הרב שמעון חי רחמים בספר דניאל ה'

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

פרק ד',

נתחיל? כן.

פרק ד',

ענה נבוכדנצר שלה עבד בביתה ורענן בהיכלה.

פה מתחיל נבוכדנצר, זה שני גרסאות.

מה נבוכדנצר מתחיל להגיד?

גרסה ראשונה אומרת נבוכדנצר אמרה,

משנה מהחלום שהוא חלם כדי שלא ידעו מה בדיוק

דניאל הנביא גילה החלום שהוא חלף וכדי ש... שנייה אפשר להסביר שנבוכדנצר בא ולא זוכר. דניאל הנביא גילה החלום שהוא חלף וכדי ש... שנייה אפשר להסביר אחרי שהוא שומע את החלום של החלום ואת החלום מדניאל.

וכאן הוא אומר,

אנא נבוכדנצר שלה עבדתי בביתי ורענן בהיכלה. אני הייתי שלב בביתי ורענן בהיכלה.

כמו כל מלך,

אבל לא סתם מלך, אלא מלך ששולט על העולם.

חלם חזית ודחלינני,

וידחלינני,

ואוהרין על משכבי, וכזבי ראשי יבהלוני.

הוא אומר, ראיתי חלום, והחלום הזה הפחיד אותי,

ונהיו לי אירועים

ששכבתי

מהחלום הזה,

וחזיונות ראשי הבינו לי,

נבהלתי מהדברים. מה זה החלום המוזר הזה שחלמתי?

וממני ומנסים טעמים להנעלה, קדמי לכל חכימי בבל, בפני שאר חלמי אירוע נהיה.

הוא אומר, ואני נתתי צו משמעית לכל חכמי בבל לבוא ולפתור לי את החלום.

אבל כפי שקראנו כבר בפרקים הקודמים, אף אחד מהם לא הצליח לפתור לו את החלום.

היו בהם חכמים, אשפים, כסדים,

כולם, אף אחד לא הצליח לפתור את החלום של נבוכדנצר.

בעדיין עלינו חרטומיה, אשפיה וכסדיה וגזריה וחלמה אמר ענק הדמיון, ופישרה לו מהודיעין לי.

ואז באו לפני כל אותם החכמים שזימנתי,

ותראו איך הוא משנה פה מהדברים,

ואת החלום אומר אני לפני, והפתרון הוא מודיעין, אין מודיעין לי.

במציאות הוא לא, הוא לא ידע אפילו את החלום.

הוא זכר, היה לו איזה סימנים,

אבל הוא לא יודע מאה אחוז מה החלום,

כדי שהוא יגיד לחכמים שלו והם יפתרו לו. וזה מה שהם ביקשו ממנו, תגיד את החלום,

ואנחנו נפתור לך, כמו כל בן אדם נורמלי.

אבל הוא אמר, אני לא זוכר מה החלום, ואם לא תגידו לי,

ככה היה באמת הרג שמה,

חילה באם אחד אחד אחד.

אז באמת, הם לא ידעו מה הוא רוצה מהם.

לכאורה איזה מילך מוזר, הדמיון נבוכדנצר.

אתה לא אומר לנו את החלום, אתה רוצה את הפתרון?

תגיד את החלום, אני אתן לך את הפתרון.

אבל פה הוא משנה מהדברים שלו ואומר, לא,

אני אמרתי להם את החלום,

אבל את הפתרון הם לא יגידו לי.

ועד אחרי,

על קדמאי דניאל דשמי בלצצר,

כשם אלוהי ודי רוח אלוהים קדישין בי,

וכלמה קדמוהי אמרה.

ובאחרונה בא אליי דניאל,

שהשם שלו קראתי בנצ'צר, כמו השם של העבודה זרה שלי.

ואשר רוח אלוהים קדושים בו.

ואמרתי לפניו את החלום, וכמובן שהוא פתר לי.

גם פה הוא משנה.

אבל הוא לא אמר לדניאל את החלום, הוא אמר לו, חלמתי חלום, אני לא יודע את החלום,

תן לי גם את החלום וגם את הפתרון.

וזה דניאל עשה הרבה טעניות ותפילות, כדי לקבל את הכוח האלוקי הזה,

כדי לדעת מה הוא חלם.

תארו לכם מה זה, להיכנס לראש של מישהו, לשכם של מישהו בלילה,

כדי לדעת מה הוא חלם, כדי לדעת מה לפתור.

זה לא פשוט.

ואני אהיה לא נכנס לראש שלו, אבל

מן השמיים, נתנו לו את הסיעה בלשמיה, לדעת מה נבוכדנצח חלם.

מאיפה הוא ידע?

מה? איפה הוא ידע? מה, הביאו לו את החלום בחלום?

כן, זה בכוח, ובודאי, בכוח התפילה, בכוח הקדושה,

אפשר לסבוך מוזיקה דניאל במתנה אלוהים לדעת מה הקלום ומה הפתרון.

בלצ'צר רב חרטומיה דיענה ידעת

גדי רוח אלהים קדישים בך לכל רב ואני אסלח

חזבך על מי דחזה ופשרי אמה הארץ.

ואז הוא אומר בלצ'צר שרח החרטומים אותו דניאל

שהוא קרא לו בשם אלוהה, בשם העבודה זרה

אני ידעתי כי רוח אלוהים קדושים בך.

וכל צוד אין כבד ממך וברא החלום אשר ראיתי ופתרונו אמורו.

אני יודע שאתה חכם, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אבל תן לי את החלום ואת פתרונו.

רבי לנאום תקיף ורומי ימתי לשמיא וחזותי לסוף כל ה...

סליחה.

וחזוה ראשי על משכבי חזה עבד ואילו אילת

וגוער רע ורומי שגיא.

אומר, מה חלמתי?

שימו לב, לא לי את החלום, הוא משנה עכשיו, לפי אודי גרסה.

ואומר, חלומות ראשי על משכבי רואה עבדי,

והנה אילן בתוך הארץ וגוררו רב מאוד.

רבי אילנה הוא תקיף ורומי ימתי לשמיא וחזותי לסוף כל האר.

גדל העץ הזה נהיה גבוה גבוה עד איפה? עד בשמיים.

והמראהו, אם אתה מסתכל על המדרות,

הוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ.

דהיינו משהו שמראה לפניו את כל העולם כולו בצורה של

דבר שמקיף אותו, שזה אילן.

עייפה שפיר, והנה בשגיא ומזון לפולבן.

תחתוי תתלל חביית באב, ובענפואי ידרום ציפורי שמיא.

ומיני יד זין כל משרה.

אומר העץ הזה לא היה סתם עץ.

והעץ הזה היה ענפים מאוד מאוד יפהפיים.

היה לו הרבה פירות מזון,

לא רק בשביל בני האדם,

אלא גם בשביל ציפורים, עופות השמיים, חיות השדה.

ונוסף לזה גם היה לו

עוד דבר טוב, שזה הענפים שלו והעלים שלו שהם היו עושים מחסה מהשמש,

מהחום לחיית השדה,

ועליו גם בענפים היו כל מיני כינים וציפורים.

וממנו היו זנים ונהנים כל בשר, גם העופות, גם החיות, גם הבהימות וגם בני האדם.

חזה עביד וחזבר אשר על משכבה,

ויהיו עיר וקדיש מנשמי אנכי.

אומר זה מה שאני הייתי רואה בחזיונו בראשי את העץ הזה,

עם כל התועלת שיש בו.

אבל פתאום גם ראיתי שמצטרף לחלום הזה,

שאני רואה מלאך קדוש שיורד מן השמיים,

קרב בחיים.

המלאך הזה קרא בכוח ואמר,

וכן אמר, גודו אילנה וקיצצו ענפו היא,

עטרו עייפי עפיין ובדהו עם נבט,

תנין חבטה מן תחתוהי וצפריה מן ענפו היא.

ואז המלאך כביכול אומר,

תכרתו את העצים, תקצצו את הענפים האלו,

אפילו את הענפים, תפזרו את הפירות ותעיפו את כוח על הציפורים, את כל החיות,

את כל האנשים שנהנים מאותו עץ מן המקום הזה.

דהיינו, אין עץ, אין שום דבר, הכל כורכים, הכל הורסים מהשורש.

ברב עיקר שורשיהי בהרער שבקו ועשו בפרזל ולחש בדדדה

דיברה ובטל שמעיה הצטבא,

ועם חבטה חלקה בעשב הפרער.

הוא אומר, אבל את השורשים הפנימיים שנמצאים בתוך האדמה, אל תעקרו, תשאירו אותם.

ובקבלי ברזל ונחושת בדשא השדה.

דהיינו, כביכול השורשים האלה יישארו, אבל הם לא יצמחו מחדש, לא יצמיחו עץ חדש.

כביכול הם יהיו חסומים ומסוגרים בברזל ונחושת.

על ברזל אפשר להצמיח משהו? אי אפשר.

על נחושת אפשר להצמיח משהו? אי אפשר. אותו דבר ככה. העץ על זה יהיה מכוסה בשורשיו בברזל ונחושת.

ובטל שמעיה הצטבא, ועם חבטה חלקו בעשב המאה. ובטל השמיים הוא התרטב,

ועם החיות חלקו יהיה בעשב הארץ.

והיינו, כל אותו מקום שמסביב היה מקום לתועלת,

יהפך להיות למקום פשוט,

שדורכים שם מקום עם בעלי חיים,

רומסים את המקום הזה, ובכושך עשבים

יהיו במקום הזה.

לבבי מן אנשי ישנון ולבב חייבם יטיב לית,

ושבעה עדנים יחלפונא לו.

ואז

הוא כבר מדבר על עצמו.

ליבו של האדם, מי זה האדם? הכוונה לבוכדנצר, ישתנה,

והוא יהפך להיות הלב שלו כלב של חיה.

שהחיה הזאת, איך היא מתנהגת?

כמו שצריכה להתנהג, לא כמו בן אדם.

ושבעה זמנים יעברו עליו, יחלפו עליו.

בגזרת עירים פתגמה ומעבר קדישון שהלדה.

הדברה דיה דעון חיה דישלת עילה ומלכותה ענשה.

ובנתי עצבא יתננה ושפר אנשים יקים עליהם.

ובגזרת המלאכים הדבר הוא ב...

במאמר קדושים כל השאלה כדי שידעו כולם למה כי החיים העליון שולט במלכות אדם דהיינו על הקדוש ברוך הוא מבאר לאנשים כביכול באותו מאמר שהוא שולח לכל המדינות והעמים כתוצאה מחלומו כמה הקדוש ברוך הוא שולט

וחשוב בעולם ואת מי שהוא רוצה הוא ישפיל את מי שהוא רוצה הוא ירימו מי אשר ירצה ייתן איננו המושפל ואנשים יקים עליהם

הוא יכול להביא את הבן אדם הכי פשוט שהיה בהשפתות לא על תפקיד לא שר לא היו חסינים לו שום דבר ולעשות אותו כדוגמת אחשוורוש אחשוורוש היה שומר בעובד הסוסים פתאום נהיה למלך

איך נהיה למלך?

הכל ברצונו יתברך

דנך על מה חזית ענה מלכה נבוכת נצר וענת בלשצר פשרי עמיו כל קבד די כל חכים מלכותי לא יכלין

פשרה להודעתוני

וענת קהל די רוח הילעים קדישים ברח

והחלום הזה אומר נבוכת נצר מה שאני נוכחתי לראות

ואתה בלשצר דהיינו דניאל אמרת את פתרונו מה שכל חכמי בבל לא יכלו לפתור

כל זה בגלל שאתה קיבלת את אותו כוח

את אותו כוח רוחני מאותו אלוה שלך דניאל שבא ונתן לך את הסיידא דשמיא את הרוח אלוקים

הקדושה בך כדי שאתה תפתור

עדיין דניאל דשפה בלשצר אשתומם כשעה חדה

ורעיוניי יבהילות

ענה מלכה ואמר בלשצר חלמה ופשרי על יבעלך

ענה בלשצר ואמר מרי חלמה לצנאך ופשרי לערער

ואז אומר דניאל

סליחה ואז אומר נבוכת נצר גם דניאל עם כל

חוכמתו השתומם איך זה חלום די מיוחד נבוכתנצר ואתה חלמד מה הזכות שיש לך

ואחרי שהוא משתומם ומוצא גם את החלום וגם את פתרונו

והוא בא ומספר לי גם את החלום וגם את פתרונו

אומר לי אדוני המלך אתה אל תשתומם כמו שאני השתוממתי

שאם אני מאוד התפלאתי איזה חלום גילו לך מן השמיים שזה היה חלום באמת

עם משמעות מאוד מאוד גדולה אז אתה בעצמך אל תתפלא אדוני המלך ולמה כי מן השמיים נתנו לך מתנה מאוד מאוד חשובה

רוצים להגיד לך מה יהיה איתך באחרית הימים

ולכן החלום לשונאיך ופתרונו לצריך

את מה שאתה חלמת זה לא הולך עליך ממש דהיינו זה לא ישפיע עליך ממש כי אתה היית מלך תישאר מלך או תמות לצורך העניין מלך

אבל זה רק ישפיע על השונאים שלך

והפתרון של החלום על הצרים אותך אלה שמחפשים תמיד לכבוש את הערים ואת המדינות שאתה נבוכתנצר הלכת ונלחמת והישגת בכוחך

אילנה די חזי די רבהו תקיף ורומי ימתי לשמיע וחזותי לכל הרעה

מה שראית את האילן כמוהו נספר נבוכתנצר את הפתרון

הרי בכלל מה שנבוכתנצר חלם זה היה את הצלם

חלום הצלם, שהצלם הזה היה מחולק בכל איבריו בכל מיני סוגים

מזהב, כסף, נחושת, ברזל, חרס

פה הוא מפרש את זה נבוכתנצר בצורה שונה, בצורה של אילן, ואחר כך הוא מפרש איך דניאל

אמר לו את החלום

ואז הוא אומר האילן,

כביכול דניאל אומר לנבוכתנצר,

האילן אשר ראית אשר גדל וחזל ובוראו מגיע לשמיים

ומראהו מכסה את כל הארץ ביופיו,

והפירות והחיות והענפים תחתיו, וציפורי השמיים ישכנו,

זה הכוונה עליך אדוני המלך, זה אתה, זה האילן.

ואיפה שפיר ואימנה בן שגיא ומזון לכל הבית,

ענפים יפים, יש לו יופי מיוחד, כולם נהנים ממנו, מזון לכולם,

תחתו יידום חברת ברו, וענפואי ישכון ציפורי שמיה,

תחתם ידעו בעלי החיים,

דהיינו גם האנשים, גם החיות, גם הבהמות,

ובענפם ישכנו ציפורי השמיים, אנטו מלכה, זה אתה, אדוני המלך.

דיר עבד הוא תקיפת, שאתה היית חזק ותקיף ושולט,

ורועבותך רעבד,

וגדולתך גדולה, ומתת לשמיה ושולטנך לסוף הרע, ומלכותך הגיעה מקצה העולם ועד קצהו, והשלטון שלך היה בכל הארץ.

ודיחזה מלכה עיר וקדיש נחית,

מן שמעיה ואמר גדולו ינא וחבלוהי בירה מעיקר שורשי,

ובהרע שבקו ועשו בי פרזל ונחש.

בדיתתא די בירה ובתל שמעיה הצטבעה,

דין חבד בירה חלקה עד די שבעה עדנין יחלפון אלוהים.

אומר לו אדוני המלך, ומה שאתה ראית את המלאך שירד מן השמיים,

וציווה את מה שציווה, שכל האילן הזה יתפרק ושום דבר לא נשאר, ובקושי נשאר לו התוכן שלו, דהיינו, השורשים שנמצאים בתוך האדמה, שגם עליהם עושו בברזל ונחושק.

ואותו מלאך אומר, תעקרו את העץ ותשחיתו אותו,

ותבטלו, ואז יהפך נבוכת נצר לחיית השדה. זה האדם שהוא משול האדם, ויעברו עליו שבעה זמנים.

אדוני המלך, זה הולך עליך, הדבר הזה.

דנא פישרא מלכה וגזרתי לה היא דמתת על מראה מלכה.

אדוני המלך, הפתרון זה גזירה מן השמיים, תדע לך.

ולמה הגזירה הזאת הגיעה אליך?

כנראה שעד עכשיו לא מספיק עם כל מה שאתה השגת,

ידעת להעריך מי נתן לך את הכל. דהיינו, לא הגעת למסקנה שחוד שבריך הוא זה שנתן לך את כל הכוח,

את כל הממשלה,

את כל השלטון על כל

בני האדם, על כל החיים בארץ.

והיות ולא הגעת לכזה דבר, התחשבות צריך להוריד אותך מקדמותך,

לעשות אותך כמושפל ביותר שזה בעל חיים,

ואז על ידי זה תגיע למסקנה הור, ובאמת ישנית לעולם.

כי אם הוא הפך אותי לבעל חיים,

אז פשוט הדבר שיבוא להחזיר אותי להיות בשר עולם,

ושולט כמו שהייתי, ורק הוא האחראי למהפכה,

הן לטובה והן לרעה.

ולך תרדין מן אנשה,

ואם חבת ברא להווה מדורך ומסבר קוטרין,

לך יתעמון ומיטל שוויה לך מצוועים ושבעה עידנים יחלפון עליך,

עדי תמדד תשאלי תילעה ומלכותה,

אנשה ולמד די יצבי יתננה.

אני קצת לא מבין דבר אחד, הרי באמת דבוכנצר כן הגיע למסקנה.

ולמה?

אחרי שהוא ראה את מה שקרה לדניאל,

ואנחנו אולי נראה גם בהמשך יותר,

ואחרי מה שהוא ראה שקרה לחנני, מישעאל ועזריה,

שהשליכו אותם לאש ורוקדים שם ארבע במקום שלוש,

והם יוצאים שלמים, אפילו חוט אחד מהבגדים שלהם לא נשרף,

והוא

הוקיר אחר כך תורה, אנחנו פרסם וכתב איגרת לכל העולם, אוהבות מי שיתעסק ויקפור באלוה השמיים.

אז לכאורה פה עדיין הוא מוכרח לקבל את העונש.

ייתכן הוא בעוון הצלם שהוא עשה, כדי שכולם ישתחוו.

בואו נראה.

ולכן הוא אומר לו, העונש שלך כמו שאתה חלמת על אותו אדם שיהפך לבהמה.

יגרשו אותך מן פני האדם, ואתה תחיה ביער עם החיות,

ויאכילו אותך עשבים, זה מה שתאכל.

ואתה תתקלח, אתה תתרחת, תשתה מים מהגשם, מטל השמיים.

ושבעה זמנים יעברו עליך עד אשר תדע כי העליון שליט במלכות האדם,

ולמי אשר ימצא ייתננה. דרעי אם המלכות היא לא שלך עד מאה ועשרים,

לא אתה תחליט אם להיות מלך או שולט, אלא קודש אבריחו.

הוא זה שיחליט אם אתה תהיה מלך,

אם לא תהיה מלך, ואם לא נאה, לא,

שאתה תהיה מלך,

אז הוא ייקף, ישנה אותך לבעל חיים,

ייקף ממך את המלכות ויעביר את המלכות למי שהוא ירצה.

ודיה מרו למשווא כיכר שור שאידי, לנא מלכותך לך קיימא,

מנדי דמדא דישלדין שמעיה.

ומה שאמרו לך, שעיקרו של האילן, את השורשים של האילן,

אלה שנמצאים על גבי הקרקע, הם יעקרו,

תדע לך

שהאילן זה אתה,

היות ונעקרת,

זה לא אומר שגם השורשים הפנימיים הם יצאו החוצה,

אלא מלכותך היא תישאר.

המלכות שלך תעמוד כמו שהיא, אף אחד לא יפריע למלכות שלך.

אבל מה כן יהיה?

מפה אתה תגיע למסקנה שבאמת הנה המלכות קיימת.

אז למה הגושמחור הוציא אותי החוצה מהמלכות הפכה אותי לבעל חיים?

בגלל שאני לא הכרתי בו, לא האמנתי בו.

ואז ייתכן, אם אתה באמת תכיר בו ואומר, לא,

המשבורים יחזיר אותך בחזרה לתפקיד.

זאת אומרת, המלכות תישאר כמו שהיא.

היא לא תהרס בגלל שאתה יצאת, כי זה לא תלוי בך, זה תלוי בחשבון.

אבל אתה תצא החוצה, כי זה לא קשור עכשיו.

להן מלכה מלכי אישתה עליך וחטאך בצדקה.

פרוק.

ועיבתך במיחד עניין, הן תהווה ערכה לשלוותך.

ואכן, אומר נבוכדנצר, כך דניאל מציע לו עצה. מה אומר לו דניאל?

אדוני המלך, אני אתן לך עצה שהעצה הזו היא תטען.

את חטאיך בצדקה הסר.

אתה רוצה לכפר על החטאים שלך כדי לא להיענש בעונש המומצב לך כתוצאה מהחלום?

תרבה בצדקה.

ואז מה תעשה?

תשובות בצדקה. מעבירים את רוע הגזירה. אתה תכפר על העונש שאתה אמור לקבל.

ויעשר ארונותיך בחנינת עניים.

לך תזון עניים,

תחון על עניים,

תחמול על עניים.

אותם האנשים המסכנים שאתה לא צריך להרחם עליהם,

כי מהטבע של הדברים שלך אתה לא מרחם על אף אחד, אין על עניין על עשיר. תשנה את הטבע שלך,

תרחם על אותם עניים.

ממילא תזכמא שהחסד שעשית עם העניים, מן השעים ירחמו עליך.

אולי תהיה ארוכה לשלוותיך.

דהיינו, אולי הקדוש ברוך הוא יציל אותך מכל הגזירה שמרחפת עליך.

לכולם אתה, לבוכדנצר מלכה. אדוני המלך, הכל הגיע כלפיך. דהיינו, כל החלום, כל פתרונו, הכל בשבילך הוא רמוז. זה לא סתם רמוז, אלא רמז עבה מאוד.

לקצת ירחין תרי עשר על היכל מלכותה די בבל מהלך אבה.

מקץ שניים עשר חודשים היה מתהלך על היכל המלכות אשר בבבל. מי נבוכדנצר היה הולך

מטהל לעומקו בברכבו של האחד.

ענה מלכה ואמר, הלא דהי בבל רבתה,

דהיינה בניתה לבית מלכו,

בדיקף חוסני ולעיקר הדרי.

ואז נבוכדנצר אמר, רגע, רגע, רגע, מי הבעל הבית של בבל?

מי הבעל הבית? מה דניאל אומר? אני הבעל הבית.

אני בניתי את בבל, אני המלך של בבל. מישהו יכול להוציא אותי מפה?

מישהו יכול להסים אותי

מאותו מקום שנקרא ביתי, בית מלכותי?

הרי הכל לכבודי, יש לי תוקף חוסן, חוזק, אף אחד לא יכול להזיז אותי, לא ימין ולא שמאל.

עוד בלדה בפו מלכה קל מנשמיה נפל,

לחמרי נבוכדנצר, מלכה מלכותה.

עדת מנהך.

עוד המלך נבוכדנצר חושב בדיוק איך לשבח את עצמו,

איך לשמח את עצמו בכל המחשבות שלו,

ונפל קול מן השמיים.

את הקול הזה, מן השמיים, לא כל אחד זוכה לשמוע כאן, הגמרא מספרת סיפור על אותם שני אמוראים שישבו בסמוך לקיר,

נשאנו על איזה קיר, ככה נחו מהדרך.

ואז אחד שמע קול.

הוא אומר לחבר שלו, תגיד לי, אתה שמעת משהו?

הלכו מבית מדרש? כן. הוא אומר, לא שמעתי כלום.

לא שמעת כלום? הוא אומר, טוב,

כנראה שאני הייתי רק צריך לשמוע את זה.

זה רבי יוחנן הסבלן, נראה.

אולי לא.

אני לא זוכר.

כן.

ואז אחד מהם ששמע את הקול, קם ואמר,

כנראה ששמעתי את הקול, אז זה סימן שזה היה בשבילי.

עזב את הקול ויוצא עם מיום משתבח שם בעולם, תלמיד חכם גדול.

לעומתו השני, נשאר כמו שהוא הפסיד כל עולמו.

עוד הדבר בפי קול המלך. ואז נבוכתנצר, תוך כדי שהוא מדבר ככה וחושב לעצמו,

נפל כל מיני השמיים שאת הקול הזה שומע רק נבוכתנצר, לא רק אף אחד אחר.

והוא אומר, לך, נבוכתנצר המלך, המלכות עברה מיכאל.

הנה, עכשיו אתה חשבת שזה אתה בעל הבית, אתה השליט, אתה בבית,

תהיה בריא, כותוב.

תהרוס את החפצים שלך, אין לך מלכות.

המלכות נסתלבה, אתה כבר לא שליט ושום דבר.

דהיינו, אם תבוא לעשות כל פעולה, לא תצליח.

לא תצלח הפעולה הזאת. למה? אין את עשייתא דשמיא מן השמיים.

אפילו רשע, גם הוא יש לו עשייתא דשמיא.

אין אדם נוקף אצבע מלמטה עד שמכריזים עליו מלמטה.

בין לטוב, בין לרעת.

גם נבוכתנצר, את הפעולה שהוא עשה,

עצם מחשבת הדיבור שהיא מחשבה לא טובה, היא פעולה רעה.

מן השמיים החליטו שכבר זהו,

אין לו את הכוח לשלוט, לקחו ממנו את המלכות.

מה שהוא יעשה עכשיו,

המחשבה הזאת, זו הייתה הבחירה שלו.

מצויין, זו המחשבה שזו הייתה הבחירה שלו. נטלו לו את כוח המעשה, העשייה עכשיו.

כמה שהוא יביא חזקים, ביבורים, חכמים רכות,

ולהצליח לשלוט.

ראינו, תמיד יהיה משהו שימריד נגדו.

ולמה כן תעשייתא דשמיא מן השמיים?

ומן אנשיו, פסוק אחרון מסיימנו, מן אנשיו לך תרדין, ואם חיבת דברה, מדוע חיזבא.

כתורין לך יתעמות ושבעה עדנין יחלפו עליך.

די עדי תנדרה די שליט עילאה במלכות,

אנשיו למען די אצבע הייתננה.

וכל זה למה יגרשו אותך מן בני האדם, ואתה תשכון עם חיות השדה, כמו שדניאל לשיטת נבוכדנצר אמר לו,

ואתה תאכל עשב כשבעים, ושבעה זמנים יעברו עליך. ולמה? כל זה בגלל שלא ידעת, כי הקדוש ברוך הוא השליט.

הוא נותן את המלכות והוא מסיר את המלכות.

והיות ואתה חשבת שהמלכות תלויה בך,

אתה השליט, אתה בעל הבית, הנה אני בניתי את בבית,

הנה עשיתי מגדל יפה, הנה עשיתי בית יפה הכול.

זה מה שגרם לך ולקול מן השמיים לאשר בגושפנגה, בחתימה תורה,

לסלק אותך מן התפקיד של נבוכדנצר, גם השליט על בבל וגם השליט על כל העולם, כדי שתדע מיהו השליט האמיתי. ברוך המלואי לעולם, אמן.