל.

רק הם קינאו לשם יתברך על ביטול העבודה בבית המקדש ונלחמו באויבים.

מכל מקום,

למרות זאת שינו את תפקידם ונחנשו בעונש גדול וחמור.

לכן כל אחד מאיתנו צריך לחפש דרך

איך להעמיס עצמו בתפקידים,

לנצל את הכוחות והרגשות שניתנו לו מן השמים כדי להפיץ ולפרסם את כבוד השם ותורתו,

וצריך לעשות השתדלות גדולה למלא את התפקידים שהוטלו עליו

ונגזרו לו כפי התכונות של נפשו ושורש נשמתו.

על-ידי זה יזכה לחיים ארוכים שיגזרו עליו משמים,

כדי שיוכל לבצע ולקיים את כל אשר עליו מוטל להגשים.

נו, אז כל אחד מאיתנו מוטלת עליו חובה?

אבל בטח יאמר האדם, אני?

מה אני מחיי?

איזה תפקיד יש לי אני?

בקושי שומר תורה ומצוות, מה אני עושה?

אני יכול להיות כזה שיש לי תפקיד כל כך גדול?

אלא מאי?

אנחנו לא יודעים מה כוחו של כל יחיד ויחיד.

הקדוש ברוך הוא ברא בעולם את אדם הראשון,

ברא אותו יחידי.

למה לא ברא הקדוש ברוך הוא ביום השישי

שישה מיליארד בני אדם בבת אחת?

הרי הקדוש ברוך הוא רוצה שהעולם יהיה מיושב.

לשבת בראה

ולא לתוהוב ראה.

הקדוש ברוך הוא ברא את העולם שיהיה מיושב.

למה ברא אחד?

אלא שכל אדם יאמר,

כל העולם כולו נברא בשבילי.

אם היה בורא הקדוש ברוך הוא בבריאה בהתחלה הרבה אנשים,

היינו אומרים שהעולם צריך להיות עם הרבה אנשים וכל אחד הוא רק חלק מ.

הקדוש ברוך הוא הודיע לעולם לא.

יחידי בשבילו ראוי לברוא עולם.

עולם שלם בראתי בשביל אדם אחד יחידי.

וכל אחד מאיתנו יחידי,

וכל העולם נברא בשביל אחד.

השמש בשבילך, הירח בשבילך,

כוכבים לך כל הימים והאגמים וכל הציפורים המצייצות

וכל הריחות היפים והנעימים והטובים, הכל

הכל רק בשבילך.

ומה כוחו של היחיד?

אנחנו רואים גם בפרשה,

בשם האישה המוכה מדיינית

כוזבי וצור,

ראש אומות בית אב במדיין הו.

זאת אומרת,

צור היה ראש אומות, חמשת מלכי מדיין היו,

אבי, רקם, צור, חור ורבע, אלה החמישה.

למה מנה הפסוק את צור שלישי,

אבי רקם צור,

למה שלישי ולא ראשון, הרי הוא ראש אומות?

אלא בגלל שהוא הפקיר את ביתו

אז התורה שמה אותו במקום השלישי.

אז אם היא שמה אותו במקום השלישי כיוון שהוא היה כל כך טיפש,

שלוקח את הבת שלו ומפקיר אותה ושילחתי את ישראל,

למה לא שמה אותו התורה במקום החמישי האחרון?

ולמה קרא לו ראש אומות ושמה במקום השלישי?

אלא התורה מדייקת בדיוק

עד כמה הוא נדרדר ביחס לאחרים.

ושמה אותו בדיוק במקום.

אנחנו, כשהרגילים כבר להגיד משהו על מישהו,

אז איפה הם כבר פותחים עליו? פותחים עם תוספות.

התורה לא מדקדקת.

נכון שהוא מופקר,

אבל לא עד הדרגה החמישית, שלישי.

מכל מקום, מה גרם פעולה של אדם יחיד?

שכל עמו הפקירו את בנותיהם בגללו.

ראו את היחיד,

את ראש האומות מפקיר את ביתו, גם הם עמדו והפקירו את בנותיהם והחטיאו את ישראל.

אז רואים כמה כוח יש באדם אחד לחטיא את הרבים?

אחד.

מצד שני,

אנחנו רואים,

כשפרעה גזר,

כל הבני לודי אורת תשליכוהו,

עמד עמרם, שהיה גדול הדור,

עמרם אבי משה,

ואמר, מה, אנחנו יולדים לריק?

אנחנו נוליד ופרעה יזרוק ליאור?

עמד וגירש את אשתו.

מעשה של יחיד.

עמדו כל ישראל וגירשו את נשותיהן.

מעשה של יחיד השפיע על כולם,

וכולם גירשו את נשותיהן.

נו, והנה באה מרים ביתו

ואומרת לו, אבא,

גזירתך קשה משל פרעה,

כשפרעה גזר

על הזכרים,

ואתה גוזר גם על הנקבות?

פרעה רשע,

וגזירתו ספק מתקיימת.

אתה צדיק,

גזירתך מתקיימת.

שמעת, הבת שלו, ילדה באה אליו ואומרת לו, אבא,

הגזירה שלך יותר מפרעה.

עמד והחזיר את אשתו,

את יוכבד.

ומי נולד?

משה.

עמדו כולם והחזירו את נשותיהם.

רואים מה כוחו של יחיד,

ומה כוחה של יחידה, אפילו שהיא ילדה.

כוח היחיד עצום,

רק אנחנו לא מעריכים את עצמנו.

זאת אומרת,

רואים מכאן דבר נפלא,

שכוח היחיד גדול מאוד.

המרגלים שחזרו מארץ ישראל אמרו לשון הרע על הארץ, ארץ יאכל את יושביה וכו'.

כיוון שעם ישראל שמעו ולא מחו,

נענשו,

600,000 איש ימותו במדבר.

הנשים לא מתו במדבר, הנשים נכנסו לארץ ישראל.

למה הנשים?

נכנסו והגברים לא,

אלא הגברים אמרו,

ניתנה ראש ונשובה מצרימה,

לא רוצים להיכנס לארץ ישראל.

אמר הקדוש ברוך הוא,

פה כולם ימותו במדבר,

לא ייכנסו לארץ.

באנשים.

בנות צלפחד

באו אצל משה,

ואמרו לו, תנא לנו אחוזה.

אבא שלנו לא השאיר בנים,

אנחנו בנות, אנחנו גם רוצים נחלה בארץ ישראל.

לא ידע משה את משפטן, שאל את השם, השם אמר לו, כן, בנות צלפחד דוברות,

מגיעה להם נחלה.

אז רואים שהם חיבבו את ארץ ישראל?

וכיוון שהם חיבבו את ארץ ישראל,

אז ההשפעה שלהם השפיעה על כל בנות ישראל,

וממילא כולם זכו בזכותן

שייכנסו לארץ.

ומאיפה הייתה להם החביבות לארץ ישראל? הפסוק מאריך

עד יוסף.

למה? שהם צאצאיות של יוסף.

יוסף חיבב את הארץ.

בעליתם את עצמותי מזה.

מבקש יוסף שיקברו אותו בארץ ישראל.

הוא לא רוצה להישאר בארץ מצרים.

ואת האהבה לארץ ישראל הוא נחיל לדורות הבאים,

עד שבנות צלפחד

ביקשו וטבעו ממשה רבנו נחלה בארץ ישראל.

רואים כמה ההשפעה של היחידים

מועילה להשפיע על אחרים.

לכן, זכו נשות ישראל

ובנות ישראל להיכנס לארץ ישראל.

רבי פרדה,

היה לו תלמיד אחד

שהיה שונה לו 400 פעם משנה,

עד שהיה תופס, עד שהיה מבין.

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא,

שנאמר, ועמך כולם צדיקים,

לעולם ירשו הארץ, נצר מטעי מעשה ידי להתפאר.

אומר לו התלמיד, כבוד הרב, לא הבנתי, תסביר לי עוד פעם.

מסביר לו עוד פעם, כל ישראל,

כל זה כ, למד, ישראל.

כ זה כהנים, למד זה לוויים, ישראל זה ישראלים.

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

מתחיל להסביר לו, גומר להסביר, אומר לו, הבנת?

אומר לו, לא הבנתי, כבוד הרב, עוד פעם.

חוזר עוד פעם, מסביר לו, לא הבנתי.

עשר פעמים, לא הבנתי.

עשרים פעם לא הבנתי,

מאה פעם לא הבנתי, אומר לו טוב נמשיך מחר,

באים מחר,

יאללה בוקר טוב, מתחילים. כל ישראל שם חברה אומרים בה, הבנת? לא הבנתי.

ארבע מאות פעם עד שהוא לומד משנה.

ארבע מאות פעם.

פעם אחת

גמרו ארבע מאות פעם,

אמר לו לא הבנת?

אמר לו לא הבנתי,

אמר, אמר, אנחנו בארבע מאות פעם, מה קרה עכשיו?

הוא אומר, כשהיינו בסביבות שלוש מאות,

נכנס מישהו והמתין,

וכל רגע אמרתי בליבי, בטח עכשיו הרב יפסיק, עכשיו הרב יפסיק, עכשיו הרב ידבר איתו, עכשיו זה, אז לא שמתי לב.

לא שמתי לב, אז לא הבנתי.

חזר איתו עוד ארבע מאות פעם.

התפעלו כל כך בשמיים מרבי פרדה,

יצאה בת קול ואמרה לו,

רבי פרדה,

תבחר באחת מהאפשרויות,

או שאנחנו מוסיפים לך ארבע מאות שנים לחייך,

או שאתה וכל בני דורך תזכו לחיי העולם הבא.

מה אתה בוחר?

אמר, אני ודורי לעולם הבא.

אמרו לו, תקבל את שניהם גם ארבע מאות שנים וגם חיי העולם הבא.

מדהים.

נשאלת השאלה,

למה שבני הדור שלו יקבלו את העולם הבא? מה הם עשו?

אלא אם יש אחד כזה, רבי פרדה,

שמפורסם בדור,

שהוא יכול ארבע מאות פעם לחזור עם תלמיד בשביל ללמד אותו סבלנות וענווה,

בצדקנות כזאת,

זה ודאי ישפיע על כל בני הדור. כולם דיברו מזה, כולם הושפעו מזה.

אז המעשה של היחיד השפיע על דור שלם, לכן זכו כולם לחיי העולם הבא.

אבל אנחנו מתפעלים מהרב.

אפשר להתפעל גם מהתלמיד.

תלמיד שיודע שהוא הולך לבית הספר,

ומה שכולם מבינים, אחרי פעמיים, הוא לוקח לו ארבע מאות פעם, הוא ממשיך ללמוד,

זה משהו אדיר.

היום תלמיד, אתה מסביר לו פעם, פעמיים, והוא לא מבין?

הוא אומר שהעם ל' לא יודע ללמד.

אתה לא יודע להסביר.

ארבע מאות פעם, אתם יודעים מה זה בן אדם הולך,

תארו לכם אחד שצריך לעבור ארבע מאות פעם תיאוריה. הוא יודע שהוא לא יקבל תיאוריה רק אחרי ארבע מאות פעם.

הוא ילך בכלל פעם אחת,

הוא ייסע בלי רישיון.

והוא הולך ארבע מאות פעם, לא אחת פעמי,

כל פעם ארבע מאות פעם.

לא יאומן כי יסופר.

אז רואים מה כוחו של היחיד להשפיע אפילו על דור שלם, שיזכה אותם לחיי העולם הבא.

רבי ישראל מסלן, זכר צדיק וברכה, אמר, תנו לי אדם אחד שהוא בעצם ירא שמיים ושלם במידות טובות,

כי אז יש בידי סיכויים שאני אחזיר את כל העולם לטובה.

אם יש אדם שהוא ירא שמיים בעצם, לא חיצונית,

לא במעשים רק חיצוניים,

בעצם, בעצמותו הוא ירא שמיים,

והוא שלם במידות טובות, יש בידי סיכוי שאחזיר את כל העולם לטובה.

זאת אומרת, כוח היחיד עם מעשיו שלמים להשפיע על עולם שלם.

כמו שלהבדיל אפשר להשפיע לרעה,

כמו צור ראש אומות שהחטיא את כולם,

כך יכולים על הצד החיובי לעשות כן.

שאלו תלמידיו את רבי זכאי,

במה הארכת ימים?

אמר, מימי לא כיניתי שם לחברי ולא ביטלתי קידוש היום.

אמא זקנה הייתה לי.

מה זה אמא זקנה?

צעירה היא לא הייתה? היא ישר זקנה?

בא להגיד, גם היא הפליגה בשנותיה.

אמא זקנה הייתה לי.

מאוד מאוד זקנה.

אז הוא אומר, אמא זקנה הייתה לי, פעם אחת לא היה לי קידוש,

מכרה כיפה שעל ראשה והביאה לי קידוש היום.

וכשמתה הניחה לי 300 גרבי יין.

וכשמת הניחו 3,000 גרבי יין.

מה פירוש?

אמא שלו לא היה לו קידוש לקדש בשבת.

אז אתם יודעים, מי שאין לו יין לקידוש,

אם אין לו יין לקידוש, יכול לקדש על הלחם.

היא לא.

לקחה את הכיפה שעל ראשה,

היה לה כיסוי ראש מטפחת, ומעל זה היה קישוט כיפה

ששמים למעלה,

ושזה נוי לאישה וכתר לה,

לקחה את זה ומכרה את זה בשביל שיעשה קידוש.

כל כך הקפידה במצווה זו של קידוש וחיבוב מצווה זה,

שמן השמיים העשירו אותה כל כך,

שהשאירה כמות אדירה של יין ירושה.

והוא שדבק

במצווה הזאת ובמידותיה של אמו,

העשיר עוד יותר, פי עשרה, והשאיר כמות

יותר גדולה,

ירושה של יין.

זאת אומרת, הדוגמה והמסירות נפש,

ומחביבות המצווה שאימא שלו הפגינה כשמכרה את הכיפה כשוט ותפארת לנשים,

ומוכנה הייתה לוותר כדי לחבב על המצווה,

השפיע על הבן שנהג כך במסירות נפש,

ומן השמיים העריכו את המסירות שלהם וההוקרה למצווה,

ושילמו להם אפילו בחייהם, לא רק לעולם הבא,

אפילו בחייהם,

שנתעשרו ונתמלאו מחסניהם באלפים אלפים של חביות יין.

כזהו כוח ההשפעה וזהו גורל הצדיקים וזכותם.

זאת אומרת,

אדם שמדקדק במצוות

ועושה אותן בשלמות,

מן השמיים לא מקפחים את שכרו.

עכשיו בואו נראה.

אמר רבי יחיא בר אבא, אמר רבי יוחנן,

ואמרי לה.

אמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יונתן,

כל המלמד את בן חברו תורה,

זוכה ויושב בישיבה של מעלה,

שנאמר, אם תשוב ואשיבך, לפני תעמוד.

אדם שלוקח את הבן של חבר שלו,

הוא אדם חרדי,

יש לו חבר חרדי,

ולחבר יש בן,

והוא מלמד את בן חברו תורה,

בזכות זה הוא יזכה להיות בישיבה של מעלה אצל הקדוש ברוך הוא, שהוא לימד את בן חברו תורה.

וכל המלמד בן עם הארץ תורה,

זאת אומרת,

אדם שהוא שומר תורה ומצוות,

ויש לו חבר שהוא לא שומר כל כך, או שומר והוא עם הארץ, לא לומד ולא יודע ללמד,

ויש לו בן,

והוא מלמד את הבן הזה, שהוא הבן של עם הארץ תורה,

מה כתוב עליו?

אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה מבטלה בשבילו.

זאת אומרת, אותו אחד שמלמד את הילד הזה שהוא בן עם הארץ,

אם הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה אפילו,

הקדוש ברוך הוא מבטלה בשבילו, שנאמר,

ואם תוציא יקר מזולל, כפי תהיה.

אם אתה לוקח אדם שהיה זול במעשיו,

ואתה הופך אותו להיות יקר,

כפי תהיה.

מה זה כפי תהיה?

היה אומר הרב לופיאן, זכר צדיק וקדוש לברכה,

אם תאמר כפיו של הגאון מווילנה,

לא.

כפיו של הארי הקדוש,

של מרן הבית יוסף, לא ולא.

שמא תאמר, כפיו של הרמב״ם,

של רשי, לא.

רבי שמעון בר יוחאי,

רבי מאיר בעל הנס, לא ולא.

כמו הפה של יחזקאל הנביא, ישעיה, ירמיה ותרי עשר,

לא ולא.

כמו הפה של משה רבנו,

לא.

כמו הפה של אברהם, יצחק ויעקב, לא.

אלא מה?

כמו הפה שלי,

אומר הקדוש ברוך הוא.

כמו הפה שלי, שאני גוזר בפי, מתקיים,

כך אתה גוזר ומתקיים.

ככה אומרת התורה,

מוציא יקר מזולל,

כפי תהיה כמו הפה של הקדוש ברוך הוא בכבודו בעצמו.

מסביר המהרשה.

כל המלמד תורה עם בן חברו,

שגם חברו בן תורה ומביאו לשבי ישיבה,

זוכב לשבי ישיבה של מעלה.

אבל המלמד בן עם הארץ תורה,

לפי גזירתו לא יהיה בעל תורה.

בן של עם הארץ שנולד אצלו,

לפי הגזירה שלו לא יהיה בן תורה,

כי אבא שלו עובד במכולת,

אז מה הוא יהיה? גם כן סוחר חנווני.

אבא שלו ספורטאי, גם הוא יהיה ספורטאי.

הגזירה שאחד כזה ייצא ויהיה תלמיד חכם וגאון וזה,

זה לא גזירה.

גזירה היא שהוא לא יהיה.

וכל המוליד בדומה לו מוליד.

אבל הלומד עמו מבטל טבעו וגזירתו,

משנה את טבעו ואת הגזירה שלו.

זוכה גם כן שהקדוש ברוך הוא מבטל גזירתו בשבילו.

מידה כנגד מידה.

אתה לקחת בן-עם-הארץ,

שעל-פי גזירתו לא היה צריך להיות תלמיד חכם,

ואתה השקעת בו ולימדת אותו והפכת אותו לכזה,

ביטלת גזירתו. אם יש גזירה שאני גוזר, חלילה,

אתה יכול לבטל אותה.

וכמו שאומר רשי בספר ירמיה,

שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה.

זאת אומרת,

כוח ההשפעה של אדם

כל כך גדול בשמיים,

שהקדוש ברוך הוא מוכן לבטל גזירות

בשביל אותו אדם שמשנה טבעם של אנשים.

ועוד כתוב, ויקרא משה לכל זקני ישראל.

אומר המדרש, עד אהוד הכתיב,

בישישים חכמה ואורך ימים תבונה.

למה זכו הזקנים שיגאלו ישראל על ידיהם,

אלא בשעה שנגלה הקדוש ברוך הוא על משה בסנה,

אמר לו, לך ואספת את זקני ישראל.

מיד,

וילך משה ואהרון ויאספו את כל זקני ישראל.

ויאמן העם.

כתוב מיד שהעם האמין.

משה ואהרון באים ומבשרים שהקדוש ברוך הוא עומד לגאול את ישראל.

הזקנים מסכימים להצטרף אליהם ביחד.

העם רואה כך,

ויאמן העם.

מי גרם שהעם יאמין? הזקנים שיצטרפו.

אם לא היו מצטרפים למשה,

העם לא היה מאמין וחלילה הייתה נמלעת הגאולה.

מי גרם?

הזקנים שיצטרפו.

רואים שההשפעה של אנשים שעושים מעשה משפיעה עד כדי כך,

לגאול את עם ישראל.

הוא רק הצטרף.

משה ואהרון עושים את העבודה.

הם נכנסים אצל פרעה.

הם שומרים מה?

אבל הזקנים, בעצם ההצטרפות שלהם גרמו לעם ללכת ולהאמין שאכן ייגאלו.

לכן אמר הקדוש ברוך הוא,

אני עושה להם כבוד,

והגאולה של ישראל תהיה על ידיהם של הזקנים,

שנאמר, ויקרא משה לכל זקני ישראל,

לפיכך הכתוב, משבחן בישישים חוכמה.

זאת אומרת, בכוח היחיד,

בכוח כל אדם להשפיע על הסביבה שלו, אם זה על החבורה הקרובה לו ואם זה על בני חירו, כל אחד לפי מעלתו וכל אחד לפי תפקידו ואפילו על עם שלם ואפילו על אומה שלמה.

זאת אומרת, הכוח היחיד גדול מאוד לפעול.

אבל יש פעמים שאדם מפספס את השעה.

יש שעה שאדם חלילה מפספס

ויכול לאבד את עולמו.

אנחנו מוצאים מעשה כזה באלישע בן אבויה,

שהוא היה ריבו של רבי מאיר בעל הנס.

אלישע בן אבויה פעם אחת היה יושב ושונה בגבעת,

בבקעת גינוסר.

ראה אדם אחד שעלה לראש הדקל בשבת ונטל את האם על הבנים,

עשה שילוח הקן וירד בשלום.

במוצאי-שבת ראה אדם אחר שעלה על הדקל,

נטל את הבנים

ושילח את האם וירד

בכישון נחש ומת.

אמר, כתוב,

שלח תשלח את האם והבנים תיקח לך

למעניתיו לך

וארכת ימים.

היכן טובו של זה והיכן אחרית ימים של זה?

ולא ידע,

שדרשה רביע עקיבא בציבורה.

למעניתיו לך בעולם שכולו טוב וארכת ימים לעולם שכולו ארוך.

הוא נעדר מהשיעור שדיבר רביע עקיבא באותו יום או באותה שעה,

שאמר שכוונת הפסוק לא וארכת ימים בעולם הזה,

אלא לעולם הבא.

וכיוון שהוא ראה את המעשה ותמא איפה

וארך את הימים אם הקיש אותו נחש,

לא ידע את הפירוש הנכון,

ובגלל זה הפסיד

את העולם הבא,

אדישע בן אבויה, עד שרבי מאיר הכניסו לגיהינום ורבי יוחנן הוציאו משם.

אבל לקח הרבה זמן.

זאת אומרת, הפסד אפילו של שעה אחת,

של שמועה אחת, של ידיעה אחת,

יכולה לגרום לנזק

לא יאומן כי יסופר.

לעומת זאת,

אנחנו רואים,

וידבר השם אל משה לאמור,

סליחה, וידבר משה אל השם לאמור,

יפקוד השם אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה.

משה אומר לקדוש ברוך הוא, מישהו צריך לבוא אחריי להנהיג את העדה.

המדרש אומר, מה ראה משה לבקש את הדבר אחרי סדר נחלות שבנות צלפחד ביקשו נחלה?

למה אחרי זה הוא ביקש את הבקשה הזאת, שיהיה מנהיג אחריו?

אלא אמר, כיוון שירשו בנות צלפחד את אביהן,

אמר משה, הגיעה השעה שאני אטבע את צרכי.

אם הבנות יורשות,

בדין שירשו בניי את כבודי.

אז הבנים שלי ימשיכו אותי ויהיו המנהיגים של העם.

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

נוצר תאנה יאכל פריה.

לא.

הבנים שלך ישבו ולא עסקו בתורה.

אבל יהושע,

הרבה שירת אותך,

הרבה חלק לך כבוד.

בים סדר את הספסלים ופורס מחצה לאות.

והואיל והוא שירת אותך בכל כוחו,

כדאי הוא שישמש את ישראל שאינו מאבד את שכרו.

ורשי אומר,

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

לא כך עלתה במחשבה לפניי,

כדאי הוא יהושע ליטול שכר שימושו של לא מש מתוך האוהל.

רואים

שבניו של משה שישבו ולא עסקו בתורה,

לא ראויים להמשיך. תורה לא מעבירים בירושה.

תורה צריך ללמוד, צריך לקיים,

צריך לעשות וצריך שימוש חכמים.

גדול שימושה מלימודה.

וזה הצטיין מאוד יהושע בן נון.

היה משרת משה.

משה רבנו הוגדר בתורה עבד השם.

ולעבד השם היה משרת.

משרת משה יהושע בן נון.

היום, כשאנחנו רוצים להעלים מישהו,

אומרים לו, תגיד, מה, אתה עבד? מה, אתה פראייר?

אתה עבד של מישהו?

אצלנו זה גנאי.

משרת?

זה הדבר הכי פחות.

זה משרת.

שמש.

ולעבד משה היה משרת.

כי הדרגה הכי גבוהה

זה עבד השם.

ולהיות משרת עבד לעבדי השם זה דרגה גבוהה מאוד מאוד.

יהושע בן נון

היה משרת משה.

כשמשה עולה להר 40 יום,

יהושע לא חוזר למחנה,

ממתין 40 יום בתחתית ההר,

שלא לאבד רגע אחד עם משה. מרגע שהוא ירד, הוא איתו ביחד.

40 יום להמתין לרב

בתחתית ההר?

איזה מסירות נפש.

זה משרת אמיתי.

משה יושב, הוא פורס לו סדין על הכיסא.

דואג לו כל הזמן.

מדהים.

כל כך היה דבוק יהושע לריבו ולא משמימנו,

עד שהיה מטמיע את עצמו על כל רועב.

והם קראו כסיל,

כמבואר בילקוט במשלה.

אוצר נחמד ושמן בנווה חכם זה משה.

וכסיל אדם מבלענו

זה יהושע.

היו ישראל קוראים את יהושע כסיל.

בשביל שהיה משרת משה,

זכה לירושתו.

שהיה מכבדו, פורס סדין על הספסל,

ויושב תחת רגליו.

דורש משה לרבים. איפה יהושע? לא מתרחק ממנו.

לא צריך לחפש אותו.

איפה הוא?

איפה הוא?

לא מחפשים אותו.

יושב בתחתית רגליו

ולא זז. לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא,

איני מקפח את שכרו ועליו נאמר נוצר תאנה יאכל פרייה.

התורה לא מקפחת שכר של שום ברייה.

אבל אם אדם חכם, לנצל את הכוחות הטמונים בו.

ואין אדם שאין לו כוחות שטמונים בו,

כי הקדוש ברוך הוא זוכר את כל הייצור בראש השנה,

ובא לפניו כל מעשה איש ופקודתו,

כי לכל אדם יש תפקיד בעולם.

השאלה אם הוא משנה את התפקידים.

הוא צריך להיות יהודי שומר תורה ומצוות,

ובמקום זאת הוא הולך ומשנה את תפקידו.

הוא רוצה להיות כמו גוי,

רוצה לחיות

כמו שהוא רוצה, בהפקרות, עבדה נאי חלה בהפקרה.

חבד נוח לו בהפקרות.

לחיות, לאכול, לשתות, טייל, לעשות מה שהוא רוצה.

ככה האדם אוהב, ככה הוא רוצה,

הוא משנה את התפקיד.

אחר כך הוא שואל שאלות,

למה קרה כך ולמה קרה אחרת, וכן על זה הדבר.

יש כאלה שרוצים לשנות את התפקיד,

ויש כאלה אפילו שמגזימים ומשנים את המינים

משנים את המינים.

ולא רק משנים את המינים, גם משנים את המילים.

ועושים מעשים שלא ייעשו,

ועוד עושים מצעד שקוראים לו גאווה.

מצעד גאווה,

אנשים מופקרים, סוטים,

שלא הולכים בדרך הישר,

שינו את טבעם ומינם,

ועוד מתגאים בזה, ועושים מצעד.

משהו מדהים.

מאיפה? בירושלים.

בירושלים.

אם היה בית המקדש בנוי, בטח היו רוצים בפנים,

בתוך ההיכל.

למה? כי זה גאווה.

ולא מסתפקים בזה, אלא עוד מזמינים את כל המקולקלים מכל העולם לבוא לירושלים איתם.

מצעד בינלאומי.

מצעד בינלאומי.

אז אנחנו החלטנו, בעזרת השם יתברך,

שכוח היחיד הוא גדול,

והחלטנו לעשות גם אנחנו מצעד.

אבל מצעד אמיתי, מצעד הענבה.

מצעד הענבה.

דרכם של בעלי תשובה,

אומר הרמב״ם,

דרכם של בעלי תשובה להיות שפלים וענבים.

מי שחוזר בתשובה

הוא לא כמו קודם,

שהיה הולך ככה, מנפח את החזה,

מרים את הבלורית,

שם ג'ל עם שפיצים.

לא.

הולך ככה, מרקים ראש,

כן, אחי, כן זה, תהיה בריא. מחילה, סליחה.

איזה לשונות, איזה דבר.

רקוט בפנים, לא כועס, משתדל בכל אופן, משתדל.

משתדל להיות ככה טוב עם הבריות, לעשות חסדים, להיות חסדים, מתרוצץ, רץ.

עוזר.

זה מצעד הענבה.

איפה זה יהיה?

באצטדיון טדי.

כמה נכנסים? 22.00.

מתי זה יהיה?

ב-8 באוגוסט.

איזה יום זה?

ליל טובעה.

יום גדול מאוד ליהודים, ליל טובעה.

נו,

אנחנו מסתכלים בגמרא ומוצאים דבר מדהים.

לא יאומן כי יסופר.

הגמרא אומרת

במסכת סנהדרין,

דף צדיק ח',

עמוד א',

אמר זעירי,

אמר רבי חנינא,

אין בן דוד בא,

המשיח לא יבוא, בן דוד, אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל,

שנאמר,

כי אז אסיר מקרבך

עליזה גאוותך.

עד אסיר מקרבך

עליזה

גאוותך.

וכתוב,

והשארתי בקרבך

עם עני ודל וחסו בשם השם.

מה זה עם עני?

ענו.

כל המפרשים אומרים,

ההפך מעליזה גאוותך,

ענווה.

אז מה התיקון הזה של מצעד הגאווה?

מצעד הענווה.

איפה כתוב?

סנהדרין צדיק ח'

ובצפניה ג',

לא יאומן כי יסופר.

תגידו לי, איך ידע הנביא מראש שיהיה דבר כזה?

ומה עוד כתוב?

מה עוד כתוב שיהיה ברור שזה המכוון?

אומר הפסוק כך,

ולא תוסיפי לגובהה עוד

בהר קודשי בירושלים.

מצעד הגאווה בירושלים.

מה התיקון שלו? מצעד הענווה.

אז החלטנו, בעזרת השם יתברך,

לעשות זאת,

וקיבלנו כמה מכתבים מגדולי ישראל,

והקראנו בהרצאה קודמת את מכתבו של הגאון הצדיק, הרב בן-ציון מוצפי מירושלים, שקורא לכולם להגיע ולהשתתף ולא להיבדל,

כי זה הניסיון שלנו בדור הזה.

ביום קיבלנו מכתב חתום מהרב הגאון,

מורי ורבי הרב יהודה שפירא, מראשי כולל חזון איש בבני-ברק,

קריאת קודש. הנני בזאת אודות עצרת התשובה ל-20 שנה לארגון שופר,

אשר מארגן פלוני אלמוני, המופלג ביותר במעשיו הרבים להשבת לב בנים לאביהם שבשמים,

ויקר מאוד,

הוא פלוני אלמוני שליטא.

וביודעי ומכירי כאמנה דהוגברא דמארי סייעא לעניינים רבים מאוד של זיכוי הרבים,

ובעת הזאת רחש לבו דבר טוב ונשגב מאוד,

אשר בעזרת השם יתרבה כבוד שמים הרבה על ידו להתאסף מעל שתי רבבות, כן ירבו.

בירושלים עיר הקודש תיבנה ותיכונן במרב ימינו, אמן,

ועוד רבים מכל העולם שיצטרפו לזה להתחזק ולחזק את תנועת התשובה בארץ הקודש והעולם כולו,

ואיש את אחיו יעזורו.

וגם למחות מחאה גדולה על אשר נעשה וברצונם לעשות, חס ושלום,

של אותם טועים ומטעים העושים מעשה עמלק לקרר אמבטי של קדושת בית ישראל כמעשה ארץ מצרים וארץ כנען, רחמנא ליצלן,

וביותר שקוראים לזה מצעד הגאווה עפל.

ועוד ידו נטויה בכמה דברים אשר בעזרת השם ירבו זכויות ליחיד ולכלל ישראל,

והמפגן הגדול הזה נצרך מאוד, ובפרט

בהיה עדנא,

במצב הקשה כיום בארצנו הקדושה, השם ישמרנו.

וחפץ השם בידו יצליח להגדיל תורה ולאדירה מתוך בריאות הגוף ומנוחת הנפש,

באריכות ימים ושנים.

ודבר גדול הוא לכולנו להשתתף,

להצטרף ולחזק

לכל העניינים הנזכרים אשר זכות הרבים תלויה בהם,

ומי יודע כמה הצלה ותועלת יצא מעניין זה.

בכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו,

ובזכות זה יתברכו בכל מילה דמיטיו.

החותם לכבוד עניין גדול ונשגב זה,

הרב הגאון, הרב יהודה שפירא.

שליטא.

זאת אומרת,

עניין גדול מאוד מאוד הוא

להיות שותפים בקידוש ה' שיהיה שם.

ואני רוצה לומר לכם,

למי שלא יודע,

22,000 איש פירושו שיורדת שכינה למטה כמו במעמד הר-סיני.

במעמד הר-סיני

ירדו עם הקדוש ברוך הוא 22,000 כיתות של מלאכים,

כמו שכתוב, ריבותיים אלפי שנאן.

ריבותיים זה שתי רבבות, אלפי זה שני אלפים,

ביחד 22,000. כשאנחנו מכניסים ספר תורה להיכל אומרים,

שובה ישראל רבבות אלפי ישראל.

שוב ה' רבבות אלפי ישראל.

זאת אומרת, שובה ה' רבבות

זה שתיים,

עשרים אלף,

אלפי זה אלפיים, 22,000.

אדם שזוכה להיות במעמד כזה ולהגיד, שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד,

קידוש ה' כזה גדול, ועוד בחיבור לכל העולם כולו, כי יש שידור בלוויין לאירופה,

לאמריקה ולכל הצלחות בישראל, כולל

אינטרנט לכל העולם ורדיו בארץ.

זה מיליונים שיהיו מחוברים לשידור הזה, וגם רשתות זרות הזמינו מקום להשתתף.

אין דבר יותר גדול שאדם יכול לזכות בחייו מהמעמד הכי גדול בעולם היהודי.

זו זכות שנופלת פעם ב-.

אז מי שרוצה להיות שותף ולזכות בדבר כזה, יש לי הצעה בשבילו, בעזרת השם, שיהיה חלק

מתוך זה.

כל בן-אדם מכם יקבל על עצמו להפיץ 25 כרטיסים בלבד

לבני משפחתו, לחבריו, לידידיו, לרעיו וכו'.

כרטיס עולה 30 שקלים,

אלה שישתתפו יקבלו גם דיסק,

חוברות,

דברים נוספים שיכסו גם את ההוצאה הזאת.

הארגון של האירוע הזה עולה המון המון כסף.

המון המון כסף, והלוגיסטיקה גדולה מאוד. להעמיד כזה אירוע,

רק מי שמבין יודע מה ההיקפים של זה.

אבל בשביל שהדבר נצרך מאוד,

ובפרט שחייבים

למחות שלא חלילה ניתפס בעוון מה שעתיד להיות יומיים לאחר מכן במצעד הגאווה בירושלים,

ואם אנחנו לא נעמוד בפרץ ונראה לקדוש ברוך הוא שאנחנו מוחים על כבודו ולא מוכנים לעבור על זה בשתיקה,

חס ושלום עלולים להתפס בעוון זה.

ירושלים אינה סדום.

מי שרוצה לעשות מעשה סדום,

שילך לשיקגו.

בארץ הקודש ובירושלים זה לא המקום להכעיס את הקדוש ברוך הוא,

ולא יבואו גויים ויחללוה מכל העולם כולו.

באו גאים ומחללים, רחמנא נצלן.

כתבנו שיר מחאה על זה, כיוון שאנחנו נמצאים בין המצרים, איננו יכולים להשמיע אותו כאן,

אבל מכל מקום,

הדבר הזה יקיף את כל העולם כולו.

הוותיקן יצא כנגד זה ושיגר מכתב לאולמרט לבטל את הדבר הזה.

המוסלמים פנו וביקשו לבטל את הדבר הזה, שלא יהיה בירושלים.

ואנחנו גם כן מבקשים,

ואפילו אם לא נענים,

אנחנו נעשה את שלנו כלפי שמעיש, נהיה נקיים.

אז מי שרוצה לזכות,

ובעזרת השם להיות שותף לדבר גדול כזה,

ייקח על עצמו להפיץ 25 כרטיסים, זה פנקס אחד,

בין החברים והידידים והמשפחה,

שיגיעו לדבר הזה.

אף אחד לא יצא משם נפסד.

להיות מחוברים 22,000 איש ביחד,

חוץ מהתוכנית העשירה שתהיה שם.

יש שם גם דברים שלא זה הסיבה, אבל יהיו שם פרחי מיאמי, יש שם להקה גדולה של עשרה נגנים, יהיו שם זמרים,

יהיה שם ארז יחיאל שישיר, יהיו כמה דברים מיוחדים.

אבל בעיקר זה המסר שיצא משם,

יהיו שם גם 20 אנשים מיוחדים שזכו במשך 20 שנה, של ארגון שופר, שהפיץ בכל העולם כולו 14 מיליון קלטות וידאו חינם.

יהיו 20 דמויות מיוחדות,

שהאזכורים שעברו שם על המסכים, מסכי ענק של 10 על 20, כל מסך,

ארבעה מסכים כאלה,

יהיה מפגן ענק

של קידוש השם,

שזו זכות גדולה לאין שיעור. אתם יודעים,

מי שבא מעשרה ראשונים לבית-הכנסת,

כל מי שיבוא אחר כך נוטל שכר כנגד כולם. אם באו 100 200 איש,

הוא נוטל שכר כנגד כל אלה שבאו, כי עשרה ראשונים הביאו שכינה.

מי שיהיה חלק מתוך 22,000 יזכה בזכות של מיליונים שיקשיבו,

ישמעו ויקראו ביחד קריאת שמע.

יש לכם מושג מה גודל הזכות הזאת?

אולי פעם בדור אדם זוכה לדבר כזה.

אי אפשר להפסיד דבר כזה.

אז כדאי להגיע.

את הסרט מפגן הענק באצטדיון טדי,

שנערך בשנת 2006,

ניתן לרכוש משרדי שופר בפורמטים של DVD,

סידי לצפייה במחשב, קלטות טייפ וסידי לשמיעה.

כן, למי שיש שאלות אני מוכן לענות בעזרת השם יתברך.

הוא רוצה לשאול שאלה?

תן לו בבקשה מיקרופון שם.

שם.

כבוד הרב, תשמע, יש לי שאלה אליך.

תראה, כבר הרבה שנים שיש מצד הגאווה הזאת בתל אביב,

באילת,

בכל רחבי הארץ.

ורק עכשיו, כשזה נמצא בירושלים, אתם יצאתם במצעד הענווה.

למה רק עכשיו, כאילו, אחרי כל כך הרבה שנים נזכרתם?

אז היה מותר?

היום אסור?

תראה, אנחנו לא רודפים אחרי אף אחד, ומי שרוצה לחיות איך שהוא רוצה לחיות,

זה עניינו.

הפרהסיה אומנם שייכת לכולם,

אבל אם אדם עושה בתל אביב את מה שהוא רוצה,

וזה עיר החטאים, כמו שמגדירים אותה אלה שרוצים להגדיר אותה כך.

אבל זה חלק מארץ הקודש.

רק שנייה. קודם כול, אם הם רוצים לעשות את זה שם,

והם עושים את זה שם, זה העניין שלהם. הם לא נכנסים לתחומים, אתה מבין, להכעיס. הם לא באים בשביל לעשות פרובוקציות.

הם עושים את זה שם ככה, הם חיים כל היום, כל השנה.

גם בירושלים הם לא באו להכעיס או... לא, זה בשביל להכעיס.

כל אחד יודע, אף אחד לא היה מעז לעשות מצעד כזה בוותיקן,

ואף אחד לא היה מעז לעשות מצעד כזה במכה.

ודאי שאף אחד לא יעז לעשות את זה בירושלים, שהיא מקודשת לכל הדתות כולן.

כי זו מדינה לא דמוקרטית.

כן, אתה יכול להיות דמוקרט. אז מה אם אתה דמוקרט?

אז אתה יכול עם הדמוקרטיה לעשות מה שאתה רוצה?

הרי אחד מההסברים שאמרה שלי,

לא, אבל במסגרת מה שאפשר לעשות,

ומותר.

כן, במסגרת מה שאפשר, מותר גם להתגונן מפני זה, ואפשר גם למחות. זה גם כן בדמוקרטיה בינתיים.

אבל למה לא מכיתם עד עכשיו כשזה קרה?

היינו עייפים, עכשיו התחזקנו.

אבל הנקודה היא שמגיעים לירושלים,

אם אתה נמצא בתל-אביב ואתה עושה מה שאתה רוצה, שם כל התושבים הם מהסוג הזה, פחות או יותר, הם מבינים את זה. אבל תל-אביב זה גם חרץ הקודש.

נכון,

נכון, אבל זה לא דומה. כי אם אתה נכנס לבית-הכנסת ועושה מעשים מגונים,

כל אחד מבין שזה לא המקום לעשות את זה.

אם אדם הולך למקום, למועדון, למקום כזה חשוך,

עם אורות מסתובבים,

אז מבינים שזה מקום לפרוצים ופרוצות.

אבל אם בן-אדם נכנס לבית-הכנסת,

או לבית-המקדש, או לירושלים המקודשת, לכל העולם,

כולם מבינים שהבן-אדם בחר את זה דווקא בשביל להכעיס.

אז כנגד זה, אתה מבין, החלטנו שהפעם אנחנו ניתן את הקונטרה, מה שנקרא,

ומצעד הענווה יהיה בדרך מנומסת, במקום סגור, לא בפרהסיה,

לא נטריח את המשטרה כמו שהם ולא נעשה פרובוקציות והפגנות.

אנחנו נבוא בשקט,

נתייצב שם, נגיד את מה שיש לנו, נגיד,

נתפלל בשביל עם ישראל, ושאולי גם הם יזכו לחזור בתשובה. תראה, יש לי כמה שאלות אליך, אני לא באתי להתווכח אתך.

אין בעיה, מותר גם להתווכח אתי.

אתה דיברת על הגאים,

גם מצד הגאווה.

הרי חצי מצד הגאווה הן גם גאות, לסביות.

נו.

עכשיו, במה הם מתגאים? רק אני לא מבין.

עכשיו,

אני רציתי לדעת איפה בתורה מוזכר, לא תשכב איש, לא יהיה, לא כתוב ככה. כתוב, לא יהיה קדש בבני ישראל, לא תהיה קדישה. ומה עם אשמים שנולדו ככה, שהם נמשכים לבני אותה מילה? הם לא נולדו, לא נולדו ככה. לא נולדו, אף אחד לא נולד ככה.

מאיפה אתה יודע?

משום שהתורה אומרת שאסור דבר כזה, והיא לא תאסור דבר, שאדם נברא בטבעו.

התורה לא תגיד לבן-אדם,

אל תטפס על הקיר.

הוא לא יכול לטפס על הקיר, אז היא לא אומרת לו, אל תטפס על הקיר.

אבל אם התורה אומרת לו,

אל תלך ברחוב,

אז פירושו שהוא יכול ללכת ברחוב, אבל היא אוסרת עליו ללכת ברחוב.

אם התורה אומרת שמשכבי זכר זה אסור, והיא אומרת שאסור גם בצד השני, אז היא אומרת שאסור, פירושו,

היא לא אומרת בצד השני.

היא אומרת, לא יהיה קדש ולא תהיה קדישה.

קדש וקדישה, מה זה אומר? זה שני החבר'ה האלה שאתה מדבר עליהם.

מכל מקום,

מכל מקום, איך אתה לומד מזה?

צריך ללמוד תורה, צריך להכיר את התורה ולדעת מה התורה אומרת.

התורה לא אומרת,

התורה גם מכנה אישה בלשון נקייה וקוראת לה לחם.

נו, לחם זה אישה?

כי אם את הלחם אשר הוא אוכל זה אשתו,

כמו שנאמר אצל אשת פוטיפר, שיוסף

לא רוצה, תבין,

חלילה לעשות עבירה למרות שהיא נתרצתה לו, הוא לא רוצה לעשות עבירה,

לכן הוא נקרא יוסף הצדיק.

מכל מקום, בוא תלמד משהו.

גזל ועריות, נפשו של אדם מחמדתן.

זאת אומרת, לכל אדם יש נטייה לגזל ולעריות.

כל אדם נורמלי יש לו נטייה כזאת.

ואף על-פי כן, התורה אומרת שיש איסורי עריות שהיא אוסרת.

זאת אומרת, אז מה,

אם יש לי נטייה להיות קלפטומן, זה מותר?

מחר יעשו הרוצחים מצעד, יקראו לו מצעד החמלה.

למה חמלה?

פשוט הם סילקו אותו מהעולם, חמלו עליו ולקחו אותו. אז הם עושים מצעד החמלה.

הגנבים יבואו ויעשו מצעד השמחה.

למה? הם רוקנו לו את הבית,

ועכשיו פחות יש לו על מה לשמור.

אז הם קוראים לזה מצעד השמחה.

באים אלה שעושים מעשים שלא יעשו, ואני לא רשאי לדבר ככל העולה על רוחי,

וקוראים למעשים כאלה גאווה.

הרי זה ההפך הגמור מגאווה, זה בושה וחרפה. רק לפני כמה שנים קראו להם לצאת מהמגירה ומהארון.

והיום הם כבר מתגאים?

במה הם מתגאים?

זה היה בירושלים.

מה זה משנה איפה זה יהיה?

עצם המעשה הוא מעשה, זה היה בירושלים, אבל למה רק עכשיו אתם נזכרים? נזכרים בזה במצעדי ההמלחה.

אמרתי, אמרתי, ירושלים היא עיר הקודש,

וכיוון שהיא עיר הקודש ויש לה דין של קדושה,

מה שאין בתל-אביב, אבל בסדר, אבל זה כבר היה בירושלים.

זה כבר היה פעם אחת בירושלים. עוד פעם, אני אסביר.

כשהיה המצעד הראשון בירושלים,

הרב לופליאנסקי, שהוא ראש העיר, התנגד למצעד.

אז נעשה הכול בשביל לבטל אותו.

בא בגץ והחליט שכן צריך לקיים אותו.

טוב, כל הכבוד לבגץ.

באו עכשיו הגאים האלה והחליטו להזמין אלינו,

לירושלים, את כל המופקרים מהעולם,

גן-חיות.

לבוא לירושלים.

מה יש?

מה, זה לאס-וגאס?

זה שיקגו?

תלך לשם, כולם יודעים מה יש שם, תסתדר אתם שם, תצעד מהבוקר עד הערב.

אל תחזור.

סע.

one way ticket.

סע.

אבל מה אתה מזמין לי את כולם לפה? חסר לנו מה שיש לנו כאן.

אז הוותיקן קרא לכל החבר'ה הנוצרים כאלה לא לבוא.

האסלאם קרא לכל החבר'ה שלו לא לבוא.

אתה שומע?

ואצלנו מה?

כן לבוא.

מה, אנחנו לא מבינים מה זה קדושת ירושלים?

אנחנו לא יודעים מה זה גורם בשמיים?

שהקדוש ברוך הוא חס ושלום יביא עלינו עוד טילים אתה רוצה?

אתה חושב שהקדוש ברוך הוא משלם בחינם?

שום דבר לא הולך בחינם, הכל הולך עם חשבון.

אתה יודע מה קרה בסדום ובעמורה?

הקדוש ברוך הוא שפך עליהם אש וגופרית מן השמיים.

מה שופכים עלינו עכשיו?

אש וגופרית מן השמיים.

ירושלים אינה סדום.

תודה רבה.

יש לי עוד שאלה אחרונה אחת לגבי רבי פרידה.

כן, רבי פרידה.

לפני כמה, מתי הוא נפטר? לפני כמה שנים?

מתי הוא חי? לפני כמה שנים הוא נפטר?

לפני כמה שנים בערך 1600.

טוב, תודה רבה.

תהיה בריא.

כן, שאלה אני מבקש, לא ברכות עכשיו, שאלות.

שאלות. שאלות. למי יש שאלה?

ערב טוב, כבוד הרב.

רציתי לשאול אותך מה ביכולתנו לעשות כדי לבטל את הגזירה מעם ישראל.

של מה?

של הטילים? כן. ההורים שלי גרים בצפון,

המשפחה שלי בצפון.

אבא שלי קיבל אחד מהטילים בבית,

והם ברחו משם כמובן.

רציתי שתבקש מהקהל שיהיו קצת זכויות לעם ישראל, שיבטל את הגזירה הזאת מעם ישראל.

בוא אני אסביר לך, מי שמכיר אותי מלפני שנים יודע שאמרנו, בשנת 1992, בקלטת 35, שלום עם ערפאת,

ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים,

הרי מחת שנאה תטע לחון כנחל מגבר.

מכת השונא של המחבלים לא תיפסק,

אלא תיתוסף כמו נחל המתגבר.

ואכן, ככה דברים ממשיכים וממשיכים, ומי שזוכר את הדוגמאות שהייתי מביא,

פעם היו זורקים עלינו אבנים,

והסתגלנו לכך.

אחר כך זרקו עלינו בקבוקי תבערה, והתרגלנו לכך.

אחר כך ירו בנשק קל,

והתרגלנו, והסתגלנו לכך.

אחר כך ירו בתת-מקלעים, והסתגלנו לכך.

אחר כך התחילו פיגועים, וגם לזה הסתגלנו.

אחרי זה התחילו קסאמים, וגם לזה הסתגלנו.

אחר כך טילים, וגם לזה אנחנו נסתגל.

אחר כך מלחמות, וגם לזה נסתגל.

ובסוף גוג ומגוג, וגם לזה נסתגל.

למה זה?

כל דודי דופק,

פיתחי לי, אחותי, רעייתי,

תמתי, יונתי,

כמה לשונות של חיבה הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו,

פיתחי לי, פיתחי לי, דופק בדלת.

לא שומעים,

דופק יותר חזק,

לא שומעים,

דופק יותר חזק,

לא שומעים,

דופק יותר חזק,

לא שומעים.

פורץ את הדלת ונכנס, אומר, אני כאן.

הקדוש ברוך הוא דופק, פיתחי לי,

תפתחו את הלב,

תשובו בתשובה.

בהתחלה רק עם אבנים, לא מבינים.

אז לא מבינים, בקבוקי תבערה.

עכשיו אתם מבינים? גם לא מבינים.

ריבונו של עולם, עוד לא הבנו.

כמו רבי פרדה, התלמיד שלו, לא מבינים.

עכשיו יריות, לא מבינים.

נו, פיגועים מבינים? גם לא מבינים.

קסאמים?

אלפים אלפים קסאמים,

לא מבינים.

טילים אולי, אם תשמעו טילים, אולי תבינו.

לא מבינים.

מה מחכים? מלחמות.

מלחמות מבינים? גם לא.

גוג ומגוג? מבינים.

תודה רב.

זאת אומרת,

יש דרך אחת באמת

שלא נסבול את כל הצרות.

אם במקום להסתגל למטח קטיושות ולטילים ולסקאדים ולשיהיו שתיים ושלוש,

שהם בדרך,

במקום זה נסתגל בתורה ומצוות,

שהרי השם אמר,

וייתם לי סגולה מכל העמים,

תהיו סגולה,

לא נצטרך להסתגל לפצצות,

אבל אם לא נהיה סגולה אז יסגלו אותנו לזה, עד שנבין. פתחי לי, פתחי לי, פתחי לי, לא תפתחו, אני אפתח את הדלת ואני אכנס עם הטיל בפנים.

אולי תבינו כמה אפשר לבקש.

עשרות שנים, בורא עולם רומז לנו.

אתם רוצים ראיה שאנחנו בגזירה?

כמה שנים אני כבר אומר שאנחנו בגזירה?

תשמעו את כל הקלטות.

איך יודעים שזה גזירה?

כתוב,

וניתתם ביד אויב.

אם חס ושלום הקדוש-ברוך-הוא נותן אותנו ביד אויב, זה סימן שאנחנו בקללה ובגזירה.

מה זה וניתתם ביד אויב?

אומר רשי,

בשעה שקוברים את מתיהם,

וזה עוסק במצווה,

וזו מצווה גדולה של מת מצווה לקבור את המת.

ונופלים על ידי האויבים בשעה שעוסקים בקבורת המת,

זה נאמר, וניתתם ביד אויב.

ארבעה שנפגעו בטנק בגחון,

אי אפשר היה לחלץ את הגופות שלהם.

אחד מאלה שבא לחלץ בעצמו.

זה וניתתם ביד אויב רחמנא לצלן

זה ראייה שאנחנו בגזירה

וגזירה ניתן לבטל רק על ידי תשובה

אם לא עושים תשובה לא יעזור כלום, אם לא מבינים מה שהם רוצה לא יעזור שום דבר

לא צל, אתה יכול לכתוש את ריבוע המוות ואתה יכול לפוצץ בונקרים מהבוקר עד הערב אתה תהרוג אחד יקומו שניים, תהרוג שתיים יקומו ארבע כמו מכת צפרדע במצרים

לקדוש ברוך הוא אין בעיה, בן לאדן אחד תסתכלו מה עושה בעולם, בן לאדן אחד, תראו בן לאדן,

נסראללה אחת תסתכלו מה עושה,

זה אחד,

אחד, זוכרים למדנו היום, היום למדנו,

צור אחד יכול להחטיא את כל עם ישראל,

עמרם אחד יכול להציל, ילדה אחת יכולה לשנות הכול,

הכול אחד אפילו, לא צריך הרבה, אחד.

אבל יכול אחד גם לזכות את כולם,

אם כולם יחליטו שרוצים לזכות וילכו,

ויעשו שינוי,

ויסגלו את עצמם בתורה ומצואות,

לא צריך יותר לדפוק בדלת.

זהו, הבנו.

כשאבא שלך דופק בדלת בבוקר,

אתה לא צריך לשאול אותו מה אתה רוצה, הוא מעיר אותך לתפילה. אתה יודע שכל בוקר הוא דופק, נכון? דופק בבוקר, בשביל מה הוא דופק?

להביא לך כוס קפה?

הוא מעיר אותך, קום לתפילה, אחר כך נשתה.

אבל קודם כול קום לתפילה.

נו, ואחד שמה, שוכב במטלמה ומחכה.

הרי אבא שלו ידפוק, ידפוק, ידפוק, ידפוק, בשביל מה?

תקום,

תתפלא, תחזור לישון.

אבל קודם כול תקום, תעשה משהו.

בן-אדם, לא מעניין אותו טילים, הכול, מחפש עצות, חסלו טעות, חסלו את האם, תפציצו,

תגמרו עליהם, תשחטו אותם, פשש,

קאובויים.

זהו.

זהו.

נו, כמה אתה יכול להרוג? כמה אתה יכול לפוצץ? כמה אתה יכול מטוסים?

אלפיים גיחות. נו, נו.

יש נסראללה עוד או אין?

יש בינתיים.

יש.

יש לו עוד טילים?

יש.

הוא מאיים שיגיע לתל-אביב?

הוא יכול להגיע בלי שום בעיה.

20,000 טילים יש לו.

כבר שנים אני אומר את זה.

תשמעו את הקלטות.

20,000 טילים.

אתם יודעים מה זה?

20,000 טילים.

והוא לא משחרר בת אחת.

טוז.

במקלטים יממה.

טוז.

עוד יממה.

טוז.

מפנה את הצפון.

טוז לתל-אביב. מחזיר לחיפה.

טוז. מחזיר לשם. הולכים לשם. אה, אש עדה.

בן אדם אחד.

מה זה?

כל דודי דופק.

כל דודי דופק. תבינו.

זה שליח רע.

אבל השליח הזה בא לעורר אותנו.

סדאם חוסיין לא עשה אותו דבר.

39 טילים ירה לפה.

מרחק 1,500 קילומטר.

מה, יש להם בעיה? אתם חושבים עליהם בעיה.

אבל כשהקדוש-ברוך-הוא משחרר את הרצועה,

אז הוא משחרר אותה.

אבל אם אנחנו לא מבינים, בקטן עוברים יותר גדול, אין מה לעשות.

ככה זה, תמיד.

אתה לא מבין, יותר גדול. לא מבין, יותר גדול.

תארו לכם, חס ושלום, חס ושלום,

חס ושלום,

יפגעו בחיפה בכימיקלים שם. אתם יודעים כמה הם יכולים למות?

100,000, 200,000 מפגיעה כזאת.

ויש לו מה להפסיד? אם הוא מרגיש שרודפים אחריו,

אחרי הזנב שלו, והוא מרגיש שאין לו כבר מה לאבד?

מה יש לו להפסיד?

אבל זה לא הוא,

זה הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא יחליט שאנחנו לא מבינים. סתומים, לא מבינים, לא רוצים להבין, לא רוצים להבין, לא רוצים להבין.

מה יכול להיות, רחמנא צאנלן?

אסון, אסון איום ונורא.

אבל זה לא סתם,

כי אנחנו מפקירים את חיינו, חיים באורחות חיים של גויים,

לא מתקרבים לתורה וליהדות,

לא עושים רצון השם. הקדוש ברוך הוא נותן לנו ארץ, ושמה נותן לנו ארץ?

בשביל שנבוא בתוך הבית שלו, בפלתרין שלו,

ונעשה מעשה גויים?

הוא פינה את הגויים בשביל שאנחנו נבוא.

בשביל מה? שנהיה עוד גויים?

אז היו פה גויים, בשביל מה אני צריך אתכם?

הוא נתן לנו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו.

בשביל זה הוא נתן לנו.

התורה, הארץ הזאת מותנית.

אם עושים את רצון השם,

זוכים לשב עליה, אם לא היא מקיאה את היושבים בה.

אבל אם לא רוצים להבין, זה לא עוזר.

לכן כל אחד באופן אישי צריך לדעת מה הוא צריך לחזק ולהתחזק.

אנחנו משתדלים לעשות מה שאפשר, כמה שיותר להפיץ תורה.

כל שידור כזה עכשיו עובר באינטרנט לכל העולם, שומעים כל דבר.

משכפלים קלטות, מדפיסים, נותנים אתר בחינם, עוד אתר בחינם. תשמעו, תיקחו, תחלקו, תראו, תפיצו, תעשו.

22,000 איש אנחנו מנסים לכנס בשביל שיהיה קידוש השם גדול. שיהיו זכויות לעם ישראל. כמה שאפשר להרבות זכויות לעומת החטאת הרבים לזכות את הרבים.

כמה שעושים נגד, צריך לעשות בעד.

אם לא, אם הקדוש ברוך הוא שאין אף אחד,

אף אחד לא עושה שום דבר.

סדום ועמורה, מה עושה? יש בגופרית, רחמנא נצלן.

לכן צריך להבין, יש רק דבר אחד, להיות סגולה

לפני השם. אם נהיה סגולה, השם יעזור לנו. אם לא,

אז הקדוש ברוך הוא ימשיך לדפוק.

כבוד הרב, השאלה שלי היא כזאת.

כן.

על פי מה שאני יודע ושאני שמעתי מהקלטות שלך,

כל המסרים שהקדוש ברוך הוא מביא לנו זה איתותים.

נכון. הוא רק מאותת לנו.

נכון. מה אנחנו עכשיו יכולים לעשות ברגע זה כדי לפעס את אבא שבשמיים?

אמרתי, קבל עוד גלול. כן, אבל ברגע זה, ממש עכשיו, כדי שתהיה לו נחת רוח מהבנים שלו,

בפרט מהצדיק כמוך,

שאמרת תמיד שעצור תמים פאולו, כי הוא לא יעשה עוול חס ושלום.

אז יש גדולי הדור שהם שומעים על כל מה שקורה לעם ישראל.

אם אני עכשיו רופא,

ואני המצאתי נסיוב,

שפותר את המחלה המסוימת איקס,

ואני אומר לאנשים,

לא צריך אותי בשביל זה, התרופה נמצאת אצלכם.

והם לא רוצים לקחת, מה עוד אני יכול לעשות?

אני מודיע לכולם, הרפואה נמצאת אצלכם,

כל אחד יחזור בתשובה לעצמו,

אם יוכל להחזיר את חברו, הנה מה טוב.

וגמרנו את כל הסיפור של המחלות, והבעיות, והצהרות, והאסונות, וכל המלחמות. הכול, הכול נמחק, הכול.

והיה אם שמוע בקול ה' אלוקיך,

וישר בעיניו תעשה,

ואזנת על מצוותיו,

ושמרת כל חוקיו.

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רופאיך, אומר ה'. מה אתה רוצה יותר מזה?

הוא אומר, אני שם ואני אקח,

אני מחצתי ואני ארפא,

אני אמית ואחיה,

הכול ביד שלי. אני אומר לך, תרופה אצלך ביד, אתה רוצה להשתמש, תשתמש.

אתה לא רוצה, תתאבד.

אבל אני לא יכול להגיד לך יותר מזה.

אני לא שולט על אנשים להפוך אותם.

אני יכול לתת להם עצה, להסביר להם, להוכיח להם, לדבר איתם, הכול.

אבל בסוף החלטה בידו של כל אדם ואדם.

אם אדם ירצה, יעשה, אם לא ירצה,

אז כל דודי דופק.

אוקיי, תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא.

כן.

כן, רגע, תן, יביאו לך מיקרופון.

אתה רואה, אצלנו נותנים את זכות הדיבור פעם שנייה גם.

תודה רבה, אמרתי.

הזכרת מלחמת גוג ומגוג.

הרבי מלובביץ' אמר שלא תהיה מלחמת גוג ומגוג, שבמקום זה היה את השואה,

ובגלל זה לא יהיה.

אז אני כבר לא יודע למי להאמין. לך, לא כל אחד אומר משהו אחר.

רגע, ואתה חייב להאמין.

אני אשאל אותך שאלה, אתה רוצה לענות? אני עונה.

אני שואל אם אתה חייב להאמין, אז אני אגיד לך למי להאמין. אתה עונה בשאלה?

ודאי, יהודים תמיד עונים בשאלה.

היה גוג ומגוג שאל יהודי, תגיד לי, למה על כל דבר אתם עונים בשאלה? אמר לו, למה לא?

למה אין לך תשובה?

יש לי תשובה. אתה רוצה תשובה?

כן.

אני אומר שיהיה גוג ומגוג על-פי מה שכתוב בתנ״ך.

בספר יחזקאל ל״ח ל״ט,

כתוב שיהיה גוג ומגוג על אדמת ישראל.

לא, האב מלובביץ לא יודע את התנ״ך? הוא יגיד סתם, אני יכול לדבר בשם עצמי, אבל אם אתה רוצה לשאול אותו, תשאל אותו.

אני יכול רק לדבר בשם עצמי.

לכן שאלתי אותך, במי אתה רוצה להאמין?

אתה שואל אותי או אותו?

אני שואל אותך.

או, אז אני עונה.

אני אומר שעל-פי יחזקאל ל״ח ל״ט ועל-פי זכריה י״ג וי״ד,

תוכל לראות שם מלחמת גוג ומגוג תהיה בארץ-ישראל, כולם יבואו להילחם בישראל, כל העולם כולו, 70 אומות העולם בישראל ושני-שלישים מהעולם ימותו.

זה עוד לא היה,

וזה כתוב במפורש,

וזה מה שיהיה.

ולקראת זה אנחנו הולכים.

ואם עקבת אחרי הקלטות שלי, אז במשך שנים ארוכות אני אומר

שהמוסלמים ישלטו תשעה חודשים בעולם כולו,

ותפרוץ מלחמה עולמית,

ושני-שלישים האלה שימותו, זה אומר ארבעה מיליארד בני אדם,

ורק שליש יישארו.

והבאתי את השלישית באש,

וצרפתים כצרופת הכסף,

ובחנתים כבחון את הזהב, זה פסוק בזכריה י״ג.

זאת אומרת, הדברים האלה חייבים להתרחש, כי הקדוש ברוך הוא אומר,

יש לי חשבון פתוח עם אומות העולם,

אל נקמות השם, אל נקמות הופיע, עם נשיא שופט הארץ, השם גמול על גאים.

תודה רבה.

תהיה בריא.

כן, הנה, לפניך יש לו מיקרופון.

שלום, כבוד הרב.

רציתי לשאול, זו בעיה שרוב הציבור לא נזרים בה ולא יודעים אותה,

רציתי לשאול בקשר,

בדורנו לא יודעים מי זה רב אמיתי או רב לא אמיתי, איך מזהים את זה?

תראה, מי שרב,

אז הוא רב.

אבל איך מזהים את זה? זה קל להגיד הוא רב. אמיתי זה בעיה.

לפעמים גם השואל לא אמיתי.

השאלה, מה מחפש השואל?

לא, לא אני, כללי. אני אמרתי השואל.

לא, זה כאילו, מה הכוונה ששואל? רוב הציבור לא יודעים מה זה, יש למשל אדם חוזר בתשובה, לא יודע מי זה רב אמיתי או לא אמיתי. תגיד לי אתה, מי זה שופט אמיתי ומי לא שופט אמיתי?

מי עורך-דין אמיתי ומי עורך-דין לא אמיתי?

מי שוטר אמיתי ומי לא שוטר אמיתי?

וכן הלאה. תגיד לי, מי אמיתי ומי לא? מי שיש לו תעודת הסמכה.

זה הכול? כן?

עורך-דין יש לו תעודת הסמכה, משמע ש... ודאי, להטביע.

להטביע. להטביע.

לא, אבל כללי, רוב הציבור, לדוגמה, חוזרים בתשובה, רוב הציבור החילוני, לדוגמה,

הם לא יודעים מי זה רב אמיתי או לא, נכון, לחרטוט, בארטוט. נכון, נכון, הם לא יכולים גם לדעת,

נכון. אבל מה הם אשמים בזה, שעובדים עליהם? הם לא אשמים, אמרתי שהם אשמים.

ואחר כך נגרם בזה חילול אשם גדול. למה נגרם חילול אשם? יש גדולים שהם ודאי אמיתיים. אבל אנשים לא יודעים מזה גדולים. אז אני עונה.

גדולי ישראל ידועים.

הרב עובדיה יוסף,

יש הרב בועדני,

יש הרב שלום כהן ויש עוד אחרים.

יש הרב קנייבסקי,

יש הרב שטנמן,

יש הרב אליושי ויש גדולים שידועים ומפורסמים. אלה גדולים, מבחינה שקשה להתייעץ איתה מבחינה אישית, זה לא אתה יכול לדבר איתנו 24 שעות. אז אם אתה רוצה לדעת את מי להתייעץ,

פעם אחת תלך אצלם ותשאל עם מי להתייעץ.

מי שהם יגידו לך, תתייעץ איתו,

תלך אחריו.

עוד שאלה קטנה. בבקשה.

בדורנו יש דבר כזה רוח הקודש או שכבר לא חלו? בטח, יש רוח ויש קודש, לא תמיד זה ביחד.

לא, הכוונה שאם זה מבחינה ירד שלגמרי כבר אין רוח הקודש בכלל, שאין דבר כזה בכלל.

יש, יש.

יש? יש, אבל לא רוח הקודש כולם חושבים רוח הקודש. לא, לא.

בפרט לא אצל אלה שחושבים שיש להם רוח הקודש.

תודה, כבוד הרב. תהיה בריא.

כן,

יש לך שאלה?

בטוח?

הנה, יש לו שאלה. בבקשה.

הרב אמר בהתחלה שכל אדם יש לו בעולם הזה תפקיד. שהוא בא עם מעולה את התפקיד שלו ולא תפקיד של מישהו אחר.

כל אחד מאיפה ידע מה התפקיד שלו?

כתוב יוחס צדיק דרכו,

משמע של כל צדיק וצדיק יש דרך בעבודה שלו.

יש אדם שיש לו נטייה שהוא מרגיש אותה בדחף מסוים ועבודת השם לדברים מסוימים. יש אחד שאוהב לשקוט בתורה, אתה רואה אותו.

יש אחד שרוצה לפרסם את אלוקותו יתברך בעולם.

כל אחד יש לו איזו נטייה ומשיכה.

כמה שהוא רואה שהקדוש-ברוך-הוא משפיע עליו, נותן לו סייעתא דשמיא בכיוון מסוים,

זה המהלך שהוא צריך ללכת אתו.

וכך מביא רבנו בחייא גם בשער הביטחון.

שאדם נברא עם דרך מסוימת שהוא יכול להרגיש.

אבל יש אחד שלא מוצא חן בעיניו.

למה?

הוא באמת אוהב ללמוד תורה, הוא אוהב לשבת.

אבל פתאום בא לו עץ הרע, אומר לו, אבל אם תשב, מה עץ?

תראה, הוא נוסע בוולבו, זה נוסע במרצדס, ההוא ככה, זה חי ברמה,

זה קנה שתי דירות, ואתה יושב לך אברך, מה אתה זה?

באמת הוא מוכשר להיות אברך, להיות ראש ישיבה וצדיק וגאון והכול.

אבל פתאום עץ הרע נותן לו ככה מבט אחר על החיים,

ומוציא אותו לדרך אחרת.

הוא יודע שהוא אוהב ללמוד, הוא יודע שהוא מסוגל,

הוא מרגיש גם,

אבל יש לו עוד דחף אחד הפוך,

והוא יודע שהוא הפוך גם,

והוא לא שלם עם זה.

עד שיצר העם מסדר לו את כל ההצדקות,

וצ'יק, הוא יוצא החוצה.

זו דוגמה.

יש אחרים שמרגישים דחף הפוך.

הוא אדם חילוני,

אבל הוא מרגיש בנשמה שלו כל הזמן שאין לו סיפוק.

אין לו סיפוק.

יש לו זה, ויש לו זה, ויש לו זה, ויש לו זה, ויש לו זה,

וכל הזמן אין לו מנוחת הנפש. הוא יודע שמשהו חסר לו, ואפילו לא יודע מה.

ופתאום מגיע לאיזשהו מצב שפתאום, קליק,

הוא נתפס, מבין,

זה הדרך.

והבן אדם הזה עולה על המסילה, ואחר כך אתה רואה בן אדם, חברה על הזמן.

איך זה קורה?

יש לו נטייה משיכה לזה.

אבל בגלל חינוך מסוים, או בית ספר מסוים, או חברה מסוימת,

או כך וכך,

הוא נמשך אחרי אלה שהיו אצלו, אבל בפנימיות שלו הוא שואף למשהו אחר לגמרי.

תהיה בריא.

כן, לפניו.

כבוד הרב, יש שאלה למה לא מתחזקים דתיים בלות.

אבל אני מתכוון שתלמידים שנשואים,

מחפשים את המקומות כמו בני-ברק,

או למשל ראשון,

למה לוד הולך ככה בחינם, בלי מלחמה?

כל הבתים פה, 30,000 דולר.

אי-אפשר, לא נכנס בראש. 30,000 דולר זה טוב, אפשר לקנות שלוש דירות.

כן, אבל למה לא מתחזקים?

למה לא מתחזקים, אני לא יודע. אני לא מקומי,

אני לא מקומי, אבל כנראה חסרים פעילים רציניים.

אם היו פעילים רציניים, היו מתחזקים. תראה,

אני,

אחרי החתונה שלי, גרתי בכרם התימנים.

בכרם התימנים, זו הייתה שכונה, כשאני הגעתי לשם,

חבל על הזמן.

11 מעולם הפשע היו משם.

ובזמנו, כשאני הייתי שם, היו זורקים רימונים על ניידות.

היו נכנסים לשם,

לא מוצא חן בעיניהם הניידת, טוז,

רימון.

החבר'ה, היו מדברים באמצע הכביש, באמצע הכביש.

היה עובר אוטובוס,

הוא לא מצפצף.

אוי ואבויים, הוא מצפצף.

עומדים, חבר'ה, מדברים באמצע הכביש, אוטובוס מחכה עם הנוסעים, עד שהחבר'ה החליטו לזוז.

אתה מבין איזה שכונה?

משהו-משהו.

נו, שייך לעסוק פה משהו?

אני חזרתי בתשובה.

הכרתי את האמת.

ויום אחד בא אליי איזה מישהו ואמר לי,

תגיד לי, כך וכך וכך?

אמרתי לו, כן, כך וכך.

התחלנו לדבר, פתאום הוא התלהב,

ראה שאני עונה לו תשובות על כל מיני דברים.

אמר לי, תשמע, אתה מוכן לדבר עם החבר'ה?

אמרתי לו, כן, למה לא?

הלך, אמר לחבר'ה, שלא תשמעו, יש פה אחת.

וואי, וואי, וואי, וואי.

אמרו, תביא אותו.

טוב,

באתי לשם,

סחב אותי לפינה,

עומדים שם חבר'ה קבוצה.

לא.

אז הוא אומר להוא, תשאל אותו.

אז הוא אומר, מה קרה לך? לא רוצה לשאול אותו.

אז אני אומר לו, מה, סחבת אותי בחינם?

יש לו שאלות או אין לו שאלות?

אז ההוא לא עונה.

אז אני אומר לו, תגיד לי, מה, אתה שפן, אתה לא...

אני רק אמרתי שפן?

וואי, וואי, וואי, הייתם צריכים לראות אותה.

למי אתה אומר שפן?

קיצור, יצאתי מזה חי,

אבל אמרתי להם,

אם אתם גברים, בואו ניכנס לאיזה חדר פה ונתווכח.

מצא חן בעיניהם.

נכנסו, התחילו לשאול,

לאט-לאט התחילו לברוח אחד-אחד,

חוץ נשארתי רק עם אחד.

אחר כך יצאתי החוצה, חיכו חמולה בחוץ,

ובאה איזו אישה אחת

ואמרה, למה מה? למה מי?

מה אתה חושב את עצמך? מה, אתה משיח?

אמרתי לה, לא.

מה, אתה שליח של השם?

אמרתי לה, כן.

אה?

אם אתה שליח של השם, נראה אותך, תחזיר את בעלי.

אמרתי לה, בבקשה, איפה הוא?

לקחה אותי אליהם.

משחק ששבש.

משחק ששבש.

ואיך שאני נכנס, היא אומרת, הבאתי את הרב.

לא הייתי רב.

אבל בשבילהם הייתי רב. אני יודע, שתי תשובות, אז נהיה רב.

ההוא פלט איזו קללה עסיסית, כאילו, מה הביאה אותי עכשיו?

בלי לשאול אותו.

קיצורו של דבר,

בלי הרבה חוכמות,

הבן אדם אומר, טוב, רגע,

גמרו את הפרטיה,

קם,

אומר לי, כן, מה אתה רוצה?

אמרתי לו, אני לא רוצה כלום. אשתך אמרה לי שאני אבוא להשפיע עליך.

הוא אומר לי, ומה אתה מתכוון לעשות?

אמרתי לו, תשמע, אתה מתפלל?

הוא אומר לי, לא.

אתה יודע להתפלל?

הוא אומר לי, לא.

אמרתי לו, תביא סידור.

ההוא התחיל לחפש סידור, הביא סידור, אני מסמן לו. מפה מתחילים, פה גומרים, פה מתחילים.

והוא לוקח את מה שאני אומר, מסמן, שואל שאלות,

הבן אדם החליט שהוא חוזר בתשובה.

לא אמרתי לא מילה, לא שכנעתי אותו, לא כלום.

מי זה היה? הבן אדם הכי קובע בשכונה.

הוא חזר,

וכולם אחריו.

כל כרם התימנים חזר בתשובה.

תודה רבה.

הוא עשה מצוות סוכה לפניי.

אני עוד לא עשיתי מצוות סוכה, הוא עשה סוכה.

זה מה שאנחנו עושים.

זאת אומרת, אם בן אדם לא מפחד ועושה את רצון הבורא ועושה לשם שמיים,

זה לא תלוי אם הוא חכם או לא חכם. הקדוש ברוך הוא נותן לו סיוע מן השמיים והוא מצליח.

אתה בא לעשות את רצון השם, למה שהוא לא יעזור לך?

אבל אם אתה בא באמת לעשות את רצון השם,

אם אתה בא לעשות את רצונו,

הקדוש ברוך הוא בלי שום בעיה מוכן לעזור לך שתצליח.

אם יקומו כמה יהודים טובים בלוד,

יחליטו שהם רוצים להשפיע לטובה על הציבור, על הנוער, על החבר'ה,

ויתמסרו לדבר הזה ברצינות,

יהיה להם סייעתא דשמיא בלי שום ספק.

וכמו שבערים אחרות, ברוך השם,

יש תשובה גדולה מאוד לשמיים,

גם בלוד יכול להיות.

וכדאי לקנות דירות עכשיו,

כי אחר כך יעלו המחירים.

כן,

הנה,

חייל מצבא הגנה לישראל, בבקשה.

כבוד הרב,

יש כמה שאלות. אחת,

כתוב, כל מי ששומר את השבת כלכתה,

כאילו שקיים את כל התורה כולה.

אז מה, אחד יגיד, שמע, אני אשמור שבת כמו שצריך, וזהו, מספיק.

כתוב, כל אחד הולך ארבע צעדים בארץ-ישראל, הם חלים לו כל העוונות.

כל המניח תפילין, הם חלים לו כל העוונות.

איך זה מסתדר?

זאת אומרת, אדם ששמר שבת, מוחלים לו על כל עוונותיו,

אז אחרי זה הוא יכול להרוג אנשים בלי שום בעיה?

לא,

לא אמרתי שיכול להרוג אנשים.

כתוב, נמחלים לו כל עוונותיו, אז אתה לא מבין. אני אסביר. אתה לא מבין, אני מבין.

אני אסביר.

כל השומר שבת כלכתה מוחלים לו על 70 שנה של עוונות, אפילו כדור אנוש.

אבל זה הסבר עמוק.

מכל מקום, מה שמדובר, שומר שבת כלכתה, זה כלכתה על כל צדדיה ופרטיה,

מה שקשה מאוד שאדם יזכה לזה,

כי מי ששייך לקדושת השבת באמת, באמת, באמת

בקדושת השבת ובשמירת מצוותיה,

אפילו מאלו שמץ של עבודה זרה ומינות,

הכול מתבטל ונשרף בקדושתה של השבת.

זה לא אומר שערכה של השבת כל כך גדול עד כדי מחילת עוונות כזה, שאדם יכול לעבור על עבירה אחרת.

זה לא אומר שגודל השכר של מי שמהלך ארבע עמות בארץ ישראל

במסירות נפש על מנת לקיים מצווה זו של

יישוב ארץ ישראל,

אף אחד לא אומר שהוא פטור מלהניח תפילין ויכול לחלל שבת,

אלא זה לראות את גודל המעלה של כל מצווה ומצווה.

אדם ששם ציצית עליו,

היא שקולה כנגד כל המצוות כולם, אז מה,

הוא פטור מכל המצוות כולם?

זה הערך של זה.

אדם שיש לו יהלום, ששוויו גדול מאוד,

אז זה לא אומר, אתה מבין, שהוא יכול לעשות חובות במקום אחר.

זה שווי,

ואיסורים אסור לעבור.

אבל מראים לך מה גדולתה של השבת ומה קדושתה ומה גודל שכרה.

ואתה צריך לשמור את השבת עד כמה שאתה יכול, והלוואי שתזכה לשמור אותה כלכתה, כמו שאומר. אומר, ברוך השם, שומר.

אז זה לא סטירה בשמירה של עוונות. וגם אומרים, ביום של הנישואים מתחתן כל העוונות. לא. הכוונה ממש לכל העוונות. כתוב שאדם בשעה שמתחתן מתפוקקות עוונותיו.

מצה אישה מצה טוב,

ויפק רצון מה'

ויפק לשון פקק.

זה כאילו מכניסים

את כל העוונות שלו לתוך בקבוק

וסוגרים את זה בפקק,

אם הוא חזר בתשובה באותו יום, הוא ואשתו,

לא יזכירו לו את כל עוונותיו,

כי זה יום גדול מאוד בשבילו יום החתונה.

אבל אם הוא אחר כך חוזר לסורו,

אז כמו בשמפניה, הפקק קופץ.

ואז חוזר הכול בחזרה.

החוכמה זה שהוא חוזר בתשובה ולא חוזר לסורו

אז אכן ובאמת

לא יזכירו לו מכל עוונותיו

עוד שאלה

בקשר לעולם הבא, זה עולם שיהיה יחידים או משפחות?

כאילו אני לא מבין, למשל אני אומר נגיד אני עכשיו עושה כל מה שצריך

בעזרת השם אני אזכה להגיע לשם אז כאילו אני אומר מה אימא שלי לא טייס נגיד כי היא לא שומעת אימא שלי לא טייס

אחיות שלי לא יהיו אז מה מה הטעם?

השאלה אם אני יכול כאילו כמו שכתוב אם הבן חוזר בתשובה ומוציא את אביו מגיהנו מכניסו לגן עדן

האם הוא יכול גם להכניס אותו לעולם הבא אם יש סיטואציה כזאת? טוב,

קודם כל אתה צריך להבין אז לפי מה שאתה אומר מי שנולד לעולם הזה יתום אין טעם שישמור מצוות כי הוא לא יפגוש את האבא ואימא שלו כי הוא בכלל לא חי איתם פה לא?

זה לא תלוי זה בזה

זה שורשי נשמות שמחוברים ביחד

ובעזרת השם יתברך כולם יגיעו לתיקון שלהם

ויש קשר בין הנשמות

לא כולם יגיעו באותו זמן לצערנו הרב

אבל באמת אתה יכול לעזור גם להורים

לעולם הבא לא לגן עדן

יש חמישה עולמות כן אבל להכניס אותם לעולם החמישי לעולם הבא בסוף החמישי זה אחרי שאם תזכה

והם יזכו או אם לא יזכו אתה תזכה אותם

ואחרי זה אם צריך עוד להשלים בגלגולים והם יתקנו את הכל אז הם גם יזכו לחיי העולם הבא

אבל זה תהליך יותר ארוך

סופו של דבר שהקדוש ברוך הוא רוצה שכולם יגיעו וכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא

אבל יש כאלה שנמנעים מלקבל את חלקם לא רוצים,

לא רוצים את חלקם

אומרים לאחד שמע יש לך ירושה

הוא לא רוצה לבוא לקחת, אומרים תיגש רק לעורך דין,

תחתום,

תיקח, מגיעה לך ירושה.

הוא לא רוצה ללכת לקחת.

אומרים, לך, תתפלל, תשמור מצוות, יש לך ירושה.

תורה ציווה לנו משה מורשה,

קהילת יעקב, אתה מקהילת יעקב,

יש לך ירושה, בוא תיקח.

הוא לא רוצה לקחת.

אז כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שלה, אם הם רוצים לקבל אותו.

יש התרבות שם, או ששם זה בלי התרבות?

התרבות של מה? אתה רוצה להוליד עוד שם?

לא, לדעת.

שם אתה רוצה להוליד?

שם כבר לא מולידים עותק.

צריך לבוא מוכנים.

וואו, וואו, זה עונג שאין לך מושג אפילו.

כמו שאי-אפשר להסביר לעיוור מה זה צבעים ולחירש מה זה מוזיקה,

אי-אפשר להסביר לבן-אדם בעולם הזה, הגשמי,

מה זה השכר בחיי העולם הבא. אבל אומר לך רק קצת,

שהשיא של השיאים בתענוג העליון בגן עדן

זה רק ההתחלה בעולם הבא.

עוד שאלה אחרונה?

אני כבר שנה בתשובה, ברוך השם.

ויש עוונות, כאילו, אני קורא כל מיני ספרים,

כן?

טהרת הקודש, על פגם הברית, דברים כאלה. לפעמים אני אומר לעצמי, אולי זה לא מספיק,

אולי זה לא מספיק מכפר. מה אפשר לעשות כדי להיות בטוח במאה אחוז?

אם תלמד תורה בעמל וביגיעה,

זה מכפר על הכול, כולל פגם הברית.

אבל בעמל וביגיעה ממש,

זה כפרה גדולה מאוד.

ואומר, החזון אי-זכר צדיק לקדוש-ברוך-הורכה.

ילדים שנולדו

מאישה נידה,

הם נקראים ילדים פגומים,

הם נקראים בר-נידה,

והפגם הזה יכול לצאת ממנו. לפי הנישואים זאת אומרת?

כשנולדו, נולדו.

אם נולדו לעולם מאישה שלא שמרה טהרה,

הם נקראים בר-נידה והם פגומים.

אבל אפשר להעלות אותם ממצבם הזה על ידי לימוד התורה בעמל וביגיעה.

הם יכולים לצאת מן הפגם הזה.

כוח התורה הוא גדול ביותר לאין שיעור.

אור שבתורה מחזירו למוטב.

התורה יכולה להפך בין אדם מרשע, גמור, גמור, מושחת,

לאדם צדיק, יסוד עולם.

זה כוחה של התורה.

ואתה מכיר בעלי תשובה, לא? איך היו פעם ואיך היום, ורואים מה תורה יכולה לעשות.

זה לא חוכמה.

זה לא כמו שלומדים באוניברסיטה, מקבלים תעודה.

זה ממש מהפך את האדם במהותו.

זה לא ידיעה בראש.

זה משפיע על הנשמה,

להפוך אותה למשהו אחר לגמרי.

תודה.

תהיה בריא.

מכל מקום, אני רוצה להודות לכל הציבור.

ברכה.

השם יברך את כל הקהל הקדוש,

שהתמלאו כל משאלות ליבם לטובה.

הצלחה ובריאות.

ושלו תהיה עיר של תורה.

ותזכו לסיעתא דשמיא.

ותשתתפו באצטדיון, ותקבלו ברכה גדולה.

אמן ואמן.

הפצת יהדות דיסקי.

DVD. קלטות שם.

CD לשמיעה.

אינטרנט.

יהדות חובקת עולם וכפולם.

היה שותף בשופר.

היה שותף לכיסוי נזקי השרפה הגדולה של אולפני הווידאו של ארגון שופר.

הצטרף עוד היום למעגל התורמים הגדול והכלל-עולמי של ארגון שופר,

ואהיה שותף לגאולת עם ישראל,

בפרטים 03-677779 או הובקרו באתר האינטרנט www.שופר.net

יהיה שותף בגאולת עם ישראל יהדות חובקת עולם

יהדות חובקת עולם אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-67777903-67777.9 או באתרי האינטרנט www.שופר.net

או www.שופר.net

שופר.

יהדות חובקת עולם