שער הכניעה - חובות הלבבות - חלק ג פרקים ה-ו | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 26.01.2012, שעה: 13:37
נחזור בקצרה על מה שאמרנו אתמול, האופנים שקונים את מידת הכניעה, והדרך שתקל עלינו שתהיה המחשבה והרעיון תמיד זה יהיה בשבעה דברים: אחד - שנסתכל איך יצאנו מן הבלונית והדם, מן הבלאי, והדם אחרי שמתעפשים ובואש ריחם, ואחר כך ניזונים מדם הטומאה הכל על ידי עמידתנו בבטן, ואחר כך יוצאים לחלושים בגוף ובאיברים, ואז כשמרבים שנים מתחילים ימי הזקנה עד שמלאים הימים. ואמר אחד מן החכמים: "אני תמהה! ממי שעבר במעבר השתן והדם פעמיים, איך יתגאה ויגבה לבו?" כי המחשבה בזה ובדומה לו מעניין האדם מחייב את הכניעה.
שאדם יראה את אפסיותו, מצד גופו, מצד בריאתו, מצד מיתתו, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום: "השם מה האדם ותדעהו", ואמר: "אדם ילוד אישה", ואמר: "ואנוכי תולעת ולא איש", ואמר: "אף כי אנוש רימה ובן אדם תולעה". דבר שני - כשאדם חושב מהם הדברים שמגיעים אליו בעולם הזה מן הניסיונות, כמו רעב וצמא, קור וחום, חולאים פגעים דאגות, שאין לו מנוחה מהם רק במות, אדם המבין - יבין את החולשה והמיעוט של וההשגה וכמה ידו קצרה לדחות מעל נפשו את כל הניסיונות האלה,
ואז יכיר שהוא במאסר ממש, ולא יכול לזוז ממצבו, והוא צריך להיות כנוע כמו אסיר ששמו אותו בבור, שאין לו שום אפשרות ותחבולה, ללא יכולת להתיר את עצמו בלי אדוניו. כמו שכתוב: "תבוא לפניך אנקת אסיר כמו שנאמר הוציאה ממסגר נפשי". זו סיבה שניה מניסיונות הבאים על האדם.
דבר שלישי - שאדם חושב שהוא צריך לחלוף מהעולם הזה, שהמות יכול להקדים ולבוא אליו מהרה, ואז נפסקים כל המאוויים שלו וכל התקוות, והוא יעזוב את כל קנייניו לאחרים, ולא יוכל לקחת מהם מאומה צידה לדרך ולא יוכלו להועיל לו, וכשיחשוב איך יהיה מצבו בתוך הקבר, ואיך יתחלפו פניו ומראהו, ואיך הוא ירום תולעים, וכמה יהיה מעופש, וכמה מוגלה, ויחלפו כל סימני יופי הגוף, וריחו יבאש, כאילו לא רחצו אותו מעולם ולא מרקוהו, ולא היה בו ריח טוב מעולם.
כשחושב אדם על דבר זה - יכנע בנפשו וישח ולא יתגאה, ולא יגבה לבו, ולא יתנשא ולא יתגדל. כמו שאמר הנביא: "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא" ואמר: "והבל בני אדם כזב בני איש במאזניים לעלות המה מהבל יחד" אז ראינו מצד בריאתו כמה אפסיותו של האדם דל כוחו ומיתתו. וראינו איזה ייסורים יכולים לבוא על האדם בניסיונות שלא יכול לדחות אותם. ורואים מה סופו ואיך נראה ומה השאיר ומה הפסיד ומה לקח.
והדבר הרביעי - כשיעביר על לבו מה שהוא חייב בעבודת האלוקים על רוב החסד שהשם נותן לו וגודל הטוב שמעניק לו, ומצדו כמה הוא מתעלם מן המצוות השכליות והשמעיות, כמה הוא מקצר בהם, ושלא יכול לטעון שום טענות ושום אמתלאות כשיבוא יום החשבון, וכמה הוא יתחרט באותו מעמד שיהיה הגמול, ותיכנע ותישבר רוחו. כמו שאמר: "הנה בא יום בוער כתנור ומי מכלכל את יום בואו" כשיגיע היום שעתיד הקב"ה להעמיד את כולם ולתת שכר - אז יש כאלה שיקיצו לשני עפר, ויש כאלה שיהיו לדיראון עולם.
והדבר החמישי - שיחשוב בגדולת הבורא יתברך וכמה עוז גבורתו, שמשקיף על כל הנראה והנסתר ויתן אל ללבו הענין הגדול הזה, כמו שזכרו רבותינו זכרונם לברכה על הרבה מהחסידים שהיו בדורות העוברים מן המורא והגדולה שהיה להם, כמו שכתוב: "נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות", כמו שאמרו על יונתן בן עוזיאל כשהיה דורש בתורה כל עוף שהיה פורח עליו מיד היה נשרף. רואים את קדושתם, צדיקותם, יכולתם מעלתם, ועם כל זה מעלתם לא כמעלת הנביאים בלי ספק, והנביאים היה כחם נמס היו וכורעים ומשתחוים כשהיו פוגעים בפגיעת במלאכים, כמו שאמר בדניאל ויהושע והרבה כמוהם,
ואחרי זה אנחנו רואים שהמלאכים בעצמם כורעים ומשתחוים לבורא יתברך, כמו שכתוב: "וצבא השמים לך משתחוים" ואמר: "הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה", בשם הוללות, "ובהיכלו כולו אומר כבוד, ואמר זה אל זה ואמר, קדוש קדוש קדוש השם צבאות" אז מי זה האדם שיסתכל באפסיותו מכאן, מי הוא מה מדרגתו, שכל מלאכי מרום שגובה של מלאך אחד זה 75 מיליון ק"מ, {עשינו פעם את החשבון} אז מי אתה בכלל שאתה עומד מול הקב"ה ולא מחזיר טובה על מה שאתה מקבל.
ואם נראה לדעתנו מצד הברואים, כמו השמש והירח והכוכבים והגלגל והארץ וכל אשר עליה ממוצק וצמח וחי, די למי שהוא בר דעת מבין ומשכיל להתפעל ולומר: "מה גדלו מעשיך השם מאד עמקו מחשבותיך", רק "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת" ואמר: "כל הגוים כאין נגדו" מיליארדים גוים - כלום כ--- ואמר:"כל דיירי ארעא כלא חשיבין", אז אין לנו על מה להתפעל, שאלישע היה עם נערו ומחנה ארם בא עליהם, אז הוא פחד גחזי, אז אמר לו אלישע: "רבים אשר עמנו אשר עמהם!", ואז פקח את עניו והוא ראה מלאכי אלוקים רכב אש וסוסים, שעומדים להילחם את מלחמתם, אז הוא נרגע. מה שאנחנו לא רואים בעיניים.
כתוב בספרים הקדושים: שאם אדם היה רואה מה יש סביבו, ממלאכי חבלה ושדים וכל המזיקים וכו' - היה מת מפחד, ממבט אחד אם היה קולט - היה מת מפחד. שאין לך בית רובע שתשעים אחוז ממנו כולו מוקף מהסוגים האלה.
ש. מה זה "בית רובע"
הרב: גודל שטח, וכאשר יחשוב הנלבב המבין בערך המדברים, וערך המדברים, זאת אומרת: אם נסתכל בערכנו, ערך של המדברים אנחנו נקראים ערך המדבר, דומם, צומח, חי, מדבר. וערך המדברים אם אל כדור הארץ, מה ערכנו ביחס לכדור הארץ - וכדור הארץ אל גלגל הירח, וגלגל הירח אל גלגל העליון, והכל אצל גדולת הבורא יתברך - כאין, אז יכנע בנפשו וישפל לפני בוראו, כמו שאמר: "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, אדם להבל דמה, ימיו כצל עובר, כציץ השדה חסדו" כמו שמציץ הירק ירוק ואחרי זה נהיה צהוב ונובל.
דבר ששי - כשקורא בספרי הנביאים ורואה חוזק עונש הגאים והגבוהים, כמה הקב"ה מעניש אותם, אלה שמתגאים בכוחם, בחוכמתם בעושרם, ועוצם השגחתו על הענווים והשפלים, שמה דוקא נמצא הקב"ה, כמו שנאמר בעניין הגאות והגבהות: "עיני גבהות אדם שפל, ושח רום אנשים, ושח זה הרום של האנשים, ונשגב השם לבדו ביום ההוא",
ש. (לא שומעים)
הרב: מי שהוא שח הוא למעלה
ש. שמעתי שהקב"ה נמצא בכל מקום שקוראים לו, ---
הרב: [מברך] "שהכל נהיה בדברו" אתם יודעים איזה הכרזה זאת? "שהכל נהיה בדברו" זהו, מי צריך "סמינרים", מי צריך דרשות, מי צריך זה.... מי צריך בכלל? "שהכל נהיה בדברו" חתימה זהו.
ש. כשחושבים על זה זהו, נכון שזה אמיתי,
הרב: ואמר: "כי יום השם צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל". ואמר בשתי הכתות: "מעודד ענוים השם משפיל רשעים עדי ארץ" אז את הענווים הוא מעודד, ואת הרשעים זה בעלי הגאווה - הוא משפיל. "כי רם השם ושפל יראה" איך מתייחס עשיר לעניים? ואיך הקב"ה שהוא רם על כל רמים? מסתכל דוקא על מי שהם למטה למטה, זאת אומרת: על מי הממשלה היתה צריכה להסתכל? על אלה שאין להם כלום, ועל מ י היא מסתכלת? על האלפיון העליון. לכן הם לא יאריכו על ממלכתם. תזכרו את הכותרת הזאת
ואמר:"בשפלים וענוים יירשו ארץ" אז מי יירש את הארץ בסוף? הענווים. זה עוד כותרת ואמר: "יען משח השם אותי לבשר ענוים" ישעיהו הנביא אומר, שהשם משח אותו לבשר ענווים, לא גאים - ענווים, ואמר: "כי כה אמר רם ונישא שוכן עד וקדוש שמו עד רום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח", ואמר: "לפני שבר - גאון", לפני שהקב"ה שובר מישהו - קדם לזה גאון, לפעמים אדם שוכח ומתגאה, ומתגאה ומחזיק מעצמו שיוכל לעשות א' ב' ג' נגד התורה, לא על פי השם, זה תהיה סיבת השבירה שלו. לא בגלל שהוא מסוגל או כל מסוגל, בגלל שהשם ישבור אותו, יכול להיות שהוא מסוגל, אבל השם לא יצליחנו,
ואמר: "לפני שבר יגבה לב איש". מתי יבוא שבר לאדם? שיבדוק, כשאדם מקבל מכה - שיבדוק מה היה קודם, יראה אם הוא לא התגאה על מי מה מו, ואש יבין את הסיבה. בקיצור: מי שרוצה להימלט מהצרות מהבעיות מהכל - כדאי לו להשפיל את עצמו כמה שיותר, ולהיכנע כמה שיותר.
והדבר השביעי - שיראה את תהפוכות של עניני הברואים בעולם, שאין, אין מצב שאדם יכול להישאר כקבוע, כי לא לעולם חוסן, ומהירות התחלפות הממלכות והממשלות, לא בן אדם בודד, שזה "כערער בערבה", ממשלות מעצמות, יפן, יפן מעצמה שלישית בגודלה בכלכלה, בא צונמי אחד ודליפה באתר הגרעיני - ותראה כמה נזק, מאות מאות מיליארדים ברגע אחד. כולה כמה גלים של מים, זה הכול, "הייתי" כשמה כן היא. 250 אלף פסססססט טרררררררר רעידת אדמה כמה שניות טררררררררם זהו שלום. לך חפש אותם עכשיו, "המביט לארץ - ותרעד", יגע בהרים - ויעשנו" כל אירופה משותקת אין טיסות שבועות, למה הר אחד החליט לעשן,
אז כשהוא רואה כמה נעתקים אנשים מעניין לעניין ממצב למצב - כמו שכתוב: "כצאן לשאול שתו מות ירעם" יכנע ולא יתגאה במאומה מהון העולם!" אנשים חושבים כי יש להם כסף יש להם בטחון, אבל אם מודיעים להם שחלילה יש להם את המחלה - "לא יועיל הון ביום עברה", שמגיע יום "עברה", יום כעס, יום קפידא - מה יעזור הכסף? הוא מוכן לשלם אבל אין רופאים שיכולים לבצע, שום דבר לא יועיל. "ולא יבטח לבו על דבר ממנו" כמו שכתוב "אשרי הגבר אשר שם השם מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב" אלה שמסיטים אותו אל הכזב.
וכשאדם לבו יהיה מלא, בשעת הדברים האלה שיתבונן, ולא יהיה ריק מאחד מהם, יהיה תמיד נכנע ושפל עד אשר תהיה לו הכניעה טבע דבק לא ייפרד ממנו. אזי ייכנע לבבו הערל, וכאשר ידבק בכניעה - היא תרחיק ממנו את הפגיעה הכי גרועה ופגעה - שהיא הגאוה והגובה והגדולה, כשאדם הולך מחשיב ככה לעצמו וינצל באה מן החטא והמכשול.
אתם שמעתם על קאסוס קליי כן? ושמעתם על ג'וי פרייזר שמעתם? זה מתאגרפים שזכו ב"גביע העולמי", אחד כבר מת, השני בפרקינסון ככה דדדדדדדדד דדדדדדדד לראות אותו זה רחמנות, כמה מכות הם קיבלו, והכל בשביל לקבל "גביע", נו ואיפה כוחם ואיפה חוזקם עכשיו? ומה שהם קיבלו פה מכות - זה אפס ממה שמחכה להם, כשהם יהיו בעולם האמת, הם יהיו כמו השק אגרוף שהיו נותנים לו טטט טטט טטטט טטט טטט טטט --- ככה יתאגרפו עליהם,
למה? בגלל שהיו כל כך מצליחנים, הם גרמו לכל כך הרבה מפגרים בעולם, ללכת למקצוע הזה, שאנשים הרביצו אחד לשני ומרביצים עד היום וירביצו עוד, בגלל שהנם מתקנאים בהם שהם הגיעו למדרגה הזאת, אתה מבין, זאת אומרת הם "מזכי הרבים" לקבל חביט. זה לא יאומן כי יסופר, איזה מן מקצוע, במקום להיטיב - לחבל, ובאים אנשים צמאי דם, וצועקים: "תן לו!" טה טי--- ומשלמים כסף, מאות דולרים לראות דם שיהרוג אותו, אש הדא מה זה? זה אנושי?
ש. אם הם ברומא
הרב: ברומא, ברומא היה גלדיאטורים, כן, היו הולכים למלחמה שרק אחד יוצא בחיים, חרבות - רק אחד יוצא לחיים, ואז כשאחד יכול לגמור על השני - מסתכלים על הקיסר, או שהוא עושה ככה או שהוא עושה ככה {או אגודל למעלה או למטה} אם הוא רוצה נותן לו צ'אנס עושה ככה תשאיר אותו יהרגו אותו פעם הבאה, ואם עכשיו יהרגו אותו - הוא שוחט אותו לפני כולם מוחים כפיים כולם מפסוטים הולכים לאכול. ואלה שדוקרים את השוורים, מטאדורררר.
לפני כמה זמן אחד הגדולים של המטאדורים, הרגיז את השור, השור נגח אותו עם הקרן והוציא לו את העין דרך הראש, והוציא לו את העין דרך הראש ככה טסססס, ובתקופה האחרונה השוורים קיבלו כורעה והם קופצים לקהל, עוברים את כל הגדר והכל, אפילו הפילים נהיו תוקפנים, העולם כבר משתגע.
אז כאשר ידבק בכניעה - תרחיק ממנו כל פגעי הגאווה והגדולה, וינצל בה מן החטא והמכשול, כמו שנאמר: "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו", צריך לירוא את השם, להתבייש מלפני השם, ואמרו חכמינו זכרונם לברכה: "הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה; - דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון". אז אומרים לנו שלושה דברים, חוזרים עליהם עוד פעם: "מאין באת? מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך? למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה". למה צריך להגיד את זה פעמיים? כנגד הגוף והנשמה. שניהם יצטרכו לעמוד לדין, אין בושת!
אבל המנהגים שראוי לנהוג בהם בעל הכניעה, מהם המנהגים שראוי בעל הכניעה להתנהג בהם? הראשון: זה לדעת את האלוקים ומדותיו הטובות, להכיר ולדעת את המידות הטובות של הקב"ה, והיתרון אשר נתן לאדם על שאר בעלי החיים, כמו שכתוב: "תמשילהו במעשי ידיך" הקב"ה נתן לאדם ממשלה על כל הברואים, ולא רק על כל הברואים אלא גם על צבא השמים, וכל העולמות תלויים בבחירתו של האדם, האדם הכי פשוט הכי קטן - יכול להניע את כל מרחבי היקום. אדם.
ש. גם גוי
הרב: אפילו גוי, יכול לעורר או רחמים או כעס בעולם, לא כמו יהודי כמובן, כאשר יכיר את גודל עצמות הבורא ורוממות גבורתו וחכמתו העליונה, ייכנע לו וישפל לפניו, וילמד ממה שצוה החכם: "אל תתהדר לפני מלך", כשאתה עושה עבודתך לפני מלך, אל תתהדר, כמו שדוד המלך היה מפזז ומכרכר כמו שהכהן הגדול נדרש להרים את הדשן בידיים, שלא יתהדר לפני מלך, אפילו שאתה בדרגה הכי גבוהה בעולם באנושות, ברגעים הכי גדולים בבריאה, כשאתה מכהן בכהונה גדולה לזכות את ישראל ולהצילם, נכנס "לפני ולפנים" ביום הכיפורים,
שזה שיא השיאים להיכנס לקודש הקודשים - מן העבודות של אותו יום, חוץ מכל הטבילות וההסתפקות והכל והכל והכל ובגדי שמונה! שמונה - אתה תרים את כל הדשן ממה שנשאר מכל הקורבנות ביד, ביד. עשיתם פעם שיחים? נשאר שמה כל מה שנשאר? תרים את זה ביד בקשה, ביד תרים, אל תתהדר לפני מלך. כל שכן לפני מלך מלכי המלכים ואדוני האדונים יתעלה מדמות ומהמשל, שאין להידמות ולהימשל בכלל ביחס למלך. כמו שאמרה חנה: "אין קדוש כהשם כי אין בלתך".
אז זה דבר אחד שאנחנו צריכים להתבונן ולנהוג לזכור ולדעת את ה אלוקים, מידותיו הטובות, והיתרונות שנתן לו לנו בייחס לשאר בעלי החיים בעולם. ועם כל היותנו מה שתיארנו קודם שבאנו מהבלונית והדם ומהבאוש והכל והכל ושנמות וזה--- וזה - ואחרי כל זה שם אותנו הקב"ה לעלה ולעלה מכל הברואים.
תמיד היו סרטים של "בן המלך והעני", וכל מיני סרטים כאלה שהיו מראים שלאדם הכי פחות יש לו סיכוי להיות משהו - הופך להיות השיאים של השיאים, ובסרטים האלה סוחטים את הדמעות של הציבור שמסתכל. וכמו שרואים מסכן נאבעך, שפתאום הופך להיות פססססססססט זה סוחט דמעות, וכשרואים אחד כזה שהופך להיות אובמבה פססססססססט העולם בוכים, ובמבה נהיה נשיא של המדינה למעלה למעלה, לא חשוב שהוא מאכזב כן, אבל על הסרט, זה סרט, להגיע מלמטה למטה למטה ולהגיע לשיא השיאים של הגויים, זה סוחט דמעות,
ש. ---
הרב: הבנת או לא הבנת? כל מילה אתה מבין,
ש---
הרב: מה עצבן אותך?
ש. אז זהו ארבע שנים לא כעסתי עד שאמרו לי כועס יכול לשבור כלים ---
הרב: כאילו עובד עבודה זרה,
ש. אז עכשיו אני עמדתי בתור בטאבו, רשמתי את השם שלי--- הגעתי והיה שם איזה עבדאי אחד, נכנסנו לחדר כולם ואני הייתי מס' 56 --- ו-60 לעבדאי, אז הפקיד אמר לכולם לצאת, אז העבדאי פונה ואומר לי: "איך הגעת אתה?", אמרתי: "אני רשום פה", ועכשיו הוא ניכנס לסרטים כאילו הוא בהלם שאני עם כיפה, אז הוא אומר לי: "לא! האיש הזה 61 ייכנס לפניך, אתה לא קובע!" --- עכשיו כל הגוף שלי נהיה חם, עכשיו לא כעסתי או צעקתי,
הרב: רק חם
ש. ואמרתי לו, אמרתי לו: "אתה לא קובע שום דבר, מי אתה שקובע, למה אתה מדבר אתי בכלל?"
הרב: היתה אומר לו: "כל הכוחות בטלים אצל כוחו של הקב"ה",
ש. לא צעקתי או משהו, רק פרצוף לא נחמד, רק מידי פעם באתי אליו ואמרתי: מי אתה בכלל שתפנה אלי כאילו?", ---
הרב: "הדרת חרדים",
ש. כן אבל אני לא נראה כל כך חרדי,
הרב: לא עם הזקן שלך אתה ודאי נראה,
ש. --- אם הייתי חילוני הייתי הגוף שלי היה חם
הרב: היית רב איתו
ש. הייתי בשמחה בשמחה רבה הייתי---
הרב: אבל הוא עבדאי אמרת?
ש. אני לא רואה, הגוף שלי חם אז מה אם הוא עבדאי? אז מה כל---
הרב: אז מה בסוף 61 נכנס?
ש. לא בסוף אני נכנסתי והכל, הכל בעדינות, אמרתי: "אתה לא קובע!" ---זה ברור שאני נכנס,
הרב: והתקרר לך הגוף?
ש. אחרי זה, אחרי זה הצטערתי, אמרתי: "היה לי ניסיון הייתי צריך להגיד לו"....
הרב: אתה השתדלת להבליג?
ש. מבחינה חיצונית הייתי בשיא העצבים, הגוף חם...... כועס..... רק הייתי אומר לו ככה בפרצוף כזה .... "אתה לא קובע שום דבר!", אבל לא בעצבים אות תנועות ככה, שום דבר, מתקרב אליו ככה וחוזר עוד פעם,
הרב: כאילו מאיים
ש. לא מאיים,
הרב: מפחיד
ש. לא אומר לו "הוא לא קובע",
הרב: אז בשביל מה התקרבת?
ש. לא רוצה לצעוק ליד אנשים
הרב: אה, צנוע
ש. אבל לא שאמרתי כן לא , הייתי---
הרב: הייתה יכול לעשות את זה יותר יפה,
ש. יכולתי להגיד : "אחי נשמה"---
הרב: לא בלי אחי ובלי נשמה,, הייתה מחייך לו רק, ואומר לו - נראה, זה בדיוק מה שרצית להשיג לא?
ש. כן
הרב: נראה, זה מה שרצית לא? אפשר לעשות את עם חיוך,
ש. ראית אותו הרב, לא צעקתי ולא
הרב: אבל אתה מתחרט על זה שהיית חם,
ש. הייתי בדיכאון התבאסתי כלח היום ,הייתי מחייך אליו--- וגם היה לי מלא זמן מה אכפת לי, הייתי בסרטים
הרב: זאת אומרת: בפעם הבאה קורה לך מקרה כזה אתה אומר לא 61 גם 62
ש. ---
הרב: נתנו לך ניסיון בשביל שתצטער ואז ממילא זה יכפר לך על כל הכעסים שהיו לך, היום אתה סוף סוף מבין כמה זה מגונה לכעוס, יופי.
עכשיו. הדבר השני: לדעת חיובי התורה והשכל, ולקרוא בספר תורת האלוקים ולעמוד על החכמה המושכלת והמקובלת,וללמוד ממנה תנאי הכניעה ומקומות הנהגתה. אז מה המנהגים המקובלים לבעל הכניעה? זה שילמד חיובי התורה והשכל, יש דברים שאתה צריך מהתורה, ויש דברים שהשכל מחייב, לא צריך תורה בשביל זה דברים שהם פשוטים. והאדם צריך לקרוא בתורה האלוקים, ולעמוד על החכמה המושכלת, והכתובה והמקובלת. זה המצוות השכליות, והמצוות השמעיות ששמענו בהר סיני, והמקובלת שקיבלנו איש מפי איש, וללמוד ממנה את תנאי הכניעה, והמקומות של ההנהגה שבה.
זאת אומרת: יש מקומות שאנחנו לא נצטרך להתנהג בכניעה, נצטרך להתנהג בגאווה, מקומות בודדים כגון: "ויגבה לבו בדרכי השם" יש מקומות שאתה לא צריך להכפיף את עצמך, נגיד יש מקומות שמזלזלים בך שאתה עושה מצוות – אדרבא! אתה צריך לרומם את עצמך, להראות לעיני כל שאתה לא בוש.
אני כשנמצא בחוץ לארץ, הולך לבית כנסת עם טלית ותפילין ברחוב של הגויים, לפעמים יש מקומות שאומרים לי "לא לא נוהגים פה ולא זה..." תהיו בריאים והולך, יש לי הזדמנות לפרסם את האלוקות בכל מקום למה שאני לא אעשה את זה?
ש. בצרפת---
הרב: גם בצרפת הלכתי ככה לבית כנסת
ש. ---
הרב: ויש אנשי חמס שמה במקום שהייתי והלכתי שם.
ש. מקום שיש סכנה
הרב: אבל אני חושב שלהם יש סכנה,
ש. ---
הרב: בסדר אתה תלך עם הכובע הזה ואני אלך עם התפילין שלי, כל אחד והכובע שלו, למה הם יכולים ללכת עם זקן ואנחנו לא? אני אשם שאין להם תפילין?
והשלישי: רוחב הלב ! אתמול ראיתי שיש איזה סרטון שעשו עכשיו שצוחקים על הישראלים, הסעודים עשו סרטון שצוחקים על הישראלים, שכאילו אוקס אומר שזה מהסייבר שמפיל את כל האתרים בישראל ומגלגל את כל האשראים וכו', עשו סרטון של אחד ירקן שמסתלבט על כל העולם, יושב על העגבניות והפרות, מוכר ובים בנה ובנה עושה ככה וככה ומפיל אתרים לישראלים, ומראים שמה את "נאס"א" ומראים שם מטוסים, ואת כל החכמות ואת כל העולם ואת הדברים, והוא עם הירקות עושה ככה ומפיל את העולם. ככה צוחקים ו..... ובין הדברים שמו בסרטון גם קטע מההרצאה שלי, בסעודיה, אתה משתגע, שלחתי לכם את זה לכמה חבר'ה שלחתי, תעבירו את זה תעבירו זה משהו מעלף. מול המטוסים של ארצות הברית גם מהמאיימים של העולם זה ....... {הרב}
והשלישי: רוחב הלב וסבלות מה שישנא מן הדברים ומן המעשים לשם הבורא יתברך. צריך אצלנו שיהיה לנו להתבונן כמה רוחב לב, וכמה אנחנו צריכים לקבל כל דבר ומעשה ולסבול אותו אפילו שהוא נגד הטבע שלנו, מן הדברים ומן המעשים שאנחנו צריכים לעשות - לכבוד הבורא, לטובת הבורא.
כמו שאמר: "אם גמלתי שולמי רע ואחלצה צוררי ריקם", "שולמי" זה שלום, המפרשים אומרים: כלומר לא גמלתי רע --- אבל באמת אין בזה שום סבלנות לטבע, אז יש כאלה שמפרשים כך, צריך לומר שהכוונה על סוף הפסוק "ואחלצה צוררי ריקם", הכוונה ואחלצה בנחותה כלומר: בנפול אויבי המצר לי הייתי חולץ אותו ריקם פירוש: מניחו מידי שלם וריק מכל נזק, אבל הפירוש הנראה יותר: זה "אם גמלתי שולמי רע" זה מי ששילם לי רע - לא גמלתי לו רע תחת מה שהוא עשה לי.
זאת אומרת: אדם צריך לסבול הפך טבעו, לכבדו הבורא יתברך, וכך היה אומר דוד המלך: "אם גמלתי שולמי רע" וככה באמת הוא התנהג, ששאול חיפש להרוג אותו - והוא לא החזיר לו תשלום על מה שעזה לו, היה יכול להרוג אותו ולהתפטר מן הבעיה, אדרבא, הוא הוכיח לו שהוא לא רודף אותו וחתך לו כנף מעילו, להראות הייתי לידך ויכולתי להרוג אותך ולא עשיתי זאת.
ואמר: "אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו", אל תאמר. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: "הנעלבים - ואינם עולבים, שומעים חרפתם - ואינם משיבים, עושים מאהבה - ושמחים ביסורים". למרות שהם עושים באהבה להשם יתברך גם אם יביא עליהם יסורים - אין להם טענות, שמחים. זה אתה נותן למישהו מתנה - הוא מצליף לך סתירה, אתה אומר: "תודה רבה, דנקשן, שדקישן!". עליהם הכתוב אומר: "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". האלש"ך הקדוש פירש שכוונת הדמיון במי ששותק ומחרפים אותו - זה לגבורת השמש, על פי המאמר שקטרגה הירח ואמרה "אי אפשר לשני מלכים להתכתר בכתר אחד", והשמש שמעה ושתקה. המאמר הזה הוא נפלא מאוד, כתוב שהירח אמר שאין שני מלכים יכולים להתכתר בכתר אחד,
מה אמר לה הקב"ה? "לכי ומעטי עצמך!, את צודקת אי אפשר שניים יהיו אותו גודל מאירים שווה בשווה", שניים בכתר אחד? כתר נותנים רק לאחד, אי אפשר שניים בכתר אחד, אז הוא אמר לה: "לכי ומעטי עצמך", ונתן לה פיצוי כוכבים שישלימו את אורה, אין שני מלכים יכולים להתכתר בכתר אחד, זה הלשון הנכון, אין שני מלכים יכולים להתכתר בכתר אחד.
יום אחד ראיתי מהחיד"א פירוש מדהים, פירוש מדהים, מדהים, מזה קדושתם של צדיקים, מה זה הבנתם זה לא יאומן!.
פעם היה עובד אחד ב"שופר" שלא נפקדה אשתו שנים הרבה, ואני הכרתי את הטיפוס, ופעם יצא לי לראות את אשתו, ויום אחד הוא אמר לי: "מה אני עושה שנים שנים שנים אנחנו מנסים כל מיני טיפולים וזה ואין שום דבר", אמרתי לו: "תגיד לי: אשתך היא קצת שולטת ככה אתה קצת יותר כנוע ממנה וזה..... ככה היא נותנת את הטון נכון?" – "לא, לא תראה תראה" אמרתי לו: "מה זה הבנתי היא נותנת את הטון", אם הוא מתנצל היא כבר הרגילה אותו. אז אמרתי לו: "תשמע, תגיד לה שחודש ימים היא לא תגיד לך כלום, לא תצווה אותך כלום לא תפקד עליך לא שום דבר, תשמע לך בכל מכל כל ובעזרת השם תזכו לזרע חי וקיים".
ש. שהוא יהיה הגבר
הרב: אייווה אייווה אייוה
ש. לא לא יש עניין,
הרב: כן, אז הוא אומר לי: "מה זה קשור?" אז אמרתי לו שמרן החיד"א מביא את המאמר הזה והוא אומר ככה: שהלבנה קטרגה ואמרה: "שאין שני מלכים יכולים להשתמש – תשמיש - בעניין תשמיש, לא יכולים להשתמש בכתר אחד, מישהו צריך להיות........" אז לכן אמר לה הקב"ה: "לכי מעטי עצמך!" ואז היא זכתה לכוכבים, באותו חודש היא נפקדה.
אז זה כמו "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", כשהשמש שמעה את עלבונה ושתקה, וזה נקרא אצל חכמים זכרונם לברכה "המעביר על מידותיו", המידות שלו כמו שאצלך חם פתאום, העברת, מה העברת? 61 לאחורה ונכנסת, וזה נקרא המעביר על מידותיו.
כתוב שהיה תענית ולא ירדו גשמים אז עשו תענית, והעבירו לפני התיבה את כל גדולי ישראל, ולא ירדו גשמים, אז העבירו את רבי אליעזר הגדול לפני התיבה והתפלל ולא נענה, והעבירו תלמידו רבי עקיבא ומיד ירדו גשמים. אז אמרו: "איך זה הרב והתלמיד? מה, התלמיד גדול מן הרב?" אמרו: "לא, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה לא מעביר על מידותיו",
ונשאלת השאלה: זה רבי אליעזר הגדול לא היה מעביר על מידותיו איך יכול להיות? מלאך אלוקים!, אלא רבי אליעזר נולד בבית טוב, שהמידות הטובות טבועות בו, אז הוא לא מעביר על מידותיו, הוא לא מתחמם הוא לא כועס הוא לא כלום, אז הוא לא מעביר על מידותיו. אבל רבי עקיבא היה עם הארץ, שבהתחלה היה אומר: "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו נשיכת חמור!", והוא למד להעביר על מידותיו האלה, והוא כבש את יצרו, אז היה לו מעלה של "מעביר על מידותיו", לא שמידותיו הם תרומיות לבד, הוא היה מעביר על מידותיו, אז לכן השם העביר מידה כנגד מידה את גזרתו.
השם גזר שלא יהיה גשמים, אז הוא לא יזוז מזה כי הוא גזר בדין, אבל השם שילם "מידה כנגד מידה", אם אתה מעביר על מידותיך - גם אני יעביר על מידותיי, אז לכן רק מי שעלה לתיבה ומעביר על מידותיו - יכול היה להיענות. זה הכוח של "מעביר על מידותיו", כל המעביר על מידותיו - מעבירים לו על כל עוונותיו"!אז זה שווה או לא שווה? שווה או לא שווה? אז אדם ברגע כזה של עצבים, אם הוא לא מתחמם ואם הוא רק מחייך - פססססססססססס.
ש. ---
הרב: אנחנו בדרך, אנחנו בדרך. סיפרתי לכם, אלה שהיו בשיעור הראשון, שיש פה בשכונה יהודי, שיש לו כח בידיים חבל על הזמן, כשהיינו עובדים ב"דמשק אליעזר", היה ספרים של תל-אביב של טלפונים העבים האלה כן, הוא היה לוקח את הספר ככה, כרכה מחזיק ככה תופס חזק - וקורע אותו ככה, לא ככה ככה, יש לו פה יד אתה נוגע לו פה פה {בזרוע} אם תעשה פה שריר בירך - זה קטן עליו, חזק בחור חזק. ולמדנו ב"שער הבטחון" כל מיני דברים, ואמרנו "איזה הוא גיבור הכובש את יצרו" זה לא גיבור {מבחינת כח} זה חלש, גיבור - זה מישהו מרגיז אותך, אתה שולט על עצמך ובפרט שאתה יודע שאתה יכול עם נגרה אחת להוריד אותו, זה גיבור. לא לבטא את כוחך - זה לא גיבור, זה לא גיבור, "גיבור?" - זה מי ש"כובש את יצרו!", דיברנו הרחבנו ונתנו דוגמאות.
בקיצור הוא יצא למחרת הוא בא מספר לנו אומר לנו: "תשמעו איזה "קטע" היה לי אתמול". הוא נסע בכביש, כביש שבשני הצדדים יש מכוניות, וזה היה חד סתרי, ופתאום נתקע לו האוטו, מנסה להניע סטרטר לא מניע, אז הוא מנסה ופתאום שומע צפצופים, פיפ פיפ פיפ! פיפ פיפ פיפ !! אז הוא מסמן ככה רגע והוא מנסה, פתאום קופץ לו אחד כזה צפלון מהשכונה אני לא רוצה להגיד מאיפה, קופץ לו ככה, וואלק מה אתה עושה!!! עושה לו ככה עם הידיים לתוך הפנים, עכשיו הראש שלו אוטומטית אינסטינקטיבית הוא אומר: אם אני לא עכשיו אחרי השיעור של בטחון - אני יוצא החוצה אני תופס לו את הראש ככה ועושה לו ככה וזהו, שם אותו בסל. ואומר: "אמרתי לו: "סליחה! סליחה סליחה", יצאתי ודחפתי את האוטו. הוא אומר: "זה היה ניסיון חבל על הזמן!", זה לא פשוט. לא פשוט בכלל, בכלל לא פשוט.
ובכן והרביעי: עשות הטוב לבני אדם, מה המנהגים שאדם צריך לנהוג בכניעה? עשות הטוב לבני אדם, ודבר טוב בהם, ודבר על בני אדם שבחים, ולדון אותם לזכות, כמובן אלה שראויים לדבר עליהם לזכות, על רשעים לא מלמדים זכות, על רשעים לא מלמדים זכות, מלמדים חובה, מי שידועים כרשעים מפורסמים - מלמדים עליהם חובה, אסור ללמד עליהם זכות, מי שמלמד עליהם זכות חוטא ומחטיא, מטעה את הבריות.
אז צריך לעשות טוב לבני אדם, זה מהנהגות הכניעה: לעשות טוב לבני אדם, לדבר טוב בהם, לדון אותם לזכות, לא לספר בגנותם, ושימחל להם על מה שידברו בו ויספרו בגנותו, וגם אם אינם ראוים לכך. כמו שאמר שלמה המלך: "גם במדעך מלך אל תקלל", לומר אפילו במקום שאין שום אדם שומע - אל תספר בגנות אדם כי זה פגם לנשמה שלך, כי עוף השמים יוליך את הקול, זאת אומרת: הנשמה היא מוליכה את הקול. ואמר: "פיך שלחת ברעה - ולשונך תצמיד מרמה, תשב באחיך תדבר - בבן אמך תתן דופי" זה מי שמספר גנות על חברו, אף על פי שאחר סיפר בגנותו.
זאת אומרת: זה המידה הלא טובה. אז מי שיש בו כניעה - נהגות שלו יהיו כאלה, איך נדע אם הוא כנוע? נראה איך הוא מדבר על אנשים, מה הוא אומר? איך הוא דן האם הוא מספר בגנותם או לא? זה צריך לדעת, אבל צריך לדעת גם לחלק בין רשעים לבין צדיקים. ובינוניים - שאנחנו לא יכולים להכריע אם הם צדיקים או לא, צריך לדון לכף זכות, אבל אם יש הכרעה שהם רשעים מבוארת - אין מלמדים עליהם זכות. הפוך מביאים דוגמה מהם לשלילה. כמו שכתוב: "לץ תכה ופתי ערים", כדי ללמד את הפתי צריך להביא דוגמאות
ש. ---
הרב: מהרשעים. ואף על פי שאינם ראויים לכך, ככה הוא אומר , לא הוא אומר שלא לספר בגנותו אם אינו ראוי לכך. יש לזה הרבה מה להרחיב, אני לא רוצה להתקע יותר מידי, אבל בעיקרון "איש לפי מהללו" מה שאדם מהלל בפיו - מזה אני יודע מי הוא, אם הוא מהלל את הרשעים - את הזמרים הפסולים וכו' ומלמד עליהם זכות - הוא רשע מרושע! נקודה. אם הוא מהלל את הצדיקים היראים מהכל - סוכר. גם רשע אם מהלל צדיקים אומר על הזה.... זה נפש טובה והוא יחזור בתשובה.
אז זאת אומרת: מדרכי הכניעה זה לעשות טוב לבני אדם, לדבר טוב בהם ולדון אותם לזכות. ולא לספר בגנותם, אם חל בם שידברו בגנותו ואינם ראויים לכך אפילו - כמו שכתוב מה שאמר, אז מזה רואים שאדם הוא כנוע.
דבר נוסף: וממחילת הדבור הרע והגנוי מה שאמר הכתוב: "ותדבר מרים ואהרן במשה", ומה אמר הכתוב? "והאיש משה ענו מאד", ובמה הוא עניו? שמחל להם. משה היה מלאך האלוקים, משה יודע בערכו ויודע מה מעלתו ביחס לאחיו וביחס לאחותו, שהם גם היו נביאים, אבל הוא ידע שהם צריכים הכנה לפני נבואה, והוא לא צריך הכנה, בכל רגע השם יכל לדבר אליו משמע שהוא היה טהור ונקי וקדוש בכל נקודת זמן. "עמדו ושמעה מה ידבר השם", עכשיו הרגע, מה הבעיה?
ובאה אחותו למרות שהיא גדולה ממנו, ומדברת אתו על אישה כושית וכו', ואיך הוא עושה, ואיך הוא פרש מאשתו וזה.... היא אומרת לטובה, אשתו דיברה אתה אז נודע לה, שהוא לא אתה ושהוא כבר פרש ממנה וכו', אז היא חסה וחמלה על אשתו, כאילו זה לא דרך ראויה ככה לעשות, ואמרה כמה מילים כן, לאחיה הגדול ממנו גם, יש להם אח קטן שני אחים מדברים, מה עושים? "שלום בית" מה שנקרא, והוא מחל להם, לא הקפיד כלום, שום דבר, זה נקרא "והאיש עניו מאוד" על מה הוא עניו מאוד? שמחל להם.
ומזה מה שאמר החכם: "גם לכל הדברים אשר ידברו, אל תתן לבך" כאילו אל תחוש ואל תשים לב, מדברים עליך אנשים וכו' וכו', דיברו אז מה? יש אנשים שלוקחים את זה כל כך קשה, "איך הוא אומר עלי כזה דבר? איך....?" וכל היום מסתובבים עם זה ופה ושם, ראית איזה בן אדם, תתתתתתת. ולא מניח לו על שום דבר כי אמרו עליו איזה ביקורת או משהו. אם אמרו עליך דבר שקר - תצחק, אם אמרו עליך דבר אמת - תתעורר. כמו שלמדנו. אם מכבדים אותך - תשפיל את עצמך כי השם יודע באמת לא מה שאומרים עליך, זה כשמכבדים אותך. אם אומרים עליך גנות - אז תשמח שהקב"ה שלח לך מישהו שיזכיר לך מי אתה.
ש. אבל אדם לא מרגיש נוח
הרב: לא מרגיש נוח נכון?
ש. האדם לא שלם עם זה---
הרב: אתה יודע פעם הלכו אצל הרבנים הגדולים זה לא אחד זה כל מי שהלכו, ואומרים שאומרים בשמם שאומרים ככה וככה, והוציאו מכתב שזה לא נכון, אז הם לא נותנים מכתב, אפילו שאומרים שקרים בשמם, רק אם זה פרשיות שהם--- אומרים אם היינו צריכים להוציא מכתב אז מהבוקר עד הערב להוציא מכתבים להכחיש רק מה שמשתמשים בשם שלהם, מהבוקר עד הערב רק לשבת לכתוב מכתבים להכחיש את מה שאומרים בשמם,
ש. ---
הרב: מה לעשות, זה ההבנה שלך וזה ההבנה שלהם, זה ההבדל.
![מיקס קליפים [2023]](/storage/thumb/videos/V017157_150.jpg)
![מיקס קליפים [2020] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V016615_150.jpg)
![חוזרים בעבר - מיקס - חלק 2 [3:30 שעות!]](/storage/thumb/videos/V015619_150.jpg)
![מיקס קליפים [2022] 3 שעות!](/storage/thumb/videos/V015525_150.jpg)
![מיקס קליפים [2021] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V014960_150.jpg)
![מיקס קליפים [2021]](/storage/thumb/videos/V014491_150.jpg)
![הכל יודוך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015560_150.jpg)
![ושמחת בימיך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015558_150.jpg)
![מחרוזת שירי קפ"ז | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V014860_150.jpg)
![[שיר] נאד נפוח • ביצוע: הרב אמנון יצחק](/storage/thumb/videos/V014415_150.jpg)
