העשיר מתבקש לא לתת | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 10.02.2014, שעה: 08:00
"הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת השם לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם" (שמות ל טו)
כתב הרמב"ן: "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה - זה לא תעשה לעשיר שלא ירבה ממחצית השקל. מצוות לא תעשה שהיא לעשיר, שלא ירבה לתת יותר ממחצית השקל. ולכאורה: איך נוכל להבין את הלא תעשה הזה? הרי כל מצוות התורה הן תבלין ליצר, במקום היצר והניסיון - שם הן מצוות התורה. מצוות התורה הן באות במקום שיש יצר ויש ניסיון. ונשאלת השאלה: איזה ניסיון הוא לכאורה שלא להרבות? ואיזה תבלין יש ליצר במצווה אי נתינה? הרי זה בדיוק מתאים עם התכונות של האדם 'לא לתת!' אז מה יש פה ניסיון? מה יש פה יצר לא לתת? האופי של האדם לא לתת, וזה מצוות לא תעשה לעשיר שלא להרבות?!
אבל אחרי התבוננות אנחנו נראה: שהשאלה הזאת נולדה לנו מזה שאין אנחנו מכירים את עצמנו! בלי מוסר - אי אפשר להבין את התורה הקדושה!! אדם שאינו יודע את עצמו ואינו מכיר את כוחות נפשו - אי אפשר לו להבין את התורה הקדושה. צריך אדם להכיר את עצמו צריך להכיר את כוחות נפשו, כל משא ומתן של התורה - זה בכוחות הנפש, שהתורה עם האדם הם אחד "חד הוא" כשהאדם מכיר את עצמו ואת כוחות נפשו ואת גופו הוא מכיר מכוחות נפשו את התורה הקדושה כיוון שהתורה וישראל חד הוא מכיוון שהתורה היא כל המשא ומתן שלה היא בכוחות הנפש של האדם - אז אם אדם מכיר את כוחות נפשו הוא מכיר גם את התורה!
נצייר לנו ציור נאמן: אוספים כסף לבנין בית המקדש, וכל אחד ואחד נתחייב להתנדב לזה בשווה; אם אמנם העני שנתחייב לתת את הסכום הקצוב - ודאי שהוא מנוסה בניסיון גדול! כי העני חייב למכור את כל אשר לו כדי לקבץ פרוטה לפרוטה, ולא פעם ימנע אוכל מפיו!! עד שיעלה בידו לסלק את כל הסכום שהתחייב, וזה ניסיונו של העני. אבל ודאי שזה כאין וכאפס לעומת הניסיון של העשיר, גם הוא נתחייב לתת אותו סכום כמו העני "מחצית השקל" ותו לא. וצריך הוא לתת מתת שווה עם העני והמדוכא שבעירו! הן בודאי יחפרו פניו של העשיר מבושה וכלימה! בחרפה כזו להשתוות עם האביונים הכי גדולים לתת רק מחצית השקל?! זה פוגע בו,
- 'מה, אני כאחד העניים הפחותים? שאני אתן רק מחצית השקל?!'
טבעו של העשיר הוא לשלוט על כל סביבותיו! ואמנם לקחו העשירים את כל העולם לעצמם, והינם הראשים ובעלי הדעות בכל השאלות הכלליות; בכל אשר יפנו - ידם תקיפה! דבר זה גם מוטבע בחוקי ממשלה, בהרבה דעות ציבוריות, דעת העשיר יותר מכריעה מדעת העני, ובמה באמת כבשו את שוק העולם אם לא בעשירותם? בפיזור נדבותיהם במקום שישווה להם לתת! בנתינתם מכל יושבי עירם, ובאמת הם רוצים לתת. הגם שאמרו בחולין מו': 'העשירים מקמצין!' זה רק במקום שהם לא ירוויחו מנתינתם.
אבל בעד כבוד - יתנו בכל אשר להם ביד רחבה! וניסיון גדול הוא לעשיר ליתן רק ככל יושבי עירו! שזה הפך מידת העשיר, שזה מורה שהעשיר והעני שווים ואין חילוק ביניהם!! ואין לך ניסיון גדול לעשיר כניסיון זה להיות שווה לכל העניים מבלי שיבדל מהם בכלום. הון ושלטון; ממון ושלטון - הולכים ביחד. לכן דואגים לעשירים תמיד! ולא מטילים עליהם גם מיסים!! ולעניים מטילים מיסים וגזרות והכל ולא מתחשבים בהם כלום!! כי 'בעל המאה הוא בעל הדעה'. אז התורה מצווה הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה, ודאי תכונתו של העשיר להיות 'קופץ בראש!' ולהראות עשירות,
אבל נאמר לו: "אל תרבה" ואל תבוא עם העשירות שלך, אלא תהיה שווה לדלת העם! והכלל הזה הוא אינו רק ברכוש גשמי, אלא גם ברוחני, הכלל הזה שולט גם בזה. חכמה היא גם כן רכוש גדול, וכטבע העשיר גם טבע החכם, והניסיון מעיד על זה. החכמים בכל מקומות מושבותיהן הינם בעלי הדעה, וגלגל העולם מתנועע על ידם, החכם רוצה להיות נבדל מכל כמו העשיר, לא פחות ממנו, ושכל שאלה תוכרע על ידו. חכמים זכרונם לברכה אמרו בברכות סג': 'אם ראית דור שהתורה חביבה עליו –פזר! ואם לאו – כנס'. אם אתה רואה שהדור התורה חביבה עליו - פזר את דברי התורה שלך, את דברי החכמה שלך לרבים, כי הם רוצים.
אבל אם הם לא רוצי ם- כנס. כנס; היינו שלא תחפוץ לתפוס מקום בחוכמתך, ולא תעשה אותה קרדום לחפור בה תהילה וכבוד. אל תשתמש עכשיו בחכמה בשביל לחפור בה תהילה וכבוד, ואחרי כל חכמתך - יהיה שווה בעיניך כיתר המון העם הפשוטים ותקבלה רק בכדי ללומדה. כמו שאמר רבנו יונה: "שמור את החכמה - שמירת נדיבים!" כמו שהנדיבים שומרים על הכסף תשמור על החכמה, לא לבזבז אותה, במקום שלא נצרך, היינו; שתראה לתת את החכמה למי שצריך! למי שאתה מחויב לתת אותה, ואל תפזר אותה במקום שאין צריכין לה.
זוהי אזהרה לחכם: שיזהר שמעלת חכמתו לא תגרום לו שירצה לרכוש על ידה את שוק העולם ולהיבדל משאר העם, אלא שלמרות חכמתו יהיה שווה בעיניו לכל בני אדם שאינם יודעין 'צורתא דשמעתתא!'. זו הנקודה הכי קשה בעשירות, בזה שרוצה אדם לקחת לעצמו, כי בזה שהוא נותן הוא לוקח לעצמו; כבוד מעמד שררה. כמו כן גם בחכמה, גם היא ניסיון גדול עד למאוד! שלא יעלה במחשבתו לרכוש בעדו, דבר מה על ידי חוכמתו.
מסופר מפי רבי נפתלי מאמסטרדם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה על רבו הגאון רבי ישראל סלאנטר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה: נודע לו שאשתו לקחה לה שטר הגרלה, קנתה שטר הגרלה, הוא שמע את זה רבי ישראל,
תכף כתב "סילוק" נכסי בפני עדות, ביראתו שמא תזכה אשתו בגורל, יהיה לו מזה 'קנין פירות' והוא ייעשה עשיר. וחרד פן לא יעלה בידו לעמוד בעניין של עשירות, שמא לא יוכל לקיים את כל המצוות והחיובים שפטור הוא מהן כשהוא עני, ובחר שלא לקיים מצוות אלה מאשר לעמוד בפני ניסיונן.
אה! כמה אנשים מתפללים: 'שהם יהיו עשירים והם יחלקו ויתנו'.
ואם כל המטרה שיהיה לך שתחלק - הקב"ה כבר מחלק למי שהוא חושב אז בשביל מה אתה צריך להתערב, מה אתה נכנס? אלא זה דמיונות! שהוא יחלק ויתן ויעשה וכו'. והניסיונות הם גדולים של העשירים! לא רק לתת אלא גם שלא לתת במקום שלא צריך. כמו שראינו פה לא תעשה שלא יוסיף, לֹא יַרְבֶּה.
לכאורה: אילו היו באים ומציעים לנו 'שיפתחו לנו את כל שערי החכמה כמו משה רבנו!'
מישהו מאיתנו היה מסרב לקבל מתנה זו? מי לא רוצה להיות חכם כמשה? ומה כתוב במשה? "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" (שמות ג ו) זאת אומרת הבורא יתברך הציע למשה חכמה, "וּתְמֻנַת השם יַבִּיט" (במדבר יב ח) היה יכול להביט בתמונת ה'. בחינה רוחנית של ראיה הכי גבוהה שיכול אדם לראות להכיר ולהבין את ה'. ומשה רבנו עליו השלום כתב על זה "סילוק" {כמו שאמרנו שרבי ישראל כתב סילוק רק בדרך משל} כאילו כתב על זה סילוק שכתוב בו "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" לא רצה להביט בשכינה! והוא משום שמשה שדרגתו שגם אחרי רוממותו, גם אחרי כל מה שהוא השיג והגיע – לא רצה אלא מתנת חינם. הוא פחד מהחכמה - שמא לא יעמוד בניסיונה!
אז להיות עשיר ולהיות חכם - זה לא פשוט. לא פשוט בכלל, אז אם כבר זכה אדם להיות עשיר; יש עליו חובות גדולים! הוא צריך ללמוד טוב טוב מה עליו לעשות ואיך להשתמש בממון שהוא זכה בו. ואם הוא חכם - גם צריך לגעת להשתמש בחכמה ולא לפזר אותה בכל מקום. אלא צריך כמו שאומר רבנו יונה "שמור את החכמה שמירת נדיבים"; במקום שמבקשים תורה - אז אמרו לנו חכמים, במקום שהתורה חביבה – פזר! אבל אם לאו - כנס. אז צריך חכמה גם איך להתנהג עם החכמה. וצריך גם עניות במקום עשירות; במקום שהתורה אומרת לֹא יַרְבֶּה! - לא ירבה.
אה! אתה נותן בדיוק כמו העני?
לך תשכנע עשיר: 'שילך כמה ימים שבוע ימים בבגדי עני!' הוא מסוגל? לא מסוגל!
- 'מה, אני ועני אותו דבר?! הוא יקנה משוק הפשפשים נעליים {חוץ מכבודכם}?'
הוא לא יכול להעיז לחשוב להיכנס שמה שלא יחשדו שהוא קונה שמה. זאת אומרת העשיר יש לו בעיה, הוא חייב לתת בשביל להראות שהוא עשיר, כי אם הוא לא יתן במה הוא עשיר? "השופוני" אבל התורה אומרת: לא! מצוות לא תעשה לֹא יַרְבֶּה וזה ניסיון גדול. רק מי שמבין את כוחות הנפש - מכיר את התורה. ובלי מוסר אי אפשר לדעת את כל זאת.
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
שבוע טוב. לרב אמנון יצחק היקר תודה רבה על השיעורים שלך, בעיקר אני אוהבת ת'שאלות והתשובות שלך.
ב"ה תבורך🙏🏻תבורך🙏🏻הרב שבת שלום ומבורך 🌹🌹🌹🌹 ממש מרגש כמה אנשים יודעים להעריך את כל העזרה שאתה עושה לעם ישראל. השם יתברך 🙏🏻 יזכה אותך ואת כל הקרובים אליך לישועות וברכות מהשם יתברך🙏🏻 ויה"ר שכל משאלות לבכם יתגשמו לטובה אמן.
שלום לכבוד הרב! בהמשך לשיעורי כבוד הרב על השמחה (shofar.tv/lessons/17147), כשלוש שעות לפני כניסת השבת נתקענו ללא חלב לילדים ולנו הסתובבתי למעלה מחצי שעה לחפש חלב ברחבי איזורינו בבני ברק מסתבר מכמה סוחרים בחנויות שיש חוסר רציני בחלב בכשרות עדה חרדית של תנובה בלבד שרק זה מה שאנחנו שותים בקפ"ז. שרתי בדרכי עבדו עבדו.. לא התייאשתי ועשיתי סיבובים בשמחה! בסופו של דבר אכן מצאתי מינימרקט אחד שנשאר לו כמה שקיות אחרונות שהוא גם היה האחרון באיזורנו שאני מכיר לפני החזרה הביתה! ב"ה קניתי מספיק חלב לכמה ימים טובים "בשמחה ובטוב לבב" כפי שכבוד הרב לימד אותנו תודה רבה לרב על הלימוד הנפלא שבין דבר גדול, בין דבר קטן שאנחנו צריכים כמו חלב סך הכל, ניתן להשיג אם רק נהיה בשמחה גמורה ונשיר! שבת שלום ומבורך לכבוד הרב ומשפחתו דוד ביטון.
כבוד הרב, שיהיה שבת מבורכת (אמן) בעודי שומעת את השיעור של השמחה (shofar.tv/lessons/17147) לפתע היתה אזעקה בעירנו - התחלתי לרקוד משמחה! הילדים שהיו רגילים להיות חיוורים - החלו לצחוק ושמחו בממ"ד פעם ראשונה בחיים!
שלום עליכם רבנו, ב"ה היום מוקדם יותר ירד החום לתינוק והוא מרגיש טוב יותר, שרנו סביבו: "עבדו-עבדו-עבדו את השם בשמחה!" והנה ברכת הרב ויישום לימודי קודשו - פעלו ישועה. תודה רבה רבה שבת מבורכת ושמחה.
ישתבח שמו לעד מלכנו איזה כיף להיות יהודי 🙏🏼 תודה רבה כבוד הרב שאתה מלמד אותנו תורה ומסייע לנו להבין את הזכות שזכינו לה שאנחנו הילדים של הקדוש ברוך הוא ויש לנו אין סוף סיבות לשמוח 😃😁 יהי רצון שהשי"ת יברך אותכם בכל הברכות כולם בשמחה בבריאות בשפע ובטוב לבב אמן שבת שלום ✨
כבוד הרב הרב אמנון יצחק שליט"א שבת שלום שמחה ומבורכת (אמן) לפני שעה נפל החשמל ברחוב שלי (ל"ע) ב"ה מיד זכרתי את דברי רבנו על היצר הרע שרוצה לעצור אותי מהכנות שבת מיד קמתי ושרתי: "עבדו את ה' בשמחה!" ורקדתי לא עבר מספר דקות והחשמל חזר תודה להשי"ת על הזכות להיות שייכים לצדיק אמת תודה רבה כבוד הרב.
שלום כבוד הרב, יש סיסמא חדשה בביתנו בזכות כבוד הרב, הבת שלי התלוננה בפני שאחותה נותנת לה "גבסות", אמרתי לה יש לי רעיון, מהיום כשהיא נותנת לך גבסות, את אומרת "אי" וקופצת משמחה ושרה: "עבדו את ה' בשמחה". היא סיפרה לי הבוקר, שאחותה נתנה לה גבסה והיא רקדה ושרה "עבדו את ה' בשמחה", וזה עבד ועוד איך עבד, במקום שתתפתח מריבה וויכוח כמו תמיד, נהיה הפוך, ברוך הוא וברוך שמו, שזכינו בעצות ורעיונות מכבוד הרב, שיהיה שבת שלום ומבורך (אמן), תודה רבה רבה על הכל.
אין ספק שהדגש שהרב היקר מייחס חשיבות עליונה לנושא השמחה, זהו שובר שוויון שמסייע לכל אדם לצלוח את כל אתגרי החיים. במקרים רבים שמעתי את הרב היקר מעביר מסרים על חשיבות השמחה לציבור. בסדרה הנוכחית נושא זה הוא מרכזי. בנוסף, הרב היקר מעביר את המסר לתפיסתי בשליחות שמושפעת מגורמים שונים (אמת, שליחות ועוד). יישר כח עצום! בהזדמנות זו אני מאחל לרב היקר: המשך הצלחה וברכה גדולה בהמשך. 🌹שבת שלום ומבורך לרב היקר🌹 (אמן).
רבנו אתה עושה כל כך טוב על הנשמה אני פשוט "מת" עליך כן יותר נכון ב"ה חי בזכותך ומקשיב לך יום ולילה יה"ר שהשי"ת יתן לך שנים ארוכים שנוכל להנות מחוכמתך עוד שנים רבות 🙏❤️ (אמן)
© 2024 כל הזכויות שמורות