הפטרת פרשת תצוה | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 07.02.2014, שעה: 17:12
"וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת" (שמות כח לה)
יחזקאל הנביא אומר: "אַתָּה בֶן אָדָם הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם... וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם" (יחזקאל מג י-יא), "הנביא יחזקאל שהיה אחרי חורבן הבית הראשון, נצטווה מפי ה' להגיד לבני ישראל תוכניתו של הבית שיבנה, ולולא שגרם החטא היה ראוי שיבנה הבית הזה ולא יחרב לעולם!" דברי הרד"ק. ונאמר: "וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם"
בארו המפרשים: בתחילת הסיפור הסתכל בפניהם, אם בעת שיזכרו בבניין ראשון שנחרב בעוונם ויכלמו מכל המעשים הרעים אשר עשו, אז צוּרַת הַבַּיִת הוֹדַע אוֹתָם, ואם חזקו פניהם מסלע ויכלם לא ידעו אל תוסף דבר עוד בזה. אז ה' אומר לנביא: לראות אם עצם מסירת פרטי הבית שנחרב בעוונם, אם הם יזכרו בזה ויכלמו מן המעשים הרעים שעשו, אז להודיע להם את צורת הבית. אבל אם פניהם יחזקו מסלע ולא יכלמו - אל תוסף עוד בדבר הזה.
השמיעה כשלעצמה על צורת הבית ותכונתו ולהזכירם, צריכה לעשות רושם על השומעים, ולהזכיר להם: שרק העוונות והחטאים גרמו לחורבנו ושעליהם להתבייש ולהיכלם! דווקא בתנאי הזה נצטווה הנביא להודיע להם, ועל זה נאמר: "וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם" פירוש: אם יִשְׁמְרוּ בליבם יאמינו כי כן יהיה - יעשו אותם, ואם לאו, ואם לאו ישמרו אותם בליבם ולא יאמינו - לא יעשו אותם. כי כן מידת הקב"ה: משלם לאדם 'מידה כנגד מידה'; כל המאמין בביאת גואל צדק - יזכה לגאולה! ואם לא יאמין - לא יזכה. וכן אם יאמין בתחיית המתים - יזכה לתחיה, ואם לא יאמין - לא יזכה". עד כאן לשון הרד"ק.
סמיכות ההפטרה הזאת לפרשת "תצווה" אפשר לומר בה דבר: כשם שרצה הקב"ה שכאשר ישמעו בני ישראל את תכנית הבית של העתיד יבושו ויכלמו על שבעוונותיהם גרמו שיחרב הבית, ובושה זו צריכה שתהיה ניכרת בפניהם, כן כשאנחנו לומדים את הפרשיות הללו תרומה תצווה על מלאכת המשכן וכל אשר בו, עלינו להתעורר ולתבוע מנפשותינו: כיצד זה בעוונותינו חסרנו כל אלה? ועל ידי התביעה הנמרצת לתשובה, והאמונה והתקווה והציפיה לגאולה, נזכה לגאולת עולמים, ותגל נפשנו ותחזינה עינינו בישועתו יתברך באמור "לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיה נב ז) וזה בבניין בית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו - אמן, אמן!
אבל זה רק אם אנחנו נתעורר ונתבע מנפשותינו: 'למה אנחנו עדיין חסרים כל זאת?'. התורה הקדושה היא נצחית! כל ציוויה ואזהרותיה אף אלה שאינן נוהגות למעשה בזמן הזה, בכל זאת גדולה מצוות הלימוד בהם, 'כל העוסק בתורת עולה - כאילו הקריב עולה, כל העוסק בתורת חטאת - כאילו הקריב חטאת', וכן כל שורשיהן של כל המצוות יש בהן ללמד אותנו גם כיום חוקי חיים. כתב בעל ה"חינוך" במצוות צה': "שציוונו ה' יתברך להיות נר דלוק בבית המקדש להגדלת הבית לכבוד ולתפארת בעיני הרואים! וכל העניין ההגדלה בו כדי שיכנס האדם בליבו שיראהו מורא וענווה!".
כשהאדם רואה את הנרות בבית המקדש תיכנס בו בליבו מורא וענווה. "רצה ה' יתברך לטובתנו לזכותנו בהגדלת אותו הבית הקדוש, ולהיות כל אשר בו מכוון וקבוע על מכונו, בין עניין כליו שיהיו בתכלית השלימות, ובין עניין כלי המשרתים כגון: מלבושים אלו שהם מולבשים בהם בשעת עבודה, שהכל יהיה בתכלית השלימות שלא יחסר שום נוי בכל הדברים. כמו שמופיע במצווה ק'. נצטווינו להתנהג בכל ענייני הבית וקורבנו בדרך של מעלה וגדולה וכבוד! ומן הנהגת הכבוד אל הקורבן שהכפרה תלויה בו, להיותו נאכל להמשרתים עצמם, ולא שיתנוהו לעבדיהם ולכלב או ימכרוהו לכל קונה, וכן מן הכבוד שיאכל במקום קדוש. כמו שכתוב במצווה קב'.
ונאמר בתורה: "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת" (שמות כח לה) הפעמונים שהיו על גבי חלוקו של הכהן הגדול. כתב רש"י: "מכל לאו אתה שומע הן: שאם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים - חייב מיתה בידי שמים!". אבל הרמב"ן האריך לדחות פירוש זה וכתב: "מה שאמר למעלה "וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ וְלֹא יָמוּת" הביאור למצוות הפעמונים: שאין בהם צורך בלבישה, ואין דרך הנכבדים להיעשות להם כך, לכך אמר: כי ציווה בהם בעבור שישמע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ ויכנס לפני אדוניו כאילו ברשות, כי הבא בהיכל מלך פתאום - חייב מיתה בטכסיסי המלכות! על כן ציווה להשמיע קוֹלוֹ
כמי שיקרא: "הוציאו כל איש מעלי ויבוא לעבוד את המלך בייחוד!"
וכן בצאתו - לצאת ברשות". יעוין שם בדברים הנפלאים של הרמב"ן. זאת אומרת כל מטרת הפעמונים זה כמי שנוטל רשות בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ: שהוא מבקש להיכנס, ולא בא בפתע פתאום, וכשיוצא גם כן נוטל רשות בצאתו. כל אלה הדברים שהזכרנו יש בהם לימוד לכל איש מישראל במיוחד לכל בן תורה, ולכל בן ישיבה: על גודל הזהירות שיש לנהוג בכבוד בתי כנסיות ובתי מדרשות, הישיבות הקדושות ו'בתי המקדש מעט' שיש לנו בחסדי ה', כל הפרטים השייכים להדרם ולתפארתם, על התקנות והסדרים בלימוד ובתפילות, וגם הכניסה והיציאה ברשות, שהכל הוא לכבוד ה' יתברך!
ובעניין בגדי כהונה כתב ה"חינוך" במצווה צט': "שראוי לכהן הגדול להתלבש בבגדים מיוחדים בזמן העבודה! כשיסתכל בכל מקום שבגופו מיד יהיה נזכר ומתעורר בליבו: 'לפני מי עובד!'. וזה כעין תפילין שנצטווו הכל להניח בקצת הגוף, שיהיה לזיכרון מחשבת הכשר, ואע"פ שגם הכהן היה מניח תפילין, לגדול עניינו היה צריך גם זה. ולכן נתחייב אורך הכותונת - על כל גופו, אורך בית יד - על פס ידו. והמצנפת - אורכה טז' אמה, והיא המקיפה בראשו כדי שיראה אותה בכל עת שישא עיניו. והאבנט שחוגר במותניו - אורכו שלושים ושתים אמה, ומקיפו ומחזירה על גופו כרך על כרך, ונמצא שמרגיש בו בכל עת בזרועותיו".
בלי שום ביאורים בהוספה על דבריו הקדושים יש לנו ללמוד: עד כמה על האדם להיזהר שלא להסיח דעת אפילו רגע קט בחובתו בעולמו בעבודת ה'! כי מי לנו גדול מהכהן הגדול המקודש, שאף פעם לא יצא מירושלים! כמו שמביא הרמב"ם פרק ה מכלי המקדש הלכה ז', ובזמן היותו בבית המקדש עוסק בעבודה כשהוא עטור בתפילין על ידו ועל ראשו, וכל זה עדיין לא מספיק לגודל עניינו, והצריכתו תורה: בגדים מיוחדים שיהיה מעוטר ולבוש בהם, שכל מבט עיניו יעוררו ויזכירו: היכן הוא נמצא! ומה מוטל עליו לעשות? ולא יסיח עצמו אפילו לרגע מן המחשבה הטהורה והזכה.
על אחת כמה וכמה אנו! מה נאמר אחריו? עד כמה אנו מחויבים לעשות כל המאמצים ולהשתמש בכל התחבולות כגון; לימוד המוסר, וההתבוננות התמידית, כדי להינצל מקלות ראש חס ושלום! והיסח הדעת, ויראת ה' תהיה על פנינו להתעסק בתורה ובעבודתו יתברך. ואת זה לומדים מהפרשיות האלה; תרומה תצוה, וגם מזה שצריך להישמע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת. אם אין דרך ארץ והוא נכנס בלי להשמיע את קוֹלוֹ כביכול שהוא נכנס ונכנס בפתע פתאום - חייב מיתה! זאת אומרת צריך דרך ארץ וכבוד גדולים מאוד לבתי כנסיות ולבית המקדש, לישיבות ולכל מקום מקודש להתייחס בכבוד רב! לכל דבר ולכל פרט שיש שם.
לצערנו הרב, אין הרבה דרך ארץ אצל אנשים, ואינם חשים ואינם מרגישים. לדוגמא: יש פה פינה של קפה תה וכו', ואם נשפך - אז נשאר... אם שפכת למה לא תנקה? ולא שופכים בתוך הקולר קפה - כי זה יעשה סתימות! אז לא חושבים, למה לא חושבים? ואם נשפך למה לא לוקחים סמרטוט ומנקים? אם לאדם היה דרך ארץ והיה מכבד את המקום שבו הוא נמצא - היה דואג! כי זה המקום בו הוא נמצא. ואפילו אם זה לא בית מקדש מעט, ואפילו אם זה לא בית מדרש, עצם זה שאתה נמצא במקום ואתה לכלכת! ואתה קלקלת, ואתה עשית - טפל בעניין מיד, אין משרתים ושפחות שישרתו אותך...
אז לכן זה בפשט של הדרך ארץ הפשוט, אחר כך לא לדבר דברי הבל ושטויות וכו' וכו' ולא לשים רגל על רגל וכו' וכו', להתנהג בדרך ארץ ובקדושה המתאימה למקום שבו הוא נמצא.
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
שבוע טוב. לרב אמנון יצחק היקר תודה רבה על השיעורים שלך, בעיקר אני אוהבת ת'שאלות והתשובות שלך.
ב"ה תבורך🙏🏻תבורך🙏🏻הרב שבת שלום ומבורך 🌹🌹🌹🌹 ממש מרגש כמה אנשים יודעים להעריך את כל העזרה שאתה עושה לעם ישראל. השם יתברך 🙏🏻 יזכה אותך ואת כל הקרובים אליך לישועות וברכות מהשם יתברך🙏🏻 ויה"ר שכל משאלות לבכם יתגשמו לטובה אמן.
שלום לכבוד הרב! בהמשך לשיעורי כבוד הרב על השמחה (shofar.tv/lessons/17147), כשלוש שעות לפני כניסת השבת נתקענו ללא חלב לילדים ולנו הסתובבתי למעלה מחצי שעה לחפש חלב ברחבי איזורינו בבני ברק מסתבר מכמה סוחרים בחנויות שיש חוסר רציני בחלב בכשרות עדה חרדית של תנובה בלבד שרק זה מה שאנחנו שותים בקפ"ז. שרתי בדרכי עבדו עבדו.. לא התייאשתי ועשיתי סיבובים בשמחה! בסופו של דבר אכן מצאתי מינימרקט אחד שנשאר לו כמה שקיות אחרונות שהוא גם היה האחרון באיזורנו שאני מכיר לפני החזרה הביתה! ב"ה קניתי מספיק חלב לכמה ימים טובים "בשמחה ובטוב לבב" כפי שכבוד הרב לימד אותנו תודה רבה לרב על הלימוד הנפלא שבין דבר גדול, בין דבר קטן שאנחנו צריכים כמו חלב סך הכל, ניתן להשיג אם רק נהיה בשמחה גמורה ונשיר! שבת שלום ומבורך לכבוד הרב ומשפחתו דוד ביטון.
כבוד הרב, שיהיה שבת מבורכת (אמן) בעודי שומעת את השיעור של השמחה (shofar.tv/lessons/17147) לפתע היתה אזעקה בעירנו - התחלתי לרקוד משמחה! הילדים שהיו רגילים להיות חיוורים - החלו לצחוק ושמחו בממ"ד פעם ראשונה בחיים!
שלום עליכם רבנו, ב"ה היום מוקדם יותר ירד החום לתינוק והוא מרגיש טוב יותר, שרנו סביבו: "עבדו-עבדו-עבדו את השם בשמחה!" והנה ברכת הרב ויישום לימודי קודשו - פעלו ישועה. תודה רבה רבה שבת מבורכת ושמחה.
ישתבח שמו לעד מלכנו איזה כיף להיות יהודי 🙏🏼 תודה רבה כבוד הרב שאתה מלמד אותנו תורה ומסייע לנו להבין את הזכות שזכינו לה שאנחנו הילדים של הקדוש ברוך הוא ויש לנו אין סוף סיבות לשמוח 😃😁 יהי רצון שהשי"ת יברך אותכם בכל הברכות כולם בשמחה בבריאות בשפע ובטוב לבב אמן שבת שלום ✨
כבוד הרב הרב אמנון יצחק שליט"א שבת שלום שמחה ומבורכת (אמן) לפני שעה נפל החשמל ברחוב שלי (ל"ע) ב"ה מיד זכרתי את דברי רבנו על היצר הרע שרוצה לעצור אותי מהכנות שבת מיד קמתי ושרתי: "עבדו את ה' בשמחה!" ורקדתי לא עבר מספר דקות והחשמל חזר תודה להשי"ת על הזכות להיות שייכים לצדיק אמת תודה רבה כבוד הרב.
שלום כבוד הרב, יש סיסמא חדשה בביתנו בזכות כבוד הרב, הבת שלי התלוננה בפני שאחותה נותנת לה "גבסות", אמרתי לה יש לי רעיון, מהיום כשהיא נותנת לך גבסות, את אומרת "אי" וקופצת משמחה ושרה: "עבדו את ה' בשמחה". היא סיפרה לי הבוקר, שאחותה נתנה לה גבסה והיא רקדה ושרה "עבדו את ה' בשמחה", וזה עבד ועוד איך עבד, במקום שתתפתח מריבה וויכוח כמו תמיד, נהיה הפוך, ברוך הוא וברוך שמו, שזכינו בעצות ורעיונות מכבוד הרב, שיהיה שבת שלום ומבורך (אמן), תודה רבה רבה על הכל.
אין ספק שהדגש שהרב היקר מייחס חשיבות עליונה לנושא השמחה, זהו שובר שוויון שמסייע לכל אדם לצלוח את כל אתגרי החיים. במקרים רבים שמעתי את הרב היקר מעביר מסרים על חשיבות השמחה לציבור. בסדרה הנוכחית נושא זה הוא מרכזי. בנוסף, הרב היקר מעביר את המסר לתפיסתי בשליחות שמושפעת מגורמים שונים (אמת, שליחות ועוד). יישר כח עצום! בהזדמנות זו אני מאחל לרב היקר: המשך הצלחה וברכה גדולה בהמשך. 🌹שבת שלום ומבורך לרב היקר🌹 (אמן).
רבנו אתה עושה כל כך טוב על הנשמה אני פשוט "מת" עליך כן יותר נכון ב"ה חי בזכותך ומקשיב לך יום ולילה יה"ר שהשי"ת יתן לך שנים ארוכים שנוכל להנות מחוכמתך עוד שנים רבות 🙏❤️ (אמן)
© 2024 כל הזכויות שמורות