הלכות חנוכה למעשה – הדלקה, ברכות ומנהגים בבית ובבית הכנסת

 - - - לא מוגה! - - - 

אומר אותו בחור ישיבה אני מתכוון שלא נצאת ידי חובה בהדלקה של האבא כוונה נגדית לא תעזור כמו שכתב מרן בבית יוסף בסימן תרעז שכאן הוא יצא ידי חובה באופן אוטומט ברגע שהאבא הדליק בבית יצא בזה ידי חובתו חילה הילד שעכשיו בר מצב התחתן הלך מהבית עכשיו יש לו ספרים בבית האבא יכול לתת ספרים אם מי שהוא רוצה או שזה שייך לבן שייך לבן שייך לבן כן כי הספרים האלו קיבל אותם במתנה לחתונה מלא הם שייכים לבן סומך על שולחן עי היה היה סמוך עכשיו הוא כבר לא סומך על שולחן אבי סומך על שולחן אבי ולכן בחי גבנה כדאי ש כדאי שודיע לה יגיד לא תראה הספרים שלך תפסים ממקום אין לי מקום בבית תבוא תיקח אותם ידיע לו שיבוא יקח אותם מבחינת ההלכה עכשיו הילד הזה כל עוד שלא יתחתן האבא יכול לקח ספרים לתת למי אני אחרי שהתחתן כבר לא כן בדיוק מצווה בו יותר מבשלוח. יותר מהודר יותר טוב שהוא בעצמו יזכה ויברך יותר טוב ממה שיתן לאחרים. כן אדם הולך בגול כן בחנוכה הוא יכול לבוא הלך בולם יכול להיות לא אלא יתן את המפתח לשכן השכן שלו יכנס בשעה 5 בערב ויק בשבילו את נרות החנוכה דוגמה שולך אני יכול ללכת בבית של אנשים שוב אתה הולך לבקר את הבן שלך אבל אחר כך שוב אותו דבר אז אתה תיקח תחמל את המפתח של הבית ותדליק בשבילו בכל אותם ארבעה ימיםלא לא לא צריך לכתחילה שיהיה בבית כן הרב אין בדורי מוסה במחנה שלנו עם כל מה שקורה המרלות הזאת האם ילדים שלנו מסגרים להבין להכבד שזכייתו מציעתו שייכת להבעל או משום אם הוא לא מבין זה בעיה שלו אני אומר לך את ההלכה אנחנו מסבירים את מה שנאמר בגמרא הגמרא באבן מציעה דף יב אומרת שם אמר רבי יוחנן לא גדול גדול ממש ולא קטן קטן ממש אלא קטן ואינו סמוך על שולחן אבי זה כמו גדול יציאתו לעצמו גדול וסמוך על שולחן אבי הרי הוא כקטן מציאתו לאבא אז כאין מציאה כך גם הפיס גם הפיס הוא דו למציאה שלא טרח ולא יגע עליה ולכן גם שמה הנה הראוי שיתן את הכסף לאבא. אז אם הילד הזה לא מבין את ההלכה ולא עושה כמו הלכה, זה בעיה שלו. אבל אם הוא כן ירא שמיים בא לשאול אותנו אז בוודאי שהכל שייך לאבא. גם מבחינת החוק שלהם האבא נחשב אפוטרופוס הם לא יתנו את זה לילד. אפילו אם הוא יבוא עם השטר הם לא יתנו לו. יבקשו שהאבא שלו יבוא כדי שיקח את הכסף. שרי יכול להיות בן שהוא בן ששמע אתה בבית כן יכול לדכ אלמנה שאין לה אין לה אין לה מי שדיג בשבילה יכול ללכת להדליק בשבילה כן אחרי שגמר בבית שלו ילך לבית של יברך וידליק לה כן נר שיש לו שתי פיות עולה לו בשביל שניים יש הרבה מהחנוקיות שאין במך מכל שמונה תאים שמונה מכלים אלא הכל מכל אחד התחתית הוא אחד אפילו אחי זה לא נורא כיוון שלמעלה הפתילות מחולקות כל אחד בפני עצמו ולכן אין שום בעיה ויוצא בזה גם ידי חובת ההידור בכל הלילות יכול לכתחילה לקנות חנוקיה כזו אין בעיה מילה קערה שמן והקיפה פתילות אם קפה עליה כן היא כל פתילה עולה בשביל נרחה אחד לא קפה עליה כלי אפילו לנר אחד אינו עולה לפי שהוא כמדורה הגר ולכן יש לו להיזהר להעמיד הנרות בשורה שווה ולא בעיגול דע כמדורה מותר להדליק בפמותות שקוראים למפה מאחר שכל נר מבדיל מובדל הרבה מחברו זה הרוג שעושים נרות אפילו בשעווה כ שאין לדבקן ביחד ולהדליקן דבוק עם דורה אפילו בשבת ויום טוב יזהרו שלא לעשות כן בנרות הגמרא בשבת כארת שאם אדם אין לו חנוקיה ורוצה להדליק בכוס הזה גם כן אפשר אפילו בלילה השמיני יניח כאן שמונה פתילות וגם בזה יוצא ידי חובה בלכתחילה בתנאי שתהיה הפרדה בין הפתילות אבל אם הפתילות קרובות מאוד והשלהבת מתחברת למעלה זה נקרא אבוקה ולא יוצאים ידי חובה באבוקה אלא אם כן יהיה מרחק בין פתילה לפתילה לפחות 2 סנטימטר ואז הלהו לא מתחברת עם הפתילה השנייה קפה עליה הכלי ואז כל פתילה נשארת בפני עצמה רק בזה יוצא ידי חובת האידור הלא וכי לא עגול לאטו עגול לא טוב בלכתחילה כי מרחוק זה לא נראה טוב. מרחוק אתה רואה את זה ערימה של אש. אתה לא רואה את זה את מספר הנרות המדויק. אבל זה בלכתחילה מה שאתה אומר. אנחנו מדברים על בדעוה. דעוהד דבר אחר. אז גם בכוס שהניח שם את הפתילות, גם בזה יוצא ידי חובה. בפרט במרות שעווה האחד מחמם את השני והנרות שבאמצע הם מתחילים להימס. לפעמים הוא נופל על השני וזה נעשה כאבוקה וגם זה לא טוב. לכן גם החיילים בצבא חייבים חייבים גם הם לעשות את הכל על פי ההלכה. לפעמים יש חייל שההורים שלו או שלא דתיים או שאין לו אבא ואותו החייל כן חייב להדליק שם בצבא. אז אין לו חלוקיה. מה הוא עושה? הוא לוקחים פגז פגז עוד דבר אחר. מלא את זה נפת מכניסים לתוך זה סמרטות ומדליקים אין לך בוקה גדולה מזה בוודאי שגם בדעבד לא יוצא ידי חובה אלא צריך להשיג נרות יקח שמן פטילות או לפחות נרות כדי לקיים את המצווה כין לעצמו כבר בימים האלה ברוך השם בכל מטבח יש נרות בדרך כלל האפסאי יתן לו יכין את עצמו יומיים שלוש קודם כדי שהוא יוכל לקיים את המצווה כהלחתה בצורה מושלמת הרי למדנו עכשיו אם אדם עניין לו בנר אחד גם יוצא אבל למה פה בדעוה שיראה כמו אבוק לא זה גם אחד לא זה לא נר הנס בבית המקדש היה במורה שהיה בפתילה זה היה נר לא היה בבית המקדש לדורה ולכן לא במדורה ולא באבוקה בשניהם גם יחד לא יוצאים ידי חובה גם בדיעבד כן לא שניק בפוס מונה אחד בסים בסדר אם הוא רוצה באחד אני מסכים אבל אם הוא רוצה להדר גם אז בדרך כלל בכוס כזה אפשר ההיקף של הזה הוא 23 סטימטר אז תעשה מרחק בין פטילה לפתילה 2 סטימטר זה בסדר זה יהיה מפוזר יפה והשלת לא תתחבר וגם בזה יוכל לקיים את המצווה בצורה מושלמת אבל ההדגשה היא הן בנורות שבת והן בנורות חנוכה צריך להזהר שזה לא יהיה כאבוקה ולכן אותם החבדקים שמדליקים את המנורה ברחבת המשביר אין לענות אחריהם אמן כי שם הם לא מדליקים בנר הם מדליקים בלפיד הרי עכשיו יש ברוך השם רוח שערה עושה דברו החורף התחיל ברוך השם ברצינות אומר להם תשים צים זה יכבה מה הם עושים שזה לא יכבה הם לוקחים לפידים הלפידים שאתה לוקח בשעת הכנסת ספר תורה את זה מביאים שם מזה הם מדליקים אבל לפי מה שקראנו אתה זה לא טוב זאת ועוד בקוש אנחנו מתים לברך בבית הכנסת שם רחבת המשביר זה לא בית הכנסת ואי אפשר לברך שם מי שמברך מברך ברכה לבטלה מדינה אבוקה יש שמה שני אבוקות שלוש כל יום יש מספר אבכות זה זה לא הבוקה שהכל נהיה. בסדר? אבל גם אבוקה אחת היא לא שרה כלום כי זה לא נר. צריך שיהיה נר ולא אבוקה. אבוקה לא עולה אפילו לנר אחד. זה לא שזה לא עולה לארבע לפי מספר ה אלא גם לאחד לא. למה? כמו שאמרנו צריך שיהיה דומה לבית המקדש. בית המקדש היה הנס בנר ולא באבוקה. לכן לא אבוקה ודא מדורה ושמה זה לפיד בעלמה. שמה זה פרסומי. הרי הם יכולים לקחת א חלקיה קטנה תראה בוא נעשה פרסומי דניסה במקום שמונה נרות או להדליק במקום בומר שמר אחד אני הכנתי 10 מיליון טון עצים אני אדליק מדורה אומר הברך וציוה להדליק נר חנוכה זה מדורה יפה יראו את זה מתל אביב אפילו אתה צריך אתה צריך לראות מה היה בבית המקדש איך היה הנס ולזה לתרגם את המציאות ככה אנחנו עושים כאן זה לא רק בעומר ומה שהם עושים עם הנפיד הם מברכים זה הבעיה אתה אומר בלי ברכה אבל הם מברכים ולכן אני מדגיש מי שיזדמן שם יזהר לא לענות אחריהם אמן כיוון שהברכה היא ברכה לבטלה יכולים לקחת חלוקי הקטנה עםות רגילים ולברך על זה אחרי זה להביא את ה כן למה לא סתם להדליק למה לא אין בזה אין עוון להדליק גם את החנוקיה הגדולה רצה לפרסם את הנס מביא את המנוף מחדוש זה יפה הכל טוב ויפה אבל לברך על זה אי אפשר והבעיה היא שהם לא מביאים חנוקיה קטנה כמו שאתה הצעת הם מברכים על הפידים האלה זה הבעיה ואמרנו שהברכה היא לבטלה אמר שמת אפילו אם היה חנוקיה קטנה כיוון ששם זה לא בית כנסת אז יש שמה שתי חסרונות גם וגם ולכן אמרנו שאין לברך זה לא משנה מי האדם הזה המברך? אם הוא ספרדי, אשכנזי, אם הוא חבדניק, או דבר אחר, אין בזה ויכוח בפוסקים. הרי הכלל הזה שקראנו הרגע, קראתי את דברי הרמה. הרמה הוא שאמר שאין לברך גם על אבוקה וכיוצא בזה. כך שבזה, בפרט הזה אין לנו ספק, אין לנו מחלוקת. ולכן להלכה ולמעשה צריך למחוט בידם. ילד בן 12 שדליק שם השם אני הייתי שמח שידליק ילד בן 12 אבל הם מביאים מכבש ברבע מדרת מלך והם נותנים או לראש העריה או למישהו אחר הם נותנים לאנשים גדולים הם עושים מזה טקס גדול ועושים גם עוון גדול של ברכה לבטלה כותל בכותל נותנים לאדם בכלל חצי משטרה שבכלל לא שומע בכל לילה טוב שם בכותל הנסים קודם כל היית אתה חובה בצורה משלומת הנר משמן זית הנר הטוב מדליקים בפנים אני בד כלע זה טוב אחר כך על הגז הם נותנים לקצה למשטרה זה בלי ברכה קצים לא יודע לברך הביח כדאי שיעשה ככה או שני שעבר טוב יותר טוב שיהיה הכל שעווה אפילו שו אחד ז אפילו אחי אפילו אחי מותר יותר מודע שהכל יהיה אותו דבר זה עדיף יותר גם נר איש ובתו נר אחד מספיק אבל המהדרין מן המהדרין הגמרא אומרת מכאן ועלך נשיא והולך אחד בכל לילה עד שבלילה האחרון יהיו שמונה ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר אגב יש שומרים וכל אחד מבני הבית ידליק וכן המנהג פשוט וזהרו לכל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד כדי שקר כמה נרות מדליקים מחלוקת בהסבר הגמרא שם בשבת כאמרת שהמדרין מדליקים לפי מספר נפשות הבית יש לו חמישה אנשים בבית מדליק בלילה הראשון חמישה ההמשך מאדרים ונמהדרים כל לילה מוסיף ועולה לפי בית שמאי להפך אבל הלכה כבית הלל כמו שרמזו חנוכה ראשי תיבות חטא נרות והלכה כבית הלל השאלה היא אלה שעושים מהדרים מן המהדרין שמוסי ועולה צריכים לתת גם לבנים להדליק נר לכל אחד ואחד מבני הבית או עושה מהדרין מן המהדרין והוא מוסיף ועולה כל לילה עוד נר אז ממילא בנים לא צריכים להדליק כלל זו המחלוקת שיש בין התוספות והרמבם ואשכנזים נוהגים בזה כדעת הרמבם שלא רק האבא בעל הבית מדליק אלא גם הבנים אבל אנחנו נוהגים בזה כדברי התוספות ומרן מרן פוסק האבא בעל הבית ומדליק ממילא הבנים אינם זקוקים, לא צריכים להדליק כי המהדרין אל המהדרין אינם צריכים לעשות את המהדרין אלא זה כולל את הכל והכל מכל כל כך שאין צורך שהבנים הדלקו גם רבנו הזה ברוך השם יש לו חנוקיה והוא רוצה להדליק כסף יש לו הכל יש הוא רוצה להדליק שידליק אין עבד להדליק אבל זהר שלא לברך ברכה וציונו להדליק נר חנוכה אינו רשאי לברך כיוון שהוא כי הוא לא חייב הרי אבא שלו הדליק הוציא אותה ידי חובה איך הוא יברך וציונו להדליק נר חנוכה הדרכה היא לבטלה לכן בין ילד בן או בת אחרי גיל בר מצווה או בת מצווה אסור להם לברך כיוון שאבא מברך פותר אותם מוציא אותם ידי חובה כך שאין לו היתר לברך ברכות לבטלה אבל אם ילד הזה ילד בן שבע הוא רואה את החברים שלו האשכנזים מברכים גם יש לו חנוקיה רוצה לברך טוב, ילד קטן תעזוב אותו לנפשו, לא צריך למחות בידו כיוון שיש מי שתיר לגדול אפילו אם ההלכה לא כן, סומכים על זה בילד קטן. הרי כתבו התוספות בעירובין צז שאין חינוך בלא תיסא את שם השם אלה לשבא אבא לא ניצו מוזר על זה. כך שאם הילד מברך ילד קטן אל תתעסק איתו. אבל אם הוא אחרי בר מצווה צריך למחוט בידו להסביר לו שההסבר של התוספות הוא העיקר להלכה לדידן כמו שכתב מרן ואסור לו לברך ברכה לבטלה שלם האבא מותר לו לצייע לבן לברך המוקה למה לא למה לא אין שום איסור אתה יכול ללמד אותו את כל הברכות גם את הברכה הזו אמרנו שאין לו טיסא אם אין לו טיסא איזה ברכה שהיא לאו דווקא הברכה הזו בכל מכל כל הכל מותר פעם אני יושב בחדר שלי אני שומע מקהלה שרים את השבע הברכות מי חתן מי התחתן בבניין שלי ירדתי לראות ראיתי שם הצגה שלמה השכנים כנראה היה להם איזה חתונה והילדים רצו הלכה למעשה אחד מהמנערים שמה שיחק את התפקיד רב לקח בידו קוקה-קולה ואמר להם סרי מרנן הוא העמיד שניים מהחברים שלו אתה חתן אתה קלה ושר את כל השבע ברכות בשמלכות הוא לא אמר להרח השם ואלוקינו והם שרו יחד איתו אשר ברס עשם לשמחה הכל לא מחיתי בידם לא אמרתי להם זה ברכות לבטלה זה אין כאן חתן אין קנקה דברים מטינים הכל מותר הם ילדים קטנים מה אתה רוצה מהם התורה לא עשרה עליהם מר ברכה לבטלה וחכמנו נתנו לנו מצוות חינוך על כל התרייג מצוות חוץ מעליו לא תיסא את שם השם אלוהיך לפי דברי התוספות בזו את החינוך אז הם רוצים להתאמן כנראה הילד הזה החליט להיות רב בישראל הוא רוצה להתחיל תרגיל באש חיה אחרי זה הוא שתה את הקולה ושבר את בהם אמרו משכח ירושלים זה היה מפלסטיק שבר את מכה אחת טוב שיעשו את הכל מה יש בזה אין שום עוון אין כאן איסור ברכה לבטלה אם זה שבע ברכות אם זה ברכת החנוכה או דבר אחר תעשוב אותם מנפשם עד הבר מצווה הגבה מותר אחרי מצווה תמחה בידו כי בזה לדידם זה יהיה ברכה לבטלה שתי דרות גם אם יהיה להם ארבעה דירות אסור לבנים לברך יש להם שלושה מפלסים או ארבעה והילדים נמצאים במפלס הזה העליון התחתון כל הדברים האלה יפים יכולים להדליק בכל הקומות אבל ברכה יש רק ברכה אחת רק האבא בעל הבית מברך כולם סמוכים על שולחנו ואסור להם לברך אפילו אם הבן לא נמצא נמצא בישיבה או שנמצא בצבא ויוצא בזה האבא מברך פותר אותו מציא אותו ידי חובה עד החתונה הוא סמוך על שולחן אביו מנסור לו לברך למרע ימשיבה אפילו שרב הימים הוא בישיבה אף על פי כן לא מסתכלים על העוברה מסתכלים על העתיד ולכן הוא נחשב כסמוך על שולחן אביו ואסור לו לברך את ההגדרה הזו שהוא נקרא סמוך על שולחן אביו כך הסביר ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטיה והוא למד את זה מהגמרא במסכת כתובות מז שם הדוגמה של הגמרא אמה העבריה מציאתה לאביה מזה אתה למד שהיא נחשבת סמוכה על שולחן אביה המציאה לאבא ומה גם פה הרי כולנו יודעים כשאבא מכר את בתוה מי נותן לה אווכל האדון לא האבא אז אם האדון נותן לה את האוכל מה פתאום שהמציאה תהיה לאבא הרי באהבה מציעה יב אמר רבי יוחנן לא גדול גדול ממש ולא קטן קטן ממש אלא גדול וסמוך על שולחן אביו נקרא קטן קטן ולא סמוך על שולחן אביו נקרא גדול עכשיו מבחינה ממונית היא לא מקבלת מהאבא אוכל אז מה פתאום שאת המציאה תיתן לאבא הרי היא לא סמוכה שולחן האבא הגמרא מסבירה משום איבה אומר רשי אם לא היינו נותנים ללאבא את הנציאה כשתגמור את השנים היא תרצה לחזור לאבא הוא לא ירצה לתת לה אווכל ולכן על שם העתיד כבר בהוה אנחנו מחשיבים את הסמוכה על שולחן אביה והמצאה לאבא היא נקראת סמוכה על שולחן האבא אז מה שהיא תשתחרר בעוד שש שנים אתה כבר מחשיב אותה היום סמוכה על שולחן אבי הבחור ישיבה הזה לא צריך לחכות שש שנים יגיע החופש עוד שבוע שבועיים שבת חופשית הוא ילך הביתה או מגיע חודש ניסן בין הזמנים הוא ילך לבית מה האבא אז לא נותן לו לאכול ולה שנותן לו כל שכן אם האבא גם משלם בעדו שכר לימוד בישיבה אז אין לך סמוך על שולחן אבי גדול מזה ומנה מה שהוא נמצא בינתיים בארבע קירות של הישיבה וכיוצא בזה זה לא מפקיע את המהות שלו הוא נחשב כסמוך על שולחן אביו לא יודע של כן לפי הקבלה יותר טוב שיקדים כן ההלכה הזאת טובה גם בשביל החייל גם החייל הזה נכון שבינתיים הוא נמצא בצבא אבל בוא ונאמר מחר יחליטו שהיחידה שלו מיותרת שהצבא לא צריך אותם יש להם עודף חיילים מפרקים את היחידה שלהם אומרים לו תלך הביתה נו האבא שלו לא יקבל אותו בוודאי שהוא יקבל אותו בזרעות פתוחות אז הוא נקרא עדיין בגדר סמוך על שולחן אבי חופשה מהצבא כל שבועיים הוא בא אבא מקבל אותו ולכן לא צריך לראות אם באותו לילה בליל החנוכה הוא נמצא בבית או מסתכלים באופן כללי על העניין כמו שלמדנו את הנושא מדינה מה העדרי ולכן אסור לו לברך אפילו אם הוא רוצה להדליק בצבא שם לחומרה יש לו נרות והוא רוצה להדליק למה לא שידליק אין עבן להדליק בצבא אבל לעניין ברכה עד החתונה ועד בכלל עד אותו הלילה אסור לו לברך וציונו להדליק נר חנוכה הרב אם לא כל כך בקי בהלכה אז נגיד ידליק אחרי החרי הזמן שהרמב"ם אומר כבר שלא י לא נר לא נורא בדיעבד הוא יוצא ועדיין אסור לו לברך אלא אם כן עם האבא שלו חילוני אבא שלו קיבוץניק והוא ברוך השם זכה וחזר בתשובה אז בוודאי שהוא כן חייב לברך כי האבא שלו לא מדליק אפילו אם תאמר הוא סמוך על שולחן אבי אבל האבא שלו לא מדליק כדי שיפור אותו זה משהו אחר אבל אם האבא שלו ברוך השם ירא שמיים מדליק את נת החנוכה מדקדק בהלכה בדיוק או לא אבל עקרונית הוא מדליק ומילא הוא פותר גם את לבנים ואסור להם לבנים לברך בין אם הם בישיבה או במקום אחר מברך ומדליק בלי ברכה ברכות אינם מעקבות נכון ברכות לא מעקבות אפילו אם האבא שלו לא ידע לברך סוף סוף במציאות ברוך השם הוא הדליק ברגע שהדליק הוא זכה וזיקה את כל הבנים הוציא גם אותם ידי חובה ממילא אסור לברך אסור לבן הזה לברך המרשם מוסיף יותר מזה על פי דברי המרשם ועוד מאחרונים אפילו אם תאמר הוא לא סמוך על שולחן אביו, תתעלם לרגע מהגמרא הזו, הרי ראש הישיבה דואג לבחור הזה די מחסורו, נכון? ברגע שראש הישיבה הדליק בבית המדרש, אז הוא נחשב כאחסיני אורח אצל ראש הישיבה אז ראש ישיבה פתר אותו. אם לא האבא, אז ראש הישיבה. ממה נפשך? יש לו מישהו שדואג לו? הוא עדיין לא עצמאי. לא נול ממה נפשך או האבא הוראש הישיבה פתר אותו ואם הוא יברך הדרכה תהיה לבטלה. זו הטענה של המרשן ועוד מגדולי האחרונים. ולכן אמרנו לעניין ברכה כדאי שאדם הזה יזהר ולא יברך ברכות שהם ספק ברכה לבטלה. נר שיש לו שתי פיות עולה לו בשביל שניים. יש הרבה חנוקיות שהמכלים לא מופרדים. אין שמה שמונה מכלים מופרדים, אלא יש שמה שמונה חורים ששם אתה שם את הפתילה. למטה המכל של השמן הוא אחד. אף על פי כן זה נחשב כשמונה ולא כאחד. לא חייבים לקחת שתהיה חנוקיה עם שמונה מכלים פרודות אלא גם אם זה מכל אחד יקשר בלכתחילה. יותר מזה מרן אומר הרי בזמנם היו מדליקים בחוץ. יש שני שכנים אני שם בקצה האחד בחנוקיה כאן פתילה בשביל ראובן בקצה השני של החנוקיה בשביל השכן השני שמעון למרות שהמכל על השמן היא אחד פילחי שני השכונים כל אחד יכול להדליק בקצה השני של החנוקיה הזו ולצאת בזה ידי חובה כל וחומר אחד שמדליק בלילה השני והשלישי ועושה את נרות האידור לא אכפת לנו אם זה מכל אחד שניים או שלוש בכל מקרה הולכים לפי הפתילה וכל פתילה ניכרת בפני עצמה בזה אין שום בעיה מילה קערה שמן והקיפה פתילות אם כפה עליה כלי כל פתילה עולה בשביל נר אחד לא קפה עליה כלי אפילו לנר אחד אינו עולה לפי שהוא כמדורה אם הפתילות קרובות מדי והשלהבת מתחברת זה נחשב כמדורה כאבוקה וזה פסול במצוות הדלקת נר חנוכה צריך שיהיה מרחק לפחות עוד שני סנטימטר בין פתילה לפתילה ואז גם השלבת לא תתחבר ויכל לקיים את המצווה כהלחתה אני קורא סימן תרכע סעיף ה סעיף ה מרן בסעיף הזה מפרש לנו היכן מניחים את נרות החנוכה איפה החנוקיה צריכה להיות מה ההידור ברכתחילה ומה בדיעבד נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ. אם הבית פתוח לרשות הרבים מניחו על פתחו. ואם יש לו חצר לפני הבית מניחו על פתח חצר. זאת אומרת אם אין לו חלון שפונה לרשות הרבים אז לפחות יניח את זה ליד הכניסה בצד שמאל אבל בחוץ היינו בחדר המדרגות. לפחות בחדר המדרגות העולים ויורדים יראו לפחות את החנוקיה אין כאן הרבה אנשים אבל מעט לפחות כן יראו היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים בשעת הסכנה שאינו יכול לקיים המצווה מניחו על שולחנו ודיו זאת אומרת כל זה בלכתחילה כשאפשר אם אי אפשר הגמרא מסיימת שגם אם יניח את הנרות על השולחן שאין בזה בכלל פרסומי דניסה אפילו אחי מניח על שולחנו ודיו הרן והרטבה שואלים מתי אנחנו אומרים שרק על שלושה העבירות החמורות עבודה זרה גילוי עריות ושפיכו דמים רק עליהם יהרג ואל יעבור אבל נבלה טרפה חזיר או דבר אחר אתה אומר לו שיאכל יעבור ולא יהרג כל זה בזמן רגיל אבל בזמן שיש גזרות יש מד שם על הכל לא רק בדאורייתא אפילו דברים דרבנן אפילו על מנהג אפילו על רקתה דסנה יהרג ואל יעבור תודה הגמרא דנה בזה בפסחים כה בסנהדרין בכמה מקומות אפילו אומרים לו לאדם הזה תחליף את הסרוך השרוך צריך להיות אדום לא שחור אם לא תעשה כך אם לא יחליף את השרך משחור לאדם יהרגו אותו ימסור את החיים שלו ולא ישנה את השרך עד כדי כך אז כאן גם פה אצלנו מה אתה אומר בשעת הסכנה מנחל שלחמדיו שיעמוד יהיה גבר עם סרת החיים שלו יעמוד בניסיון למה התירו לו לעשות כך איך את המצווה ב בסדר אבל הוא מוריד דרגת המצווה הרן והרדתמה אומרים תירוץ אחר הם מסבירים שיש הבדל בין דבר שאני עושה פעולה בקום ועשה אוכל את החזיר או מחליף את הסרוך לבין פעולה שהיא בשבן תעשה רק בליו ייסורי דאורייתא או דרבנן בזה שיך במשעת השמרג ואני יעבור אבל כאן זה רק עשה מה ההבדל מה לי עשה מה לי לא תעשה כאן מה הוא צריך לעשות להדליק את החנוקיה אם הוא ינסה להיות גיבור ינסה להתגבר עליהם מה הוא יגיד? אני ידליק בחוץ. יכולים לקחת אותו מיד לבית הסו הרי גם תקיפה בשעת הסכנה יקחו אותו לבית השער אם שם בבית הסער אתה תדליק אתה לא תדליק לא בחוץ ולא בפנים אז מה הוא עלתה ולכן בעשה לא נאמר הכלל הזה של יהרג ואל יעבור דוגמה שנייה הגמרא מספרת בשבת מט תפילין צריכים גוף נקי כאלישע בעל כנפיים למה קראו ללישע בעל כנפיים הגמרא מביאה את המעשה חוטה הרשעה גזרה שלא לכת עם תפילין והוא הניח תפילין והלך ראה אותו השוטר ברח ממנו עד שהשיג אותו הוריד את התפילין מעל ראשו אמר לו מה זה בידך אמר לו כנפי יונה וככה היה נעשה לנס והיה בידו יונה ולמה הוא ענה לו יונה הגמרא אומרת כמו שהיונה כנפיה מגינים עליה כך גם עם ישראל וכולי זה המעשה של הגמרא שואל הרן מה זה אתה אלישע בעל כנפיים משבחים אותך חכמים נותנים לו שם צלש איך הוא עשה דבר כזה הרי בזמן השמ אפילו הרקתה דסנ ירג ואל יעבור על הסרוך כל וחומר כאן על מצווה תפילין דאורייתא אז מה אתה פוחד למה אתה בורח מהשוטר אם השוטר הגיע עליך תגיד לו דוגרי אני מניח תפילין שימסור את החיים שלו זה הדין ירג ואני יעבור שהוא אומר הרן זה בלבין כאן אם יקח אותו השוטר לבית השער שם בבית הסוער יתנו לו להניח תפילין ודאי שלא ואז בעל כורחו הוא התבטל מהתפילין ולכי הוא מסיר בידם אז בחיגון זה בביטול עשה לא נאמר את הכלל יהרגע ל יעבור אלא דוגמאות שהביאו הראשונים הטבע בדוגמה של נר חנוכה והרן בדוגמה של תפילין וכן על זה הדרך על דף כמ ברוך השם אין לנו בעיה לא עם מר חנוכה ולא עם תפילין אבל יש לנו בעיה אחרת לפי הרמבן אחת מהתרייג מצוות והורשתם את יושבי הארץ מצוות עשה להתנחל להיות כאן בארץ ישראל והיום קופים עליך הדוד באמריקה אומר אם אתה רוצה דולרים תחזיר תן להם לגויים ואתה מפסיד את מצוות בורשתם תגיד האם צריך גם לסכן חיים בשביל זה או לא צריך לסכן חיים לפי דברי המנחת הילוך בדעת הרמבם צריך לסכן חיים תסביר את הפסוק מה זהרשתם אתה בא לארץ בארץ ישראל היו אז 31 מלכים מלכי קנן וכולי אתה צריך להילחם איתם נכון הרי בכל מלחמה יש מחיר כזאת וכזה תאכל החרב אפילו אחי אתה לא אומר זה פיקוח נפש אנחנו נישאר בעבר הירדן אין דבר כזה אלא בני גד בני ראובן היו החלוצים ואחרייהם כל עם ישראל הלכו ולחמו למרות שהיו עבדות כל מי שקורא ספר יהושע היו עבדות לצערנו אם כן איך אתה עושה דבר כזה זה הפשט של הפסוק והורשתם אתה צריך להילחם גם אם יש מחיר ולכן המנחת חינוך בדעת הרמבם נותן שכאן המצווה הזו שונה מכל הדברים האחרים אז אם כך כמו שאז אולי גם היום בזמן הזה יש את החיוב הזה ולכן אפילו אם יהיה לכישוב של פיקוח ח נפש אתה לא יכול להחזיר קל וחומר אם יש לך רק חשבון של דולרי עם כסף לך יוצא וזה זו טענה אחת טענה השנייה חרן זה הרדבה מה שאמרנו הרגע שנחשיב את המצווה הזו כמו המצווה של תפילין נר חנוכה וכך יוצא בהם ובדברים האלה בשב תעשה אתה לא חייב לסכן חיים למה לא שייך בזה אפילו בשעת השמן כיוון שבזה בחיגנה וביטול עשה לא אומרים הרגל יעבור זו המחלוקת שמסתעפת מהדוגמה שלנו כאן אין פה ש יכול להיות יכול להיות שכאן אנחנו איך אומרים בלכתחילה אל תכבוש זה נקרא שב תעשה אבל כבר כבשת כבר הכל בידך אתה נותן להם את זה הנתינה היא באמת בקום מעשה זה לא בשב אל תעשה כן כאן יש את הבעיה יותר חמורה זאת ועוד יש מחלוקת אם יש בזה גם לא תחונם האם בישמעלי שאנד עבודה זרה האם יש לו תחונם או לא גם זה עצמו מחלוקת נכון שבזה אנחנו פוסקים הלכה כדעת הרמבם וסיעתו משמע מהרמבם שבשמעני שאמד עבודה זרה יש יותר בדבר אבל הבעיה היא שוב אתה מסכן כאן השיקול כבר יהיה הפוך אדרבה כשאתה מחזיר להם אתה מסכן את אותם האנשים שגרים באותם היישורים ולא רק אותם אתה מסכן בעקפין את כל עם ישראל, את כל יושבי ארץ ישראל. ב-20 שנה האלה, כל כמה שנים אנחנו עוד נסגה ועוד נסיגה מקפלים אותנו לאט לאט זורקים אותנו לים. יהיה לנו הרבה דולרים. כשנגיע לים אמריקאים יתנו הרבה כסף אבל להישאר פה אתה רואה שלאט לאט הם דוחפים אותנו. היום זה שם, מחר זה כאן וכן על זה הדרך. הרי הם לא מסתפקים במעט. הרי הרשע הזה אומר בנק בעומר הזה עוד חמישה חודשים הם יודיעו מדינה פלסטינאית והבירה שלה כאן ירושלים הרי עכשיו הקרב התחיל לא מדובר על חברון או על שכן עכשיו מדובר על ירושלים ואחרי שתיתן לו את ירושלים נניח שתוותר לו תן לו את המזרח ויוותר על המערה יגיד גם כתמון שני גם דרייסים גם זה שלום את יודע מה זה דריסין ארמוס וכן זה הדרך דחזל גמור אז אצל להם התאבן אף פעם לא יגמר. הם לא ינוחו ולא ישקטו עד שלא יראו כאן אף יהודי. ולכן הטענה היא לידח גיסה שכאן כשאתה נותן להם זה לא רק בעיה של עשה או לא או לא תעשה אלא הבעיה היא כאן אתה מסכן את האנשים פה כשאתה נותן להם שהם ישטו למעלה על ההר ואנחנו בשפלת החוף הם למעלה ואנחנו למטה סכנה גדולה שאין כדוגמתה זה למעשה הוויכוח שיש בין חכמי דורנו ולצערנו יש פתרון קל מאוד וטוב מאוד נתפלל טוב יבוא מחר מלך המשיח יתקן עולם במלכות שדי והרשעה כולה בעשן תכנאה הם יעופו מכאן תנדפו יעיף את כולם הכל יבוא על מקומו בשלום בלי ששערת ראשו של יהודי תיפול ארצה זה הדבר הקל ביותר וזה תלוי בנו כוחנו כמו שנאמר בפרשת השבוע יעקב אבינו הכין את עצמו דורון תפילה למלחמה צריכים להתכונן לשלושה דברים אז הצבא מכין את עצמו למלחמה אנחנו נכין את עצמו צמנו לשני הדברים האחרים והשם יעשה יכפר על עמו ישראל ויציל אותנו מידם אני מסיים את סעיפר כשאדם מדליק את החנוקיה צריך גם להדליק שמש וצריך נר אחד להשתמש לא כדי שלא יבוא להנות לאור הנרות הרי המרות הללו קודש איננו רשות להשתמש בהם לכן צריך שיהיה השמש ואם יש מדורה אלא צריך נר אחר זאת אומרת יש לך חשמל ולוכי החשמל מעיר טוב אז מעיקר הדין לא חייב להדליק את השמש מה תגיד שמ יכבה החשמל זה דבר שלא מצוי ולכן לא חייב אם הוא אדם חשוב שאין צריך הכל להשתמש תורה צריך נרחר מניחו למעלה משלושה טפחים ומצווה להניחו למטה מעשרה תפחים וניחו למעלה מיו טפחים יצא אבל אם הניחו למעלה מ-20 למעלה לא יצא גפילו וכחר כך דלוק והניחה למטה מ-20 לא יצא דדלקה עושה מצווה אדם שיכול לפרסם את הנס ברבים אמרנו שיניח את זה בחלון יוצא בזה שהרבים יראו אבל אדם שבלו אחי אין לו חלון גר במרתף במחסן אז הוא מניח את זה בטפח הסמוך לפתח כדאי שזה יהיה נמוך שלא יהיה גבוה מדי הנר שאדם שם כדי להאיר מניח את זה מקום גבוה כדי שיאיר את כל החדר אין דרך להניח נר למטה מ-80 סנטימטר למטה מעשרה תפחים כאן אני רוצה להמחיש שהנורות הללו קודש הם לנו רשות להשתמש בהם זה לא בא להאיר אלא זה בא לפרסם את הנס לכן בכוונה אני מוריד את זה למטה מעשרה טפחים גם לא יהיה יותר מדי למטה על הקרקה אלא למעלה משלושה בין שלושה ל10ה תפחים זה ההידור בלכתח תחילה אין לו אפשרות לפעמים אין לו ברירה יכול להגביע אדם שברוך השם יש לו ילדים ילד בן שנתיים לא יודע שזה מסוכן הוא יכול לבוא לנגוע בנרות או שיכבו את זה אז אם יש ילדים קטנים בבית אין בהורה טוב תגביע את זה שים את זה על הארון מקום גבוה אבל כשאפשר זה האידור בלכתחילה כשאין לך פרסומי דניסן לפחות שיהיה בין 10 לשלוש טפחים זה המקום שראוי להניח את נרות החנו חנוכה שסבים מהחד מהבית תכף תכף נראה משך הסעיף הגמרא דנה שם לגבי אדם שהיה הולך עם הגמל הגמל שלו היה טעון פשתן והפשתן נכנס לתוך החנות היה שמה נר הפשתן התחיל להישרף ושרף את כל צריך להשלם אתה השם בדבר אתה בעל הגמל עם הפשתן אתה צריך צריך להיזהר שלא יגרום חלילה שפע אבל אם הניע חנונים נראה מבחוץ אז בעל הגמל הלך בסדר בעל החנות הוא חיה זה הגמרא דנה שם אם יש הידו להניח את הנר למטה מעשרה טפחים אז תגיד בנר חנוכה יהיה פטור אבל אם תאמר שאין הידור אז היית מחייב אותו שיניח את הנר חנוכה למעלה מגמל ורכבו זה הדיון ההשוואה שהגמרא מנסה לעשות המסקנה היא שחייב כך פס עסק מרן בחושפט גם בנר חנוכהי מניח חנוני נרו מבחוץ אומר לך אני התכוונתי לשם שמיים לעשות מצווה בסדר כל הכבוד למצווה היה צריך לעשות חנוקיה מזוגגת או דבר אחר כדי שלא יהיה חלילה סכנה גם כשאדם עושה מצווה לא יכול לסמוך על הנס שאומר מצווה לא ידע דבר רע איך השכיע הזקה בוודאי צריך להיזהר ולכן גם כשאדם מניח בחוץ בדוגמה שלהם שהיה מצוי מאוד היה צריך להיזהר בדבר היום אין לנו את הדוגמה הזו גמלים שטעונים פשתן לא עוברים בשכונותנו ולכן אין את הדוגמה הזו אבל במקום שעלו להיות חלילה חשש נוזק אז גם אדם שמתכוון לשם שמיים בא להדליק נרות חנוכה צריך להיזהר כדי למנוע שריפה למנוע איךזה גובע שם חייו אם היה למטה מגמל ורכבו זאת אומרת אם אנחנו מחייבים אותו כגון שהוא שם את זה קצת נמוך אבל אם האדם הזה לקח סולם ושם את החנוקיה שלו למעלה מגמל ברחבו נגיד שהגמל ברכבו מגיעים 3 מטר הוא שם את זה 3 מטר וחצי וזה ודאי פטור זה אין טענות אבל אם היה למטה מזה וזה מרן פסק בחושפט שבעל הנר בעל החנוקיה הוא חייב לשלם את הכל מסמח תוך עשרת זה מה שהגמרא מנסה להשוות האם אומרים כך או כך והגמרא דוחה א לא עלם אני אגיד לך נכון שיש הידור אבל תשמור על זה אתה רוצה להדר בבקשה שב ליד זה ותשמור אם עובר כאן גמל אז באותה שנייה שהגמל יעבור תוציא את זה משם או תעשה דבר אחר אבל לא בגלל שהוא עשה מצווה יכול להפקיר את זה וללכת זה מוסר הזכר לאנשים שבאים להדליק נרות בבית הכנסת יש לו הזכרה של הסבא שלו או לעילוי נשמעת או לרפואה או כל דבר דבר אחר כנתם לשם שמיים אבל לא פעם הנרות האלה שרפו לצערנו הרבה בתי כנסת הרבה ספרי תורה אתה אומר לו טוב תדליק למה לא יש כאן חלון תדליק לא לא מספיק לו החלון אין דעתו מתיישבת עד שישים את זה קרוב להיכל שיהיה קרוב לספר התורה ולפעמים הפרוכ מתחילה להישרף אחרי שאנשים הולכים לכן החובה על הגבאי אנשים אנשים יצאו החוצה תכבה, אל תפחד מאף אחד או שתיקח את הנרות האלה, תשים אותם מקום רחוק על הרצפה. פה יש לך מקום הנה על המדרגות האלה רחוק שהנר גם אם ייפול הנר יפול על הרצפה ולא יהיה חשש לשרפה ולא יחשש יגיד אבל האדם הזה אמר נשמת אז אם אני מרחיק את זה מההיכל אז אולי הנשמה לא תעלה מספיק אולי יהיה ירידת נשמה אני יודע מה לא צריך לחשוב צריך לראות את הנולדל אפילו בדיני ממנות מרן אומר כך כל וחומר כאן בדברים שבקדושה שאסור לעשות חשבונות כאלה ולכן הם ראוי שישמרו לנו על בית הכנסת לא תמיד הפלדלת יכולה להועיל במקרה זה לפעמים גם אם ההיכל חלילה לא יקרה שום דבר אבל הבית הכנסת יכול לעלות בליבוד וראינו לצערנו מספיק אסונות בדברים האלה מספיק די ויותר ולא צריך להוסיף עוד אולי חבני הוא מצווה הוא עשה בבית פה בחנות הוא רק עושה בשביל שיהיה בנא דומה בחנות ביחד היום אתה רואה את החנויות לבד יש מרכז ז מסחרי והבית לב. אבל עד לפני 60 70 שנה לא היה כך אלא הסגנון היה אחרת לגמרי. היו האנשים קונים דירה חמישה חדרים מעיקרה היה קונה חדר אחד זה הקצה הקיצוני ביותר של יד הרחוב היה הופך אחד מהחדרים זה היה חנות. אז מל החלוני הזה זה גם נר החנוכה שלו בבית. זה אחד קשור בשני. זה לא רזרבה אלא זה היחיד הראשון והאחרון. ועל זה הגמרא דנה אין הלכה כמו רבי יהודה אין ההלכה כרבי יהודה אלא מרן פסק שחייב הלכה כתנקמה אני חוזר לנושא למעלה מ-20 אמה אין העין שולטת ולכן אין לאדם להגביע את הנר למעלה מ- 120 אמה כל אמה 48 סטמ 20 אמה 9 מטר 60 עד 9 מטר 60 יש תועלת שאתה שם את הנרות במרפסת בחלון. אבל אם האדם הזה גר בקומה שישית, שביעית, 20 מטר מעל הקרקע, אנשים לא הולכים עם העיניים בשמיים, אלא אדם נורמלי הולך עם העיניים רגיל ולכן בלבכי אף אחד לא יראה את זה. אין תועדת שתניח את זה בחלון, אלא תניח את זה טפח הסמוך לפתח בצד שמאל. זה האידור בן לכתחילה. יש מחלוקת בין חכמי דורנו הראשונים ואחרונים לא דנו בדבר הזה כי זה לא היה מצוי עד הדור שלנו לא הייתה אפשרות מבחינה טכנית לבנות יותר מארבע קומות בדורות האם בקושי היו מגיעים לארבע קומות אבל ברוך השם ב-50 שנה האחרונות המהנדיסים למדו איך לבנות לגובה מערבבים פלדה וברזל וביטון ויכולים להגיע 100 קומות 120 קומות כל הדברים האלה יצרו את השאלה הזו. נכון הדבר שאני גר בקומה שמינית, בקומה עשירית. אצלי לא יראו את הנרות מהקרקע, כי אני למעלה 120-20 אמה. אבל יש עוד בניינים, יש עוד חמישה בניינים ממול. אז האנשים עוברים ישבים לא יראו, אבל התושבים מהצדדים כן יראו. האם כיחידים דמו כרבים דמו. זה המחלוקת שיש בין חכמי דורנו. חכם בן ציון דעתו שכדאי להניח את הנרות בחלום כדי שהשכנים ממול יראו יש בזה עדיין תועלת רבה הגאון הרב קנייבסקי זכר צדיק לברכה הוא סבר אחרת אומר לו זה כיחידים דמות תשים את זה טפח הסמוך לפתח כל אחד נשאר בדעתו למעשה עדיף יותר להניח את זה בחלון כדי לפרסם את הנס ברבים מי 120 אמה אבל יש עוד בניינים יש עוד חמישה בניינים ממול אז האנשים עוברים ישבים לא יראו אבל התושבים מהצדדים כן יראו האם כיחידים דמו או כרבים דמוחלוקת שיש בין חכמי דורנו חכם בן ציון דעתו שכדאי להניח את הנרות בחלום כדי שהשכנים ממול יראו יש בזה עדיין תועלת רבה הגאון הרב קנייבסקי זכר צדיק לברכה הוא סובר אחרת אומר לא זה כיחידים דמות עושים את זה טפח הסמוך לפתח כל אחד נשאר בדעתו למעשה עדיף יותר להניח את זה בחלון כדי לפרסם את הנס ברבים מי? אז הוא מדליק הרי בתוך הבית. בתוך הבית הוא מדליק. אין הבמנה להגיד שלא יצא. כל האיסור למעלה מ-20 אמה. כשאני שם את החלוקיה מבחוץ, אני שם את זה דופק מסמר ומשיט את היד, מדליק מבחוץ. אבל אם אני גר בקומה המאה בתוך הבית אני מדליק אפילו שאני גר בקומה המאה אבל הקרקע שאני עומד עליה אז החלוקיה היא בסדר על זה אין הרנה לפסול אז כשאניח את זה את החנוקיה ליד החלון מבפנים אז מהקרקע עד החנוקיה יש סך הכל מטר וחצי אלא מה השאלה מצד התועלת יש תועלת שיראו את זה הבניינים ממון זה עדיף או טפח הסמוך לפתח שיהיה מסובד המצוות אולי זה יותר טוב. זה השיקול שיש בין החכמים. זה המחלוקת שיש בין חכמי דורנו. ואמרנו המסקנה עדיף יותר להניח את זה ליד החלון. זה יותר טוב כדי שיהיה כמה שאפשר יותר. פרסומי דניסה. כן. לא יצא. בזה כבר ספק אם יצא. כאן הוויכוח יהיה הידור. אבל בדוגמה הזו שאתה אומר אני אשים את זה מבחוץ יושיטי את ידו מבחוץ אז תחת החנוקיה מתחתיה יש תהום עד הקרקע יש שמה 400 מטר וזה לפי הרב קנייבסקי הברכה שלו לבטלה אם מרפסת כן אבל אם אין מרפסת אלא חלון אם מושיט את ידו מהחלון ודופק ועשה את זה אז בזה כבר יהיה ספק ברכה לבטלה בזה אני לא אמליץ כל מה שהמלצתי שהוא יניח את זה או במרטסת הסגורה או בפנים צמוד לחלון שיראו את זה בזה חשש ברכה לבטלה אין כאן אלא בהידור הוויכוח בהידור בזה אנחנו נלך לפי הפסק של חכם בן ציון כן אדם שהדליק חנוקיה למעלה מ-20 אמה ואחר כך נודע לו הדין צריך לכבדות לחזור עוד הפעם להדליק את זה במקום הנכון מה תגיד הרי עכשיו זה מונח במקום הטוב אבל הדלקה עושה מצווה וכון שהדליג את זה כשזה היה למעלה מ20 אמר לכן לא יצא לכן אמרנו צריך לכבות ולחזור ולהדליק מחלוקת אם צריך לברך או לא לפי רבנו לא צריך לברך אבל מרן סוב שצריך לברך מחלוקת במצווה מלא בברכה זה הבעיה מצווה להניחו בתפח הסמוך לפתח משמאל כדי שתהה מזוזה מימין אר חנוכה משמאל אם אין מזוזה בפתח הרי בחוץ לארץ אדם שסוכר דירה עד חודש פטור מהמזוזה אז אם בחודש הזה הגיע חנוכה אז צריך להניח את נר החנוכה בצד ימין ואם יניחו בדלת עצמו יניחנו מחצו של הכניסה לצד שמאל הגם יהיו בזמן הזה שכולנו מדליקים בפנים ואין הקר רשות הרבים כלל אין לחוש כל כך אם אין מדליקים בתפח הסמוך לפתח למה כי זה ניכר לאכל בני הבית כל מה שצריך טפח הסמוך לפתח זה כשיש הרבה שכנים בחצר אתה רוצה לדעת למי שייך את החנוקיה הזו אז זה תלמוד הדלת אתה יודע למי זה שייך אבל היום שמדליקים בפנים אין דווקא מילה אם זה יהיה צמוד ממש טפח הסמוך לפתח או לא בכל מקום למרות שאין את החיוב הזה מצד הדין המנהג להדליק בטבח הסמוך לפתח כמו ביניהם והם נשמות למה כדי שיהיה מסובב במצוות שיהיה אומנר חנוכה משמאל מזוזה מימין והתלית שעליו אומר השלטו דורבחי גאון שיהיה חוט המשולש לא במרה ינתקש אשכנסים אשכנזים אנחנו מחליקים עליש כן מחלוקת בין המרשל והתז אדם שיש לו שני חדרים הוא לא יכול להניח את זה בטפח הסמוך לפתח מבחינה טכנית הוא לא יכול צריך להניח את זה בתוך החדר איזה חדר יותר טוב חדר האוכל מקום שנמצאים בו באותו רגע בשעה 5 או חדר השינה מחלוקת איפה יותר טוב הנפקמינה נניח בן ישיבה יתום אין לו אבא שיברך וידליק עליו אז היתום הזה בישיבה הוא מברך ומדליק איפה יברך האם יברך בחדר האוכל או בחדר השינה גם זה תלוי במחלוקת האמורה לפי דעת הרב אלישיב הוא הולך לפי מנד אמר שבחדר האוכל יותר טוב יש חולקים אומרים בחדר השינה יותר טוב המסקנה היא חדר השינה עדיף ולמה חדר השינה מוזכר מושאל לתלמיד 24 שעות ביממה מתי שהתלמיד בא יש לו את החדר השינה זה הדירה שלו לפעמים יש מפתח אפילו אם אין לו מפתח מתי שהוא רוצה הוא בא לשם חדר האוכל הוא לא מושאל להם כל היום אם הוא בא לאכול יושב עד ש 2 וחצי הוא רוצה לגמור בסעודה את הדף היומי שלו ואחר כך להגיד ברכת המזון התשבת בש באה הפועל רוצה לנקות הלו תזוז מכאן אנחנו באים לנקות יעיף אותו יחד עם הכיסא שלו עם הגמרא שלו תלך תלמד בבית מדרש לא תים רש ש לשבת שמה כל היום זה לא מושאל להם כמו החדר מה שנחלקו המרשל והתז בבית שלי בבית שלי אני יכול לשבת מתי שאני רוצה בחדר הסלון במטבח או מתי שאני רוצה אני יכול לשבת גם בחדר השינה השאלה מה עדיף אבל פה זה לא מושעל להם במידה מושלמת חדר האוכל ולכן יש מקום לומר שכאן התחייב להדליק בחדר השינה זה מה שהיה ראוי מבחינת ההלכה אבל מבחינה טכ לא מרשים כדי שלא ישרוף את הישיבה כי היה מעשה לא פעם ולא שניים הרי התלמידים כשמדליקים את הנר החנוכה לקחים גפרור מדליקים הוא רוצה שהגפרור שנכבא שלא ילכלך את הרצפה שלא יעשה פחן את הרצפה אז יש לו סלסלה ילד מטורבד לוקח שם את זה בסלסלה כדי שלא יתלכלך וקרה הוא חשב שהגפרו נכבע אבל האמת הגפר עדיין היה בוער היה שמה בסלסלה ניירות והניירות האלה התחילו לאט לאט לבעור הוא הדליק את החנוקיה והלך והסלסלה התחילה לבעור שרפה את המיטה ואחר כך כל החדר כולו כל הישיבה אז זה בעיה שם יבואו חלילה מידי סכנת נפשות לכן גם נר שבת גם נר חנוכה הם לא יכולים להרשות להם מהסיבה הזו אז בלית ברירה הם מדליקים את הכל שם בחדרך האוכל אבל חוץ מהחיסרל הראשון שאמרנו שזה לא מושאל להם הרבה אתה נכנס לחדר האוכל. אתה רואה שמה 200 חנוקיות. ישיבה שיש בה הרבה תלמידים 200 או 300 חנוקיות. לא מעיקר שזו החנוקיה שלו וזו החנוקיה שלי. אין כאן היקר. אז יש כאן עוד חיסוריון בפרסומי דניסא. ולכן אילו היה לו רשות להדליק בחדר היה לו מגש מנורסטה מגש טוב שאין חשש שיהיה שריפה. הוא ישיג רשות מהמהל או עששית. אם הוא ישיג עשית חנוקיה מזוגגת. אם הוא יצליח לעשות דבר כזה בוודאי שנפסוק לו מלכתחילה שיברך הנורת החנוכה אותו היתון שיברך בחדר השינה שנה מזהרים לא להכניס פרסומות שם באמת כותבים רק דברי תורה או נח שהלילה פטירתו של הגאון רבי צבי פסח פרנק יש לו איזה ספר הר צבי אחד מגדולי הדור אז הם רוצים לכתוב עליו סקירה על החיים שלו, איך היו החידושים שלו בהלכה, מי היו התלמידים שלו וכן הלאה. אתה מפרק דברים כאלה זה דבר שהוא גובל בדברי תורה מסביב לזה או ישר לעניין וכן הלאה. דברים כאלה אתה יכול לכתוב באותה החוברת הקטנה אבל שם לא כתבי לך על הביזנס, לא על הישראל ולא על רבנן ולא על תלמידום. שום דבר מסחרי אין שמה. ולכן הם בכוונה עשו את הדבר הזה. כדי שיהיה מה לקרוא גם בשבעתי שאנשים לקרוא בספר כבד עליהם. הספר כבד נורא להבין את זה אבל את החוברת הזו יותר קל שאתה קורא את זה לפעמים זה גם משולב כאילו זה סיפור מספרים על הרב את החיים שלו ובתוך זה אתה גם מדבר על המחלוקת הפוסקים בעניין זה וזה הרב היה דעתו כך וכך זה מרתק מאוד אנשים אוהבים לקרוא את זה בסגנון כזה איך אמרו דיברה תורה כלשם בני אדם כמו שכתוב ער מגדולות וצורות בשמיים ולכן בחיה גנה אין בעיה גם אתה כשבעזרת השם תעשה את העיתון שלנו גם כן תעשה בדרך הזו בשיטה הזו השם לא אני קורא בסימן תרע א סעיף ה מר חנוכה מנחה הפתח הסמוך ברשות הרבים מבחוץ מצוות נר חנוכה עיקרה היה כדי לפרסם את המס ברבים ולכן שם את זה ליד הפתח כדי שידעו שזה הנר שלי אבל מבחוץ כדי שכל העוזרים שווים כולם ראו את אותם הנרות ובזה יהיה פרסום הנס הדמרה המסוימת ובשעת הסכנה שאפשר לקיים את המצווה ממחל שולחנו ודיו אז היה להם סכנה גדולה להדליק בחוץ הגמרא לא מפרקת לנו את הסכנה בדיוק מה אבל יש במדרש סיפור כשעם ישראל היו בגולה והיו תמיד מסתימים באו אמרו למלך היהודים האלה שנעים אותך וכן הלאה המלך לא נוטה להאמין כל כך מהר הוא יודע שהלכה עשו שונא את יעקב כך קרא שלשון ראשי על התורה על הפסוק וישקרי וכולי אבל מצד שני כשמביאים להוכחות אז אין ברירה מוכרח להאמין מי שלא תפלל ערבית התחילו קעת ערבית בבית מדרש בפנים אז אמרו לו תשמע היהודים שונעים אותך ראיה לדבר נולד לך היום ב נכון לך איך תראה מה היהודים עושים? אמר אני זה מאמין. בוא נראה הלך בעצמו עשה סיור מה זה היה באותו לילה שנולד לו הבן בן תשעם רואה כולם יושבים על הרצפה בוכים יש בדד חיבו את האורות סך הכל נר אחד טוב אד במקרה אחרי ארבעה חודשים וחצי חנוכה אדם מת שוב בא אצלו השטנים ואמרו לו תשמע היהודים שמחים שהבן שלך מת. מי אומר? מה אתה תבוא איתנו בוא תעשה סיורה? כולם מדליקים נרות חנוכה שרים המורות הללו מהצור ישועתי ואז כשהוא ראה כך פשט עליהם והרג בהם זה זה הרמז בשעת הסכנה מנחל שולחנות ודיות ולכן מאז ועד היום אין חובה אין את החובה אמורה לבוא ולהדליק מבחוץ אבל גם אם אין חובה מצווה בוודאי יש ולכן אדם שיכול להדר בוודאי טוב שישתדל להדליק את החלוקיה במקום שיראו הרבה בני אדם. לדוגמה, נח שהחדר הזה הוא בית פרטי ואפשר להדליק ליד הדלת, אבל אפשר להדליק גם על החלום הזה. שאתה מדליק את החלוקיה על החלום הזה, כל מי שבא לרחוב דוד, אלה שבאו משוק הבכי לכאן, מרמים קצת את העיניים, כולם רואים את נרות החנוכה. זה מראה מרהיב עין שאתה רואה את נוראת החנוכה זה פרסום נס עצום מי שיורד את הירידה של רחוב יחזקאל אתה יורד משוק הבוכר אתה יורד למטה אם אתה יורד בשבוע הבא בשעה 5 בב אתה מרים את העיניים מה אתה רואה מ העיניים כמה אלפי חנוקיות זה פרסום הנס זה מה שרצו חכמינו שנעשה ולכן גם היום מי שמסוגל בוודאי שכדאי מאוד שישתדל לפרסם את הנס כאן ברוך השם אין לנו חשש מסכנה ולכן כדאי שאדם ישתדל לא להניח את החנוקיה ליד הדלת אלא אם יש לו חלון יניח את זה על החלון על יד החלון העיקר שיראו את זה רבים אם יש לו כמה חלומות גם פה יש לנו כמה חלומות איפה הכי טוב בחלום שיראו את זה יותר בני אדם כאן במקום הזה זה החלון שמקסימום בני אדם יראו מפה יראו פחות מפה יראו פחות למה מי שעובר רק יראה כשהוא קרוב אבל כשאתה שם בחלון הזה גם אלה שבאים למרחק 100 מטר 200 מטר גם מי שיכנס לבית מדרש של הרב כדורי מחרת יצחק אפילו אם הוא לא יבוא לכאן אבל ורים את העיניים הוא ראה את החנוקיה שלנו ולכן אל תשימו את החנוק קייה פה ליד ההיכל אלא שינוי את זה ליד החלון איזה צד אנחנו נמצאים פה ליד החלון צד דרום פה מזרח שם הרע וכאן החלום וההיכל שלנו זה דרום זה בדיוק כמו שאמר בשולחן ערוך אז יש לך גם צד הרום שראוי להיות בבית הכנסת זכר למקדש כמו שהמנמרה במקדש הייתה בדרום גם אנחנו שמים את המנורה בדרום בבית הכנסת וכמו שאמרתי יש לך גם תועת רבה ועצומה אלפי אנשים שיעברו במשך החצי שעה כולם יעברו ויראו את נרות החנוכה זה מה שרצוי לעשות כל אדם בלי יוצא מן הכלל ישתדל לעשות כן אבל אדם שאין לו דירה גבוהה הוא גר במקלט במחסן שמה אין לו שום חלום אין לו אפשרות להראות לאנשים אין לו ברורה טוב שמה עדשעת הדחק אתה אומר לו שיעשה את המצווה כמו שאמרו חכמנו טפח הסמוך לפתח בצד שמאל למה בשמאל חנוכה הוא בשמאל ואילו המזוזה בצד ימין אם הטלית קטן שיש לנו שלושה הדברים חוט המשולש לא דימהרטה כמו שאומר השטו דרב החי גאון יש את זה למטה מעשר טפחים למה למטה כשאדם רוצה להאיר הוא מרים את המר להם חשמל איך היו מאירים את הבית בנרות אתה שם את המר קצת גבוה כדי שיעיר וכאן אני רוצה להדגיש שהמר הזה לא בא להעיר המרות הללו קודש הם לא לרשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד ולכן בכוונה אנחנו מנמיכים את זה שהשלה תהיה למטה מעשרה תפחים יותר גבוה משלושה תפחים מהקרקע כי בתוך שלושה טפחים כלבוד אלא בין שלושה לעשרה זה הגובה ששם הנרות יהיו שוב זה טוב לאותו אדם שגם במקלט אבל לנו שיש לנו חלון כמו שאמרתי חלון יותר טוב יש אנשים שברוך השם בין פרת יוסף יש להם ילדים קטנים יש לו ילדה בת שנתיים היא תבוא תראה את המרות האלה היא תתחיל לשחק עם המראות תעשה לו שריפה לכן אין אפשרות מבחינה טכנית להדר לכן תשים את זה גבוה אפילו שאין לו חלום אבל אין לו אפשרות לשים את זה נמוך כי הילדים ישחקו בזה או שהוא יכבה או שיבוא אחד מהשניים ש את זה ככה יש ילדים פחדנים נכבו פעם ולכן הם זהים האש אבל הילדים עדיין ברוך השם לא קרה להם כלום והם לא פוחדים לדים יש להם ממץ לך תדע מה יעשו לך ולכן שים את זה על הארון הגבו כדי שהחנוקיה הזו תישאר שלמה תשים לה כברים ותלך לחדר השני לאכול הם לא יפתחו את הדולת לראות מה יש בפנים לראות מבחוץ לא מספיק הם רצו גם לפתוח את הדולת ולנסות גם להדליק מזה איזה גפרור ולפעמים הוא ניסה להדליק גפרור אחד וכל הקופסה נדלקה בבת אחת לא קורה לילדים תאונת עבודה כזו קורה הם עושים צ את כל הקומצים עד שאתה פתאום מרגיש את הריח של השריפה ולכן כשיש ילדים קטנים אין על מה לדבר אין אפשרות כזו עשינו זה מקום גבוה אבל אדם שחיטן את כל הילדים הנחדים לא באים אצלו בין חמש לחצי הוא לא מזמין אותם רק אחרי 5ח וחצי תבוא לאכול ספגניות לפני זה אין כניסה טוב אז הוא יכול להניח טפח הסמוך לפתח במקום נמוך כזה אבל רב אנשים יש להם בין תורת ישראל ילדים ולכן עדיף שיהיה יהיה מקום גבוה כדי שהמורות ידלקו מהתחלה עד הסוף בצורה נכונה ולא יהיה חלילה שום תקלה אם הגמרא תלזה את זה בסכנה אמרה בשעה בסכנה אז אם בצל היום שעה בסכנה למה זה לא מחזיר אותים כבר באנו בדבר הזה האם אומרים בטל הטעם בתלתה תקנה או שחוששים שיחסור דבר לקדמותו ועדיין נשאר הדבר כמו שלמדנו גם בגדי שופר תקום בבוקר אשקן צחמה תתקע תעשה את המצווה זבים את המצוות אלא הגמרא אומרת בגלל הסכנה ככה בתוך התפילה מבינים שאתה לא מתארגן למלחמה מבינים שזה חלק מהתפילה היום שיך את הטעם הזה אנחנו ברוך השם ארץ ישראל רחוקים לכל החשש הזה אף על פי כן הכל אנחנו לא משנים אותו דבר גם פה קשה לחייב מעיקר הדין אבל אדם שיכול למלא יש לך את האקווריום הזה להניח בתוכת החנוקיה אתה יכול להניח את זה בחוץ יש לך מרפסת תשים את זה על המרפסת שכל העולם יראה אם החלמה המחמיר תבוא על דרכה אבל אין הדבר בגדר חובה אלא רק בגדר הידור מצווה בלבד 10חים 80 סטימטר שהשלהבת תהיה למטה מ-80 סנטימטר זה ההידורצך להאר שהוכית תהיה למטה הדלקה נכון לדור בהחלט כן יותר קפח אל שלנו יצח יוצא יוצא זה רק הידור זאת אומרת מגים את זה בחלון את הדבק ארבוע נכון נכון כשאדם מדליק את נרות החנוכה צריך להדליק אותם במקום שראוי שיהיה דולק חצי שעה לא מספיק שיהיה שמן שראוי לדוק חצי שעה אלא גם בצד המקום אם המקום הזה זה פתוח יש שמה חלומות לדות פתוחות הרוח הפרצים עלילה לכבד את הנרות אחרי דקה שתיים אז בוודאי שאין בזה שום ערך הברכה שלו ספק ברכה לבטלה ולכן לפני זה יסגור את החלון באותו מקום שהוא דעתו להניח א את החנוקיה שם יקפיד שהחלון תהיה סגורה עד 5 וחצי החלון הזה זו סגורה יודיע לכולם שאף אחד לא יפתח כדי שלא תהיה שום תקלה זה מה שרצו לנהוג ולעשות אם הדלת גם יכולה לכבד גם זה לא טוב אז ירחיק את זה כמה שאפשר מהדלת כדי שהנרות האלה ישארו דולקים לפחות חצי שעה אחרי חצי שעה אין לך אתה הגדלה ל המנהג הוא שמברכים ומדליקים על נרות חנוכה גם בבית הכנסת לא כתוב בגמרא את המנהג הזה אין לזה שום רומז בגמרא אלא הראשונים הם שכתבו לנו את המנהג הזה מהר מרוטנבורג רבי יעקב ממר בספרו שאלות ותשובות מן השמיים שיבולי הלקת ספר המנהיג אורחות חיים הכל בו ספר תניה שהוא קיצור שבא הלקת אלה הראשונים שהזכירו לנו את המנהג זאת אומרת זה מנהג של 800 שנים בערך אבל מאז ועד היום כל עם ישראל בלי יוצא מן הכלל כולנו מקיימים את המנהג ספרדים אשכנזים תימנים כולנו מדליקים גם בבית הכנסת. והשאלה היא למה? אם בגמרא לא כתוב, אם הגמרא לא מחייבת, למה נהג? כן. יש כמה טעמים בדבר יש שני מפקמינה בין הטעמים. הטעם הראשון אומר הריבש, הריבש ראש טובות, רבי יצחק בר שישט, היה גדול רבנו אלג'יר לפני 600 שנה. הוא אומר כדי לפרסם את הנס ברבים ועכשיו בשעת הסכנה מחל שולחנו ודיו מה אנחנו עושים תחליף לפרסומת בניסה שהיה אז לפחות מדליקים לבית כנסת מקום שיש ציבור גדול אבל מסון הרב כיוון שכל זה נעשה רק בפרסומי דניסה לא יוצאים בזה לידי חובה גם המדליק עצמו שברך והדליק בבית הכנסת הוא עצמו לא יצא בזה זה ידי חובה אבל יש טעם שני שכתבו המנהיג ועוד שלהוציא בחובה את אותם העניים ורדים או מי שאינו בקי בזמנם לא היו בתי מלון יהודי שבא איפה היה מתחסן עזרת נשים של בית כנסת זה היה כמו בית מלון ולכן כדי לזכות את אותם העניים מרידים שאוכלים שותים וישנים בעזרת נשים של בית כנסת לכן היו מברכים ומדליקים בבית כנסת על ידי ההברכה וההדלקה אתה פותר אותם מוציא אותם ידי חובה תגיד היום אין לנו אורחים אין לנו אנשים כאלה אפילו אם בטל הטעם לא בתלה התקנה הם מביאים על זה את המשל המפורסם קידוש בליל שבת בבתי כנסת גם כן היה אותו דבר פעם היו אורחים היום אפילו אם אין אורחים אפילו אחי יש מקומות שאדם ממשיכים באותו מנהג הוא הדין גם פה שלא תשובות מן השמיים הלך בטעם הראשון כדי לפרסם את הנס במקהלות ברכו אלוקים זה הפסוק שמביא שאלות ותשובות מן השמיים טעם אחר הנס היה בבית המקדש בית הכנסת הוא מקדש מעט ולכן אנחנו מברכים ומדליקים בבית כנסת החכם צביא שואל איך זה שגם הספרדים מברכים על ההדלקה בבית כנסת הרי למדנו בסוכה מד כשחובטים את הערבה ביום השענה רבה כיוון שזה רק מנהג נביאים לא מברכים חבית חבית ולא ברך כך פסק מרן בסימן תסד מזה למדנו עוד דוגמה אסור לברך על ההלל ב ראש חודש אשכנזים שמברכים על העל בראש חודש מברכים על מנהג תגיד גם על המנהג הזה יברכו אבל אנחנו הספרדים והתימנים שלא מברכים על העליון בראש חודש איך זה שפתאום כאן אנחנו כן מברכים הגר הרגיש בקושיה הזו והגרה מתרץ יש הבדל בין מנהג למנהג מנהג לפרסם נס הוא חזק מאוד יש לו עוצמה גדולה שאפילו לברך אפשר ורעיה לדבר אין חובה לומר הלל בבית כנסת בליל הסדר לא כתוב בגמרא שלנו אלא זה מנהג על פי הירושלמי ואפילו אחי כולנו מברכים בליל הסדר בבית הכנסת מיד אחרי שגומרים את תפילת הלחש ערבית ליל הסדר מברכים בשם המלכות וציונו לגמור את ההלל אתה רואה כמו ששמה לפרסם את הנס של גאולת מצרים מברכים גם פה מברכים. יש עוד ייצים ולכן המסקנה היא שגם אנחנו הספרדים והתימנים מברכים. התימנים לא רק במנהג הזה, מנהג של אמירת העלש חודש לא מברכים, אלא התמונים גם הבלין לא מברכים ביום שמחת תורה על ספר תורה השלישי האחרון, חתן בראשית. הם אומרים לא כתוב בגמרא זה מנהג מאוחר המנהג לא מברכים אז איך הוא יכול לברך שר חרבן על חתן בראשית הם לא מברכים אלא קוראים את זה על סמך הברכה של הספר תורה הקודם אפילו ששם על מנהג בין דרכים אז כמו שאמרתי פה זה מנהג חזק יותר שיש בפרסומי דניסה וכאן כמו שאמרנו במר חנוכה כולנו מברכים ומדליקים בבתי הכנסת וכך ההלכה פעם ראשונה נזכה ונברך השנה הזו יום שישי זה יום ראשון של חנוכה בערב שבת נברך ונדליק פעם האחרונה נור האחרון שבת הבאה שוב ערב שבת זה הנר האחרון זה הסדר של השנה ואם לא יבוא משיח גם שנה הבאה אותו דבר בדיוק ראש השנה יחול בשבת סוכות ושמחת תורה בשבת וגם שמחת תורה יה אותו דבר אם יבוא משיח יחזיר את הרה ליושני יקדשו את החודש על פי הראייה אז אולי יראו העדים יום אחד קודם או יום אחד אחרי זה אתה נולד אולי יהיה איזה שינוי בראש חודש אולי יהיה שינוי אבל אם לא יבוא המשיח או שהעדים ימשיכו לראות בדיוק כמו שיש שם בלוח אז גם שנה הבא נזכה יהיה כך כולנו מברכים בבית נניח בארבע כולנו זכינו וקיימנו את המצווה אנחנו באים אחרי זה לבית הכנסת עוד הפעם חוזרים מברכים ומדליקים אבל בבית הכנסת ביום שישי מברכים רק ברכה אחת רק ברכת להדליק נר חנוכה שעשה סחיינו לא נברך מה ההבדל הברכה הראשונה להדליק נר חנוכה היא ברכת המצווה אבל שעשה שחיינו זה ברכת שבח כיוון שכולנו לאחד כבר ברחנו בבית אין צריך לחזור בשלמה בימים הבאים יום ראשון שני שלישי אז איך אתה מתחיל קודם כל בבית הכנסת אף אחד עדיין לא אמר בבית שעשה ניסים אתה מתחיל בבית הכנסת אתה אומר גם להדליק וגם שעשה ניסים אבל ביום שישי שזה הפוך כבר אמרנו בבית את שעשה ניסים שהחיינו לפי שיטת זרע אמת אם יחזור ויברך בבית הכנסת על להיות שהוא מברך ברכה לבטלה. כך כותב הבן איש חי גם לגבי ברכת שחיינו כולנו ברוך השם בירחנו אז ממלה זה לא חלש מה אתה מברך עוד הפעם שהחיינו אלא אם כן אם יש בבית הכנסת איזה אדם שלא זכה לקיים את המצווה לא ולא יהיה יש אדם שאין לו בית איך קוראים לזה באנגלית אומלס האומלס הזה אומר תשמע אני לא זכיתי לקיים את המצווה אז החזן הגבאי הרב אומרים לא אנחנו מזכים לך מהשמן אתה שותף תן לו הוא יכול לברך את כל השלושה הברכות זה מצוין כך גם לנו יש את הבעיה הזאת במידה מסוימת הרי כאן במקום הזה סדר התפילה בשבוע הבא מתפללים מדליקים מרות חנוכה ב40 ואחרי זה פעלים ערבית הולכים הביתה חוזרים חזרה 5 וחצי חוזרים חזרה ללמוד יש פה עוד הפעם תפ תפילת ערבית בשעה 7 מי שלא הספיק להתפלל לעניין ראשון יש גם בשעה 7 עכשיו לפני ערבית השנייה האם יברכו ברכה אחת או שתיים גם זה תלוי בדברי הרב זרע אמת וגם בזה ההלכה היא יברכו רק ברכה אחת למה להדליק בשעס ניסים כבר שמענו או ב25 או כל אחד ואחד בביתו לכן ברחו רק להדליק אבל אם יש אחד כזה שעדיין לא בך לא היה באמתו לא דרכו עליו וגם הוא לא דורך הוא בא בחמישה לשבע ישר מהחלות אז אחד כזה יוכל לברך גם את הדרכה שעשה הניסים יוכל לומר בכל רב ואז אנחנו שומעים לעומים אמן אז נמצא יום שישי זה ויום שישי הבא בבית הכנסת מברכים רק להדליק נר חנוכה ולא יותר כמה ערביות שב 18 כן את הברכות להעל הבית שלו כן ודאיך או שוב אם יש לו בני בית אז ברך עוד הפעם את כל הברכות בשביל אשתו בליו אבל הם יוצים לברך אז מה אז אם הם יודעים יותר טוב שהם יברך אבל הם לא יודעים לברך הוא יכול לברך בשבילם אבל אם האדם הזה רווק שוב תהיה אותה הבעיה לפי הריבש צריך לחזור את הכל אבל לפי דברי החולקים לפי דברי המנהוג שאומר שהמטרה היא להוציא ידי חובה עת אז אולי הוא יצא ידחבה בהדלקה אז איך הוא יחזר לברך שעשה ניסים שחיינו ולכן אותו האדם לא יוכל לברך ערוק הזה אם הוא בא לביתו אותו האמן ערוק יברך רק ברכה אחת להדליק חנוכה כיוון שהוא כבר בק והדליק בבית הכנסת אומנם מרן הלך כריבש אבל כיוון שיש מחלוקת כלל גדול בידינו ספק ברכות להקל הנפקמינה עוד אדם שהולך לעולם שמחות ורבו שמחות בישראל יש ברוך השם כל ימי החנוכה חתונות בר מצוות ועוד אין סו לערב שמחה בשמחה עם חנוכה זה לא כמו חול המל יותר עכשיו יש מנכל מנהל כללי לי לכל חתונה אתם יודעים מי זה המנכל כן הוא נותן לראות לחתן תעמוד כך תגיד כך תחייך אוי ואוי החתן לא ישמע לו אחר כך הוא צעק עליו יתן לו נזיפה חמורה טוב הוא בן היתר רוצה גם שידעו שהחתונה הייתה בני החנוכה במה הוא יודע איפה אז הוא אומר לו לחתן הנה הוא מחנוקיה תברך ותדליק. פעם אם היית אומר לו ספק ברכות להקל אני לא רוצה לברך טוב לא נורא העיקר שיש תמונה שהוא הדליק אבל היום זה וידאו בכל העם רואים את הקולות צריך גם הוא לא יפר לך יגיד לך לא אתה חייב לברך עכשיו תתווכח איתו צריך או לא אם תלך לפי הפעם שפעם היו הורחים לבית כנסת ולכן היה פעם חובה לברך ואם אנחנו ממשיכים את זה באולם שמחות אף פעם לא היו אורחים שאוכלים שותים וישנים שמה מישהו ישן שמה זה לא הכנסת אורחים כמו הבית הכנסת או לפי הטעם הנסיים במורה בבית המקדש אנחנו עושים זכר מקדש מעט האם אולם שמחות הוא נקרא מקדש מעט לא מעט ולא הרבה אם המקום היה קדוש היה אסור לאכול ולשתות שמה היה אסור לדבר שמה דברים נתונים אולם השמחות הוא לא קדוש אז אם כך יש כאן ספק ברכה לתנה מה עושים? להתקוטט עם הצלם זה לא טוב. אני לא ממליץ לחתם להתקוטט איתו. אחר כך התמונה תשרף אולי. ולכן העצה היא תחפש את המצרים. כשאתה מגיע לעולם תשאל אם יש איזה ממצר שלא קיים את המצווה וגם לא הדליקו עליו בבית. אם אשתו הדליקה עליו בבית אז הוא יצא בחורה. לא עשינו כלום. אלא צלם שלא הדליק ולא מדליקים עליו בבית. אתה אומר לו אנחנו נזכר אותך כאן במצווה אתה נותן לו שותפות בהדלקת הנורות שם באולם והוא עומד לפניך או שהחתם יברך ויציא אותו ידי חובה או שאותו המלצר יברך אחד משניהם בזה אתה עוקף את המחלוקת גם אם תאמר אין חובה אבל בשביל המלצר יש חובה כותב בסדר בית שערים אדם שאין לו בית הוא נמצא ברכבת בשעה 5 האמלס הזה יכול לברך אפילו ברכבת זה לא חובה דווקא בבית אז גם פה העולם שמחות הזה יכול להוציא אותו ידי חובה בזה תוכל לצאת ידי חובה למן דמה בבית הכנסת שני או טוב מפקמינה עוד בין הטעמים האם צריך שיהיה דווקא מניין עשה אנשים כשבא להדליק בבית הכנסת או לא אם תלך לפי הריבש כדי לפרסם את הנס פרסומי דניסה צריך להיות דווקא מניין פחות מזה לא מנמים כך למד דנו מהלכות נגילה סימן תרצ סעיף יח שם הרן אומר שבדלכתחילה צריך לקרוא המגילה בפרסום הנס היינו במניין גם פה המפקמינה בעיקר יוא שישי כל יום השבוע זה קל מאוד אנחנו מתפללים מנחה וערבית מדליקים את הנרות ודאי שיש מניין אבל מה שקורה בימ שישי כולנו מתפרים מנחה מוקדם כמו שאומר נזירות שמשון לפעמים בארבע ארבע והעשרה אין מיליון הגאי צועק עשירי אין עשירי אפילו חמישי אין עדיין אז מה יהיה שדליק ללא ברכה נכון שעתידים לשרה אבל לעדיין זה לא מאפשר לך לברך ספק ברכות להקל מזירות שמשון מתבסס על מה שלמדנו במסכת ברכות קו קודם בבית המקדש היו מקיימים את מצוות קורבן תמיד של בין הארבים זהח אחר כך היו מדליקים את המנמורה. אנחנו הולכים לפי הסדר הזה גם פה לכתחילה תפילת מנחה שהיא כנגד קורבן תמיד של בן ארבעים ואחר כך הדלקת נורות החנוכה זה מה שרצוי לנהוג ולעשות אבל הסדר הזה לא מעקד לפעמים אדם לא ישג מניין שיתפלל אחר כך אבל בלכתחילה יותר מהודר בגלל האידור הזה מה שקורה אנשים לא מגיעים בארבע וחמישה כמו בכל יום שישי אנשים באים ברבע לחמש אי אפשר להדביק ולברך מרבע לחמזה יהיה חילול שבת ולכן אין לו ברירה ותר כיוון שאין לו מניין ידליק בלי ברכה הבן איש חי דן בספרו הרב פעמים אם אפשר לצרף למניין את הנשים הרי גם נשים חייבות במצווה הזו הם יכולות להצטרף במניין הזה או לא הגאון רבי יוסף ידיד בספרו ברכת יוסף חלק ג מביא את הדברים וחולק על זה בתוקף הוא אומר שאי אפשר וכך ההלכה כלל גדול בידינו ספק ברכות להקל לכן צריך שיהיו 10ה גברים טו הרי אנשים חובות בזמנים אפילו אחי אם יש 10 נשים הם לא אמרות נברך אלוקינו שאכלנו רק נברך שאכלנו גם פה איך תגיד שם שמיים אצלהם אין את המושג מניין כמו בזינון הדין גם פה ולכן שבע אל תעשה יאמר ברוך אתה יהרהר שם ואלוקינו אלא אם כן אם זכה אותו בבאי והוא מארח בבית הכנסת את ממלס אז אם הוא יתן לו אז בבקשה הוא יוצא ידי חובה גם בלי מניין הוא יכול לברך אבל אם לא זכה אין לו עדיין בבית הכנסת שלו כוכב כזה אין לו אדם כזה אז אין לו אפשרות לברך ידליק ללא ברכה יש פה מודעה ביום חמישי בלילה רוצים לארגן סליחות קודם יהיו דרשות מכמה רבנים ים שמה הרב שכטר הרב רב לוגסי, הרב ברוך שרגה ועוד יתחילו באולם חפצד לשעבר חלי השמחה בשעה 7 ימשיכו את זה עד חצות ב-1 ו20 יתחילו סליחות מי שיש לו שפרות יביא גם שופרות לשם כדי שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו שלא יהיה יותר אפילו אני בירכתי בבית הכנסת אני חוזר לבית כדי לברך ולהדליק לכל המשפחה. זה אין בעיה. אבל רווק או גרוש או על אלמן שאין לו בני בית, האם הוא רשאי עוד הפעם לחזר ולברך בבית? הוא כבר ברח והדליק בבית הכנסת. כיבדו אותו והוא עשה את המצווה שם. האם ישר עוד הפעם לחזור לברך ולהדליק בביתו בברכה או לא? ושני במחלוקת האמורה לפי הריבש לא יצא ידי חובה אבל לפי דעת ספר המנהיג והכלבו שכל התקנה להדליק בבית הכנסת כדי להוציא את האורחים הזמן כן יוצאים בזה ידי חובה אני לא אוכל להגיד לו אל תדליק בכלל כי מרן לא הביא את דברי המנהיג מרן הביא רק את דברי הריבש אם כן מרן פוסק הריבש שלא יוצא ידי חובה בהדלקת נורות בית הכנסת ולכן חייב לחזור ולהדליק. אבל הבעיה היא לגבי הברכה. איך הוא יוכל לברך עוד הפעם ברכת שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה? אולי הברכה היא ברכה לבטלה. ולכן נאמר לו שיהיהר את הברכה השנייה. לברך אותה בפה לא כדאי. מיד אחרי שמר את הברכה הראשונה ידליק אחרי שאמר הראשון דלק את הברכה השנייה יהרהר וימשיך את ההדלקה בנרות האחרות זו המסקנה באדם כזה התקנה שלו היא שיתחתן מהר שיהיה לו בעזרת השם אישה וידים זה הפתרון צריך לברך אותו תודה שבין זה כוח מנהג לא כוח בבית זה כוח לומר נכון שהתקנה הייתה מכוח נגדג למה הנהיגו בשביל מה הנהיגו סתם הנהגים זה טעם אחד ספר המנהיג לא אומר מצד פרסומי דניסא הוא אומר בגלל האורחים היה להם כמו בית מלון בבית הכנסת תמיד היו באים אוכלים שתים וישנים בעזרת נשים היו אנשים העניים ורודים כדי שהעניים יורדים האלה יוכלו לקיים את המצווה לכן היו מדליקים לזכות אותם אז אתה רואה שמוציאים אותם בזה ידי חובה אז אדם כן יוצא ידי חובה בהדלקת המורות אז מה לי אורחים מה לי אותו רווק אותו דבר זו הבעיה זו הנפקמינה אמרנו גם לגבי עולם שמחות עולם שמחות יש לנו פתרון להביא איזה אדם הומנס אדם שאין לו שהוא יבוא ויצא בזה באותה הדלקה ידי חובה ממ הדרכות יכולים לחול עליו בזה נוכל לחמוק מסלע המחלוקת נפקמינה עוד לגבי מקום שיש שיעור לילדים מדקים מורות חנוכה מתפללים ערבית בחמש הם יוצאים בא המורה עם הילדים ולומדים בבית הכנסת לפעמים יש מורה טוב שהילדים פוחדים ממנו מבטיח להם בסוף מי שיהיה ילד טוב יקבל קרמבו מי שלא לא יקבל ואז הם פוחדים ממנו יושבים בשקט אז המרות יכולים לדלוק הכל דולק יפה בצורה כזו כאן והם לומדים בצד הגאי אין לה מה לפחד אבל לפעמים הנורא יותר מתוק מהקרמבו והם עושים מה שלבם חפץ אין לו שליטה עליהם ישאיר כאן את הנורת חנוכה הם התחילו לשחק עם זה ישרפו את הפרוכת ישרפו את כל בית הכנסת ויחזר הגביא אחריי שעתיים אין בית כנסת לכן מה רוצה הגד בשעה 5 לפני שבאים הילדים לכבות? האם גם בבית הכנסת חייבים לשים שמן ולהדליק בו לפחות חצי שעה כמו בבית? או שבבית הכנסת עם כל זה פרסומי דניסה ברכנו הדלקנו כשהיו אנשים אחרי עלינו משליח אנשים הלכו כבר אין אין את פרסומי דניסא ממלא יכולים לכבות זה הנפקמינה בין הטעמים אבל אם תאמר כמו המנהיג שבאים להוציא את אותם הארחים ידי חובה מלא כמו אדם בביתו חייב שיהיה חצי שעה גם פה חייב שיהיה שמן חצי שעה זו הנפקמינה בין הטעמים יש לנו עוד צד להקל לעשות ספק ספקה כדי להקל בדבר האורזריה אומר כל מה שהגמרא אמרה שצריך שמן חצי שעה זה בזמנם בזמנם היו מדליקים בחוץ ועד 5 וחצי היו אנשים עוברים ישבים אתה חייב לשים שמן שיהיה דולק עד 5ח וחצי אבל עכשיו בשעת הסכנה מנחה על שולחן בזמן הזה שאנחנו מדלקים בפנים כל פרסום הנס רק בהדלקה כל בני אד בית הרי בשעת ההדלקה ממילא זה מיותר שיהיה חצי שעה אין חובה שיהיה חצי שעה כך כותב גם סמג ועוד כך דעת רבנותם ועוד שאלה היא לא סומך על זה דלכתחילה כי אם מרן אמר צריך שישים שמן שיהיה דודק חצי שעה גם עכשיו בזמן הזה שמדליקים בפנים צריך חצי שעה אבל כאן לגבי מר בית כנסת מחבר את שני הדברים יה לנו ספק ספקה בדרבנן אבל עדיין ספק ספק.