גאולתן של ישראל - חלק א | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'שלום רב' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

פרק י: גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל;

הִנֵּה כַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל, אָנוּ רוֹאִים שֶׁבִּזְמַן חֻרְבָּנוֹ שֶׁל בַּיִת שֵׁנִי כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְאַף עַל פִּי כֵן נֶחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְזֹאת רַק מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה שִׂנְאַת חִנָּם בְּעַם יִשְׂרָאֵל בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ.

כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (יומא ט): מִקְדָּשׁ שֵׁנִי שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּמִצְווֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים בְּכָל כֹּחָם, מִפְּנֵי מָה חָרַב? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בָּהֶם שִׂנְאַת חִנָּם לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שְׁלוֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵן עֲבוֹדָה זָרָה גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.

וְכֵן כָּתְבוּ חֲזַ"ל בַּיְּרוּשַׁלְמִי (יומא א ג): בַּיִת שֵׁנִי אָנוּ מַכִּירִים אוֹתָם שֶׁהָיוּ יְגֵעִים בַּתּוֹרָה וּזְהִירִים בְּמִצְווֹת וּבְמַעַשְׂרוֹת וְכָל וֶסֶת טוֹבָה (הרגל טוב) הָיְתָה בָּהֶם, וּמִפְּנֵי מָה נֶחְרַב? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים אֶת הַמָּמוֹן וְשׂוֹנְאִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ שִׂנְאַת חִנָּם. 

וְצָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן מַדּוּעַ הַחֵטְא שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם הִנּוֹ כֹּה חָמוּר בַּמָּרוֹם, עַד שֶׁהוּא גָּרַם לְהַחְרִיב אֶת בֵּית מִקְדָשֵׁינוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ. 

וַהֲרֵי לִכְאוֹרָה הַשּׂוֹנֵא אֶת רֵעֵהוּ אֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא עַל לֹא תַּעֲשֶׂה דְּאוֹרָיְתָא אֶחָד, שֶׁהוּא הַלָּאו שֶׁל שֶׁל לֹא תִּשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, וְכֵן בְּכָךְ הוּא מְבַטֵּל אֶת מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָמוֹךָ.

וּמַדּוּעַ הֶחְמִירָה בְּכָךְ הַתּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּפִי שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ירושלמי יומא א א), שֶׁבְּבַיִת רִאשׁוֹן נֶחְרְבָה רַק הַתִּקְרָה שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבְבַיִת שֵׁנִי נֶחְרַב כָּל הַבַּיִת כֻּלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קלו) הָאוֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.

וּכְמוֹ כֵן בַּיִת רִאשׁוֹן חָזַר לְיִשְׂרָאֵל לְאַחַר שִׁבְעִים שָׁנָה, וּבַיִת שֵׁנִי לֹא חָזַר לְיִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּמִכָּךְ לָמְדוּ חֲזַ"ל (יומא ט), שֶׁקָּשָׁה שִׂנְאַת חִנָּם יוֹתֵר מִשְּׁלֹשֶׁת הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וּבִגְלַל שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ זֹאת גָּלוּתֵינוּ מִתְאָרֶכֶת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ירושלמי יומא א א), כָּל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֶחֱרִיבוֹ. 

וְיֶשְׁנָם חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה סִבּוֹת וּטְעָמִים לְכָךְ, הֵן עַל פִּי הַנִּגְלֶה וְהֵן עַל פִּי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים. 

שִׂנְאַת חִנָּם עֲבֵרָה תְּמִידִית;

טַעַם רִאשׁוֹן כָּתַב הָרָ"ן (דרשות הר"ן דרשה י), שֶׁשִּׂנְאַת חִנָּם שְׁקוּלָה כְּמוֹ שְׁלוֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהָאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהִיא עֲבֵרָה קַלָּה וְלָכֵן בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא נִכְשָׁל בָּהּ פְּעָמִים רַבּוֹת, וְאֵינוֹ שָׁם לֵב לָשׁוּב עָלֶיהָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כְּמוֹ עַל שְׁאָר הָעֲבֵרוֹת, וְהִנֵּה אֲפִלּוּ עֲבֵרָה קַלָּה אִם הָאָדָם יִכָּשֵׁל בָּהּ פְּעָמִים רַבּוֹת הִיא תִּהְיֶה שְׁקוּלָה כְּמוֹ הָעֲבֵרָה הַחֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת.

מָשָׁל לָמָּה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְחוּט פִּשְׁתָּן דַּק מְאֹד אֲשֶׁר כָּל אֶחָד יָכוֹל לְקָרְעוֹ בְּקַלּוּת רַבָּה, אֲבָל כַּאֲשֶׁר יְחַבֵּר הָאָדָם חוּטֵי פִּשְׁתָּן רַבִּים בְּיַחַד לְחוּט אֶחָד גָּדוֹל, הוּא יִהְיֶה חָזָק יוֹתֵר מִחוּט שֶׁל בַּרְזֶל, וּמִפְּנֵי כָּךְ כֵּיוָן שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הָאָדָם נִכְשָׁל בַּחֵטְא שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם פְּעָמִים רַבּוֹת, וְאֵינוֹ שָׁב בִּתְשׁוּבָה עַל זֶה, הוּא שָׁקוּל כִּשְׁלֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה. 

וְכֵן כָּתְבוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זִיעָ"א בְּחִבּוּרוֹ עַל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וְהַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים וִיטַאל זִיעָ"א (שערי קדושה פרק ד), שֶׁבְּכָל הָעֲבֵרוֹת הָאֲחֵרוֹת בַּתּוֹרָה לֹא מָצוּי שֶׁהָאָדָם יַעֲבֹר עֲלֵיהֶן בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע מֵחָדָשׁ, אֲבָל בַּעֲווֹן זֶה שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם. הָאָדָם הַשּׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ עוֹבֵר בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע מֵחָדָשׁ עַל הַלָּאו דְּאוֹרָיְתָא שֶׁל לֹא תִּשְׂנָא אֶת אַחֶיךָ בִּלְבָבְךָ, כִּי בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת בְּלִבּוֹ שִׂנְאָה לַחֲבֵרוֹ הוּא עוֹבֵר מֵחָדָשׁ עַל הַלָּאו הַזֶּה.

וּמָצוּי לִפְעָמִים שֶׁהַשִּׂנְאָה לַחֲבֵרוֹ קַיֶּמֶת בְּלִבּוֹ חֹדֶשׁ שָׁלֵם אוֹ שָׁנָה שְׁלֵמָה וְלִפְעָמִים אַף יוֹתֵר מִכָּךְ, נִמְצָא שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל לָאו זֶה שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם פְּעָמִים רַבּוֹת בְּלִי שִׁעוּר וּמִסְפָּר, כִּי בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע מֻכְפָּל מִסְפַּר הַלָּאוִין שֶׁהוּא עוֹבֵר רח"ל, וְאִם הוּא שׂוֹנֵא כַּמָּה יְהוּדִים חַס וְשָׁלוֹם אוֹ עֵדָה פְּלוֹנִית אוֹ חוּג אַלְמוֹנִי עָווֹן זֶה מֻכְפָּל כְּפִי מִסְפָּרָם שֶׁל כָּל עֵדָה זוֹ בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע, וְלָכֵן הֶעָווֹן הַזֶּה הִנּוֹ הַחֵטְא הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה כִּי בַּעֲבֵרוֹת אֲחֵרוֹת לֹא מָצוּי כִּמְעַט שֶׁהָאָדָם יַעֲבֹר עֲלֵיהֶן בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע.

זֹאת וָעוֹד, כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם נִכְשָׁל בְּכָךְ פְּעָמִים רַבּוֹת זֶה מִשְׁתָּרֵשׁ בְּלִבּוֹ וְלָכֵן קָשֶׁה לוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה עַל זֶה.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁחָלָה בְּאֵיזוֹ מַחֲלָה רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁאִם הִיא עֲדַיִן לֹא הִשְׁתָּרְשָׁה בְּגוּפוֹ הָרוֹפֵא יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ בְּקַלּוּת, אֲבָל אִם הַמַּחֲלָה כְּבָר הִשְׁתָּרְשָׁה בְּגוּפוֹ שֶׁל הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם, קָשֶׁה מְאֹד לָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ.

וְכָךְ הוּא גַּם בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִכְשָׁל בְּחֵטְא זֶה פְּעָמִים רַבּוֹת עַד שֶׁכְּבָר הִשְׁתָּרֵשׁ חֳלִי עָווֹן שִׂנְאַת חִנָּם בְּלִבּוֹ, כִּמְעַט אֵין תְּרוּפָה לְמַכָּתוֹ, וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזְדָּרֵז מְאֹד לַעֲקֹר אֶת הַשִּׂנְאָה מִלִּבּוֹ כְּדֵי שֶׁחַס וְשָׁלוֹם לֹא יִשְׁתָּרֵשׁ הֶעָווֹן הַנּוֹרָא הַזֶּה בְּלִבּוֹ.

חֵטְא שִׂנְאַת חִנָּם אֵינוֹ טָבוּעַ בָּאָדָם;

טַעַם שֵׁנִי: הָרָ"ן (דרשות הר"ן דרשה י), כָּתַב טַעַם נוֹסָף לְבָאֵר אֶת חֻמְרַת עֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם, אֲשֶׁר שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁלוֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָאָדָם אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת וַהֲנָאָה מֵאֵיזֶה חֵטְא, אוֹ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם בְּטִבְעוֹ נִמְשָׁךְ אֵלָיו, וְיִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו תָּמִיד לְהַכְשִׁיל אוֹתוֹ בְּכָךְ, עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ קְצָת הִתְנַצְּלוּת וְתֵרוּץ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹם הַדִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נא): "הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי". 

אֲבָל יֶשְׁנָם חֲטָאִים שֶׁאֵין לָאָדָם שׁוּם הֲנָאָה וְתוֹעֶלֶת מֵהֶם.כְּמוֹ חֵטְא שִׂנְאַת חִנָּם, שֶׁאֵין לָאָדָם שׁוּם מְשִׁיכָה בַּטֶּבַע לְכָךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם תּוֹעֶלֶת מִזֶּה, וְלָכֵן מַחְמִירִים בְּכָךְ יוֹתֵר בַּשָּׁמַיִם. כִּי אֵין לָאָדָם שׁוּם הִתְנַצְּלוּת בְּיוֹם הַדִּין לוֹמַר שֶׁטִּבְעוֹ נִמְשָׁךְ לְכָךְ, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת מִכָּךְ, וְלָכֵן שְׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּמוֹ שְׁלוֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ לְבַד נֶחְרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ.

שִׂנְאַת חִנָּם מְבִיאָה לְהַרְבֵּה עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת;

טַעַם שְׁלִישִׁי: כָּתְבוּ רַבֵּנוּ יוֹנָה (שערי תשובה שער ג לט), וּבַעַל הַחִנּוּךְ (מצוה רלח), שֶׁהַתּוֹרָה הֶחְמִירָה בַּעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם מִפְּנֵי שֶׁעַל יָדוֹ בָּא הָאָדָם לְכַמָּה עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, כְּמוֹ לָשׁוֹן הָרַע וּנְקִימָה וּנְטִירָה וְשִׂמְחָה לְאֵיד חֲבֵרוֹ וְעוֹד הַרְבֵּה. 

וְהוֹסִיף עַל כָּךְ הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁמֵּעֲוֹן זֶה מִשְׁתַּלְשְׁלִים חֲטָאִים רַבִּים עַד שֶׁהוּא יָכוֹל לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי רְצִיחָה מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ספרי): "עָבַר אָדָם עַל לֹא תִּשְׂנָא סוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי לֹא תִרְצַח שֶׁכֵּן כָּתוּב (דברים יח) 'וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שׂוֹנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ'". וּפָסוּק זֶה תְּחִלָּתוֹ מְדַבֵּר עַל שִׂנְאַת הָאָדָם לְרֵעֵהוּ וְהוּא מְסַיֵּם בִּרְצִיחָה רח"ל, וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִים שֶׁקַּיִן הָרַג אֶת הֶבֶל אֲשֶׁר רְצִיחָה זֹאת הָיְתָה מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁל קַיִן.

וְכֵן כָּתַב הַנָּצִי"ב (הקדמה לחומש בראשית), שֶׁעַל יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם בִּימֵי בַּיִת שֵׁנִי, חָשְׁדוּ אֶת כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדַרְכָּם בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁהוּא צְדוֹקִי וְאֶפִּיקוֹרוֹס, וְעַל יְדֵי זֶה הִתִּירוּ אֶת דָּמוֹ וּבָאוּ לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים וְעוֹד עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת עַד שֶׁבִּגְלָלָן נֶחְרַב הַבַּיִת. 

שִׂנְאַת חִנָּם מְבִיאָה טֻמְאָה לַלֵּב שֶׁהוּא הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר;

טַעַם רְבִיעִי: כָּתַב הֶחָפֵץ חַיִּים זִיעָ"א (קונטרס אהבת ישראל), טַעַם נוֹסָף לְכָךְ שֶׁשִׂנְאַת חִנָּם הִיא עָווֹן חָמוּר יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁהַשִּׂנְאָה הִיא בַּלֵּב, וְנִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁהוּא בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם, נִטְמָא לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם, וְהוּא מַמְשִׁיךְ אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה עַל כָּל אֵיבָרָיו וְכָל גּוּפוֹ נִטְמָא.

כִּי הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁבְּכָל אֵבָר וְאֵבָר שֶׁעוֹשֶׂה בּוֹ הָאָדָם אֵיזוֹ מִצְוָה שׁוֹרָה עַל אוֹתוֹ אֵבָר רוּחַ קְדֻשָּׁה, וּלְהֵפֶךְ עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, נִמְשֶׁכֶת עַל אוֹתוֹ אֵבָר שֶׁעָשָׂה בּוֹ עֲבֵרָה רוּחַ שֶׁל טֻמְאָה.

וְהִנֵּה יֶשְׁנָם אֵיבָרִים שֶׁהַנְּשָׁמָה אֵינָהּ תְּלוּיָה בָּהֶם, וְלָכֵן בָּהֶם הַחִסָּרוֹן אֵינוֹ מֻרְגָּשׁ כָּל כָּךְ. אֲבָל אִם נִמְשֶׁכֶת רוּחַ טֻמְאָה עַל אֵיבָר כָּזֶה שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, כְּגוֹן הַלֵּב, שֶׁבּוֹ תְּלוּיִים כָּל חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם נִטְמָא כֻּלּוֹ, כִּי אִם יֶחְסַר חַס וְחָלִילָה לָאָדָם הַלֵּב הֲרֵי הוּא נֶחְשָׁב כְּמֵת שֶׁעָבַר מִן הָעוֹלָם, וְכָךְ גַּם בְּרוּחָנִיּוּת כַּאֲשֶׁר נִטְמָא לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם נִטְמָא כֻּלּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא נֶחְשָׁב כְּמֵת מַמָּשׁ בְּרוּחָנִיּוּת.

 וְלָכֵן עָווֹן זֶה שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם, אֲשֶׁר עִקָּרוֹ תָּלוּי בַּלֵּב כִּי הַשִּׂנְאָה הִיא בַּלֵּב. עַל יְדֵי עָווֹן זֶה מַמְשִׁיךְ הָאָדָם עַל לִבּוֹ אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה וְכֵיוָן שֶׁכָּל חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם תְּלוּיִים בְּלִבּוֹ וּמִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים. מִמֵּילָא נִמְשֶׁכֶת עַל יְדֵי עָווֹן זֶה רוּחַ טֻמְאָה עַל כָּל אֵיבָרָיו שֶׁל הָאָדָם, וְלָכֵן כֹּה חֲמוּרָה שִׂנְאַת חִנָּם אֲשֶׁר הִיא מְטַמֵּאת אֶת כָּל הָאָדָם כֻּלּוֹ רח"ל.

בַּיִת שֵׁנִי נִבְנָה בִּזְכוּת הָאַחְדוּת שֶׁהָיְתָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל;

טַעַם חֲמִישִׁי: כָּתַב הַמַּהֲרַ"ל (נצח ישראל פרק ד), שֶׁהַטַּעַם שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נֶחְרַב רַק בַּעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם, הוּא מִפְּנֵי שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מְאֻחָדִים יַחְדָּו, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁהָיָה לָהֶם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מִזְבֵּחַ אֶחָד אֲשֶׁר בּוֹ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבוּ אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם, וְכֵן עַל יְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁכִּפֵּר עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְהוּא אֲשֶׁר אִחֵד בֵּין כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל נֶחְשָׁבִים לְאֻמָּה אַחַת שְׁלֵמָה וּמְאֻחֶדֶת, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּשִׂנְאַת חִנָּם שׁוּב הֵם לֹא הָיוּ רְאוּיִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיְּאַחֵד בֵּינֵיהֶם, וּמִפְּנֵי כָּךְ בַּעֲווֹן זֶה נֶחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קְרוּיָה כָּךְ כְּשֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת בְּיִשְׂרָאֵל;

וְעַל פִּי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים מְבָאֵר הַמַּהֲרַ"ל, שֶׁבַּיִת רִאשׁוֹן נִבְנָה בִּזְכוּתָם שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שְׁמוּרִים מִשְּׁלוֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּפְרִישׁוּתוֹ מֵהָעֲרָיוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (בבא בתרא טז), יִצְחָק אָבִינוּ בְּהִתְרַחֲקוּתוּ מֵהָעֲבוֹדָה זָרָה כְּשֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ לְהֵעָקֵד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְיַעֲקֹב אָבִינוּ בְּהִתְרַחֲקוּתוּ מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים כַּאֲשֶׁר הָיָה הַהֵפֶךְ מֵעֵשָׂו שֶׁהָיָה אַדְמוֹנִי וְשׁוֹפֵךְ דָּמִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י (בראשית כה).

וְלָכֵן הַיֵּצֶר הָרָע בְּאוֹתוֹ דּוֹר הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר לְהַכְשִׁילָם בִּשְׁלוֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת הָאֵלּוּ, וְכָל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמוּרִים מִשְּׁלוֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת הָאֵלּוּ, הֵגֵנָּה עֲלֵיהֶם זְכוּת שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְכַאֲשֶׁר נִכְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ דּוֹר בִּשְׁלוֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת רח"ל, הִפְסִיקָה זְכוּתָם שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת לְהָגֵן עַל יִשְׂרָאֵל וּמִמֵּילָא נֶחְרַב הַבַּיִת.

אֲבָל בַּיִת שֵׁנִי אֲשֶׁר בּוֹ כְּבָר תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת לְהָגֵן עַל עַם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (שבת נה), הוּא נִבְנָה רַק בִּזְכוּתָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם שֶׁזֶּה "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל", וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת כָּךְ רַק כַּאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל מְאֻחָדִים וּמְכֻנָּסִים יַחְדָּו בְּאַחְדוּת וְאַהֲבָה בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הִתְגָּרָה הַיֵּצֶר הָרָע מְאֹד בְּאוֹתוֹ דּוֹר לְהַכְשִׁילָם בְּשִׂנְאַת חִנָּם וְעַל יְדֵי כָּךְ נֶחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֲשֶׁר לֹא יִבָּנֶה עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ וִיתַקְּנוּ יִשְׂרָאֵל אֶת חֵטְא שִׂנְאַת חִנָּם, וּבִזְכוּת כָּךְ יִבָּנֶה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן.