מוציא יקר מזולל כפי תהיה | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

בי בת נשיא מדיאנה חותם המוכה ביום המגפה על דבר פעול.

בהיות

צור

ראש אומות

ולא נרתע מלהפקיר את ביתו,

עמדו כולם והפקירו את בנותיהם.

כי אם אחד מחבורה או אחד מן העם עושה מעשה בין טוב ובין שאינו טוב,

הוא משפיע בזה על החבורה ועל כל העם כולו.

פרעה גזר ואמר כל הבן אי לוד, אי אור תשליכוהו.

אמר עמרם ולרי כי ישראל מולידים,

מיד הוציא את יוכבד

ופרש עצמו מתשמיש המיטה וגירש את אשתו.

עמדו כל ישראל וגירשו את נשותיהם.

מעשה קיצוני זה של עמרם השפיע על כל כלל ישראל במידה כזו,

עד שכולם קמו ועזבו את נשותיהם.

כולם הלכו וניתקו את עצמם מבת אחת וחרף עין מהקן המשפחתי שבנו וטיפחו ברוב עמל אהבה ואחווה במשך שנים.

נטשו את נשותיהם

לאחר קרבם החיים משותפים במשך תקופה ארוכה,

ומפה רואים עד כמה מגיע כוחו של יחיד שמסוגל להשפיע לא רק על מישהו מיוחד שנמצא בקרבתו,

אלא על כל הרבים,

על כל כלל ישראל ואפילו בדברים שזה לא הגיוני שיעשו.

אחרי זה חוזרת מהדורה חדשה.

מרים אמרה לו לעמרם,

גזירתך קשה משל פרעה,

שפרעה לא גזר אלא על הזכרים,

ואתה גוזר על הזכרים בנקמות.

פרעה רשע הוא, וגזירתו ספק מתקיימת,

אבל אתה צדיק וגזירתך מתקיימת.

שמעלה עמד והחזיר את אשתו,

עמדו כל ישראל והחזירו נשותיהם.

שוב חוזרת ההשפעה של יחיד שמשפיע על הכלל,

שאפילו בהחזרת נשותיהם

לא שאלו ולא הרבו בשאלות ובקושיות.

אין המעשה עמרם,

גדול הדור השפיע עליהם.

גם במקרה הזה,

גם בפרשה שלנו אנחנו צופים בפלא שכזה.

וזה עולה מדברי רש״י, זיכרונו לברכה.

על הנשים לא נגזרה גזירת המרגלים.

הנשים לא מתו במדבר.

הם נכנסו לארץ.

למה?

לפי שהן מחבבות את הארץ.

האנשים אומרים,

נתנה ראש ונשובה מצרימה.

האנשים הגברים.

הנשים אומרות, תנו לנו אחוזה.

רוצות אחוזה בארץ ישראל.

אבל השאלה עולה,

הנשים שאמרו תנו לנו אחוזה הם בנות צלפחד.

והם היו רק חמש נשים.

אכלה, נועה, חוגלה, מלכה, ותרצה.

ואם כן, למה זכו כל הנשים להנצל מהגזירה?

משמע מכאן שחמש נשים השפיעו על כל הנשים שגם הן התחילו לחבב את הארץ.

ואז זכו ולא נגזרה עליהן הגזירה.

מי השפיע על בנות צלפחד לחבב את הארץ?

הדבר הזה מפורש.

ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר, בן גלעד,

בן מכיר, בן מנשה, למשפחות מנשה, בן יוסף.

פירש רש״י, ולמה נאמר למשפחות מנשה בן יוסף?

אחרי שכבר נאמר בן מנשה.

אלא לומר לך שיוסף,

שחיבב את הארץ,

שנאמר ועליתם את עצמותיי מזה איתכם,

ובנותיו חיבבו את הארץ, שנאמר תנה לנו אחוזה,

השפעת יוסף על משפחתו הייתה כה חזקה,

עד שגם נכדיו וניניו ספגו לקרבם את חיבת הארץ,

והשאיר אחריו ברכה.

הבנות הללו, אפילו שהיו חמש במספר,

השפיעו על כל נשי ישראל לחבב את הארץ.

רואים השפעת הקטנים, הבודדים אפילו?

משפיעה על הכלל.

רבי פרדא,

הו אליהו תלמיד הדאבה תנא לארבעה מאז זמני וגמר.

היה לו תלמיד לרבי פרדא שהיה צריך לשנות לו ארבע מאות פעם עד שהוא הבין ולמד.

נפקה בת קול ואמרה לו

נייך לך דליספי על חייך ארבעה מאה שנין

או דתזכיית ודורך לה עלמא דעתי? מה אתה נוח לך?

נוסיף לך ארבע מאות שנים

חיים על כל פעם שהוא חזר איתו?

או, שאנחנו נזכה אותך ואת הדור שלך לעולם הבא.

אמר להם, בעינא דאזכה ענא ודארי לעלמא דעתך.

אמר, אני רוצה שאני והדור נזכה לחיי העולם הבא.

אמר להם הקב' ברוך הוא, תנו לו זו וזו.

ערובין נ״ד.

יש להבין, למה זכו בני דורו,

למה זכו בני דורו לאותו שכר גדול בלא עמל?

מה זה אומרים לו?

אתה רוצה אתה והדור. מה הדור עשה פה?

אלא כיוון שרבי פרידא הראה דוגמה של מסירות נפש,

שהתבטאה בענווה גדולה וסבלנות

ללמד ארבע מאות פעמים שיש עם זה עמל ויגיעה של הרבה ימים ולילות,

ובזה היה להם למורה דרך.

גם הם

למדו ממנו להתנהג ככה,

ולכן זכו כעת בשביל עצמם גם.

זאת אומרת, הוא השריש בהם

שכולם הפכו להיות בדיוק כמוהו.

התפעלו מהדבר והחלו להתנהג כמותו.

לכן היו ראויים כולם.

אומר הגאון החכם,

רבי ישראל סרנטר זכר צדי ורחה,

תשמעו מה הוא אומר.

תנו לי אדם אחד

שהוא בעצם ירא שמיים

ושלם במידות טובות,

כי אז יש בידי סיכויים שאחזיר את כל העולם לטובה.

ירא שמיים

ומידות טובות.

תן לי אחד כזה אומר.

שהוא בעצם ירא שמיים ושלם מידות טובות,

יש בידי סיכויים שאחזיר את כל העולם לטובה.

אנו רואים שאף לחטא וקלקול

יש ביכולתו של אחד לעוות ולהרשיע דור שלם,

כמו ראש אומות בית מדיין,

שהם התמסרו לבזות את עצמם והשפילו את גופם בכבודם.

בהפקרות של ביתו השפיעה על כל בנותיהם שהפקירו עצמן לזנות.

מצינו בגמרא,

במגילה כז,

שאלו תלמידיו את רבי זכאי,

במה הארכת ימים?

אמר, מימיי לא קיניתי שם לחברי ולא ביטלתי קידוש היום.

אימא זקנה הייתה לי,

פעם אחת לא היה לי קידוש,

מכרה כיפה שעל ראשה

והביאה לי קידוש היום.

אפשר היה לצאת ידי חובה בפת,

לקדש על הפת.

אבל היא הלכה, מכרה את הכיפה שלה יפה שעל ראשה

בשביל שיהיה קידוש היום.

כשמתה הניחה לי 300 גרבי יין.

כשמת

רבי זכאי,

הניחו 3,000 גרבי יין.

מפרש הרמב״ן, זכרונו לך בספר האמונה והביטחון, פרק ז.

אפשר, יש לומר,

מה שהיה מדקדק במצווה זו שלמד מאימו להיות נזהר בקידוש היום,

שכן למד שעשתה אימו

והוא עודנו קטן.

זה נשאר אצלו חרוט,

שאימא שלו מכרה את הכיפה ובשביל זה הזמין את גודל המצווה הזאת.

ממילא הוא התמיד בה, ולכן שאלו אותו, במה זכית להאריך ימים?

אז הוא אמר, מימיי לא קניתי שם לחברי ולא ביטלתי קידוש היום.

במה הוא זכה, חוץ מאריכות ימים?

לעשירות מופלגת.

הדוגמה והציור הזה של מסירות נפש וחביבות המצווה שהפגינה אמו במכרה את הכיפה שלה,

שהיא קישוט לה ותפארת לנשים,

ומוכנה הייתה לוותר על כתר יופייה כדי לחבב את המצווה.

דבר זה השפיע על הבן שהיה נוהג אף הוא במסירות במצווה זו,

ומן השמיים העריכו את מסירותם והוקרתם למצווה זו,

ונשתלם להם אפילו בחיים,

שנתעשרו ונמלאו מחסניהם באלפים של גרבי יין.

כזהו כוח של ההשפעה,

וזהו גורל הצדיקים וזכותם.

אמר רבי יחיא בר אבא,

אמר רבי יוחנן,

ואמרנה אמר רבי שמואל בן נחמני,

אמר רבי יונתן,

כל המלמד את בן חברו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה,

שנאמר, אם תשוב ואשיבך, לפני תעמון.

וכל המלמד בן עם הארץ תורה,

אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה מבטלה בשבילו, שנאמר,

ואם תוציא יקר מזולל, כפי תהיה.

פרש אמר שם הרשע זיכרונו לברכה,

כל המלמד תורה את בן חברו,

שגם חברו הוא בן תורה, ומביאו לשב בישיבה,

הוא זוכה ליושב בישיבה של מעלה, מידה כנגד מידה.

אבל המלמד בן עם הארץ תורה,

שלפי גזירתו לא יהיה בעל תורה,

כי כל המוליד בדומה הוא מוליד.

אבל הלומד עמו מבטל טבעו וגזירתו.

זוכה גם כן שהקדוש ברוך הוא יבטל גזירתו בשבילו.

כפי.

אתה מבטל את טבעו וגזירתו,

מידה כנגד מידה, אני אוותר כביכול את גזירתי.

יש לך כוח לבטל גזירות שלי.

מחזיר לי תשובה זה בגדר זה? יותר מזה.

כי זה המלמד בין חברו תורה,

המלמד בין עם הארץ תורה.

לא מחזיר אותו, מלמד אותו.

זה לא חילוני כאילו.

היה לו כבר. דתי, אבל עם הארץ.

אבל אם הוא מחזיר אותו בתשובה, קל וחומה זה?

לעילא ולעילא שאין למעלה מלעילא הזה. אין יותר מלעילא הזה.

אין דרגה ביהדות יותר גבוהה מזה.

אין יותר מזה. אפילו הנביא פחות מזה.

כי כל התפקיד של הנביא זה להחזיר את עם ישראל בתשובה.

מה התפקיד של הנביא?

נלך על זה להחזיר את העם בתשובה.

ב-48 נביאים ושבע נביאות לא הצליחו להחזיר את מה שהטבעת של אחשוורוש עשתה.

אז לכן

רש״י אומר בספר ירמיה שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה.

אמרתי מספר פעמים מה שהרב לופיאן היה אומר, זכר צדיק ברכה.

הוא היה אומר,

מוציא הכר מזולל כפי תהיה,

היה אומר, שמא תאמר כפיו של הבן איש חי?

לא.

כפיו של הגאון מווילנה?

לא.

כפיו של הארי הקדוש?

לא.

כפיו של מרן הבית יוסף? לא.

כפיו של הרמב״ם?

של רש״י? לא.

של הראשונים?

של הגאונים?

לא.

הוא הולך ככה, אמוראים, תנאים, איזה נביאים, משה רבנו, אבות הקדושים.

הוא אומר, לא.

כפי.

כמו הפה של הקדוש ברוך הוא ממש.

זה מזליק ברש״י לברך מישהו ברפואה שלמה. כן.

והוא בכל זאת... אם אין גזירה, באיך קוראים לו, בדם, מעיר רק ביתית,

אפשר לא... אבל אפילו אם היא בדם... אין דבר כזה, אין בדם.

והצדיק... אין, אין, לא.

דם זה דם.

צריך אדם למות פעם, אין מה לעשות. אי אפשר להשאיר אותו דבר. אבל לא לומד בי איסורים.

האיסורים זה לא הבעיה.

הבעיה זה לא האיסורים. כמה התפללו עליו?

ואי אפשר להגיד שאולי הבן אדם... מתוק.

כשיש זמן שאדם מיועד למות בו,

לא יעזור שום דבר. משה רבנו עזר לו. זה לא העם שבוע. לא. כל ישראל התפללו עליו?

לא עזר.

אמר להם בחצי היום.

בעצם היום.

זהו. לא תוכלו להזיז. אבל הקדוש ברוך הוא אמר, ואל תוסף דבר אליי. עזוב עכשיו, זה להיכנס. אבל את יום המיטה אי אפשר לדחות רגע.

זה היה רק להיכנס? זה היה גם בשביל... לא. אם הוא נכנס לארץ, הוא חי לעולם.

לא משנה עכשיו. הוא בעט תיקון והכול. לא בגלל זה. זה היה מגיע עד תיקון לעולם. לא, לא.

אבל בסך הכללי, כשיש זמן שנקבע על האדם, אין, נקצב, יש קצבה.

בזמן המשיח אנשים ימותו.

בסוף כן.

מגוף.

מגוף.

ביקרא משה לכל זקני ישראל,

עד ההוד הכתיב, בישישים חוכמה ואורך ימים תבונה.

למה זכו הזקנים שיגהלו ישראל על ידיהם?

ביקרא משה לכל זקני ישראל.

למה צריך את זה? שיגהלו ישראל על ידיהם.

אלא בשעה שנגלה הקדוש ברוך הוא על משה בסנאה.

אמר לך ואספת את זקני ישראל.

מיד וילך משה ואהרון ויאספו את כל זקני ישראל.

מה כתוב? ויאמן העם.

אמר הקדוש ברוך הוא, הרי אני פורע לזקנים על שעשו את ישראל להאמין בשמי.

תראה מי שגורם ליהודי להאמין,

מסחרו.

בשעה שאמר משה,

אלוהי אבותיכם שלחני עליכם.

אילו לא קיבלו הזקנים את דבריו של משה,

אפילו כל ישראל לא היו מקבלים.

אלא הזקנים קיבלו תחילה ומשכו כל ישראל אחריהם,

ועשו אותם להאמין לשמו של הקדוש ברוך הוא.

אמר הקדוש ברוך הוא, אני עושה להם כבוד,

ויהיה גאולת ישראל על ידיהם של הזקנים,

שנאמר ויקרא משה לכל זקני ישראל,

לפיכך הכתוב משבחן בישישים חוכמה.

אז הם גרמו להאמין,

הם סייעו על דבריו של משה רבנו,

מה הם זכו?

שגאולת ישראל תבוא על ידיהם.

כי הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר בריה ובריה.

והסיוע הורד בבית דבריהם או בכל עניין אחר?

לא,

רק זה שהם אמרו שהם מסכימים עם מה שהוא אמר.

זו התוצאה שם.

מי שעוזר למי שעושה למען השם

הוא חביבי מקבל שכר, חוץ מהנטפל לעושה מצווה כעושה מצווה,

יכול להיות שהוא המעמיד.

נגיד משה לא היה לוקח להגיע לאר סיני ולקח אותו באוטו.

אותו דבר. זה אותו דבר.

הנטפל לעושה מצווה כעושה מצווה.

יהושע בן נון מה היה עוזר למשה?

נטפל אליו וקצת משרת אותו פה ושם וזכה להיות המנהיג האחריו.

בקיצור רואים שהאדם לא יזלזל בכוחו,

אפילו אדם אחד יכול להשפיע על כל העולם כולו.

עמרם השפיע בטור גדול הדור. הבת שלו הקטנה השפיעה עליו וזה השפיע על כל הדור כולו.

חמש נשים הצילו את כל הנשים.

חמש נשים הצילו את כל הנשים

שלא ימותו במדבר.

רבי פרדה,

דור שלם הכניס לעולם הבא

בגלל שלמדו ממנו.

ראו אותו דוגמה ומודל לחיקוי ולמדו ממנו.

כל הדור זכה בשביל זה.

רבי זכאי, שלמד מאמא שלו דבר מסוים,

אריך ימים שהקפיד על מצווה אחת קלה,

מצווה קלה, קידוש היום.

עיקר הקידוש הוא בלילה, קידוש הרבה.

ובכל אופן, מה זכה? להיות עשיר גדול ומופלג וגם לאריך ימים.

זאת אומרת,

ואם אדם זה בדברים כאלה, אפילו במצוות קלות,

אדם שמלמד תורה את בן חברו,

מובטח לו שהוא זוכה ויושב בישיבה של מעלה ומלמד בין עם הארץ.

אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה ובטלה בשבילו.

אתה מבין מה מדברים?

זה ג'מבורי בורנטו.

רק אנשים לא יודעים להבין, להעריך לו כלום. אתה מבין? בשבילם זה פלוני.

פלוני.

בעזרת השם,

נעשה ונצליח ונמשיך.

ונשפיע.

הקדוש ברוך הוא יערע עלינו ממרום כל טוב, אמן סלע. אמן. ולכל הנטפלים לעושי מצווה.

אמן.

רבי חנניה.