סיקור שבת 'תולדות' תשפ"ד

ב"ה אנו ממשיכים בסדרת הכתבות על השבתות וחגי ישראל במחיצת כבוד הרב שליט"א ברשימת מעט גרגירים, חוויות ורשמי הוד!

ראה כתבה ראשונה על הלו"ז בשבתות השנה (קישור) 

וכתבה קודמת (קישור) סיקור שבת פרשת 'לך לך' תשפ"ד. 

ברוך השם התקיימו במהלך שבת קודש פרשת 'תולדות' תפילות ושיעורים בבית הכנסת ובית מדרש קפז'.

כמובן שתושבי בני ברק זוכים לקבל את השבת מוקדם! וללמוד כמה שעות בבית מדרש 'קהילות פז' ובמסגרתו זוכים לשיעור שמשודר בלייב לכל העולם! 

השיעור ששודר: 'מעלת הסיפור במעשה הגדולים' מתוך הספר: 'אל תדיחנו' (מאת הרב אברהם חנונו שליט"א מלייקווד, לכתבה על ספריו)

ולאחמ"כ 'קבלת שבת' ברוב עם בשמחה ובשירה לקראת שבת המלכה!...

שיעור ערב שבת – 

מאמר: 'שבועת שוא אחת (1) דוחה מאה (100) זכויות!' המשך מתוך הספר 'אל תדיחנו' (חלק א' מהשיעור נמסר ביום ראשון...)

ידוע גודל הנחיצות והחשיבות שיש לזכויות שבכחם לשנות לעצור, להפוך ולבטל כל מיני גזרות קשות ורעות. בנוסף להוריד שפע של ברכה וכל מיני ישועות... זאת אפשר להוכיח ממעשה שהיה עם רבי יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל (קישור) שהיה עם בני ישיבתו 'מיר' בשנחאי. באחד מן הימים חלה אחד מהתלמידים במחלת 'הטיפוס' והיה במצב של גסיסה ל"ע... רבי יחזקאל ניגש לארון הקודש והתחיל לומר את דברי הגמרא בשבת (לב.) שמי שחלה ונטה למות... אפילו תשע מאות ותשעים ותשע (999) מלמדים עליו חובה ואחד (1) מלמד עליו זכות - נצול. אם כן קרא רבי יחזקאל בצעקה: 'תלמיד זה עזב את ביתו מגרמניה שהיה לו כל מבוקשו ונדד לישיבת מיר שבליטא שהחיים שם היו קשים, האם אין לו זכות אחת מיני אלף (1/1,000)?...' לאחר מכן אמרו כולם יחד תהילים לרפואת החולה. ראו איזה פלא! המצב השתפר באורח פלא ברגע והתחיל להבריא למצב שהחלים כליל ולא נשאר בו שום רושם של מחלה. 

ועם כל זאת אדם שח"ו נשבע לשווא דוחה מאה (100) זכויות...! זה עוון חמור ביותר! ולצערנו הרב, עון זה בעיני אנשים לא חשוב כחטא וגורמים לחילול השם בפרהסיא, לאריכות הגלות ופורענות לעולם רח"ל. 

לכן צריך להרגיל גם את בניו הקטנים בקטנותם שידברו אמת ולא ישבעו כדי לאמת דבריהם, שאם לא כן ח"ו יהיו כמו הגוים הנשבעים על כל דיבור ודיבור. 

וחיוב זה מוטל על האבות והמלמדים ולכן הגאון מוילנא ביקש בקשה גדולה ועצומה: להדריך את הילדים בשלום ואהבה בחבה ובנחת! חוץ ממקרה שח"ו מקללים, נשבעים ומשקרים - שכאן צריך להכות אותם ולא לרחם עליהם כלל! כי ח"ו בקלקול הילדים יענשו האב והאם מאוד. 

כבוד הרב שליט"א הדגיש: שדבר זה אסור שיבוא מתוך כעס! אלא מתוך חינוך וכן להסביר לילד מדוע הוא מקבל זאת. כמו שכתוב: "אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ" וכמובן לא לשכוח לכוון: 'שבאים לקיים מצות חינוך- כאשר ציוה ה'' (ראה דוגמא לכתבה בענין 'כאשר ציוה ה').

 במשך הרב פירט מדברי הרמב"ם מהי שבועת שוא... ושיש בכך ארבע (4) מחלַקות (הרמב"ם הלכות שבועות פרק א' הלכות ד-ז) עיין שם. 

והספר חינוך מסביר טעם מצוה זאת: 'היא כדי שבני אדם יקבעו בנפשם ויחזקו את אמונתם בלבם כי ה' חי וקיים לעד ואין קיום כקיומו. וממילא כשאנחנו זוכרים זאת נִרא ממנו לכן חייבנו הבורא שלא נזכיר שמו הקדוש לבטלה. וזו מצוה שנוהגת בכל מקום ובכל זמן האנשים ובנשים ולכן אפשר לקיים מצוה זאת בכל רגע'. 

במאמר מוסגר כבוד הרב שליט"א העיד על עצמו: שאף פעם לא נשבע סתם! אשריו ואשרי חלקו!!

במהלך הדרשה לאחר תפילת ערבית, נשמעה אזעקת צפירה עולה ויורדת 'תשובה שלימה' (ראה קליפ בכתבה...) ובזמן זה קיימו העוברים ושבים ליד בימדקפז' את מצוות ה': 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' ונכנסו לבית המדרש!

ליווי ערב שבת – 

כל הקהל הקדוש הי"ו ליווה את הרב שליט"א לביתו בשירה גדולה: 'ישמחו במלכותך...' 

הרב דיבר על חשיבות אמירת 'ברכת המזון' בכוונה, ביראה ובדבקות. 

היה אדם אחד שמברך ברכת המזון באריכות! 

שאלו אותו: 'מדוע?' 

וכך הסביר...: 'לפני שנים רבות כשהייתי ילד בא לת"ת, רבי מאיר שפירא זצ"ל מלובלין, מיסד 'דף היומי' העולמי! 

וסיפר: 'שקרא את דברי הב"ח המבטיח: 'שמי שיברך ברכת המזון כראוי - לא ינזק ולא יחסר לו מזון!'. 

כשהגיע השואה הנוראה (מלחמת העולם השניה) לאחר שהעלוהו ביחד עם רבבות יהודים הי"ד לרכבות הבקר בקושי יכלו לנשום, ולאחמ"כ במחנה אושוויץ הידוע לשמצה כשנכנסו הריחו את שריפות הגופות רח"ל

והעמידו את כולם בשורה לכיוון המשרפות ובקצה עמד מנגלה - ימח שמו וזכרו! שהיה מפנה את ידו לימין ושמאל. את אלו שיחיו - היה מפנה לצד ימין ואת שלמיתה – הפנה בידו לשמאל למשרפות...

והתחלתי לדאוג אבל נזכרתי בהבטחת הב"ח: 'מי שיאמר ברכת המזון כראוי - לא ינזק...!' בטחתי בכך ופניתי להשי"ת שיעזור לי בעבור הבטחת הב"ח ומן שמיא הפנו אותי לימין... 

אך עוד פעם נפל בי דאגה: כי כל מי שהיה מופנה לימין היה לו מקצוע מסויים שידע לעבוד בו... ואני בחור ישיבה שאין לו... אבל התחזקתי עוד פעם בדברי הב"ח שאמר: 'שלא ינזק ולא יחסר לו מזונות...!' 

לפתע אדם שהיה לידי אמר לי: 'תאמר שאתה 'טבח' ואני כבר ילמד אותך מה לעשות...' 

ובאמת נהייתי הטבח של המחנה וכל זמן השואה לא היה חסר לי מזונות! וכך נתקיימו דברי הב"ח זיע"א'.

סיים אותו אדם: 'איך לא אומר ברכת מזון באריכות?!...'

הרב הדגיש: שכולנו צריכים להתחזק באמירת ברכת המזון בניגון בשמחה ובכוונה. ולהאמין לדברי חכמים שכל מה שהבטיחו - אמת, ועל ידי זה אפשר לבקש מהשי"ת - ויוושע בכל דבר. 

[נ.ב. לשמיעת הסיפור מכבוד הרב שליט"א: 'ברכת המזון בכוונה - בכוחה להציל גם במלחמה' בסדרת 'מסר ללוחמים' ]

חצות לילה -

רבים חושבים: 'שהנושא שם השם לשוא - לא עשה עבירה גדולה!' אך זה הלאו יותר קשה מהרוצח והנואף!! כיוון שהרוצח והנואף עושה זאת כדי למלא את הנאתם - אך לא זה שמחלל את השם שעושה זאת למרות שאין לו הנאה בכך. 

בנוסף לכך הנושא שם השם לשוא - מזעזע את העולם! ומביא לידי פורענויות לכולם! כמו אדם שנושא עץ ומגביהו - ודאי כל הענפים יזדעזעו כי הם עם האילן. ומשום כך השי"ת אינו מוחל למי שנושא שמו כי בכך מזיק גם לבריות וכידוע שעברות שבין אדם לחברו - אין השם מוחל.

(אם תרצה לדעת מה בכל זאת התיקון לכך? המשך לקרוא...)

אומרת המשנה: 'חַיָּה רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא' (אבות ה, ט) זאת משום המחלל שם שמים נעשה חשוב כבהמה 'מידה כנגד מידה' אתה החשבת את הקב"ה לפחות ממדרגתו כך הוא מחשיבך לפחות ממדרגתך שתחשב כבהמה, וולכן: חַיָּה רָעָה פוגעת בנשבע לשוא כי זה טבע החיה לפגוע בחיה אחרת. 

לפי זה מובן מה קרה ב-7 באוקטובר (שבת שמחת תורה) משום שחיללו השמאלנים את שם השם... -לכן השי"ת שלח חיות רעות - את החמאסניקים יש"ו שיעשו את מה שעשו.

ואלו חלק מהדברים שגורם האדם בנשיאת שם השם לשוא...; נחשב לעובד עבודה זרה, גורם לעניות, לנגעים, פוגם בתורתו ובתפילתו, וגורם לכך: שהיה ראוי שיבוא מבול מים לעולם רח"ל. 

משום כך צריך אדם ללמוד את הלכות שבועת שוא הנמצאים בשו"ע יורה דעה סימן רלז'. 

והעצה להמנע מכך היא לומר על כל דבר: 'בלי נדר!'.

עכשיו שהבנו את גודל חומרת ענין זה מה התיקון לכך?

- המשך לקרוא...

ליווי שבת בבוקר – 

מסופר על רבי מנדל שהסובייטים תפסו אותו ודרשו ממנו שיאמר: מי אלו שלומדים תורה בסתר? והוא לא היה מוכן לומר! ועינו אותו בעינוים קשים למשך שבועות! 

באחד מן הימים היתה מהומה של האסירים בכלא... אחד מאנשי הכלא אמר: 'שהוא יכול למתוח חבל בין שני צידי הרים הגבוהים ולעבור מצד אחד לצד השני...!' 

והתחילו לצחוק עליו 

אך אותו אדם חזר על כך כמה וכמה פעמים... עד שהגיעו הסוהרים וגם הם צחקו על הנאמר... לבסוף החליטו לתת לו את האפשרות להוכיח... כמובן שהסוהרים התערבו ברוב מוחץ שהוא לא יצליח... 

אותו אדם עלה על החבל - והופ! עבר לצד השני בלי פגע...! וכן עשה זאת פעם שניה לצד השני.. ע

כשיו שאל אותם: 'אתם מאמינים שאני יכול לעבור את החבל עם העגלה?...' 

אמרו לו: 'כן-כן!...' 

- 'אם כן מי מוכן להכנס לעגלה?...' 

כולם סירבו! ורק ילדה אחת קטנה שהיתה שם הסכימה... ובאמת עבר איתה את החבל...

בסיום שאלו האנשים את הילדה: 'איך הסכמת לכזה דבר...'? 

אמרה להם: 'מה השאלה? האדם הזה - זה אבא שלי!...' 

אחרי המעשה הזה נגש רבי מנדל לאותו אדם ושאלו אותו: 'תגיד לי איך אתה עושה זאת?...' 

אמר לו: 'פשוט מאוד! אני לא מסתכל למטה, למעלה ולצדדים אלא מתמקד במטרה שאליה אני צריך להגיע! וכך הולך שלב אחר שלב בהתמקדות למטרה'. 

מזה המעשה אפשר ללמוד: שהאדם צריך לתפוס לו מטרה בחיים ולהתקדם שלב אחר שלב בניסיון להגיע למטרה ולא להסיח את הדעת... וכן גם לומדים את מידת הביטחון מאותה ילדה שבטוחה באביה, אם כמה עלינו לבטוח בהשי"ת שבידו כל העולם...!

[פרקי תהילים ע"י תשב"ר! משעה 13:00 (שעון חורף) עם פרסים וכו' קישור, ניתן לתרום ישירות באתר שופר לפרוייקט זה: 'שבת תהלים בקהילות פז' לחץ כאן.]

שיעור בצהרי השבת לפני תפילת מנחה - והמשכו בסעודה שלישית (ניתן לתרום; כתבה + לתרומה ישירות לחץ כאן)

מאמר: 'חילול השם אחד (1) דוחה מאה (100) תפילות!!!'

 מעלת התפילה שהיא גדולה יותר ממעשים טובים! וזאת לומדים ממשה רבנו ע"ה למרות שמשה שהיה בעל המעשים הגדול ביותר! לא נענה אלא על ידי התפילה וכן אלישע הנביא ע"ה עשה את הניסים על ידי התפילה.

ולכן כותבים הפוסקים בשם הרוקח: 'שהמבטל תפילה בשביל לימוד תורה ואפילו למד כל היום נחשב לו שלא למד כלום!'. ובאמת אין לאדם לחשוב שח"ו אינו כדאי להתפלל כי אינו ראוי... כי ה' שומע צעקת כל אחד! ואפשר לבטל גזירות כמו שמצינו בלאה אמנו ע"ה.

ולמרות כל זאת אם ח"ו אדם מחלל את השם פעם אחת (1) דוחה מאה (100) תפילות! שהיו מועילות לו כמו שלמדנו.

אז האדם צריך בכל מעשיו להתנהג כראוי כדי שח"ו לא יחלל את השם ואפילו כדי שלא יחשדו אותו שעל ידי זה יכול לגרום חילול השם ככתוב: "וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר לב, כב) אחת הדוגמאות היא; לא לעקוף בתור! למרות שאתה ממהר... וכן להתלבש כראוי וכו'...

 ועכשיו למה שכולנו חיכינו: מהו התיקון לשבועת שווא וחילול השם? 

אף על פי שכתוב בכמה מקומות: 'שאין תשובה וכפרה! על העוון החמור הזה של שבועת שווא וחילול השם' בכל זאת מצאנו בכמה מקומות בספרי רבותינו זיע"א המביאים תיקונים כדי לכפר, ולחזור בתשובה על חטא זה.

החיד"א הקדוש כותב (עבודת הקודש): 'שעל ידי שקורא את סדר 'נשים' יכול לתקן את מה שפגם בעריות שבועות ונדרים'.

רבינו יונה (שערי תשובה) כותב: 'שהתשובה על חילול השם - היא לתמוך ביד האמת ולעזור להשפיל את השקר עד עפר!' ועוד כתב: 'שעל ידי יגיעה בתורה יכולה לכפר'.

הפלא יועץ כותב: 'שיכוון למסור נפשו למיתה בלב שלם בכל פעם שאומר: 'קריאת שמע' ו: 'נפילת אפים'.

 רבינו בחיי כותב (כד הקמח): 'שעל ידי שיקדש את השם את השם - מכפר על חילול השם!'

ראשית חכמה כותב: 'שעל ידי מידת הענווה - יכול לכפר על חילול השם!'

[במאמר מוסגר, כבוד הרב שליט"א בסוף הסעודה שלישית נתן לכמה בחורים משימות כדי שהם יהיו אחראים עליהם והסביר זאת שב'קלם' היו מוכרים אחריות בכסף! כמו למשל; מי מפנה את האוכל? מי מסדר את השולחנות?... אם כן יש לנו ללמוד את גודל הענין של קיום המצוות באחריות!]

כמובן שמה שכתבנו, זה רק תמצות מדברי כבוד הרב שליט"א במשך שבת ארוכה שכזו! היות והרב דיבר ביותר הרחבה כיד ה' הטובה עליו, וכל הרוצה לשמוע בהרחבה את הדברים יעקוב אחרי שיעורי הבוקר וההרצאות שבהם הרב ידבר על 7 נושאים אלו במהלך התקופה הבעל"ט; (שבועת שוא (1 דוחה 100 זכויות) / חילול השם (1 דוחה 100 תפילות) / בזוי תורה (1 דוחה 100 שמחות) / נבלות הפה (1 דוחה 100 הבטחות) / גזל (1 דוחה 100 ברכות) / מחלוקת (1 דוחה 100 פרנסות) / לשון הרע (1 דוחה 100 תשובות)...). 

תפילת ערבית – 

לאחר תפילת ערבית והבדלה שנעשו בכוונה 'כאשר ציוה ה'' הרב עמד כנגד ילדי התשב"ר הי"ו וביקש שיעמדו בחצי עיגול וזרק לילדים שוקולדים לאחר מכן הרב החליט לזרוק גם למבוגרים - זה היה מחזה שמח במיוחד!

שבוע טוב!

להתראות בסיקור הבא ב"ה.