משניות שביעית פרק ג' | הרב יהודה דוד שליט"א
תאריך פרסום: 02.08.2015, שעה: 19:40
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nהיום נלמד, בעזרת השם,
מסכת שביעית, פרק ג',
משנה א'. אומרת המשנה,
ממתי מוציאים זבלים לאשפתות?
דרכם היה שהם היו מתכוננים לזבל את האדמה,
אז הם היו עושים ערמות של זבל,
ועם זה הם היו מזבלים את האדמה.
הזבל בדרך כלל היה הגללים של הבהמה.
אומרת המשנה,
ממתי מוציאים זבלים לאשפתות?
הם היו עושים ערמות
של זבל,
וכשהיה מגיע זמן הזיבול,
הם היו מוציאים משם ומפזרים את זה בשדות
בשביל לשבח את היבול, לשבח את העצים,
את כל התבואה.
אומרת המשנה, ממתי מוציאים זבלים לאשפתות?
מדובר פה כעת בשנת השביעית
שהוא רוצה להתכונן לשנה השמינית, כמו בתקופה הזו.
כעת רוצים אנשים להתכונן לשנה השמינית, מותר להם להתכונן,
אבל לא כל סוגי ההכנות.
אז המשנה פה מדברת על הוצאת הזבלים.
אומרת המשנה, ממתי?
משיפסקו עובדי עבירה, יברר רבי מאיר.
יש זמן בשנה שכבר עוברי העבירה,
יש כאלה שאומרים שהכוונה היא על הנוכרים,
או על עוברי עבירה שלא שומרים שמיטה,
שהם כבר מפסיקים
לעבוד את הארץ
בשנה השביעית.
אז כשהם הפסיקו לעבוד בארץ, הם מפסיקים כבר להשקיע באדמה,
אז זה זמן שמותר כבר להוציא את הזבלים.
למה?
כי אם עדיין
יש עובדי עבודה או עוברי עבירה
שהם
עובדים את הארץ,
אז כשבן אדם יוציא זבלים ויתכונן,
אז יגידו כנראה גם כן, הוא מעובדי העבודה כעת בשביעית.
ואם כך,
זה הסיבה שזה אסור.
אז שוב, אז מה למדנו פה?
שהזמן שמותר להוציא את הזבלים לאשפתות זה הזמן
שכבר הפסיקו לעבוד באדמה כל אלה שעובדים, או הנוכרים,
כשמתחיל להתייבש, מתעבה ונעשה קשרים. הזבל נעשה קשרים וקרובים דבריהם להיות שווים.
רק מאז מותר, כי כבר אז זה ניכר שהוא לא צובר את זה לצורך עכשיו,
אלא הוא צובר את זה לצורך השנה השמינית,
ואין בזה איסור.
אומרת המשנה, משנה ב',
עד כמה מזבלים.
מהו הכמות שמותר לזבל את האדמה לצורך השנה השמינית?
איזה גודל של ערימות מותר? כמה ערימות? כמה יהיה בכל ערימה?
אומרת המשנה, עד שלוש שלוש אשפתות לבית שיער
של עשר עשר משפלות של לתך לתך.
זאת אומרת, לתך זה שיעור
שזה היה נכנס במשפלה.
במשפלה זה היה קופה, זה היה כלי,
שבו הם מכניסים לתך
של זבל.
אז היה מותר לעשות בשדה שהגודל שלו זה בית-סיעה שלוש אשפות,
שבכל אשפה יש עשר קופות של לתך.
זאת אומרת שמותר לעשות שלוש ערימות,
שבכל ערימה יש עשר לתכים,
זה שיעור מסוים של זבלים.
אם יש ערימה כזו גדולה,
אז מבינים שזה לא הסיב בשביל לזבל פה,
אלא זה כמו אוצר לזבל לעתיד.
אז זו הסיבה שמותר לעשות את הסוג כמות הזה.
אז שוב, עד כמה מזבלים?
עשר משפלות או עשר של לתך? עשר משפלות. משפלה זה קופה, יש כמה סוגי קופות.
והקופה צריכה להיות של לתך, לתך. זאת אומרת, כל פעם לוקחים לתך ועוד לתך.
אז זו הצורה שמותר.
אז זו הצורה שמותר.
הוא אומר את המשנה אם יש לו המון זבל.
מוסיפים על המשפלות והם מוסיפים על ההשפתות.
זו דעתו של תנא קמא.
אני יכול להוסיף עוד משפלות.
להוסיף במקום עשר משפלות לכל אשפעה,
לכל ערמה, אני יכול להוסיף עוד משפלות.
אבל בין מוסיפים על ההשפתות,
תנא קמא אומר שאסור לעשות
הרבה ערמות, יותר משלוש.
לכל בית סאה מותר לעשות שלוש ערמות.
אם עושים יותר,
זה כן נראה שהוא בא כעת לעבוד באדמה פה.
רבי שמעון אומר,
אף על ההשפתות.
רבי שמעון מתיר להוסיף גם כן על האשפות.
זאת אומרת, רבי שמעון מתיר לעשות אשפות,
אשפות יותר משלוש.
ממשיכה המשנה, משנה ג' לירושלמי, מסביר שזה המשיך למשנה ב',
המשך של דברי רבי שמעון.
עושה אדם את שדהו שלוש, שלוש אשפתות לבית סיער,
יתר מכאן,
מחציב,
או תוספת יום טוב, עוד כמה גורסים פה, מותר.
דברי רבי שמעון. זאת אומרת, זה המשך של רבי שמעון שאמר עד עכשיו.
רבי שמעון אמר שמותר בשביעית להוסיף
על שלושה אשפות בבית סיער.
אם יש לי בית סיער ואני רוצה לשים שם זבל,
לצבור זבל,
אז רבי שמעון, ראינו במשנה ב',
התיר לעשות יותר משלוש.
אז עכשיו הוא כותב פה, עושה אדם את שדהו שלוש, שלוש אשפות לבית סיער,
יתר מכאן, מחציב.
אז באמת זה לא כל כך נכנס במשנה, אבל ההסבר שמסבירים פה,
אבל אני אקרא את זה מתוך אמרתנורה.
ואשתה,
עתה להשמונין דשריר בשמעון אפילו אין עשר משפלות,
ובלבד שלא יהיה פחות משלוש.
דאף על פי שיש מעט זבל בהשפעה, מותר גם כן.
אז הוא מתיר
לעשות
גם שלוש משפלות בכל השפעה. במשנה הקודמת ראינו שהוא מרשה גם כן להוסיף אשפות.
פה הוא מתיר גם כן שיהיה פחות מעשר משפלות לכל השפעה.
יתר מכאן,
מה פירוש המילה יתר מכאן?
אם הוא עושה יותר משלוש השפעות,
אז איך הוא עושה את זה?
אז צריך שיהיה בצורה מסוימת.
אז הגרסה שכתוב במשנה זה מחציב.
מחציב זה כמו רגלי חצובה,
שזה לא בשורה,
אלא זה אחד פה,
אחד פה ואחד ממולו, כמו הנקודה של סגול.
ככה מותר.
מחציב, שלא יהיה בשורה אחת.
יש דעה אחרת שגורסים פה מותר, שמותר להוסיף, זאת אומרת, לא צריך דווקא בצורה של רגלי חצובה.
אלו הם דברי רבי שמעון.
והחכמים אוסרים.
חכמים אוסרים להוסיף,
והם אומרים שאם אתה רוצה להוסיף,
אז צריך
עד שיעמיק שלושה או עד שיגביה שלושה.
אני צריך בשדה לעשות או לחפור שלוש צפחים,
ואז לעשות ערמה גדולה,
או להגביה שלוש צפחים, ואז לעשות.
כשאני מגביה ומנמיך,
אז אנחנו מבינים שהוא לא עושה את זה לצורך זיבול השדה הספציפי,
אלא הוא לוקח את זה בטור אוצר לשנה השמינית.
וזו הסיבה שמותר.
ממשיכה המשנה,
עושה אדם את זבלו אוצר.
אומר ברטנורה,
אותן שלוש השפעות של שלושים משפלות,
הרי ראינו שמותר לעשות לפי תנקם החכמים שלוש השפעות,
ובכל אחת יש עשר משפלות.
שיעור של עשר משפלות, שכל משפלה זה לתך.
מותר לשים
שלושים משפלות בשלוש השפעות.
אז יכול לעשות אותן, אומר ברטנורה, השפעה אחת
ולהוסיף עליהן כמה שירצה.
אומרת המשנה,
שמותר לו לצרף את שלושת ההשפעות האלה ולעשות מהן השפעה אחת גדולה.
רבי מאיר אוסר עד שיעמיק שלושה עוד שיגביה שלושה.
הוא אומר שהצורה שמותר זה שלוש השפעות של עשר משפלות.
אם אנחנו רוצים לצרף ולעשות השפעה אחת גדולה,
אז מותר בתנאי שעושים את ההיכר, את השינוי שראינו מקודם,
שיעמיק שלושה או עד שיגביה שלושה.
אומרת המשנה הלאה,
היה לו דבר מועט.
אם היה לו קצת זבל,
אין לו הרבה בהמות ואין לו הרבה זבל, לא מצטבר לו הרבה זבל בבת אחת,
אז איך הוא עושה?
מוסיף עליו והולך.
הוא מתחיל בערימה אחת,
בהשפעה אחת, שם היום שתי משפלות, מחר עוד שתיים,
עד שהוא יגיע לעשר משפלות,
ואז הוא הולך להשפעה הבאה.
רבי אליעזר בן עזריה אוסר
עד שיעמיק שלושה או עד שיגביה שלושה או עד שייתן על הסלע.
זאת אומרת, רבי אליעזר בן עזריה אומר שהיות וזה קצת,
אז זה נראה כאילו שהוא בא לזבל את השדה שלו.
אז היות וזה נראה כאילו שהוא בא לזבל את השדה שלו, אז אסור.
אז מה הצורה שמותר?
מותר דווקא אם הוא מעמיק שלושה או מגביה שלושה או שהוא שם על הסלע,
יש היכר ושינוי, אז מותר גם כשיש לו כמות קטנה.
אומרת המשנה, משנה ד',
המדייר את שדהו עושה שר לבית סעתיים,
עוקר שלוש רוחות
ומניח את האמצעית,
נמצא מדייר בת ארבעת שאין.
מה פירוש המדייר את שדהו?
מסביר הברטנורא,
לשון דיר של בהמות,
שאין לו מקום פנוי
להעמיד בהמותיו, אלא שם.
ואינו מתכוון לזבל שדהו בעניין זה.
ודעתו להכניס את הזבל להשפתות אחר כך.
היהודי הזה רוצה כעת בשדה שהוא אמור לזרוע בשנה השמינית,
הוא רוצה כעת לעשות פה דיר לבהמות שלו.
ואז בעצם הבהמות הרי מוציאות זבל.
מותר או אסור?
אז אומרת המשנה,
המדייר את שדהו עושה שר לבית צעתיים.
מותר לו לעשות מחיצות, סער זה מחיצות,
לגודל של בצעתיים.
אז הוא שם מחיצה,
מחיצה, מחיצה, והוא שם את הבהמות באמצע.
אחרי כמה ימים,
כל המקום הזה, כל הבצעתיים מתמלא בזבל.
הוא כעת רוצה לטפל בזבל הזה.
אז אומרת המשנה עוקר שלוש רוחות,
הוא מניח את האמצעית,
הוא לוקח את הסער מפה, את המחיצה מפה,
את המחיצה מפה, את שלושת המחיצות האלה,
ומוסיף אותם בצד.
אז הבצעתיים האלה כעת ריקים, הם פנויים,
הוא יכול לצבור את הזבל לשלוש-שלוש ערמות.
אחרי שהוא גמר פה, הוא עושה בצד הזה,
בצד הזה,
בצד השני, ככה הוא עושה בארבעת הצדדים של הבצעתיים שהוא עקר.
נמצא מדייר בת ארבעה צעים.
לא, סליחה, טעיתי.
לא בארבעת צדדים,
והדעה השנייה עוד מעט נראה בהמשך,
הדעה הזו שהיה לו פה בית צעתיים,
אז דבר ראשון הוא מתמקד בבצע עתיים פה,
לאחר מכן הוא עוקר את שלושת השערים,
את שלושת השערים,
שם אותם בצד השני,
ואז יצא לו בצע עתיים, ועוד בצע עתיים,
יוצא שהוא זיבל ארבע שאים,
וכך הוא עשה ערימה של זבל.
הוא אוסף שם ערימות של זבל-זבל,
שם את האשפות, לפי הצורה שראינו במשניות מקודם,
שלוש אשפות.
ממשיכה המשנה,
זוהי דעתו של תנא קמא.
רבן שמעון בגמליאל אומר בית שמונת שאים.
מותר לו לעשות את זה בשמונה שאים.
זאת אומרת, כמו שראינו פה,
יש לו פה ארבע שאים,
יש לו בצע עתיים,
והוא מזבל את האדמה פה, לאחר מכן הוא עושה בצע עתיים פה,
לאחר מכן בצע עתיים פה,
בצע עתיים פה, בצע עתיים פה,
יוצא שיתווסף לו עוד שמונה.
רבן שמעון בגמליאל אומר בית שמונה שאים,
זאת אומרת שמותר לו יותר מהבצעתיים להוסיף עוד בית שמונה שאין. ככה מסבירים פה המפרשים.
אומרת המשנה,
הייתה כל שדה ובית ארבעה שאין.
אם כל השדה שלו הייתה רק ארבעה שאין,
והוא כעת רוצה לזבל את האדמה,
אז הדין הוא משייר ממנה מקצת מבני מראית העין.
אסור לו לזבל את הכל לגמרי.
כמו שראינו מקודם, לזבל את שני הבצעתיים פה, אחר כך פה.
אלא הוא צריך תמיד להשאיר קצת.
הוא משאיר קצת פחות מבצעתיים, ואחר כך גם קצת פה.
זאת אומרת, הוא לא עושה את השער בסוף השדה,
אלא הוא מרחיק כמה אמות,
וגם כשהוא אחר כך עובר לפה הוא מרחיק כמה אמות
כדי שלא, מפני מראית העין.
שלא יגידו שהוא כעת בא לזבל את השדה והוא עושה את זה בשביל,
הסיבה העיקרית של זה, בשביל לזבל את השדה.
הוא מוציא מן השער ונותן לתוך שדה או כדרך המזבלים.
אז בציור הזה גם כן הוא עושה שער פחות מבצעתיים,
הוא מוציא מן השער ושם את זה לתוך שדהו איפה שהוא רוצה לזבל,
לשלוש אשפות, כמו שראינו מקודם, כדרך המזבלים,
בצורה שמותר לזבל.
אומרת המשנה, משנה A,
לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו עד שיהיו בו שלוש מורביות,
שהן שלוש על שלוש,
על רום שלוש,
שיעורם עשרים ושבע אבנים.
אחת שיש לו מחצב של אבנים.
זאת אומרת שהאדמה שלו היא לא חול, אלא היא אבנים חופרים משם, חוצבים
בשדה
ומוציאים ממנו אבנים לבניין.
והוא כעת מכוסה בעפר.
זאת אומרת, זה לא נמצא ברובד העליון של האדמה,
אלא זה נמצא יותר למטה.
הוא כעת רוצה לחפור.
אז אומרת המשנה שאסור בשביעית
לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו.
אסור לו לפתוח ולהתחיל לחפור באדמה מתחילה,
כי זה נראה שהוא מתקן את האדמה בשביל לזרוע בשביעית.
מתי מותר לו קן?
עד שיהיו בו שלוש מורביות,
שהן שלוש על שלוש על רום שלוש.
זאת אומרת, צריך שיהיו לו שלוש מורביות.
מה זה שלוש מורביות?
שלוש מקומות
שיש שם גודל של אבן כזאת,
שאפשר, שכבר חפרו בו,
שלוש מקומות שחפרו בו אבן בצורה כזאת גדולה,
שאם אנחנו נחלק את זה שלוש על שלוש על רום שלוש,
זה מה שיצא לנו מאבן. זאת אומרת, הם היו מוציאים אבן גדולה,
ואחר כך הם היו מוציאים,
חותכים אותו שלוש על שלוש ברום שלוש.
הם היו מוציאים משם, אם נעשה שלוש על שלוש על רום שלוש,
כמה יוצא שיש לנו פה?
תשע,
אבנים שהגודל שלהם זה אמה על אמה ברום שלוש אמות.
זאת אומרת, לקחנו איזה אבן
שמגיעה עד האדמה, הוא גובה שלוש אמות,
ויש מפה לפה שלוש אמות ומפה לפה שלוש אמות.
אם אני חותך שתיים פה, שתיים פה,
יוצא לי שיש לי אבן אמה על אמה, עוד אבן אמה על אמה,
וכן בשורה הזו וכן בשורה הזו. יש לי פה תשע אבנים שהגודל שלהם זה שלוש אמות,
וכן יש לי בהמשך עוד מחצב כזה, ויש לי עוד מחצב שלושה כאלה,
אז יוצא שיש לי פה תשע ועוד תשע ועוד תשע.
יוצא לי שיש לי עשרים ושבע אבנים של המעלמה,
אם כבר...
שלוש.
כן, המעלמה בגובה שלוש.
אם יש לי כבר שלוש כאלה מורביות,
כל אבן כזו נקראת מרבית,
אז מותר לי להמשיך לחפור הלאה בשביעית.
כי כשאנשים רואים את זה, הם יודעים שמה שאני פה מפנה את האפר,
זה לא בשביל לזרוע באדמה הזו,
אלא זה בשביל לחצוב אבנים,
לבניין ולבנות בשביעית מותר.
כל מה שאסור זה דווקא לעשות עבודת אדמה של זריעה וכולו.
עד כאן המשנה ההיא. אומרת המשנה, משנה ו',
גדר שיש בו עשרה אבנים של מסוי שניים,
הרי אלו ינטלו, הרי אלו ינטלו.
אם יש לבן אדם גדר
שיש בו עשרה אבנים, תרשה לפחות עשרה אבנים,
של מסוי שניים שניים, שהאבנים שמה,
הם לא נטלו על ידי אדם אחד,
אלא אלו אבנים כבדות של שניים.
אז מה הדין?
הרי אלו ינטלו.
מותר ליטול אותם בשביעית.
אומר הברטנור, הרי אלו ינטלו כולן,
ואפילו הקטנות שבהן,
ולא מתחזיק עם מפני הגדר לעשות מקומו שדה.
אם זה לא היה בצורה כזו, אז היינו אומרים שבטח הוא מפנה פה בשביל לעשות פה שדה.
אבל ברגע שזה בצורה כזו שיש,
יש פה אבן בגודל של שניים-שניים,
אז אנחנו מבינים שהסיבה שנוטלים את האבנים האלו זה בשביל לבנות בניין במקום אחר.
ממשיכה המשנה.
שיעור גדר,
עשרה טפחים.
הגדר שמדובר פה צריך שיהיה גובהו עשרה טפחים.
פחות מכאן מחצב
וגוממו עד פחות מארץ טפח.
אם הגדר לא הייתה גובה עשרה טפחים,
אז מה שמותר לו
זה רק
לחצב, זאת אומרת,
נקרא את הבלשון של הברטנורו,
ואינו נוטלו כולו אלא גוממו ומניח מן הסלע בארץ טפח,
כדי שלא יהיה ראוי לזריעה.
מותר לו לקחת את האבנים ועד גודל טפח.
אם יש לו אבן גדולה, אז מותר לו לחתוך אותו,
לחצב אותו ולהשאיר גובה של טפח באדמה.
זאת אומרת, הייתה לו גדר ארוכה,
והיא לא הייתה גבוהה עשרה טפחים,
אז מותר לו ליטול את האבנים שמעל גובה טפח רק.
הוא צריך להשאיר את הגדר בגובה טפח בכל ההמשך של הגדר, ואסור לו לקחת פחות מטפח.
למה?
שוב,
כמו שראינו מקודם,
שזה נראה כאילו שהוא בא לזרוע את האדמה.
ואם הוא משאיר טפח,
אנחנו מבינים שהוא לוקח את האבנים לבניין.
במה דברים אמורים? מתוך שלו,
בשדה שלו.
האבנים הוא לוקח מתוך של חברו,
מה שהוא רוצה, ייטול.
למה?
אומר הבעוטנור, זה לא מי מחזיק עם תקן שדה כיוון דלאו די דהו. זה לא נראה כאילו הוא בא לתקן שדה,
כי זה לא שלו.
כן, ככה כתוב פה.
שבקדה ציור אין חשש כשהוא בא מתוך של חברו.
זאת אומרת, הגזרות שחז״ל גזרו,
הן
היוכל מסביר,
דרעה לא התכוון לתקן שדה חברו.
לא, בפועל, בפועל, כן, בפועל בעצם לזרוע ודאי שאסור. זה הכול דברים שמפני הרועים.
זה דעתם מה הרועה אומר.
אז כשרואים ככה, הם מבינים שהוא הביא מישהו אחר, אז כנראה ש...
להשאיר את הטפח הזה, זה כאילו למראית העין. זה מראית העין, זה הכול רחשות של מראית העין. זה אם הוא עושה לחברו.
זה פה... מראית העין.
עוד לגדר. מראית עין זה כבר גדר.
לגדר עוד על גדר.
בשדה חברו מאדים.
כשאני מוכר לשני אבנים,
אז אני בדרך כלל, לא, בוא תיקח את האבנים, מחר תיקח.
אנשים מבינים שכשאני עושה לעצמי, אז אני באמת מתכוון לזרוע.
כשמישהו אחר בא לקחת, אז כנראה שהוא מכר את האבנים.
זה דברים שחזל...
משנה ז',
אומרת המשנה,
אה, סליחה, דילגתי, אבל אם הוא התחיל בו מערב שביעית, מה שהוא רוצה, נוטל.
אם הוא התחיל מערב שביעית,
ורואים שמבינים שהסיבה שהוא עושה זה בשביל לבנות, אז מותר.
אפילו בשלו.
אומרת המשנה,
אבנים שזעזעתן המחרשה,
או שהיו מכוסות ונתגלו,
או אם יש בהן שתיים של מסוי שניים שניים,
הרי אלו ינטלו.
הברטנור אומר לאו דווקא שזעזען המחרשה, אלא שעתידה לזעזען המחרשה. זאת אומרת, זה בולט החוצה,
זה מתוך האדמה, אבל זה גם כן יוצא קצת החוצה מחוץ לאדמה.
הדין הוא שאם יש בהן שתיים של מסוי שניים שניים, זאת אומרת שיש בהן לפחות שתי אבנים
של מסוי שניים שניים,
הרי אלו ינטלו.
מותר בשביעית
ליטול אותם.
מסביר היוכים,
אם יש בהם שתיים של מסוי שניים שניים,
כל אחד מסוי בית בני אדם.
דאז מוכח דלבניין אותלן.
והכילו בגדר טפים במחצב וכו'.
טוב, זה מה שכותב. הרי אלו ינטלו,
כמו שראינו מקודם,
שאפילו הקטנים, כמו שראינו מקודם בגדר.
ממשיכה המשנה הלאה.
המסכל את שדהו.
כן?
אחד שמסכל את השדהו. זאת אומרת שהוא מסכל את האבנים.
נוטל את העליונות,
ומניח את הנוגעות בארץ. אם יש לו מצבור של אבנים,
אז את העליונות יכול לקחת, אבל מה שנוגע בארץ,
אסור לו לקחת.
למה?
כי הוא צריך את זה בשביל, מניחים את זה כשומרית עין,
שאנשים שרואים ידעו שזה לא באמת בשביל
לזרוע באדמה.
וכן, אם יש לו גרגר של צרורות, אבנים קטנות, יש לו ערימה של צרורות,
אז גם כן מותר לו ליטול את הצרורות העליונים ולהניח את התחתונים.
או גל של אבנים, אותו דבר גם כן.
נוטל את העליונות,
ומניח את הנוגעות בארץ.
ממשיכה המשנה, אם יש תחתיהן צלע או קש, הרי אלו ינטלו,
כי אנחנו מבינים שהוא לא עושה את זה לצורך האדמה.
משנה אחת,
אין בונין מדרגות
על פי הגאיות ערב שביעית
משפסקו הגשמים מפני שהם מתקנן לשביעית.
מה הפירוש?
מה זה על פי הגאיות?
הוא היה, השדה שלו הייתה במקום גבוה,
ולמטה יש גשמים.
יש שם גשמים.
המים של הגשמים התווספו למטה שמה,
בעמק.
הוא רוצה לבנות מדרגות מלמעלה ללמטה, כדי
שיוכלו לקחת מים בקלות. אלה שמגיעים לקחת מים בקלות,
הם לא יחליקו שמה בהר.
אז בערב שביעית, משפסקו הגשמים,
אם הוא בונה את האבנים האלו, את המדרגות,
אנחנו מבינים שדעתו לצורך זריעה בשביעית.
זו הסיבה שאסור.
ערב שביעית אסור לעשות את זה,
מפני שהוא מתקנן לשביעית.
אבל בונה הוא בשביעית, משפסקו הגשמים.
בשביעית, כשפסקו הגשמים,
אנחנו מבינים, מותר לו כן, מסביר המשנה מדוע,
מפני שהוא מתקנן למוצאי שביעית.
נמשיכה המשנה,
ולא אסמוך באפר.
אומר אברטנורה,
אם בא להיות סוחר,
מלשון לסגור, מקום יציאת המים באבנים,
הוא רוצה לעשות סכר,
שהמים לא יזרמו, שלא יברחו למקומות רחוקים יותר.
כל המים שיתווספו, שיישארו פה.
אז מותר לו לעשות את זה, אבל איך הוא יעשה את זה?
לא ייתן,
אבל איפה זה?
ולא יסמוך באפר, אבל עושהו חיץ, אבל עושהו חיץ. מסביר אברטנורה,
לא יסמוך באפר,
אם בא להיות סוחר במקום יציאת המים באבנים,
לא ייתן אפר ותית בין האבנים.
משום דמיר זיתפי שהוא מתכוון להשקות מעין שדותיו בשביעית.
אבל מה מותר לו כן לעשות? אבל עושהו חיץ,
אבנים סדורות זו על גב זו, כן גדר, ולא עפר ותית.
זה גם כן עוצר את המים, וזה מה שמותר בשביעית.
עם איזה אבנים מותר לו?
כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידו ולתלה, הרי זו תינטל.
מה שמותר לו דווקא אבן שהוא נוטל,
פושט את היד ונותן.
הוא לא צריך להגיע למקום ולעשות מאמץ מיוחד.
הוא נמצא פה בגדר, ויש לו אבנים ליד,
אז
מותר לו לפשוט את היד ולקחת.
זה האבנים שמותר לו לעשות.
ממשיכה המשנה,
אבני כתף באות מכל מקום.
אדם שרוצה ליטול אבנים,
אז אם זה נקרא אבני כתף, תכף נראה במשנה מה זה אבני כתף,
מותר לקחת אותם מכל מקום לכל מקום, אין כל בעיה.
והקבלן,
אומר הברטנורה, שקיבל שדהו בהריסות,
מביא מכל מקום,
כן?
אז הוא יכול לקחת מכל מקום את האבנים.
יש מפרשים, הקבלן שדרכו לבנות בניינים בקיבולת,
שאין כוונתו לקבץ אבנים,
מותר לו מכל מקום. ואלו הם אבני כתף,
כל שינה יכולה להינטל באחת יד, דברי רבי מאיר.
זאת אומרת שצריך שתי ידיים בשביל להרים את האבן הזו, זה נקרא אבני כתף.
צריך להתאמץ.
אבן כזו, מותר לקחת אותה ולקבץ אותה מכל מקום לכל מקום,
כי זה לצורך בניין, זה ניכר שזה לצורך בניין.
רבי יוסף אומר, אבני כתף כשמן,
כל שניטלות שתיים שלוש על הכתף.
אבני כתף פירושו, שנוטלים שתיים שלוש על הכתף,
זה אבני כתף. זאת אומרת שזה אבנים הרבה יותר קטנות מהאבנים של רבי מאיר.
אומרת המשנה, משנה י',
משנה אחרונה,
הבונה גדר בינו ובין רשות הרבים.
מותר להעמיק עד הסלע.
הוא כעת רוצה לבנות, אז בשביל לבנות גדר צריך גם כן לחפור באדמה ולהתחיל מבתוכו כדי שהגדר יחזיק מעמד.
אז מותר לו להעמיק עד הסלע.
אומר אבנת נורא,
ולא יחיישי נען דיל נמים לך וזר עלי,
שאין דרך בן האדם לזרוע סמוך לרשות הרבים.
אבל בינו לבין חברו,
חיישי נא דיל נמים לך וזר עלי ואסור.
כל מה שראינו זה דווקא גדר בינו לבין רשות הרבים.
אז מותר לו להעמיק עד הסלע,
והוא חופר מפה והוא בונה מפה גדר.
מה יעשה באפר?
כעת כשהוא מוציא את האפר, מה הוא יעשה?
איפה הוא ישים את זה?
אז נחלקו בזה במשנה,
מה מותר לו לעשות עם זה?
מסביר היחין,
מה הבעיה פה? דהי מפניהו מיד,
לשדה,
מי זה כמכשירו לזריעה או כמזבלה.
אז מה הוא יעשה?
אומר רבי יהושע,
צוברו ברשות הרבים ומתקנו.
הוא עושה ערימה ברשות הרבים,
ואחר כך הוא מפנה את זה משם.
כשהוא גומר לעשות, הוא מפנה את זה
לשדה שלו בחזרה.
זה מנכר...
כשרואים שהוא כבר בונה את הגדר,
אז מבינים שזה גדר פה.
כשהוא מתחיל,
כשהוא מתחיל, אם הוא מתחיל והוא ישר ישים בשדה,
אז יגידו, הוא בטח הוא בא לזבל פה, הוא בא לחפור.
זאת אומרת, יכול להיות שעיקר החשש הוא על ההתחלה.
אחרי שרואים כבר בהמשך, טוב, במשטר כתוב שזה הדור... רבי יהושע אומר שהדרך הוא שצוברו ברשות הרבים.
יש שלבים מסוימים שבאמת זה בעיה.
רבי עקיבא אומר,
כדרך שאין מקלקלים ברשות הרבים, כך לא יתקנו.
לא מקלקלים ברשות הרבים.
אולי הקלקול הזה זה לצורך מישהו אחר, אולי מישהו אחר זה יעזור לו,
אולי יש שם בדיוק בור ואתה מחסד, אז אסור לעשות את זה ברשות הרבים.
כך גם לא יתקנו ולא יקלקלו.
אלא מה הוא יעשה?
מה יעשה בעפר?
צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלים.
הוא עושה ערימות של שלוש-שלוש,
כמו שראינו באשפות מקודם של המזבלים.
הרי מה ראינו, רבי יהושע אומר?
שהוא מקלקל את רשויות הרבים. דבר ראשון הוא שם ברשות הרבים בערימות, אחר כך הוא מתקן.
אז הוא אומר, כדאי שהם מקלקלים ברשות הרבים,
לא עושים קלקול ברשות הרבים.
מסבירים פה שהבעיה היא שהקלקול הזה, יכול להיות שזה תיקון למישהו.
יכול להיות שבדיוק יש שם איזשהו בור, או שזה נוח למישהו מה שהוצאת שם.
היה שם אבן קשה ועשתה לו חול רך,
אתה מתקן את רשות הרבים.
אז הוא אומר, אסור לתקן את רשות הרבים.
כמו שלא מקלקלים ככה, גם לא מתקנים.
הווה אומר, הוא מתכוון לומר ששתיהם אסורים.
לא לקלקל ולא לתקן. אל תשים את האפר שם, אבל אל תתקן אחר כך.
זאת אומרת שצריך שישר לעשות את זה בצורה שמותר.
מה הצורה שמותר?
סוברו בתוך שדה הקודק המזבלים שלוש אשפות בשדה שלו לבית סיעה, כמו שראינו מקודם.
וכן החופר בורו ושיח ומהרע.
כשהוא רוצה לחופר בורו ושיח ומהרע לצורך
שיש שם מים או סתם הוא רוצח בור.
אז גם כן, את החול שהוא חופר הוא עושה בצורה של שלוש אשפות
וככה הוא חופר את הבורו. זה לא נראה כאילו הוא מכין את השדה?
אם הוא עושה את זה בצורה של שלוש אשפות,
אז מבינים שזה לא לצורך להכין את השדה.
אם הוא עושה ערמה אחת גדולה, אז מבינים שהוא עולה לתוך השדה
או ערימות קטנות.
שלוש אשפות, כמו שראינו מקודם, של עשר משפלות, של התח, זה הצורה שמותר.
זה מבינים שזה לא לצורך הזריעה בשדה.
ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן, הרבי חניה בקשה ואומר, רצה הקדוש ברוך הוא דברות ישראל,
רגע שנייה, יש בניין?
שלום כבוד הרב, אני בהלם... ב"ה בסוף ההרצאה שלכם ברמלה (26.11.25) ביקשתי ממכם ברכה לתינוק בן שנה שמאושפז בטיפול נמרץ ומועמד לניתוח לקוצב לב (ל"ע), הרב בירך לרפואה ואמר: 'שיצא מבית החולים מהרה!' מאז הברכה התחילה הטבה בליבו ואתמול הוא חזר הביתה ללא ניתוח, וואו תודה רבה כבוד הרב יה"ר שהשי"ת ישמור עליכם תמיד! (אמן) (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
כבוד הרב היקר שליט"א תודה רבה על ברכתכם, ב"ה קיבלתי היום תשובה שנתנו לי נכות כללית לעוד שנתיים. קיבלתי על עצמי לאסוף לפחות 10 נשים לומר יחד "מזמור לתודה" ו: 'נשמת כל חי'. אם אפשר בבקשה להפיץ לינק הצטרפות לקבוצה שפתחתי במיוחד לזה. תודה רבה כבוד הרב היקר שליט"א על הכל מכל וכל.
שלום כבוד הרב, יהודי שחי בצרפת, לקחתיו לשדה התעופה, חזר היום אחרי חופשה בארץ של כמה ימים, מוסר ד"ש ומשבח את הרב הוא מאוד אוהב את הרב הבאתי לו שני דיסק און קי של הרב הוא ממש התרגש! (מאגר השו"ת הגדול בעולם shofar.tv/articles/14569).
שלום עליכם כבוד הרב שליט''א, בדיוק מה שכבוד הרב דיבר בשיעור של הבוקר ,תודה לכבוד הרב שמכוון אותנו לאמת 🤗 (🎞 מדוע מבני עשיו באים להתגייר ולא מבני ישמעאל? shofar.tv/videos/16401).
בוקר אור לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום לאין ערוך על עוד דרשה מרתקת ועמוקה ממש - ניתוח עברו של העם היהודי בהתאמה למציאות היומית בהווה היא הרבה יותר ממדהימה בעיניי (ללא ספק אזדקק לחזור לשמוע דרשה זו עוד מספר פעמים על אף הבהירות שהרב היקר והאהוב העביר את העניין בשלימות כדרכו בקודש). כמובן שהחלק של ההתייחסות לשאלות ולבקשות הציבור היה מרגש ועינייני. מכאן, אני רוצה לאחל לרב היקר והאהוב בלב שלם ונפש חפצה בריאות ואריכות ימים ושנים שהקדוש ברוך הוא יתברך ישמור ויצליח את דרכך בכל עניין ועניין לנצח נצחים. אמן ואמן!!! (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת כדרכך בקודש. (ועשה לי מטעמים 26.11.2025, shofar.tv/videos/18186) יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתברך ירעיף על הרב היקר והאהוב כל מילי דמיטב ושמחה לנצח. אמן ואמן!!!
מורינו ורבינו הקדוש, ב"ה מאוד הזדהתי עם השיעור "לב שבור" (shofar.tv/videos/18174) גם אני הייתי תקופה ארוכה ללא ילדים (ל"ע). מה לא ניסינו?! טיפולים, תפילות, ברכות, סגולות... עד שיום אחד הייתי לבד בבית, התחלתי להתפלל ופתאום פרצתי בבכי ללא שליטה, ממש בכי חזק מלב שבור! התחננתי לזרע קודש, והיאומן!... ב"ה אחרי כחודש קיבלתי תשובה חיובית... 🥹☺️
🌺 שלום וברכה כבוד הרב היקר! חייב לשתף מה שהיה אתמול בערב בבני ברק: יעקב ברקולי הזמין אותנו לסעודת הודיה, לא אמר על מה, הגעתי מחולון עם מאור יהודה שותפי, אמרו שמתחילים עם סרט במקרן. הסרט התחיל עם לוגו העמותה שלנו ואז המון-המון חברים ממשפחות הקהילה מודים בוידאו לנו ולעמותה על כל השנים של התמיכה והעזרה הגדולה וכו', ממש ממש יפה ומרגש מאד! ❤️ היינו ממש מופתעים, לי אישית עדיין לא נפל האסימון ושאלתי את ברקולי 'ומה עכשיו? על מה הסעודת הודיה?'... ואמרו שכל הסעודה בשבילנו ולעמותה כהכרת הטוב! כל הארגון וההשקעה להוקיר טובה לעמותה ולנו היינו בהלם, מתרגשים מאד, שמחים מאד ולא ציפינו ולא חלמנו לדבר שכזה כי אנחנו לא מחפשים 'תודה' ושבחים, רק עושים באהבה בהתנדבות לשם שמים... היו אולי 30 חברים מהקהילה בבני ברק, חלק הגיעו מירושלים כמו אלחנן, בנצי ועוד, שי קדושים ניגן, הרב שמעון רחמים דיבר דברים מרגשים ומסר שיעור (צילמנו) כולם התארגנו והביאו לנו מתנות יפות ומושקעות מאד לי, למאור ולשלומי צעירי שמתנדב איתנו, תעודות הוקרה מרגשות, טרחו במיוחד לקייטרינג עם איתן אזולאי, בקיצור הרגשנו את ההשקעה בלב שלנו בצורה בלתי רגילה, כולם שמחו ששמעו על זה וחיכו להשתתף ולהוקיר טובה, פשוט מדהים ביותר! יישר כח ענק ליעקב ברקולי ואוריאל יפת הי"ו שארגנו את רוב הדברים והזמינו את כולם, הם אמרו שהלוואי שזה יהיה מעט מן המעט ממה שכל משפחות הקהילה יכולים להחזיר טובה! תודה לכבוד הרב היקר על כל העזרה וההכוונה מתחילת הדרך שלנו והלאה, לא מובן מאליו! יהי רצון שנזכה להגדיל את מפעל החסד והצדקה עשרות מונים, שנשמח את הבנים והבנות של הקב"ה ובזכות הצדקה נזכה לגאולה השלמה ברחמים בחיינו בימינו אמן ואמן! ארז ומאור, עמותת בצדקה תכונני (לכתבה הגדה של פסח מבית בצדקה תכונני shofar.tv/articles/15376).
כבוד הרב שלום שבוע טוב🌹קודם כל אני מודה לרב על הכל, אתמול בכניסת שבת בלחץ ב"ה בירכת את אימי, תודה. ביקשתי בנרות שבת שהשי"ת יתן לי סימן בתהילים שלא אדאג שקשור למילה של 'שופר' שאמא שלי תבריא בזכותך, ויצא לי תהילים (מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" ושמחתי ובכיתי שבזכותך אמא שלי תבריא . וב"ה השי"ת שומע בקולך כל כך. אמא שלי בדקה לחץ דם ויצא לה 167 ואחרי שעה בערך בדקה שוב ולפני אמרה: 'בזכות הרב אמנון יצחק יעבור לי!' הלחץ דם ירד ל144 תודה כבוד הרב. 🙂🙂 רציתי לפרסם את זה.
כל כך מודה לה' יתברך ולעוסקים במלאכה של אפלקצית הרב אמנון יצחק ללא ההפסקה, אין... ב"ה ממש לטהר את הלב והשכל מכל הטומאות שבעולם ומעניק שמחה ושלוות נפש לשמוע את הרב הקדוש הצדיק הפרוש והגאון שלנו (לכתבה shofar.tv/articles/15403 להורדה play.google.com/store/apps/details?id=tv.shofar.nonstop&pli=1).