מדוע זכה דוד לומר את התהלים?
תאריך פרסום: 01.04.2015, שעה: 08:05
1-4-15
"הראיני את מראייך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראך נאווה", השמיעיני את הקול אין כתיב כאן אלא השמיעיני את קולך, הקול שכבר שמעתי במצרים, וכשצעקו בני ישראל לפני הקב"ה, מיד "ויושע ה' ביום ההוא", שיר השירים רבה ב'.
ערב הוא הקול הצלול ה יוצא מתוך ליבותיהם של המדוכאים, קול שנוצר ונתבשל מתוך סבלות העבודה וחרפת רעב, קול הבוקע מעומק הלב של נפשות נעלבות ומשועבדות, של נעלבי רוח, ומשוללי חופש וחירות, קולם של מוכים וסחופים, קול זה הוא מזוכך ומתקבל בעולם העליון, וקול הבוכים בצעקה יורדת יד אלהית משמים ומקבלת באהבה את הקול, מרוממתו ומביאתהו עד לכסא הכבוד ומכתירתו בכתרים.
בשעה שביקשו עשרה צדיקים לומר ספר תהילים, אמר להם הקב"ה, כולכם משובחים לומר המנון לפני, אלא דוד יאמר על ידי כולכם, שקולו ערב. אז מה הטעם שנאמר ספר תהילים שעשרה צדיקים ביקשו לאומרו, והקב"ה בחר בדוד שיגיד את כל השירות והתשבחות של כולם על ידו? כיון שקולו ערב. אין הכוונה קולו ערב לפי מושגי בני אדם, קולו של דוד ערב ומקובל ונושא חן מלפני הקב"ה מטעם שכל שירותיו ותהילותיו נוצרו אחר הרדיפות והעלבונות שהיו לו בכל ימי חייו מבית ומבחוץ, משונאיו ומאוהביו ומאוכלי שולחנו ולחמו, ואין לך נרדף כפי שהיה דבי. אבל הצרות והעלבונות יצרו אצלו הברקות עליונות נעלות, נפתחו בפניו שערי שירה של מעלה, שירותיו ורגשותיו נתגלו לו בתוך המערה ובהיותו גולה ממקום למקום, ממערה למערה, ממדבר למדבר, מיער ליער ביום ובלילה, רגשותיו נזדככו ונתלבנו, ונתעלו בלהבות אש של נסיונות קשים, יסורים וצרות רבות וכך נטהרו ועלו למעלה והשתיקו אף את שירת המלאכים וחיות הקודש.
שירותיו אלה לא באו מתוך שלוה ומנוחה ופינוקי טבע, שירות שכאלה הן רופפות וקלושות ואחיזתן מאד חלשה, קולו של דוד נבע ובקע ממיתרי ליבו הטהור, קולו של דוד נבע ובקע ממיתרי ליבו הטהור שהיה ספוג בדם ובים של צרות, קול חשאי שבוקע חלוני רקיע, קול שכולו כניעה לגזרת הבורא, קול שספג בו חרפות ועלבונות, קול צליל נוצר מצרה ויגון. על כל צליל חקוקה כל תקופה ותקופה, וכן מאורעות שונים ומיוחדים וחשובים, כל דמעה ודמעה יצרה קול ערב שאפשר למצוא בו נוסחאות שונות של צרות שתחילתן מר וסופן מתוק, אנחות כפולות ועליות מכופלות. מתוק קולו של דוד לפני הקב"ה. דוד עשה אותו ממר למתוק, הוא שר את שירותיו, והרים כוסו בכל התקופות ובכל המצבים, בין בשיא הצלחתו ובין בשיא מצוקתו, כאשר כוסו היה מלא מרירות כלענה גם אז בשם ה' אקרא, וכמו שאמר הזוהר הקדוש, דוד אף על גב דקרא טפי בתרי והוא בצערא, לא הוי שביק שירין ותושבחין מפומי, לשבחי למרי על כולא, דוד המלך אף על גב שהיו רודפים אחריו והוא היה בצער, לא עזב שירים ותשבחות מפיו לשבח להקב"ה על הכל. לכן נתקבלו תפילותיו בשמים ברוב פאר והדר, והן עומדות ברומו של עולם, וכל פמליא של מעלה, שרפים ומלאכים שומרים את שירתו כבנגעים ואהלות. ודוד מצהיר ומכריז, מנבא ואומר, מה אני לא אמרתי שירה עד שנתחרפתי, כך ישראל אין אומרים שירה עד שיתחרפו. כך כשיבוא משיח אין אומרים שירה עד שיתחרף משיח. ילקוט תהילים י"ח.
המבוא והמעבר לשירה עליונה טהורה וזכה, היא העלבון הרדיפות והנגיסות. אדם שיכול לשיר שירה עליונה טהורה וזכה, צריך לעבור דרך העלבון הרדיפות והנגישות.
רבי שלה ורבי יוחנן אמרי, מפני מה נתעקרו האמהות? בשביל שהיה הקב"ה מתאווה לשמוע שיחתן, מפני מה היו אבותינו עקורים? לפי שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים. גמרא ביבמות ס"ד. שיחתם ותפילתם של האבות והאמהות מתוקות וערבות לפני הקב"ה, שיח שפתותיהם הצנוע מקובל עליו, והוא מתאווה לראותם בשפכם ליבם המלא מרירות צער ובושה, ה' מתאווה לראותם למה? כי הם שופכים את ליבם שהוא מלא מרירות, צער ובושה, אין להם ילדים עשרות שנים, קולם ספוג בדמעות על הכלימה שיש להם בתוך סביבתם, וקולם הנעלב נהפך להיות מתוק וצלול לפני הקב"ה, והוא מצלצל כנבל וכינור. זו שירה טהורה וזכה, שירה שמצטיינת בהוד ובאור עליון, ונאה המראה שלה שכן השכינה שורה עליה. כך יהיה באחרית הימים, שישראל ומשיח יתחרפו וישירו שירה צרופה הערבה לפני ה' יתברך.
נבוכדנצר רצה לומר שירה לפני הקב"ה, ובא מלאך וסתרו על פיו ולא נתן לו לומר שירה. למה הקב"ה לא רצה לשמוע את נבוכדנצר? אלא הקב"ה רצה לשמוע, אבל אחרי סטירה. והוא לא שר אחרי הסטירה. תהילים כל כולו זה אחרית סתירות, עלבונות, רדיפות, מרורות, צרות יסורים, או, זו שירה שמקובלת אצל הקב"ה. וכל אחד מישראל מוצא בתהילים את מה שעבר דוד המלך, בקטן אצלו, כל אחד יש לו קצת צרות והוא מוצא את עצמו שם, אבל זה כאין וכאפס לעומת מבול הצרות של דוד, רגל רביעית במרכבה, כמה רדיפות, כמה בזיונות, על מה? מה הוא עשה? מוזר הייתי לאחי, כבר בהתחלה, חשבו אותו לממזר, לא נחשב אפילו בין הבנים, ישי כשנצטרך להביא לשמואל הנביא את הבנים שואל אותו יש לך עוד בנים? ילדים? יש לך עוד משהו? אה נכון יש שמה עוד אחד בצאן. כמה יכול אדם להתבזות כל הזמן. במה הוא אשם? בחרו בו מן השמים שיהיה משיח ה', הוא אשם? הוא לא אשם, ומיד מתחיל שאול המלך לרדוף אחריו, להרגו נפש, על מה ולמה? מה הוא עשה? כן, אבל אתה נבחרת משמים, זה לא מוצא חן בעיני אלה שחושבים שהם ראויים ולא אתה. ומסלול של יסורים ארוך, וסבל עצום, כמה מרורות עבר דוד המלך.
לכן תפילותיו ותהילותיו מקובלים אצל הקב"ה.
מכאן אדם צריך להבין, שמיש סובל בזיונות ועלבונות ובפרט לכבודו של הקב"ה, תפילותיו ותהילותיו רצויים אצל הקב"ה.
היה אחד מן הגדולים שאמר למישהו שאין לו ילדים, אמר לו אתה רוצה ברכה שהיא תהיה בטוח שתתקבל? אם תראה אדם שנעלב ועולבים בו, באותה שעה אם הוא לא החזיר באותה שעה אם הוא לא החזיר חורפו דבר, תרוץ אליו תתברך ממנו. וכך היה. אז רבותי צריך לנצל גם את הדברים שנראים בעינינו גרועים ובלתי רצויים, כרצויים ביותר, שאין לך דבר שמכפר עוונות יותר מבזיונות, וזה יותר קל בהרבה, לא אצל כולם, אבל זה הרבה יותר קל מיסורי הגוף או מחלות או כל מיני דברים נוראים אחרים, כי זה לא פוגע בגוף, וזה ממרק כמו שאין שום אפשרות, גם בתשובה גדולה שתעשה לא תוכל להקיף לגמרי, ופה מוחקים לך את הכל, ובפרט שיש כאלה שהם גם פוסקים שעושים כנגדך דברים כאלה, אז כל הספרים שהם כתבו וכל המצוות שהם עשו הכל עובר אליך גם. אז מה לא טוב בעצם? טוב מאד, כמו שאמר מורי עסקה, באמרו על הגלגול של אמנון בן דוד. תשמעו בדרשות הקודמות.
אחר הצהריים בלי נדר אני אדבר על ארבעת הזמרים הפסולים שיהיו במעמד של הקבלת פני רבו של ש"ס, בושה וחרפה להם. כל אלה שיהיו שמה כתבו במפורש שאסור לשמוע את הזמרים הפסולים האלה, אבל בשביל למשוך קהל, כי הם לא מושכים קהל, אז צריכים להביא זמרים פסולים שיבואו עד לשם, כגון יניב מרחיק משיח, בני אלבז, חיים ישראלה ומידד טסה. להתראות אחר הצהריים.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.