הלכות תשעה באב - ב' | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 17.07.2018, שעה: 13:28
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nתודה רבה.
חולה שם בו סכנה פטור מלצום בתשעה באב.
אומר הרמב״ן, במקום חולי לא גזרו רבנן.
והבאנו אתמול בשם רבנו תם,
שדברי קבלה לא נדחים בשביל חולה שם בו סכנה.
כמו דאורייתא,
חולה שם בו סכנה ביום כיפור לא יכול לאכול.
גם בדברי קבולה לא דוחים דברי קבלה בשביל חולה שם בו סכנה.
רק למה בתשעה באב
לא חולה פטור? בגלל שבזמן הזה שאין שמד,
אז אין חיוב מדברי קבולה,
אלא רצו מטענים, לא רצו, אין מטענים. אז הם נהגו מה שהם נהגו.
והם נהגו,
לא קיבלו עליהם חולים.
החולים לא יצומו.
כי לא עליהם הבריאים יצומו. החולים לא צריכים לצום.
זה ממש, בכלל אין חיוב צום
על החולים. וכך
לשון הרמב״ן הזה,
פסק אותו מרן ב'שולחן ערוך',
שבמקום חולי לא גדלו רבנן כלל.
אז על כן אמרתי תמיד,
הרי ביום כיפור אנחנו יודעים
כולם חייבים לצום.
גם חולה שיש בו סכנה, יש לו חיוב לצום.
אלא הסכנה,
במקום סכנה, התורה התירה,
כשנאמר
אלה החוקים והמשפטים, וחי בהם.
אם הוא יחיה איתם,
אבל אם זה מתנגש עם החיים, אם התורה מתנגשת עם החיים,
אז נדחית התורה מפני החיים.
חוץ משלוש עבירות,
גילוי עריות ושפיכות דמים ועבודה זרה.
זה לא נדחה אפילו במקום פיקוח נפש.
אז ביום כיפור אדם חולה שיש בו סכנה יכול לאכול.
אבל כתוב שם שיאכל פחות פחות מקשיות.
לא אוכל בפעם אחת הרבה.
כידוע שבשיעור שלם,
מהו שיעור של תענית?
השיעור בתענית זה ככותבת הגסה,
תמרה גדולה.
זה נקרא כותבת הגסה.
תמרה גסה, תמריית תמרים,
מג'הול אני חושב, זה תמרה גסה.
ככותבת הגסה.
זהו שיעור שיותר מכזית.
אם אדם יאכל רק כזית הוא לא חייב כרת.
למה? כי פה בתורה כתוב הנפש אשר לא תעונה ונכרתה הנפש ההיא.
אם היא עושה שאין בה עינוי.
אבל אם אדם יאכל רק כזית הוא עדיין מעונה.
רק אם אוכל כותבת
אז הוא לא מעונה.
מה מיישב את האדם? מיישב דעתו והלב?
אם הוא אוכל כשיעור ככותבת.
אבל אם הוא אוכל כזית לא מתיישבת דעתו, אז הוא עדיין מעונה.
לכן השיעור הוא ככותבת.
אז ביום כיפור חולה שיש בו סכנה לא אוכל ככותבת בפעם אחת.
אוכל קצת פחות מככותבת,
ואחרי תשע דקות
אוכל עוד פעם.
שלא תהיה אכילה אחת של ככותבת.
אם יש הפרש בכדי אכילת פרץ זה לא מטרף.
שלא תהיה אכילה אחת של ככותבת, של שיעור שלם,
אלא אוכל פחות פחות מכשיעור.
למה? כי הכלל בפיקוח נפש,
אם יש אדם, למשל,
נשכו כלב שוטה,
והתרופה שלו יכול לאכול כמה, יש כמה איסורים שאם יאכל אחד מהם הוא יתרפא.
אז הולכים לקל, לקל תחילה.
הלשון הגמרא ביומא דף פד, אני חושב.
הקל, הקל תחילה.
אם אתה יכול להציל את נפשך בלי לעבור האיסור החמור,
אז לא הותר האיסור החמור.
אתה יכול להציל עם האיסור הקל.
לכן אוכלים פחות פחות מכשיעור.
למה?
כי ידוע ששיעור שלו,
יש בו כרת ומלקות.
אם יתרו בו למלקות
אדם שאוכל ביום כיפור,
ככותבת,
ויתרו בו אל תאכל,
ואם לא תקבל מלקות, אם תאכל תקבל מלקות, חייב מלקות.
ואם לא יתרו בו, לא חייב מלקות, אבל חייב כרת.
זה חמור.
אבל יש איסור חצי שיעור.
רבי יוחנן אומר,
חצי שיעור אסור מן התורה.
אבל אין על זה לאו וכרת.
זה לומדים מריבוי.
כל חלב וכל דם לא תאכלו,
כל לרבות חצי שיעור.
אם אדם יאכל, למשל,
חצי
כזית דם, או חצי כזית חלב,
או חצי ככותבת ביום כיפור,
הוא לא חייב כרת ולא חייב מלקות.
זה רק איסור בעלמא שריפתה אותו תורה מהמילה כל,
כל לרבות חצי שיעור.
אז איסור חצי שיעור הוא איסור קל,
והכלל בפיקוח נפש,
אם אתה יכול להציל על ידי איסור הקל,
אין לך רשות להציל את עצמך באיסור החמור.
הקל, הקל תחילה.
אם הקל לא עוזר, אז תיקח את החמור.
אבל אם אתה יכול להינצל על ידי הקל,
אין.
אז גם ביום כיפור,
אם אדם,
אם הוא לא יאכל, הוא יסתכן.
יהיה בסכנה.
אז, טוב, אז הוא צריך לאכול.
אבל אם הוא יכול לצאת מן הסכנה, גם אם יאכל חצאי שיעורים,
יאכל פחות מכך כותבת כל תשע דקות, כל עשר דקות,
שאין האכילות מצטרפות ויותר מכדי אכילת פרס,
זה לא נקרא אכילה אחת.
אז הוא אכל כל פעם חצי שיעור.
חצי שיעור זה לא כרת,
זה לא מלקות,
זה רק איסור בעלמא.
אז אוכלים חצאי שיעורים.
זהו הדין ביום כיפור.
עכשיו איך הדין בתשעה באב?
חולה,
חולה אפילו אין בו סכנה, לא גזרו בו רבנן.
אז כאן תמיד אני לבד חשבתי, מצאתי,
תכף נראה.
היום מצאתי באור לציון, מביא את זה בשם האכילה
בספר מחזיק ברכה.
אין דין פחות פחות מקשיעור
בתשעה באב. חולה שאין בו סכנה יאכל רגיל,
כי לא צריך לאכול פחות פחות מקשיעור.
כי גם כשיעור הוא לא אסור לו הלאה.
זה לא, הרי בכלל אין איסור. ביום כיפור
גם החולה אסור חייב לצוג.
רק הפיקוח נפס דוחה את האיסור.
אבל אז אם הוא יכול לדחות את זה על ידי הקל הקל,
דהיינו פחות פחות מכשיעור, אז לא יאכל כשיעור.
אבל בתשעה באב לא גזרו רבנן כלל.
אדוני, לך אין תענית.
אתה לא מרגיש טוב? יש לך חום?
אתה פטור מלצוג.
אין לך חיוב תענית בכלל.
אז למה שיאכל רק פחות מקשיעור?
גם מקשיעור אין בו שום איסור.
לא גזרו בו רבנן.
לכן היה פשוט לי, מצאתי היום ספר אור לציון מביא בשם
מחזיק ורחש לאחידו,
שאומר שלא צריך לאכול פחות פחות מקשר.
אבל מצאתי במשנה ברורה
שאומר שבזמן החולי רע,
החולי רע, אצלנו הם קוראים לו זו קולרה.
זו מחלה מתדבקת, רחמנו לצלם,
מאוד קשה.
בזמן החולי רע
צריכים לאכול,
כולם לאכול,
אבל הוא אומר לאכול פחות פחות מקשיעור.
אז זו סתירה לדברינו.
אמרתי מקודם שבתשעה באב הרי לא גזרו בו רבנן כלל, למה לאכול פחות פחות מקשיעור?
אז התשובה היא ככה, המשנה ברורה מדבר
לא באנשים חולים,
האנשים החולים הם בסכנה ממש.
מדברים על האנשים הבריאים,
אבל גם אדם בריא,
אם הוא לא יאכל,
הוא ייחלש,
ואז הוא קל שיידבק,
הוא נדבק מהחיידק של הכולרה.
ידוע הסיפור המפורסם
של רב ישראל סלנטר עליו השלום בווילנור.
היה אז קולרה בווילנה,
הוא עלה לדוכן ביום כיפור,
לא בתשעה-ואבר, ביום כיפור,
עלה לבימה ואמר,
רבותי, תדעו לכם,
כמו שהכספוחות סיבבה אותנו לצום ביום כיפור,
הכיפור הזה מצווה אותנו לאכול,
בגלל זה פיקוח נפש, אם אתם לא תאכלו,
אתם עלולים להידבק,
ואז זה סכנת נפשות.
הכולרה זה מחלה נוראה.
ומי שחלש,
החיידקים
מצליחים להידבק בו.
מי שהוא גיבור ואדם זורם טוב,
אז יש נוגדנים נגד החיידקים.
אבל אדם חלש,
החיידקים נטפלים בו.
בגלל זה רבי ישראל הביא ביום כיפור
בבית הכנסת הגדול,
הביא יין ועשה קידוש ועוגות
ואכל ואמר, כולם יעשו כמוני,
שיאכלו.
וזה היה, הוא לא היה הרב של וילנא.
הרב של וילנא היה רבי בצלאל הכהן,
ורבי שלמה כהן אחיו, בעל החסק שלמה.
ורבי בצלאל הכהן, בעל הרשת, הוא קוראים לו.
אבל הוא לא שאל אותם אפילו,
בגלל פיקוח נפש.
אז הוא הורה שיאכלו ויאכלו,
ושמה באמת, טוב, אני לא מדבר על השיעור אולי, אמר להם פחות-פחות מקשיוך.
שמה זה יום כיפור. אבל אני רק מביא את הסיפור הזה,
שבזמן הכולרה אפילו אנשים בריאים
עלולים להסתכן,
להיות בסכנה, כי הם נחלסים,
ואז נדבקים בחיידק הכולרה.
לכן חייבים לאכול לבריאים.
אז זה טוב מאוד. למה צריך לאכול פחות-פחות מקשיוך?
כי המשנה ברורה מדברת על בריא,
בריאים בזמן הכולרה.
אז בריא הרי באמת חייב בתענית של תשעה באב.
רק כאן, היות שהוא עלול
להידבק,
מתירים לו לאכול כדי למנוע סכנה.
אז אם אתה יכול למנוע את זה בחצי שיעור,
עדיף שתעשה חצי שיעור.
אבל בתשעה באב אדם חולש, נפל למשכב,
יכול לאכול
סעודה שלמה בבת אחת לא צריך
פחות-פחות מקשיור.
זה הביאור במשנה ברורה.
כי מדובר בבריאים,
אז הוא חייב בצום של תשעה באב.
רק הוא עלול להידבק,
אז הוא יכול לאכול למנוע סכנה.
עזבתי, אם אתה יכול לעשות את זה בחצי שיעור,
אז תעשה בחצי שיעור.
הרי הוא לא פטור מן התענית, הוא בריא.
אז יש לך איסור של תענית, אלא מה?
סכנה.
אז חצי שיעור.
אבל מי שחולה,
הוא פטור מן התענית, אז אין בו בכלל דין חצי שיעור.
נדמה לי, זה כתוב בסטנצל של רב חיים,
בבית.
כדאי שנראה את זה בפנים.
בסטנצל של רב חיים.
עכשיו,
לכן היות שאמרנו שבתשעה באב חולה שם בו סכנה פטור מלצום,
לא גזרו בו רבנן,
לא קיבלו עליהם לצום.
זה בזמן שאין שמד,
זה רק רצו מטענים, לא רצו, אין מטענים.
אז לא קיבלו על החולים.
אנחנו נצום, אבל לא החולים.
אז כיוון שלא קיבלו עליהם לצום,
בכלל לא גזרו רבנן עליהם לצום. אין צום.
אז אמרתי, מתי, למשל,
מי שברמינן, מי שיהיה חולה,
ביום ראשון.
מתי הוא צריך לעשות הבדלה?
בשבת, בליל מוצאי-שבת הוא חולה,
ומחר גם הוא יהיה חולה.
הוא חולה, יש לו חום.
אז מתי יעשה הבדלה?
הרי זמן של הבדלה, מה זה זמן של הבדלה? במוצאי-שבת.
רק מי שלא עשה הבדלה במוצאי-שבת,
יש לו תשלומים כמה ימים,
עד יום רביעי.
אבל העיקר, המצווה של הבדלה, הזמן שלה הוא במוצאי-שבת.
למה?
מתי עושים הבדלה? מה זה הבדלה? הבדלה, לומדים את זה מקידוש.
כדשהו בכניסו,
שם ביציאו. כדשהו בכניסתו וביציאתו. מותר כשיוצא השבת צריך
לעשות הבדלה. אז העיקר החיוב הבדלה הוא במוצאי-שבת.
רק מי שלא הבדיל
יכול להבדיל שלושה ימים
שאחרי שבת.
אז היותו, עיקר הזמן זה עכשיו,
והוא פטור מן הצום. למה הוא יחכה עד מחר?
אחד אומר,
יחכה עד מחר כשיצטרך לאכול,
ואז יעשה הבדלה.
אם היה חייב לצום,
רק
אם היה חייב לצום,
רק כאילו לא לעבור על החיוב בשביל שהוא חולה,
אז אם כן אתה חייב, אז בינתיים אתה חייב. למה תעשה עכשיו עבודה? תחכה
עד שתצטרך.
אבל לא גזרו בו רבונו כלל, הוא לא חייב לצום בכלל.
מלכתחילה, ממוצאי-שבת, אני יודע, יהודי, על זה לא יצום.
לא חייב לצום.
אז אם כן,
למה לא יעשה הבדלה מיד?
אז ברוך השם מצאתי את דבריי, וככה,
רבב עובדיה יוסף פעם היה אומר
שמתי שיצטרך לאכול מחר בבוקר,
הרי בלילה לא נורא, והוא אכל סולה מפסקת.
הוא לא צריך לאכול בלילה.
אז מתי שיצטרך לאכול, יעשה הבדלה. ואני אומר, לא, לא יחכות עד מחר.
מייד לעשות הבדלה. חיוב הבדלה,
זמנו זה מוצאי-שבת.
והוא פטור מנתענית, אז למה לחכות עד מחר?
הוא פטור מנתענית.
אז הוא חזר בו בסוף.
בסוף הוא חזר בו
ואמר לעשות הבדלה במוצאי-שבת.
עכשיו, איך יעשה הבדלה?
יעשה הבדלה על היין?
אז יש,
ראיתי רבים מבישים מנגה ספרדים
שעושים על היין.
אולי בגלל שלא היה אז עדיין מיץ ענבים.
בזמנו, או לפני 60 שנה, לא היה מיץ ענבים.
עד שהמציאו את ההמצאה הזאת
שמפסטרים את המיץ ענבים, ואז הוא לא תוסס.
כי מיץ ענבים, אז תכף, אבל רגע, אני אמשיך.
אני אמרתי לא לעשות על היין.
ההבדלה במוצאי-שבת הזו, מי צריך לעשות הבדלה?
או למשל ילד שצריך לאכול.
או חולה שאין בו סכנה, אמרנו, יעשה הבדלה במוצאי-שבת.
אבל לא על היין.
רק
או על מיץ ענבים
או על בירה.
חמר מדינה.
למה?
כי אני אומר שאסור בתשעה באב,
אפילו מותר לו לאכול.
אבל לא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יאכל שני תבשילים.
לא גרע סעודת תשעה באב מסעודה מפסקת.
הרי, בסעודה מפסקת לא יאכל אדם שני תבשילים
ולא יאכל בשר ולא ישתה יין.
למה?
למה בסעודה מפסקת
יש איסור לאכול בשר ויין?
שלא יהיה שולחן רפחה חסר ושולחנך מלא.
הרי נחרב בית-המקדש.
אז אין כבר קורבנות לקדוש-ברוך-הוא.
את קורבני לחמי,
כביכול זלחם,
של הקדוש-ברוך-הוא הוא קורבן תמיד.
וגם נסכים, יין.
הנסכים זה יין, ובשביל נסכים צריך שכר.
אז צריך נסך שכר להשם.
יין שהוא שכר.
לא מצענבים. מצענבים פסול לנסכים.
אז לכן, מצענבים מותר לאכול בשעודה מפסקת
מעיקר הדין.
מצענבים מותר לשתות בשעודה מפסקת.
כי זה לא ראוי למזבח,
כיוון שבעינה נסך שכר.
יין המשכר.
אבל מצענבים זה לא משכר.
אז לכן, הכי טוב לעשות
את האבדולה על מיץ ענבים
או על בירה אם אין מיץ ענבים.
זה חמר מדינה.
אבל לא על יין.
למה אנחנו הוכחנו, ברוך השם,
שאפילו מי שלא צריך לצום בתשעה באב,
אבל אסור לו לאכול בשר ולשתות יין,
לא גרע סעודת תשעה באב מסעודה מפסקת.
ובכלל, כל הדין של סעודה מפסקת
צריך ביאור.
סעודה מפסקת זה בחטא אב.
בחטא אב עוד לא התחיל לחרב את המקדש.
רק בט'
לפנות ערב התחילה האש,
ובעשירי נשרף האחד.
אבל בחטא לא היה עוד כלום.
למה שיש דינים בסעודה מפסקת?
למה יש דינים בסעודה מפסקת?
כי למה אוכלים בסעודה מפסקת?
כי בערב אני לא אוכל.
אז אני אוכל עכשיו את הסעודה של הלילה.
זו הסעודה, בשביל העתיד אני אוכל.
זו סעודה דתשעה באב.
למה יש דינים?
למה יש דינים
על סעודה מפסקת?
כי זה סעודה דתשעה באב.
וכתוב בירושלמי שצריך לומר דא סעודתא דתשעביה.
כשעושים סעודה מפסקת,
לומר זו סעודה של תושב השנה, אין לנו הבעיה הזאת.
כי השנה,
זה שבת,
אז לא עושים שום סימנים של אבלות,
אוכל כי היא סעודת שלמה המלך ושעתו, זה בסעודה מפסקת עצמה.
אבל כל פעם כשנפל ביום חול יש איסורים בסעודה מפסקת. מדוע?
כי הסעודה המפסקת זה סעודה במקום הלילה.
זה סעודה של תשעה באב,
רק אתה מקדים אותה.
וסעודה דתשעה באב,
אסור לאכול בה בשר, לאכול שתותן, שלא יהיה שולחנך,
שולחן רבך חסר ושולחנך מלא.
שולחן של הקדוש-ברוך-הוא,
אין קורבנות,
אין נסחים,
ואתה תשתה יין ותאכל בשר.
לכן באמת כתוב שבשר,
בשר מליח,
שעברו עליו כמה ימים,
מותר בצעודה מפסקת,
כי זה לא ראוי למזבח. במזבח,
הרי זה נהיה נותר,
מי יישאר.
במזבח רק בשר טרי יש.
בשר, וגם החלבים, הכתירים והקופונים, אז אנחנו אומרים,
מצאתי ברייתא מפורשת
בדף ל' עמוד ב' ותענית.
תניא,
כל האוכל בשר
ושותה יין ותשעה באב,
עליו הכתוב אומר,
ותהיה עוונותם על עצמותם.
אתה יודע, אם העוון נדבק בבשר,
אז בסוף התפורר העוון, כי הבשר מתפורר, הבשר נגמר,
וגם מלא העוון בטלגה.
אבל אם זה על העצמות,
והעצמות לא מתאכלים כל כך מהר, העצלות
יכולות להישאר הרבה זמן העצמות.
אז גם העוון...
פה נשאר קיים הרבה, זה הפירוש, ותהיה עוונותם על עצמותם.
מי שאוכל בשר ושותה יין בתשעה באב ואינו מתאבל על ירושלים.
כך רשון הבריטה.
עליו הכתוב אומר,
ותהיה עוונותם על עצמותם.
ופלא, מה זה כל האוכל בשר ושותה יין?
ואם הוא יאכל לחם וגבינה בתשעה באב, אז הוא לא צם.
למה דווקא בשר ויין?
התירוץ הוא, מדברים כאן בחולה שמותר לו לאכול,
אבל בכל זאת לא תאכל בשר ולא תשתה יין,
מצד שלא יהיה שולחן רבך חסר ושולחנך מלא.
אז אתה רואה שיש איסור
על בשר ויין בתשעה באב גם למי שמותר לו לאכול,
גם למי שלא חייב לצום.
מצד שלא יהיה שולחנך מלא ושולחן רבך חסר.
למה שלא יהיה שולחנך מלא ושולחן רבך חסר נאמר רק על תשעה באב?
על מה יגידו? כל השנה גם שולחנך מלא ושולחן רבך חסר.
לא, זה הגמרא בבבא בתרא.
מה? יש בתוף נח,
שישראל ביקשו לו,
לא לאכול בשר ולא לשתות יין.
כל השנה
אמר להם רבי יהושע,
אם ככה,
אמר להם רבי יהושע,
ועבדוך עמים. תודה רבה.
ברוך אתה אלוהינו,
אלוהינו מלך העולם,
שהכל נהיה בדברו.
מה אמר להם רבי יהושע-ראש ועדת הכתובה?
אמר להם, אם ככה,
אז לא תאכלו לחם,
שהרי אין קורבן תמיד, יש מנחת סולת.
וזה דבר שאי-אפשר.
אין הציבור יכולים לעמוד בה.
תראה את הגמרא, אני לא זוכר כעת את הגמרא.
בבבא בתרא, דף נח,
שהיו שם ישראל אבלים על המקדש,
לא רצו
לא לאכול בשר, לא לשתות יין.
אמר להם רבי יהושע, אם ככה, אז אל תאכלו לחם גם.
כי הרי גם הרבה מנחות. המנחות זה מסולת,
ולחם הפונים גם בטל.
אז לא נאכל כלום.
אם אתם מתאבדים, תגיד, לא יהיה שולחן רבך חסר ושולחנך מלא,
אז אתה תאכל לחם, ואת המקדש אין לחם הפנים.
אבל אלא מה אמר להם? הוא ניחם אותם.
אמר משהו, אתה תראה את הגמרא שם.
אבל הוא פישט בעד.
זה יום שממש,
היום שנחרב המקדש.
אז כתוב שסולתה מפסקת, עצרו,
שלא יהיה שולחן רבך חסר.
אז מה אמרת?
אז אני חידזנו, ברוך השם,
אני לא חוזר בי.
שיש איסור למי שאוכל בתשעה באב, תאכל לחם וגבינה,
אבל אל תאכל בשר ואל תשתה יין.
דגים אפשר לאכול,
כי דגים לא קרבים לגבי מזבח.
זה לא שולחן רבך חסר? אף פעם לא היה.
אבל גם תרנגולת מעיקר הדין מותר,
כי תרנגולת לא ראויה למזבח.
רק יונים,
תורים ובני יונה.
איך אי-אפשר להקריב תרנגולת למזבח?
אי-אפשר.
אז אם כן,
רק מה, יש מנהג לא לאכול בשר כל השבוע שלפני תשעה באב.
זה מנהגים. יש נוהגים מראש חודש.
שומרים את
הסכין של השחיטה
כבר מראש חודש.
אבל מעיקר הדין,
בשר תרנגולת
היה צריך להיות מותר בשודה מפסקת,
כיוון שלא קרב למזבח.
בשר יונים? לא. בשר יונים אסור, כיוון שיונים
היו קרבים לגבי המזבח.
תורים ובני יונה קרבים לגבי המזבח.
לא מצאנו שום עוף
שכשר למזבח חוץ מתורים ובני יונה.
אז החידוש הזה,
אמנם אמרו לי אחד תלמיד חכם,
שלח לי מכתב
שהוא הרב מבריסקי
התיר
אמר לעשות הבדלה על יין
במוצאי שבת.
אבל אני למדתי אחרת, אני יצא לי שאסור לשתות יין.
אבל ראיתי היום אור לציון אומר שמנהג הצפונים לעשות על יין.
אבל הכי טוב לעשות על מיץ ענבים.
המיץ הענבים לא רואי למזבח כי הוא לא נצח שכר.
הוא לא משקר.
או חמר מדינה. העולם רגיל לומר שהפיסטורון למד שיש איזה גדר שלא יינן רק בסמודה המפסקת.
או יינן, או יינן.
כן, אבל זה לא נכון. הכוונה היא,
וכי, מה פתאום שזמן סעודה בחטא אב יהיה אונן?
לא קרה כלום עדיין.
אלא הדין הוא לאכול את הסעודה באנינות.
כי זו סעודה של תשעה באב.
זו דין בגלל, זו סעודה של תשעה באב.
בסעודה מפסקת אתה אוכל בשביל העתיד, בשביל הערב.
אז זו סעודה של תשעה באב. אז אם אדם אוכל ממש בתשעה באב,
ודאי שאסור לו לאכול בשר, לשתות יין בשני תבשילין.
גם אסור לאכול שני תבשילין.
אז אמרתי, זה הביאור בברייתא.
כל האוכל בשר הוא שוטה אם ותשעה באב ואינו מתאבל על רשם. ואם אוכל לחם וגבינה?
לחם וגבינה הוא לא נקרא לא מתאבל.
אבל מותר לו לאכול.
זה לא איסור, זה לא אבלות, אלא תענית.
אז הוא לא יתענה, אבל אינו מתאבל, זה רק
כשהוא עושה דברים
שמזכירים לנו את בית המקדש,
ושולחן רבך חסר ושולחנך מלא.
זה לא טוב.
אז זה הפסק.
אבל רשי אומר,
כל האוכל בשר זה בסדר משהו גדול. זה דוחק.
לשון הגמרא שם,
כל העושה מלאכה ותשעה באב
ואינו מתאבל על ירושלים.
ועל זה ממשיך כל האוכל בשר ושותה יין.
משמע תשעה באב עצמו.
אז לכן מה שאני אמרתי, הפסק בברייתא אדם
שהוא חולה,
הוא יכול להתענות.
ומותר לו לאכול, לא צריך להתענות.
אבל אל תאכל לחם וגבינה
או דגים.
אבל אל תאכל בשר ויין.
זה חידוש.
אתה יודע,
לא כל הקונטרס הזה שהוצאתי,
רק בשביל החידוש הזה.
מי אמר לך?
נפתולי קופשיץ אמר לך? שמה? שהוא נהנה מהפסק בברייתא. הוא כתב את זה בספר שלו.
הוא כתב את זה בספר שלו?
כן, הפסק בבריתא, בשם הרב.
כן, יש לו ספר.
יש לו ספר, כן.
ברכס מוישה, שם אבא שלו.
ברכס מוישה, על שם אביו. אביו, רב משה קופשיץ.
חיוב הבדלה מיד במוצאי שבת
כי לא גזרו רבנן בכלל.
אין דין
של פחות-פחות מקשיעור,
כי לגמרי לא גזרו רבנן, גם שיעור מותר לו, אז למה לאכול פחות-פחות מקשיעור?
ומה שאומר המשנברוריה שצריך לאכול פחות-פחות מקשיעור זה אדם בריא,
שהוא עלול להידבק
מהחיידק של הכולרה,
אם הוא חלש,
הוא נדבק,
לכן צריך לאכול.
וזה אפילו ביום כיפור, זה היה פיקוח נפש, כולרה,
אחמא מלצן, זה מגפה.
כשיש כזאת בעיר,
זה מגפה, זה מתדבק אחד אחרי השני.
ורבי ישראל סלמטר,
זיכרונו לברכה, באותו יום כיפור יצא מגדרו
והתנהג כמו אריה,
והעמיד אברכים
שיטפלו בחולים,
ובא אחד, בא
בעל הבית אחד או תמיד עגם אחד,
בא והתווכח איתו, מה אתה פה עושה?
להתיר ככה בקלות כזאת?
אז אמר לו רבי ישראל,
אתה בא לריב איתי?
אתה יודע כמה אברכים אני גייסתי שיעזרו לחולים,
ואני הבטחתי להורים, נחזיר לכם את הבן,
שהם לא יידבקו.
אותם האברכים שעזרו לו, לרבי ישראל,
בטיפול בחולים,
הוא הבטיח שהם לא יידבקו.
אז זה היה קדוש עליון,
רבי ישראל סלנטר,
גאון עצום וצדיק יסוד עולם.
אבל בשעת הצורך
הוא יצא,
בשעת הצורך הוא יצא,
רבי חנניה בן עקשיא אומר,
מצא הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.
לפיכך חירבה להם תורה ומצוות שנאמר, אדוני החבר של מעט צדיקו יגדיל תורה ויאדיר.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).