מה מונע קיבול תפילות

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום טלי בת טיילה רפואה שלמה בכל האיברים והגידים בעיקר בכבד הקדוש ברוך הוא יעביר את המחלה לשונאי ישראל בפרט לארדואן מהרה אמן אמן לאבא זלפה תזכה לאריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים בנחת מכל יוצא חלציה וחזרה בתשובה שלמה אמן אמן יצחק בן שושנה יזכה להיות עבד השם אמיתי ירא שמיים סיעתא דשמיא בלימוד התורה ילך בדרך האמת ויזכה לשלום בית בנחת מכל יוצא חלציו אמן אמן

מה מונע את קיבול התפילות?

כותב רבנו חיים ויטל, כשאדם מוציא הבל מפיו, זה חלק בחיותו. ולכן נצטבינו לא לדבר דברים בטלים, כי בזה מפסיד חלק נשמתו. ויהי האדם לנפש חיה, לרוח ממללה. והרמז לזה נפשי יצאה בדברו. כל דיבור חלק מהנפש יוצא. כשאדם לא מוציא דברי קדושה מפיו, הוא נותן חלק מהקדושה למקום הטומאה. ומכניס את הדיבור להיות בבית האסורים, כאילו לקח מנפשו חלק והכניס למעצר ובחסד לאברהם בעין הקורן נהר סח העריך בזה. החידה נותן עצה טובה. מי שמקבל על עצמו עול קדושת הדיבור ילמד בספרי יראהם מדברים על המעלה של כל דיבור ודיבור. אם לא ידע את החשיבות של הדיבור לא יוכל להישמר. וכשיתבונן מה פועל הדיבור ודאי שיזהר בכל מה שהזהירו חכמים זכרונם וברכות. בספר ראשית חוכמה שער הקדושה פרק יודע כותב ובזה נבין מעלת הראשונים עליהם השלום שהייתה תפילתם נשמעת מיד מפני שהיו נזרים לא לפגום בכב אותיות שהן 500 צעות הקבועות בפה לא דיברו שיחה בטלה ולא דברים שפוגמים בלשון ולכן תפילתם בקעה רקעים ועלתה מעלה מעלה לעורר רחמים הראשונים לא חיללו דבריהם ויחסו חשיבות רבה לכל דיבור ודיבור ולכן תפילתם הייתה נשמעת אדם שרוצה שתפילתו תתקבל צריך לייחס חשיבות לדברים היוצאים מפי כי אם הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא רפאנו השם ונרפא בודקים כמה חשיבות הוא מייחס לדיבורים שלו אז אם הוא לא מחשיב את הדיבורים שלו ומפטפט בלי בלי דעת אז מחשיבים גם את מה שהוא מבקש בתפילה כי פטפוטים כל אחד מחשיב את דיבורו וכפי כן יחשיבו אותו למעלה כתב החתם סופר הטעם שלא כתוב בתורה שכר המצוות כי אדם מחליט בעצמו מה ערך המצוות שלו. אם הוא מוכן לוותר על שיעור תורה בשביל 200 דולר, אז התורה שווה פחות מ-200 דולר. אם הוא באמצע הלימוד אומר, אני חייב לעשן סיגריה, אז תלמוד תורה פחות מעישון סיגריה. ואם הוא לא מוותר בשום הון שבעולם על זמנים קבועים בלימוד התורה, אז אין ערך שניתן לערוך את ערך המצווה הזאת של תלמוד תורה אצלו וכל חפציך לא ישבו בה. כותב החידו בספר עבודת הקודש ציפורן שמיר פרק ג' אות מב שבע דחיות שמציאנו בחכמים זכרונם לברכה אנשים עושים המון פעולות כדי לבשע בתחומים שונים ואפילו מתעוררים בתשובה ומרבים זכויות ומקבלים עליהם קבלות ואחרי כל זה הם מתפלאים. למה לא עילו לא התפילות, לא התשובה ולא הסגולות? לכן ניקט לנו החידה הקדוש שבע דחיות שמצינו אצל חכמים. דבר ראשון, חילול השם אחד דוחה 100 תפילות. אם אדם מתפלל 100 תפילות על דבר מסוים ואפילו שהתפילות שלו כמשה רבנו בטח חנן, אם יש לו חילול השם אחד, זה דוחה 100 תפילות. דבר שני, מחלוקת אחת דוחה 100 פרנסות. גם אם אדם יאמר פרשת המן והירושלמי מבטיח שאומר פרשת המן בכל יום לא יחסרו לו מזונותיו, כל זה בתנאי שאין לו מחלוקת אחת. כי אחת כזאת דוחה 100 סגולות של פרשת המן ודוחה 100 פרנסות אפילו שהיה מזומן לו הוא מפסיד אותם ואפילו אם ילך על הציון שרבי מנחם מנדל מרימינוב זכר צדיק קדוש לברכה שזה סגולה גדולה ביום שלישי של פרשת בשלח וילך על ציונו ויגיד שמה שניים מקרב אחת תרגום של פרשת המן. עם כל זה שזו סגולה בדוקה לפרנסה אם יש לו מחלוקת אחת היא תטחה את זה מכל מכון. מחלוקת אחת דוחה מהפרנסות. דבר שלישי, לשון הרע דוחה 100 תשובות. אדם שב בתשובה 100 פעמים תשובה כמו שצריך. 100 תשובות נדחות מפני לשון הרע אחד. דבר רביעי, נבלות הפה אחת. דוחה מהבטחות. יש הבטחות בספרים הקדושים שאם תעשה כך או כך או כך יהיה כך וכך. הבטחות של קדושים. אבל אם יש לך ניבול פה פעם אחת זה דוחה מהבטחות שהיו אמורות להגיע אליך. דבר חמישי, ביזוי תורה אחד. דוחה 100 שמחות. אם כתבו בשמיים שמגיע לך לשמוח ב-100 שמחות, מסיבות שונות, אבל ביזית פעם אחת את התורה, הכל נדחה. וביזוי תורה זה לא רק ספר תורה, זה תלמידי חכמים אמיתיים, זה עקירת תורה, זה קריאת מודעות וזה לגרום לאנשים לא לשמוע תורה. דבר שישי, שבועה אחת דוחה מהזכויות. אם יש לך זכויות רבות ומגיע לך בגין זאת זכויות אבל אם נשבעת שבועה אחת דחית אותם את ה100 זכויות ודבר שביעי גזל אחד דוחה 100 ברכות חכמים אומרים המברך 100 ברכות בכוונה כל יום זוכה לדברים הרבה, אבל גזל אחד דוחה 100 ברכות. יש אנשים מעשרים ואומרים אני מעשר מעשר מעשר ואני לא רואה שאני מתעשר. אחד מהדברים המונעים את הברכה זה גזל. כתוב גזל אחד דוחה 100 ברכות. יש עוד דברים אם הוא מצער את אשתו כשאדם עושה סגולות קבלות שונות ומשתדל לעשות אותם אפילו כמה שנים ולא נושע שיבדוק אחת משבע הדחיות האלה אם יש לו חילול השם אם יש לו מחלוקת, אם יש לו לשון הרע, אם יש לו נבלות הפה, אם יש לו ביזוי תורה, אם הוא נשבע שבועה, ואם יש לו גזל והכל, אפילו אחד. לכן צריך להיזהר מאוד מחילול השם, מלשון הרע, מניבול הפה, ממחלוקת, משבועות שב. מביזוי התורה ומגזל וחמישה מתוך אלה שאמרנו הם תלויים בלשון. אז לכן לא לחלל את הדיבור כי כשמחללים את הדיבור גם התפילות מתחללות אבל לא להתייאש. מה שהיה עד היום היה אפשר לעשות תשובה. ופותחים דף חדש ומעתה נזהרים מכל לשון הרע מחלוקת ודיבורים אסורים. במעשה נורא בספר שם עולם לרבנו החפץ חיים מביא משהו שמע דבר נורא על הגאון מבינה. הגאון קיבל על עצמו עניין של גלות, שכר עגלה מעגלון יהודי ויצא לדרך. באמצע הדרך הסוס שתה לגינה של גוי במעך הרוגות של הגינה של הגוי. הגוי יצא בחמת זעב ורץ לעגלה להכות את הגאון שיושב בתוכה. רצה הגאון להסביר לו שהוא לא אשן. הנזק נגרם על ידי בעל העגלה והסו. הוא לא שמר על הבהמה כראוי שלא תיכנס לגינה. אבל הגאון בלם את פיו. התחזק ולא ענה דבר. אחרי כן אמר הגאון, מן השמיים סיעו בידי לא להשיב לגוי. אם הייתי אומר לגוי שהעגלון חייב, היה לי דין מלשין מויסה. כי שמה בעל העגלה פטור על הירקות שנזוקו. כי אם שמרת עגלה כראוי בסוס הלך מעצמו ואפילו אם לא שמר כראוי והתחייב בתשלום הנזק בוודאי שהוא לא חייב מכות כי אם הייתי אומר לגוי שבעל העגלה השם היה מכה אותו על דבר שהוא לא חייב בו ואז הייתי נכשל בחטא לשון הרע ואז לא הייתה מועילה שום עצה ואני עם כל התורה והמצוות שלי הייתי מוכרח להתגלגל בכלב נובח כדי לתקן את הדיבור הרע שהייתי מדבר יש כמה שאני טובע אותם שהתגלגלו בכלבים הוסיף הגאון שזה עניין הזיכוך שיש לאדם שיוצא לגלות כי בדרכו מתגלגלים לפתחו ניסיונות רבים בדיבורים אסורים וכשהוא נזהר לא לקם הוא מזדכך כי לשבת בארבע עמות בבית אפשר לא לקל אבל כשנמצאים בין אנשים כמו מקרה כזה ואחרים עלולים לקשל הגאון מוילנה עם כל התורה והמצוות שלו מלאך אלוקים היה החסיד הגאון הוא אומר לא היה עוזר והיה מתגלגל בכלב על לשון הרע אחד. כדאי לשמור על הפה והמבין יבין. יום טוב ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת עונג שבת תשמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקורא עונג שבת [מוזיקה] מקדש מקדשן מקדש שלבי שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת רבי חנן