בראשית נקודות למחשבה (רוסית)

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

שלום רב, אדיב אבו עאסי, נער דרוזי בן 13 שנולד בשבאעם,

חי עם הנשמה של נוהאד אבו רוקום.

אני אוהדים.

אני האיש שהיה הגזגור של העבר נוהאד.

בבקשה טוב לכם.

היינו משהו כמו שמונה כדי לזמן את כולם באותו ערב לבוא לסיאנס.

וכך היה.

והוא היה אומר לכל אחד, איפה זה קרה לו בדיוק?

הוא גם ידע דברים על האנשים שבאים? בהחלט. גם אנשים, גם אורחים שביקרו. בהיריון הראשון שלי,

לאחר שנישאתי, בסוף חודש תשיעי נפטר העובר.

ממש ביום המשוער ללידה. ואת מקשרת בין הדברים?

עוד רגע.

השותפה שלי לסיאנסים איבדה שני עוברים בחודשים מאוד מתקדמים ובנסיבות ממש טרגיות.

המושג מוות קליני פירושו מוות הפיך, כלומר מוות

שלמעשה יש הפסקה בפעילות הגוף,

הפסקה בפעילות החשמלית של הלב, הפסקה בנשימה.

הסיפור שלך, לפחות זה שקשור לענייננו הלילה,

מתחיל בינואר שניים וארבע, נכון? זמן קצר החל מלחמת יום הכיפורים,

אישה צעירה, כבת 22. ברגע שנפל עליי הפיגום,

אני יצאתי מהגוף,

כלומר הנשמה שלי יצאה מהגוף

וראיתי

שמתוך הגוף שלי יוצא עוד גוף אחד,

מתוך מושי יוצא עוד מושה.

אני עולה למעלה למעלה

זה העיניים שלי, זה השיער שלי הארוך,

זה בגדים שלי,

זה הרגליים, בואנה זה אני, זה אני, אז מה אני שניים?

איזה בלבוז זה היה, מדהים.

וככה אני רואה את הגוף שלי הולך, ואני כאילו נוסע ממנו.

הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק.

במרוץ החיים הבלתי נגמר, האם עצרת לרגע ושאלת איך נוצר העולם?

לשם מה נוצר העולם?

שאלה שמקננת בי, מאז שאני ילד קטן.

האם התורה שנמצאת אצלנו היא מהקדוש ברוך הוא?

ההוכחות שאני אביא כרגע,

אי אפשר בעולם להגיד שהאדם היה יכול להשיגם בזמנם בלי שישמע את זה מפיו של הקדוש ברוך הוא.

יש דרכים שניתן להוכיח חיים לאחר המוות.

יש למישהו ספק שהעולם נברא על ידי בורא עולם? שיצביע.

רק העיתונאית. אתם רואים, בשביל זה עיתונאית.

אם היא תאמין, יפטרו אותה מהמערכת.

אני אשאל אותך שאלה.

תגידי לי,

לדעתך

איך נברא העולם?

עכשיו תראי,

השעון הזה מצאתי ביער בן שמן וחיפשתי אנשים סביבו, לא מצאתי.

חיפשתי עקבות, לא ראיתי.

צעקתי על פי התורה, אני חייב להכריז על אבידה.

אף אחד לא ענה.

אז חשבתי בליבי, הייתכן?

שעון נמצא כאן לבד,

בלי אנשים, בלי עקבות,

איך ייתכן שהוא יגיע לכאן?

אחר כך נזכרתי

שהיה ביג פאנג,

היה פיצוץ, ובטח מאז היה סחף ורוחות, הסתובבו כל מיני חלקים,

ובסוף זה הסתובב, התחבר ונהיה קסיו.

מה את אומרת? זה יכול להיות או לא?

אבל איזה ברור שלא.

ברור שלא. שימי נגד.

אם שעון קטן, שמורכב ממאות פריטים אולי,

לא יכול להיווצר לבד,

איך אישה כמוה,

שמורכבת ממיליארדים של תאים טועמים,

יכולה להיווצר לבד?

איך עולם ומלואו,

שמורכב מאין סוף של מרכיבים,

נוצר לבד?

אם שעון קטן שמורכב ממאות פריטים אולי לא יכול לבד?

איך אישה כמוך,

איך אישה כמוך,

שמורכבת ממיליארדים של תאים טועמים,

יכולה להיווצר לבד?

איך עולם ומלואו,

שמורכב מאין סוף של מרכיבים,

נוצר לבד?

מה את עונה לי?

תהליכים של מיליארדי שנים.

אז יכול להיות שהשעון נוצר לבד,

מתהליכים של מיליארדי שנים.

זה דחית!

שעות זה פחות ממך!

שמי גבריאל הנדלר, אני מרצה בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

את התואר הראשון אני קיבלתי באנגליה בלונדון סקולוגי איקונומיקס,

תואר שני בטכניון, ותואר שלישי למדתי ב-MIT,

זה המסצ'וסטס אינסטיטוט טכנולוגי בבוסטון,

ושם גם הרציתי תקופה מסוימת,

ואז חזרתי לארץ, ומאז אני נמצא באוניברסיטה בתל אביב.

הייתי רוצה להתייחס לשאלה של הקשר בין המדע לבין האמונה.

לכאורה צריך הסבר.

מה הקשר בין מדע, בין לוגיקה, בין רציו,

לבין עניינים של אמונה?

כדי להבין את זה,

צריך קודם כל להבין מה המושג אמונה.

אמונה על פי יהדות

נגזרת ממושג של חוזק.

למשל, בתורה כתוב על משה רבנו,

בית המלחמה מול עמלק,

ויהי ידיו אמונה.

או יש מילים כגון למשל אמינות,

או במגילת אסתר, ויהי אומנת הדסה, מרדכי אומנת הדסה.

כל המילים האלו לא מרמזות, לא מדברות על אמונה ארטילאית,

חיולית, כמו באנגלית בליף.

זו לא המילה בליף, אלא אמונה זה עניין של אמינות, של חוזק.

לחזור לענייננו.

הטענה שלנו היא שדווקא הבסיס לאמונה צריך להיות

הכיוון הרציונלי,

הכיוון המדעי, הכיוון הלוגי.

זה כאילו השלב הראשון בסולם.

ביהדות תופסים את נושא האמונה כסולם שהתחתית רגליו בארץ עולה עד השמיים.

מה הכוונה?

הרמב״ם, למעשה המצווה הראשונה שהרמב״ם מונה ביד החזקה,

מדברת על לידע את השם.

הוא לא מדבר על להאמין,

אלא הוא מדבר על לידע את השם.

הוא רוצה לדעת.

מה זה לדעת?

לדעת, קודם כל זה משהו לוגי.

קודם כל צריך להשתכנע

שהאמונה היא נכונה,

שמדובר על משהו אמיתי.

אחרי שהשתכנענו, אחרי שהשתמשנו בשכל,

אז אפשר לענות לשלבים של סולם האמונה.

זו גישת היהדות.

אולי עוד נקודה אחת בהפשר הזה,

לסבר את האוזן, ניקח אדם כמו דניאל,

דניאל בגוב האריות, או אליהו הנביא.

אלה אנשים שהגיעו לדרגות מאוד מאוד גבוהות באמונה.

קרי,

כשאדם מצוי בדרגה מאוד גבוהה של אמונה, כלומר דבקות בבורא,

אז הכל אפשרי.

אפשר לשים אותו בתוך גוב של האריות ולא יקשו שום דבר.

מישהו שהאמונה שלו מאוד חזקה.

אז זו דוגמה.

כלומר,

האמונה הגבוהה הזו היא תוצאה של תהליך ארוך של עבודת השם.

אבל מאיפה היא מתחילה?

היא צריכה להתחיל מאיזשהו בסיס.

מה שאנחנו רוצים פה לטעון בדיון הזה,

במיוחד בדור,

בדור היתום הזה.

שקודם כל צריך להתחיל עם שכל.

צריך להתחיל קודם כל להכיר את נושא האמונה מבחינה שכלית,

את האמיתות של התורה

בצורה שכלית, ואז, אם השתכנענו, משם אפשר לעלות למעלה

בדבקות על ידי תורה, מצוות, תפילה, תיקון המידות. ואז מגיעים לדרגות ועוד מאוד של אמונה, של חוזק.

אז אם כך, אנחנו נמצאים בשלב התחתון של הסולם הזה.

רוצים לברר את העניינים בצורה שכלית.

אם אדם לא אכפת לו

למה הוא פה,

לא מעניין אותו, אז אני הייתי אומר שהוא אדם פגום,

אבל אני לא יכול להתווכח איתו.

השאלה הכי בסיסית, הכי מעניינת שיש,

מה אני עושה בעולם הזה?

מה אני עושה פה 70-80 שנה?

האם יש בורא לעולם?

אם את האדם זה לא מעניין, אין לי שום כלי

להכריח אותו להתענות בשאלה הזאת.

כל נברא מעיד שיש בורא.

איך נברא מעיד שיש בורא?

הקדוש ברוך הוא, הפסוק אומר, ואתם עדיי נאום השם.

פסוק אחר אומר, מבשרי חזה אלוקה.

מלוא כל הארץ כבודו.

אין מקום שאני לא רואה את הקדוש ברוך הוא.

איפה?

אני נברא.

אני נברא.

אם אני נברא, יש שתי אפשרויות.

או שאני בראתי את עצמי,

או שמי שקדם לי ברא אותי.

זהו.

אני בראתי את עצמי,

יש שתי אפשרויות.

אם בראתי את עצמי, שתי אפשרויות.

או שהייתי לפני עצמי,

או שלא הייתי לפני עצמי.

אם הייתי לפני עצמי,

לא צריך לברות עצמי, כי כבר הייתי.

אם לא הייתי לפני עצמי,

לא יכולתי להבות את עצמי, כי לא הייתי בשביל לעשות את עצמי.

מוכרח

שאני לא בראתי את עצמי.

נגמר.

מה נשאר?

שנבראתי על ידי מי שקדם לי.

זהו, נגמר.

אפשר לסגור את האוניברסיטה קורקנט?

קורקנט?

יאללה, חראכי.

אפשר לרדת למגרש סחר.

עוד פעם אני אחזור.

כל נברא מעיד שיש בורא. לא רק נברא אדם,

גם גרגיר חול.

גם גרגיר חול.

גרגיר חול.

הוא נברא או לא? שתי אפשרויות.

או שהגרגיר ברא את עצמו,

או שמישהו ברא אותו.

זהו.

עכשיו בואו נבדוק אם הוא יכול לברוא את עצמו, גרגיר חול.

יש שתי אפשרויות.

או שהוא היה הגרגיר חול לפני שהוא ברא את עצמו,

או שהוא לא היה לפני שהוא ברא את עצמו.

אם הוא היה לפני שהוא ברא את עצמו,

אז הוא כבר היה, הוא לא צריך לברוא את עצמו.

כמה זמן היה? כל הזמן היה.

הנברא לא כל הזמן היה.

הנברא נברא.

אם הוא לא היה לפני,

איך הוא יכול לעשות את עצמו?

הרי הוא לא היה בשביל לעשות את עצמו.

מוכרח

שכל נברא מעיד, מעיד מעצם היותו נברא,

שהיה בורא שקדם לו.

נלך אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, עד ראשון הנבראים.

מוכרח שלראשון הנבראים, בגלל שהוא נברא,

כמו שהסברנו,

שהיה בורא שברא אותו.

אז מצאנו את הבורא שברא את הנברא הראשון.

נשאל,

ומי ברא את הבורא?

לבורא לא יכול להיות בורא.

למה?

אם גם לבורא יש בורא,

אז מה הוא?

נברא.

אז גם הוא נברא.

טוב, אז יהיה לנו נבראים, נבראים. בלי בורא אי אפשר.

מוכרח שיהיה בורא,

כי אנחנו רואים שיש נבראים.

אז בורא יש. ואם לבורא יהיה בורא,

אי אפשר,

כי הנבראים בלי בורא.

מוכרח שיש בורא ראשון

שאינו נברא,

שברא לכל הנבראים, והוא נצחי, קיים, תמידי,

בלי מתחיל, בלי התחלה ובלי סוף.

מאיפה אני יודע?

מזה שאני נמצא.

אני המעין

שאני לא עשיתי את עצמי.

אז מישהו שקדם לי עשה ככה עד הראשון.

אם כן, זו הוכחה לוגית פשוטה שאין עליה פרחה.

נו, שיביאו את המדענים עכשיו, שיתמודדו עם זה.

אי אפשר לשמות, אי אפשר. העולם כולו ניסה להתמודד, אי אפשר. כל כך פשוט, כל כך פשוט. למה להיות קוף?

למה?

למה?

למה לטפס על העצים?

למה?

למה?

כי אם אתה לא קוף צריך תפילין,

צריך לשמור שבת.

זה הבעיה.

לא רוצים את זה, אז אומרים, אתה יודע, קופאים לא יהיו מעמד אר סיני, זה גם אנחנו לא טוענים.

אז אתה פטור.

עוד דבר.

כל דבר בעולם מוגבל.

כל דבר בעולם מוגבל, יש לו גבול, גבולות.

הנה הכוס הזה מוגבל.

אם הוא מוגבל, יש לו גבול, מישהו הגביל אותו.

הספר מוגבל, מישהו הגביל אותו.

השולחן מוגבל, הנגר הגביל אותו. האולם מוגבל, הקבלן הגביל אותו.

כדור הארץ מוגבל.

השמש, הירח, הכוכבים מוגבלים.

מישהו הגביל אותם.

יש מקביל לכל המוגבלים.

והמקביל לכל המוגבלים אינו מוגבל.

כי אם הוא יהיה מוגבל, אז יש מקביל מעליו שהגבילו.

נצטרך להגיע לראשון

שהגביל את כל המוגבלים.

זה הבורא.

שברא לכל הנבראים.

פשוט.

אתם רואים? אפילו עוד לא נכנסנו לגן חובה,

כבר אנחנו יודעים מקום.

דבר נוסף מוכרח,

שהבורא

הוא הכל-יכול.

שאם הוא לא הכל-יכול, אז הוא מוגבל.

ואם הוא מוגבל, חזרנו לבעיה הקודמת.

אולי נאמר שיש שני מוגבלים,

סליחה, אולי נאמר שיש

שניים הכל-יכול,

גם זה אי אפשר.

אם יש לנו שניים הכל-יכול,

זה הכל-יכול וזה,

נשאל

האם הכל-יכול הזה יכול להגביל את זה?

אם הוא יכול להגביל את זה,

אז זה לא הכל-יכול,

מוגבל.

אם הוא לא יכול להגביל את זה,

אז הוא בעצמו מוגבל, ולא הכל-יכול.

אי אפשר שניים,

אלא רק אחד הכל-יכול.

נמצא שיש בורא שברא לכל הנבראים, זה מוכרח,

מקביל לכל המוגבלים ואינו מוגבל,

והכול יכול,

אחד ולא שניים.

הרמב״ם פותח את ספרו, ספר המדע,

בשורה אחת.

יסוד היסודות ועמוד החוכמות לידה,

שיש שם מצוי ראשון, ממציא לכל הנמצאים.

בעיה אחת שבאה אל אחד מחכמי התלמוד ואמר לו, תשמע, אתה יודע מה? תראה לי את הקדוש ברוך הוא,

תראה לי אותו.

אמר לו, אין בעיה, בוא,

לקח אותו החוצה.

אתה רואה את השמש?

תביט עליה.

הוא עשה ככה ולא יכול, הוריד את העיניים.

אמר לו, תסתכל טוב.

הוא אומר, לא יכול להסתכל.

אמר, אם על אחד השמשים שלו אתה לא יכול להסתכל,

אותו אתה רוצה לראות?

ובכן, אם יש לנו בורא

שברא לכל הנבראים, אנחנו שואלים לאחר מכן, האם הוא חכם?

מן הבריאה אנחנו רואים שהוא חכם.

חוכמה מנין לנו?

החוכמה שלנו נובעת מהנתינה שהוא נתן בנו.

אם כן,

אם אנחנו רואים שיש חוכמה בבריאה, ובכל פרט ופרד שבבריאה,

אנחנו יודעים שהוא חכם.

חכם עושה דברים לתכלית.

הבורא ברא הנבראים.

מהי התכלית

כשהבורא ברא את הנבראים?

אם תכליתו לא תצא לפועל,

אנחנו רואים שלמעשה,

החוכמה לא מתממשת.

אלא מה?

הוא צריך להודיע לברואיו מהי התכלית.

מהם הדרכים העומדות לפניו?

או שהוא יציג את עצמו ויגיד מה הוא רוצה.

או שהוא יכתוב ויפרסם את המכתב

או שהוא ישלח שליחים.

בשלושת הדרכים האלה נתגלה הבורא לברואיו.

במעמד הר סיני לעיני מיליונים כולל אומות העולם הופיע הקדוש ברוך הוא בעשרת הדיברות

ואמר אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים

לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.

כתב מכתב, והמכתב מכתב אלוקים חרוט על הלוחות

וגם שלח ביד עבדיו הנביאים

את אשר עתיד לקרות גם לאורך אלפי שנים.

לאורך ההיסטוריה שעברנו

יש לנו כבר מספיק ראיות

שמה שהקדוש ברוך הוא שלח ביד עבדיו הנביאים

שהתקיים לטובה,

התקיים.

נותן התורה במעמד של מיליונים לעינק

באי עולם,

אומר בתורה מהי התכלית שרוצה מברואיו.

ואנחנו צריכים לקיים את רצונו,

כפי שהוא אומר,

ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים.

אני נותן לפניכם שתי דרכים,

דרך אחת

של טוב, דרך אחת של רע,

אחת נקראת חיים ואחת נקראת מוות.

ואני אומר לכם, ובחרת בחיים.

כרגע הבחירה נתונה ביד כל ברור וברור האם לעשות רצונו או לא.

והקדוש ברוך הוא יוציא את תכליתו,

אם הבוחר יבחר בדרך לא טובה

ויישאר בה,

תינתן לו אפשרות נוספת לבוא בגלגול עד שלוש פעמים כאדם,

ולאחר מכן בדרך רביעית

על ידי צומח, דומם או חי, כשהנשמה כלואה בתוכם,

ואז

אותו אדם ישלים את תיקונו בדרך זו.

יש אפשרויות נוספות,

אבל בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא דואג שלא יידח ממנו נידח.

מה התפקיד שלי בעולמי?

האם ייתכן שאני באתי לעולם

למשך 70 שנה לאכול,

לשתות, לעבוד,

לנוח ולמות?

האם זו תכלית?

אם כן, במה אנחנו שונים מן הבהמות?

ובשביל מה האדם נאכון בשכל?

בשביל מה האדם מפתח ומשכלל כל הזמן כשבעצם מזה לא יישאר לו כלום?

ואם זה כהכנה לאחרים, שגם הם עתידים להסתלק,

אז למי התכלית של כל הבריאה הזאת?

שאלות כאלה חייב כל אדם מאתנו לשאול

ולהתבונן בהן תדיר,

בשביל לא לפספס את החיים שבעצם ניתנו לו.

זה למעשה דבר שאדם

היה צריך לשאול שאלה ראשונה בפתיחה,

ברגע שהוא מתפכח

ממעשה הילדות,

ולהגיע למסקנה מחייבת.

אין שום דרך חיים אחרת

שמסבירה את תכלית החיים ואת סיבת הבריאה.

כולם אומרים שיש בורא אחד.

זה ברור.

מה המחלוקת?

האם התורה שנמצאת אצלנו,

או אצלהם או אצלהם, התורה, לא הוא, הוא קיים, זה כולם אומרים, ברור.

וכשהוא נתן את התורה שלנו, גם הנוצרים והמוסלמים אומרים שזו התורה הראשונה שניתנה לעם ישראל במעם כמו שתיארתי קודם.

זה כולם אומרים.

רק מה הם אומרים?

הנוצרים אומרים, כן,

הקדוש ברוך הוא, נכון, נתן לכם את התורה,

אבל בזמן מסוים הוא מאס בכם,

זרק אתכם,

השליך אתכם לגלות,

ועכשיו בחר בנו,

ואנחנו עכשיו התורה.

עכשיו, מה הם אומרים?

שישו קיבל את התורה מהקדוש ברוך הוא?

בסדר, טענה.

בסדר? טענה.

בואו נגיד שקינן לי הספק, טוב, טענה.

אחר כך בא מוחמד,

כתב קוראן, אני הולך לבדוק עכשיו מה הם אומרים.

אז אני אומר ככה,

רגע, מי אמר שהם קיבלו את הברית החדשה לעומת הברית הישנה?

זאת הברית הישנה, הם החדשה.

איך הוא קיבל את זה?

הוא קיבל את זה. איך הוא קיבל את זה? אף אחד לא היה בשעה שהוא קיבל את זה. הוא בא וסיפר לשליחים

שהוא קיבל.

בסדר, אז הוא אומר שהוא קיבל.

השליחים האמינו לו.

כל הכבוד, מה זה, הרבה שלהם לא יאמינו לו? בוודאי יאמינו לו. גם אף אחד לא נכח שמשה קיבל את התורה, הוא היה לבד למעלה. בדיוק הפוך, ממי, בדיוק הפוך.

נתינת התורה הייתה במעמד של מיליונים.

עשרת הדיברות זה לא משה אמר,

זה השם אמר כשמשה למטה איתם והוא אומר לכולם, כולל למשה,

אדוני השם אלוקיך, אשר עוקביך בארץ מצרים.

רגע, רגע, עוד לא סיימתי.

זאת אומרת,

אנחנו קיבלנו במעמד של מיליונים,

ישו במעמד של יחיד,

מוחמד במעמד של יחיד,

ואני אומר לך היום

שגם אני קיבלתי במעמד של יחיד.

אני עכשיו בדרך, עצרתי ליד מערה,

נכנסתי,

והיה לי גילוי אלוקי.

הקדוש ברוך הוא נתן לי הערב את תורת הטנדו,

שמהיום אני הולך להפיץ אותה,

ואני אמצא כמה פראיירים שיפיצו לי את זה,

ולאט לאט בעוד 500 שנה יהיו כאלה שיגידו,

כן, אתה יודע, עם לא נצחק,

הוא מילא את אצטדיון טדי,

מה הוא הבא, פששש, טנדו, מאמין לו, בטח מאמין לו, מה קרה לך? אתה יודע מי זה?

מה זה לא מאמין לו?

עוד 500 שנה יהיה עוד דת אחת, טנדו.

אבל מה?

אני אדם רציונלי.

אז אני אומר רק רגע.

אם הקדוש ברוך הוא נתן לעם ישראל במעמד של מיליונים,

וזה הם מודים,

והוא החליט, נגיד, באמת מאסתי בכם,

לא רוצה אתכם יותר, אני בוחר עכשיו את ישו

ואת מי שיביא אחריו. בסדר, יכול להיות, נכון?

מה היה קורה?

למה בפעם הראשונה עשית את זה במעמד אוניברסלי כזה גדול?

ועכשיו אתה מביא את זה בגניבה, בסתר מאחורי ההר, אתה לוחש לו פששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש...

מה קרה?

אתה רוצה להכריז להודיע,

זה צריך להיות בפרהסיה לפחות כמו שהיה פעם, כדי להפקיע את הפעם הראשונה!

האם ייתכן שהעם הזה, שנחשד היום על ידי יהודים,

ודווקא על ידי יהודים,

כעם חשוך ובלתי נאור,

שחי בתקופת ימי הביניים,

האם ייתכן

שעם כזה, שכל כך

מקובל בכל העולם כולו,

התורה שלנו היא הבסיס

לנצרות ולאסלאם?

ובאים יהודים מבינינו, שחושבים שהם בעלי תרבות,

ואומרים לנו, תשכחו בכלל מה ההיסטוריה שלכם.

מי אמר שהיה?

מי אמר שזה בכלל נכון?

ובאים ומאמצים תרבויות זרות של עמים אחרים,

ורוצים לדחות את אלה שבאים עם תרבות של 3,300 שנה.

אז בואו נרענן קצת את הדברים ונזכיר.

באחת ההרצאות היה חוקר משטרה.

כששאלתי מישהו לא מאמין שתורה ניתנה בהר סיני, הוא הצביע.

כששאלתי מדוע, אז הוא אמר לי שהוא למד בית ספר חילוני,

ולימדו אותו שספר התורה זה ספר היסטוריה

שנכתב על ידי כמה היסטוריונים מכמה תקופות.

וזה ניתן ללמוד מהסגנונות המופיעים מפרק על פרק וכו'. אמרתי לו, גם אני למדתי אותו דבר.

גם אני למדתי בתל-נורדוי בתל-אביב,

גרתי בבן-יהודה,

ואני למדתי בדיוק אותו דבר, אותו חומר.

אבל,

באיזשהו גיל

הזדמן לי ספר שהתחלתי לקרוא, ובעקבותיו התחלתי לבדוק,

והנה התברר לי שלא היא.

אמרתי לו, בוא אני אשאל אותך שאלה בתור חוקר משטרה.

אם באים אליך שניים ואומרים לך

אנחנו ראינו את פלוני גונב

הוא מכחיש, למי אתה מאמין?

לשניים או לאחד?

אמר, לשניים.

אמרתי לו, האם שישה יבואו ויעידו, זאת תהיה עדות יותר חזקה משניים?

אמר לי, כן.

אמרתי לו, שישים יעידו על המקרה? הוא יכחיש, ישתטח על הרצפה, יבכה?

אמר לי, כן.

600 איש יעידו? אמר לי, טוב מאוד.

6,000 יעידו? אמר לי, מצוין.

60 אלף מעידים נגדו.

וונדרוול.

600 אלף!

אמר, לא צריך יותר.

אמרתי לו, במעמד הר סיני

היו 600 אלף איש, גברים, מגיל 20 עד גיל 60,

חוץ

מנשים,

חוץ מיטב,

חוץ מזקנים,

וחוץ מערב רב שהיו כפול מכל יוצאי מצרים.

במעמד הר סיני היו מיליונים שראו ושמעו את הקדוש ברוך הוא אומר בעשרת הדברות,

אנוכי השם אלוקיך,

אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.

מיליונים מעידים. זה עדות או לא עדות?

אמר לי, כן, זה עדות, אבל זה היה פעם.

אמרתי לו, נכון.

גם העדות שהייתה בבית המשפט, השלום,

היא היתה פעם,

ולמרות זאת

השופט פסק שצריך להיכנס לאחד התרבות.

כל שופט שומע עדויות שהיו פעם,

אחרת גם הוא היה נוכח באותו מקרה.

כל עדות זה על פעם.

אמרתי לו, נפוליאון היה? אמר לי, כן. אמרתי לו, זה לא היה פעם.

למה העדות שהוא היה זה כן עדות?

ושלנו לא עדות?

אמר לי, כן, אבל בתנ״ך כתוב שהיו מיליונים. מי אמר שהיו מיליונים? אולי הוא כתב שהיו מיליונים. איפה אני יודע?

אמרתי לו, שאלה יפה, רואים שאתה חוקר משטרה.

אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתה מכיר קצת את חגי ישראל? אמר לי, כן.

שאלתי אותו, תגיד,

אתה מכיר את חג פסח?

אמר לי, כן.

לזכר מה זה פסח?

לזכר מה זה חג פסח?

יציאת מצרים.

בחג שבועות אתה מכיר?

אמר לי, כן. לזכר מה?

אמר לי, מתן תורה.

אמרתי לו, יפה מאוד.

אמרתי לו, תגיד לי,

שאלה,

שנה שעברה היו החגים האלה?

אמר לי, כן.

אמרתי לו, שאלה קצת יותר קשה.

לפני שנתיים היו החגים האלה?

אמר לי, כן, היו.

לפני שלוש שנים

היו החגים האלה? אמר לי, היו.

לפני ארבע שנים היו החגים האלה? אמר לי, נודניק, כל שנה יש.

שאלתי אותו, מתי התחילו?

אמר, מיציאת מצרים.

תשמעו אוזניך מה שפיך מדבר.

אתה בעצמך אומר שכל שנה מיציאת מצרים עושים זכר ליציאת מצרים.

כל שנה מאז מתן תורה עושים זכר למתן תורה?

זה בלי ספר תנ״ך.

זה בלי הסופר שכתב, לשיטתך.

זה עם שלם

שכל שנה עושה זכר לאירועים ההיסטוריים האלה.

שאלתי אותו, תגיד, היתה שואה?

אמר לי, ודאי שהיתה שואה.

מניין לך?

הוא אמר, מה זה? יש אנשים עד עכשיו ניצולי שואה.

אמרתי לו, נכון. מה יקרה בעוד עשרה דורות

שכשיבוא תלמיד אחד והמורה להיסטוריה בבית-ספר יהודי בישראל יאמר לו, שמע, בני,

לא היתה שואה.

אז הוא יגיד לו, הכיצד?

אני צאצא של ניצולי השואה. אם לא ניצלו, אני לא הייתי כאן.

הוא יאמר לו, תשמע, זו דעה מאוד פרימיטיבית,

מאוד מיושנת.

זו טענה יהודית ככל הטענות היהודיות על עוולות שנעשו להם. זה לא,

תצא מזה.

יש היסטוריונים אמריקאים גרמנים, כותבים שזה שטויות. לא היה ולא נברא.

אז מה יקרה לנשיאות של 6 מיליון.

אקסטרמינציה לא נכנסה.

היינריאק הימלר

לא היה בקרוב אקסטרמינציה.

לא.

In a speech to his SS let's

עוד אוקטובר 1943,

היינריאק הימלר

We have the duty towards our people to destroy these people that wanted to destroy us.

We can talk about it openly here.

We must never talk about it toughness.

This is an unwritten, better to be written

glorious page in our history.

Give me the source.

This is a forger you think.

I want to see proof page numbers, documents, originals.

If we can show you proof,

that will change your mind.

Yeah.

It would.

Well, we were able to provide that proof.

רוברט וולף,

from the national archives in Washington,

gave us a copy of the original tape and transcripts of that speech made by the Nazis themselves,

plus notes for that speech in himler's own handwriting.

When we told zundel he claimed they were all forgeries the way he

that he מתנדלת כל דוקומנטייה של ה...

איך יוכל להוכיח אותו ילד למורה להיסטוריה המתעקש לשלול

את ההיסטוריה?

איך יוכל להוכיח לו שאכן הייתה שואה?

עשרה דורות כבר עברו.

יביא לו תמונות?

היום אתם יודעים שניתן לצלם אפילו מה שאין.

יראה לו סרטי וידאו?

אפשר לתפור מה שרוצים.

היום אפשר באנימציה לעשות הכול.

אפשר למלא גם את הכיסאות הריקים פה.

נו, אז מה?

מה עושים?

איך מוכיחים

את יום השואה?

יום השואה,

כל שנה

העם

עושה זכר ליום השואה לכל החללים,

וזה עובר שנה אחר שנה.

בכל העולם היהודים מתייחדים עם הזכר

פעם בשנה.

בעוד 100-200 שנה

יבואו מכחישים ויאמרו לא היה ולא נברא,

יאמרו להם, ומה עם המיליונים האלה שמנציחים את זכרם

ועושים כל מיני דרכים להנצחה, כמו אנדרטאות, כמו יד ושם

וכמו דברים אחרים.

האם תוכל לשלול זאת?

יש היום עצמאות לארצות-הברית, 250 פלוס.

אין אחד בין 250. ויבוא אחד ויגיד, מי אמר לך שהיה להם עצמאות?

אולי לא היה.

יצחקו עליו.

מה, אתה בא להכחיש?

כל שנה עושים יום עצמאות, אתה בא להכחיש?

איך באים ומכחישים

תורה שמקובלת וידועה בכל העולם?

זה לא איזה שבט באפריקה שאף אחד לא יודע עליו, הוא פתאום מוציא ספרים ואומר,

אנחנו היינו והיינו.

מדברים על העם הכי מפורסם בעולם,

העם שספר התורה שלו התפרסם בכל הלשונות, בכל העמים,

בכל התרגומים,

בקווים יהודים מבינינו ואומרים, מי שטוען כך, חסר תרבות.

ולפלאות.

אמרתי לאותו חוקר משטרה,

אם יום השואה זה הוכחה שהיתה שואה אפילו בעוד דורות רבים,

על אחת כמה וכמה תורת ישראל.

לא רק יום כיפור,

לא רק ראש השנה, לא רק חגי ישראל והמועדים,

הם הוכחה למה שהיה עם העם היהודי,

אלא כל יום בשנה אנחנו זוכרים את יציאת מצרים ואת בתי תורה.

כמעט ואין בית יהודי בעולם,

כמעט, לצערנו הרב זה רק כמעט,

שאין בו מזוזה.

והמזוזה לזכר מה?

לזכר יציאת מצרים, שהשם פסח על בתי העבריים.

זאת אומרת, כל

יום יהודי נזכר מספר פעמים ביציאת מצרים על ידי המזוזה

מניחים תפילין,

כתוב בהם ארבע פרשיות שכתוב בהם יציאת מצרים

קוראים קריאת שמע, פעמיים ביום מזכירים יציאת מצרים, מתפללים שלוש תפילות,

מזכירים יציאת מצרים,

עושים קידוש, מזכירים יציאת מצרים,

מברכים ברכת המזון,

מזכירים יציאת מצרים, אין לך כמה רגעים ביום

שאין אתה נזכר מיציאת מצרים.

אלא אם כן אתה לא יודע בכלל מה הם אותם אותות שקיבלת.

זה אפשר לקום ולהכחיש, לומר לא היה ולא נברא, זה המצאה.

עד איפה אפשר להגיע?

אנחנו יותר מדי גבוהים כנראה, מטר שבעים, מטר שמונים.

כל כך גבוהים אנחנו שמתנשאים מעל הבורא והבריאה.

מה זה גאונים אנחנו?

מתהלכים פה וטק יש לנו שאלות, מפרקים

את הכל.

בן אדם אף פעם לא השקיע

ללמוד קצת

איך אפשר לזלזל

בכל חכמי ישראל 3,300 שנה, גאוני עולם.

איך אפשר לזלזל בכזה דבר? איך אפשר לא להתחשב בדברים שלהם?

כל כך אנחנו גבוהים?

כל כך גדולים?

בואו אני אתן לכם כמה דוגמאות מדהימות לראות מה זה חוכמת חכמי התורה,

ומה זה הקבלה והמסורת שקיבלו איש מפיו, איש מפיו של הקדוש ברוך הוא.

מפיו של הקדוש ברוך הוא.

ההוכחות שאני אביא כרגע,

אי אפשר בעולם להגיד שהאדם היה יכול להשיגם בזמנם

בלי שישמע את זה מפיו של הקדוש ברוך הוא.

יש מולד ללבנה, כל חודש היקף הלבנה,

כל כמה זמן היא מתחדשת,

אז בואו תשמעו גמרא,

גמרא, תלמוד לפני אלפיים שנה,

כתוב כך

מסכת ראש השנה, דף כה עמוד א'

פעם אחת נתקשרו השמיים בעבים

ונראית דמות לבנה ב-29 לחודש.

אחרי 29 יום מחידוש הלבנה הקודם,

נראתה שוב פעם דמות לבנה בשמיים.

כי סבורים העם לומר ראש חודש.

אמר להם רבן גמליאל,

כך מקובלני מבית אבי אבא,

אין חידושה של לבנה פחותה מ-29 יום ומחצה,

זה 12 שעות נוספות,

ושני שלישי שעה ו-73 חלקים.

זאת אומרת, תשצג

793 חלקי שעה.

השעה מתחלקת

ל-1080 חלקים, לפי חלוקה של חכמים,

שזו החלוקה שנותנת את הדיוק המרבי שאפשר,

לא ל-60 אלא ל-1080.

והוא אומר להם,

אני קיבלתי מאבות אבותיי עד משה שקיבל מפיו של הקדוש ברוך הוא

שאין חידוש של לבנה פחות,

בשבר עשרוני,

פחות מ-29 יממות שלמות,

פסיק

53059. אין פחות.

רבן גמליאל, כבוד הרב,

העם רואים בחוץ דמות לבנה,

אומר להם, כמה זמן עבר? 29 ימים?

אני מצטער.

מה שאתם רואים זה דמיון.

כבוד הרב, אתה מכחיש את המציאות?

העם רואים דמות לבנה,

אומר, שמעתם? כך מקובלני מבית אבי אבא, נקודה.

אין פחות מ-29.53059.

מה אתם אומרים?

נו,

אם היה יוסי שריד בשיעור הזה, מה היה אומר?

לא היה אומר, זה רב פנאטי?

איך אתה יכול להכחיש את המציאות? תקום מהכיסא, תצא החוצה,

תסתכל בשמיים. אתה רואה דמות לבנה או לא רואה?

אז מה אתה מספר לי מבית אבי אבא?

אבל בדור ההוא, ברוך השם, לא היה יוסי שריד. לא היה.

היה עם מאמין, יודע שהחכמים ידעו מה שהם מדברים.

הקטע שאנחנו נקריא לכם כרגע הוא מתוך ספרו של קאר סאגן,

המדען הראשי של מינהל החלל האמריקאי נאס״א,

שבעזרת לוויינים היום,

למרבה התדהמה הוא מסיק כי אורך חידוש הירח ממולד למולד הוא

29.530588. חסר לו שתי אלפיות והוא עם לוויינים.

אבל פעם ראשונה בהיסטוריה העולמית

שמישהו יכול לצפות בכלל

כמה זמן חידוש הלבנה, בזמנם לפני אלפיים שנה.

אפשר היה לעמוד

29 יממות להסתכל בנקודה אחת שיצא הירח לדרך,

לחכות לו 29 יממות, מחצי יממה ועוד תצעק חלקי השעה ולהתבונן ולהגיד ככה בעיניים,

הופ! הנה עכשיו הוא הגיע.

הנה, אפשר היה כזה דבר.

והיה להם שעון שיכול לראות עד אלפית שנייה?

ואנחנו באלפית שנייה יכולים לראות בכלל היום?

אז איך יכול היה רבן גמליאל להגיד דבר כזה?

הוא אמר פשוט,

כך קיבלתי מאבי אבא שקיבל עד משה רבנו מהקדוש ברוך הוא.

אז מנהל החלל האמריקאי יש פספוס של שתי אלפיות.

התדהמה הופכת למוחלטת כאשר מתגלש מחקר מתקדם יותר שנערך בברלין בגרמניה,

הולך וסוגר את פער חלקיקי השנייה שבין תורת ישראל לבין מחקרי המדע המודרני,

והוא מסיק

כי אורך חידוש הירח ממולד למולד הוא 29.530589. עוד אלפית.

עכשיו מחכים למדען שיגיע לרבן גמליאל.

פלא פלאות.

אפשר היה להגיד כזה דבר?

אי אפשר. לא היה כלים.

וגם היום הם הכלים הכי משוכללים.

עדיין, עדיין לא יכולים להגיע לדיוק המקסימלי.

והגמרא שאומרת שהעובר נשלם לארבעים יום, היום המדע אומר את זה בדיוק. בארבעים יום העובר שלם.

חכמים זיכרונם בברכה לא היה אולטרסאונד,

מאיפה הם ידעו שהעובר בארבעים יום בדיוק נשלם?

יש צביר כוכבים שנקרא קימה,

פליידות.

הוא מרוחק מאיתנו 300 שנות אור.

300 שנות אור זה מרחק גדול, גדול, גדול.

כמה גדול?

שנת אור אחת,

המרחק בקילומטרים,

שנת אור,

9.480 מיליארד

ועוד כמה מאות מיליונים קילומטר.

זה מרחק של שנת אור אחת.

כפול 300 זה המרחק מפה עד צביר הכוכבים שנקרא קימה.

כמה כוכבים נראים

בצביר הכוכבים?

במשך כל הדורות ראו שישה עד תשעה,

מעולם לא נראו יותר ואי אפשר לראות יותר, אפילו במצב הראות הטוב ביותר.

אי אפשר.

זאת אומרת, מעולם לא ידעו שיש שם עשר.

אבל ב-1609 גלילאו גלילי, בהמצאת הטלסקופ,

ושיפורו עד הסגת טלסקופים שוברי אור וטלסקופי רדיו,

התברר

שהיום ניתן לראות

שבצביר הכוכבים יש כ-100 כוכבים.

זה אי אפשר לראות בעיניי. אפילו תעלה על האברסט,

לא תוכל לראות

יותר משישה עד תשעה.

ברעות הכי גבוהה ובראייה הכי טובה.

אין, ולא היה מכשירים כאלה פעם להסתכל.

נו,

האם אחד מחכמי ישראל לפני אלפיים שנה יכול היה להגיד דבר כזה?

ראינו שהם ידעו, מה ידעו?

כמה זמן המולד

וכמה יש בצביר הכוכבים קיימה?

גמרא, מסכת ברכות,

דף נח עמוד ב'.

שואל את הגמרא,

מה הקימה?

אמר שמואל,

כמאה כוכבי.

שמואל המורה יושב בבית המדרש,

שואלים בבית המדרש שאלה, מה הקימה?

הוא אומר פשוט, כמאה כוכבי.

תארו לכם שרובינשטיין היה בשיעור,

והוא אומר לו, סלח לי, כבוד הרב,

איך מאה?

מאיפה יצא לך מאה?

בוא נצא החוצה, נסתכל למעלה.

כמה אתה רואה?

היה אומר לו גם כן שמואל, אני רואה שישה.

וכמה אתה רואה?

שישה.

אז איך אתה אומר מאה?

הוא אומר, לא, אני יש לי ספר שכתב אותו אדם הראשון.

אדם שנברא על ידי הקדוש ברוך הוא הראשון,

יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא,

כתב ספר.

קוראים לספר הזה ספרו של אדם הראשון.

בספר הזה הוא כתב לכל תולדותיו

עד סוף הדורות

משתרי הבריאה של הקדוש ברוך הוא.

הספר הזה עבר מדור דור בין הצדיקים.

סוד השם ליראיו.

אתם יודעים מה זה ידיעה כזאת? בלי מכשירים,

בלי מחקרים,

בלי תצפיות.

פלא פלאות.

כידוע רבי שמעון בר יוחאי,

הוא הביא את הזוהר הקדוש לעולם,

נכתב על ידי תלמידו רבי אבא,

והספר הזה התגלגל בין חכמי הדורות,

והיה מוצנע.

מה הוא מדבר רבי שמעון? תשמעו פרשת ויקרא דף יוד.

רבי שמעון אומר כמה ידיעות

מה שאנחנו גילינו רק בשנים האחרונות,

וייחסנו אותם לאנשים לא להם.

גילינו רק בשנים האחרונות, נכון.

אתם יודעים,

רוב היוונים הקדמונים סברו שהעולם נישור.

ותפתחו אנציקלופדיות, תראו שיש

ציורים

שתיארו שהעולם עומד על שלושה פילים.

רק כשהגיע קולומבוס

הוכיח שהעולם כדור,

כיוון שרצה להגיע להודו ונסע למערב והגיעה להודו כשהיא במזרח.

התברר שהעולם עגול.

היום רואים שהעולם עגול, יוצאים מהכדור, רואים שהכדור עגול.

אבל לפני אלפיים שנה מישהו יכול להגיד בביטחון גמור, לא מסברה,

בביטחון גמור שהעולם עגול?

בואו תשמע.

רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש אומר כך

כל יישובה מתגלגלה בעיגולה ככדור.

כל העולם מתגלגל בעיגול ככדור.

לא רק שהעולם כדור, הוא גם מסתובב כל הזמן.

ממשיך ואומר.

אילן לטאטא ואילן לעילה.

יש אנשים בכדור שהולכים למעלה בכדור

ויש אנשים למטה בכדור.

אלה שהולכים למעלה רגליהם על הכדור וראשיהם למעלה.

אלה שמתחת לכדור רגליהם על הכדור וראשיהם למטה ולא נופלים.

אתם תארים לכם שיעור כזה שנותן רבי שמעון בר יוחאי ובעזרה יושבת שולי?

היא אומרת לו רבי שמעון,

רבי שמעון,

איך אתה יכול להגיד עולם כדור?

אנשים הולכים למעלה ולמטה הפוך ולא נופלים.

מה היה אומר לרבי שמעון?

שולי,

מה את לא יודעת שיש כוח גרביטציה?

יש כוח משיכה.

מה לא קראת בגמרא שכתוב זרוק חוטרא העבירה העיקרה כאה?

תזרוק עץ.

למעלה, לאוויר.

הוא יחזור ליפול לשורש שלו.

יש כוח המשיכה, מה את לא יודעת?

ממשיך רבי שמעון בר יוחאי ואומר,

ולכל אינון בריין, כל אלה הבריות שנמצאים סביב הכדור,

משניין בחזוויהו משינויה דאווירה.

הוא אומר, הם שונים בני האדם מסביב לכדור

בגלל האקלים.

פניהם,

צבע עורם,

הכול שונה לפי האקלים.

אסייתים,

אפריקאים,

אירופאים,

אמריקאים, לא נראים אותו דבר.

לא בגוון העור, לא בקלסתר הפנים, לא בגולגולת.

הכול שונה לפי האקלים.

זה מחקרים שרק נעשו לאחרונה בדורותינו.

רבי שמעון בר יוחאי אומר את זה כבר לפני אלפיים שנה.

הוא אומר,

ועלדה אית עתר בישובה.

הוא אומר, אני אגלה לך, שולי, עוד משהו.

יש מקום בעולם, קדניהיר לעילן, חשיך לעילן.

לעילן יממה ולעילן לליה.

יש מקום בעולם, כשל אלה מאיר, לאלה חשוך,

אלה יום ואלה לילה.

רבי שמעון בר יוחאי יודע על אמריקה.

עוד לפני שקולומבוס הוכיח לעולם שהעולם כדור,

כבר אמר רבי שמעון בר יוחאי

שיש מקום בעולם.

כשאצלנו עכשיו לילה, אצלהם יום.

אמנם קולומבוס היה יהודי,

אבל אם מחלקים כבר כבוד, מגיע לרבי שמעון.

אלפיים שנה לפני שאתה הפלגת באונייה,

הוא כבר אמר את זה.

מאיפה הוא ידע?

חכה, הוא עוד לא גמר את הידיעות שלו.

ממשיך ואומר, ואית עתר,

יש מקום בעולם,

דכולי יממה, כל השנה יום,

ולא אשתכח בלילי הבר בשעתה אחת הזעירה.

יש שם רק שעה אחת קלה,

לילה, במשך כל השנה.

איך יודע רבי שמעון על הקוטב?

מאיפה הוא יודע?

הנה, זה שורה אחר שורה.

פרשת ויקרא,

דף י',

תפתחו בזוהר הקדוש.

אלפיים שנה.

לפני שגילינו כל זאת,

בנודעו הדברים,

אומר רבי שמעון.

שאל אחד כאן מאיפה הוא ידע?

רבי שמעון ממשיך ואומר.

דהכי כתיב, כך כתוב בתהילים,

מה כתוב?

אודך על כי נוראות נפלאתי,

נפלאים מעשיך,

ונפשי יודעת מאוד,

אומר רבי שמעון בר יוחאי,

ורזה דה את מסר למראהון דחוכמתה.

הסוד הזה של כל מה שאמרתי נמסר רק לחכמי התורה מספרו של אדם הראשון

שכתב את הספר, כמו שכתוב בזוהר הקדוש.

זה ספר תולדות אדם, כך כתוב בתורה.

זה ספר שהאדם הראשון כתב לתולדותיו,

והוא עובר מחכם לחכם,

צדיק וצדיק, וסוד השם ליראיו.

לכן הוא אומר פה, זה לא אני,

לא עשיתי מחקרים,

לא צפיתי בכוכבים.

אומר, ורזה דה, הסוד הזה,

אתמסר, נמסר למראהון דחוכמתה, נמסר לחכמי התורה.

זהו.

כשחכמים אמרו פעם, אם היינו אנחנו האינטליגנטים אז,

היינו פותחים עיניים ואומרים מאין יצא להם דבר כזה. איך הוא יכול להגיד דבר כזה? הרי אי אפשר להוכיח דבר כזה.

בשביל מה הוא אמר דבר כזה?

היו אומרים לנו אותם חכמים.

רבן גמליאל היה אומר, אין לך סבלנות, אתה לא מאמין.

חכה אלפיים שנה.

המדע,

המדע יום אחד יגיע לזה בדור האחרון, כיוון שכולם יהיו סתומים ואטומים,

ויהיו כל אחד מטר שבעים גובה,

ויחשבו שהם חכמים וחוכמים.

יגיע דור שהם יצטרכו להצדיע לנו

ולהגיד אותם חכמים

שישבו במערה,

רבי שמעון בר יוחאי 13 שנה במערה,

לא ראה ציוויליזציה בכלל.

וכל פלאי הבריאה

תחת ידו.

זה הכוח של מי שמתחבר לתורה הקדושה. מי שמתחבר באמת

לתורה הקדושה בכל מהותו ומוסר עצמו לה,

התורה בעצמה מגלה לו את כל הסודות.

כמו שאמר דוד המלך עליו השלום,

גל עיני ואבית נפלאות מתורתך.

בתוך התורה שלך יש את כל הנפלאות.

תגלה לי את העיניים.

גל עיני ואבית נפלאות מתורתך.

והאר עינינו בתורתך.

האור האמיתי שנגנז

בימי הבריאה

נגנז בתורה.

יש פפירוס בהיידן שנתגלה ב-1888 ובו מתוארים עשרת המכות שהיו במצרים על ידי כתב עיתונאי מצרי מלפני ארבעת אלפים שנה לפי הזיהוי של הארכיאולוגים המומחים.

הפפירוס מכיל את דבריו של סופר מצרי בשם איפובר.

מרוח הדברים של הכותב ניכר בעליל שאין הוא כותב שירה או נבואה כלשהי לעתיד,

אלא תיאור קשה של מאורעות יוצאי דופן שהוא עד להם.

החוקרים הצליחו לשחזר רק חלקים מהפפירוס.

אנו מביאים מקצת מן ההקבלות בין פסוקי התורה לפפירוס המצרי.

ספר שמות

ויהי הדם בכל ארץ מצרים.

פפירוס מכות בכל הארץ, דם בכל מקום.

ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם.

פפירוס הנהר הוא דם.

ויחפרו כל מצרים סביבות היאור מים לשתות,

כי לא יכלו לשתות ממימי היאור.

פפירוס האנשים נרתעים מלטעום,

בני אנוש הוצמאים למים.

ספר שמות הנה יד אדוני הויה במקנך אשר בשדה,

בסוסים, בחמורים, בגמלים, בבקר ובצאן,

דבר כבד מאוד.

פפירוס כל החיות ליבם בוכה, הבקר גואה.

ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה,

כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה,

ולא ייאסף הביתה.

וירד עליהם הברד ומתו.

פפירוס ראה,

הבקר הופקר ואין איש שיאספם יחד.

כל אחד מחפש רק את אלו החתומים בשמו.

ספר שמות ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים,

והיא צעקה גדולה במצרים,

כי אין בית אשר אית שם מת.

ויהי בחצי הלילה,

וה' הכה כל בכור בארץ מצרים,

מבכור פרעה היושב על כסאו,

עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה.

פפירוס אמנם כן,

בני הנסיכים הושלכו לעבר הקירות,

בתי הסוהר חרבו,

הייתה צעקה גדולה במצרים.

הנחמה נשמעת בכל הארץ מעורבת בקינות.

ונמצא הצילום של הפפירוס פה אצלנו,

שזה מעיד הוכחה שאין כמותה נוסח שדומה למה שנכתב בתורה לאחר מכן.

הוא כתב את התיאור שלו לפני.

התורה נמסרה אחרי,

והפפירוס הזה נתגלה.

אתה מבין בכלל מה זה ממצאים ארכיאולוגיים?

יש חוברת שלמה, שתוכל להשיג אותה בארגון ערכים,

ששם מביאים לך את זה שכל ממצאי הארכיאולוגיה לא מכחישים. הפוך,

מאמדים את כל מה שעבר על העם היהודי.

כל הכוהנים בעולם,

ספרדים, אשכנזים,

מאירופה,

מצפון אפריקה,

מאשכנז,

כולם בני כהן אחד מייסד שושלת הכהנים,

אהרן הכהן.

איך מעריב יודע?

בדקו כרומוזום Y ומצאו שבדיוק כולם אותו דבר.

הנה הכתבה,

מעריב, יום א', כ' ז' בטבת, תשנ״ס,

חמישי לראשון 1997. כל הכוהנים הם באמת בני כוהן אחד.

מחקר על סימנים גנטיים שנתגלו על כרומוזום Y,

כלומר זה שעובר בתורשה ישירות מאב לבן,

הוכיח כי יהודים המשתייכים לכוהנים הם אומנם צאצאי גבר אחד,

מייסד שושלת הכוהנים על-פי המסורת היהודית.

יתר על כן,

המחקר גילה כי אותם סימנים גנטיים ייחודיים הממוקמים על אותו כרומוזום מצויים אצל כהן,

גם אם הוא ספרדי או אשכנזי,

נולד באירופה,

צפון אפריקה או כל מקום אחר בעולם.

על המחקר שהוכיח זאת דיווח פרופסור קל סקורצקי,

מנהל המחלקה הנפרולוגית במרכז הרפואי רמב״ם בחיפה

ומרצה בבית-הספר לרפואה של הטכניון בחיפה ובאוניברסיטת טורונטו בקנדה.

שותפיו למחקר היו דוקטור שרה זליג ודוקטור שטראגה בלזר,

שניהם מהרמב״ם והטכניון,

ניל ברדמן מיוניברסיטי קולג' בלונדון וצוות מאוניברסיטת אריזונה בארצות-הברית.

הדיווח התפרסם בסוף השבועות שעבר במכתב העת המדעי היוקרתי נייצ'ר.

חשבנו איך

אפשר באמת לבדוק את זה.

זה מעין ארכיאולוגיה, אבל במקום לחפור בחול של המדבר,

חפרנו בגנום של כהנים מהיום.

חזקנו שתי סמנים

על החומוזום Y

וראינו שבאמת יש הוכחה גנטית שכהנים מכל העולם, גם בעדות

סברד וגם בעדות אשכנז,

יש להם עדות שבאו מאב

קדמון מייסד אחד לפני שלושת אלפים שנה,

כפי המסורת שידועה לנו מהתורה ומהדת.

הם לא דתיים,

הם לא התכוונו להחזיר בתשובה,

אבל הם בדקו.

כל הכהנים,

זורם להם

אותו דבר בדם.

זה שיש תורה,

זה שיש עם יהודי, זה שיש דתיים, זה נכון, מה אפשר להכחיש? יש אפילו כרומוזומים, את מבינה?

בורא עולם דאג שידעו גם בדור האחרון,

אם יהיו אפילו סתומים ואטומים,

בלי מתכוון יגלו שעם ישראל אמת,

הם הבנים של יעקב אבינו הנקרא ישראל, בני ישראל.

היו 12 שבטים,

מהם נהיו 60 ריבו במצרים,

הם יצאו ממצרים, נכנסו לארץ,

ואנחנו ממשיכים שלהם, והראיה,

בדם שלנו זורם אותו דם.

התורה אומרת

איזה דגים יש בים,

התורה אומרת איזה בהמות וחיות טמאות יש בעולם,

והיא אומרת לא תפצע אחרים,

ואם תפצע אתה יכול להכחיש את התורה.

איך יכולה התורה להתחייב?

איך התורה יכולה להתחייב מראש על דברים כאלה? ואם ימצאו?

מי יכול להתחייב? מישהו סחה בכל האוקיינוסים וראה כמה דגים יש להם סנפיר וקסקסת?

מי יכול להגיד כזה דבר?

התורה הזאת אומרת

שמי שישמור את השמיטה בזמן בית המקדש

בשנה השישית השטח שלו יביא פי שלוש.

וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית,

הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו,

וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית,

ועשת את התבואה לשלוש השנים.

1,200 שנה בתי מקדש, 410 ו-420 ועוד שלושה משכנות.

1,200 שנה ופעם אחת לא היה זיום.

תורה מתחייבת.

כשעולים כל עם ישראל לרגל,

עולים עם ישראל לרגל, כתוב, ייראה כל זכורך את השם אלוקיך.

כל הזכרים עולים שלוש פעמים בשנה לירושלים לרגל.

כל הזכרים.

זאת אומרת, פעמיים בשנה, שבוע של פסח, שבוע של סוכות,

המדינה מתרוקנת,

כולם עולים לירושלים לרגל,

הנשים והילדים נשארים בבתים לבד.

התורה מתחייבת,

לא יחמוד איש את ארצך,

בעלותך לראות את פני השם אלוקיך.

כשאתם תעלו לרגל

1,200 שנה,

תראו שפעם אחת לא יתקפו אתכם בימים האלה.

אבל מסביבנו הם מי?

ומדעים שהיהודים עולים לרגל,

ופעם אחת לא תקפו אותנו 1,200 שנה.

מעשה באחד ששכח לנעול דלת ביתו ועלה לפעמי רגלים,

וכשבא מצא נחש קשור בטבעות דלתותיו.

אמר רבי פנחס,

מעשה ושני אחים עשירים שהיו באשקלון,

והיו להם שכנים רעים מאומות העולם,

והיו אומרים,

אמתי אלה היהודים יעלו לירושלים,

ואנו נוטלים כל מה שיש להם?

הגיע הזמן,

ועלו.

זימן להם הקדוש ברוך הוא מלאכים כדמותן,

והיו נכנסים ויוצאים בתוך בתיהם,

כאשר שבו מירושלים,

חילקו דורונות ממה שהביאו עמהם לכל מכריהם.

אמרו להם, היכן הייתם?

אמרו להם, בירושלים.

מתי עליתם?

ביום פלוני. ומתי חזרתם? ביום פלוני.

אמרו, ברוך אלוהי היהודים שלא עזבם ולא יעזבנו.

אבל מסביבנו עיימים,

והם יודעים שהיהודים עולים לרגל,

ופעם אחת לא תקפו אותנו אלף מאתיים שנה.

מישהו יכול להתחייב על כזה דבר?

חומות יריחו, אני לא יכול להראות לך, לגברת הנכבדה.

חומות יריחו.

בהתחלה צחקו כולם פה בארץ מבקרי המקרא ניסו להגיד מה פתאום, חומות יריחו, שטויות, דמיונות הכל, איך אפשר עם שופרות, טוווווווווווווווו שבעה ימים להקיף עיר, וחומות השקעו.

היום התגלו חומות יריחו,

ממצא ארכיאולוגי, ויש לי פה את העיתונות.

מחקר,

חומות יריחו אכן נפלו.

מחקר מדעי וארכיאולוגי חדש שיצא לאור בימים הקרובים בארצות הברית

מוכיח שהסיפור התנכי המפורסם על כיבוש יריחו ונפילת חומותיה לרגלי יהושע אכן אירע במציאות,

בניגוד למה שסברו רוב החוקרים עד היום.

המחקר שנערך בידי הדוקטור בריינט ווד,

ארכיאולוג מאוניברסיטת טורונטו,

המתפרסם בגיליון החדש של ה-Bibleyarcheology Review,

מוכיח שיריחו אכן נהרסה בשנת 1400 לפני הספירה,

בדיוק התקופה בה הגיע עם ישראל בהנהגתו של יהושע לאחר 40 שנות נדודים במדבר לארץ ישראל.

כשעשו בדיקות אחרי שכבשו את סיני,

עשו בדיקות ארכיאולוגיות לפי מה שכתוב בתורה ומצאו את כל מסעי בני ישראל, 42 מסעות,

וייסעו מרפידים ויחנו, וייסעו ויחנו וייסעו ויחנו את כל המקומות מזוהים של יישובים יהודים שהיו במקום.

זה אני גיליתי?

בחמישים, שישים, שבעים שנים האחרונות רואים את ההתכנסות

למה שכתוב בתורה.

אני אתן רק דברים מאוד אישיים,

אבל זה יספיק לנו בשלב הזה, אפשר לתת עשרות ועשרות ומאות אפילו של דוגמאות.

דוגמא א',

קראתי באופן אישי.

למדתי מסכת פחות,

זה היה לפני, אני יודע, עשרים שנה.

ופתאום הגעתי לשם בדף ל״ב, דף ל״ב עמוד ב״,

שלפי האגדת שם יש בערך עשר בחזקת 18 כוכבים לעולם. נכתב לפני אלפיים שנה, אלף שמונה עשרה שנה.

אל עשר בחזקת 18 כוכבים ביקום.

אז, להגיד דבר כזה,

לפני כשנתיים ישבתי עם בחור פה מאסטרופיזיקה,

דוקטור לאסטרופיזיקה, והוא התקרב אז ליהדות, אז למדתי איתו קצת במחל.

ואז פתאום שאלת, תגיד לי,

בחור מאנגליה, ג'וליאן,

כמה כוכבים יש לפי המדע הכי מתקדם? זה תחום העיסוק שלו.

אז הוא זרק לי מספר, אמר, עשר בחזקת 18. שלפתי, ישבנו בבית כנסת כאן, ישבתי, שלפתי את מסכת פחות,

עשינו חשבון ביחד,

הוא לא רצה להאמין.

הוא לא רצה להאמין.

לפני כמעט אלפיים שנה, שיש עשר בחזקת 18 ככבים.

זה עשר בחזקת 18, זה מיליון, כפול מיליון, כפול מיליון.

וזה מה שאומר המדע, זה מה שאומר המדע היום.

דוגמה,

לדעתי, מופלאה מתחום הכלכלה המודרנית ממש לשנים האחרונות.

דוגמה שלא יכולנו לתת לפני 30 שנה.

בשפיץ של הכלכלה המתמטית.

והדוגמה היא כזו,

ממש בקצרה,

מסכת כתובות, פרק עשירי, משנה אומרת ככה, יש שלוש,

אדם נישא לשלוש נשים באותו יום,

והוא נפטר, משאיר ירושה.

עכשיו השאלה, כי יש מה שנקרא כתובה,

אז הכתובה זה מין קדימות,

קודם כל צריך לשלם לנשים, אחר כך לבעלי חוב אחרים.

עכשיו,

בהסכם של הכתובות היה כתוב שהוא חייב לאחת מאה,

לשנייה 200 ולשלישית 300 מנה.

הרשימה היא איך לחלק.

זו כל השאלה של המשנה.

משנה שולפת לפי רבי נתן.

עכשיו, המספרים במשנה מאוד מאוד מוזרים.

שאם הייתי שואל מישהו בדיון ראשוני, נגיד בכיתה פה,

איך לחלק, היה בדרך כלל אומר פרופורציוני,

זאת אומרת באופן יחסי.

אגב, להלכה נדמה לי שככה נפסק באופן יחסי.

אבל זה לא מה שהמשנה אומרת.

המשנה אומרת משהו אחר, היא פעם אחת היא אומרת יחסי,

פעם אחת היא אומרת שוויון, פעם אחת היא אומרת משהו לגמרי מוזר.

בקיצור, זו משנה מאוד קשה. הגמרא מאוד, אם מותר להגיד, מסתבכת שם עם אוקינטות,

וזה אולי הריף הכי ארוך בשס.

ריף זה אחד, מי שלא יודע, אחד הראשונים שמביא את ההלכות בגמרא,

מרכז ההלכות, וזה נדמה לי הריף הכי ארוך בשס. מאוד מסובך. מנסים להבין מה קורה שם.

מה המשנה? מה מרבית אתה רוצה להגיד? בקיצור,

במונחים של חוקר ביצועים ומתמטיקאי, מה האלגוריתם שלו או מה הנוסחה שלו?

המשנה רק מדיין מספרים, לא נותנת נוסחה כדרכה.

והשאלה היא מה הנוסחה.

זאת אומרת, השאלה הזו שאלו אותה,

סיפור מאוד מעניין בפני עצמו,

פרופסור אומן מאוניברסיטת ירושלים, שהוא הכהן הגדול של מה שנקרא תורת המשחקים בכלכלה מתמטית,

נשמע מאוד מאוד חשוב בתחום.

הוא החליט לתקוף את השאלה הזו

בעזרת

טכניקה שהיא מוצעה רק לפני 30 שנה, שהיא

זקוקה לדוקטורט במתמטיקה,

נקרא הגרעינון של המשחק.

סיפור שאי אפשר להיכנס אליו כרגע.

בכל אופן, הם מצאו, ועוד חוקר בירושלים, פרופסור משלר,

מצאו שבכל מקרה, המשנה הזו,

המספרים הם בדיוק הגרעינון של המשחק.

זה הפלא,

רבי נתן לא ידע על דברים כאלה, זה פשוט אי אפשר להבין.

הספר הזה, למעשה, יש עליו עד היום קרוב ל-50 אלף ספרים שמבארים אותו,

שהם לוקחים את התורה ופותחים אותה.

פותחים, מבארים עוד, עוד, עוד.

זאת אומרת, הספר הזה מעשה מונה 50 אלף ספרים שמקופלים בספר אחד.

אתם מבינים איזה חוכמה יש פה.

עכשיו בואו תגידו לי,

איזה ספר עוד בעולם אתם מכירים

שלומד אותו ילד בכיתה א',

בכיתה ח',

בגיל 20, 30, 70, ראש ישיבה וכל עולם,

כולם לומדים אותה תורה, אותה פרשה, וכולם רואים בה דברים עוד, ועוד, ועוד, ועוד, לפי

תגידו לבי החוכמה שלך,

אין דבר כזה בעולם.

ספר שמקפל בו חוכמה של כל העולם,

וכל אחד בגילו יכול להאמין את הספר ברמה שלו.

עכשיו, זה מורכב מפשט רמז דרש צאן.

אני אתייחס לקטע שנקרא רמז,

דברים שמוזים בתוך כתוב.

אבל הם לא כתובים כמו פשט, כמו שכתוב במפורש ויאמר שבועל קיבצו את כל ישראל,

שזה פשוט מבינים מהאומר,

אלא בתוך המלל הקיים יש רמזים, שזה גם כתוב,

אבל בדרך רמז.

עכשיו, מי שכתב את זה ורמז את זה בתורה,

אם היו רמזים שאני מפרש או מוצא קומבינות למצוא דברים,

אז זה אני עושה.

אבל אם זה שצפים פה דברים, דיבר גם על דברים עתידיים בדרך של צופן ובפסוקים המדברים מתוכן העניין המוצפן,

זה לא יכול לעשות אדם.

דוגמה,

אני לא יודע מה יהיה בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד עשר,

אף אחד לא יודע.

אפשר לשער, אבל לא לקנוע בול תמיד.

אם הספר הזה שלושת אלפים של רמזות שנה מתמודד עם כל העתידות,

והוא אומר אותם מראש,

והוא אומר אותם בדיוק מדהים,

והוא אומר בצורה שאינה משתמעת בשתי פנים, זאת אומרת לא אני מפרש או אני מפרש אחרת,

אלא זה כתוב בקורה שברור לכולם שזה מה שכתוב.

זה נאמר מראש, זה רק בורא עולם יכול לעשות.

עכשיו בואו נביא את השיטה ונעבור לדוגמאות ונגיע למה שעתיד צופן בחור.

ובכן,

מ-49 ו-50.

התורה מתחילה בראשית, ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ,

מהאות תו של בראשית, אם תספרו 49 אותיות האות החמישים וו,

מ-ו-49 אותיות האות החמישים רש,

מ-ר-49 אותיות האות החמישים ה',

תו-ר-ה המילה תורה מוצפנת בתחילת ספר בראשית.

אם תקפו ספר, שמות.

ואין לשמות בני ישראל ואין מצלימה,

ובתאו תספרו 49 אותיות האות החמישים ו,

100 ו-49 אותיות האות החמישים ר' ו-50 שמות ר' 49 אותיות האות החמישים ה',

תו-ר-ה תורה מוצפנת מבחינת הספר. לקרה ומכוון?

מכוון.

מקרה ומכוון. פעמיים אתה זה עדיין לא מקרה.

סוף הספרים בראשית משמות בדילוג תו-ר-ה תו-ר-49 50 מופיע עוד פעם.

תחילת הספרים, סוף הספרים.

ספר אמצעי י' שבע אותיות האות השמינית ה', שבע אותיות האות השמינית ו', שבע אותיות האות השמינית ה', י' וו' וו' וו' שם השם.

אמצע הספר י' וו' וו' גדלו 49. ספר במדבר המדברים,

תחילת הספרים בסוף הספרים כמו בראשית שמות,

רק תחילת תורה מוצפנת ב-49.50,

הפוך,

במקום ת' ר' ר' ה',

זאת אומרת, הקריאה תהיה מלמטה למעלה.

אם זה חמשת חומשי תורה בראשית שמות ויקרא במדבר דרים,

פה כתוב תורה מלמעלה למטה, פה תורה מלמעלה למטה, פה תורה, פה תורה, פה תורה, פה השם, פה השם במרכז,

פה כתוב תורה, פה תורה, פה תורה ופה תורה.

אם אני הולך מימין ושמאל כמו השעון, אני מקבל בסדר הקריאה כך,

מהקצה אל המרכז,

תורה תורה תורה תורה תורה תורה תורה השם במרכז

השם י' בה' וו' בה' שם המהווה את כל העולמות כולם והתורה מקיפה את כל הבריאה כולה

מקרא מכוון

טוב יש שיטה

בואו נראה בשיטה מה ניתן למצוא יש על זה חוברת שלמה של ארגון הערכים

ששם אפשר לראות

מאות דוגמאות כאלה עכשיו אני אקח רק שתיים שלוש דוגמאות וזה נבין

בספר דברים פרק

ל״א פסוקים ט״זנ״י״זנ״י״ח מופיע שלושה פסוקים שהם סיכום

של פרק כ״ח בספר דברים פרשת כי תבוא שזה מדבר על השואה

השואה מתוארת מפורש בפרק כ״ח בספר דברים

בפשט.

מי שקורא את הפשט רואה שהדברים התרחשו בשואה.

תמצית הדברים חוזר בספר דברים

בשלושת הפסוקים שאמרתי ואני אקריא אותם, תשמעו את תוכנם ונראה מה הוצפת לנו שם.

ויאמר השם אל משה

הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה

בזנא אחרי אלוהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני בעפר את בריתי אשר קראתי איתו.

ויאמר השם אל משה זה היה לפני שלושת אלפים שלוש מאות שנה הנך שוכב עם אבותיך אתה הולך דרך כל בשר לדע לך וקם העם הזה בזנא אחרי אלוהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו בזמן השואה לצערנו הרב

שישים אחוז מהיהודים בגרמניה היו מתבוללים

בעזבני

באפר את בריתי אשר קראתי איתו

וחרא אפי בו ביום ההוא

בעזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות

ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלוקי בקלבי מצאוני הרעות האלה.

שאלו איפה היה הקדוש ברוך הוא בשואה

ואנוכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא

על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלוהים אחרים.

אז למה אתה עושה רק לשון? אתה יכול להגיד את זה על הרבה אסונות שקרו לעם ישראל. חזק אתה, אתה ראש יהודי, אתה רואה?

תפס אתה ישר.

ובגלל שהקדוש ברוך הוא ידע שתשאל את זה

והוא רצה שתחזור בתשובה,

לכן הוא הצפין פה את התשובה.

ויאמר השם אל משה

מהאות ה'

תספור 49 אותיות האות ה-50 ש,

מהשיא 49 אותיות האות ה-50 ו,

מהו' 49 אותיות האות ה-50 א',

מאה א', 49 אותיות האות ה-50 א'.

השואה מוצפנת בתוך הפסוקים האלה.

איך ידע נותן התורה לפני 3,300 שנה שתהיה השואה זה תאורה והצפינו אותה בקוד הידוע 49-50.

הוא לא קרא לה משהו אחר.

חורבן בית ראשון נקרא כך,

שני נקרא כך, אינקוויזיציה נקראת כך,

מלחמת המפרץ נקראת כך,

השואה רק זו נקראה.

איך ידע נותן תורה פני ראש

להצפין בקוד שלא מפרש כמו שאתה אמרת, מי אמר את זה במלחמה הזאת?

אולי זה מדבר על משהו אחר?

הוא אמר, או, אני יודע, הוא יהיה שם במרדון,

זה נכנסים לו.

תמיד כאן ראשון. אני אומר לך, הולך להם הדתיים האלה.

עכשיו, מספר דברים,

פרק ד', פסוקים כז כה.

בפסוקים האלה תשמע את תוכן הפסוקים ותראה מה הוצפן כאן.

כתוב, והפיץ השם אתכם בעמים,

ונשארתם מתי מספר בגויים,

אשר ינהג השם אתכם שמה.

ועבדתם שם אלוהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא ירעון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא ירעון.

אז התורה אומרת

שהקדוש ברוך הוא יפיץ אותנו בעמים, יישאר מתי מספר למקומות שינהג אותנו שם, ושם יעבדו עץ ואבן.

מה זה לעבוד עץ ואבן?

חוזר פה הקוד בחזרה.

והפיץ, תספרו,

מהי 49 העוד שין.

מה השין, 49 העוד בא יו שין בא ישו.

מהה של וייביץ,

תספרו 49 כף.

מהכ 49 מ.

מ.

מ. כ. ה.

מ. כ.

נחזור לימים.

ועבדתם שם אלוהים מעשה ידי אדם עץ זן נוצרי הצלוב על עץ ישו.

והאבן, האבן השחורה במכה.

איך ידעה נותן התורה

לפני שלושת רבים שלוש מאות שנה שיהיה ישו ויהיה מכה ועובדים אותם בעץ והאבן והוא הצפין את זה בקור.

ואנשים עושים תת-שהות והם לא יודעים שהם עושים מה שהנוצרים רוצים שאתה עושה.

זה מוצפד.

זה לא פירושים, זה הפסוק מתכוון, זה כתוב.

זה מקור, זה מתוכנן, זה מראש.

ואיך הוא ידע שיהיה קודם נצרות ואחד כך אסלאם,

קודם עץ,

ואחר כך אמת.

אנשים עם בעיות חוזרים בתשובה.

אם היו יודעים את רשימת

האנשים שחזרו בתשובה המדענים,

תאמינו לי שהיו צריכים להתקנא בהם פרופסור שרודר או פרופסור אביעזר פרופסור ברנובר פרופסור לב

או כימאים וביולוגים כפרופסור טרופ פרופסור לוינגר פרופסור פליקס

פרופסור קושילבסקי פרופסור סימפולנסקי פרופסור אלווין רדקובסקי

מגדולי מדעני הגרעין בעולם

מתכנן הצוללת האטומית הראשונה הוא חזר בתשובה

מקפיד על קלה כבחמורה ועוד מאות רבות.

כל אלה חזרו בתשובה מדענים והם לא נכנסו לזה מהתלהבות

אלא לאחר בדיקה.

גדלתי בחיפה שנקרא חיפה האדומה,

זאת אומרת אין שם במיוחד אהבה לדת,

אבל גדלתי בבית ספר ישראלי רגיל בחיפה.

על היהדות לא קיבלנו כלום כמעט חוץ מאשר בצורה סלילית.

אני בא ממשפחה מתבוללת.

מתבוללת לא במובן ההכרתי והרצוני אלא בתוקף החיים. אני יליד רומניה,

אבי עסק בבוקרשט במסחר והוא היה מורה לכינור.

אמי הייתה אשת חי, נבנה בפסנתר,

אבל אנחנו היינו חילונים.

מה שאני זוכר,

היחס לדתיים באותה תקופה היה יחס אל פלח,

נקרא פלח אנושי אנכרוניסטי,

שזמנו עבר, אבל חיים איתם בשלום.

אני גדלתי ברמת גן,

בן להורים ניצולי שואה שבאו ממשפחות דתיות אבל עברו בשואה זוועות,

ולכן החינוך שאני קיבלתי היה חינוך ממלכתי, חילוני,

אני ממערכת החינוך הממלכתית,

בית ספר עממי ותיכון ברמת גן,

יצאתי עם מה שקוראים תפיסת עולם אבולוציונית.

בהחלט החדירו לנו את הרעיון שהמדע יכול להסביר איך הכול נהיה במקרה,

ושבעולם שלנו אפשר להסתדר יפה בלי הקדוש ברוך הוא.

אני לפחות התחנכתי כיהודי טבעי,

ללא סממנים של הבנה אפילו של מה זה נקרא יהדות.

לא היינו מודעים,

לא שהייתי אומר שהיינו מנוכרים,

אלא לא היינו מודעים למה זה יהדות.

על מנת להדגים את זה במילה פשוטה,

אנחנו למדנו את מנדלי מוכר ספרים במקום ללמוד את שלום עליכם.

ואני זוכר שבהיותי תלמיד של כיתה א',

בגיל שמונה,

מצאתי לנכון לארגן חוג ללימוד אבולוציה

עם ילדים בני שמונה,

ופעם אפילו צברתי יוזמה וחוצפה,

והצעתי שאני אתן מעין הרצאה אחרי שעות הלימוד של בית הספר.

נתתי לתלמידים, לילדים של הכיתה שלי, הרצאה בדרמיניזם.

אני גדלתי במשפחה, שכולם יהיו גלויי ראש,

אנשים מצוינים,

אנשים שעסקו באומנות,

עם יופי של ערכים בורגניים,

שמרניים.

אנחנו בתור שנינו, בתור זוג,

נהיינו חיים חילוניים קרייריסטיים,

ושליהדות לא הייתה דריסת רגילית בתוך החיים האלה.

היו לי ויכוחים אין ספור עם סבא,

שלמרות שכפי שאמרתי לא היה שומר מצוות ממש,

וגם לא למד יהדות, הוא למד רפואה, הוא היה יהודי מתבולל,

אבל לא ניתק בכל זאת בליבו,

היצוץ היהודי היה חי,

והוא ניסה להחדיר לנכד איזה שהם מושגים שהעולם הוא לא אקראי, קיים,

שיש בורא העולם, שיש בעל בית לעולם,

ועוד ועוד. ואני זוכר איך הוא סבל עכשיו ברטרוספקטיבה, אני נזכר בתגובות שלו,

שהילד הזה, החוצפן בן שמונה,

מתווכח איתו, לא, אין אלוקים, אין בורא העולם,

אין כוח עליון, אין שום דבר רוחני, אין נשמה,

הכול נוצר באופן ספונטני,

מחומרים כימיים, מולקולות, טעים.

תוך כדי לימודי, לימודי לתואר שלישי,

והדברים למעשה הלכו והתאספו,

התברר לי יותר ויותר שתפיסת העולם שעליה גדלתי היא תפיסת עולם מוטעית.

העולם, החיים,

הכימיה של החיים לא יכלה להיווצר במקרה.

הייתי, אצל העולם שלי בחיפה,

פגשתי חבר,

לשעבר, בחור בשם מוטי קרטל,

פגשתי אותו במקרה, ואני רואה אותו פתאום עם זקן,

עם כיפה גדולה,

ושאלתי אותו, מה קרה לך?

ובאנו קצת, ואז הוא אמר, תבוא בערב,

היה בדיוק ראש השנה, באתי לבקר את ההורים שלי, תבוא בערב,

נשב ונדבר.

באתי אליו בערב,

אז הוא אומר, בואו נלמד משהו, הואוציא איזה ספר.

התחלנו ללמוד,

אני רואה חיבור שמדבר על

מבנה המוח,

מדבר על זה שיש צד ימין, זה נקרא צד החוכמה,

זה הצד של הברק המבריק, הרעיונות, ויש צד שמאל,

שזה הצד של הבינה,

זה הצד של הניתוח,

האנליטים וכו'.

וזה ממש הפליא אותי, מכיוון שבאותו זמן, זה היה בשנת 86',

זה היה הגילוי האחרון במדע, שיש שני אונות במוח.

זאת אומרת, העונה הימנית, שזה הצד ההוליסטי, קראו לזה, והצד העונה השמאלית, זה הצד האנליטי.

והחידוש במועדה, כתבו על זה בכל הספרים,

אני מכיר על מועדה פופולארית,

ואני התפלאתי,

חשבתי אולי איזה רב, ככה רב פופולרי, רב צעיר,

קרא משהו במדע וישר כתב על זה כאילו זה משהו תורני.

שאלתי אותו, מי זה הרב הזה שכתב את החיבור הזה?

ומתי זה נכתב? אז הוא אומר לי, זה חיבור שנכתב לפני 70 שנה

על ידי הרבי מילובביץ' הקודם.

ועוד דבר היה מעניין, שב-MIT משהו,

תופעה שמאוד ככה שמתי לב אליה, ששליש מהפרופסורים שם היו יהודים.

בערך, שליש-חצי.

שזה ככה עורר בסימן שאלה, איך זה יכול להיות,

שכל כך הרבה מהסגל במקום הכי הכי נחשב בארצות הברית עם יהודים. זה היה המיצוץ מבחינתך.

עכשיו,

צריך להגיד, אנחנו שומעים הרבה סיפורים, אנחנו עוברים בתשובה,

אתה לא היית ילד,

אתה היית כבר דוקטור מ-MIT,

שוב, אחד המוסדות הטכנולוגיים האקדמיים המכובדים, אם לא המכובד ביותר בעולם. כן.

מתמחה בחקר ביצועים, עם קריירה טובה מאוד בארצות הברית,

עם קריירה משגשגת מאוד בארץ,

נשוי, עם משפחה,

ואתה נשבע בדבר הזה.

עד אותו זמן, כל מה שידעתי על יהדות,

חוץ מאשר מדי פעם בחגים ללכת עם אבא לבית כנסת,

זה היה מה שלמדתי בבית ספר, שדת זה דבר של העבר,

והיום יש מדע שמסביר,

כבר לא למדתי את הדת.

פתאום אני נחשף למשהו כזה עמוק, זה ניפץ לי.

אוקיי, זה דבר עמוק.

זה ניפץ לי דעות קדומות.

ואין להם שום קושייה.

הכל מסתדר להם עם התורה,

למרות שהתחום שלהם מדע.

אתה אומר, אני עושה בראש שלי דפרטמנט אחד למדע,

ודפרטמנט אחד לאמונה,

אבל האמונה והמדע סותרים זה את זה במיליון נקודות.

זו טענה שלי שלא. הם לא סותרים בכלל,

כי הם מדברים על דברים שונים.

הם לא יכולים לסתור בכלל אחד את השני.

מפני שהמדע רק מטפל באיך העולם עובד,

רוצה להבין את הקשרים בתוך העולם החומרי.

אבל האמונה מתעסקת בשאלות אחרות לגמרי. אתה כאיש מדערון בניסים, למשל?

במידה מסוימת. אבל אני אתן לך דוגמה.

נגיד שאני טכנאי מטוסי.

ואני מכיר את המנוע של המטוס יוצא מן הכלל, אני עובד באל על.

עם כל הידע שלי על המנוע,

אני לא יכול לענות תשובה לאן המטוס נוסע, למה הוא נוסע, מי מחליט לאיפה הוא ייסע.

זאת אומרת, זה שאלות אחרות לגמרי,

כי המדע לא יכול להגיע לשאלות האלה.

המדע לא יכול לתת תשובות למשמעות החיים ולמשמעות המוות. הוא יכול להסביר איך החיים נוצרים ואיך הם מתנהגים אחד עם השני ואיך התאים עובדים, אבל את המשמעות הוא לא יכול להצביע.

‫אני לא נולדתי עם כיפה שחורה.

‫נולדתי אחרת לגמרי, ואני נאלצתי ‫לברר את העניינים האלה בעצמי, לעצמי,

‫בצורה לגמרי לוגית.

‫ומה שאני מציע פה זה בסך הכול

‫תיאור של התהליך שעברתי, ‫ואז סידרתי את זה, ‫אבל אני למעשה נאלצתי ‫לעבור לתהליך הזה בעצמי,

‫בלי, כמו שנאמר, בלי אמונה, ‫בלי אורח הקודש, ‫ובצורה לגמרי רציונלית.

‫עברתי את הצבא ב...

יחידות קרביות,

הייתי ביחידת סיור בצבא בסיירת גולני, אחרי זה בחטיבת גולני ואני גם קצין בצבא,

והגעתי ללמוד באוניברסיטה,

ברוך השם הלימודים משכו אותי והצלחתי בהם, אהבתי את הלימודים, למדתי תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי בכימיה,

ובמקביל גם למדתי תואר בהנדסה כימית בטכניון.

המחלקה לכימיה ארגונסיטת בר אילן כוללת 24 חברי סגל, כולם שומרי תורה ומצוות.

במחלקה שלי לבד

ישנם לפחות חמישה אנשים שגדלו כחילונים והגיעו אל ההכרה היהודית אחרי שעמדו על דעתם,

בגיל מבוגר.

ויש בהחלט אנשי מדע ואנשים אינטלקטואלים שומרי תורה ומצוות

גם בארץ, גם בחו״ל, יש תנועת תשובה גדולה מאוד בקרב אינטלקטואלים בעולם.

אני הייתי בארצות הברית, בקליבלנד בארצות הברית,

וחייתי בתוך קהילה שבה היו עשרות רבות של מדענים,

מהנדסים, רופאים, עורכי דין בכירים,

שומרי תורה ומצוות שחזרו בתשובה, שקיבלו חינוך חילוני למהדרין,

והיום הם אנשים שומרי תורה ומצוות למהדרין.

את ההשקפה הזאת שדת וחינוך דתי בכלל מנוגד למדע,

לנאורות ולמדע, אין דבר יותר אבסורדי מזה.

תסתכל על תולדות המדע.

דקארט היה אדם דתי וזכה לחינוך דתי, הוא למד בקולג' ישועי.

אותו דבר ניוטון היה נוצרי אדוק.

איינשטיין לא היה יהודי אדוק במובן של מילוי מצוות,

אבל הוא הגדיר את עצמו כתאיסט, כאדם דתי מבחינת האמונה הבסיסית שלו,

בקיומו של בורא עולם לפחות, של אלוהים,

במובן הדתי ה... כך שאם אתה מסתכל על זה, ומניתי רק חלק,

אם אתה מסתכל על תולדות מדע, אין דבר יותר מופרך מזה.

אפילו תסתכל על ישראל ותראה כמה הטענה

שחינוך דתי הוא דבר אנטי-תרבותי.

שני ההוגים הכי גדולים שקמו למדינת ישראל, לפחות לתפיסתי,

הכי מרשימים, הכי משמעותיים,

היו אנשים דתיים.

אחד זה הסופר עגנון,

שגם זכה בפרס נובל הסופר שר עגנון,

והשני זה פרופסור ישעיהו ליבוביץ',

הפילוסוף והמדען.

ושני אלה היו אנשים חובשי כיפות,

כך שאני לא מוצא שום ביסוס אמפירי לטענה הזו, להפך,

אני חושב שהיא מופרכת מן היסוד.

לי הוכיחו בשלוש דקות שיש גורל העולם.

אחרי ארבעים שנה שהכניסו בכפירה, בשלוש דקות. כשהוא אמר זה כתבו אנשים,

כי ככה הוא למד

ברובל ובכסית,

ככה אמרו לו הברנז'ה.

אז הוא בא לרב ואמר לו כל מיני שטויות.

אז הוא אמר לו, בוא חכמולוג,

אני אסביר לך משהו, בוא, בוא חמודי,

תגיד לי, הספר הזה,

אתה חושב שהוא ככה, כל אחד יכול לכתוב?

בוא תגיד לי, איזה סופר,

איזה סופר יעשה את השטות של החיים שלו,

הוא יעמוד מול מיליוני אנשים ויתחייב שככה וככה יהיה.

ואם לא יהיה,

ומה השווי של הספר הזה?

פשלה אחת רק, פשלה אחת רק.

הספר הזה,

3,300 שנה,

אי אפשר למצוא דבר אחד שלא מתקיים.

אנחנו מודים למדע שעוזר לתורה לעמוד בגרסתה האמיתית.

מגיע להם מחיאות כפיים.

כל מה שאני אומר לכם כרגע זה אפס קצה ממה שיש באמתחתנו.

את יודעת מה זה סטלקמיטים סטלקטיטים?

ומערת הנתיפים,

כן, מלמעלה ומלמטה,

מערת הנתיפים,

אומרים שהיא קיימת מיליונים שנים.

והטפטוף הזה, ביופי הזה, במערת הנתיפים נעשה במשך מיליונים שנים.

מחוץ לארץ יש גם מערות נתיפים,

ואחת מהן

בנו גשר.

בנו גשר,

כדי שיוכלו לעבור ממקום למקום.

והנה, מאז שפתחו את המנהרה

עד

זמן מסוים,

בינתיים טפטפו,

טפטפו

נתיפים כאלה.

עמד אחד ואמר, רק רגע,

תראה, היינו פה לפני כמה זמן,

עכשיו אנחנו נמצאים שוב,

מאז שנמנה הגשר ועד עכשיו,

תראה מה הגובה.

עכשיו אפשר לבדוק,

לפי הגובה הזו,

כמה זמן לקח לגובה של כל הסטלקטית הזה או הסטלגמית הזה.

ומה מתברר?

שזה לא עולה על ששת אלפים שנה.

המדען ציגלר

הביא את הראיות האלה באחד מן השידורים שלו.

זאת אומרת, זה שאנשים אומרים כך, תאמין לי, זה לא הוכחה.

פה זו הוכחה.

רואים שבמשך זמן מסוים נופל ככה,

המערה היתה סגורה, האקלים לא השתנה,

הכול אותו דבר, והנה זה יורד.

עכשיו אני יכול לעשות חשבון.

אבל אתה אומר לי, תסמוך עלי, תאמין לי.

זה לא מספיק.

מעות

שהם

בעצמם, אלה שבודקים את גיל העולם

לפי ההיקף של העצים,

לפי השכבות של העץ,

אלה שבודקים לפי עובי הגולגולת,

אלה שבודקים לפי פחמן 14,

אלה שבודקים לפי כל השיטות,

סותרים אחת את השני.

But is there any published scientific evidence which challenges the evolutionary view of an ancient earth and supports a young earth.

Current physical laws may not have governed the past.

earth's primordial crustal rocks, rather than cooling and solidifying over millions of years, crystallized almost instantaneously.

Some Geological formations thought to be 100 million years old are in reality only several thousand years old.

Grant these propositions and any researcher will tell you,

the entire structure of the historical natural sciences would dissolve into formlessness.

Few certainties would remain.

yet these very possibilities,

and others,

equally challenging, have been suggested in a remarkable series of papers published over the past several years in the world's foremost scientific journals, Nature,

Science, an annual review of nuclear science among others.

From Research Communications Network,

breakthrough report 1977.

קול.

What is קול.

Back to the age of קול.

Before we can answer the question as to the age of קול and the time of it's formation,

we need to ask the question where did קול come from.

Here in this cold line in פריש יוצא,

we have the answer.

Here is a law,

הוא כמעט פשוט מתחיל לגליל.

יש אלפים כאלה בגלילים כאלה במין הזה ובמין אחר כאלה פה במקום הבקר.

זה דבר אומר לנו שבחרות הכי טובות של תחום וטמפרטורה ומתחום ומת זמן,

שירות ומתגלות אחרות יפה לגליל.

השאלה היא,

כמה זמן זה ילך כדי להתקיים?

To answer this question, we need to look at qualified wood specimens from uranium mines instead of qualified wood, like this log from one of the coal mines here in the price youtel area.

This qualified wood specimen comes from LaSalle,

a uranium mine.

It's presumed Geologic Gage is around 140 million years.

This specimen of qualified wood comes from a uranium mine in the Temple mountain here in Utah.

It's presumed age is also 140 million years.

But look how closely this specimen resembles this other piece of wood.

They're nearly identical.

It's interesting to note

that this other piece of wood

was derived from a fresh piece of wood like this

just a few weeks ago.

This close similarity this raises an important question.

Is it really true that this piece of qualified wood from LaSalle,

Utah and this piece of qualified wood from Temple mountain, Utah,

are really 140 million years older than this piece of wood,

which David and I recently obtained in some of our experiments?

Not really.

...Lotred in these and other qualified wood specimens from Urania mines is…

some remarkable evidence that tells quite a different story.

To see that evidence requires that the qualified wood specimens be mounted in a epoxy thinly sliced and then placed on glass slides for observation under the microscope.

Under the microscope can be seen this coloration produced by radioactive particles ejected from tiny centers.

Some are circular,

others are elliptical,

as can be seen in these photographs.

these circular and elliptical heroes require a special sequence of events to form them.

So special in fact that they completely overthrown the idea of an ancient age of coal.

Fונים instead to call them recent formation,

גאולוגית.

In 1976, I publish my results of the studies on these logs in the October

1976 issue of science.

Here's what I said in this report.

== הנושאים שהרי הרשימויות האחרון

האלו לגבי אותם מידים של הירניות הירניו הטובים בחירות הירנית הירנית הירניתית לגבי אותם קוליפושים

יכולים לפעולות בהחלטה לפני כמה, אלה שנים.

כלומר בעצם אני מזכיר מכאן שהקול יעל יום רב מאוד רב,

בגאולוגית מסלול ביחד ביחד.

היא כבר לבראה את החלק הבאיות שהם הבנתי לשמור על קול.

‫מה הייתה הרגשתה של המדע ‫למדעי הקבוצה, לדעת הדעה הזאת?

‫אני קיבלתי מספר ‫מפרופ' רפיאל קזמן ‫של לואיזיאנה סטייטה,

‫כמה שנים לאחר,

‫בגנואר 27 1977. ‫אדור דוקטור ג'נטרי,

‫אני מבחינתי מספר את המדעים ‫של המדעות של המדעים ‫לפייחוד שלכם ושלכם ‫של חברי הכנסת שלכם ‫של רדיו-הלופים.

‫הסיימנה הוא דפני.

‫אני חושב שזה יכול להיות ‫הסיימנה כסיימנה סיימנה.

‫התקבוצות שלכם ‫לא יכולות לבחור את המנהיג,

‫אבל האימפקט על המדעי הגיאולוגיה,

‫בשביל להחליט את המדעות החלטות ‫כמו תקציבות גיאולוגית,

‫יכול להיות הרבה שנים.

‫-Very truly yours, רפיאל קזמן.

‫בשר פעם לאחר פרופ' קזמן ‫אורגניז את הסימפוזיום.

‫זה היה נקודד ‫-It's About Time,

‫4.5 מיליון שנה.

‫אם הארץ באמת 4.5 מיליון שנה?

‫כאשר התקציבות של הסימפוזיום ‫היו ראוי ופובילות בו ‫בספטמבר 1978 של גיאו-טיימס,

‫כן היה נקודד כך שזה נקודד.

‫כמובן,

‫אחר כך שהתקציבות ‫ממנה שבו התקציבות התקציבות ‫היו קשורים להיות ‫לפחות קריטשי או קריטשי,

‫התקציבות של גיראסיק או קריטשי, ‫התקציבות בין יורניאם 238 ‫ולד-206 יכולה להיות נקודד.

‫אחר כך,

‫כל כך הללויות אותן ‫עם יורניאם לד רציות ‫מספר כ-2,200 ל-64,000.

‫אם רציות איסוטופיות ‫היווצאות כבסיסה ‫של גיאולוגית דייטינג,

‫האחרונה העבודה של גיראסטינג, ‫האחרונה הרבה יותר גדולה ‫בשלהיות מ-10,000,

‫האחרונה שגיראסטינגיות ‫הגיראסטינגיות ‫הן יחדיו במולניה.

‫האחרונה, זאת אומרת ‫כמה,000 שנים

‫של גיאולוגיות ‫של גיאולוגיות.

‫זאת תוצאה לאורידה ולאורידה ‫בשבילת התקציבות החברה ‫מספר כשזה התקציבות ב-1976.

ויש המדען ציגלר פה בארץ,

שמשדר כל יום שלישי, את יכולה לשאול אותו שאלות גם ברדיו בכל הנשמה,

בערוץ שמשדרים,

והוא עונה על שאלות ותשובות בנושא גיל העולם. הוא מומחה לגיל העולם, זה העיסוק שלו,

והוא אומר שגיל העולם לא עולה על 6,000. והוא אומר, למה אנשים טועים?

משום שמדע יכול לבדוק מנקודה עד נקודה.

לאור זאת אני אעשה דיאגרמה אחורה.

מי אמר שהתנאים לא השתנו במשך הזמן?

זה נקרא ספקולציות מדעיות, זה לא מדע. שלום לכם.

אני שמח לפתוח סדרת שיחות בת 13 ספרקים על המדע בכלל ועל מדעי הטבע בפרט,

כפי שמצטיירים לעינינו לפני סוף המיליון.

רבים ציפו כי הגידול בידע המדעי יביא אותנו אל שערי המיתות הסופיות ולפתחן

של התשובות המלאות בתחומי המדע השונים.

בפועל מספר השאלות הפתוחות בסוף המאה אינו נופל ממספר השאלות הפתוחות בתחילת המאה.

יתר כן, המציאות שנחשפה לעיני הפיזיקה והביולוגיה התגלתה כעמומה ומורכבת לאין שיעור מכפי שנראתה בתחילת המאה.

הייתי נוגע במיוחד 300 שנה לאחר מיוחד גלילאו.

אני מסתכלתי ש-200,000 ילדים נוגעים גם נוגעים היום.

אחד התינוקות האלה הלך בדרכו של גלילאו,

והיום הוא הפיזיקאי התיאורטי החשוב ביותר של סוף המאה.

הוא מכהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה בקמברידג',

תפקיד אותו מילא בעבר ניוטון.

הוקינג עוסק במציאת התיאוריה האחת,

זאת שתסביר איך נוצר היקום.

לפני כ-15 מיליארד שנים לא היה כלום,

כל היקום היה נקודה אחת קטנה בה התרכז כל החומר שהיום מרכיב את העולם.

עקב שינוי פיזיקלי בתוך הנקודה אירע פיצוץ אדיר, המפץ הגדול,

כל החומר פרץ ונוצר היקום.

מאז הוא ממשיך להתפשט.

הוקינג לא חיכה שהמציאות תפריך את התיאוריה ועשה זאת בעצמו.

השבועו פרסם עם שותפו למחקר הסבר חדש להיווצרות היקום.

הנקודה שממנה החל הכול, אומר הוקינג,

הייתה שם תמיד.

המפץ הגדול יצר את הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו,

היקום ימשיך להתפשט לנצח,

כוכבים יתרחקו אחד מהשני עד אין סוף.

הוקינג משוכנע שבקרוב אולי עוד בימיו

ניתן יהיה לפתור את כל חידות היקום ולתת מענה לשאלות

שרק בודדים יודעים את התשובה עליהן.

פה בעצם מגיעים לנקודת המשבר שאתה לא יכול

ללכת לאחור עם הפיזיקה עד אותה נקודה סינגולרית, מפני ששם כל החוקים מרוסקים,

ולכן אי אפשר לגזור מאותו מקום שום דבר חדש, ולכן הפיזיקה בבעיה.

אז הנה בא הוקינג ומציעה פתרון. בואו נגיד שזה לא היה נקודה,

מנקודה מתמטית הקטנה ביותר שאפשר להעלות על הדעת,

אלא זה היה מין איזשהו גל קטן, גוף ישות קוונטית כזאת, גלית,

ששם יש בכל זאת קצת מלחה ויש קצת סמך.

זה לא כמו גל קלאסי שיש לו משמעות, אלא זה הכל פלקצואציות שבהן אי אפשר להגדיר מרחב בזמן, רק

כשהפלקצואציה הזאת מגיעה לאותו רגע של מה שאנחנו קוראים תחילת היקום, המבט הגדול אחרי זה מתחילים להיווצר שם קשרים שאפשר לתאר אותם כמרחב בזמן.

לפני זה אי אפשר. אז במה הועילו חכמים בתקנתם? כלומר, במה אוקינג פתר בעיות, גאל את הפיזיקה, נאמר,

וזה שם דילמות, או שם מצבים פרדופסליים שהיו קיימים בנקודה הסינגולרית ולא קיימים במודל שלך.

הוא לא עשה את זה, ואף אחד לא טוען שמה שהוא קיצר זה... הוא טוען. הוא טוען. הוא טוען על עוד דברים שהפיזיקאים אחר כך לא הסכימו איתם, וגם הוא עצמו שינה הרבה פעמים את דעתו. לא, אף אחד לא חושב שיש פתרון לבעיה הזאת כיום,

בעיית תחילת היקום.

אף אחד לא חושב שיש פתרון לבעיה הזאת כיום.

אנחנו דיברנו על בעיית תחילת הזמן, איך זמן יכול להתחיל באיזושהי נקודה,

ואם משהו מתחיל בנקודה מסוימת בזמן, אז תמיד אפשר לשאול מה היה רגע אחד לפני זה, והנה הפיזיקאים אומרים לנו,

השאלה הזאת היא לא לגיטימית, היא בלתי חוקית.

הזמן, אתה לא יכול לשאול מה היה לפני.

תחילת היקום, כי לא היה אפילו זמן לפני זה. טוב, בוא נסכם בינינו, שאני כן יכול לשאול, זאת אומרת, אני לא יכול לשאול, אבל לא תקבל תשובה. הבעיה שם, כן, בדיוק, הבעיה של הפיזיקאים שתשובה על השאלה המאוד נאיבית הזאת, ועל מה היה קודם.

בסדר נעזוב רגע את היקום, כי אני מבין שזה נושא מאוד בעייתי.

ייתכן מאוד שהחיים התחילו בצורה כזאת, כלומר היו רק מולקולות שצפו בחללתה,

ובדרך פלא,

על ידי רשת של אינטראקציות הודדיות, ידעו לומר א' אמרה לג' א' ו...

ג' לל', ל', לכ', כ' לש', וכן הלאה, רשת של הנחיות הבדליות ליצור זו את זו. ייתכן מאוד שהחיים התחילו בצורה כזאת, כלומר היו רק מולקולות שצפו בחללתן, ובדרך פלא על ידי רשת.

מדובר כאן בתהליך מאוד קשה, מאוד,

שאת פרטיו אנחנו אפילו לא מסוגלים לשער, של ליצור ישות מאוד מאוד מסובכת, מסובכת החל מהרמה המולקולרית.

צריך לזכור שמולקולות הן זעירות מאוד, ולכן בתוכנו יש מספר אסטרונומי של מולקולות, וכל המולקולות האלה בצורה כזו או אחרת מדברות אחת עם השנייה, בתוך תאים,

שיחה בין תאים לבין תאים אחרים, בין איברים לבין איברים,

הורמונים, תשדורות כימיות.

התוצאה היא סיבוך עצום שאת פרטיו אנחנו מנסים לברר, ואז אולי נבין מה הם חיים.

התוצאה היא סיבוך עצום שאת פרטיו אנחנו מנסים לברר, ואז אולי נבין מה הם חיים.

בסופו של דבר, התוכנית של אדם, ואגב של הרבה יצורים אחרים, כולל התולעת, הנמטודה שהזכרנו קודם, וכולל צמחים, וכולל חרקים וכן הלאה, התוכנית הזאת, שאגב דומה מאוד בין היצורים השונים, כתובה באותה שפה, באותו צופן,

ובאותן עקרונות. ברגע שנדע את התוכנית הזאת,

נשב על המדוכה, נשתמש במחשבי על, ננסה לחבר את החלקים זה עם זה, ננסה להבין איך החלבונים שנוצרים מתוך התוכנית הזאת מגיבים זה עם זה בתהליך הזה של מה שאפשר לקרוא לו הלבנים החכמות,

הלבנים שמכירות זו את זו ויוצרות את המבנה הכולל.

התוכנית הזאת, שאגב דומה מאוד בין היצורים השונים, כתובה באותה שפה, באותו צופן,

ובאותם עקרונות,

החיים,

יש להם תוכנית, אבל התוכנית נמצאת בתוכן,

והחשוב ביותר הוא שהתוכנית היא בעצם תוכנית לייצר חלקים שיודעים לבנות את השלם בעצמם, באופן ספונטני. א' אמרה לג' להיווצר, ג' לל',

ל', לכ',

כ' לשין, וכן הלאה, רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו,

מה שאפשר לקרוא לו הלבנים החכמות,

הלבנים שמכירות זו את זו,

שיוצרות את המבנה הכולל.

בסופו של דבר זה יאפשר לנו להבין את זה.

א' אמרה לג' להיווצר, ג' לל', ל', לח' ח' וש',

רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו.

אם אני הייתי לוקח כוס דיו ושופך אותה על ידי זריקה באוויר,

על סדין לבן,

כמה פעמים אני צריך לזרוק אותה בשביל שתצא אות א'

בכתב דפנה

בלי ריטוש?

ברור וצלול כמו בדפוס.

כמה פעמים אזרוק כשתצא אות א' בכתב דפנה?

זה הסתברות וכמעט אפסית.

כמעט אפסית,

אבל יש קצת משהו אפשרות שאחת למי יודע כמה.

שאלה שנייה,

כמה פעמים אצטרך לזרוק כוס דיו לאוויר

בשביל שתצא האות מ',

שימי לב,

ליד האלף?

ואחר כך מה?

מה?

כמה?

אותו פרנסיפטי?

לא.

אה לא, סליחה.

אני אגיד את זה. עוד יותר, כן? בטח שעוד יותר.

אבל אני אומר לך לא, למה?

אני רוצה שהמ' תצא ליד האלף בלי למחוק את האלף, אחרת לא יהיו לי א' ומ'.

אני צריך א' ומ' עכשיו.

כמה פעמים צריך לזרוק עד שיצא מ' ליד האלף בלי למחוק את האלף? כמה פעמים?

כשזה קרוב לאפס.

פעם אחת רק, אם לא זה ימחק את האלף.

עד שעשיתי א',

לקח טריליונים.

אם אני אזרוק מ' עד שיצא, ימחק לי את האלף. עכשיו נחזור לאלף?

אף פעם לא יהיה לי יותר מאלף או מ'.

כמה פעמים אני צריך לזרוק את הכוס בשביל שיצא נ' ליד המ' בלי למחוק את האלף והמ'?

פעם אחת.

זה לא ייתכן,

כי את אמרת בעצמך שבשביל פעם אחת א', צריך הרבה.

ובשביל פעם אחת לפגוע, אי-אפשר.

ואם אפשר אפילו פעם אחת בנס, פעמיים ודאי אי-אפשר.

אז שימי לב, יהודייה יקרה,

א'

ומ'

ונ'

וו'

ונ' סופית,

אמנון, באותיות,

לא יכול להיות במקרה לעולם.

אז איך אמנון,

יצחק,

שלם מיליארדים טעים,

מחוברים בהתאמה,

אחד מתפקד עם השני,

יכול להיות מהביג-בנג.

א' אמרה לג' להיווצר,

ג' לל',

ל',

לכ',

כ' לשין, וכן הלאה, רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו.

באיזשהו שלב היה משבר, התברר שיש המון חלקיקים, ואז כדי להיחלץ מהמשבר הזה,

חלק מהפתרון של המשבר הזה היה להגות את קיומם של הקוורקים.

אני עשיתי את עבודת הדוקטורט שלי עם פיזיקאי מאוד ידוע, שנקרא דייוויד בום, שנפטר לפני כמה שנים, לצערנו,

והוא באמת המציא תיאוריה חילופית לתורת הקוונדים, שנקראת תורת המשתנים הנסתרים, שעד היום יש לה הרבה חסידים,

והוא באמת המציא תיאוריה חילופית לתורת הקוונדים, וידוע שנילס בור ואלברט איימשטיין וכל גדולי הדור,

בפירוש שהרגישו לא נוח, עם הרבה מאוד מהמשמעויות של הפיזיקה החדשה.

הדבר הזה ידוע. בכל זאת, כברו 70 שנה מאז.

ואנחנו עדיין, עם הרבה דברים, מנגישים מאוד לא נוח.

עדיין אנחנו מנגישים לא נוח עם העניין הזה.

אני רוצה להציג לפניך את תגובתו של רישר פריינמן, שהוא אחד הפיזיקאים הגדולים של המאה הזאת,

שבהרצאה לסטודנטים שלו אמר פעם,

הירגעו, אל תשאלו את עצמכם כל הזמן, אבל איך זה יכול להיות?

פשוט תקבלו את זה, שככה דברים נעשים. אל תשאלו את עצמכם כל הזמן, אבל איך זה יכול להיות? פשוט תקבלו את זה, שככה דברים נעשים.

והיום חלק, לפחות מהקבוצה השלמה של הפיזיקאים, מתמקדת בדבר חדש לגמרי.

במסגרת של תיאוריית המיתר העל,

מין איזשהו חלקי, כמו שאמרתי בדברי הפתיחה,

שזה מין מיתר זעיר, זעיר מאוד,

שמתנודד, ומהתנודות שלו בעצם נוצרים כל החלקיקים שאנחנו מכירים.

האם אתה, באופן אישי, אתה מאמין בתיאוריה הזאת? אתה חושב שבאמת זו התשובה גם לבעיה של איחוד בין תורת הקוונטים לתורת היחסות הכללית,

וגם לכל ריבוי החלקיקים?

התשובה היא בתום יתרון זעיר, שחושבים שאולי הוא קיים?

התשובה זה מאוד מאוד מעניין, זה מאוד מאוד מבטיח,

ואין לי מוסר.

התשובה זה מאוד מאוד מעניין, זה מאוד מאוד מבטיח,

ואין לי מוסר.

אתה כפיזיקאי יצא לפני סיטואציה כמעט אבסורדית,

שההחלטה שלך מה למצוא,

היא קובעת מה תמצא.

האם אתה מרגיש נוח עם העניין הזה?

האמת היא לפעמים כן ולפעמים לא.

באופן קלאסי אף פעם לא הייתה יודע שיש שם כוחות.

בא האפקט הקוונטי הזה ומראה

שבתורת הקוונטים קורה איזה נס חדש,

והוא הדבר הבא.

ייתכן מאוד שהחיים התחילו בצורה כזאת, כלומר היו רק מולקולות שצפו בחללתה, ובדרך פלא על ידי רשת של אינטראקציות הדדיות. רוב המתמטיקאים, אם אתה שואל מה הרגשת הבטן שלו,

הוא יאמין שמדובר בדברים שיש להם איזשהו קיום אובייקטיבי.

הוכחות חזקות לזה אין,

אבל בפירוש זה אחת הגישות. היא אומרת, המוות הוא רצוי מבחינת האבולוציה.

זה נראה פרדוקסלי לגמרי, ואני נורא מבסוט שזה נראה פרדוקסלי,

לשון וחום,

שזה נראה פרדוקסלי, כי זה אומר שאנחנו לא מבינים כלום על הזמן.

אני מוכן לומר לך שזה נשמע בעיניי כמעט כתב חרטומים.

פלא.

כן. אני אגיד לך מדוע, אני בוא נקרא אחרת.

אני חושב שהשאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא,

האם הניסוח שלנו, של חוקי הפיזיקה,

הניסוח המתמטי שלנו,

הוא הניסוח היחידי האפשרי?

ונראה לי שיהיה מאוד מאוד מאוד קשה לענות על שאלה כזאת בצורה מוחלטת.

מה זה פיזיקה?

פיזיקה צריכה לדיון תמיד דברים על סמך דברים אחרים, אי אפשר להרחיב מכלום.

אז אנחנו צריכים תמיד להניח איזה שהם אקסיומות שבעזרתם אנחנו מסבירים דברים אחרים,

ולמה האקסיומות האלה נבחרו זה עניינו של של אלוהים.

ולמה האקסיומות האלה נבחרו זה עניינו של אלוהים.

והוא באמת המציא, הוכחות חזקות לזה אין, בדרך פלא.

איזה נס חדש. אנחנו צריכים תמיד להניח... מה הרגישות הבטון שלו? שעד היום יש לה הרבה חסידים. מה זה כתב חרפורים? כן, זה עניינו של... של אנואים, כן.

זה דבר שנקרא לגמרי, נראה לגמרי קפריזי. מה פתאום הטבע מתנהג בצורה קפריזית כזאת?

בצורה שרירותית כזאת? והדבר הזה הרגיש כל כך את איינשטיין,

שעד שבסוף ימיו הוא טען, אני לא מאמין שתורת הקוונטים היא תורה הגיונית.

אני לא מאמין שאלוהים משחק בקובייה.

מה הכוונה שאלוהים... אז בואו אמר לו, אתה לא תגיד לאלוהים מה לעשות. רגע, חכה. אז מה הכוונה? אלוהים לא זורק קובייה כדי להחליט מתי כל אטום מתפרק. זו הייתה האמירה של איינשטיין.

אני כל ימי המחקר המדעי שלי,

ניסחתי לעצמי את האמירה הזאת של איינשטיין בצורה קצת שונה,

אבל מאוד משמעותית שונה.

אני שאלתי מדוע אלוהים משחק בקובייה.

אולי אפשר לגמור את השיחה המאוד מאוד מרתקת הזאת בדברים שריצ'רד פיינמן אמר בשעתו, שאל תשאלו את עצמכם כל הזמן איך זה יכול להיות, כי אם תשאלו את השאלות האלה תיקלעו למבוי סתום. אני בהחלט מסכים. אבל אנחנו בכל זאת נמשיך לשאול את השאלות האלה.

זה נקרא ספקולציות מדעיות, זה לא מדע.

יש לי במשרד צרור מאמרים שהגיעו אליי לאחרונה מהתחום שנקרא Origin of Life, או מוצא החיים.

והמאמרים הנמצאים אצלי, זה אנשים שכביכול מנסים לתאר איך יכול להיות, איך חיים יכלו להיווצר במקרה.

רבותיי, אני אומר לכם, זה דברי הבל.

אם אני הייתי כותב ברמה הזאת, היו זורקים אותי מכל המדרגות.

זה אוסף של ספקולציות עלובות, ואני חייב להתבטא בצורה חמורה.

אני חושב שכל מדען רציני שאני אשב איתו עם הדברים האלה,

הוא יסכים איתי שזו לא רמה של כתיבה מדעית במדעים מדויקים.

אוסף של ספקולציות,

אבל זה ספקולציות שמשרתות מטרה פסיכולוגית.

זה בעצם המסר שאני רוצה פה להביע. יש פה בעיה פסיכולוגית

שלאנשים לא אכפת מה נעשה מעבר לדלת. לאנשים גם אין זמן להתעסק עם תחומים אחרים במדע.

הייתי אומר שהאנשים

שמתעלמים

מכוח עליון וחושבים שהכול היה במקרה,

הם מאמינים פנאטיים במקריות.

זאת אומרת, אני יהודי דתי, שומר תורה ומצוות, אני מאמין בריבונו של עולם, אני מאמין בתורה ובמשה עבדו של הקדוש ברוך הוא.

אבל אני מאמין על סמך המון המון כלים שכליים.

אני לתורה מגיע עם הרבה מאוד שכל והיגיון.

הם מאמינים פנאטיים במקריות.

כל האנשים שמתעלמים מהבורא היום, אנשים שמסתכלים על ההתאמה בעולם,

בין החיים לסביבתם, בין החי והצומח, אנשים שמתבוננים בכימיה של החיים,

בצופן הגנטי,

והם

טוענים שזה מקרה או מנסים לתאר איך זה נהיה במקרה על ידי כל מיני תיאוריות אבולוציוניות,

תיאוריות של origin of life בתרגום לעברית מוצא החיים.

האנשים האלה, אני מגדיר אותם כמאמינים פנאטיים במקריות.

הם למעשה אנשים דתיים, אבל אני מחזיק מעצמי כאדם דתי שבנוי על הרבה מאוד היגיון.

הם מאמינים פנאטיים בדת המקריות.

הם מהבחינה הזאת הרבה יותר דתיים ממני.

נותנים לטבע יכולות שאין לו

דרך אמונה פנאטית במקריות.

זה נקרא ספקולציות מדעיות.

זה לא מדע.

יש מדע אמפירי.

אני מכניס דבר למעבדה,

בודק אותו עשרות פעמים, מאות פעמים, ונותן לי את אותה תוצאה.

יש לי פה הוכחה.

אבל אם אני מקטע מסוים רוצה לדון על קטע אחר,

זו הראיה.

אם אני אעמיד אותך עכשיו לקיר ואני אשים אותך שם חודש,

אני אסמן עכשיו את הגובה שלך,

את בגיל 17,

ואני מסמן לך עכשיו קו.

אני בא אחרי חודש,

אני רואה שאת עלית במילימטר.

לפי זה כל חודש אני יכול להכפיל. מה הגובה שלך?

את יודעת מה הגובה שלך?

את לא תגיעי לחצי מטר.

אלא מה?

ברור שהגיל שלך השתנה. בגיל מסוים לא גדלת מהר. בגיל מסוים פתאום גדלת מהר. בגיל מסוים עצרת, לא תגדלי יותר.

אז אני בא בקטע מסוים ורואה אותך בין גיל זה לבין גיל זה,

ואני רואה שלקח לך במשך הזמן הזה התפתחות של גובה כזה.

זה אומר שזה הקצב היה מאה התחלה וזה הקצב שיישאר בסוף?

ודאי שלא. איך מדע בודק?

רק לפי התנאים הקיימים.

הוא לא קורא ספרי היסטוריה,

הוא צריך לבדוק לפי מה שקיים.

אלא מה? אף פעם לא ישבתם לחשוב על הדברים ברצינות.

אתם מקבלים נתונים כמות שהם בלי לבדוק אותם.

זאת בעיה.

אבל אני אראה לך שגיל העולם,

אפילו אם תגידי כמה שתגידי,

הוא לא מפריע לתורה הקדושה, מסיבה אחת פשוטה.

הגמרא אומרת

שהעולם עמד בקומתו ובצביונו.

יש שאלה חילונית ידועה.

מה קדם למה?

הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה?

מה אתם אומרים?

מה אתם אומרים?

הביצה קדמה. מאיפה היא באה אם לא היה תרנגולת?

מה אתם אומרים?

תרנגולת.

תרנגולת. מאיפה באה התרנגולת?

אני אגיד לכם.

שימו לב, יהודים יקרים.

הגמרא אומרת, העולם עמד בקומתו ובצביונו. מה פירוש? העולם עמד בקומתו ובצביונו.

כתוב בתורה, ויאמר השם יהי אור,

ויהי אור.

ויאמר השם ייקבעו המים אל מקום אחד,

ותראה יבשה. ויאמר.

ויאמר השם תטשי הארץ,

ויאמר השם, ויאמר השם, ויאמר השם.

בעשרה מאמרות נברא העולם.

השם אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד.

בורא עולם אמר, והיה.

עכשיו שימו לב.

אדם הראשון, על פי התורה,

כשדיבר איתו הקדוש ברוך הוא, הוא נברא ביום השישי.

ביום השישי הוא כבר חטא,

והקדוש ברוך הוא גירש אותו מגן עדן,

אחרי שהוא אכל מן העץ ללא רשות.

בן כמה היה אדם הראשון?

מה זה בן יום אחד? תראו לי בן יום אחד. ככה?

ככה?

ככה?

הוא נברא ביום השישי.

בן כמה הוא היה? הוא היה קטנצ'יק, תינוק? הוא היה גדול? הוא היה בחור? הוא היה גבר? הוא היה זקן? מה הוא היה? איך הוא היה?

גדול.

ובכן, האדם הראשון היה בן רגע.

ברגע שהוא נולד הוא היה בן רגע,

אבל כבן עשרים.

העץ שהוא אכל ממנו, כמה זמן לוקח לעץ לגדול עד שיביא פירות?

שנים.

והוא כבר אכל בשעה הראשונה מהעץ.

העץ נברא ברגע שנברא, אבל כבן כמה שנים.

גם העולם נברא באותו רגע כבן,

כמה אתם רוצים, מיליארדים שנים?

אין בעיה.

לקדוש ברוך הוא לא צריך לחכות להתפתחות של העולם.

מי שיכול לברוא את העולם

בשלבים,

יכול לברוא אותו גם בבת אחת.

ואני אתן לכם על זה דוגמה, שתבינו.

בגמרא נשאלה שאלה.

תחיית המתים,

הייתכן שתהיה תחיית המתים?

שמים בן אדם בקבר, הוא מתפורר,

תולעים אוכלים אותו, לא נשאר כלום, תפתח את הקבר, לא תמצא כלום, אולי עצמות,

וזהו.

איך אפשר שבן אדם יקום בתחיית המתים

וילך עוד פעם כמו שהיה קודם?

ככה נשאלה שאלה בגמרא.

אחד מן הגויים שאל,

אחת מבנות ישראל החכמות,

אמרה לו,

תשמע, אני אסביר לך.

אני אסביר לך דבר אחד פשוט.

תגיד לי, מה אתה אומר?

מי שיוצר מנוזל,

פסל שיוצר מנוזל,

או פסל

שיוצר מחומר, מחמר.

מי יותר גדול, אדם שמסוגל

ליצור מנוזל,

או אדם שיכול ליצור מחמר?

מי יותר גדול?

מנוזל.

אמרה לו, תראה,

הקדוש ברוך הוא

ברא את האדם מנוזל.

ממה נבראנו?

מטיפה שרוחה.

טיפ-טיפונת.

מיליונית של טיפה שרוחה,

ותראו איזה קהל גדול יושב פה.

אם אני אשפוך עכשיו טיפה מהמיץ,

ואני אחכה תשעה חודשים, יהיה פה בקבוק מיץ,

איך

מטיפס רוחה נוצר בן אדם עם עצמות,

עם גולגולת, עם עיניים,

עם שיניים,

עם מערכת מנופים,

עם כליות,

עם ריאות, עם ציפורניים,

שערות באב,

דונג באוזן.

איך נוצר מנוזל? שפוך טיפה איפה שאתה רוצה,

תחכה כמה שאתה רוצה,

מיליארדים שנים,

ואני רוצה לראות.

אז אם יש יוצר,

שאנחנו רואים את זה כל יום, אנחנו לא חושבים על זה,

שהוא יכול ליצור מנוזל,

ודאי שהוא יכול ליצור מחומר.

אחרי שיש לו כבר את העפר,

את העצמות, הכול, עוד יותר קל להעמיד מזה.

נכון או לא נכון?

רגע,

אמרה לו עוד דבר,

אתה יודע איך מייצרים זכוכית?

אמר לה, כן.

יש כור היתוך כזה,

שמים שם חול, שורפים את החול, הוא מתלהט,

לוקחים עם מכשיר, נופחים בו,

תלכו לבית לחם, תראו,

ויוצר זכוכית.

מה קורה אם הזכוכית נפגמה?

מחזירים אותה עוד פעם לכור ההיתוך,

לוקחים עוד פעם ויוצרים עוד פעם.

אמרה לו,

ומה אדם שנופח באפיו ויוצר כלי?

וכשהוא שחט הכלי מחזירו לכור ההיתוך ויוצר מחדש.

בורא עולם שנפח בו את הנפיחה שהוא נופח,

לא יכול להחזיר את האדם לעפרו וליצור אותו עוד פעם?

מה, הוא שכח את הנוסחה הראשונה?

איך הוא העמיד אדם הראשון?

גיבלו מעפר,

וייצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה,

ויבח באפיו נשמת חיים.

מה השתנה מאז לעכשיו?

ואם אני אראה לך עוד קלטת, אחת מארצות הברית, שפרופסור אחר מוכיח שדיניזהורים לא מאובנים אלא חיו לפני 200 שנה,

יש לטעות היום בגודל שלוש מטר באפריקה, שאת יכולה לראות אותם חיות בצורת דיניזהורים,

מה תעשי?

ואם אני אראה לך מאובנים שחיים היום, שכתבו עליהם שמנם,

מה תעשי?

אראה לך, לא אני.

המדענים מראים את זה בווידאו.

- יש הרבה לגדולים על אנשים שחייבים על דרייגונים.

מה זה הולך לעשות?

אני חושב שבאמת הימים האלה הם קוראים לדינוסורים דרייגונים.

היום אנחנו קוראים להם דינוסורים, אבל המורים של דינוסורים לא היה

אינפקסו עד 1841. אז הם לא קוראים להם דינוסורים אחר כך, הם קוראים להם דרגונות.

אני חושב שהאנשים קוראים להם את הרבה דינוסורים.

אני חושב שהדינוסורים חייבו, אפילו לאחר הדיוז של נווקנזר,

יחדו לאלכסנדר הגדול.

אלכסנדר הגדול מסתכל עליו בממורות של דרגונות,

100 פחות,

פסקו את החיים שלו בקווי והסלגים שלו כשהם באינדינה.

יכולים לחייבו את הדיוזים עד 300 ב-C?

עכשיו תראו, אני יודע, אם אתם חושבים

and evolution, and you believe what you've been taught in school, you've been taught, dinosaurs lived millions of years ago, and don't you dare question that, or you'll be X-communicated from the temples of higher learning.

I know what you've been taught,

but just open your brain for a minute, maybe somebody can drop an intelligent thought in there.

Maybe our whole perspective of history is wrong?

I think dinosaurs lived after that

just 400 years ago.

In 1972, an Italian p�ן

killed a dinosaur in Italy.

And Italian scientist got the dead body and had it mounted for a museum display.

In 1972, a tenasetropius?

Long neck, long tail dinosaur.

I think dinosaurs were even hunted by the Indians in the Grand Canyon area.

They carved into the walls of the Grand Canyon. You can see the picture here.

There are carvings of people,

called פטרוגליפס, carved into the rock,

and carvings of a dinosaur, up-right posture.

Dinosaurים?

did the Indians hunt dinosaurs in Grand Canyon?

Here's another one carved into the rock, long neck, long tail, four legs, round body.

How about this picture

in Africa? This painting found on the wall of a dinosaur with a native running away from it?

Could it be that dinosaurs have always lived with man and we have been brainwashed.

Our history is wrong.

In 1950,

a German U-Boom torpedo a British ship.

As the ship was sinking, it exploded underwater and a 60-foot sea monster came flying up out of the water.

The red book right here on the table. Dinosaurים by design, by דוויין גש.

It's got a picture of the logbook account from the German U-Boat Commander.

It could be that dinosaurs lived up until World War I.

Folks, there are even stories about giant octopus

reaching up and pulling sailors off of ships.

Sometimes pulling the whole ship under if it's a small ship.

You say, Oh, רד הופן, you've gone off to the deep end now.

The octopus never get big enough to pull a ship under water.

The biggest octopus they ever caught היה בקודיאק, אלסקה.

The Guinness Book of World Records, as it recorded.

כן, אני חייב עם זה.

36 foot.

אבל, אנשים, זה לא הכי גדול אקטופוס.

והאקטופוס עבד על המזרח בין סט. אוגוסטין, פלורידה ב-1896.

תמידים על המזרח הזה פה.

האקטופוס, כשהוא נמצא בו על המזרח,

היה 200 מטרח

ועבד 5 טונות.

זה הכי גדול.

אבל זה לא הכי גדול.

המבקשה הייתה בסיאטל, וושינגטון,

מבחוץ לסיאטל,

כל עבוד הבן של הבן של 18 אינץ רעון סקר.

סקר מרחים סורקליים מבחוץ מהאוקטופוס

שהם רפוויחים כלפי על המזרח ובטיחו לדרום את המזרח.

בידי המזרח של המזרח הם נמצאו אחד בשביל של האוקטופוס.

המזרח היה 150 מטרח.

המזרח היתה כאילו ביטן את המזרח הזה.

הוא פרסם ב-1910.

ניו יורק הרלד הוא ברוטוסורס.

רומה בפרוטוסורס.

היו היו אקספדיציות לספורס הזה בשביל 100 יום.

כמעט כל מהם יבואו ויאמרו,

מנה, יכול להיות דינוסטים או יכול להיות דינוסטים.

1948, סטרנד סיוטריאטר,

כאן הארטיקל, כאן כאן.

1948, סטרנד סיוטריאטר,

יכול להיות דינוסטים עכשיו חייבים בקונגו סוואם.

1980, רוי מקל,

אוניברסיטת שיקגו, פרופסור ביולוגיה,

נאם היה דרסנפון בנמוס בפרוטוקו.

זה היה רוח לימוד, כשאתה לראות.

רוי מקל הלכת לסוואם.

הוא לראה את כל הניסיונות האלה מניסיונות קונגו ומניסיונות הבלגיניות האלה והוא אמר, אתה יודע, אני רוצה לבחור את זה עכשיו.

עכשיו, דר. מקל, חייבים באבולוגיה,

בזמן רב, אוקיי?

הוא נאם עכשיו מתחיל מהביולוגיה של ביולוגיה באוניברסיטת שיקגו,

אבל הממונה והממונה והממונה הזאת פה.

מכיוון שאנחנו עושים את הניסיונות,

יש לי את הארטיקה של 555 בצרות אליס אבנה, זו הארטיקה של האוניברסיטה,

307. אני חושב שהוא שקריא לי מייל שם, אם הוא רוצה לקרוא לרוב.

דינוסור עוד ישראל. הוא הלכה לסוואם ב-1980 ולכן שיש שבועות.

הלכה לנתיבים שקיים בנתיבים בשלבים בנתיבים,

הם הלכו לקנות אליו כמה שיכולים לצאת,

והם עשו את הנתיבים על האנשים שקיים בנתיבים אחרים.

הוא הגיע כמה אינטרסיטה כדי לקבל אתו והוא אמר, מה, אני אגיד לך?

בבחירה הארטיקה, הוא הלכה לברך ב-1981 ולכן חזקה במיליון

דולרס בניין חודשי חודשים לבחירות על דינוסורים שיכולים להיות עומדים.

כשהוא ילך לעבור לסוואם, הוא לוקח את אנשים אחרים שיושבים שם,

והוא נראה להם תוצאות בקולורים כאלה,

סקציות של אנמלים אחרים,

לראות אם הנתיבים מכירים את האנמל.

והוא מדבר אליהם כמו אינטרפרטור קונגליסט,

והוא אמר,

הוא אמר,

האנשים האלה נראו כאלה כאלה?

והנתיבים אמרו,

אוקיי, זה כמו קילי ממי.

הוא לוקח את הסוואם.

הוא עוד כ-25 חלק, יש בוודאי כמעט גדול כמו היפו,

גדול גדול, גדול גדול,

לא מאוד מיוחד,

מאוד שי, ריקלוסי,

לומדים בסוואם,

תראו את הדגל,

מה עוד אתה רוצה להבין?

פשוט אין בעיה.

דוקר מקליסט אמר,

זה דינוסור.

לא יודעים, הם היו מיוחדים 70 מיליון יום.

והנתיבים אמרו,

אנחנו נחמדים, אנחנו לא יודעים את זה.

אנחנו לא היו לוקחת באוניברסיטה של שיקגו לבחור את האנמל,

all we know is,

we see them out there in the swamp once in a while.

As he traveled around, he interviewed folks all over. The interviews are right there in the book.

he can read it or he can get it from him in Chicago.

Get the book.

The native said, yeah, there are not very many of them left, there is a few out there. They live underwater.

Very shy, when they hear some noise, they duck under the water.

The chance of the seeing one are pretty slim.

But most of the great hunters,

most of the old men,

had seen one once or twice in their lifetime,

מוקילי ממי.

They said, their favorite plant להתאט היה המלומבו פלנט.

והם נראו דר מקל את הפלנט,

זו פלנט המלומבו.

הם אמרו, הם אמרו, אם הם רוצים למצוא

אחד, תבוא לסוואמפ עד שימצאים הרבה מלומבו

ואין אפוטומטים.

כי היפו גם אוהבים אוהבים אוהבים אוהבים גם

ואלה שחייבו עליו ואלה שהם מוכרים ומאמים יותר ויותר ויותר, והוא מנסה את ההיפו והוא קיבל את המלומבו בזמן הזה.

כשהם נסעו, הם קיבלו הרבה דברים,

תקצו מאחורי עד אחרות מאחורי אנשים שהם ראוו את זה,

הם קיבלו מספרו,

יש דר מקלו שם שם אחד מהמספרויות שספורטים,

הוא לא ידע, הוא חייב לתוך 70 מיליון שנה,

זה היה אפילו קונק בטרנט המאמור,

ב-1977 הם נסעו בניו זילנד

והם ניסו את איזה יד,

רוט, סתינג, קרקס של דינוסטר.

סתיו ביוני זילנד יש איפה שיש איפה שהם נקרא צ'אטאם רייס,

שבו האבר הוא רק 900 פחות גדול.

זה לא קטן כמו שערור הארץ, שבו היא 15,000 פחות גדול,

וכך יש הרבה קישים בצ'אטאם רייס,

וכך הג'פניסים יצאו ללכת ולפעמים על איזה ידעו,

הם נסעו את האינטרנט והם נסעו את זה,

ובו היתה הייתה אינטרנט של 4,000 פחות גדול דינוסטר.

המספר הזה נשמעותה בבריאות הדינוסטרית.

I've got this on my order phone.

אם בר דעת נסתכל בהם,

זאת אומרת, אדם יכול להבין את הדברים בקלות, השאלה אם הוא חפץ.

אדם לא רוצה לדעת,

אתם יודעים למה לא רוצים לדעת?

פשוט זה מחייב.

אם נדע שהתורה אמת,

והמדע לא יודע, רק מנחש או משער,

אז זה יחייב אותנו לקיים את זה.

ואנחנו מייחלים שיבואו חייזרים,

אנחנו מייחלים שיבואו עב'מים,

ואנחנו מייחלים שילכו הדתיים.

למה?

הם מזכירים לנו שיש אמת בעולם.

עובדתית.

יש דרכים שניתן להוכיח חיים לאחר המוות.

אחד, על ידי גלגול נשמות, שאנשים חוזרים לעולם שוב פעם, מזהים את עברם הקודם,

כשעברם לא לפניהם,

ומאתרים מקומות. אנשים ואישים שהיו בעברם מזדהים בפניהם ומספרים להם מה היה ביניהם.

חשיפה עם מיכאלימור

שלום רב.

אדיב אבו-אסי, נער דרוזי בן 13 שנולד בשפרעם,

חי עם הנשמה של נוהד אבו-רוקום מן הכפר עוספיא ששירת במשמר הגבול ונהרג ערב לידתו של אביו.

הוא נהרג כאשר קרס בניין משמר הגבול בצור שבדרום לבנון.

לא היינו מספרים כאן את סיפורו של אדיב אלמלא נבדק בידי פסיכולוגים שאומרים כי הוא שפוי ונורמלי ורגיל,

ואלמלא זכה לתמיכת העדה הדרוזית

שאחד מסודות הדת שלה הוא גלגול הנשמות.

לכן גם העתיקה משפחתו של אדיב את מגוריה משפרעם לעוספיא,

כדי שהנער יחיה קרוב למשפחת המת

שנשמתו בקרבו.

זה הבן שלי,

אני מרגיש

שזה אבא,

ואני מאמין בגלגול נשמות.

וככה אלוהים.

אני צריך לזכור שכשהייתי גדול ועכשיו אני קטן,

ויש לי בן,

זה משהו

זה התחיל בערך כשהוא היה בערך בגיל שלוש, בן שלוש.

היה מבטא שמות בצורה נכונה,

ואז כל הזמן הוא רצה כביכול לפגוש עז.

הם לא ידעו מי זה העז, הם חשבו שהעז זה השכן שלנו שקוראים לו אבו לעז. לא התייחסנו.

אני בכל אופן, בשבילי,

זה היה משהו שאני בכלל לא האמנתי בו, למרות שאצלנו כולם מאמינים. אני, בשבילי התופעה הזאת היא דבר בלתי אפשרי, שבן אדם יחזור ויסגור.

אז כשבאה אחותה של נבילה אלינו, וסיפרנו את המקרה הזה,

וידענו שהיה אירוע בחודש נובמבר, והבן שלי יולד בחודש נובמבר,

אז היא הבטיחה לבדוק את זה אצל המשפחה של נוהדה בורגית, זכרונו לברכה, שנהרג, והבן שלו במקרה קוראים לו גם מאז.

שיעור אדמים בפיגוע חבלני בבית הממשל הצבאי.

שנה בדיוק לאחר שקרס בניין הממשל בצור,

וקבר תכתיו עשרות חיילים ושוטרים של משמר הגבול. נוהד אבו רוקון, זכרונו לברכה,

איש משמר הגבול בן 38 מעוספייה,

נטמן בחלקה הצבאית בבית הקברות בעוספייה.

אני עדיף.

אני האיש שהיה בגלגול שעבר, נוהד.

ואני שירתי במשמר הגבול,

ונפטרתי בלבנון, בסביבות.

הוא חי שתי עולמות, כאילו.

עולם של ילד בגיל ילדות,

עולם של גבר שהוא זוכר את עצמו כבחור במשמר הגבול,

כאבא לילד, כבן לאישה, והוא דואג להם.

יום אחד אני יושב פה,

נכנסו אליי

פדיב

שהילד קטן

יושב בגיל שלוש, שלוש וחצי,

אבא שלו ואימא שלו.

הוא, איך שהוא נכנס, אמר להם, זה נזי.

ישבנו פה כמה אנשים וזה.

הוא זכר אותי, אמר, זה נזי.

הוא זוכר כשהלכנו ביחד,

הוא רצה שהוא יראה לי את הבית של רונט.

הוא בא הביתה, נכנס לכאן, כאילו שזה, זה הבית שלו.

הוא הכיר את המקום, למרות שזה היה לא שלו,

אבל הוא הכיר את זה פה.

אז גרו אנשים אחרים.

הוא התחיל לשאול איפה הדברים האישיים שלו, איפה המדים.

הוא התחיל לחפש, אשתו הייתה פה, גם השכנים פה, האנשים.

הוא רצה להראות, הוא השתכנע בפנים שיש לו הרבה דברים.

באתי לכאן,

חיפשתי את המדים שלי,

וחיפשתי גם את החפצים האישיים שלי.

כאן החפצים האישיים.

רוצים לשאול לכם את זה?

זה היה חופצת משמעות כפי. ברגע שהוא ראה את זה, אז הוא התרגש מאוד.

אתם רואים?

כאילו שהוא רוצה להוכיח את מה שהוא ראה.

אז הוא התחיל להראות לנו, את רואה?

אימה, את רואה, הנה, אני הייתי, זה מה שאני הייתי. זה המספר השישי ששמעתי לך,

וכמו שאמרתי לך, אז בארבעה, שש, שיש חמש.

שאל את רונט בפגישה הראשונה

אם היא זוכרת אותו.

זאת רונט.

זאת האישה שלי, שהייתה בגלגול הקודם.

היא לא רוצה להצטלם, כי היא דתיה, רונט.

שאל את רונט אם היא זוכרת איך שהוא היה מאמן את הכדור-עף.

רציתי את הטרניק. אמרתי לה, לרונט, איפה הטרניק שלי?

היא אמרה לי, חיפש אותו, אני לא יודעת איפה הוא.

שימרתי את זה שנים, אני,

עכשיו אני שכחתי.

ואז באתי, חיפשתי בכל המקומות, לא מצאתי.

באתי

ומצאתי את הטרניק,

ואת החולצה,

חולצת הנאימונים.

התיוסופיה, או התיוסופיה,

היו איזה מוטיבת אינפלואנס על הרבה מיני אנשים.

מי איינשטיין

לגבי אינשטיין הגדול הגדול הגדול הגדול המאותי והמדינותי,

בנג'ימין פרנקלין,

לגבי קודם ומחלק מהמדינות התיוסופית,

תומאס אדיסון.

זו החולציה הראשונה של האמת שעליה הם כולם נקראו את הפילוסופיה הפרנית, כמו קוראים לזה.

ומדעיונות המשיח גם השאירו אקויות בתיוסופיה,

קארל יום,

ניטשה,

שווייצה.

כל הכבוד ומחלקות דוקומנטיות בקונספט של ראיונקרנציה,

שכמו שאנחנו יודעים הוא עסוק לתיוסופיה.

שתיים על ידי סיאנסים שמעלים אנשים במצב של סיאנס ומספרים מה עובר עליהם בעולם העליון?

ערב טוב לך, מעיין אגן.

ב-1979 זה היה, נכון? את פיצצת ולא נפגעת, אבל התמטרת, נכון?

גם נפגעתי. זאת אומרת, אם היום הייתי יודעת את מה שידעתי אז, ואיזה מחיר נשלים,

לא הייתי עושה את זה, למרות שזאת הייתה חוויה משקדה.

נא לסיים.

היו לך מפגשים עם דמות אחת קבועה. נכון.

אותה דמות אחת, שלא הזמנו אותה, היא עלתה.

היא לא הייתה קרובת משפחה של אף אחד מהאנשים הנוכחים.

ובשלב מסוים זה הגיע למצב שאותה דמות הייתה מזמינה אותנו במקום שאנחנו נזמין אותה.

הדמות הזאת הייתה מזוהה?

כן, היא קראה לעצמה בשם,

שאני לא רוצה לנקוב בו,

מאחר שהיה מדובר באדם שנהרג במלחמת יום הכיפורים במצרים,

אחרי שהוא היה שבוי שם.

והוא נתן לנו ממש סימנים, זאת אומרת, הוא נתן לנו מספר טלפון וגם כתובת של המשפחה שלו,

משום שהוא ביקש מאיתנו ליצור איתם קשר כדי

הפריע לו הדרך שבה אשתו, על בנתו, מגדלת את הילד.

והוא רוצה שאנחנו נתערב בעניין. את התערבת?

בשום פנים ואופן לא הסכמנו לעשות את זה, אבל בדקנו באותה הזדמנות

אם באמת זה קיים, הכתובת ומספר הטלפון,

ואותו שם שידענו, כי הנה, היה לנו שם מלא. מצאת שהיה אדם כזה. מצאת, גם טלפון היה נכון.

אז עכשיו יש לך בעיה כפולה, גם את לא שלמה עם מה שעשית,

וגם את לא שלמה עם המשימה שאת לא שלמה שהוטלה בידייך, לא בוצעה.

כמו שאני אומרת, זו הייתה חוויה מרתקת,

שאני חושבת שמעט מאוד אנשים מתנסים בה.

זאת אומרת, זה היה אחד האנשים המעניינים ביותר שפגשנו.

זה היה אדם עם אישיות מאוד חזקה.

הוא היה מסוגל להגיד למישהו באמצע הסיימת לקום וללכת.

זה היה אדם, שאף אחד מאלה שעשו את הסיאנס לא הכיר. הוא לא הכיר אותו, הוא מצא לנו... אבל אולי קראתם עליו בעיתון.

מעולם לא, לפחות לא במודע. אין לנו מודעות לזה.

הוא לא הייתה לנו.

ממש יצרנו קשר נפשי איתו. זאת אומרת, הוא היה קורא לנו להגיע לסיאנס.

זה נערך אצלי בבית,

ולא היה לי טלפון,

והוא סיכם איתנו שהוא ייצור איזה מין סחרוכות

קלה לכל האנשים,

היינו משהו כמו שמונה,

כדי לזמן את כולם באותו ערב לבוא לסיאנס.

וכך היה, והוא היה אומר לכל אחד איפה זה קרה לו בדיוק.

הוא גם ידע דברים על האנשים שבאים? בהחלט. גם אנשים, גם אורחים שביקרו.

ידע עליהם גם מהאנשים מדורות קודמים?

לא. הלוא הוא נמצא שם, ועל פי תפיסתך, אז את הדברים, נכון? נכון.

אבל מה שהוא הסביר בעצמו זה שהידע שלהם הוא לא יותר גדול משלנו, זאת אומרת... אה, הוא לא פוגש שם, נגיד, את הדורות הקודמים.

אנשים שנפטרו, כן, אבל כן, חלק. למשל?

הוא מסר דרישת שלום מסבא שלי, למשל.

איך את יודעת?

הוא אמר את שמו, הוא אמר שיש לי דרישת שלום מסבא שלי.

שאלתי איזה סבא משום ששני הסבים שלי נפטרו, ואז הוא אמר ממש את השם שלו.

שרק אני ידעתי את השם בעצם.

אבל רק את שמעת שהוא אמר, ראית את זה בלוח. בלוח.

למה הפסקת?

היינו שתי מדיומיות כשעשינו את זה,

ועברו שנים, אנחנו ככה התחלנו לגור קצת יותר רחוק,

ניסינו שתינו,

וכל הקבוצה ככה התפזרה בארץ,

ומטבע הדברים הדברים התרחקו.

אבל מה שקרה זה שבהיריון הראשון שלי,

לאחר שנישאתי, בסוף חודש תשיעי נפטר העובר,

ממש ביום המשוער ללידה.

ואת מקשרת בין הדברים?

עוד רגע.

השותפה שלי לסיאנסים איבדה שני עוברים בחודשים מאוד מתקדמים ובנסיבות ממש טרגיות.

עד אז לא קישרנו שום דבר.

יום אחד הייתה תוכנית בערב חדש,

והיה שם רב שדיבר,

והוא אמר שכתוב,

נדמה לי בזוהר, שאנשים שמדברים עם עולם המתים לא משלמים בעצמם, אלא בדור הבא.

באותו רגע ממש יצרנו קשר, אני והמדיומית השנייה,

ואמרנו שאם יש אפס קצהו של סיכוי שזה נכון,

אפילו אפס קצהו של סיכוי שזה נכון,

מבחינתנו אנחנו גמרנו לעשות את זה. הפסקתם. וזה היה מאוד קשה.

כן. את לא עושה את זה היום איתך. בשום פנים ואופן.

האמת היא שאנחנו גם לא הצלחנו להעלות את הנשמה בחזרה, זה נשאר איתנו.

הנשמה, דיברנו איתה, הוא ביקש נגיד על רב קדיש, כי לא היה מי שיגיד על רב קדיש, אחיו מתחת לגיל 13.

הוא נשאר אצלנו, אחרי זה חברה שלי העלתה אותו,

הוא עבר אליה הביתה, הוא היה בוכה בלילה,

מזיז רהיטים, מפיל סכויום,

עד שהיא אמרה לי, וביקשתי מאחד האנשים שאני מכירה שיגיד על רב קדיש, הוא עולה.

אני לא מוציא מכלל אפשרות שקיימות נשמות,

ושניתן ליצור קשר איתן,

ואנשים שמתקשרים עם נשמות, לא כל התקשורים הם תקשורים נכונים,

אבל יש תקשורים שדרכם מגיע ידע שהוא מעבר לאפשרויות של האדם של המתקשרים.

יום אחד צלצל אלינו אחד במשרד, אמר שהוא חילוני,

והוא אמר שהם עשו סיאץ, ועלו את הזמר זוהר על גוב, ושאלו אותו היכן הוא נמצא,

הוא אמר שהוא נמצא בכף הקלע.

כף הקלע זה מקום הרבה יותר חמור מגיהינום.

שאלו אותו מה הוא מבקש, הוא אמר שיפסיקו להשמיע את השירים שלו.

אמרו לו, מה אפשר לעזור לך?

אז הוא אמר, שהבן שלי יחזור בתשובה.

שאלו אותו כיצד,

אמרתי, קחו אותו לרב עמלון יצחק.

ככה צלצל אל החילוני וסיפר את הסיפור. אני לא שמעתי את הסיפור, מסרו לי אותו.

לא התייחסתי לדברים.

עברו מספר חודשים, אני יושב בחג הסוכות האחרון בסוכה על מדי נוער בבת ים.

פתאום נכנס אל היהודים ואומר לי, תשמע, יש פה מישהו שרוצה לחזור בתשובה.

אני ניגש, אני רואה את היהודי, אני אומר, כן, מי אתה?

אז הוא אומר לי, גילי ארגוב,

הבן של זוהר ארגוב.

אני עולה איתו למעלה, יושבים, מדברים.

היהודי פורץ מבכי, אומר, אני רוצה לחזור בתשובה,

יש לי דחף פנימי,

אני לא יכול להסביר אותו ואני לא יודע איך עושים את זה. ואמרו לי שאתה מבין בזה.

התחלתי לדבר איתו והסברתי לו,

לאחר מכן שאלתי אותו, אתה שמעת על דבר כזה שהיה סיאנס בעלות אבא שלך והוא אמר כאלה דברים?

לא, לא שמעת.

תודה, תהיה בריא, שלום, הלך.

אחרי חודש בערך

אני נמצא בהרצאה בחולון, ביד לבנים,

ניגש אליי אותו אחת שהביא אותו ואומר לי, תדע לך גילי ארגוב, חוזר בתשובה,

מתפלל שלוש תפילות, שומר שבת, ביטל את ההופעות שלו,

ברוך השם, שמחתי שמחה גדולה.

הלך לדרכו,

אחרי כמה זמן מצלצל עוד חילוני למשרד.

אם זה אותו אחד או אחר אני לא יודע,

אבל טלפון למשרד, אומר, שאלו בסיאנס את זוהר ארגוב,

שאלו אותו איפה הוא נמצא, אמר שהוציאו אותו מכף הקלע.

שלוש, על ידי מתים קליניים שמתו וחזרו לחיים.

המושג מוות קליני פירושו מוות הפיך, כלומר מוות

שלמעשה יש הפסקה בפעילות הגוף,

הפסקה בפעילות החשמלית של הלב, הפסקה בנשימה,

אבל עדיין לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים למוח,

לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים לרקמות,

ולכן אפשר להחיות את אותו אדם.

תופעות כאלה קורות בהרבה מאוד מצבים,

החל מטביעה,

דרך התקפי לב והפסקה בקצב הלב,

המשך בחבלות בתאונות ובחבלות מוח,

לפעמים...

הסיפור שלך, לפחות זה שקשור לענייננו, הלילה מתחיל בינואר שבעי ארבע, נכון? זמן קצר אחרי מלחמת יום הכיפורים,

את אישה צעירה, כבת 22. את חיה בתל אביב, אחרי שעזבת את הקיבוץ

שבו גדלת,

ואת הולכת ברחוב בוגרשוב.

מכאן את לוקחת את הסיכום.

אני הולכת ברחוב בוגרשוב,

ואז נפל עליי פיגום מגג של בניין שהיה בתהליך בנייה,

גג של קומה חמישית.

ברגע שנפל עליי הפיגום,

אני יצאתי מהגוף, כלומר הנשמה שלי יצאה מהגוף,

וראיתי ושמעתי כל מה שנעשה ברחוב, כאשר אני מחוץ לגוף מרחפת בערך של ארבעה או חמישה מטר.

ואני חושבת לעצמי כמה מוזר שאני רואה את הגוף שלי, כלומר אני לא בתוך הגוף, כי אני הייתי,

אף פעם לא חשבתי שהגוף ואני זה משהו נפרד.

וככה עברו כמה רגעים.

את שומעת את השיחות של האנשים?

כן, אני שומעת. שומעת.

שומעת, זה היה לא רחוק מפינת קינג ג'ורג', רחוב בוגוושו, והמקום בשעות האלה היה די הומה, זה היו הרבה אנשים שהסתובבו שם, וכולם נעצרו והסתכלו. והתחושה הכללית?

והתחושה הייתה מאוד טובה. טובה. כן, הרגשה מאוד טובה, כיף.

כיף. את ספקת מהלומה עצומה בראש. כן, זה היה... קרש שנופל מקומה השישית. כן. אין כאבים.

לא הרגשתי שום כאב, שום דבר.

והיום אני יודעת להסביר שזה מפני שלא הייתי בגוף, ומה שכואב זה לגוף כואב,

אבל אני לא הייתי בתוך הגוף.

לא הרגשתי שום כאב, אני גם לא יודעת איך יצאתי מהגוף. בכל אופן, אני יצאתי,

ואחרי כמה רגעים של ריחוף בגובה הזה, של בערך 4-5 מטר,

נכנסתי לחושך.

בעצם התאונה הייתה ב-4.20 בבוקר, בינואר 1983. באתי מאשדוד לכיוון בת-ים להביא את השותף,

והשותף היה גר בבת-ים,

אז נכנסים דרך בן-גוריון.

ושם יש מין מקום כזה עם מזלג, צד שמאלי,

לא, אין כניסה, בצד ימני אפשר להמשיך לנסוע.

אז רצה השגחה עליונה,

שאני אכנס דווקא בצד השמאלי.

והייתה לי את התאונה.

האוטו שלי באמת התרסק, עף רחוק.

ורצה הגורל, המזל, יותר נכון, רצה הקדוש ברוך הוא,

שאני אעוף מאוטו ועיכול ברצפה.

כמה מטרים מהאוטו.

בהתחלה לא הרגשתי שום דבר.

אחרי אולי כמה דקות התחלתי להרגיש כאבים עלומים.

ואני מסתכל, רואה כולו, הכול שבור, הכול עקום.

ולא ידעתי כבר מה לכאוב, איזה חלק מהגוף.

ולפתע פתאום הכול השתתק.

אני רואה שהגוף, מתוך הגוף שלי יוצא עוד גוף אחד.

מתוך משה יוצא עוד משה.

אני עולה למעלה למעלה,

ואני מסתכל,

ורואה את עצמי שוחרר על האדמה.

כולו מרוסק, כולו שבור.

מה שכן מעניין,

שבדרך כלל כשמישהו מקבל מכה ברגל וביד, אז הוא מחזיק את היד וצועק,

כי בכל זאת היד היא חלק ממנו.

פה אין שום, לגוף אין שום שייכות.

אני מסתכל,

היה נראה לי כמו שק תפוח אדמה.

לא שיהיה שם, מה כבר יכול להיות?

וכבר התחילה להיות לי הרגשה טובה.

עצם העובדה שכבר לא היה לי שום כאב.

אני נמצא מלמעלה ורואה את הכול,

ואז אחרי כמה זמן, אני באמת לא יודעת בדיוק,

הגיעו שני אמבולנסים,

יצאו משם רופא ושני אחיות,

והדבר המדהים שזה באמת, אי אפשר לשכוח את זה.

ואת יודעת בדיוק כל רופא מה הוא חושב.

זה מתאים.

ואז ניגשו אליי, התחילו לי עם המכונות החיה.

לא כאן.

אני עוד אומר לעצמי, מה הם רוצים ממני?

כל כך טוב לי, שישאירו.

ולפתע היה ניתוק,

ואני מרגיש עוד מושך היוצא ממני.

ואז אני נכנס למקום

ממש ממש מבחין.

תשע שנים פלוס במוסד,

התחלת להתעסק בעניינים של עסקים מהוגנים ומרובעים, הייתי אומר. לחלוטין.

אתה סמנכ״ל של חברה, והתעסקת בביטוח,

אדם מן היישוב.

אדם שכל הגישה שלו אומרת,

ביידיש צחה, זה נקרא שופבילעיינק ואוקטו.

קודם כל אתה צריך להוכיח דברים מתמטית, ואז אני מוכן לקבל אותם.

עד אותו יום לפני 11 שנה,

אתה היית בין 39,

היית בשירות מילואים, נכון?

הייתי אז בשירות מילואים, בעת פטרול,

ופשוט באמצע פטרול צלחתי.

מה, שעת צהריים?

שעת ערב. שעת ערב, חושך. שעת ערב, חושך וחושך. אתה צונח.

מה אתה זוכר מהדקות שמגיעות אחרי הצמיחה הזאת?

זה הדבר המעניין. אתה אומר, בוא ניכנס פנימה, ואני דווקא יצאתי החוצה.

כלומר?

כלומר, התחלתי לראות מה שמתרחש מסביבי, אבל כאילו אני צף מעל,

נמצא מעל התמונה, אני רואה את עצמי שוכב,

אני רואה את החובש מנסה לעשות את ההחייאה, אני רואה אנשים מתחילים להתאסף מסביב, אני רואה את הבלגן.

בסך הכול טוב לי, מי תחושה של שלווה,

של חמימות כזאת, תחושה של כיף.

כאילו באיזה גובה אתה כאילו?

מעל. זאת אומרת, אני רואה את כל התמונה,

כאילו ממרחק של כמה מטרים מלמעלה, רואה הכול, רואה... וכשמגיע החובש, אתה רואה אותו מלמעלה.

כן. נגיד, אם הייתה לו כיפה,

היית יכול להגיד אחר כך, אתה חושב?

יכולתי לא רק את הכיפה, אלא לזהות גם את הדרגות שלו ולזהות את האף שלו. נכון, באמת ראית אותו מלמעלה, בתחושה. באמת ראיתי אותו מלמעלה. אני מבין מה זה היה, באותו זמן לא הבנתי את זה. עכשיו, אתה ראית מלמעלה גם את עצמך שוכב. ראיתי את עצמי שוכב.

את הגוף שלי מונח ללא תזוזה. ואותו גוף שהיה מונח, זה היה מה? זה היה אני? זה היה הוא? מה זה היה?

זה היה גוף-גוף. זה הכול. הנשמה לא הייתה בפניה.

הייתה התנתקות. היו כאבים?

לא, למרות שהרביצו לי חזק.

הרביצו מה?

במסירות החייאה, באזור החזה, במכות חזקות. עיסוי לחזה. כן. אני לא הרגשתי שום דבר.

וראיתי, ורק התחושה הייתה של

מה הם רוצים ממני?

כל כך טוב לי עכשיו, שיעזבו אותי ושיעזבו אותי בשקט.

אתה ידעת לאן אתה רוצה ללכת?

וככה, איך שאני צועד לכיוון הים, מגיע לחוף,

עומד ככה על החוף,

עומד ככה על החוף,

הייתי לבד שם, ממש לבד, לבד.

ככה, הים ענק, ים כחול,

התחלתי לשרוד ולשרוד ולהתרחק מהחוף.

וזה כזה חום שם,

שבאותו רגע להיות במים זה משהו לא רגיל.

אני שמח, וטוב לי,

וכל כך נעים, ואיזה חום בחוץ.

ככה אני

מתרחק מהחוף,

ופתאום אני ככה

מרגיש שמשהו אוחז לי ברגל מתחת למים,

ולוקח אותי לכיוון הקרקע.

הבנתי מה זה, לא הבנתי מה זה, לא חיה, לא כלום.

ככה אני מנסה להתנפל מזה, להשתחרר מזה, לא מצליח.

הבנתי שנתפסתי במערבולת,

ואני רחוק, רחוק, רחוק, ממש מלמעלה.

בדרך כלל אדם מנצל, אני יודע, עשרה אחוז מהכוחות שלו,

וגם כשאדם רוצה לחיות זה המאה אחוז.

אז התחלתי ממש עם כל הכוחות האחרונים שלי לצאת.

הגעתי לאמצע הדרך,

וראיתי שאין לי כוח.

ראיתי שאין לי כוח,

וירדתי לכיוון הקרקע.

פתאום ראיתי את עצמי במצב כזה,

שזה היה לי דבר מאוד מבולבל.

ראיתי,

זאת אומרת, ראיתי,

ראיתי שאני שניים.

מה זה אני שניים?

ראיתי את הגוף זרוק על הקרקע,

זרוק ככה,

כמו אדם מת, זרוק על הקרקע,

ואני מסתכל עליו.

אז לא הבנתי, מה זה, איך אני מסתכל על עצמי?

איך אני, מה הולך כאן?

זה כמו שאני, למשל, עומד במרפסת תקומה שנייה,

ורואה את הגוף שלי זרוק על הכביש.

אמר, רגע, מה אני עושה שם?

מה אני עושה שם? זה אני.

לא, אז רגע, מה, אני שניים?

מה הולך פה?

מה, מה זה, זה, אני לא מבין.

ככה זה, לא.

לכן הקדמתי את העניין של גוף נשמה, אתה מבין?

כי לא הבנתי, פתאום נכנסתי למצב כזה בלבול,

אמרתי, מה הולך פה? זה אני, זה אני שם? רגע, הנה הידיים שלי,

זה העיניים שלי, זה השיער שלי הארוך,

זה הבגדיים שלי,

זה הרגליים, בואנה, זה אני, זה אני. אז מה, אני שניים?

איזה בלבול זה היה, מדהים.

וככה אני רואה את הגוף שלי הולך, ואני כאילו נוסע ממנו.

הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק,

ורוצה כזה כאילו לחזור.

לא הבנתי את המצב הזה.

אפילו באותו רגע לא הבנתי שזה נשמה בגוף.

לא הבנתי.

ממש לא הבנתי. חשבתי, לא יודע, איזה בלבול, איזה סרט.

זה היה מצב מאוד מאוד מבולבל.

לא יודע, פתאום אני ככה הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק,

ופתאום ככה זה היה נעמד.

נעמד, כאילו מקומה שנייה עליתי לקומה שמינית.

והגוף על הכביש, תחת למים קומות.

ואני מסתכל על עצמי ואני רוצה להיכנס,

אני אומר, אני רוצה לחזור, אני רוצה לחזור, אני רוצה לצאת מהמצב הזה.

ואני רואה שזה לא בשליטתי.

לא בשליטתי.

זווית הראייה,

המון מהסיפורים האלה מתארים יציאה של זווית הראייה מהגוף,

מבט מלמעלה,

כאשר בחלק מהמקרים, גם בספרות מחוץ לארץ,

אנשים מצליחים לתאר דברים שיכולים לראות רק מזווית הראייה הזאת, אם האיש הייתה כיפה או קרחת או דרגות.

אין לי תשובה לזה, ואני אומר גם שאלה שחוו את זה כנראה מספרים אמת,

כי אני בעצמי נתקלתי

בחולים שעברו החייאה,

הם מספרים את הסיפור שהם ראו כאילו הם מסתכלים מלמעלה ומסתכלים למעלה.

ובאמת, לזה אני לא יכול למצוא את ההסבר.

קודם לכן, מוות בשלי היה סוף פסוק,

אין שום דבר אחר כך.

אחרי אותו אירוע, ועם כל מה שלמדתי,

עם השנים שחלפו מאז,

אני מבין שזו רק התחלה של דברי.

ואם אדם שומע סיפור כזה, אז הוא חושב,

הוא אומר לי, כלומר, קטע כזה, אז הייתי מאמין.

אין, הלוואי, אם יקרה לי אני אאמין.

שלא יקרה לכם, יקרה כזה.

שלא יקרה לכם.

למה שלא יקרה לכם?

אתם לא יודעים כמה זה מחייב היום.

אתה, זה לא, אני מאמין שיש אלוקים,

אתה ראית שיש אלוקים.

אז אם אתה ראית...

בעיניים שלך, בצורה הכי חזקה שיכולה להיות,

אז איך אתה יכול לדבר לשון הרע?

איך אתה מתפלל?

איך אתה עושה במקראת המזון?

חיים נותנים לך בנתנה ואתה ראית את זה בעיניים שלך.

אז זה מחייב אותך כל רגע, זה לא פשוט.

במצב שלי, שראיתי מה שראיתי,

התודה שלי היא מאוד מאוד גדולה, על כל שניה,

וכל דבר שקורה, אני יודע, בברור אבל,

שזה מעניין, וטוב ואופי ניתן,

הכול ניתן.

וחי בצורה כזאת, מקבל הכול באהבה,

מקבל הכול בשמחה, ובאמרו חשב, עם כל הברגים וכל הגופים ניתוחים ומסגריה שלמה,

אבל אני כל הזמן מודה לו איך זכיתי בכל זאת לראות את מה שראיתי,

ובשבילי זה מין סמינר כזה,

סמינר שמשה,

תדע לך,

לאן הבן אדם הולך בסוף?

ליהדות ולאמונה היהודית,

את הגעת רק שבע שנים אחרי זה.

שבע שנים אחרי המקרה,

זה הגיע בעצם מפסוק.

נכון. זה יקרה בפסוק.

מה היה הפסוק?

הרי גדלתי בקיבוץ של השומר הצעיר, ובזמנו לא הייתה טלוויזיה ולא היה שום דבר, ואנחנו כילדים לא ידענו מה זה סידור תפילה, ולא היה לנו שום מושג ביהדות,

ואחרי שלוש שנים התגלגל לידיי במקרה סידור תפילה,

וחשבתי שזה ספר קריאה, לא ידעתי מה זה.

וכשפתחתי אותו ראיתי בשורה הראשונה כתוב,

מודה אני לפניך מלך חי וקיים,

שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבן נהותי.

התורה היא תורת חיים, התורה מאפשרת לנו לעבוד

עם הקהילים שהקדוש ברוך הוא נתן לנו,

עם השפה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו, עם האורות מה יצרן,

והמדע יכול לספק לנו כלי אדיר להתפעלות מהבריאה,

והרי אין לנו השלמה יפה מאוד בין יהדות לבין מדע.

בסופו של חשבון יהיה בסדר, בסופו של חשבון המדע כל כך יתחכם שהוא יחזור לתורה.

In the words of one modern astronomer

for the scientist who has lived by his faith in the power of reason,

the story ends like a bad dream.

He has scaled the mountains of ignorance.

He's about to conquer the highest peak as he pulls himself over the final rock.

He is greeted by a band of theologians who have been sitting there for centuries.

צריך לדעת, מי שזוכה ללכת לסמינר,

כמה ימים, ארבעה ימים,

שלושה ימים,

הוא מקבל מנה קדושה של ידיעות, אבל מבוססות,

אחרי כל מה שדיברו בכל העולם כולו.

נותנים לו את החומר ביד, תבדוק, תתמודד.

דרך אגב,

יש סמינרים לאקדמאי,

זאת אומרת שבאים לשם פרופסורים,

מהנדסים, דוקטורים,

אנשים שלמדו הרבה שנים,

אנשים שבאים עם עט ונייר לא לכתוב כתבה אלא לרשום נקודות,

לבדוק ואחר כך להתמודד.

עוד לא יצא אקדמאי אחד,

עוד לא יצא פרופסור אחד שאמר,

כל מה שאמרו פה שטויות, והנה ההוכחות ההפוכות.

יהודים יקרים,

אם אנחנו מדברים לא לעניין

ואנחנו מדברים דברים לא נכונים,

יבואו המבינים מהצד החילוניים ויתמודדו.

יבואו ויגידו, זה אמרת, נוכיח לך הפוך. זה אמרת, הנה הפוך, הנה, הנה הפוך. שלום, נגמר הוויכוח.

שעשו סמינר,

ככה הצעתי להם,

בקלטת כל עבם עמבה,

ייתנו לנו שבוע לדבר בטלוויזיה, שבוע רצוף,

נעשה סמינר לכל היהודים.

מבטיח להם קודם כול שיהיה הרייטינג הכי גדול, 95% יצפו שבוע ימים בתוכנית,

יעשו פרסומות כמה שרוצים.

אחרי זה אנחנו נותנים להם 70 שנה שיכחישו את מה שאמרנו.

לא שבעה ימים,

70 שנה, שיוכיחו את ההפך.

אבל הם למדו רק דבר אחד,

נגד הדתיים אי אפשר להילחם, יש להם תשובות לכל השאלות.

אז מה עושים?

מקללים,

מבזים,

מלעיגים ואומרים,

עזוב אותך,

זה לא רציני,

זו הסתה, זו הפחדה, זה ככה, זה ככה, זה ככה, וככה מנערים את הכול וזהו. ואחר כך שמים מוזיקה,

בוחרים איזה שיר גם כן שיש לו תוכן מהעניין שדיברו,

יאללה, הפנינג אחד גדול.

ובכן, יש כמה סיבות לרתיעה הזאת,

וזה לא תמיד נובע מרתיעה.

אחת, חוסר ידיעה

ופחד

לדעת כי זה מחייב.

שתיים,

הרבה מהחילונים חושבים שאם הם חוזרים בתשובה,

הם פשוט מאוד יצטרכו להיות שחורים כמו החרדים ויהיו מוגבלים בחייהם לחלוטין.

שליש,

יש פשוט אנשים בעלי תאוות שלא מוכנים לוותר על התאוות שלהם.

תהיה האמת מה שלא תהיה.

כמו שאדם מודע לסכנת העישון,

ולמרות זאת הוא מעשן כי הוא תעב לעישון.

תסביר לו, תוכיח לו,

תראה לו שקפים של הריאות שלו,

הוא יגיד לך תודה רבה.

גם הדוקטור שלי מעשן, אז אני גם מעשן.

ראיתי שניים שחיו עד גיל 80 עם עישון,

אז אני גם אעשן.

בעל תאווה, התאווה מכסה לו על העיניים לראות את האמת.

עכשיו,

עיקר הדברים שהיום בציבור הישראלי יש רתיחה מחזרה בתשובה,

זה התשקורת.

זה שכל הזמן מכפישים את הדתיים.

אדם חילוני אמיתי לא מתייחס לדם.

גר ותושב אני עמכם, תנו לי אחוזת קבר.

אבל פה מדובר בעבודת כוכבים ומזלות,

בעבודת אלילית. אנחנו החילוניים מפחידים כל הזמן את הילדים שלנו שהדתיים הם חיים חיים איומים ונוראיים.

הם לא עושים כלום, ככה אנחנו עושים, ככה אנחנו עושים.

אכן כן, מפחידים. אתה חוזר לך בעזרת, אתה נבלה. לא, לא, לא, לא. הבן שלי היה בלבנון במלחמת ללבנון, נבלה שכמוך. אני גם הייתי. לא, לא, טוב, סליחה, אתה רוצה לדרך ללבנה.

זה מכעיס אותי, מפחיד אותי.

הייתי כתב מקומי של בדיעות אחרונות ובין השאר נשלחתי לפקר את הסמינר ואני זוכר שההנחיות של העורכת הייתה להפוך את זה לאיזה חוכה ויצולה.

הקדוש ברוך הוא מעורר אותנו!

איפה הילדים שני, איפה?

אמנון יצחק לוקח אותם חזק.

מי אתה, אמוני?

אמונה ופח, הארץ, שמונה בקצחים, עובדה.

אף אחד לא נכנס לבני ברק

לראות את אהוביי היהודי.

אף אחד לא נכנס לראות שיש למעלה משלוש מאות סוגי גמחים בבני ברק של עזרה לזולת חינם.

למעלה משלוש מאות סוגים,

תבינו, יהודים יקרים, יש חוברת שלמה שנקראת גמחים.

אף אחד לא יודע כמה אנשים האלה הם אנשים חביבים ואנשים שמוכנים לתת מזמנם ומכוחם למען הזולת.

או מגמה, במיוחד בציבוריות הישראלית, להיות מאוד

שטוחים ורדודים. זה בא עם התקשורת וכל זה.

אלא לא לוותר על העומק. עכשיו, אני חושב שאם לא מוותרים על העומק, ממילא אתם גם כן תגיעו,

אני אומר לסטודנטים,

גם תגיעו ליהדות.

משום שאתם לא תסתפקו בתשובות שבלוניות.

חוק טבע.

מה זה חוק טבע בכלל?

אלא היום אנחנו נוטים מהר להיכנס לטכנולוגיה,

שגם כן הזכרתי מקודם.

רוצים לרוץ, רוצים לראות תוצאות, רוצים לראות כסף, אז זה הכול שטחי.

הייתי אומר לסטודנט, כך אנחנו אומרים להם,

אנא מכם,

לא לוותר על העומק. ואם לא לוותרו לעומק, ממילא גם בתורה תגיעו וגם ביהדות תגיעו כבר לאמת.

יש בעיה חמורה שרוב האנשים נמצאים במרוץ מטורף,

וכמה שהם יותר מצליחניים ככה המרוץ הוא יותר מטורף,

והתוצאה היא שאין לה שום זמן לחשוב.

אתה עושה רפטינג בתוך קניון מרהיב, אתה לא נעצר להסתכל על הקירות,

אתה לא נעצר להסתכל להרים ראש.

אתה נסחף עם הזרם, נאבק בגלים.

אז זה מרתק להיאבק בגלים.

מי שעשה פעם רפטינג יודע איזה אתגר זה להיאבק בגלים ולנווט את הרפסודה של התעשרות עם הזרם.

אבל אם אתה לא נעצר, אתה לא ראית כלום.

ראית כל הזמן מים. איפה הקניון? איפה השמיים? איפה השמש?

איפה ההרים שרואים ממול? צא מהזרם האדיר שסוחף אותך. עמוד רגע, תתבונן, ואז גם תתפעל.

אני עוסק בהסתברות, אני עוסק בסטטיסטיקה,

ואנחנו, כפי שאמרנו, אנחנו עוסקים ברמה השכלית,

לא ברמה של אמונה.

עכשיו, כשעוסקים בשכל,

בתיאוריות מדעיות ובתורת ההחלטות,

אז כל הזמן צריך להסתכל על הסתברויות.

ככה אנחנו עובדים בכל דבר.

אם אני עולה על מטוס, אני לא יודע שמטוס לא ייפול.

למה אני עושה באוטו היום? הוא יותר מסוכן מטוס.

אז למה אני נכנס למטוס או לאוטו?

אני עושה חשבון, זה נקרא תורת ההחלטות,

בצורה מאוד פשוטה.

אני עושה חשבון, אני עושה חשבון של כדאיות

והסתברויות, עושה, מכניס את הכול לתוך איזשהו מכונה,

יכול להיות מכונה לא פורמלית בראש ולכן מכונה פורמלית, אם זו הייתה החלטה מסובכת יותר.

ואני עושה את החשבון, מצד אחד יש לי את כל ההעדפות,

מצד שני יש לי הסתברויות,

ואני מגיע לאיזושהי החלטה טובה. אותו דבר בעולם מדעי,

כפי שאמרתי מקודם.

אוספים עוד ועוד ועוד נטולים, ולאט לאט רואים אם זה מתקבל או לא מתקבל בצורה שכלית,

הסתברותית.

כשלוקחים את כל הכיוונים ביחד, להערכתי צריך להוביל לאחוז גבוה מאוד מבחינה הסתברותית שהתורה היא אומנה משמיים.

אי אפשר בכלל לחשוב אחרת.

אני שומר את אותה תורה שהקב' ברוך הוא נתן לפני 314 שנה בלי שום תסכול, אלא אדרבה, מתוך ידיעה מוחלטת,

שאני יודע בדיוק למה שהוא התכוון,

מכיוון שהתורה היא דבר חי, ולימוד התורה הוא דבר חי,

ועם ישראל לדורותיו מסר את נפשו על לימוד התורה,

ולכן כל יהודי שיש לו מספיק אומץ לעמוד מול האמת יוכל לשאול את השאלות ולקבל את התשובות ולהגיע למסקנות ההכרחיות שעם ישראל חי,

ושהקב' ברוך הוא אמת ותורתו אמת,

ושהיום יש לנו כלים נפלאים להתחבר אל הקב' ברוך הוא,

והדרך היחידה שלנו בעצם לבנות את עצמנו כיהודים,

ולהביא את עצמנו לגאולה אמיתית ולחידוש הקשר הישיר עם הקב' ברוך הוא, זה אך ורק דרך

העשייה התורנית, דרך שמירת תורה ומצוות, דרך לימוד התורה.

אם היה בורא אותנו רק עם יצר טוב,

אז ודאי שהיינו עושים רק טוב, למה? אין משהו אחר, מוכרחים לעשות טוב, אנוסים לעשות טוב,

אין מציאות של רע לעשות אפילו,

אין מחשבה רעה, רק טוב.

ממילא כל מה שנקבל ממנו יהיה חסד, אוכל חינם.

מה עשה הקב' ברוך הוא?

דאז שתעשה משהו קטן,

תתמודד עם משהו קטן, מבחן אמריקאי,

ארבע תשובות,

שלוש לא נכונות, אחת נכונה,

תצליח לקלוע על התשובה הנכונה, תקבל ציון 100, על 100 תקבל קידום, תפקיד, מעמד וכולי.

אומר הקב' ברוך הוא, אני נותן לך יצר הרע שתפקידו לבלבל בשיטה האמריקאית.

הוא יגיד לך מי אמר, מה פתאום, אז מה, אפשר ככה, אפשר לא ככה, אפשר לאט לאט, מי אמר לך מהר, למה ככה, תקשה קושיות.

ואז הוא ידיח אותך מלעשות את הטוב, הפשוט והברור.

מצד שני הוא יציע לך תאוות, פיתויים, כל מיני דברים,

שתסיר את מבטך מן האמת.

אתה, מחובתך להתבונן

ולשים לב,

כמו החייל בצה״ל,

כשאתה נמצא במשימה שבעה חודשים בלבנון,

אתה חייב להיות מרוכז, אתה לא יכול להיות בשמירה נאם נאם.

למה? אולי זו תהיה התנומה האחרונה.

אתה חייב להיות ערני, אתה יודע שיש במולך חיזבאללה.

הם מחפשים להרוג אותך, נכון?

מה אתה עושה? דרוך, ער, עייף, לא משנה, כל הזמן מול.

יצר הרע יותר גרוע מחיזבאללה.

יותר גרוע. הוא גם הורג את החיזבאללה,

את כולם הוא הורג.

את הרוצחים הוא רוצח.

יצר הרע זה היצר של כל בני אדם.

הרע.

אין יותר רע ממנו.

הוא רק הפעיל את היטלר, אתה שומע? הוא הפעיל אחד.

ג'ינן אותו,

סרף לו views,

52 מיליון מתו.

זה יצר הרע.

הוא יכול לבוא לאחד לתת לו גאווה,

והוא יטשטש את כל העולם.

יש לו כוח.

אבל החכם שהולך על פי התורה ויש לו הוראות,

והוא מבין שהצבא רוצה בטובתו, לכן ההוראות

קפדניות

הן לטובתו.

זה השמירה שלו.

אם הוא יוצא משם חי, והצליח לבצע את המשימה,

ושמר על מי שצריך, ועשה את כל מה שצריך,

מגיע לו צלש על זה.

ובפרט אם הוא עשה דברים שיוצאים מגדר הנורמה.

אותו דבר אתה.

אומר הקדוש ברוך הוא, דע,

יש אויב ממולך קוראים לו יצר הרע.

לא רואים אותו. הוא שם מטענים בכל מקום.

ומדי פעם הוא מרים אנשים.

אתה צריך לדעת דבר אחד. אם תשמע לי להוראות,

לא יוכל עליך כלל וכלל.

מה עם ההוראות?

תרי״ג מצוות.

אלה הציוויים והפקודות.

אם אתה עושה אותם, הוא לא יכול עליך.

כי מה הוא רוצה?

שתחרוג ממצווה אחת, או שתעשה עבירה אחת, יש לו את הפרצה,

משם הוא ייכנס, הוא ימשיך איתך הלאה.

ואחר כך הוא יגיד לך, אתה רואה? אל תשחק אותה דתי, אל תשחק אותה חסיד, הנה עברת פה, עברת שם.

עזוב הכל, אתה מחרט, אתה לחמא.

ככה הוא עושה.

אם אתה נצמד להוראות, לא יאונן לך כל רע.

אתה תגמור פה את העולם.

אתה תצא מפה, תקבל צלש.

אבל לא חתיכת ברזל פה, תעודה שם.

לא, אתה תקבל נצח נצחים בגן עדן

לפי המסירות נפש שלך לביצוע המשימה.

אתה מבין כמה טוב הוא מייעד לך? אם ייתן לך קדוש ברוך הוא, כל העולם הזה כולו שלך.

גם קלינטון שלך.

רגע, אבל זה רק שבעים שנה, שמונים, מאה.

ואחרי זה מה?

אוכל חינם שצריך להתבייש. כולם יאכלו בזכות, ואתה מחכה שם בפתח

שיזרקו לך חצי מנה פלאפל?

אבל אם אתה בא

לעולם העליון, כשאפילו פה אתה צמצמת קצת באפשרויות שלך, למרות שזה לא נכון, לא חייבים,

תקבל נצח נצחים.

זה הטוב הגמור. כשהולכים, אז הולכים על גדול. אם כבר, להיות עשיר,

אז לא מ-5,000 ל-6,000 משכורת.

שיש מיליון דולר בחודש.

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתיתיהו 10, בני ברק,

או לטלפן ל-03-677-779 וגם לפקסס ל-03-5743073.

כתובתנו באינטרנט,

www.sofar.net.

ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.

תודה רבה.