היום נלמד חוכמה גדולה שתעזור לרבים אם ישכילו.

הפסוק אומר: "ורווח תשימו בין עדר ובין עדר". אמר יעקב לפני הקב"ה: "רבונו של עולם, אם יהיו צרות באות על בניי, לא תביא אותן זו אחר זו. אלא, הרווח להם מצרותיהם".

כך מובא במדרש בראשית רבה, ע"ה, י"ג. אז מה הוא ביקש? שכבר אם נגזר שיהיו על בניו, בבקשה, שלא יהיו זו אחר זו, אלא שיהיה רווח בינהם מן הצרות. יש להבין מה העניין של הרווח הזה.

אומר הרב גלינסקי, זכרונו לחיי העולם הבא: אספר לכם משהו ששמעתי בישיבה. כמדומה לו שזה היה בוועד שמסר הסטייפלר, זצ"ל, בביאליסטוק:

שנינו בגמרא בברכות ה', רבי אליעזר חלה, עלה רבי יוחנן לבקרו. ראהו ששוכב בבית אפל. גילה זרעו והואר הבית. שנהיה אור, ראהו בוכה. שאל אותו: "מפני מה אתה בוכה? אם משום תורה שלא הרבת, שנינו: 'אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו אל השמים'. אם משום דוחק המזונות, לא כל אדם זוכה לשני שולחנות. אם משום שאין לך בנים, זו עצם של בני העשירי".

אומר לו רבי יוחנן, שהיו לו עשרה בנים ונפטרו, ונשא עימו שן מבנו העשירי, כדי לנחם בה אבלים שיתנחמו בצערם. הכלל אמר לו: "חביבין עלייך ייסורים?". אמר לו: "לא הן ולא שכרן". אמר לו: "הב לי ידך". הושיט לו את ידו והקימו מחוליו.

ושאל סטייפלר: אם היה לרבי יוחנן כח זה, לתת את היד ולרפאות, מדוע הקדים אם כל השאלות?  תן לו ישר את היד, תרפא אותו. בלי שאלות, חקירות ודרישות. מה קרה? ותירץ: אילו היה שואל בתחילה "רצונך להבריא?", היה יכול לענות לו בייאוש: "תניח לי למות". מדוע? משום שבאמת הכל העיק עליו. גם התורה, שהיו חש שהוא כה רחוק מידיעתה. ככה הרגישו גדולי התנאים. גם דוחק הפרנסה הנורא, כמו שכתוב בתענית כ"ה. גם שהיה ערירי, ועכשיו המחלה וייסוריה. די! די! אין לו כח! יניחו לו ויגווע. זאת אומרת, אדם יכול להגיע פעמים לייאוש, לא מרוצה מעצמו בשום דבר. עלול להיות, זה לא אומר שככה יהיה.. עלול להיות. אז כדי לא להגיע לזה, לפי כך, הקדים רבי יוחנן והתיר את הפלונטר. את הפקעת. ופרם חוט אחר חוט. בתורה יש לך בעיה עם התורה? אתה לא מרוצה שהגעת עד חומתה וידיעתה כמו שאתה היית רוצה? אז אתה יודע כל אדם נדרש למצות את יכולתו לו וטו לו. אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו לשמים. אבל אם הכוונה לשמים, אז אין לך שום טענה על זה. אף אחד לא יטען עלייך שום טענה. עשית, מיצית את כוחותייך. אין לך טענות. הוריד לו את זה. אם במזונות, נו, מה לעשות?! כל אחד ומזלו. לכל אדם יש מזל אם הוא יברא עני או עשיר. "טיפה זו מה תהיה עלייה? עני או עשיר?". מה לעשות?! כל אחד ומזלו. בבנים? זה שאתה עררי, יש אנשים שנושאים כאבים מרים יותר ומתגברים. מה יותר גרוע אחד: אחד שלא יהיה לו ילדים בכלל או אחד שקבר אותם עשרה אחד אחרי השני? אז מה נשאר רק? המחלה, שאתה חולה. אז רצונך להבריא? או! אם אתה רוצה להבריא, תן יד, לקח לו את היד והקים אותו והבריא אותו.

זה העניין  של "ורווח תשימו". זה מה שביקש יעקב אבינו. "הרווח להם מצרותיהם". הרי אין לך אדם שאין לו ייסורים. כמו שלמדנו בשיעורים האחרונים. אבל מתגברים וממשיכים. אבל שהם נערמים, והם מתגבבים ונכרכים כפקעת, עלולים להביא לייאוש ורפיון ידיים. אתם שומעים את האנשים אומרים: "די! די! נמאס לי! לא יכול! די! לא יכול! די! גמרנו! אין לי טעם בחיים ואין לי כלום, שום דבר לא מצליח, מה שאני עושה לא מצליח...". והם עוזרים לעשות את הפלונטר. רואים בחורים מדוכדכים, עיניים כבויות , ידיים רפות מיואשים מעצמם. חושבים לעקור, מי יודע לאן. כבר מה ימצאו בחוץ. יש כאלה חשובים לעבור ישיבה, להחליף אווירה. שמדובים אותם מתברר שיש כאן הצטברות של חצים. אז יש להתיר את הפלונטר. לא יותר. אפשר למצוא פתרון לבעיית החברותא. טוב, אתה לא מסתדר איתו, אתה לא מוצא או אף אחד לא רוצה ללמוד, אפשר למצוא פתרון. אפשר להרגיע גם בעניין השני שכך וכך. אפשר גם לפוגג את העניין השלישי. נו, ואם נותר רק הקושי הרביעי, אז משהו צריך לשאת. מה לעשות? ייסורים חייבם לבוא על הבן אדם, אחרת במה יתנקה? במה יתעורר? אין אדם בלי ייסורים. מה שלמדנו עכשיו זה מפתח זהב! במפתח הזה של הזהב, אפשר לפתוח כל פלונטר. להוריד ככה, לפורר לאט לאט. אז כל אחד יערוך חשבון נפש מחדש על כל הבעיות שיש לו, ויראה שזה כך ואפשר עם זה לבד. אם זה היה לבד אפשר להתגבר? ודאי היה אפשר ככה וככה. אם לא ככה, אז ככה, אם לא ככה, אז ככה... וכל דבר ככה לעשות וככה יהיה לו יותר קל.

אבל אם הוא אומר: "יו! גם זה וגם זה וגם זה, די! אני לא יכול! אני הולך לישון! לא מעניין אותי! הולך לישון". שאחד לוקח בקבוק וחושב שעם זה, אתה מבין, הוא כבר פתר את החובות, הכל בסדר, יהיה לו גם חוב על הבקבוק אחר כך.

אז זאת אומרת, אנשים לא נותנים דעתם. וזה פטנט גדול, גדול, גדול, איך להתיר את הפלונטרים. על זה ביקש יעקב אבינו. "הרווח להם, לבניי מצרותיהם". על זה אנחנו אומרים: "ורווח תשימו בין עדן ובין עדר."