שיעור מפי הרב יהודה מרדכי ליבוביץ שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אנחנו מתחילים בעזרת השם,

מסכת אבות,

פרק ראשון,

משנה ראשונה.

אבל לפני שאנחנו מתחילים, פרקי אבות,

אנחנו צריכים להבין

למה מסכת אבות,

השם שלה

זה מסכת אבות.

על איזה אבא מדובר כאן?

אנחנו יודעים, יש לנו אברהם,

יצחק,

יעקב,

זה האבות שלנו.

אבל במסכת אבות לא מוזכרים לא אברהם,

לא יצחק,

לא יעקב.

מסכת אבות מתחילה ממשה רבינו.

משה קיבל תורה מסיני.

אז למה מסכת אבות קוראים לה מסכת אבות?

נאמרו בזה שני פירושים.

פירוש ראשון,

אומר המהר״ל,

אומר דבר נפלא.

כל אדם,

הוא בא לתת מוסר,

לשני,

צריך להיות דבר ראשון שהוא עומד במקום מעל זה שהוא נותן לו את המוסר.

הוא לא יכול לתת לו מוסר

כשהוא בעצמו נמצא באותו מקום, באותו מצב.

מה אתה נותן לי מוסר?

כל קורה מבין עיניך,

אתה נותן לי מוסר?

אדם שבא לתת מוסר לשני,

דבר ראשון צריך להיות שבאותו מקום הוא כבר לא נמצא,

הוא כבר עלה מעל המקום הזה.

הדוגמה שאנחנו יכולים לראות

מי זה האדם

שהוא לא נמצא במקום שהוא נותן את המוסר זה תמיד אבא.

שלמה המלך אומר, שמע בני מוסר אביך.

למה שמע בני מוסר אביך?

כי האבא,

ברגע שהוא אבא,

ברגע שהוא אבא, כבר לא ילד.

הילד שלו הוא ילד, והוא כבר נמצא במקום אחר לגמרי.

הוא כבר במצב של אבא,

שהוא נותן,

שהוא מוליד.

הוא יכול לתת מוסר.

על זה נאמר, שמע בני מוסר אביך.

לכן,

אומר המהר״ל,

כשמסכת אבות היא המסכת שנותנת לנו מוסר,

מידות טובות,

איך זה נקרא?

מסכת המוסרים,

מוסר ומידות טובות.

מי יכול לתת מידות טובות לתמיד?

רק אותם אנשים

גדולי עולם

שהם מעל הרבה הרבה יותר ממה שאנחנו נמצאים.

הם מעלינו הרבה יותר.

איך הם נקראים?

אבות העולם.

זה השם שלהם, אבות העולם. ככה הם נקראים,

אבות העולם.

כי הם לא נמצאים איפה שאנחנו.

אבל אני אסביר את זה קצת יותר, את הנקודה הזו.

מה הכוונה שהם נקראים אבות? הם נמצאים הרבה יותר מאיפה שאנחנו.

אנחנו יודעים

שהמערכת שלנו,

של כל האנשים,

של היהודים, עוד הרבה יותר,

מורכבת משני חלקים.

מערכת של גוף,

מערכת של רוח,

של נשמה.

וכשאדם נמצא בעולם הזה כל ימי חייו,

יש לו מאבק

בין שני כוחות

שמושכים אותו.

מאבק בין הכוח של הנשמה,

של הרוחניות,

שמושכת אותו לעשות מצוות,

מידות טובות,

יריאת שמים,

והמערכת של הגוף

שמושכת את האדם למקומות של תאוות,

של רצונות אנוכיים,

של עבירות, ואדם נמצא במאבק כל הזמן.

אלה,

אותם גדולי עולם,

שהם נקראים מסכת אבות,

שהם נמצאים במסכת אבות,

אותם גדולי עולם, אומר המהר״ל,

הם אנשים כאלה

שהם הצליחו להכניע לגמרי

את המערכת הגופנית שלהם,

והם שולטים,

שולטים במערכת הגוף רק הנשמה,

רק הרוח.

לכן הם הרבה יותר מאיתנו,

כי אנחנו כל הזמן במאבק.

מי ינצח? מי יצליח יותר?

הנשמה, הגוף, הרצונות, התאוות. ללמוד בבוקר, או להמשיך, לקחו לו תפילה, או להמשיך לישון.

לצעוק על ההוא,

לוותר לו.

עכשיו, כשהייתי בדרך לפה,

בדרך לפה,

יצאתי באוטובוס.

הלעק של האוטובוס

לא נתן ליהודי שרצה לעקוף אותו, לא נתן לו לעקוף אותו.

יהודי מבוגר,

חמישים,

רכב גדול, מפואר, לא נתן לו.

עכשיו תשמעו מה הוא עשה.

הגענו לפני הרמזור, הוא עולה על המדרכה,

עולה על המדרכה

כדי להגיע לפני האוטובוס, ככה נכנס חצי,

ואיך שהרמזור מתחלף בירוק,

והמכונית שלפנינו

יוצאת קדימה,

הוא ישר נכנס לכביש.

זהו, הוא לפני האוטובוס עכשיו. רגע, אבל לא נגמרתי.

הוא עכשיו לפני האוטובוס,

מגיע לרמזור, ירוק ברמזור, והוא נעמד.

נעמד, הוא לא נוסע.

נקמה,

אתה לא נתת לי?

אני לא אתן לך.

הוא סופר לו, אתה, אתה, אתה.

הוא מחכה ומחכה עד שהרמזור מתחלף לכתום.

עד שהרמזור מתחלף לכתום הוא נותן גז, צ'אט,

ועובר את ה...

הלעק של האוטובוס נשאר מאחורה, כאילו אני האדום.

אה, איזה נקמה.

זה אדם גדול, בן חמישים,

אבל כמה שהוא קטן,

כמה שהוא קטן.

מישהו בכביש פגע בך, לא נתן לך לעבור.

זהו,

שברת את הכלים.

אדם בן חמישים, גדול בגוף,

קטן בנשמה.

מסכת אבות

זה אבות העולם. כשאנחנו מדברים על אבות העולם,

כשאנחנו מדברים על גדולי ישראל,

אנחנו צריכים לדעת שמדובר באנשים שהמערכת הגופנית כמעט לא תופסת אצלם מקום.

בעיקר,

המערכת של הנשמה.

זה מה שתופס.

לכן, המסכת הזו נקראת מסכת אבות.

כל מי שנמצא פה הוא אב

של האומה הזאת.

אב למי שנמצא בדרגה מעל הילד שלו.

זה פירוש אחד, פירוש אחד, מאוד פירוש של המארג.

אבל ישנו פירוש נוסף.

הפירוש אומר ככה.

הגמרא בסנהדרין אומרת,

כל המלמד

את בן חברו תורה,

מה עלה עליו הכתוב?

כאילו ילדו.

כאילו ילדו. כאילו זה הילד שלו.

אדם מגיע לשמיים,

אומרים לו, יפה, אתה, יש לך עשרת אלפים ילדים.

אני?

איפה? בקושי.

ארבע ילדים יש לי בקושי. אז אתה מגיע לעשרת אלפים.

כל התלמידים האלה

שאתה מסרת בהרצאות, בדרשות,

לימדת אותם תורה,

מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. כאילו זה הילד שלך.

זה כאילו אבא שלו.

עכשיו נשים לב.

עכשיו נשים לב.

יכול אדם ללמוד תורה, לקיים מצוות, אבל כל עוד שהמידות שלו לא מתוקנות,

התורה לא נהיית חלק ממנו.

לא נהיית חלק ממנו.

כשיש לו מידות רעות. למשל, אדם יכול ללמוד הרבה תורה.

אבל מה מניע אותו? מה מניע אותו?

הרצון לכבוד.

בעצם זה רצון שיש להרבה אנשים, רק הוא רוצה להתכבד בתורה.

זה בסדר.

זה לא לשמוע, זה בסדר.

אבל זה עדיין לא המושלם.

זה עדיין לא המושלם.

המושלם זה אדם שמתקן את המידות שלו.

כשאנחנו רוצים ליישר

בן אדם במידות שלו,

זו ההולדה הטובה ביותר.

אתה מוליד את הנפש שלו,

עוזר לו במידות, לתקן את המידות שלו,

ללמוד איך לא לכעוס,

ללמוד איך לוותר,

ללמוד איך להתגבר על התאוות ועל הרצונות.

אתה בונה את הנפש שלו כאילו שהוא ילד שלך.

מסכת אבות

היא המסכת של המוסר,

היא מסכת שבונה את היהודים.

לכן

התנאים נקראים האבות,

אנחנו הילדים שלהם והם האבות שלנו.

עד כאן ההקדמה

על השם הזה שנקרא מסכת אבות.

לפני שאנחנו מתחילים את מסכת אבות,

את המשנה הראשונה,

יש משנה שתמיד מקדימים אותה

לפני שמתחילים מסכת אבות.

המשנה הזו נמצאת

במסכת סנהדרין,

והמשנה אומרת כך,

כל ישראל

יש להם חלק

לעולם הבא,

שנאמר

ועמך

כולם צדיקים

לעולם ישוער.

נצר מטעי, מעשה ידה להתפאר חוץ.

תסתכלו במשנה שם,

מביאה כמה אנשים שאין להם חלק לעולם הבא,

כופרים,

אפיקורוס, אין לו חלק לעולם הבא.

זה אנחנו מקדימים לפני שמתחילים מסכת אבות.

למה אנחנו מקדימים את המשנה הזאת?

קודם כל,

לפני שאני אסביר למה אנחנו מקדימים את המשנה הזאת,

מה זה העולם הבא?

מה זה העולם הבא?

איפה נמצא העולם הזה?

העולם הבא

זה עולם של נצח.

אם אנחנו חיים פה בעולם הזה שבעים,

שמונים, תשעים,

מאה, מאה כבר, אתה רואה בן אדם זקן,

מאה ועשר, חמש עשרה הוא כבר נכנס לספר השיאים.

אחרי העולם הזה שהוא קיים ששת אלפים שנה, הוא יהיה קיים ששת אלפים שנה.

זה מה שהוא יהיה קיים.

אחרי זה קדוש ברוך הוא יבטיח לנו שיהיה עולם נצחי.

אין לנו אפשרות להסביר מה זה נצח,

כי נצח זה בלי סוף.

רק אמר פעם אחד החכמים,

הוא אומר ככה, אומר, אתה רוצה לדעת מה זה נצח?

קח אולם,

אולם ענק,

תמלא את העולם כולו בגרגירי חולן.

מלא מלא מלא מלא עד התקרה לכל האורך והרוחב,

העולם כולו, העולם כולו מלא בגרגירי חולן.

פעם באלף שנה תיקח גרגיר חול.

כשיגמרו כל גרגירי החול האלה,

זה עדיין לא התחלה של נצח.

רק כדי להמחיש לנו מה זה עולם הנצח.

זה העולם הנצחי.

עולם פה זה עולם של קשיים,

של מאבקים, של ניסיונות.

אבל אחרי זה יש לנו עולם של נצח.

כשאדם בא לפתוח, פותח מסכת אבות,

הוא מתחיל לראות

איזה גדולי עולם היו כאן,

איזה דברים הם מדברים, איפה אני ואיפה הם.

מתחיל להישבר.

לכן,

לפני שאנחנו מתחילים מסכת אבות,

אומרת לנו המשנה,

דע לך,

כל ישראל יש לו חלק לעולם הבא.

אם אתה לא אפיקורוס,

אם אתה לא כופר,

אם אתה מאמין בה' יש לך חלק לעולם הבא.

אולי לא יהיה לך חלק

הכי גדול, אבל לכולם יהיה חלק בעולם הנצחי.

וכשאנחנו נמצאים פה,

בעולם הזה,

בגלות,

בגלות, כבר כל כך הרבה שנים אנחנו בגלות,

קשיים,

ניסיונות,

אפילו פה בארץ ישראל,

כשכבר הגענו לארץ ישראל עדיין יש נגדנו מלחמה,

גם רוחנית,

גם התקציבים.

עדיין אנחנו בגלות.

מה מחזיק אותנו? מה החזיק את העם היהודי כל כך הרבה שנים בגלות?

מה שהחזיק את העם היהודי כל השנים,

והמשנה הזאת היא, כל ישראל יש להם חלק

לעולם הבא.

התקווה הזאת,

העולם הזה הוא נגמר באיזשהו שלב,

ואחר כך יש לנו עולם נצחי,

בעולם הזה היהודים הם השולטים,

הם הבעלי בתים,

עולם של תענוג נצחי.

לכן,

לפני שאנחנו מתחילים מסכת אבות,

אנחנו מקדימים, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

דע לך.

גם אם לא הצלחת בכל המאבקים,

גם אם לא הצלחת בכל הקשיים והניסיונות,

אבל חלק לעולם הבא,

לכולם יש.

וזה ינחם אותנו להמשיך הלאה.

אם יבוא אדם ויאמר,

אם כן,

לכולם יש חלק לעולם הבא.

אז מה העניין לעבוד כל כך קשה?

הצדיקים הגדולים,

שהם עושים מצוות,

כל כך הרבה מצוות,

ומשקיעים כל החיים שלהם ברוחניות,

לכולם יש חלק לעולם הבא.

אלה, האומרים המפרשים,

יש שני דברים.

הגמרא אומרת ככה,

גמרא מאוד מעניינת. הגמרא מספרת במסכת כתובות,

שהייתה לוויה

של רבנו הקדוש.

רבי, רבנו הקדוש

הוא התנא שסידר לנו את כל המשניות שיש לנו היום.

התורה שבעל פה,

שעד אליו עברה מרב לתלמיד, בעל פה,

לא הייתה כתובה.

היית רוצה ללכת לספר, לא תהיי, אין, אין ספרים.

הכל היה בעל פה.

ורבנו הקדוש

ראה

שאם לא יהיה איזושהי תקנה כזאת,

תשתכח התורה מישראל.

לכן אסף רבנו את כל החכמים שבדורו,

וכתב את כל המשניות, אסף את כל התורה שבעל פה, בקצרה מילה, כל מילה שקולה.

על כל מילה הגמרא בונה טילים וטילי-טילים של הלכות.

חשף אבל את כל התורה.

רבנו הקדוש נפטר.

איזה לוויה הייתה איזו.

כל ישראל הגיעו.

גם סידרת המשניות.

גם היה נשיא ישראל, הוא היה שיר גדול.

מרב מספרת שהוא היה שיר אפילו יותר משומר האהובות של שבור מלכה,

שהיה מלך פרס.

היה שיר גדול, פרנס את ישראל,

וכשהוא נפטר היה כזה שבר בעם ישראל,

כולם היו בלוויה.

היה כובש אחד

שכל יום היה מגיע לבית של רבי לראות מה קורה,

ובאותו יום שהייתה הלוויה הוא לא הגיע.

עכשיו שימו לב מה קרה.

עם ישראל כולו

היה בלוויה הזאת,

נתן כבוד,

כבוד התורה לרבי,

ואז יצאה בת קול משמים ואמרה,

כל מי שהיה

בלוויה של רבי

מזומן לחיי העולם הבא.

מזומן לחיי העולם הבא.

הכובש הזה,

כשהוא שמע כזה דבר,

הוא לא יכל להכיל את הצער הזה. הוא אומר, כל יום אני נמצא פה, ודווקא היום,

באותו יום של הלוויה לא הגעתי,

הוא לא יכל להכיל את הצער הזה.

קפץ מראש אגב.

יצאה בת קול ואמרה,

גם הכובש הזה מזומן לחיי העולם הבא.

כי מי שכל כך אכפת לו

מחיי העולם הבא,

מי שכל כך אכפת לו מכבוד התורה, כולל אלה שהשתתפו בהלוויה של רבי,

מזומן לחיי העולם הבא.

עכשיו אני שואל אתכם שאלה.

אם אנחנו ראינו שהמשנה אומרת, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

כל ישראל.

אז מה המיוחד שהגמרא אומרת, כל מי שהיה בלוויה של רבי, מזומן לחיי העולם הבא?

גם ככה לכל יהודים יש חלק לעולם הבא.

אז מה מיוחד בזה שמי שהיה בלוויה של רבי,

מזומן לחיי העולם הבא?

מה מיוחד בזה?

את השאלה הזו שואלים התוספות.

התוספות שם במסכת כתובות, דף קדימי.

אומרים התוספות תירוץ

מדהים

כל אחד יש לו חלק לעולם הבא

אבל אתם יודעים

שעד שאדם מגיע ליהנות מחיי העולם הבא

בודקים לו את הספרים

פותחים את הפנקסים

ובודקים כל יום,

כל שעה,

כל דקה, כל רגע

מה שהוא עשה

בודקים לו הכל

ועל הכל הוא צריך לתת חשבון

יש את הצדיקים שאין להם

עד שום חטא, הם נכנסים ככה

אבל מי שלא,

לכולם יהיה חלק בעולם הבא

אבל לפני כן הוא צריך להתנקות

צריך להתנקות

לקבל דין לפני שאתה נכנס לחיי העולם הבא

אבל כל מי שהיה בלוויה של רבי

שכל כך היה אכפת לו הכבוד של התורה

מה זה להיות בלוויה של רבי?

כבר אי אפשר ללמוד תורה ממנו, כבר נפטר

אבל הכבוד של התורה בער לו

כל מי שהשתתף

במעמד האדיר הזה שנקרא

כבוד התורה

אומר התוספות, מזומן לחיי העולם הבא בלי שום דין

בלי שום דין,

ישר לחיי העולם הבא.

אם כך אנחנו מבינים

שהמשלה אומרת כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

יבוא אדם ויגיד, בסדר, יש לי חלק לעולם הבא?

בסדר, אז אני אעשה מה שאני רוצה.

וכל וכל יש לי חלק לעולם הבא.

אה, בטח יהיה לך חלק.

השאלה מה אתה תצטרך לעבור לפני כן?

שווה לך לא לעבור תהליך של איסורים קודם,

לא לעבור תהליך של ליקוי קודם,

ישר להיכנס לחיי העולם הבא, ישר תהיה מזומן.

אבל אגב, אנחנו רואים הסיפור הזה שסיפרתי לכם על רבי,

אנחנו רואים מהסיפור הזה, כמה חשוב לכבד את התורה, לכבד תלמידי חכמים.

אדם שלומד תורה ולא מכבד תלמידי חכמים,

לא כתוב עליו שהוא לא יעבור דין לפני חיי העולם הבא.

זה לא כתוב.

אבל מי שכיבד את התורה,

מעל כולם.

כמה חשוב לכבד תלמידי חכמים,

לכבד את התורה. כבוד התורה זה הדבר שהכי חשוב.

אם הולכים האנשים ומבזים,

מבזים אותנו.

תלמידי חכמים, מה יען אילן?

מה מועילים לנו תלמידי חכמים, הם אומרים?

זה הכי קורף.

זה נקרא ביזוי תלמיד חכם.

מה הם מועילים, התלמידי חכמים?

כל השפע בעולם

הרוחני עובר דרך התורה.

ואיפה יש פה תורה? איפה?

התלמידי חכמים.

מי שהולך ומבזה תלמידי חכמים,

שאומר לתלמיד חכם, אתה

גנת הנטל,

נישא בעול.

וגיזוי תלמידי חכמים. אנחנו צריכים להגיד לכולם, התלמידי חכמים,

אתם מקיימים את העולם.

כי אתם מורידים את השפע הרוחני שהקדוש ברוך הוא רוצה להוריד,

ומורידים את זה דרך התורה.

והתורה נמצאת אצל תלמידי חכמים.

אולי אתה לא רואה את זה בעיניים שלך,

אולי אתה לא רואה בעיניים,

אבל זה קיים.

יש סיפור,

סיפור מדהים,

על הרב

רבי אליעזר מיטלז.

רבי אליעזר מיטלז היה תלמיד חכם גדול.

כשהוא התחתן,

חמיב, אמר לו, תראה,

אני רוצה שאתה תגדל, תהיה תלמיד חכם.

שב

על התורה והעבודה בלי שום עול של פרנסה,

ואני כל יום מפרנס אותך.

הוא היה עשיר,

היה לו כסף,

וזה היה ההסכם ביניהם, אני רוצה שאתה תהיה תלמיד חכם.

עברו כמה שנים,

אדם לא מתכנן את החיים שלו,

ופתאום

הגלגל יתהפך עליו.

לאט-לאט

התחיל צמצומים.

התחיל צמצומים.

צריך את זה להוריד,

את זה להוריד.

הוא יושב עם המאזן הכספי,

ואני יודע מה קורה.

הוא עושה כינוס של כל הילדים,

של אשתו,

אמרו, תראו, אני מקווה שהמצב הזה לא ימשיך זה הרבה זמן,

אבל בינתיים בואו נצטמצם.

אבל דבר אחד הוא לא צמצום.

הפרנסה של החתן שלו, התלמיד חכם,

הוא הצמצום.

וזה המשיך

כאילו אותו דבר.

עוברת תקופה נוספת,

המצב רק נהיה גרוע יותר.

מצב הכלכלה גרוע,

ממשיכים הלאה להצטמצם, אבל דבר אחד הוא לא מוריד.

את הקצבה של החתן שלו הוא לא מוריד.

עד שיום אחד

יושב עם אשתו ואומר לה, מה נעשה?

אין.

נגבר לנו הכסף.

יש רק את התכשיטים שלך,

שקניתי לך,

תכשיטי הזהב והיהלומים.

זה מה שנשאר.

מה את אומרת? מה נעשה?

בלי לחשוב.

אומרת לו, קח,

נמכור את זה,

נחלק את הכסף, חלק לנו,

חלק לחתן.

כשהחתן

שומע כזה דבר,

הוא מגיע לחמיו ואומר לו,

נכון שאתה רוצה לכבד אותי,

אבל אני,

לא נעים לי

ככה להתנהג.

אני מוכן לצאת לעבוד,

ללמד ילדים קטנים,

אני אביא כסף, שאתם יצאתם יכולים לחיות באיזושהי צורה, תמכרו את התכשיטים, תמכרו,

אל תעשו עם זה עסקים,

תפסיקו לפרנס אותי.

שומעים ואומר לו,

אל תבלבל את המוח.

שב, תלמד, שקט.

אשתו מסתכלת עליו ואומרת לו,

למה באמת, כמו הוא מציע,

התחייבת, אבל אם הוא מציע, אז למה שלא נוותר?

ואז הוא פולט משפט.

הוא אומר, אני לא יודע מי מחזיק את זה.

וזהו, לא תרש.

עוברת תקופה נוספת,

והמצב ממש קטסטרופה.

מגיע החתן השוור ואומר לו לחמיב,

ואומר לו,

תראה, עכשיו ממש המצב קשה.

עכשיו קיבלתי הצעה

להיות שוחט ובודק.

זו עבודה קלה.

שאר הזמן אני יכול ללמוד,

ואני אתפרנס, אולי גם אני אביא לכם כסף.

תפסיק לפרנס אותי.

הוא אומר, אני באופן אומר ללוחמים, אתה תשב ותלמד,

ואל תתעסק בשום דבר אחר.

בשום דבר אחר.

הוא אומר לאשתו שוב פעם את אותו משפט.

אני לא יודע מי מחזיק את זה.

ויום אחד

החתן מקבל מכתב.

מכתב מהעיר טלז,

שהם רוצים לפתוח ישיבה,

והם שמעו עליו, על רבי אליעזר,

הם שמעו עליו,

והם רוצים שהוא יהיה

הראש ישיבה אצלנו.

עם הפתק הזה, עם המכתב הזה,

הוא מגיע לחמיב ואומר לו, מה עכשיו?

מה אתה אומר עכשיו?

חמיב קורא את המכתב,

מוציא הנחה מהלב שלו,

ואומר,

אני לא יכול להגיד לך

לא ללכת לשם,

כי לכך אתה נועדת.

אתה צריך להיות ראש ישיבה.

יש לך כוח עצום ללמד תלמידים.

אני לא יכול להגיד לך לא.

אם אתה שואל מה טוב לי,

מה טוב לי אישית,

יותר טוב שאתה תישאר כאן.

אבל אני לא יכול להגיד לך לא.

והחתן קיבל את ההצעה,

עובר עם כל המשפחה לעיר טלז,

אחרי כל ההכנות,

ואחרי כל הסידורים,

יוצאת כל המשפחה

ללוות את החתן

ואת הבת

ואת הילדים שנוסעים לעיר טלז להיות ראש ישיבה.

חוזרים מהליווי של החתן,

חוזרים הביתה.

ולמחרת,

באותו מקום,

ליוו בני המשפחה שוב פעם את האבא שנפטר לביתו רמה.

ואשתו אומרת בלוויה,

אבא אמר לי כל הזמן,

אני לא יודע מי מחזיק את מי,

ולא הבנתי אותו.

הוא לא רצה לתת לחתן לעזוב את הלימוד. הוא אומר לי, אני לא יודע מי מחזיק את מי,

ועכשיו אני יודעת למה הוא התכוון.

התורה שלו שהוא למד נתנה לנו את השפע האלוקי, השפע הרוחני.

זה מה שהחזיק אותנו.

ועכשיו שהוא לא נמצא,

החתן לא נמצא,

ואבא שלנו גם לא נמצא.

זה השפע האלוקי שמגיע דרך התורה.

כבוד התורה,

זה הדבר שיכול להביא אותנו להיות מזומנים לחיי העולם הבא.

וזה ההבדל

בין מישהו בין העולם הבא,

שהוא צריך לעבור קודם כל דין כדי להגיע לחיי העולם הבא,

למי

שהוא

מזומן ישר לחיי העולם הבא בלי דין,

מי שקידש את עצמו בלכבד תלמידי חכמים.

אומנם יש כאלה שאומרים עוד הסבר נוסף,

שיש הבדל בין חלק לעולם הבא,

שזה חלק, אדם יש לו חלק בעולם הבא.

אבל איזה חלק?

יכול להיות הרבה?

עוד אחד שיש לו בית מפואר,

וילה,

ארמון, טירת פאר, ויש אחד שיש לו שדה בור.

זה גם חלק.

לא כתוב איזה חלק.

מי שילמד תורה ויקיים מצוות, החלק שלו יהיה משובח

הרבה יותר.

הרבה יותר.

אתם יודעים, יש עוד דבר,

עוד נקודה אחת, כבר אנחנו מדברים על העניין הזה של העולם הבא.

כתוב כל השונה, הלכות,

בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

מה זה בן העולם הבא?

אמרנו שיש אחד שיש לו חלק לעולם הבא,

יש אחד שמזומן לחייו. מה זה בן העולם הבא?

פירש רבי שלום שבדרון,

הוא אומר ככה,

יש בכל מדינה את הקונסוליה.

שגרירות.

פה בארץ ישראל, בשגרירות האמריקאית,

יש לו חוקים שלהם, לא שלנו.

בשגרירות היוונית יש לו חוקים שלהם.

בשגרירות, גם כשהיא נמצאת במדינה אחרת,

כשהחוקים הם חוקים של מדינה אחרת,

בשגרירות

החוקים הם חוקים של המדינה של השגרירות.

זו הכוונה כל השונה, לאחרות בכל יום, מובטח לו שהוא בן

העולם הבא.

גם כשאתה בעולם הזה,

יש לך, אתה נמצא כאילו בשגרירות,

של העולם הבא.

וזה מה שאנחנו רואים אצל תלמידי החכמים ששקועים בעולמה של תורה,

גדולי הדור,

שהם יכולים לעשות שינויים בטבע.

וכולנו מכירים, יש לנו בדור שלנו את הרב קנייבסקי,

וכולם מכירים אותו,

איזה דברים,

איזה דברים

שהוא עושה.

הוא סיפר לי

יהודי שהיה ממש המעשה איתו,

עם הבן שלו.

סיפור שהיה, סיפר לי יהודי,

סיפור שהיה עם הבן שלו.

היה משתעל.

לקחו אותו לבדיקות חוקרויות,

וכל הבדיקות מראים דבר חמור מאוד.

חמור מאוד.

כל הבדיקות. עשו את הבדיקות הכי...

יש לו את המחלה.

צריכים לעשות ניתוח.

הוא הגיע יום קודם לבקש

מהרב קניאבסקי ברכה לניתוח,

להוריד את הגידול של הילד שלו שבדעות.

הרב קניאבסקי לוקח את השם,

מסתכל,

הוא אומר,

אין לו שום דבר,

לילד.

אתה רוצה לעשות לו ניתוח?

מה, אתה רוצה לעשות ניתוח לילד בריא?

מה זאת אומרת, הרב?

יש לי פה את כל התוצאות של הבדיקות.

רבי, קח החבילה, את כל התוצאות של הבדיקות.

אתה רוצה לעשות ניתוח לילד בריא?

תעשה לו ניתוח.

יצא מהרב מסוחרר כולו, לא מבין מה זה.

לא רואה כזה דבר.

יצא מסוחרר,

התקשר לאבא שלו.

לא, לא, שמעת, אבא? אין ניתוח.

מה אין ניתוח? מה אין ניתוח? היינו אצל הרופאים הכי בכירים,

עם כל הבדיקות.

יש לנו תוצאות. אני מגיע היום בלילה מהרב.

הגיעו שוב בלילה,

ההוא, החבר שלי שסיפר לי את זה,

ביחד עם אבא שלו,

ויושבים אצל הרב קניאבסקי.

תסתכל שוב הרב קניאבסקי על השם.

לא היה אצלי.

אין לו שום דבר.

אז הוא אומר, אבא, מה נעשה? יש פה בדיקות. הנה, אתה רואה? יש פה בדיקות.

תסתכלי, אולי שהרב יראה.

אתה יכול לשים את הכול בפח.

ברוך השם,

כבר עברו מאז

כמה שנים,

הילד שמוד עליו, אין לו כלום.

הכוח של תלמידי החכמים לשנות

את המציאות

שבעולם הזה,

זה נובע מזה שהם בני העולם הבא.

גם כשהוא נמצא כאן בעולם הזה,

כשהוא מחובר לתורה כל הזמן, בחיבור הכי חזק,

גם כאן יש לו קשר לעולם הבא. הוא בן העולם הבא,

ויש לו את הכוח לשנות את הבעלים הבאים האלה.

לסיכום,

מה שראינו עד כאן.

מסכת אבות, למה נקראת מסכת אבות?

שני פירושים.

אבות העולם

הם אלה שנמצאים מעל כולם

בדרגה הרוחנית שלהם.

הם יכולים לתת מוסר.

פירוש שני,

האב, הוא מוליד את הילד שלו, מי שמלמד את בנו, את בן חברו תורה, כאילו ילדו.

ודווקא כשאנחנו עושים,

דווקא כשאנחנו לומדים מוסר,

זה התיקון החזק ביותר שאנחנו יכולים ליצור בילד.

אנחנו מקדימים לפני מסכת אבות את המשנה הזאת, שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

לכולם,

גם מי שלא מתאפשר לו,

גם מי שלא מתאפשר לו,

לכולם יש חלק לעולם הבא.

איזה חלק?

תלוי כמה מצוות או עבירות הוא יעשה, אבל לכולם יש חלק.

ומי שיש לו כבוד התורה,

ראינו סיפור בגמרא,

אלה שכיבדו את התורה בפטירתו של רבינו הקדוש,

היו מזומנים בלי דין לחיי העולם הבא.

תלמידי החכמים השונים הלכות בכל יום הם בני העולם הבא.

לפני שרק נסיים את

המשנה הזאת, שהיא הקדמה לפרקי אבות,

נוסיף רק מה שאומר הרשיך הקדוש.

הרשיך הקדוש

שואל כך,

המשנה אומרת,

כל ישראל יש להם חלק

לעולם הבא.

למה המשנה לא אומרת,

כל ישראל יש להם חלק

בעולם הבא?

למה לעולם הבא?

אומר האלשיך

דבר נפלא,

שאנחנו צריכים תמיד לזכור אותו.

אומר אלשיך הקדוש,

מה המשנה מרומזת לנו?

יש אדם,

תלמיד חכם, שיושב באוהלה של תורה יום ולילה,

יושב יהודי

שלא הגיע לדרגה הזאת.

מפני, לא משנה כל סיבה שהיא.

עברו עליו הרבה גלגולים.

הוא לא מצליח לשבת יום שלם וללמוד באוהלה של תורה. הוא לא מצליח,

אבל

יש לו לב חם לתורה.

הוא בעל חסד.

יש יהודי אחר שהוא בתפילה שלו בוקע רקיעין. האמונה שלו.

לכל אחד יש חלק

שהוא יכול להשתלם בחלק הזה בצורה מעולה.

גם בלימוד תורה, אגב.

יש כאלה שנמשכים ללימוד הלכות,

יש כאלה שנמשכים ללימוד מוסר,

יש כאלה שנמשכים ללימוד גמרא,

יש כאלה בעיון,

יש כאלה בבקיאות.

לכל אחד יש את החלק

הרוחני שמחובר לנשמה שלו.

אומר הראשייך הקדוש,

זה מה שהמשנה מרמזת לנו.

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

לכל אחד יש את החלק בנשמה שלו,

שיוביל אותו לחיי העולם הבא בצורה מושלמת.

אל תגיד, אני רוצה להיות כמוהו,

למה הוא ככה.

אתה מרגיש בנשמה שלך,

אתה הולך ומתייעץ עם רעב,

והוא אומר לך, זה מה שאתה צריך לעשות.

אתה צריך להיות בעל חסד,

להתייעץ עם רעב, אתה מרגיש שזה החלק של הנשמה שלך, זה החלק שלך לעולם הבא.

לכל אחד ואחד יש את החלק ואת האפשרות להגיע

לחיים הנצחיים לחיי העולם הבא.

בעזרת השם, שבוע הבא נתחיל את המסכת עצמה.