כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ז | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 17.09.2020, שעה: 07:57
נציב יום: בלחש... אמן, - אמן!!
המשך חלק ז': "הגם כשהאדם בעצמו מרגיש גודל שיפלותו, ובאמת עם כל זה לא יימנע מלחזק ולדבר על לב חבריו, דברי חיזוק ודברי תנחומים, לחזק לבבות לעבודת השם. כמו שאפשר לפרש את הפסוק (ישעיה מא, ו): "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק". לכאורה קשה, אם כבר אמרו "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ" למה צריך לכפול ולפרש "וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק"?
ועוד תחילת הפסוק: משמע שגם צריך עדיין חיזוק כי כתוב: "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ" אז אחד צריך לעזור לשני. אז מה זה שאומר הסוף של הפסוק:"וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק" מי יאמר למי? אלא אפשר שכוונת הכתוב: התורה הקדושה מרמזת לנו דרך העבודה. הגם שאתה צריך לעזר ולסיוע עם כל זה "לְאָחִיו יֹאמַר: "חֲזָק!"
כשאתה מדבר עם חברך או אחיך תאמר לו: "חֲזָק!"
ואל תראה לו שיפלות שלא ייפול למרה שחורה חלילה. וגם זה בחון ומנוסה לסגולה נפלאה, לעורר את הלבבות של חברו לעבודת השם וגם הוא בעצמו יתחזק מזה. מובא בספר "נועם אלימלך": "דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב" פירוש: הדברים שיוצאו מן הלב חוזרים ונכנסים את הלב של מי שמדבר בעצמו, וזה יעורר אותו לעבודת הבורא.
ועוד: כי בוש יבוש אחרי שהוא מעורר אחרים, למרוד במלך המלכים הקב"ה כי הוא עושה להוכיח את האחרים. אבל כל זה במובן אם ידבר את כל הדיבורים, לא לשם כוונה עצמית כאילו להתפאר להתגאות בקלון חברו, אז (משלי יב, יט): "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" אפשר לרמוז בזה גם, אפילו שעדיין בלב שלו הוא עדיין אינו אֱמֶת גמור, וזה רק דיבורים שְׂפַת אֱמֶת, זה רק בשפתיים, בכל אופן היא תִּכּוֹן לָעַד.
זאת אומרת: מעצם זה שהוא מדבר וזה שמירה עליו, אנשים בוחנים אותו על מה שהוא מדבר - סופו שהכל יתכונן באמת. ב"כלי יקר" בפרשת תרומה על הפסוק (שמות כה, ג): "וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת" למה לא כתב: וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר יתנו למה לשון לקיחה? לפי שכל מי שנותן נדבה – הוא יותר לוקח מאשר נותן, כי השם יוסיף כהנה וכהנה פי שניים כפליים. וזה דעת המדרש: אדם לוקח חפץ, האם יכול לקחת גם את בעליו של החפץ איתו?
אבל הקב"ה כשנתן את התורה לישראל אמר: "קחו אותי עמה" "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) בעצם זה שנותנים את התרומה לוקחים אותי כביכול. יש לדקדק מה עניין התרומה אל התורה, ומה ענין התורה אל התרומה? לפי שכמו שלומד עם חברו תורה – הוא יותר מקבל ממה שנותן, כמו שכתוב: "ומתלמידי יותר מכולן" כך בתרומה הוא לוקח יותר ממה שהוא נותן.
וזה מה שמסיק המדרש: 'בנוהג שבעולם מוכר אדם חפץ אז המוכר עצב והלוקח שמח. אבל הקב"ה כשנתן את התורה שמח "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ" (משלי ד, ב) ביאור העניין זה: שכל שמוכר לחברו דבר תורה ולומד עמו - אז הוא מקבל גם כן ממנו, בכל נתינה יש בא צד של לקיחה. וכך מביא ראייה מן הפסוק: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם" וזו ראייה ברורה בריאה וטובה שנתינה קרויה גם לקיחה.
דרש רב נחמן בריה דרב חסדא (עבודה זרה לה, ב): מה זה שכתוב (שיר השירים א, ג): "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים"? למה תלמיד חכם דומה? לצלוחית של פלייטון - זה בושם. מה קורה? אם הוא מגולה - הריח נודף, אם הצלוחית מכוסה אז הריח נודף, ולא עוד אלא דברים שמכוסים ממנו מתגלים לו, שנאמר: "עֲלָמוֹת אֲהֵבוּך" אל תקרי "עֲלָמוֹת" אלא עלומות. דברים הנעלמים התגלו לו. במי? במי שמלמד לאחרים.
ולא עוד, אלא אפילו מלאך המוות אוהב אותו, שנאמר: "עֲלָמוֹת אֲהֵבוּך" תקרא את זה "עלמות אֲהֵבוּך", זה שאחראי על המות - הוא יאהב אותך. ולא עוד אלא שנוחל שני עולמות, אחד העולם הזה ואחד העולם הבא. שנאמר: "עֲלָמוֹת" ותקרא עולמות. ורש"י אומר: "שהצלוחית של פלייטון מגולה ריחה נודף, זה שכתוב: "שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ" כשמגלין אותה ומריקין את שמנה, כלומר כשאתה מלמד תורה לתלמידים אז יצא לך שם, כמו שהריח נודף בכל מקום - ככה יצא לך שם ותתפרסם. ומתגלין לו דברים שמכוסין מעצמן בלא טורח. בשעה שהוא מלמד – זכות הרבים מגלים לו עלמות, דברים הנעלמים, גם תלמודו מתקיים בידו.
"אמר רבי אלעזר (עירובין נד, א): "מה זה שכתוב (שיר השירים ה, יג): "לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם"? אם אדם משים את עצמו כערוגה שהכול דשין בה, כמו בושם שכולם מתבשמים בה, אז התלמוד שלו מתקיים, ואם לאו אין תלמודו מתקיים". רש"י אומר: "מה זה שהכל מתבשמין ממנו? שהוא מלמד תורה לתלמידים".
"ואמר רבי אליעזר: מה זה שכתוב (שמות לא, יח) "לֻחֹת אֶבֶן"? אם אדם משים את לחייו כאבן זו שהיא לא נמחית - תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו. רש"י אומר: "מה זה אבן שאינה נמחית? אם דורסים אנשים ברגליהם על אבן - היא לא נמחית, כך לחייו לזה שמלמד תורה לרבים - אינם נלאין מלחזור על לימודו וללמד לאחרים.
אז לחייו חוזרות כל הזמן ואומרות אז כמו אבן שהאבן לא נמחית מרוב שדורסים בה, כך הלחיים שכל הזמן עובדות, הוא חוזר ללמוד וללמד - אז הוא לא ישתכח מהתורה ותלמודו יתקיים בידו. המאירי בספר "המידות" כותב: "ממדרגות החכמה והאחרונה שבהן זה להשפיע מחכמתו לזולתו. אדם צריך להיות משפיע מחכמתו לזולתו. והיא היא המעמדת והמקיימת את התורה ולומדיה.
לעולם יהיה החכם משתדל להשפיע חכמתו לזולתו, שבזה לימודו מתקיים ומצליח. וזהו שאמרו: "בני יהודה דגלו מסכתא מתקיים תלמודם בידם". רוצה לומר הם לימדו לזולתם. דבר אחר, כתוב בפסוק (ישעיה נח, ז): "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ" אין רָעֵב אלא רָעֵב מדברי תורה, ואין לחם אלא דברי תורה, אז "פָרֹס לָרָעֵב" הצמא והרעב לדברי תורה - את לַחְמֶךָ את התורה שלך.
כמו שנאמר (עמוס ח, יא): "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם השם אלקים וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי השם" מכאן אמרו: "אם יש אדם שהוא מבין בדברי תורה - יפרנס מתורתו גם כן לאחרים, כדי שתרבה חוכמתו לו, ומוסיפין לו עליה. וכל העושה כן, אינו נמנע מן הטובה העתידה לבוא על ישראל לימות בו דוד. עליו
הכתוב אומר (תהלים נ, כג): "וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים" מה זה "וְשָׂם דֶּרֶךְ" דֶּרֶךְ זה תורה, שנאמר (דברים ה, כט): "בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה השם אֱלֹקֵיכֶם אֶתְכֶם תֵּלֵכוּ לְמַעַן תִּחְיוּן וְטוֹב לָכֶם". אז זאת אומרת: זה דרך התורה "וְשָׂם דֶּרֶךְ" אם הוא שָׂם דֶּרֶךְ ומלמד את התורה שלו לאחרים אז הוא יזכה "אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים" איזה ישע זה? ישועה וימות בן דוד שנאמר (ישעיה נא, ה): "קָרוֹב צִדְקִי יָצָא יִשְׁעִי" אז מי שמלמד לאחרים תורה, יזכה לראות בישועת השם בזמן בן דוד.
התורה נקנית ב-48 דברים, אחד מהם: "הלומד על מנת ללמד" פירש "שי למורא": "ידוע כי 'המתפלל על חברו הוא נענה תחילה', ועל כן כל מי שתכלית לימודו כדי ללמד לאחרים - הוא נענה תחילה, מלמדים אותו משמים, ושערי תורה נפתחין לפניו. ואפשר עוד כי בהיותו חוזר ומלמדה לאחרים - בכל עת שהוא מלמד פעם נוספת הוא זוכר יותר, וכך תלמודו מתקיים בידו.
ופירש ה"מאורי אש": "הלומד על מנת ללמד שזה אות שאינו לומד למען יחזיקו אותו לחכם, כי חפץ שכולם ילמדו ויבינו לא רק הוא יבין. זה "בתנא דבי אליהו" מובא עד כאן. במאירי בספר "המידות" אומר: "כשיגיע חכם לשלמות האמיתי, ויגיע עוד להשפעתו לאחרים - אז נמצא עמלו ולתועלתו. הוא בא ללמד - ונמצא למד. כי זה תכלית עניינו ומצרף ידיעתו.
מי שלומד על מנת ללמד, ורוצה ללמד אחרים, אם הוא עושה כן - עוזרים לו מן השמים ללמוד לפי שרוצה לזכות את הרבים בתלמודו "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" (תהלים פא, יא). ועוד שאם מלמד אחרים בפועל - בהכרח צריך לדעת בעניין יפה, וגם מוציא בשפתיו ובזה תורתו משתמרת. ועוד שמצינו ברבי יוסי שחלה ושכח תלמודו ותלמידו אביי הזכיר לו - "מעם לועז".
ויש עוד לפרש: שאם לומד כדי לקיים מצוות, הרי שגם חוכמתו ללמד לאחרים נשמעת, ומכבדים אותו ומקיימים דבריו. זה שנאמר בתהילים (קיא, י): "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת השם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" אם עיקר חכמתו זה היראה יִרְאַת השם, הרי מה שמהללים אותו ושומעים דבריו זו היא סגולה תמידית ונצחית. וזהו שנאמר כאן הלומד על מנת לעשות.
האומר: "הריני לומד כדי שהתלמוד הזה יביא אותי לידי מעשה, יביא אותי לידי מידות ישרות",
מספיקין בידו ללמוד מן השמים כדי שחוכמתו תתקיים וגם ללמד, שיזכה ללמד אחרים, לשמור ולעשות, וזוכה ומזכה את הרבים, שדבריו נשמעים לבריות וערבים על שומעיהם. וב"ליקוטי עצות" לרבנו נחמן: "שרוצה לדבר עם חברו ליראת שמים - צריך שיהיה לו יראת שמים, כדי שיהיו דבריו נשמעין, וגם כדי שיתקיימו דבריו אצל חברו, שלא יעבור הדיבור מלב חברו תכף. אם זה יצא מתוך יראת שמים - זה חודר נשקע ונתקע בלב חברו. אבל אם זה מהשפה אל החוץ - ייחלוף כמו רוח!". עד כאן יום טוב!
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".
הרב הוא מלאך השם ב"ה גם שרתי להשי"ת ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושמחה והאמנתי בברכותיך בהדרכה וחכמתך בפרט שהחוכמה הזאת מקורה בקודש אז אין יותר מושלם מזה גם השיעול עבר וגם נושא האלימות שהילד חשב שכך הוא ישיג צומי (תשומת לב) ב"ה הפך לנושא חיבוקים ומלאאאא 🤗אז שוב תודה. (סגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
בוקר טוב ומבורך, כבוד הרב היקר... רצינו לומר לך: שב"ה התקופה של השמחה והשירה שהרב עושה לנו בהרצאות לא רק מחלחל בשירה אלא ביצירה, ובעזרת ה' יתברך שכל מי שיעבור מביתנו יקרא או ישיר שיהיה לזכויותיך 💐 בשורות טובות לכל עם ישראל בשמחה (אמן) [שלחו תמונת הבית מבחוץ עם הפסוק: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) מקושט עם פרחים משמחים!]
לילה טוב לרב שלנו! לא הספקנו להודיע לרב על מאורע שלא קרה לי בעבר... (לפי מה שזכור לי 🤔) הבוקר הלכתי לחנות למוצרי סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) ראיתי שעדיין סגור. המתנתי בחוץ... חם... מסתכל על השעון... מתקשר לבן אדם... טוב, לא עונה! 😐 מחכה 3-4 דקות מתקשר שוב ולא עונה... 😐 התיישבתי בכסא הנדנדה והחלטתי: 'להתחיל' לזמר את המזמור המפורסם והידוע של דוד המלך עליו השלום זכותו תגן עלינו אמן - לפי הניגון של הרב שליט"א: "עבדו..." ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כשסיימתי את המזמור עם המילה האחרונה שמעתי צליל מנוע של רכב... וראה זה פלא הגיע האחראי בכבודו ובעצמו!! 😁 זה לא נס?! זו הבטחה של הרב: שמי שבוטח בהשי"ת מתוך עבודה בשמחה ובתמימות, ודאי השי"ת יתן לו משאלות ליבו! תודה לרב היקר שאנחנו מאוד אוהבים ומעריכים ומצפים לראות אותך בקרוב! (סגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
שלום הרב. תודה רבה על השיעור (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ב"ה ממש מחזק! ביקשנו: 'סליחה!' מכל האנשים שחשבנו שפגועים ממנו ומחלנו לכל מי שפגע בנו כמה שידוע לנו. נשמח לקבל ברכה מהרב שבעזרת השי"ת החודש נזכה לזרע של קיימא ויהיו עוברים בריאים ושלמים והריון תקין ושלם (אמן). תודה רבה הרב!
ב"ה עכשיו זכיתי לראות את שיעור הבוקר המדהים! (בלי תפילה לא מקבלים - חלק כה' 02.07.2024, shofar.tv/videos/17295) ואספר לכבוד הרב שליט"א, שכל מודעה שראיתי או שמעתי אמבולנס, או במדיה, או לוח מודעות [לרוב זה על אבלות ל"ע], אמרתי "שיר למעלות" וכו'... אין כמו לעשות חסד כפי שהרב שליט"א מלמד אותנו ברוך השם 🙏
בוקר אור ומבורך לרב היקר! יה"ר שהשם יתברך יברך את הרב היקר בכל הטוב שבעולם! אתמול הדרשה היתה מהממת ומרגשת במיוחד, (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ב"ה הרב היקר משתבח כמו יין טוב, חשוב להדגיש: שנקודת הפתיחה (1985, צפת - הכר את יהדותך shofar.tv/lectures/1291) כבר היתה עם הצבת רף גבוהה מאוד, רואים את ההשתבחות של הרב היקר באופן שיטתי!!! יה"ר שהשם יתברך ימשיך וישפיע על הרב היקר רוח הקודש בבריאות איתנה ונחת! אמן ואמן!!!
כבוד הרב, גדול הדור, תודה רבה על 'דברי א-לקים חיים' (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ישתבח שמו לעד, קשה לחשוב שהדברים שנכנסו מאוזן אחת ויצאו ח"ו מהאוזן השניה... בוודאי שיש רושם גדול אצל השומעים! תודה להשי"ת יתברך שזכינו לבוא היה לנו קפיצת הדרך האב ובתו חזרו לבית הרפואה עם כוחות נפש! ממש אלפי תודות מקווה שיהיו בשורות טובות (אמן).
כבוד הרב!🌸 ב"ה הרצאה טובה מאד (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) מניסיון של החיים שלי מבחינתי גם שציערו אותי בעבר זהו! מחלתי כבר ממזמן. כי אז בזמנו לא ידעתי כמו היום את המשמעות של לדעת למחול על דבר קשה זה בעצם לא היה צער זה הכל מתנות מהשי"ת גם מה שצער שחושבים שזה צער ככה לומדים. מזמן כבר מניסיון החיים כיפיים וטוב להיות אני כל יום כל אדם שמקבל צער ופגיעה זה 'מידה כנגד מידה' כי זה בסך הכל לתקן את האדם אם אדם היה יודע - היה מאושר, צוחק! אנשים צריכים למחול גם על דברים שכאלו קשים כי החיים יפים מהממים וממשיכים הלאה כל יום זה מתנת חינם! ולא צריך לחשוב שמגיע לו משהו כמו שהרב שליט"א מלמד אותנו יום יום🌹🌹 מקווה שאם שההודעה תתפרסם שאנשים יקחו מוסר מכאן 😄 תודה להשי"ת ✨.
מורנו ורבנו! הערב, הבת שלי עשתה שיעורי בית. היא ראתה עמוד אחד בספר הלימוד והיתה בטוחה שכבר עשתה את העמוד הזה אבל לא מצאה את הדף בשום מקום במחברת או בדף נפרד. חיפשה וחיפשה בכל דף ודף אבל לא מצאה! היתה עצובה ואז התחלתי לשיר: "עבדו-עבדו..." ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ואפילו קמתי לרקוד! לא עברה חצי דקה וכבר צעקה בשמחה שב"ה מצאה בתוך המחברת!!! זה עובד כבוד הרב, זה פשוט עובד!! תודה רבה לקב"ה על שזיכה אותנו להיות בקהילה של צדיק הדור!! ותודה רבה לרבנו. (סגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
תודה רבה, ב"ה היתה הרצאה מדהימה ונוגעת, אולי יותר נכון דוקרת בלב (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ובטוחני שהרבה מרגישים כמוני שהרב דבר ישירות אלי, ואני רוצה לבכות על כל אלו שפגעתי בהם ולרצות אותם, באותו הזמן רוצה: למחול לכל (למרות שלא קל) אלו שפגעו בי - שלא יסבלו חלילה בגללי, תודה כבוד הרב מאוד מחוברים אליכם וממש אוהבים אותכם. יה"ר שהשי"ת יברך אותכם בכל מכל כל (אמן).
© 2024 כל הזכויות שמורות