שו"ע - אורח חיים - ח' | הרב שמעון משה חי רחמים
תאריך פרסום: 07.08.2016, שעה: 14:31
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nכבוד הרב.
בשם השם נעשה ונסגרנו, אנחנו ממשיכים בלימוד על שולחן ארוך,
אנחנו בסימן ח', הלכות ציצית,
סעיף ז'.
צריך להפריד חוטי הציצית
זה מזה.
כן?
אז קודם שאדם לוקח את הציצית ומברך,
מפריד את הציציות כדי שהם לא יהיו
מחוברים, קשורים זה בזה.
בשבת באמת יש מי שכתב שלא לעשות את הדבר הזה.
כן? יש בזה רמד, צדיק מפריד ציציותיו.
תמיד. תמיד. בראשי תיבות, ציצית.
יפה.
אז זה בשבת לא נוהגים לעשות את זה,
אלא עושים זאת בחור.
אז בואו נראה.
כותב המשנה ברורה על כך, צריך להפריד
חוטי עציצית זה מזה. בואו נראה. אומר המשנה ברורה.
זה מזה כל חוט בפני עצמו, שלא יהיו מסובכים אחד בחברו.
ואם נשתהל לבוא לבית הכנסת ועל ידי זה יתבטל מלהתפלל בציבור,
יש בן אדם שהוא איטי.
איטי במה שהוא עושה, בפעולות שהוא עושה, והוא אחד-אחד. ייקח לו זמן, הוא יכול להגיע לאיזה ביטול מתפילה בציבור.
כתב המגן אברהם, ואין צריך לדקדק בזה.
מביאו ראה הלכה.
וכתב בשם האריגם,
שציצית ראשי תיבות, צדיק יפריד ציציותיו דמי.
יפה.
סימן,
אז הנה, גם השערי תשובה מביא את מה שאני אמרתי,
ואלה כמה סימן יג, שאם נסתבכו קצת, אין להפרידם בשבת.
אז בשבת לא נוהגים להפריד את הציציות.
יכול לעשות את זה ביום שישי, להכין את זה לשבת,
אם יש לו טלית של שבת מיוחדת, בדרך כלל היא מונחת עוד בביתו בבית הכנסת,
כי בשבת לא לעשות את הדבר הזה.
יפה. כמו מתקן.
נכון.
סעיף ח'
יכוון בהתעדפו,
כאן בפנים.
יכוון בהתעדפו שציוונו הקדוש ברוך הוא להתעדף בו כדי שנזכור כל מצוותיו לעשותיו,
כמו שאנחנו רואים, למען תזכרו עשיתם את כל מצוותיי,
למען התוספת,
וייתן קדושים לאלוהיכם.
אז אנחנו יודעים שציצית היא מוסיפה קדושה לאדם.
כיצד היא מוסיפה קדושה לאדם?
אה?
כל רגע ורגע אדם לובש אותה, הוא מסתכל עליה,
ואם זה בכלל יוצא החוצה אז זה עוד יותר,
והגמרא בברכות אומרת שזה מזכיר,
פתיל תכלת מזכיר את הים,
וים את הרקיע, ורקיע את כיסא הכבוד וכו', וכלל האדם זוכר שמלוא כל הארץ כבודו ולא יבוא חס ושלום חסיכה אלא לידי עבירה.
ובעצם הזכירה שלו זה מוסיף קדושה,
כי ברגע שהאדם יודע שהקדוש ברוך הוא ולא כל הארץ כבודו,
ובכל רגע ורגע הקדוש ברוך הוא נמצא, אז אין מצב שהוא חס ושלום חסר אלא יעשה עבירה.
כי הוא יודע שכל רגע ורגע אבא מסתכל עליו.
לעומת זה שלא לובש ציצית,
הוא פורק מעליו עול מלכות שמיים,
הוא פורק מעליו עול מצוות, ממילא מותר הכול.
הבעיה שלצערנו הרב יש אנשים שעם ציצית עושים עבירה,
שזה השם ירחם.
לכן, לא להוריד את הציצית.
וזה בעזרת השם יהיה כהשתדלות תוספת
לענייני הקדושה והשאיפה הרוחנית והמוסר שהאדם לומד,
כדי שהאדם חס ושלום חס וחלילה לא יהיה כתב.
אז לכן כשהוא מתעטף, אומר השוב רן ערוך,
צריך לזכור את כל מצוות השם לעשותן,
זה לא רק לזכור שיש מצוות,
יש תריית מצוות לא, אלא גם לקיים את התריית מצוות הזה,
לעשותן. כידוע שיש הרבה מצוות שהן תלויות בכהן,
או בשאר מקומות, או בזמן שבין המידע שהיה קיים, אנחנו לא יכולים לעשות אותן.
אז איך נקיים את התריית מצוות?
מסבירים רבותינו, עצם הלימוד שאדם משנן וחוזר על עניין של תריית מצוות, מעלה עליו הכתוב כאילו עשה.
זאת אומרת, הוא לא כהן, והוא ילמד את סדר העבודה,
הוא ילמד את סדר הקורבנות,
ילמד את מעשה הקטורת וכו', ומעלה עליו הכתוב כאילו קטיר קטורת, כאילו הקריף קורבן,
כאילו הוא עמד לפני גדש ברוך הוא.
יפה.
אז על אותו דרך, כשם שאדם מסתכל על הציצית, ככה הוא מכוון לעשות המצוות,
משאים בידו מן השמיים בדבר הזה.
יש חיילים עכשיו להתחשב מתי תזדמם ולעשות את המצוות. נכון, נכון, יפה.
אז בואו נראה.
אז בואו נראה.
כן.
אומר המשנה הברורה,
יכוון בהתעדפו, וזהו מלבד הכוונה שצריך לרוון בלבישה לקיים מצוות ציצית.
זאת אומרת,
מעבר לכוונה שאני צריך לכוון שאני לובש לקיים מצוות ציצית, מעבר לזה גם מה הוא צריך לכוון?
שיזכור את כל מצוות ה' וישתדל לעשותה.
יעשה אותה.
וכתב הבך שכן הדין בתפילין ובסוכה.
אף דבשאר מצוות יוצא, אף שלא מכוון בדבר.
כי אם שעושה את המצווה לשם ה' שציווה לעשותה.
הנחשני, אבל פה זה שונה. דבציסית, מה כתוב שם? למען דזכרו.
ובתפילין, למען תהיה תורת ה' בפיך.
לכן לא מספיק, כי אדם מניח תפילין. צריך ללמוד.
איך למען תהיה תורת ה' בפיך אתה אומר ואתה לא מקיים?
לכן צריך ללמוד עם התפילין גם.
ובסוכה למען ידעו תורותיכם.
איך ידעו הדורות? על ידי שיראו, על ידי שיעשו,
על ידי שישבו בסוכה, על ידי שישנו בסוכה.
ומכל מקום נראה דכל זה לכתחילה, כדי לקיים המצווה בשלמותה.
צריך לעשות תוספת, אבל בדיעבד.
אף אם לא כיוון בכל אלו רק לקיים את מצוות העשה של המצווה עצמה,
דהיינו לבישת ציצית, ישיבה בסוכה,
הנחת התפילין יצא.
ואחר כך מצאתי עברי מגדים מסימן כ' שכתב כן, וכן משמע בעולת עמינו וביעור הגרש, אפילו בציצית אין הכוונה לעיכובה. אז באמת, תוספת.
לכתחילה לכוון בדבר הזה.
ט'.
קודם שיברך יעיין בחוטי הציצית,
אם הם כשרים כדי שלא יברך לבת הלאה,
אז כמובן כל בוקר
אדם צריך לבדוק את הציציות שלו. אספר לכם סיפור אישי.
שבת אחת צעדתי לבית הכנסת,
ובדרך מעדתי ונקעתי את ה...
את ה... כן, לא בדיוק את הקרסול, אבל מכה קטנה.
וממש היה קשה ללכת. הגעתי הביתה,
בהחזרה כבר לא אכלתי לצעוד.
בבית הכנסת, ממש היה ממש היה קשה.
אמרתי, אין ברירה, הרגל ככה, שכבתי בספה והתחלתי להתפעל, הרגל התנפחה.
כל השבת סבלתי, אמרתי, אני לא אלך למוצה שבת, אני אתפנה למוקד,
והשני יעזור בעזרת השם.
ובמוצה שבת עושים לי את הצילום והכל וזהו, אמרתי, שמע,
שברת שם עצם כזאת,
שברת את העצם, איך סבלת את כל הכאבים האלה? לא באת בשבת.
אמרתי, לא יודע, זה היה לפני חג סוכות, תקשיבו טוב.
זה היה לפני חג סוכות, לפני ארבע שנים בערך.
טוב,
ואז כאבי תופת כאלה, טוב, עשו צילום וזה, אמרו, צריך לעשות,
זה לא גבס אפילו, אפשר לעשות עם גבס,
הנה קביים, הנה פה, יר נשן וזה, כן, מקבעים את זה כזה וזה,
אז צריך, תקנה כזה נעל כזאת, מוסד מיוחד,
ועם זה תלך בכאבי תופת, אתה לא יכול ללכת, ממש.
אתה שוכב, כאבים איומים,
ממש כאבים איומים.
באתי הביתה, אמרתי, אני חייב לבדוק.
ממה זה? אולי הציצית, הרי היא שומרת על היהודים.
אני חייב לבדוק, אולי הציצית נפסלה.
באמת, אני מסתכל, אני רואה שאחד מהפתילים היה חסר
עד למעלה. כנראה במכונת כביסה
זה התפספס ונתלש,
או נקרע וכו'. לכן, אדם צריך להקפיד לבדוק כמו שצריך,
שכל הקשרים במקומם, הכול מונח כמו שצריך,
ולא חס ושלום, חס וחלילה, שחסר. למה?
השמירה היא לא תהיה 100%. היא תהיה 95%. 95% זה משפיע על הנשמה היהודית.
יפה.
ואז עשיתי ציצית חדשה,
ואמרתי, נגמר, זהו.
זה היה ציצית הישנה, צריך לגנוז את זה,
או לעשות טילים חדשים לחילופין,
אבל ציצית חדשה עשיתי.
בסוכות זה היה מסירות נפש, לרדת ולעלות לסוכה בקפיצות.
זה היה מאזין.
לרדת ולעלות לסוכה בקפיצות.
איזה קומה?
מקומה שנייה, לבודים,
למחשב שלישית, לרדת לסוכה למדש.
לעלות ולרד, לרדת ולעלות, בכאבים.
אתה לא יכול להניח את הרגל.
יפה.
אז קודם שיברך יין וחודד סצי ממשרים, כדי שלא יברך לבטלה.
אומר המגן, המגן, התז,
כדי שלא יברך לבטלה,
אף על גב דבלבה הכי יש חשש שילבש בגד של דלת כנפות בלא ציצית.
מכל מקום, הוקמלה חזקתו שיהיה קשה, רק משום חומרה דלא תישא.
החמירו דווקא לבודקו. הרי אם זה עשיתי אותו כמו שצריך, אז למה אני צריך לבדוק?
אני יודע שעשיתי אותו כמו שצריך. אם לא עשיתי אותו כמו שצריך, אתה צודק.
אם זה בגד של ארבע כנפות של תלתים בו ציציות, אתה צודק.
אבל במקרה שכן עשיתי והכול בסדר,
אז מה הבעיה?
למה אני צריך לדקדק ולבדוק?
כן, זה אומר המגן אברהם.
אז הוא אומר, לכן החמירו דווקא לבודקו.
ואין להקשות, אה, אין סומכים על החזקה,
הכל שיש לפעמים לבודקו.
במקום שאתה יכול לבדוק, לא לסמוך על החזקה,
כמו עם משגיחי כשרות.
אתה יכול לבדוק,
אל תסמוך על החזקה, שהוא אומר לך כן, הכל בסדר.
כמו שקדם על שולחן העורמי והוא יודע על סימן א',
יש לומר אחא שאני דקבר בדקא תלית ראי דחשן לקלקול.
על כן, שפיר סומכים מדינה חזקה.
ועל פי זה, מה שכתב עטור בשולחן העור חטא משום ברכה לבטל העמי, שיש לו הרבה בגדים של תלית כנפות,
אז הם באמת צריכים בדיקה.
רק אחד מהם, כיוון שברכה אחת לכולם, אלא מכל מקום יש לעשות, כמו שכתבו שהוותיקים כבר מתעפים מעיינים בחוטים,
מפרידים אותם יפה ורואים.
אם לא נעיקר חוט אחד מעיקרו,
גם צריך להיעין באותו חלק של ציצית, שהוא בתוך הנקב של הטלית. זה לא רק בפתילים עצמם, אלא גם בנקב שמחובר לבגד,
צריך לראות שמשם לא נתלש.
נכון? מה שמחובר לבגד, או טפת אותו מסיים, גם שם צריך לראות שלא נתלש.
כן, שהוא בתוך הנקב עדיין,
הקשירה שרגיל היא גם כן להתקלקל.
כנף, מה שכתב, סימן יג, סעיף ב'. אז לכן באמת,
צריכים לבדוק הכל כמו שצריך.
אומר המגן אברהם יעיין, הראש כתב, דה נהגו שלא לבדקן, דאוקי החזקתה היו, אלא שהחרד על דבר השם יש לו לבדקן.
דאבאך כתב, דלא הוקמי החזקתה,
כיוון שאין החזקה בטבע ממילא אלא מכוח הדם שתיקן הציציות,
ורובה עדיף מחזקה.
כי דאמרי לראש פרק,
אישה בת רע ובכורו ומסכי אינן דה רובה דתה למעשה לא חשיב רוב,
ולא ידענה מהי כאמר.
דאטה ממרי שמא לא בעל, וכולי, אם תרצה לומר בעליה, שמא לא ידברה,
ושאין כן כוון עדכנות שית כהלכתה ענוק מחזקה דיו, כמו מקווה,
שהמשיכו לתוכה ארבעים שאה שאין צריך לבדקו בכל עת שטובל בה.
אך נראה לומר, דאבכל מקום חייב לבדקן,
משום דאם סורקים על החזקה במקום ויכולים לבררו. אז במקום שאני יכול לברר בקלות,
שם לא נסמוך על הרזקה, כמו עם הבשר.
במקום שאני יכול לברר בקלות את העניין הזה, ללכת ולבדוק ולחקור ובאים עדים וכו' וכו'.
אז לא לסמוך על החזקה, שאומרים לי שהכל בסדר, הכל חלק,
אפשר לאכול והכל בסדר.
ובסוף אתה רואה היום שמפרסמים לך בכל מיני ערוצי תקשורת שלער המשגיח נמצא וטוחנים לך מכל הבא ליד.
ולפי טעם זה, אם בתוך שיתעסק בטוח, בתוך שיתעסק בבדיקתו, לא יוכל להתפלל עם הציבור,
רשאי ללובשו בלא בדיקה. אך נראה לומר טעם אחר, דאבא לא מקרה חזקה, דאסוריה להפסק בכל שעה.
זה לא כזו חזקה שאמורה להשתבש כל רגע ורגע,
לכן על זה הם ישמחו.
כמו שכתב ביורד היה סימן ראש א', סעיף סימן ס״ח בשם תשובת הר״ן.
מה איתמה לא נהגו לבדוק החרוטין של למעלה מן הגדיל שמונחין על הבגד?
ושום דאן עשויים להפסק, ואף על גם דאבד יוסף סימן יג בשם הראש,
דאבא לא חיישינן כל כך דאבא אף אם יפסקו הן נפסלים מיד דשיטתי עזין וסבר לב דלא נפסלו עד שיפסקו כולן.
כן? יש שם מחלוקת אם צריכים כולם להפסק או אחד.
אבל לדידן חיישינן,
ואין סימן יג בנו. לכל מקום יש לסמוך על זה בשעת דחת.
אם ידע שהיו פה לחודים שלמים מאמש,
עכשיו דידנת כולו מצא אותם.
כמו שכתב הבך כאן,
כתב דאם בדקו כשגנזו,
אין צריך לדאוג בשעת ברכה.
אז באמת, עדיף שאדם יחמיר ויבדוק את הציציות שלו כמו שצריך.
בדרך כלל כל יום לא, כי בדרך כלל כשזה נמצא בתוך הבגד זה נשמר, כמובן אחרי כביסה, בפרט.
אם זה לא חדש,
אז בדרך כלל זה מתבלה.
עם הזמן זה מתבלה, מתנפח מהשמש וכו'.
זה פחות.
לכן, מי שמכבס את הטלית, ישים את זה בתוך ציפית.
ציפית, יקשור את הציפית, ואז אין לך חשש שאחד החודים ייתפס או ייקרע וכו' במכונת כביסה. או שיש כזה, מוכנים רשת כזה בבמקול.
מוכנים רשת כזה עם ריצ'רדס, ששם בפנים את כל הבגדים העדינים,
עדינים מה שנקרא,
ואתה יכול לכבס והכל בעל מקומו בשלבות.
בואו נראה את המשנה ברורה.
יכוון ויתעצפו שציווה לו הקדוש ברוך הוא לדבר בו כדי לזכור במצוותיו לעשותם, וזהו מלבד הכוונה שצריך לכוון ולבישה לקיים מצווה ציצית. וכתב אבך שכן עדין מתפילים סוכיו ושאר מצוות,
יוצא אף שלא מכוון בעל דבר,
כי אם שעושה מצווה לשם ה' שציווה לעשותה.
אנא עכשני לבצית פנים למען תזכרו בתפילים למען דהיה תורת ה' בפיך וסוכה למען לדורותיכם. מכל מקום נראה, עד לכל זה,
להחתכי רגדי המצווה המשלמות. זה לשון המגן אברהם.
אבל בדיעבד, אף אם לא, כיוון בכל יור רק למשפת עשה יצא, ואחר כך מצא עפרים מגנים, סימן כ' וכן משמע כן, שזה אפילו בציצית אין הכוונה לעיכובה.
יפה.
סעיף ט'
קודם שיברך יין בחוטה הציצית, אם הם כשרים, כדי שלא יברך לבטלה. יין, משמעית, דברי הבך ואליה רבא, די גם בשבת יש לבדוק את הלין.
ואין בסימן יג בביאור הלכה.
כן?
תודה רבה.
עכשיו, השאלה היא,
מה צריך לבדוק? יש אדם נכנס, יהודי נכנס לבית הכנסת, אין לו טלית, אורח,
שכח להביא את הטלית שלו.
ומכיר את הסיפור.
עכשיו הרבה אנשים נוסעים לחופשות.
היה כזה מעשה, שיום אחד איזה רב חשוב הגיע, שמע קול של בכי בעיר.
הוא מתקדם לכיוון עם האוזן שלו, לכיוון מקום הבכי, והוא שומע שזה מהווילה,
בשכונה של כל העשירים.
מה, מי בוחאי שם?
כנראה אולי שכחו איזה ילד קטן, עכשיו הרבה שוכחים באוטו.
ילדים, אמרו אולי שכחו איזה ילד קטן מתוך הווילה,
פיקוח נפש.
טוב, לא ברירה, גרר,
נכפתח לחלונות עזנה הסורגים, פתח את החלונגיה, נכנס לזה,
הוא שומע קול בוקר מתוך הבית, נכנס צלון,
מהחדר שינה,
מהחדר שינה מתקרב, מתקרב אולי מתחת למיטה,
משהו אולי מתוך המיטה, אולי מתחת לשמיכה, מסתכל, לא,
הוא רואה שמיכה מהמיטה מוצעת, הכל מסודר, פתאום הוא שומע את הקול בוקר מהארון, ואומר אוי ואבוי, אולי שכחו אותו בארון,
נסכן, מה זה, ככה צרחות כאלה,
פותח את הארון, משתכל, לא מוצא כלום, שומע קול, הוא אומר אולי במגירה,
אבל איך אפשר להכניס כזה ילד קטן במגירה?
זה לא כמו בזמן הפירמידות, שהיו מכניסים שם את התינוקות,
הוא פותח את המגירה, הוא רואה את הטלית,
והטלית בוכה, אמר לה, טלית, טלית!
אז היא אומרת, לא, תראה מה זה, כולם נסעו לחופשה, ועוד איש שכחו עם התפילים ביחד,
אז אין אני לא אבכה.
אמר לה, רב יבוא יום, שרק עודם יכחו,
ואת כולם ישירו פה. מתי זה? זה יום המיטה.
יום המיטה, מה עושים? פוסלים את הציד של האדם ומכסים אותו עם הטלית הזו.
מה, זה טלית האישית שלו, ככה אדם עושים? בדרך כלל עושים את זה עם הטלית האישית שלו, כן.
אבל למה חמר קדישא מביא טלית,
זה?
ואסור לבוש את הטלית הזו, אוקיי? אז פוסלים אותה לכן ושמים.
אבל בדרך כלל עושים את זה אצל גדולי ישראל וכו', אז אתה רואה שעושים את זה עם הטלית שלו.
יבוא יום, שאותה חיככו,
ואת הכול יכשירו. אז לפני שאדם נכנס לבפנים, הדבר היחיד שמלווה אותו זה הטלית.
אז מה הדין אחד ששכח את הטלית שלו והגיע לבית הכנסת, והוא לוקח מהגמ״ח,
כן? הוא לוקח שם הטלית,
צריך לבדוק את הפתיליות שלו, או לא צריך לבדוק, צריך לבדוק.
כן? אבל אתה לא יכול לדעת, זה טוב, לא טוב,
הציצית הזאת, לכן לפני שאתה תיקח ותברך עליה,
כדי שלא יהיה ברכה לבטלה, באמת תצטרך לעיין בחוטי הציצית.
הרב, אם הזמינות בתור של איך ציבור למקום, כן, של איך מקיר,
ויש לא איך ציבור,
תעלה, תעלה, תתחיל
לבוא רחוק.
במצב כזה אתה עדיין זה יש לבדוק את הציציות?
זאת אומרת שבדוק אורך ציבור, אולי...
אם נוהגים שם להתעטף, אז כן.
בואי נצא לתימנים.
נוהגים להתעטף בתפילות ב... לא קיצתם, אבל אני לא רוצה ספרדים.
בערבית, ספרדים.
ספרדים, בטח.
אני הייתי... איפה? רק אצל התימנים.
בראשיות, אני הולכתי את זה.
רק אצל התימנים.
לא ספרדים, לא ספרדים, לא ספרדים. גם בפאירה הייתי שם.
בארבעם, אבל לא מראים ספרדים.
כן.
אז מצב כזה הרע, ולא קשור לערבי, דרך אגב.
יכול להיות גם במלחמה.
וכל זמן שהוא צריך להתעטף עם הציצית, צריך לבדוק אותה, לפני כן. אם הוא לא יודע שזה שלו.
אבל אם הוא בדק את זה לדוגמה הבוקר, בצהריים הזמינו אותו ללכת ציבור בערב.
לא צריך עוד פעם לבדוק.
בסדר? עכשיו, גם כשהוא משאיל, כן. גם כשהוא משאיל את הציצית, הוא צריך לבדוק בעצמו.
אבל למה? זה לא שלי, מה אכפת לי שאני אבדוק?
לא.
בגלל שאתה משתמש בזה, זה נהפך כביכול לעכשיו, להיות שלך.
לשעת השימוש, לכן החיוב מוטל עליך. על כך כותב הביאור הלכה.
וכתב רבי עקיבא, רבי עקיבא אגר, שבטלית שאולי, אם התכוון שלא לקנות אותו,
ואם כן אינו שלו, אין ראוי לברך עליו, אז אולי גם הוא לא יצטרך לבדוק אותו.
כן, הוא לקח מהחבר שלו.
וכבר גדמו אבך ואליה רבה, ואם כן, בענייננו לפעמים זה פרצה גדולי חיים, והכריע שלא ואחד טלית ששאלו לעלות לתורה, פשוט אין צריך גם לבות כוח. מי שלקח טלית של קהל לעלות לתורה או לדרוש בו קודם בין השמשות, תבחר פשוט, צריך לבדוק אותו.
אז יש הבדל בין טלית של גמח לבין טלית שאני לוקח מזה.
נפקא מילה, אצל האשכנזים,
בברית המילה.
בברית מילה, שמה, שעושים את כל המצווה,
עדיין הוא מעבירים את התינוק,
ואז כיסא אליהו נביא, ועמידה לברכות וכולי,
אז שם באמת נוהגים להיות עטופים בטלית.
גם המועד, גם אבי הבן, גם הסנדק.
וגם, נו, אז בדרך כלל העוד,
מי שמעביר, זה נקרא קוואדר,
כן? אז הם גם לוקחים את הטלית בדרך כלל מאבי הבן ושמים.
יוצא מפה שאם הוא משאיל את זה,
כמו שכתבו בביור ההלכה,
לא יצטרך בדיקה.
הוא משאיל את זה על הרגע. אבל אם זה טלית ציבורית של בית הכנסת,
וזה פשוט, שיצריך לבדוק אותך.
זה לא בעיה עם עברית, אז זה טלית של ה...
אז בגבי, צריך להגיד שפה לא צריך בדיקה, כי אני מתמיד להקל.
ואפילו לדעת התז בסימן יג דרוצה להקל לסמוך חזקה משום טורח ציבור.
הנה, ברוך שכיוונת.
אפשר, דהיינו, בטלית שלו, שיש לו חזקה מעליות אשר בתקופה עצמו,
מאשר אם כן בטלית של קהל שמצוי מאוד להיות ציציות פסולים והקנפות נחקרים ממקומם,
והם משגיחים עליהם, כי זה לא אישי של בן אדם זומזלזל.
אין ראוי לברך עליו ולא בדיקה.
לכן תעכב אותם, תבדוק את זה כמו שצריך.
ואפילו אם ירצה לתבוש אותו בלי ברכה, גם כן אינו נכון. דהוא כמו טלית של שותפים,
וגם מחשש ביטול עשה של מצוות ציצית. על כן צריך לבדוק, על כל פנים, את חוטי הציצית במקצת כמה דאפשר.
בסדר? אז לכן גם במקום של טורח ציבור, יבדוק שם כמה שצריך והכול יבוא על מקומו בשלום.
בחוטי הציצית
גם צריך לבדוק למעלה, אומר המשטרה מורה, במקום נקב הטלית, התקשירה דשם פסול אפילו בנפסק חוט אחד, ואין במיור הלכה.
כן? אז זה מחנוקת.
הכול צריך להיפסק, או אחד נפסק לפחות.
לבטלה, אף
על גב דבלאב אך יש חושש אישום, שילבש בגד של ארבע גנפות בלא ציצית,
על מלבד הפסלות של הציצית שהיא לא כשרה,
אז עובר בלאב של ארבע גנפות, ונתנו על ציצית הכנב, תנתחבן.
הוא לא יכול לבש בגד של ארבע כנפות וכו'.
מכל מקום מוקמלך, עסקתה שיהיה כשר.
היה חנות בבני ברגולי שמות שהייתה מוכרת פראקים.
עשו מבצע, 390 שקל פראק.
התפלאתי, 390 שקל פראק, איך זה יכול להיות?
ואז אני מגיע, אני בודק את ארבע הכנפות,
יש לפראק ארבע כנפות.
אני מסתכל, לכן עשו מבצע שזה, אנשים אמרו, לא, תלך לתופר שיסדר לך.
איך אתה מוכר כזה דבר?
אדם שלא בקי בהלכה, הוא יכול להיכשר לך, זה שלום.
ואתה מכשיר את הציבור שקונה את זה.
הוא מוכרק רגיל, אין לו הרבה כנפות.
לא, בדרך כלל בזווית, הנה הפינתית, אם אתה רואה,
בזווית הפינתית עושים אותה עגולה.
אז זה לא כנף.
כן, הנה, פה רגיל, פה רגיל, בצד השלישי רגיל.
בזה שמתחת, שמכוסה, עושים אותו עגול.
כדי שלא נוכל, אחרת צריך לשים לו גם ארבע ציציות.
כל בגד שיש בו ארבע כנפות, חייב להטיל בו ציצית.
אבל חוץ מהפג זה מפיג בו עוד בגדים, שאני יודע, יש להם ארבע... ודאי, יש היום כל מיני בגדים ככה שפתוחים בו.
כן, גופיות כאלה שפתוח ככה, ויש להם ארבע כנפות.
זה בעיה.
כל בגד שיש בו ארבע כנפות, נכון? נעילים, יכול להיות. אבל יש כאלף ארצות כמו זאת, למשל. לא, אם זה פתוח פחות מטפח.
פחות מטפח, זה, יש מחלוק אם זה טפח או גימל טפחים, כמדומני.
אז אם זה פחות מטפח, אז זה עוד בסדר,
אבל יש כאלף שפתוח ממש.
כן, נשאר טפח עד הבית שכי.
זה פשוט שקייף.
אבין עצמו שהוא ישר ככה,
והוא מבריק. לא, אם אין לו ארבע כנפות, צריך שיהיה ארבע כנפות דווקא.
אם אין ארבע כנפות, אין את הבעיה.
כן, הלאה.
אז מכל מקום מוגמל לחץ קדש שיהיה כשר,
כן? רק משום חומר דלא תישא שיש על ברכה לבטלה, החמירו לבות קור.
ולפי זה, מי שלובש כמה בגדים של ציצית, אין צריך לבדוק אלא אחד מהם.
כיוון שברכה אחת בשביל כולם, החלטה לפתור את כולם.
אבל האחרונים כתבו, צריך לבדוק את כולם. למה?
כי על כל אחד ואחד כתוב,
ונתנו על ציטי כנף תכלת,
בארבע כנפות צריך לתת בו ציצית.
ואחד, אלא שמים חנה חזקה במקום דיכולי לבררו. וגם חזקה גרועה היא,
ועשויים לאחרונים להיפסק, ולכן צריך לבדוק בכל יום בבוקר כשלובשן.
ואז, אף שסירן ושיח דעתו מהם, אף שצריך ברכה כשחוזר ולובש,
אפילו האחי אין צריך לחזור ולבדוק.
בזמן מועט כזה אינו רגיל להיפסק, זה בכלל החזקה.
אז מתי נסמוך על החזקה? בזמן מועט, כשלא עתיד להיפסק.
אבל בזמן שהוא מרובל, או יש את זה, אני יודע מה, יש כאלה לובשים תל אביב חדשה, איזה תקופה של חצי שנה,
שנה,
ואז שומרים על הפעם הראשונה, מה שנקרא,
שמים את זה על הבגדים.
אחרי שעושים את זה על הבגדים ומעל את החליפה,
זה כמעט ולא מתלכנך, תגיד, מאשר שמים את זה על הגוף,
מעל הגופייה.
ואז אני עדיין מזין. ואפילו בבוקר,
אם על ידי בדיקה התבדל מתפילה בציבור שקראו לעלות, התורה יכול ללבוש תליטו בלא בדיקה,
והוא שיודע שהחודים היו שלמים אתמול. זאת אומרת, סומך על החזקה של אתמול, שזו חזקה מועטת,
בזמן מועט, לא מרומה. ומכל מקום נכון לעיין קצת מהי באפשר.
ואם שאל תליט מהאחר לעלות, לתורה, דמנהגנו שלא מברכים עליו,
כן, תליט מהחבר שלי,
לא מברך עליו, אין צריך לבודקו כלל.
ואם בדקה תליט שהסיר אותו מעליו והניחו בכיסו,
בכיס שלו, בהרתיק, אין צריך לחזור ולבודקו למאחר שמתעתך בו.
למה יש לו חזקה שזה בסדר? לכן כל כמה זמן השתדל,
אדם נפגע.
סעיף י'
אם לובש טלית קדן בעוד שאין ידיו נקיות, ילבשנו בלא ברכה.
כן?
לא, לדוגמה, יצא מבית הכיסא,
כן, הוא הוציא את הטלית,
את הציצית שלו, כדי שלא יתלכלך,
אני יודע מה,
כן?
והוא רוצה עכשיו לחזור וללבוש אותה לפני המטילת ידיים, כדי שלא להעליך ארבעה ארבעות,
בלי ציצית.
כן? כל רגע ברגע מרבך מצווה.
אז
הוא לא יכול ללבוש אותה בברכה.
פה מדובר גם, לדוגמה, קם בבוקר,
זה יותר ציור מדויק.
קם בבוקר, לבש את הציסים, מייד תלבש מהר, ממהר לדוגמה.
והוא שכח, אני יודע מה, לא נטל את הידיים שלו.
אז אם לובש את היד כדם בעוד שאין ידיו נקיות, ילבשנו בלא ברכה, וכשיטול לידיו ימשמש בציציות,
כן? ויברך עליו. או כשילבש טלית אחר, הגדול יברך עליו ויכוון לפתור גם את הקטן, כמו שאנחנו עושים.
גם את זה. ואין צריך למשמש בציציות של הראשון.
לא צריך גם למשמש וגם לברך על השני. לא.
מספיק.
זה באמת מה שאנחנו נוהגים, לוקחים את הציצית קטן,
או מברכים עליו, והגדול אנחנו מברכים, מכוונים,
גם על הציצית קטן, ופותרים אותו.
יפה.
בואו נראה.
ויברך להתעדף, אך על פי שגמר לבשו ויזכור,
לא. זהו.
ימשמש בציצית, בואו נראה.
ביקשה בית יוסף, איפה הבעיה עובר לעשייתן?
נכון?
צריך. עכשיו, שיהיה עובר לעשייתן.
מתיר את זה מכל מקום אווה עובר לעשייתן, במה שיקיים אחר כך.
זה שהוא ממשמש, זה נקרא עובר לעשייתן.
הוא מביא ראייה מדברי רי שכתב בתפילין,
ומי ששכח לברך קודם הנחת תפילין,
יברך כל זמן שעודן עליו.
אדם מהמהירות, אני יודע מה, קרה לו איזה מקרה סערורי, שכח, שם את התפילין ואמר, וואו, וואו, לא בירכתי, מה אני אעשה? הוא אמר, אני מפרק. לא, יברך כל זמן שתפילין עליו.
שכח לי לבוש תפילין של ראש.
כמו הציור שהרדה.
ונראה דאנצריך לזה,
דאין שייך כאן עובר לעשייתן, דאותה שעה לא אהביך זה.
וכן כתב הרד,
גימל שאכלו לעניין טבילה,
דמברך אחר מעשה גדול לכל העם הצריך לברך, דאב יסך הדת, אבל לכתחילה לא יפסוק, דאסור לגרום ברכה שאינה צריכה.
כן.
אומר המשנה ברורה,
אם לובש טלית קטן בעוד שאין ידיו נשיאות,
יהיה בלשון בלומר חמור הרכה, וכשיטול ידיו משמש צציות ויברך עליו, וכשלבש טלית אחר, יברך עליו ונפתור גם את זה.
ואם צריך משמש בצציות של ראשון.
אז בואו נראה את הלשון.
ימשמש בצצית דה בזה ייחשם קצת, כאילו לובשו אז.
כן.
ואף על גב דקנן בכל המצוות דצריך לברך ולעבור לעשייתן ממש,
מיד,
ופה אני לבשתי,
הרי אני עובר לעשייתן,
כן, לא בירכתי בגלל שהיו ידיו מטונפות,
או שלא יכל לברך,
אה חשני משום דאקא דגברא לא אוכל זה.
ויכוון לפתור, ואך הנה הוא מזמנים לברך על טלית גדול, ולכוון לפתור מזה טלית קטן.
וזה עדיף תפה ממה שנוהגים איזה אנשים שמברכים על הטלית קטן, ותכף מברכים על הטלית הגדול, שומרים ברכה שאינה צריכה.
כן?
ועוד אפילו אם יפסיק זמן מרובה בין הטלית קטן לגדול. דוגמא, הוא קם ב-4 בבוקר,
לבש את הטלית קטן, ובשמונה הוא מתפלל, שמרחם.
כן?
אפילו אם יפסיק זמן מרובה הטלית קטן לגדול, כמה הבאים אין ראוי לברך עליו.
דן פתוח רובו,
עוד דהוא קטן מהשיעור המבואר לגמרי סעיף טז,
עוד הוא ישן בו בלילה,
כמה בסעיף טז, משנה ברורה.
בסדר? לכן לא צריך לברך פעמיים, אלא לברך על הגדול, ופותר באמת הקטן, וכך צריך לנהוג ולעשות.
כן. שאלה, נגיד ביום כיפור שמים ציצית?
ולפני... כשמורידים את זה כל פעם, אתה אומר, במנחם הזה? לא, זה שאלה.
יום כיפור שמים ציצית לפני שהם מגיעים.
נכון?
בערב כיפור, כן. קודם הזמן.
נגיד שם קצית, היה ליד פרזה וליד מקום... לא יכול לברך. לא בירך.
היה שקיעה,
אז בציצית אתה שם עליו לפני.
הוא יכול לברך אחרי השקיעה... אתה אומר, כשזה לא זמן ציצית.
זה השאלה.
בין השמשות עדיין לברך.
ואחרי כבר לא יכול.
בסדר. למרות שהוא שם את זה לפני,
כן.
אם אין לו ברירה...
מפעלים באומן, מה זה?
לא.
נגיד, יכול להיות שהוא בדרך לשקיעה,
בדרך למלחמה, לאו כיפור.
זה אבל מקדימים, לבוא מוקדם.
כן.
אולי יברך בערהור.
זה גם פתרון.
אחר הברכה.
בסדר?
יב.
סליחה, יהודה אלף.
עיקר מצווה הטלית קטן ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראו ויזכור המצוות.
אז על הגוף פשוט שאסור לי לבוש את הטלית,
אלא על בגדיו. מה זה נקרא על בגדיו?
אדם לובש גופייה שלושת רבעי, כן? קצר, קבוצה קצרה.
זה נקרא על בגדיו.
זה בגד, שהוא מניח אותו עליו, כדי שיראו ותמיד יזכור את המצוות.
זה אחד הסיבות שבאמת מוציאים ציוד החוצה.
כן, מוסיף ירד שמיים, רשמו רבותיהם וכולי, גם כדי שיראה ויזכור.
נכון?
גם זה מונע ללכת לכל מיני מקומות הטובים.
מהעדיין.
יפה.
בואו נראה את השולחן ערוך.
ויזכור, איפה זה היה?
ובכתבים,
זה טלית קטן דווקא תחת בגדיו, אין שם.
ונראה לומר, צריך שיהיו עוד ציציות מבחוץ.
זה עוד לא כאותם שטוחבים אותם בכנפות,
וזה מה שכתב בגמרא, אין ציצית אלא יוצא.
אך מלשון התוספות וברכות, דף יח משמע,
זה יוצא בזה בדיעבד.
יש כן טיסים כאלה בגופיית ציצית פנימיים שמכניסים שם את הציציות לכביסה.
כן, שלא. אז אם הוא רוצה לדחוב את זה שם בפנים, בתוך הכנף הזה של הזה,
לדחוב את זה, זה לא טוב הדבר הזה שהוא עושה.
ויש לדחות דאף אם המתים חייבים.
לא שייך גבאייל, וראיתם אותו.
כן, אדם שלו נכנס לבית העלמין, הרי מכניסים את הציציות, משום לא עג לרש.
מה שאין כן בחייה,
מי יהיו, יש לומר, אם איתא דגבי חי,
חי גבנא אינו יוצא, אלא אם כן היה לו עג לרש.
אני אומר שכתב סימן אב גרן סיף ב', ולכן נראה לומר דה אנשים האומחים בין עובדי כוכבים ומזלות,
יוצאים בזה אך בשעת ברכה יהיו מגולין כדי הילוך דלת אמור.
אז שם אין להם ברירה. אז שם אין להם ברירה משום סכנה שהאומחים וזה, הם מזיין יהודי, הם מצרים לו.
לכן באמת היו מכניסים את זה פנימה. אבל בשעת הברכה,
צריך להוציא אותם בשיעור של הליכה 400. כמה זה הליכה 400?
עשר שניות, חמש שניות, עשרים שניות, דקה,
לוקח לו, כן, כל אחד לפי היעדר שלו. שיעור כזה צריך להוציא תצצית כדי לברך עליה.
יפה.
אומר המשתבר
על בגדה ובכתבים מיתה את עלית קטנתא על בגדה וכן גדה מגברנתא על כל פעמים צריך להיות סן בחוץ
ולא כאלו שטוחבים וכולי ומביא את הלשון.
יפה.
יראהו כמה דכתיבו וריתם אותו ושכרתם, ואותם האנשים המסימים עציצית במכנסיים שלהם
לא די שמעלימין עיניהם עימה היא דכתיבו וריתם אותו ושכרתם,
ועוד מבזים הם את מצוות השם יתברך,
ועתידים הם ליתן את הדין הזה.
ומה שאומרים שהולכים בין הנוכרים לזה עדיי שעשימו עציצית בתוך הקנך.
ואם לא היה להם איזה דורון ממלך בשר ודם שחקוק על אף של המלך,
איך היו מתקשטים בו לפני האנשים תמים?
אה, אתה מקבל איזה זר פרחים.
מהמלך איך אתה היית משוויץ אותו? וקל וחומר בציצית, שזה מתנה מהשם יתברך,
שמרמה אז על שם מלך מנחם להרים ארגש ואומרים. ודלקני סעיף חמדה לצעיף ה',
כמה מתכבד האדם הנושא שמו עליו, אמרו חז״ל הזעיר במצוות ציצית,
זוכה ורואה פני השכינה.
למדתם?
משמע מן הכתובים.
דהיוני, הנה,
על אחרי דהיוני.
דהיוניים שיישארו לעת קץ יהיו מצוינים במצווה הזו של ציצית.
מי מהיהודים שיוותרו לעתיד לבוא? היהודים שמדקדקים בציצית.
כמה נכתיבו ובאו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי.
ואמרו חז״ל על זה כל הזעים במצוות ציצית.
עוד דבר זוכה ומשמשים לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים.
אז יהיה לו,
כמה זה?
שני אלפים ושמונה, אלפיים ושמונה מאות עבדים יהיה לו.
אז שני דברים למדנו,
שמי שזעיר במצוות ציצית זוכה ורואה פני שכינה,
עתיד לבוא,
יהיו לו אלפיים ושמונה מאות עבדים.
ברוך אמרי לעולם, אמן ואמן. אביחד, אני מבקש, אדוני היושב-ראש, ברכות וברכות ישראל. לפיכך,
ועליהם תורה ומצוות שנאמר על עוד היום בעצם על צדקו, עדים, תורה ויעד.
שלום כבוד הרב, אני בהלם... ב"ה בסוף ההרצאה שלכם ברמלה (26.11.25) ביקשתי ממכם ברכה לתינוק בן שנה שמאושפז בטיפול נמרץ ומועמד לניתוח לקוצב לב (ל"ע), הרב בירך לרפואה ואמר: 'שיצא מבית החולים מהרה!' מאז הברכה התחילה הטבה בליבו ואתמול הוא חזר הביתה ללא ניתוח, וואו תודה רבה כבוד הרב יה"ר שהשי"ת ישמור עליכם תמיד! (אמן) (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
כבוד הרב היקר שליט"א תודה רבה על ברכתכם, ב"ה קיבלתי היום תשובה שנתנו לי נכות כללית לעוד שנתיים. קיבלתי על עצמי לאסוף לפחות 10 נשים לומר יחד "מזמור לתודה" ו: 'נשמת כל חי'. אם אפשר בבקשה להפיץ לינק הצטרפות לקבוצה שפתחתי במיוחד לזה. תודה רבה כבוד הרב היקר שליט"א על הכל מכל וכל.
שלום כבוד הרב, יהודי שחי בצרפת, לקחתיו לשדה התעופה, חזר היום אחרי חופשה בארץ של כמה ימים, מוסר ד"ש ומשבח את הרב הוא מאוד אוהב את הרב הבאתי לו שני דיסק און קי של הרב הוא ממש התרגש! (מאגר השו"ת הגדול בעולם shofar.tv/articles/14569).
שלום עליכם כבוד הרב שליט''א, בדיוק מה שכבוד הרב דיבר בשיעור של הבוקר ,תודה לכבוד הרב שמכוון אותנו לאמת 🤗 (🎞 מדוע מבני עשיו באים להתגייר ולא מבני ישמעאל? shofar.tv/videos/16401).
בוקר אור לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום לאין ערוך על עוד דרשה מרתקת ועמוקה ממש - ניתוח עברו של העם היהודי בהתאמה למציאות היומית בהווה היא הרבה יותר ממדהימה בעיניי (ללא ספק אזדקק לחזור לשמוע דרשה זו עוד מספר פעמים על אף הבהירות שהרב היקר והאהוב העביר את העניין בשלימות כדרכו בקודש). כמובן שהחלק של ההתייחסות לשאלות ולבקשות הציבור היה מרגש ועינייני. מכאן, אני רוצה לאחל לרב היקר והאהוב בלב שלם ונפש חפצה בריאות ואריכות ימים ושנים שהקדוש ברוך הוא יתברך ישמור ויצליח את דרכך בכל עניין ועניין לנצח נצחים. אמן ואמן!!! (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת כדרכך בקודש. (ועשה לי מטעמים 26.11.2025, shofar.tv/videos/18186) יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתברך ירעיף על הרב היקר והאהוב כל מילי דמיטב ושמחה לנצח. אמן ואמן!!!
מורינו ורבינו הקדוש, ב"ה מאוד הזדהתי עם השיעור "לב שבור" (shofar.tv/videos/18174) גם אני הייתי תקופה ארוכה ללא ילדים (ל"ע). מה לא ניסינו?! טיפולים, תפילות, ברכות, סגולות... עד שיום אחד הייתי לבד בבית, התחלתי להתפלל ופתאום פרצתי בבכי ללא שליטה, ממש בכי חזק מלב שבור! התחננתי לזרע קודש, והיאומן!... ב"ה אחרי כחודש קיבלתי תשובה חיובית... 🥹☺️
🌺 שלום וברכה כבוד הרב היקר! חייב לשתף מה שהיה אתמול בערב בבני ברק: יעקב ברקולי הזמין אותנו לסעודת הודיה, לא אמר על מה, הגעתי מחולון עם מאור יהודה שותפי, אמרו שמתחילים עם סרט במקרן. הסרט התחיל עם לוגו העמותה שלנו ואז המון-המון חברים ממשפחות הקהילה מודים בוידאו לנו ולעמותה על כל השנים של התמיכה והעזרה הגדולה וכו', ממש ממש יפה ומרגש מאד! ❤️ היינו ממש מופתעים, לי אישית עדיין לא נפל האסימון ושאלתי את ברקולי 'ומה עכשיו? על מה הסעודת הודיה?'... ואמרו שכל הסעודה בשבילנו ולעמותה כהכרת הטוב! כל הארגון וההשקעה להוקיר טובה לעמותה ולנו היינו בהלם, מתרגשים מאד, שמחים מאד ולא ציפינו ולא חלמנו לדבר שכזה כי אנחנו לא מחפשים 'תודה' ושבחים, רק עושים באהבה בהתנדבות לשם שמים... היו אולי 30 חברים מהקהילה בבני ברק, חלק הגיעו מירושלים כמו אלחנן, בנצי ועוד, שי קדושים ניגן, הרב שמעון רחמים דיבר דברים מרגשים ומסר שיעור (צילמנו) כולם התארגנו והביאו לנו מתנות יפות ומושקעות מאד לי, למאור ולשלומי צעירי שמתנדב איתנו, תעודות הוקרה מרגשות, טרחו במיוחד לקייטרינג עם איתן אזולאי, בקיצור הרגשנו את ההשקעה בלב שלנו בצורה בלתי רגילה, כולם שמחו ששמעו על זה וחיכו להשתתף ולהוקיר טובה, פשוט מדהים ביותר! יישר כח ענק ליעקב ברקולי ואוריאל יפת הי"ו שארגנו את רוב הדברים והזמינו את כולם, הם אמרו שהלוואי שזה יהיה מעט מן המעט ממה שכל משפחות הקהילה יכולים להחזיר טובה! תודה לכבוד הרב היקר על כל העזרה וההכוונה מתחילת הדרך שלנו והלאה, לא מובן מאליו! יהי רצון שנזכה להגדיל את מפעל החסד והצדקה עשרות מונים, שנשמח את הבנים והבנות של הקב"ה ובזכות הצדקה נזכה לגאולה השלמה ברחמים בחיינו בימינו אמן ואמן! ארז ומאור, עמותת בצדקה תכונני (לכתבה הגדה של פסח מבית בצדקה תכונני shofar.tv/articles/15376).
כבוד הרב שלום שבוע טוב🌹קודם כל אני מודה לרב על הכל, אתמול בכניסת שבת בלחץ ב"ה בירכת את אימי, תודה. ביקשתי בנרות שבת שהשי"ת יתן לי סימן בתהילים שלא אדאג שקשור למילה של 'שופר' שאמא שלי תבריא בזכותך, ויצא לי תהילים (מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" ושמחתי ובכיתי שבזכותך אמא שלי תבריא . וב"ה השי"ת שומע בקולך כל כך. אמא שלי בדקה לחץ דם ויצא לה 167 ואחרי שעה בערך בדקה שוב ולפני אמרה: 'בזכות הרב אמנון יצחק יעבור לי!' הלחץ דם ירד ל144 תודה כבוד הרב. 🙂🙂 רציתי לפרסם את זה.
כל כך מודה לה' יתברך ולעוסקים במלאכה של אפלקצית הרב אמנון יצחק ללא ההפסקה, אין... ב"ה ממש לטהר את הלב והשכל מכל הטומאות שבעולם ומעניק שמחה ושלוות נפש לשמוע את הרב הקדוש הצדיק הפרוש והגאון שלנו (לכתבה shofar.tv/articles/15403 להורדה play.google.com/store/apps/details?id=tv.shofar.nonstop&pli=1).