בסיס צבאי - מרכז הארץ - בסיס צבאי - מרכז הארץ
תאריך פרסום: 25.06.2014
בסיס צבאי מרכז הארץ 25-6-14
צהריים טובים בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
אנחנו נחלק את ההרצאה לשני חלקים, החלק הראשון אני אגיד קצת דברי תורה, לאחר מכן אני אתן לכם אפשרות לשאלות ותשובות.
ספר מסילת ישרים. הרמח"ל רבי משה חיים לוצאטו, אחד מגאוני וצדיקי הדורות כתב ספר שמסביר מה סיבת היותו של האדם בעולם. וככה הוא פותח: יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, אז דבר ראשון שאדם צריך לדעת מה הוא עושה כאן בעולם הזה, וזה צריך להיות ברור לו ומאומת לו, ללא ספק, מה החובה בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו, ממילא אם הוא יודע לשם מה הוא הושם בעולם הזה, אז הוא צריך גם לשים את כל המבט והמגמה בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו לאותו כיוון.
והנה, מה שהורונו חכמים ז"ל הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. הקב"ה הוא טוב שנאמר "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", הקב"ה ברא בריאה יפיפיה שלא חסר בה כלום לקיומו של האדם, כל הבריאה נמצאת בהרמוניה להשלים את כל רצונותיו של האדם, להכיר את הבורא ולהתענג עליו, אחרי שאתה יודע שהוא הכין לך עולם כזה נפלא והעולם הזה זה העולם החסר עדיין, זה לא העולם האמיתי, זה עולם המעבר רק, כמו שעובר שנמצא בבטן אמו הוא נמצא במצב נפלא מאד, הוא לא צריך לדאוג לכלום, כל מזונותיו מצויים לו, יש לו מזרן מים, אין לו צורך לצאת לשירותים, הוא גדל ומתפתח, ואוכל את תמצית האוכל הטוב שאמו א וכלת, הוא שמור ומוגן, נפלא מאד. שום דאגה, שום פחד, אין לו יסורים. אבל זה נמשך רק תשעה חדשים ואחרי זה הוא יוצא לאויר העולם, אז ברור ששמה זה היה ההכנה אל היציאה. אותו דבר בדיוק, כל השהות של האדם בעולם הזה זה גם כן הכנה אל היציאה, כי יוצאים מפה, אף אחד לא נשאר. מה ההבדל בין שני השלבים האלה? בבטן נרקם הגוף, והגוף נבנה מטיפה סרוחה, ומתרקם הגוף עד שנוצר תינוק. זה גוף נברא לעולם, אז כשהוא נולד נברא גוף לעולם. במשך הזמן שאנחנו חיים כרגע עכשיו אנחנו בונים את הנשמה שלנו, הנשמה הגיעה לפה אפס, ואנחנו ממלאים אותה בתוכן, כל מה שאנחנו קולטים, חושבים, עושים, מבצעים וכו', הכל נרשם. והאדם כשהוא קטן לעומת מה שהוא מתפתח נער ובחור וגבר ואיש וזקן ושיבה וכו', זה לא אותו אדם, זה כל הזמן בהתפתחות. בהתפתחות שכלית רוחנית, פנימית, בלי קשר לגוף, הפוך, הגוף מתחיל עד גיל מסויים ואח"כ מתחיל לבלוט, הגוף מתחיל לבלוט אבל הנשמה מתעצמת, ז"א הוא יותר בעל נסיון, למד הכל, הפוך, יוצא שהרגע האחרון שהוא נשאר בחיים לכאורה אם מסתכלים אז בשביל מה הוא בא, אם כל מה שהוא צבר הן בקנינים הגשמיים שיש לו בעולם והן בקנינים הרוחניים שהוא קנה, הדעת וההשכלה וכו', אם הכל הופך להיות עפר ולא נשאר כלום, אין תכלית לבריאת האדם. אין שום תכלית. אספת וצברת נכסים ואתה תשאיר אותם לאחרים, ואתה אם אתה מתאדה ואיננו אז מה היה פה? הרי אפילו לא תזכור שהייתי פה, גם לא תוכל ליהנות על העבר, להתרפק עליו, אין לך כלום, אז מה התכלית? אם באת לעולם בשביל לחיות למה אתה מת, אם באת בשביל למות בשביל מה אתה חי? ז"א צריכה להיות תכלית.
אז חכמים אומרים לנו וכמובן שניתן להוכיח את הדברים גם, שאדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ואיפה מקום העידון הזה באמת? זה העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. העולם הבא מוכן ומזומן, והוא נברא בהכנה מצטרכת זה העולם הזה כדי להגיע לשם. אך הדרך כדי להגיע למחוז חפצנו זהו זה העולם, כמו שאמרו חכמים ז"ל העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. כמו שהבטן של אמא זה היה פרוזדור לעולם הזה, גם העולם הזה זה פרוזדור לעולם הבא. ומי זה האדם באמת? האדם באמת זה לא הגוף, האדם באמת זה הנשמה. ז"א אדם חסר דעה זה לא אדם, אין עם מי לדבר, אין עם מי להתקשר אין שום דבר, יש לך חתיכת בשר ללא דעה ללא השכלה, אין פה כלום. אבל האדם זה הנשמה, לכן כל הקנינים האמיתיים שהאדם קונה בעניני רוחניותו הם אלה שיישארו איתו, ובהם הוא יהנה. לדוגמא אדם למד למד למד והוא משכיל, אז הוא הולך לאיזשהו מקום שמדברים שם אנשים חכמים מאד, הוא מבין כל מה שהם מדברים. אחד שלא למד הוא יושב שמה לא מבין מה מדברים, בשבילו זה עונש, צריך לשבת שעה שעתיים במקום שלא מבין כלום, זה כמו לשבת ומדברת איתך בסינית. אז אם אדם לא הכין את עצמו לקראת העולם הבא, ששמה השפה זה לא השפה של פה, הא, מה נשמע אחי, נשמה מה איתך, איפה אתה הולך, אין שמה לאיפה ללכת, אין כלום. השפה של פה לא מתאים לשם, צריך לדעת איך מדברים שם, על מה מדברים שם, מה עושים שם בעצם. אדם צריך ללמוד לקראת מה הוא הולך, כשאדם יוצא לחו"ל הוא שואל שאלות, הוא רוצה לדעת מה מדברים, באיזה מטבע משתמשים, איך קונים, איך מתנהגים, מה הכללים שמה, דיני נהיגה איך נוהגים שמה, זה כמו פה, זה משהו אחר, צריך לברר קצת. אדם הולך לעולם אחר, יוצא מפה, עתיד לצאת, צריך לדעת לקראת מה הוא הולך, צריך להכין צידה לדרך.
מהם האמצעים שמגיעים את האדם לתכלית הזאת להגיע לעידון הגדול מכל העידונים בעולם הבא? מה זה? זה המצוות שציוה אותנו הקב"ה. ז"א איך אני משיג את העולם הבא? ה' נתן לי מערכת מצוות, אם אני עושה אותם איתם אני זוכה. כשאתם התגייסתם אתם באתם מחיים חילוניים ואתם הגעתם לפה ופה יש מערכת חוקים שונה מהאזרחות. פה אומרים לכם תראו, כולם להתלבש נעליים גבוהות, בגדי זית, צריך קומטה, צריך פה, צריך שם, בבוקר צריך להשכים בשעה כך וכך, צריך לעשות תוך כמה דקות כך וכך, צריך לעשות כך וכך, יש פה כללים, ואי אפשר לעבור על הכללים. וזה מוגדר תחת הוראות מטכ"ל, ויש קצינים, ויש דרגות נמוכות יותר, מעטרש ומעלה, נו, ובשביל להשיג את המשימות שייעדו לכם חייבים לעמוד בכללים, אחרת בשעת מבחן לא תצליחו לעמוד. ז"א כל המשך הזמן שאתם נמצאים בצבא שלש שנים ואח"כ מילואים, זה הכנות לקראת מה שעלול לקרות, אם תצטרכו לצאת למלחמה או להגנה או לחיפושים או לכל הדברים. דרך אגב כל הדברים שאני אומר, כל הדברי תורה הם להצלת החטופים בעזרת ה' אמן. אז זה היעוד שלכם כרגע בתור חיילים זה היעוד. ואי אפשר לחרוג מזה, בין אם אתה מסכים, בין אם אתה לא מסכים, בין אם אתה חושב שיש לך שיפורים לשפר או דברים כאלה, בינתיים עד שתהיה בדרגה כזאת שתוכל להביע דעתך והיא תתקבל גם אתה צריך להיות צייתן בין מבין בין לא מבין. במידה ולא החוקים נוקשים, אתה תצטרך לשלם על זה. יכניסו אותך למשפט ויחליטו מה שיחליטו, זהו. אתה לא יכול לבכות ולא להגיד אמא אבא זה, אין למי לצלצל, זהו, אבא ואמא הם פה. זה מובן, נכון? בכל חברה זה מובן. אז צריך להבין אתה הגעת לעולם, מישהו שם אותך פה לפרק זמן קצר, שבעים שמונים תשעים, ומפה אתה יוצא, אתה לא נשאר. נו, ומה מערכת החוקים? למה אני פה? מה אני צריך לעשות? מה התפקיד שהוטל עלי? האם יש לזה תכלית או אין לזה תכלית, או זה סתם חטוף ואכול כי מחר נמות, מה המטרה? אם זה ככה, למה אני צריך מצפון, למה אני צריך רגש, למה אני צריך את כל זה, למה לא נבראתי כחית השדה? למה אני לא נבראתי מוכן לעולם? שור בן יומו קרוי שור, איך שהו אנולד ישר הוא יוצא טררררר עושה ככה כמה תנועות מתחיל ללכת, הוא לא תינוק ולא מוצץ ולא טיטולים ולא כלום, ישר הוא מוכן. לא צריך ללמד אותו מה לאכול מה לא לאכול, אין לו בעיה של דיור, שום בעיות הוא מוכן לעולם. יש מרעה הולך רועה. צב חי מאתיים שנה, שלש מאות שנה, הוא והבית שלו גדלים ביחד, לא בוער לו כלום, הוא הולך לאט, מה רע לו? למה אנחנו צריכים היינו להברא בעולם הזה חסרי דעת, ואנחנו צריכים הכל ללמוד, ואין לנו כלום מן המוכן, צריכים ללמוד להשכיל, צריכים לבנות בית שיהיה לנו מגן ומחסה, צריכים כלי נשק כדי לעמוד מול חיות השדה או בני אדם, צריכים בגדים לחורף ולקיץ, פרה מחליפה בגדים? חתול מחליף בגדים? למה הם לא צריכים את זה? הם באים מוכנים לעולם, להם אין המשך, הם באו הם משמשים למטרה איקס וזהו, אחרי זה גופתם או נאכלת על ידי אבות השמים או שנקברת ושלום.
אבל בן אדם לא, הוא צריך כל החיים שלו ללמוד, ובסוף שהוא הגיע לשיא של השיאים שהוא למד הכי הרבה והוא יודע הכי הרבה והוא התמקם כמו שצריך, בום הוא מת. זה יתרון או חסרון? אם אתה הכל צריך להשיג בעצמך אז לפחות אחרי שהשגתי את זה, עכשיו תן לי לחיות אלף שנה, אלפיים שנה, שלשת אלפים שנה, נו, עכשיו שאני סוף סוף כבר מוכשר ומלומד והכל תן לי ליהנות. לא, עכשיו אתה הולך. לאן הולך? לא אתה לא חתול, אתה לא צב, אתה משיל מעליך את הגופה והנשמה שלך עולה למעלה, אתה זה אתה, הנשמה המדבר השומע המבין, זה אתה, אתה עולה לעולם ההוא שיעדו אותו, כמו שיצאת מהבטן של אמא לפה, אבל אם היו תאומים נגיד בבטן והיו שואלים אחד את השני תגיד, מה אתה עושה פה, כל אחד היה אומר סברה, אבל אחד אמר אתה יודע מה אני חושב שיש משהו, אולי יש חוץ, אולי אנחנו בסוף יוצאים מפה לאיזדשהו מקום, כי תראה לא יכול להיות, אנחנו כל הזמן גדלים גדלים גדלים ואין מקום צפוף, כמה זמן נגדל ככה, מוכרח להיות שיהיה פה משהו, לא יכול להיות שנשאר כאן, אז הוא אומר אתה מדבר שטויות, מה אתה מבלבל את המח, לצאת החוצה, איזה חוצה, אתה לא רואה שאנחנו פה, זה מה שיש, אומר לו לא, אני חושב שאפשר לצאת החוצה. נו, וקורה היום ואחד יוצא החוצה. זה שנשאר מה הוא אומר? מסכן, הלך הלך עליו, איי ווי ווי, והוא לא יודע שזה שיצא מחכים לו מזל טוב מזל טוב מזל טוב מזל טוב. אתם רואים איך מצייתים להוראות צ'יק צ'ק, אזעקה קטנה טרררררר כולם בחוץ.
אז ז"א, זה שבפנים הוא לא יודע מה קורה בחוץ, אבל זה שבחוץ מאושר, כולם קיבלו אותו, קלטו אותו, מנשקים אותו, מטפלים בו והכל, וההוא בפנים הוא אומר מסכן, מסכן מסכן. כשהוא יצא החוצה מה יתברר לו? יתברר לו שהוא טעה.
אנחנו נמצאים פה, יש אחד אומר יש המשך, ודאי שיש המשך, מוכרח שיש המשך, לא יתכן כך וכך, השני אומר מה אתה מבלבל במח, אתה לא רואה שמים את האנשים בקבר וגמרנו? מה אתה מדבר, לאן הולכים, איפה הולכים? אבל מה יקרה בסוף? בסוף יוצאים החוצה ויתברר ששמה מחכים, אומרים לו או, הגעת, יופי, ומה הכנת? וישאלו אותנו, מה אנחנו נגיד?
ז"א בן אדם צריך לדעת, אין דבר כזה שאדם נברא סתם לתוהו. אז מה עשה הקב"ה? הוא נתן לנו מצוות. עכשיו כשהוא נתן לנו את המצוות הוא אומר, אם תעשו את המצוות האלה, איך זה פה הולך אצלכם, עולים דרגה עוד דרגה עוד דרגה עד שאתה נהיה רמטכ"ל, אתה יכול לעלות דרגה ועוד דרגה ועוד דרגה ולהיות צדיק, אתה מגיע אל השיא, הדרגה המירבית שאדם יכול להגיע אתה מגיע אליה ומגיע לך א' ב' ג' ד' ואתה מאושר לנצח נצחים. אבל הקב"ה עשה את הדברים בצורה שאי אפשר יהיה להכחישם, אז קודם כל כשעם ישראל היו במצרים הוא הודיע לאברהם אבינו שככה יהיה, שכל הצאצאים שלו הם ירדו למצרים ויהיו שמה ארבע מאות שנה, ואחרי זה הם יצאו משם ברכוש גדול, אבל הקב"ה התגלה למי? רק לאברהם אבינו, ודיבר איתו, הוא ידע את זה, וככה היה, והוא הביא את יצחק ויצחק את יעקב ויעקב הביא שנים עשר שבטים, והם התרבו הגיעו לשבעים נפש וירדו משמה למצרים. במצרים התרבו תוך 210 שנים לחמש עשרה מיליון. לא כולם יצאו משם, שמונים אחוז מתו במצרים בגלל שלא רצו לצאת ורק עשרים אחוז יצאו - כשלש מיליון איש. כל השלש מיליון איש האלה זכו לראות במצרים את עשרת המכות, עשרת המכות ידועות, דם צפרדע כינים וכו', אחרי זה הם יצאו למדבר, בשביל להגיע למדבר היו צריכים לקרוע את ים סוף ונקרע הים לשנים עשר גזרים. את כל זה הם עברו וראו במו עיניהם כמובן, ועכשיו כשהם נמצאים שמה אז הקב"ה מתגלה אליהם במעמד הר סיני, כמובן מכינים אותם שהולך להיות המעמד, והם מתכוננים שלשה ימים לפני, ואז כל העולם דומם ושומעים את קול ה' אומר "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", זה אני שהוצאתי אתכם מבית עבדים, לא יהיה לכם אלהים אחרים על פני, עכשיו זה שומעים רואים לא רק יהודים, גם אומות העולם ערב רב שיצאו איתם שהיו כפול מהם, והכל נשמע בכל העולם כולו. נו, אחרי התגלות כזאת שכולם זוכים להיות נביאים ולראות ולשמוע, הם מקבלים את הלוחות, והמכתב מכתב אלקים חרות על הלוחות, ז"א הלוחות הם לוחות אבן, הגודל של כל לוח זה שישים ס"מ, עובי שלשים ס"מ, שני לוחות מלבניים, וכתוב שמה את עשרת הדברות בכתב אלוקי, והס' והמ' תלויים באויר בנס, אתם יודעים איך כותבים ס' ומ', זה צריך להיות בחלל, באויר, והם תלויים בנס, כשעם ישראל שמעו את הקולות כתוב "וכל העם רואים את הקולות" וכל העם רואים את הקולות, אפשר לראות קולות? מה זה רואים את הקולות? כשהם שמעו "אנכי ה' אלקיך" וכו', את עשרת הדברות, והם ראו את הלוחות, הם ראו שהכתב והדיבור אותו דבר, ללמדך שזה ניתן מן האלקים, כי אי אפשר לעשות כזה דבר. אז עם שלם זוכה לגילוי אלוקי במעמד הר סיני, שזה הבסיס לאמונה שלנו הברורה והמוצקה שעליה מתבססת הנצרות ואחרי האסלאם וכולם מודים על זה. בארה"ב שיש שמה הפרדת דת ומדינה שמה יש בכל בית ספר בכל כיתה עשרת הדברות, אפילו שהם בהפרדת דת ומדינה.
ז"א תורת ישראל ניתנה ומה כתוב בה? את התרי"ג מצוות, 613 מצוות. לא כל המצוות אנחנו חייבים בהם היום כי מאות מצוות זה רק לבית המקדש, ואין בית המקדש. יש כמה מצוות בלבד שצריכים לקיים בכל יום, כגון גבר - התעטפות בטלית, תפילין, קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון ולימוד תורה, זה מצוות תדירות. אז זה לא הרבה ולא מסובך, פעם בשבוע יש שבת, פעם בחודש ראש חודש, פעם בשנה חג כזה או אחר, ושאר הדברים זה מצוות לא תעשה, לא תגנוב, לא תרצח, לא תחמוד... אם עושים את המצוות האלה וכל הדינים האלה נמצאים בשולחן ערוך זה ספר החוקים היהודי, זוכים לחיי העולם הבא. אז כשיוצאים מפה לא יוצאים לריק, אם לא עושים אותם אז אדם נפטר כבהמה ואם זה היה נגמר ככה זה היה לא נורא, אבל לא, יש שמה דין וחשבון ובאים איתו חשבון.
עכשיו נשאלת השאלה, האם יתכן שאדם נברא בעולם הזה בשביל העולם הזה, האם זה יתכן? הקב"ה שם אותנו פה במקום שיש בו הרבה מרחיקים, מה מרחיק אותנו מהקב"ה? התאוות שאדם נמשך אליהם וע"י שהוא מתאווה אל החומר אז הוא מתרחק מהרוחניות, כי מה מושך אותו? דברים גשמיים, לכן הוא משקיע בגשמיות כל הזמן, ופחות ובקושי ברוחניות, ואדם נמצא במצב של מלחמה, כל עניני העולם בין טוב בין רע הם נסיונות לאדם, חלק הם עשירים חלק עניים, חלק חולים חלק בריאים, ויש לנו נסיון, מצד אחד אדם עלול לשבוע ולבעוט, מצד שני הוא יכול להיות עני ולגנוב, מצד אחד יש שלוה מצד שני יש יסורים, ונמצא האדם כל הזמן במלחמה. אם הוא יהיה בן חיל הוא ינצח את המלחמה מכל צד, והוא יהיה האדם השלם שיזכה להדבק בבורא, יצא מן הפרוזדור, יכנס בטרקלין ויאור באור החיים. כמה שאדם זוכה לכבוש את יצר הרע שלו ואת התאוות ככה הוא יתרחק מכל המרחיקים אותו מן הטוב והוא משתדל להדבק בקב"ה ככה הוא ישיג את ה' וישמח.
אומר הרמח"ל דבר נפלא, תשמעו. ואם תעמיק עוד בענין תראה כי העולם נברא לשימוש האדם, אמנם הנה הוא עומד בשיקול גדול, כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מהבורא הנה הוא מתקלקל ומקלקל את העולם עמו, ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבורא הוא משתמש בעולם רק להיות לו לסיוע כדי לעבוד את הבורא, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו. כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם להיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך. ז"א כל מי שמשמש למי שהוא יותר גדול ברוחניות, האדם הזה מקיים את התכלית שלו יותר טוב וככה הוא מתעלה. כמו שאמרו חכמים שהקב"ה ברא את האור הראשון בעולם וגנז אותו לצדיקים, כיון שראה הקב"ה את האור ההוא גנז אותו לצדיקים, ועל זה נאמר "אור צדיקים ישמח", וכתוב שאבני המקום ששם יעקב אבינו את מראשותיו עליהם הם רבו ביניהם עלי יניח צדיק ראשו, ז"א כל מי שמשמש לאדם היותר שלם בשבילו זה עילוי. והקב"ה לקח את אדם הראשון, סובב אותו על כל אילני גן עדן, אמר לו תראה כמה מעשי נאים ומשובחים, כל מה שבראתי בשבילך בראתי, אתה אחד יחיד בעולם, תראה כל זה בראתי בשבילך, תן דעתך לא לקלקל ולהחריב את עולמי. אתם רואים היום איזה חורבן יש בעולם, רוצחים רוצחים עורפים ראשים הורגים הורגים הורגים, מה זה? והעולם מושחת לגמרי לגמרי לגמרי. איך הגיע העולם למצב כזה? אלא כשלא הולכים בדרך אמיתית התאוות, יש תאות רציחה, תאות אכילה, תאוה כזאת תאוה אחרת, העולם הולך ומתפרק. ז"א ה' מזהיר את אדם הראשון, תן דעתך ולא תקלקל ותחריב את עולמו.
כלל הדבר אדם לא נברא בעבור המצב שלו בעולם הזה אלא בעבור המצב בעולם הבא, המצב הזה הוא רק אמצעי ודרך למצב הבא. לכן כולם מדברים כל החכמים, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, העולם הזה דומה ליבשה העולם הבא דומה לים וכו'.
והסיכום של הדברים שאומר הרמח"ל הם כך: תראה, לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעולם הזה, כי מה הם חיי האדם בעולם הזה, או מי הוא ששמח ושלו ממש בעולם הזה, ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואוון, בכמה מיני צער וחלאים ומכאובים וטרדות, ואחרי כל זאת המוות. רק אחד מיני אלף לא ימצא שירבה לו העולם הנאות ושלוה אמיתית, וגם הוא אילו יגיע כבר למאה שנה כבר עבר ובטל מן העולם. ולא עוד, אם תכלית בריאת האדם היה לצורך העולם הזה לא היה צריך מפני זה שתנופח בו נשמה כל כך חשובה ועליונה שהיא תהיה גדולה מן המלאכים עצמם, כל שכן שהיא אינה מוצאת שום נחת רוח בכל עינוגי העולם הזה. לנשמה אין שום ענין עם בורקס. וגם הנפש לא תמלא, אם עירוני נושא בת מלך אם יביא לה כל מעדנים שבעולם זה חשוב לה? היא בת מלך. ככה הנפש, אם תביא לנפש לנשמה כל מעדני עולם זה כלום בשבילה, כי היא מן העליונים.
ואמרו רבותינו, על כרחך אתה נוצר, על כרחך אתה נולד, כי הנשמה לא אוהבת את העולם הזה בכלל, היא מואסת בו. אם כן ודאי לא היה בורא הבורא יתברך בריאה לתכלית שזה נגד החוק שלה ונמאס ממנה. למה ברא אותה כך? למצב בעולם הבא, ועל כן ניתנה בו נשמה כי לה ראוי לעבוד ובה יוכל האדם לקבל שכרו במקומו ובזמנו שלא יהיה דבר נמאס בו אל נשמתו בעולם הזה אלא אדרבא, נאהב ונחמד ממנה.
ז"א אז למה ירדנו לפה? הנשמה נכנסה בתוך הגוף, אלה האיברים שאיתם אפשר לעשות את המצוות, פה מניחים תפילין ופה, בגוף מתעטפים בטלית, פה לוקחים את הלולב ומנענעים, כל האיברים זה לקיים מצוות. גמרת לקיים את כל מה שצריך - הנשמה נפרדת ממך, עולה לעמלה ומה שצברת בנשמה זה אתה. עכשיו תקבל שכר בדיוק מה שאתה טרחת ויגעת.
זה הסיפור שלנו בקצרה. מי שהבין את זה הרויח את החיים, מי שלא הבין את זה - הפסיד אותם. כי לבוא בשביל למות זה שטות שאין כדוגמתה, זה כמו לבנות גורד שחקים ובמקום לחנוך אותו לפתיחה שמים דינמיט ומורידים אותו, אז מה היתה התועלת לעשות את כל הבנין העצום ולעשות בפנים מערכת חשמל ואינסטלציה ומזגנים והכל ואפילו לא נתנו לבן אדם אחד להכנס לבנין פוצצו את הכל. לעשות מטוס F35 וטיסת מבחן ראשונה לרסק אותו בכוונה, מה ההגיון? אחרי שהוא נהיה מושלם צריך לרסק אותו? אחרי שבן אדם נהיה מושלם, הגיע לשיא שלו, להכניס אותו לחול שתולעים יאכלו אותו, זה המטרה? מאכל לתולעים? זה הגיוני?? טיפש לא עושה כזה דבר, כל שכן חכם, והבורא שברא את הכל בחכמה אדירה שאנחנו לא יודעים אפס קצה, אפס קצה של כלום שהוא ברא בעולם, רק מוציא מידי פעם דברים שהוא השאיר לנו, מולקולה לא יכול לנתח אותה עד הסוף, נזלת עוד לא יודעים לפתור, והבורא יתברך סידר את העולם משהו מדהים, נו, וכל זה מה, בחינם? סתם? יתכן שמישהו היה בא לפה ורואה את הבסיס הזה בלי לראות אנשים, אין חיילים אין כלום, מה היה אומר, זה נעשה לבד? זה בלי תכלית, ודאי הוא אומר זה החדר הזה בטח משמש לככה, בטח זה פה זה ככה ככה, הוא מיד מחפש מה התכלית. איך בן אדם לא מוצא מה התכלית שלו, הרי אם בסוף אתה אבד ונפסד מה התכלית?
עד כאן דברי. שאלות. כן.
ש. שאלה ראשונה אם יש הבדל בין גן עדן לעולם הבא?
הרב: יש הבדל, יש חמישה עולמות, בין גן עדן ועולם הבא, יש עולם הזה זה עולם הראשון, אחרי זה יש עולם הנשמות זה עולם גן עדן וגיהינום, אחרי זה יש בעולם הזה עולם שנקרא ימות משיח, זה עוד מעט, זה נקרא סוף אלף השישי, ארבעים שנה אחרי גילוי משיח יהיה תחיית המתים, זה כל הצדיקים שנפטרו קמים בתחיית המתים, כמו שהקב"ה יצר את אדם הראשון מן העפר גיבל אותו ונפח בו נשמה ככה בדיוק חוזר התהליך, ואחרי כל זאת שיהיה אלף שנה שזה האלף השביעי, יהיה עולם הבא שזה העולם הנצחי. בעולם הזה אתה עושה את מה שאתה צריך לעשות אז אתה הולך לגן עדן, לא עושה - אתה צריך לעבור בגיהינום להתנקות מעבירות שאדם עשה אחרי שהוא גומר את הניקוי שזה לוקח זמן, תלוי כל אחד כמה, זה יכול לקחת גם אלפי שנים, אחרי זה אם יש לו עוד מצוות בידו אז הוא יעלה לגן עדן ליהנות כפי שיעור מה שהוא הכין. ביני וביני כשיהיה הזמן של ימות משיח ויהיה תחיית המתים, אלה שראויים רק יקומו, השאר יישארו בגן עדן, ואלה שיזכו לחיי העולם הבא בסוף האלף השביעי אז הם יעלו לעולם הבא, עולם הבא זה עולם שהגן עדן בשיאו זה רק ההתחלה של העולם הבא. ולדמיין גן עדן זה אם תקח את כל הנאות העולם הזה מאדם הראשון עד עכשיו שכל בני האדם נהנו ולא משנה ממה, נהנו אבל, נהנו נהנו ותאסוף כל הביליונים של הביליונים של הבני אדם ובעלי חיים, כל מי שנהנה תצבור את זה בבת אחת ותתן לבן אדם אחד את זה, זה אפילו לא קורת רוח של שעה אחת בעולם הבא. כי פה כל הנאה היא מוגבלת, דבש מצאת אכול דייך פן תשבע והקאותו, כף אחת יותר דבש אתה מקיא את הכל, עוגת גבינה אתה אוהב יופי, אבל אתה לא יכול לאכול כמה תבניות, אתה חייב להוציא את זה. הגוף מוגבל לקבל הנאות, הוא לא יכול, הנאה יתרה הוא יכול למות, אושר שאדם מקבל גביע עולמי יכול למות, כבר קרו מקרים בכדורסל שמתו אנשים שקיבלו את הגביע. אבל הנאה רוחנית היא אין סופית, כי הנשמה היא בלי גבול, אז אתה יכול ליהנות ללא גבול. עכשיו לתת לך שכר בעולם הזה על מצוה זה לא פיר, כי אם תתן לבן אדם אפילו את כל חלל העולם, כל מה שיש בעולם תתן לו על הנחת תפילין זה לא פיר, לא שילמת לו כלום, למה? שבעים שמונים שנה הוא משאיר את העולם לאחרים והולך. אבל שכר על מצוה הוא רוחני נצחי, וכל שכר שפה הוא כלום, גם אם יש לך פה את כל העולם אתה יכול ליהנות ממנו? נגיד שי שלך עכשיו מליון שקל בכיס, אתה הולך למסעדה כמה אתה יכול לקנות? באלף שקל, אלפיים שקל, כמה אתה יכול להכניס? אתה לא יכול להשתמש אפילו בכל מה שיש לך, אין לך מה ליהנות, חוץ מלהשויץ, כבוד, רושם, או כמו הסעודי ששם על כל המרצדס שלו יהלומים, זהו, שויץ, זה מה שאתה יכול לעשות. אתה לא יכול ליהנות, קצת אתה יכול, קצת, אבל הנאה רוחנית זה אין גבול. חכמה אתה יכול לשמוע בלי סוף, מוזיקה אתה יכול לשמוע בלי סוף, ריח אתה יכול בלי סוף, למה? זה רוחני, אבל תאות אכילה אפילו שאנחנו תאבים לאכול זה מוגבל. כל תאוה גופנית היא מוגבלת. כן.
ש. כבוד הרב, אמרת שבעלי חיים הם באו מוכנים כביכול אין להם המשכיות, עכשיו אני מכיר את המושג של גלגולים, שיכול להיות שבן אדם הוא בא בגלגול של חיה
הרב: הוא בא בתוך חיה
ש. כן, בתוך חיה, השאלה אם לגביו זה אותו דבר
הרב: לא, יש חתול והכניסו נשמה בתוך החתול, החתול הוא חתול, אבל בתוכו יש נשמה של בן אדם שצריך להצטער, הוא יישאר שמה למשך הזמן שצריך והנשמה יוצאת, החתול ממשיך להיות חתול, או שהוא מת ונגמר, אבל החתול נשאר חתול. אותו דבר הגלגול יכול לבוא גם בדומם וגם בצומח, אותו דבר.
ש. עכשיו מה שאני מכיר, אני אומר את ההגיון שלי בעצם, יש כל מיני מדרגים ביהדות כמו שאמרת, יש את פשוטי העם, יש את הרבנים, יש את האדמו"רים מובילי העם והכל, וראינו שגם פשוטי העם זוכים לגן עדן, מה שכן גם זקוקים, אי אפשר שכולם יהיו רבנים ושכולם יהיו כולם אותו דבר למרות שזה כביכול הטופ שבטופ, כי הרי צריך שמישהו יגן עלינו, שאם כולם יהיו רבנים הרי כולם יקומו להזיקינו, לא שעכשיו הם לא רוצים, פשוט בגלל שהם פחות מכירים הם יותר מתיחסים אל הגשמיות, נקרא לזה ככה. אני אומר שכל אחד יש את היעוד שלו ואת הדבר שלו, נכון שצריך לשאוף בסופו של דבר למעשים טהורים, נקרא לזה ככה, וכל אחד כפי יכלתו.
הרב: נכון שיש אנשים פשוטים שזוכים לגן עדן, אם הם יראי שמים וקיימו את המצוות אפילו שהם לא רבנים ולא תלמידי חכמים הם יכולים לזכות לגן עדן. אבל המדרגות בגן עדן הן אין סופיות, ז"א אדם זוכה לפי רוב מעשיו וגודל חכמתו. ז"א כמה שאדם ירבה במעשים וכמה שהוא ירבה בחכמה ככה הוא יזכה, כמובן שהוא היה ירא שמים. אז לכן אין מניעה שאדם יגיע לחיי העולם הבא גם. זה אחד. שתיים, אם כולם יהיו צדיקים היה בעם ישראל תקופות כאלה, בזמן שלמה המלך, היתה תקופה נפלאה ולא נלחמו אפילו מלחמה אחת. כי שלמה היה חכם מכל אדם, והקב"ה נתן לו לשבת על כסא ה', וכל העולם באו לשמוע את חכמתו והתפעלו ממנו, ואף אחד לא רצה לריב איתו. אתה רואה שויץ - לא נלחמו עדיין אף פעם. למה הם שוחרי שלום לא מעניין אותם זה פה שם, אמנם הם כל פעם קונים עוד עוד עוד נשק אני לא יודע למה, אבל בסדר. שלמה המלך היה חכם בשביל לנהל את העם בצורה כזאת. היו תקופות שעם ישראל היו במצב שלא היה צבא אפילו לתת אלפיים רוכבים, לא היה אפילו אלפיים רוכבים שמסוגלים לרכב על סוס, וסנחריב הגיע עם שלש מאות שבעים מיליון, ומקיף את ירושלים הקטנה, כן, העתיקה שאנחנו קוראים, בחומות. וכמה יהודים יכולים להיות שם? והוא בא כי ירושלים זה היה שם דבר לכבוש את ירושלים, חומות ירושלים, זה לא פשוט. נו, והוא רואה שאין שמה אפילו מי שילחם איתו, הוא כבש את כל העולם נשאר לו עכשיו רק זה. היה מלך שקראו לו חזקיה המלך, וחזקיה המלך היה מאמין גדול בקב"ה וצדיק, אתה יודע מה הוא עשה לפני שהגיע סנחריב? הוא דאג שכל עם ישראל ילמדו תורה והוא השתמש בחרב, אבל לא ללמד אותם מלחמה, אלא הוא שם אותה בפתח של בית המדרש, אמר מי שלא יכנס לבית המדרש ידקר בחרב. לשיטה אחת כפיה דתית, לשיטה אחרת הוא אמר - מי שלא יכנס לבית המדרש יצטרך לעמוד במלחמה וידקר בחרב. קיצור, תוך שלש שנים הוא הצליח להפוך את כל ארץ ישראל שיודעים את כל התורה. כשהגיע סנחריב צריך זכויות לנצח, ולעם ישראל היה זכויות כאלה שכולם צדיקים. מה עשה ה'? הוריד את מלאך ה' בלילה והוא הרג 185 אלף ראשי גייסות שכל גייס זה אלפיים איש, וכולם פגרים מתים. נשארו שישה אנשים, ביניהם סנחריב הבנים שלו, נבוכדנצר ועוד שניים, אלה ברחו, אחרי תקופה קצרה בניו הרגו אותו את סנחריב, וככה ירושלים נשארה בשלמותה, זה היה בליל פסח, אף אחד לא עשה כלום, כולם ישבו על ליל סדר, בטחו בה' על מה שהם הכינו קודם את הזכויות שלהם וככה שרדו. וה' אמר - אם שומעים לי, ה' ילחם לכם ואתם תחרישון. תגיד לי עכשיו אתה לא רואה שהקב"ה נלחם לנו ואנחנו מחרישים? מה זה שבלוב הורגים אחד את השני, בסוריה הורגים אחד את השני, בתימן הורגים אחד את השני, במצרים הורגים אחד את השני, בעירק הורגים אחד את השני, באיראן ותורכיה מתווכחים, כל העוםל מסביבנו כל המוסלמים הורגים אחד את השני, ואנחנו יושבים פה, ואתם תחרישון, וזה עוד כשאין לנו זכיות, וכשאין זכויות, תאר לך אם יהיה לנו זכויות. אז ז"א, הקב"ה יכול לנהל את העולם איך שהוא רוצה, הוא יכול וסכסכתי מצרים במצרים וכו'. לא שלא היה צבא, תמיד היה צבא, אבל היה צבא לש צדיקים. את מי לקחו לצבא? את הצדיקים, וכנגד הצדיקים מה עשו? שמו אלף למטה אלף למטה, אלף לוחמים אלף מתפללים ואלף לומדי תורה, על כל חייל כמוך היה אחד שלמד תורה בשבילך ועוד אחד שהתפלל בשבילך. אז השמירה עליך היתה יותר ממה שאתה שומר עליהם. זה ככה היה במשך אלפי שנים, לא היה לנו צבא מסודר אף פעם, גם כשיהושע בינון נכנס וכבש 31 מלכים, איך הוא כבש, היה צבא מסודר? זה עם של עבדים שיצאו ממצרים. לא היה טירונות, לא כלום, שום דבר. איך נכנסים ונלחמים 31 מלכים? הכנעני החיתי הפריזי כולם כולם כולם, איך? ככה זה היה מעולם. אבל כשזוכים לא צריך להתייגע, לא זוכים - צריכים להתייגע. כן, עוד שאלה. כן בבקשה תן לו.
ש. אמרת שבן אדם שעולה למעלה הוא מגיע לגן עדן והשאלה שלי אם בן אדם הולך כאילו, בן אדם שנפטר למה בוכים עליו, צריך לשמוח בשבילו לא? אם כבר הוא מגיע ל
הרב: אם הוא צדיק אז לצדיקים עושים גם הילולא, הילולא דרבי שמעון בר יוחאי. אם הוא לא צדיק אז מצטערים, כי יודעים לקראת מה הוא הולך. אבל בעיקר בוכים בגלל שחסרים את מי שהלך, זה כמו שאתה יש לך עציץ והעציץ נפל ונשבר, רק בגלל שהשקית אותו כמה פעמים אז אתה כבר כואב לך הלב, כי טיפלת בזה. עכשיו אחד גידל ילד, וחס ושלום הילד הלך, או ילד גדל אצל אבא והאבא הלך, הקשר, הרגש פועל. אבל באמת על צדיק צריך לשמוח בשבילו. אם אתה שואף נגיד לטוס לארה"ב, בשבילך זה חלום, נו, אז ברגע שאתה טס אז אתה הכי שמח, לא? אבל המשפחה שנפרדת ממך בשדה התעופה בוכים, למה הם בוכים, אתה תחיה, אתה חזור, הם בוכים כי הפרידה קשה עכשיו לא נראה אותך ככה וככה זמן. אבל אתה שמח, מה כתוב על הצדיקים? "ותשחק ליום אחרון", צדיק הוא מחכה ליום, הוא הולך לקבל שכר. כשיהיה שחרור תהיה מבסוט?
כן, עוד שאלה. אם אין שאלות אני אראה לכם סרטון קצר ותלכו לאכול לבריאות, 17 דקות. יש שאלה? כן.
ש. שאלה ממני, אחד הדברים שאני שמעתי לפחות, צער שיש כשצדיק נפטר זה שאנחנו בעולם הבא לא נראה אותו, ז"א הוא יהיה במעלה גבוהה מאיתנו אז אנחנו, ז"א זוכים לראות אותו כאן רק בעולם הזה.
הרב: קודם כל זה נכון שמי שלא בעל מדרגה לא יזכה לראות את אלו שמעליו, וכתוב שכל אחד נכווה מחופתו של חברו, אבל בתחיית המתים מי שיזכה לקום יזכו לראות גם את אברהם יצחק ויעקב, וכו', אדם הראשון ונח, כולם. אם יזכו לקום בתחיית המתים. כן, אז אני אראה לכם את הסרטון, זה נקרא המנצחים.
שבוע טוב. לרב אמנון יצחק היקר תודה רבה על השיעורים שלך, בעיקר אני אוהבת ת'שאלות והתשובות שלך.
ב"ה תבורך🙏🏻תבורך🙏🏻הרב שבת שלום ומבורך 🌹🌹🌹🌹 ממש מרגש כמה אנשים יודעים להעריך את כל העזרה שאתה עושה לעם ישראל. השם יתברך 🙏🏻 יזכה אותך ואת כל הקרובים אליך לישועות וברכות מהשם יתברך🙏🏻 ויה"ר שכל משאלות לבכם יתגשמו לטובה אמן.
שלום לכבוד הרב! בהמשך לשיעורי כבוד הרב על השמחה (shofar.tv/lessons/17147), כשלוש שעות לפני כניסת השבת נתקענו ללא חלב לילדים ולנו הסתובבתי למעלה מחצי שעה לחפש חלב ברחבי איזורינו בבני ברק מסתבר מכמה סוחרים בחנויות שיש חוסר רציני בחלב בכשרות עדה חרדית של תנובה בלבד שרק זה מה שאנחנו שותים בקפ"ז. שרתי בדרכי עבדו עבדו.. לא התייאשתי ועשיתי סיבובים בשמחה! בסופו של דבר אכן מצאתי מינימרקט אחד שנשאר לו כמה שקיות אחרונות שהוא גם היה האחרון באיזורנו שאני מכיר לפני החזרה הביתה! ב"ה קניתי מספיק חלב לכמה ימים טובים "בשמחה ובטוב לבב" כפי שכבוד הרב לימד אותנו תודה רבה לרב על הלימוד הנפלא שבין דבר גדול, בין דבר קטן שאנחנו צריכים כמו חלב סך הכל, ניתן להשיג אם רק נהיה בשמחה גמורה ונשיר! שבת שלום ומבורך לכבוד הרב ומשפחתו דוד ביטון.
כבוד הרב, שיהיה שבת מבורכת (אמן) בעודי שומעת את השיעור של השמחה (shofar.tv/lessons/17147) לפתע היתה אזעקה בעירנו - התחלתי לרקוד משמחה! הילדים שהיו רגילים להיות חיוורים - החלו לצחוק ושמחו בממ"ד פעם ראשונה בחיים!
שלום עליכם רבנו, ב"ה היום מוקדם יותר ירד החום לתינוק והוא מרגיש טוב יותר, שרנו סביבו: "עבדו-עבדו-עבדו את השם בשמחה!" והנה ברכת הרב ויישום לימודי קודשו - פעלו ישועה. תודה רבה רבה שבת מבורכת ושמחה.
ישתבח שמו לעד מלכנו איזה כיף להיות יהודי 🙏🏼 תודה רבה כבוד הרב שאתה מלמד אותנו תורה ומסייע לנו להבין את הזכות שזכינו לה שאנחנו הילדים של הקדוש ברוך הוא ויש לנו אין סוף סיבות לשמוח 😃😁 יהי רצון שהשי"ת יברך אותכם בכל הברכות כולם בשמחה בבריאות בשפע ובטוב לבב אמן שבת שלום ✨
כבוד הרב הרב אמנון יצחק שליט"א שבת שלום שמחה ומבורכת (אמן) לפני שעה נפל החשמל ברחוב שלי (ל"ע) ב"ה מיד זכרתי את דברי רבנו על היצר הרע שרוצה לעצור אותי מהכנות שבת מיד קמתי ושרתי: "עבדו את ה' בשמחה!" ורקדתי לא עבר מספר דקות והחשמל חזר תודה להשי"ת על הזכות להיות שייכים לצדיק אמת תודה רבה כבוד הרב.
שלום כבוד הרב, יש סיסמא חדשה בביתנו בזכות כבוד הרב, הבת שלי התלוננה בפני שאחותה נותנת לה "גבסות", אמרתי לה יש לי רעיון, מהיום כשהיא נותנת לך גבסות, את אומרת "אי" וקופצת משמחה ושרה: "עבדו את ה' בשמחה". היא סיפרה לי הבוקר, שאחותה נתנה לה גבסה והיא רקדה ושרה "עבדו את ה' בשמחה", וזה עבד ועוד איך עבד, במקום שתתפתח מריבה וויכוח כמו תמיד, נהיה הפוך, ברוך הוא וברוך שמו, שזכינו בעצות ורעיונות מכבוד הרב, שיהיה שבת שלום ומבורך (אמן), תודה רבה רבה על הכל.
אין ספק שהדגש שהרב היקר מייחס חשיבות עליונה לנושא השמחה, זהו שובר שוויון שמסייע לכל אדם לצלוח את כל אתגרי החיים. במקרים רבים שמעתי את הרב היקר מעביר מסרים על חשיבות השמחה לציבור. בסדרה הנוכחית נושא זה הוא מרכזי. בנוסף, הרב היקר מעביר את המסר לתפיסתי בשליחות שמושפעת מגורמים שונים (אמת, שליחות ועוד). יישר כח עצום! בהזדמנות זו אני מאחל לרב היקר: המשך הצלחה וברכה גדולה בהמשך. 🌹שבת שלום ומבורך לרב היקר🌹 (אמן).
רבנו אתה עושה כל כך טוב על הנשמה אני פשוט "מת" עליך כן יותר נכון ב"ה חי בזכותך ומקשיב לך יום ולילה יה"ר שהשי"ת יתן לך שנים ארוכים שנוכל להנות מחוכמתך עוד שנים רבות 🙏❤️ (אמן)
© 2024 כל הזכויות שמורות