עומק הדין | הרב אמנון יצחק שליט"א (קלטת טייפ מס' 50)

קלטת אודיו מס' 50 - עומק הדין

מה זה טוב ומה זה רע

מקטע 1 : (09:07)

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח, הנושא שאנחנו נדבר עליו עמוק מאד, אנחנו נדבר בעומק הדין, איך הקב"ה דן את האדם, אנחנו לא נגיע עד תכלית דברים ודאי, אנחנו רק נציץ הצצה קטנה להבין מה זה נקרא עומק הדין, הגמרא אומרת בפסחים דף נד. תנו רבנן שבעה דברים מכוסים מבני אדם ואחד מהם עומק הדין, אין האדם יודע עד היכן עומק דינו של הקב"ה, הפסוק אומר היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם, אני ה' חוקר לב בוחן כליות, פסוקים מוכרים, מה זה אומר? כדי שאנחנו נוכל להשיג קצת מושגים בעומק הדין שהוא מכוסה ונעלם מעיני בני אדם צריכים להבין קודם כל את אופני החקירה והדרישה שבהם האדם נחקר ונדרש ועי"ז מתגלות העמוקות והנסתרות אשר בשבילם האדם נידון, הבחינה הראשונה שנבחן היא הבנת המעשים, כתוב המבין אל כל מעשיהם, הקב"ה מבין אל כל מעשיהם של בני אדם, זה מעלה? הקב"ה מבין את כל המעשים? לנו נדמה שגם אנחנו מבינים את כל המעשים, למה הוא עשה כך ולמה הוא ענה לנו כך נראה לנו שגם אנחנו מבינים טוב מאוד, אבל האמת היא שבעצם אין אנחנו יודעים את הדברים לאמיתם והטוב והרע משמשים אצלנו בערבוביה, וכל מה שאנחנו מבינים בטוב וכל מה שאנחנו מבינים ברע זה רק ממכלול הידיעות שקנינו בעל כרחו או ברצוננו במשך החיים חיותינו, אם אדם חי בסביבה ששמה יש חיים של עברינות, טוב ורע אצלו זה לא כמו בחברה ששומרת חוק ומשפט, אצלו אחד שלא עושה מה שלפי דעתו צריך לעשות צריך להוריד אותו, הוא מפריע לבריאה, בחברה אחרת לא נוגעים באותו אדם, מגישים אותו למשפט, כל חברה יש לה את הראיה שלה לטוב ורע, אבל מה זה טוב באמת ומה זה רע באמת אנחנו לא יודעים, יש לנו מושגים כלליים, אבל הבעיה היא שדברים לא מתחילים בעצם במה שאנחנו רואים, זה הסוף איפה השורש איפה זה מתחיל, ,לעולם אדם לא יוכל לדעת מה זה טוב ורע ותשמעו את הלשון של הסבא מסלבודקה מה הוא אומר, אפילו אחרי שאדם זוכה להכנס בהיכל המחשבה פנימה, אדם מסוגל להכנס נגיד פנימה להיכל של המחשבה והוא מתבונן ומתעמק בעמקי חקר נפשו מקשיר להתיר את הקשרים והסבכים, בא לידי חשבון נפש, ביקורת על המעשים, חיפוש הדרכים, אין בכוחו להתבונן מעל לגבולי מושגיו, להשתחרר מהמועקות אשר בהם הוא נתון, אם הוא סגר הערכותיו והשקפותיו לא נשתנו ולא נתחלפו, כי הם הם החומר למחשבותיו ולהגיונותיו, כל פעם אתה בודק דברים לפי אותם נתונים שקיימים אצלך, לכן תמיד תגיע לאותם מסקנות, כי מה שמונח אצלך בקופסא זה מה שאתה מערבב כל פעם מחדש ומסיק מסקנה איזה מסקנה תצא, אותם נתונים אותם תוצאות, ואם אלו לא ישתנו שינוי עיקרי ויסודי והמושגים בטוב ורע לא נתעמקו הערכותיו והשקפותיו לא קבלו צורה יותר בהירה, אז החכמה והגדלות מאין תמצא, והרוממות והעליה מאין תוצר, זה לשון הסבא מסלבודקא זצוק"ל, אז מה צריך לעשות? חייב הוא להחליף את כל המושגים והערכות אשר כבר הכו שורשים עמוקים בלבו, להשיג מושגים יותר קרובים אל האמת בטוב ורע, הערכות עמוקות, השקפות נכונות וכל זה רק ע"י התבוננות עמוקה בדברי חכמים זצ"ל קדושים כי אחרי העיון והיגיעה הרבה בדבריהם הקדושים מתגלים לנו אוצרות של חכמה, גנזי נסתרות, חדושים נסתרים שלא שערנום מקודם, אופקים שקודם ראינו שם אור שמש וזוהרי טוהר מתברר לנו שהם שקועים בצל ובענין ולא זרחה עליהם השמש מעולם, ובאותה מידה שהמושגים אצלנו יתבארו ויזדככו נכיר שהמחיצה בין טוב לרע מתקטנת ומתקצרת ואין בינם בין הטוב לרע אלא כחוט השערה וקשה לצמצם קשה לכוון לסמן את הגבולים בקוים ישרים, הרע נכנס בתוך תחומי הטוב הטוב נבלע בתוך תחומי הרע ובשביל זה השיבוש מצוי ועלול הוא האדם לטעות ולהשתבש נדמה לו שלפניו טוב נועד ובאמת כבר חלף ועבר את חוט השערה והוא בתוך הרע ממש, כבוד הרב שולביץ דיבר קודם אדם מסוגל לטעות, אני אתן לכם בעז"ה יתברך כמה דוגמאות שאני בטוח שאתם תפתחו עיניים נדהמות ולא תאמינו למשמע אזניכם,

פעמים שהנגזל גרוע מהגוזל

מקטע 2 : (05:16)

אבל זה הקריטריונים שעל פיהם דן הקב"ה אותנו, הפסוק אומר קץ כל בשר בא לפני, דור המבול הקב"ה אומר די, קץ כל בשר בא לפני, הקב"ה הולך להחריב את כל העולם, אומר המדרש בראשית רבא, אלו רבים על אלו, ואלו רבים על אלו, אלו רבים על אלו בחימוס ממון ואלו רבים על אלו בחימוס דברים, דור המבול, חמס, גזל, טוב, יש גזלנים ויש חמסנים שהם ימותו, הנגזלים מאשימים, אחד גזלן, תביא לו מבול, אחד נגזל, מה השם? גם הוא ישטף במבול, למה? לא אלה רבים על אלו בחימוס ממון אלה גזלנים בממון, לקחו ממון של הזולת, אבל אלו הנגזלים שנגזלו בממון הם רבים על אלו בחימוס דברים, מה הם עשו? הם צעקו לשמים, הם צעקו הם צעקו, הוא גזל אותי, הם צעקו, אבל הם צעקו יותר ממה שראוי לצעוק, מי שצועק אפי' שגזלו אותו וחמסו אותו וכואב לו ונשאר עני, מותר לו לצעוק אבל לא יותר ממה שמותר, יותר ממה שמותר, אתה כמו הגזלן ממש, איזה מרידה אני יודע כמה לצעוק, מאיפה אני יודע כמה לצעוק, אני אתן לכם דוגמא, שני ילדים בחדר אחד קטן ואחד גדול פתאום שומעים ההורים את הילד הקטן צועק אי אי אי אמא ואבא עוזבים הכל נכנסים לחדר מה קרה? ישר הילד הגדול חלה ט טי, משכיבים אותו והוא רוצה להסביר רגע רגע, פח עוד פעם, מה קרה? הילד הגדול קלט את הילד הקטן, עכשיו הקטן לא יכול להרביץ לגדול, מה הוא עשה אמר לו אני לא יכול להתעסק איתך, אבל אני אדאג שאבא ואמא יבואו אליך עכשיו והוא צעק אך, חשבו מי יודע מה עשה לו, מה עשה לו? חנק אותו בטח, סך הכל צביטה, הוא צעק יותר, מה עשה? זה נתן לו צביטה וזה נתן לו בוקסים, איך? עם הצעקות, אז מי יותר גרוע, זה שהוכה יותר גרוע מהמכה למה הוא היכה אותו שבעתיים, אז בדור המבול היו נגזלים אבל הם צעקו, הם צעקו, הקב"ה אמר תקשיבו טוב, נחתם גזר דין של כליה שימחו מתחת השמים כולם, מפני שגם בהרמת קולו של הנגזל בצעקתו היתירה הוא גזל וחמס, שניהם חטאו, ושניהם נענשו באותו עונש מר, והתורה אומרת כי מלאה הארץ חמס, מלאה, כולם חומסים, אלה בממון ואלה בדברים, בצעקות, הרי לנו ציור של העברת הגבול מטוב לרע, מותר לכם לצעוק, אבל עם גבול, טיפה יותר אתה מרים את הקול אתה כבר ברא , בהרמת קול וצעקה יתירה נהפך הנגזל והנדכה לגזלן וחמסן של דור המבול, גם היום אחד שיצעק יותר ממה שצריך האדם הזה הוא גזלן וחמסן מדור המבול,

הלבנת פנים בבית המלון

מקטע 3 : (02:32)

יש אנשים מגיעים למלון, ולא מחכה להם קפה ועוגה והם מתחילים לצעוק, מה זה באנו מדרך ארוכה איפה השתיה ואיפה העוגות מה פתאום נותנים באחד עשרה וחצי תתנו בארבע, חביבי צעקות, זה לא צעקות, זה שפיכות דמים, זה להלבין פני חברו ברבים, זה לצעוק על מי שלא אשם לפעמים, הלו הלו אתה מדור המבול, גלגול הא? התגלגלת מאז הגעת היום, מה קורה פה, מה קרה בשביל עוגה תהרוג בני אדם, בשביל שתיה? תמר כלתו שליהודה אומר יהודה הוציאוה ותשרף, למה הוא שמע שזינתה, הוציאוה ותשרף, היא שותקת, היא לא אומרת אתה אתה הוא שהשאיר אצלי את הפתיל והכל, אתה אתה, היא לא אומרת כלום, היא שולחת לו את הסימנים ואומרת לו הכר מי אלה, יהודה היה צדיק, יהודה היה צדיק, הוא עמד בבית הדין ואמר צדקה ממני, צדקה ממני אמר יהודה הצדיק, מה לומדים חז"ל מתמר מוטב לאדם להפיל את עצמו מכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים, ממי לומדים? מתמר. מוכנה אם הוא לא היה מודה אם הוא לא היה מודה יש גזר דין עליה - שריפה, היא לא אומרת לו זה אתה, הכר למי אלה, לא תרצה להכיר - נשרפת, מוטב לי להפיל את עצמי לכבשן האש ולא להלבין את פניו ברבים, כמה אדם צריך להזהר בכבוד חברו.

חומרת עבירות בן אדם לחברו

מקטע 4 : (02:56)

יהודים יקרים הרב חיים שמואלביץ זצוק"ל אומר בדרך מליצה כתוב בפסוק נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו ואל אפולה ביד אדם, ככה הפסוק אומר, עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו, אז הוא היה אומר בדרך מליצה נפלה נא ביד ה', כי רבים רחמיו, בעבירות שבין אדם למקום נפלה נא ביד ה' הוא תמיד ירחם, בינינו הקב"ה הוא ירחם, לחזור בתשובה אין בעיה, לפני ה' תטהרו, אבל ואל אפולה ביד אדם, אם יהיה לי סכסוך עם אדם יכול אני לבקש מחילה והוא לא ימחל לא יועיל, יום הכיפורים לא יכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אם הוא לא פייס אותו והוא נתרצה לו לא מחול לו, צריך לשלוח לו שלושה מרעיו להשפיע עליו, לא הסכים עוד פעם משלחת של שלשה מרעיו להשפיע עליו שיקבל את דברי הפיוס, לא הסכים, עקשן, עוד פעם משלחת של שלשה בני אדם, לא מסכים, אחרי שלש פעמים לא צריך יותר, אחרי שלש פעמים לא צריך יותר ואז השני נקרא אכזרי והוא יוצא מן הדין, אבל אם אדם פגע בכבודו של רבו, אפ' אלף פעם חייב לחזר אחריו לפייסו, כולם יודעים את זה נכון? אני לא ראיתי הרבה אנשים שדופקים בדלתות בערב ר"ה ויום כיפור תמחל לי תסלח לי ראיתי פורים מתנות לאביונים כולם רצים עם מתנות בונבנירות, ראיתי כל הרחובות כולם רצים אחד לשני, למה לא צריך לבקש סליחה, אבל בר"ה ביום כיפור לך תבקש סליחה לך תגיד תודה, הזדמנות אחרונה לך חותמים, חותמים השנה גמרנו, לך תוריד את עצמך תתכופף, לא הוא צריך לבקש הוא צריך לבקש אני הייתי בסדר,

חומרת הפגיעה בזולת (מעשה בגמרא)

מקטע 5 : (02:14)

יהודים יקרים הגמרא מספרת במסכת יבמות דף ק"ה מעשה באבדן שפגע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי ישמעאל ברבי יוסי היה יהודי מלא, והוא החל בדרשה וכולם כבר היו יושבים והוא נכנס באיחור, אז אבדן אמר לרבי יוסי עד מתי אתה פוסע על ראשי עם קודש, שלש פעמים פגע בו, במהלך כניסתו, באותה שעה אומרת הגמרא נצטרע באותה שעה מתו שני בניו, באותה שעה מאנו שני כלותיו, למה? פגיעה בזולת - הקב"ה עונש, אין ויתורים על זה, הגמרא מספרת עמד ר' נחמן ואמר: בריך רחמנא דכספי לעבדן בהאי עלמא, ברוך הקב"ה שבייש אותו והעניש אותו את רבי אבדן בעוה"ז, למה? נתן ר' נחמן ברכת הודאה לקב"ה שלא פרע מאבדן בעוה"ב אלא בעוה"ז, כי לעומת העונש בעולם הבא, העונש שבא לאבדן כאן זה כמו נזיפה קלה, מתו לו שני בניו, הוא הצטרע זה נזיפה קלה לעומת העונש שהיה מחכה לו לעוה"ב אם לא היה מכפר לו כאן, ועל האסון שפקד אותו היה צריך לברך ברכת הגומל כאילו נעשה לו עימו נס שנפלט מדין העונש של העוה"ב, תראו מה זה פגיעה בכבוד חבירו

עונשה של פנינה שצערה לחנה

מקטע 6 : (03:05)

כולכם מכירים את הסיפור עם אלקנה שהיו לו שתי נשים, חנה ופנינה, לחנה אין בנים ולפנינה יש בנים, וכ לשנה היו עולים לרגל בשילו והיו מקריבים קרבן נדר ה' ימים ימימה וחנה בוכה לפני ה' מזעזעת עולמות, אומרת לבורא עולם יש כאן צבאות צבאות איך אתה לא יכול לתת לי? ולפנינה יש ילדים, וכעסתה צרתה, צרתה זו האשה השניה נקראת צרה לחברתה, היתה מכעיסה אותה, פנינה עם הילדים היתה הולכת בשוק והיתה אומרת, מה אתם חושבים סתם אין לה ילדים, אם היא היתה צדקת היה לה, אבל בטח היא לא צדקת בגלל זה אין לה, הולכת בשוק ואומרת דברים כאלה רחמנא לצלן, באים חז"ל ואומרים פנינה התכוונה לשם שמים, פנינה היתה הולכת ואומרת את זה לשם שמיים, שחנה תבכה בשביל ששערי דמעה לא ננעלה וכי תבכה דמעה אמיתית מעומק לבבה הקב"ה יפקוד אותה, התכוונה פנינה לש"ש, אבל בכל אופן היא ציערה אותה צער לש"ש אתם יודעים מה עולה? הקב"ה פקד את חנה, על כל בן שהביאה חנה נפטר אחד לפנינה, אפילו צער שאתה מתכוון לש"ש, בשמים לא מוותרים, אתם יודעים למה? כי המצער את חברו הפגיעה הזאת שהוא עושה בו, יש לה חוק, החוק אומר החוק שהקב"ה קבע שמי שמצער את חברו זה כמו מי שמכניס את היד שלו לאש לוהטת, נכון שמי שמכניס את היד שלו לאש לוהטת, אז היא נשרפת? נכון? אחד נגיד אני מכניס את היד לאש לש"ש, היא תשרף או לא תשרף, החוק אומר מי שמכניס את היד לאש לש"ש או לא נשרפת, מי שמצער את חברו אפי' לש"ש מקבל עונש, אז כמה צריך להזהר בכבודו של חברו,

דמעות האשה סכנה (מעשה בגמרא)

מקטע 7 : (02:33)

עוד מעשים שמובאים בגמרא בכתובות דף ס"ב היה רב אחד קראו לו רב רחומי, רב רחומי היה רגיל לבוא לביתו כל ערב יום כיפור פעם בשנה, כלה שנה לומד גמרא רק בערב יום כיפור בא הביתה מיום כיפור נגמר יום כיפור הולך עוד פעם מחדש לשנה תמימה לא בא בערב איזה צדיק איזה צדיקה אשתו שמניחה אותו כך, שנה אחר שנה, זה מנהגו של רב רחומי, שנה אחת מרוב הלימוד שכח לבוא, ואשתו מחכה אולי עכשיו יגיע, הנה אולי עוד רגע יכנס, מחכה מחכה והוא לא בא. מתחילה לבכות, יורדות דמעות על לחייה, באותה שעה הוא יושב בעלייה נופל ומת. הצער שנגרם לה הרג אותו, היא לא התכוונה להרוג אותו, היא לא התכוונה עכשיו שנפטר היא תבכה בכפלי כפלים, הצער הזה שהיא הצטערה הוא הפועל, זה החוק, החוק אומר שמי שמצער נפגע, יהודים יקרים, אנחנו לא יודעים לפעמים נותנים לבכות לאשה לפעמים מצערים חבר לפעמים מבישים אותו, הרבה פעמים יוצא לנו דברים כאלה, ואנחנו עם הצדקות, מגיע לו מה אם הוא עושה לי ככה, מה שותה אותו אני, קח מי עדן יותר טוב. שופך דם האדם באדם דמו ישפך, יהודים יקרים צריך להבין דבר אחד, זה שהשני נענש זה לא בשביל לפייס את הנפגע זה לא בשביל שהשני שנפגע יגיד הא, מגיע לו, לא זה חוק, מצינו מעשה בגמרא

קפידתו של רבי יוחנן על רב כהנא

מקטע 8 : (01:40)

מצינו מעשה בגמרא בבא קמא בדף קי"ז רבי יוחנן ורב כהנא, גדולי ישראל, רבי יוחנן היה זקן, היו לו גבות עיניים עבות וגדולות שהיו מכסות את עיניו, מכסות את עיניו, רצה לראות מי זה רב כהנא שישב מולו, ביקש שירימו לו את הגבות, הרימו לו את הגבות והוא ראה את רב כהנא, רב כהנא היתה לו שפה שסועה קצת מפגיעה שנפגע ונראה כאילו הוא שוחק, רבי יוחנן ראה שכאילו הוא שוחק עליו חלשה דעתו ונפטר רב כהנא, רב כהנא לא אשם, קרה מקרה ויש לו שפה כזאת והוא נראה צוחק, אבל רבי יוחנן נפגע מזה, חלשה דעתו אותו מת החוק עובד, מת רב כהנא, יהודים יקרים מה יצא מכל זה, לא רק מי שפוגע בחברו במזיד נענש, גם מי שפוגע בחברו בשוגג נכבה באותה אש, אתם מבינים כמה צריך להזהר,

בנימין ומרדכי מידה כנגד מידה

מקטע 9 : (01:05)

מצאנו שהאחים של יוסף קרעו את הבגדים שלהם כשנמצא גביע באמתחת בנימין, בנימין היה אשם ששמו לו את הגביע באמתחת, הוא לא היה אשם נכון? שתלו לו בכוונה גביע, אבל מה נגרם מזה? האחים שלו קרעו את בגדיהם, זה היה בנימין, מה נשתלם לו לאחר זמן? מרדכי היהודי משבט בנימין, כתוב עליו ויקרע מרדכי את בגדיו, משלמים לו אחרי דורות, היתה פגיעה בבגדיהם של האחים, אתה לא אשם? לא משנה מצאצאיך יצטרכו לקרוע את הבגדים, אתם שומעים איזה חשבונות, זה מי שמצער את חבירו, המטיב לחברו כמה מעלתו רבה

מעלת המשמח חברו

מקטע 10 : (02:54)

זה מי שמצער את חבירו, המטיב לחברו כמה מעלתו רבה, המטיב לחברו, וכך כותב הרב יחזקאל לוינשטיין זצ"ל באחד ממכתביו, מה מאד כדאי החליפין, איזה חליפין שאדם יתן טובה לחברו ובתמורה יבורך מן השמים, כדאי לעשות חליפין כזה, הוא אומר הנה אדם נותן לזולתו רק מילים ודברי פיוס, מדבר איתו יפה זה הכל מחייך, ולבן שיניים מחלב, טוב המלבין שיניו לחבריו ממי שמשקהו חלב, תחייך תחייך לא עולה לך כסף תחייך בשביל מה שמת פלטה, תחייך והנה אדם נותן לחבירו דברי פיוס וה' יתברך נותן לו מלוא חופניו שפע של ברכה וקדושה, מה גודל הצלחת האדם שזכה לקנות לעצמו מעלה של אהבת הבריות, אדם שזכה לקנות מעלה של אהבת הבריות, אשריו ואשרי חלקו, כמה שפע טוב יכול לתת לו הקב"ה, ועל זה נאמר טוב עין הוא יברך, אל תקרי הוא יבורך אלא הוא יברך, זה אדם שאוהב את הבריות, בגמרא מובא מעשה, שפעם אחת שאל אחד מן התנאים את אליהו זכור לטוב, בשוק הזה, אליהו מי בני העוה"ב? אמר לו אתה רואה את שני אלה? אלה בני העוה"ב, הלך ושאל אותם מה מעשיכם, אמרו לו אנחנו משמחים בני אדם, יש מישהו שיש לו צער הולכים לשמח אותו, בני העולם הבא, אתם רואים מה אפשר לקנות? תחייך תשמח יהודי תשתתף בצערו תעודד אותו, אבל אל תצער יהודי, אל תצער יהודי, הנה ראינו עכשיו בקצרה מה זה נקרא צער, ראינו מה לפי השכל שלנו אם אחד גזלן ואחד נגזל מגיע עונש רק לצד אחד, לא יש אחד נגזל שמגיע לו עונש יותר מהגזלן, אם הוא מרים את הקול קצת יותר ממה שראוי, טוב עכשיו למדנו משהו ברוך ה', נכון? עכשיו בואו נתקדם הלאה,

מדוע לד' ריב עם יהודה 

מקטע 11 : (06:41)

עכשיו בואו נתקדם הלאה, כששולח יעקב אבינו את בניו למצרים הוא אומר להם ואל שקי יתן לכם רחמים, אמרו חז"ל מה ראה יעקב אבינו לתמוך את בניו בברכה זו ואל שדי יתן לכם רחמים, ללמדך אמרו חכמים שהרבה יסורים עברו על יעקב אבינו, עד שהיה במעי אימו היה עשיו מריב עימו, ויתרוצצו הבנים בקרבה, זה מרוצץ לשני את הראש, רצים שמה הבנים, עשיו רודף את יעקב בבטן, אתם שומעים? יוצא לאויר העולם, עשיו רודף אחריו למה לקח ממנו את הבכורה אחרי שמכר לו אותה כדין, בורח יעקב מפני עשיו מגיע ללבן גדול הרמאים, מתעתע אותו משקר אותו מונע אותו,נותן לו לעבוד עוד 7 שנים אחרי שהוא עובד אצלו בשלמות ובתמימות, אומר לו שום דבר הכל שלי, הבנים בני והבנות בנותי והצאן צאני, הכן שלי, לא מגיע לך כלום, איזה ראש זה ארמי אובד אבי, רצה להעביד את יעקב ואת כל השושלת, עוזב את לבן, מי בא לו עשיו עם 400 ראשי גיסות, עכשיו יצאנו מזה הגענו לזה, עשיו עכשיו בדרך, עשו שונא את יעקב בגיאדו בו ערפאת עשיו שונא את יעקב הכעס שלו על יעקב לנצח, אח"כ מעשה דינה, ישנם מלחמות, מענה את ביתו דינה, איזה בזיונות, איזה דברים, אח"כ יש לו בעיה אשתו מתה בדרך, רחל, ויי ויי ויי יוסף נמכר יוסף נמכר הבן שלו בן הזקונים נמכר עשרים ושתים שנה הוא לא מתנחם, כמה צרות עברו על יעקב אבינו, עכשיו מבקשים ממנו תן את בנימין, אנחנו צריכים מאד את בנימין הבן השני מרחל, יוסף ובנימין, יוסף אינו איך אני אתן לכם את הבן הזה, אם אני אתן לכם את הבן הזה גמרנו, אני אמות, אומר לו יהודה אבא, אם אנחנו לוקחים את בנימין ספק נתפס ספק לא נתפס אבל אם לא נוריד את בנימין ודאי נמות ברעב, אז גם יהודה מבין שאם הוא יוריד את בנימין יש פה ספק פיקוח נפש, בכל אופן צריך להוריד, למה עוזבים את הספק תופסים את הודאי, אז מה הברכה, מה הברכה שיעקב אבינו תומך את בניו לקראת הורדת בנימין, הוא אומר וא-ל שדי יתן לכם רחמים, די אל ש-די מי שאמר לעולמו די יאמר די ליסורים שלי, די אני לא יכול יותר די, שהוא אחרי כל היסורים שעברתי שהוא ישמור עליכם שהכל יהיה בסדר ותחזרו לשלום זה מה שמבקש יעקב אבינו, אם היינו בצד היינו בוכים, מרחמים עליו כזה צדיק יסוד עולם, כאלה צרות עבר, ודאי שאם הוא יבקש הקב"ה ישמע לו, נכון? בא הנביא הושע ומתנבא הוא אומר כך: וריב לא-דני עם יהודה ולבכות על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו, בבטן עקב את אחיו, הנביא בא והופך בכלל את כל מה שהבנו, הוא אומר ריב לה' עם יהודה, כל צאצאים של יעקב יש לקב"ה ריב איתם, מה הריב? אומר הקב"ה יש לי חוב ישן על אבא שלכם עם יעקב, יעקב אבא שלכם בבטן עקב את אחיו, יעקב אבינו כשהיה עובר תפס לעשו בעקב, מה אתם חושבים זה בחנם ילך לו, יש לי חשבון גדול איתו על זה, מה הולך פה, גם בבטן, מה מבקשים מבן אדם, הוא בא בבטן תפס לו בעקב, חשבון, חשבון לדורות, ריב לה' עם יהודה, יעקב אבינו נרדף כל ימי חייו מעשו אחיו, רדף אותו רב איתו בבטן אימו, יעקב אבינו נקרא מוטמן מרחם, שלם, תובעים אותו על מעלליו בבטן עקב את אחיו, חטא של תינוק לפני לידה, נכון, יעקב אבינו היה כל ימי חייו נרדף, אבל בשמים בדין שמים אומרים שיש לו גם דין של רודף, וידו אוחזת בעקב עשו, אתם שומעים מה זה דין שמים? דין שמים זה לא כמו שאנחנו חושבים,

תיקונו של המהרח"ו

מקטע 12 : (03:54)

המהר"חו זצוק"ל - רבינו חיים ויטאל תקשיבו טוב תלמיד של האר"י הקדוש שהארי הקדוש אמר שכל ביאתו לעולם היתה לצורך המרחו, הוא בא אליו בחלום אחרי שנפטר האר"י הקדוש היה מדריך אותו, בעבודת ה', הוא שאל אותו המרחי מה הוא לעולם הבא אמר לו הארי הקדוש שהמעלה שלו בשמים היא גדולה ביותר, אמר לו אבל יש עיכוב קטן בשביל שתגיע למדרגה הראויה לך למעלה, אמר לו כשהיית תינוק יונק מאימך הכית אותה שלש פעמים בחזה כדי לתקן דבר זה שעברת על כיבוד אב ואם אתה צריך להתענות שלשה ימים ואז תגיע למדרגה שלך, לא דנים בן אדם בעולם הזה עד גיל 20 מן השמים, בעוה"ז אבל בעולם האמת כשמגיעים דנים את האדם אתם רואים ממתי מהלידה שלו ולפני, תלוי מי, אתם שומעים שום דבר לא הולך בחינם, שום דבר לא הולך בחינם, טוב אנחנו הלואי ונגיע לגן עדן, אבל בגן עדן יש מדרגות וצדיקים לא עומדים במקום, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, המלאכים זה מדרגה עומדת, ושרפים עומדים לו ממעל, עומדים מצב סטטי אבל אנחנו בני אדם, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה בין המלאכים אתה עוד יש לך מהלכים עליות למעלה עילוי נשמה אתה עוד עולה עוד עוד עוד כל שנה בהילולה עוד עוד עוד, אתה רוצה להגיע לאן שמגיע לך, אז אתה צריך לתקן הכל, אתה לא יודע מן השמים ידאגו שתתקן הכל, או ביסורים או בגלגולים, אבל בשביל שתגיע למדרגה שלך למעלה, המרחו זצ"ל אומר שמי שרוצה להגיע למדרגה הגבוהה שלו בעולם האמת שידקדק בכל המצוות, מי שמקל יש לו על מה לסמוך, איפה הוא לא יגיע למדרגה הגבוהה למעלה, רק מי שמדקדק במצוות, זה סימן שהנשמה שלו מטהורה, אבל אם הוא מקל משמע שהיא לא מספיק מטהורה, זה המרחו הקדוש ככה מביא כף החיים, יהודים יקרים אדם צריך לדעת עומק הדין בשמים זה לא כמו שאנחנו מבינים, נתקדם הלאה, הקב"ה מבין אל כל מעשיהם, נכון? הנה עכשיו ראינו מה זה הקב"ה מבין אל כל מעשיהם, קצת הסתכלנו, עד כאן זה הבנת המעשים שגלוים לעין, ובכ"ז הדברים שחשבנו שהם גלוים רואים שהם סתומים ואטומים, עכשיו כמה אנחנו רחוקים מלהבין את הבחינה של ה' יראה ללבב,

שרש ליצנות הפלשתים 

מקטע 13 : (03:19)

איך נדע מה זה ה' רואה ללבב, אתם יודעים מתי אנחנו יכולים להבין מתי ה' רואה ללבב, קודם כל צריך להבין דבר אחד, כל מה שאדם יכול דרך העיניים להבין בגמרא מסכת עבודה זרה אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב ליצים לא ישב זה א"א על מי נאמר פסוק זה? על א"א שלא ישב במושב אנשי פלישתים שהיו לפנים, עליו נאמר אשרי האיש, איזה איש, האיש המסוים א"א למה שבמושב ליצים לא ישב, מי זה הליצים - הפלישתים, מה הראיה שהפלישתים היו ליצים שנאמר ויהי כי טוב לבב ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו, פלישתים - 400 שנה אחרי, תופסים את שמשון שעשה להם צרות רבות, ושמים אותו לפניהם שישחק לפניהם, מתי זה היה? 400 שנה אחרי, הליצנות של אבות אבותיהם שגרו הם אברהם אבינו בתקופתו אז הליצנות אצל אבות אבותיהם היתה בכח לא בפועל, מאיפה מבינים את הראיה שהם היו ליצנים 400 שנה אחרי זה שיצא לפועל הליצנות, אברהם אבינו כבר ראה 400 שנה קודם את השורש של הליצנות אצל אבות אבותיהם ולא ישב איתם ביחד, ואם היה יושב איתם ביחד לא היה נאמר עליו אשרי האיש אשר לא ישב, תראו עד איפה ראית אנוש של ראית אדם בשר ודם יכולה להגיע שיכול לחדור ולראות את שורש הכח של ליצנות שנמצא באדם שבחוץ הוא נראה מנומס ומסודר ולא צוחק בכלל והוא יכול לראות, א"א ראה עד כזה מרחק, יפה זה אדם מסוגל בעל מדרגה לראות, אז זה בודאי לא נקרא בחינה של ה' יראה ללבב, כי זה גם אדם רואה, מה זה ה' יראה ללבב, זה יותר עמוק מזה

"ד' יראה ללבב" בחירת דוד

מקטע 14 : (06:19)

מה זה ה' יראה ללבב, זה יותר עמוק מזה, בואו נבין מה זה, יהודים יקרים כשבא שמואל הנביא לבית ישי למשוח את אחד מבניו למלך על ישראל הוא רואה את אליאב ואומר אך נגד ה' משיחו, זהו, זה המלך המשיח, הנה אליאב, שמואל הנביא נקרא הרואה, הנביא הרואה ראיה של נביא זה ראיה, וכשהוא הולך למשוח את המלך המשיח הוא הולך למשוח אותו יהודים יקרים הוא צריך להסתכל עליו הוא ודאי צריך לראות יותר ממה שראה א"א הוא צריך להכיר אותו על כל מעלותיו, הוא צריך להסתכל על כל ההשלכות שיכולות להיות איתו כי הוא צריך להביא את מלך המשיח האחרון, אז שכל השושלת שלו תהיה בסדר, איך כתוב אצל משה רבינו - שראה את המצרי ויפן כה וכה וירא כי אין איש, משה רבנו הסתכל לכל השושלת של האיש אם יצא ממנו אחד שיתגייר, אם היה יוצא אחד שיתגייר, ראה עד סוף כל הדורות שלא יצא - הרג אותו, ראיה של נביא תראו עד איפה היא יכולה לראות, אז הוא מסתכל על אליאב הוא נשלח למשוח ואומר - זהו אך נגד ה' משיחו, זה אליאב בא הקב"ה ואומר לשמואל - זה לא זה, הנביא אומר זה הקב"ה אומר לא זה, למה? כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב, מה קרה? מה קרה? תשמעו פחד פחדים, אמר רבי מאני ברבי פטיש, כל שכועס אפי' פוסקים עליו גדולה מן השמים, מורידים אותו, כל מי שפוסקים עליו - אדם פסקו על אדם זה יהיה מלך ישראל, זהו, בשמים חתמו הקב"ה בית דינו זה מלך ישראל, אבל אם הוא כועס אפי' שפסקו עליו גדולה מורידים אותו, אתם שומעים מה אדם יכול להפסיד? אתם לפעמים מתרגזים? קורה לכם לפעמים? מי יודע מה הייתם צריכים להיות אם לא הייתם כועסים, שאפי' אם פסקו על האדם גדולה מן השמים, יורידו אותו ממנה, אליאב היה צריך להיות מלך ישראל, אתם שומעים? אליאב היה צריך להיות מלך ישראל, אבל מה קרה, תשמעו מה כתוב בפסוק, מאיפה אנחנו יודעים שאליאב היה צריך להיות מלך ישראל והוא לא זכה? כתוב ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת את הצאן כי למען ראות המלחמה ירדת, אה, אליאב צועק על דוד אחיו ואומר לו אתה בשביל לראות את המלחמה עזבת הפקרת את הצאן ככה, ויחר אף אליאב - כועס, כתוב בגמ' וכי עזב שמואל משיחנו וכל הוא כתיב לא בזה בחר ה', כשירד שמואל למשוח אותם את אחד מבניו של ישי אז בכל אחד שהוא ראה העביר לפניו את הפנים לא בזה בחר ה' עוד אחד לא בזה בחר ה' לא בזה בחר ה', כשהגיע אליאב אמר כי מאסתיהו, ז"א שעד עכשיו היה אהוב, ועכשיו מאסתיהו, למה? נמצא בו המדה הזאת של כעס בכח לא בפועל באמת הוא עוד לא כעס כי המקרה עם דוד היה לאחר מכן אבל היה לו כבר שורש של כעס, הפסיד מלכות ישראל לו ולכל צאצאיו עד סוף כל הדורות כי היה בו שורש של כך אפי' הנביא הכי גדול שמואל הנביא מבין רואה עד סוף כל הדורות לא יכול לראות בנבכי לבו של אדם נקודות כאלה, ע"ז נאמר ה' יראה ללבב, אתם שומעים והוא דן אותו הקב"ה דן אותו בנקודה הפנימית שלו, אבל עוד לא כעס עוד לא עשה כלום למה הוא הפסיד? הקב"ה בעומק דינו מסתכל על האדם בפנימיות שלו ודן אותו, יהודים יקרים המעשים החיצוניים שאנחנו עושים הם נובעים מפנימיות משורשים פנימיים, מנימים דקים מנגיעות, מדות לא מתוקנות מחשבונות אנוכיים וההסברים יבואו בהתאם שלא יתגלה הדבר ואז האדם מסביר את עצמו,

הרב אמנון יצחק מגרש את הדיבוק

מקטע 15 : (07:32)

אני אספר לכם מעשה יהודים יקרים תשמעו דבר אחד פלא פלאות, היה לי מקרה לא מזמן מאד מענין אתם תאהבו את הסיפור הזה, בא אלי בן אדם אומר לי תשמע יש לי קרוב משפחה שיש לו בן נכנס בו רוח רעה ומדברת לו מתוך הבטן, והם לא יודעים מה לעשות הלכו למקובלים הלכו לזה ניסו עם סטטוס קוו תדבר עם זה פה שם, לחשים שמות קריאות שופרות יורד קצת עולה קצת חוזר עוד פעם, מה לעשות, אמרתי לו תביא לי את הילד רוצה לראות אותו, בא הילד ילד אני יודע בן 10, 11, ואבא שלו, שואל אותו מה קרה, אמר לפני חודש הילד או כואב לו הבטן כואב לו הבטן והוא מתחיל להגיד שהוא שומע מישהו מדבר איתו ואומר לו ככה וככה וכל מיני דברים וזה ופה ושם, וכשהוא לומד גמרא מפריע לו מפריע לו לא רוצה ללמוד גמרא, שאלתי אותו מה עוד, אפשר לדבר איתו אני יכול לשמוע את הרוח שנמצאת בפנים? אמר לא שומעים אותה אבל מדברים איתה והוא מדבר במקומו, הילד מה ששומע מההוא הוא אומר במקומו, טוב, דבר איתו, מתחיל לדבר, מה זה מתחיל לדבר, הוא קורא לההוא, איך קוראים לההוא קוראים לו דוד, עם הרוח, דוד אתה שומע אותי? אז הילד הזה שקוראים לו ראובן אומר כן. זה דוד מדבר או ראובן? אז הוא אומר דוד. שואל אותו אתה מכיר את זה שעומד כאן אני אומר לו תשאל אותו אם הוא מכיר אותי, אז הוא אומר הוא אומר שהוא לא מכיר אותך אז הוא אומר לו זה אמנון יצחק שמעת עליו? הוא אומר לא. לא שמעתי עליו. מה אתה רוצה? אני לא רוצה לעמוד פה לדבר, זה התשובות שהוא אומר, טוב שמעתי את הדברים, אמרתי והוא אומר שהוא לא עונה לידי, אמרתי אבל לא נסמוך על דעתי קח אותו לרב שלי, לקחתי אותו עם הילד לרב, טוב, בינתיים היהודי הזה הוא מספר לי בדרך שבעצם הוא לא אבא שלו, הוא אבא חורג שלו הוא פשוט נשא את אימו עם הבן, לקח גרושה עם בן, טוב הגענו לרב, הרב שומע את הסיפור אומר טוב, תשאל אותו אם הוא מכיר אותי, אותם שאלות הוא שואל, אמר הוא לא מכיר, טוב שאל עוד כמה שאלות, לא ענה הילד אומר ככה אומר ככה ואתם רואים שהילד ככה מסתכל עם העיניים ועושה כל מיני הוא אומר אאא כואב לו כואב לו וככה, טוב קיצורו של דבר אומר לו הרב תשמע, תגיד לרוח שאנחנו שתינו גוזרים עליה שתצא עכשיו, אז ההוא אומר הרוח את שומעת מה שהם אמרו, אז היא אומרת אני לא יוצאת, לא יוצאת, טוב אני מסתכל על כבוד הרב אני אומר לו מה כבוד הרב אומר, אומר לי זה לא נראה לי, אז ההוא מנסה לשכנע אותנו האבא, תשמעו הילד מתחיל ללמוד גמרא מפריעה לו הרוח, אמר הרב תביא גמרא איזה גמרא אתה לומד תוציא את הגמרא לקח מהזה, תתחיל ללמוד, מתחיל הילד ללמוד איזה גמרא למדת אומר לו מתחיל לקרוא קורא, קורא קורא, תסביר מה אומר פה מה רש"י אומר הילד מסביר מתקדם ככה איזה חצי דקה דקה, לא רואים כלום, הרוח לא מפריעה אז האבא אנחנו שואלים אותו נו הנה הוא קורא לא קורה כלום, אז האבא אומר לו אתה לא מרגיש כלום? אומר לו כן עכשיו מתחיל לכאוב לי קצת הבטן, מתחיל לכאוב לו הבטן, טוב, מתחיל לכאוב הבטן, טוב יהודים יקרים אני פה הפסקתי את הענין, אמרתי לרב אני מבקש להוציא את הילד, הוציאו את הילד, אמרתי לרב כבוד הרב אני חושב שלילד יש בעיה חסר לו צומי, הרב אומר לי מה זה צומי, אמרתי לרב חסר לו תשומת לב, זה האבא מתחתן עם האמא עכשיו הם זוג חדש טרי, הילד היה תמיד עם האמא בא אחד אחר תופס את מקומו של הילד, הילד יש לו בעיה הוא לא יכול להכנס ביניהם, תצא תלך תשחק תזה בינתיים הילד נדחק לפינה, הילד מחפש תשומת לב, בדה מלבו יש לו רוח, אה הוא מטפלים בו 24 שעות, כל הזמן תקשורת חוץ תקשורת פנים, הרב אמר שגם הוא חושב שזה הבעיה, אז הוא אמר צריך לקחת אותו לרופא, צריך לקחת אותו לרופא, אז אמרתי ככה הקב"ה הבריק לי בעיה, אמרתי כבוד הרב יש לי רעיון אני חושב שזה הפתרון, מה? נכניס את הילד ואנחנו נגיד לו שכבוד הרב פסק שאתה צריך לתת לו זריקה בכזה גודל בתוך הבטן ולשאוב את הרוח החוצה וזה יהיה התרופה שלו אין ברירה אחרת, הילד נכנס הסברנו לו מה הולך להיות, למה למה לא לא כואב לי כבר לא כואב לי, למחרת אני שואל את ההוא ששידך בינינו ש אומר לי ההוא בריא נהיה, אמר לו לא זוכר מהרוח לא רוצה לזכור אותה, פוגש אחרי שבוע לא התעורר הרוח, לא התעורר הרוח, הילד נהיה בריא, אתם יודעים היה אצל מקובלים אמרו לו כן מדברים איתו שומעים, סטטוס קוו הכל חריט בריא אין שום דבר, יש לו בעיה של תשומת לב מסכן ילד לא נותנים לו תשומת לב, כזה שורש, התוצאות נראות תרלל אבל זה הכל בעיה קטנה תעניק לו קצת תראה ילד חדש,

השטן מטפל באיוב - מורחב

מקטע 16 : (16:59)

יהודים יקרים הקב"ה מסתכל ללבב ודן את הבן אדם לפי הפנימיות שלו, זה נקרא שה' יראה ללבב, אבל יש בחינה יותר, יותר, אני ה' חוקר לב, חוקר את הלב, אתם שומעים? לא רואה את הלב עכשיו עכשיו בתוך הלב חוקר, ויויוי אם הוא רואה ללבב שמואל הנביא לא רואה כלום, וחוקר לבב מי רואה? יש עוד בחינה יותר עמוקה, שהקב"ה חוקר ובוחן כליות, כליות יועצות שמה מתחילים כל הענינים, יהודים יקרים אם כן אין לנו שום הבנה בדינו של הקב"ה, אבל אנחנו נראה דבר אחד מדהים, ובואו מפה בעזרת ה' נתחזק בימים האלה לקראת יום הדין להבין איך לכלכל מעשינו לפני שנגיע ליום הנורא ר"ה, אנחנו רואים מה זה מה זה בחינה של הקב"ה, בוחן כליות אני ה' חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו כפרי מעלליו, עד עכשיו שמענו מה זה מיצוי דינו של אדם, אם מעשיו הם בתכלית השלמות ואם לבבו טהור וזך או לא, אבל אם הגיע אדם למדרגה זו שבשלמות שכביכול מסתכל בלבו, אדם כבר שלם מסתכל בתוך לבו ומעיד על עצמו שהוא כבר שלם, יש אדם נגיד שהוא במדרגה כזאת, אז הוא לא צריך לדאוג, נכון? אם הלב שלם וגם הקב"ה לא יכול למצוא בפנים כלום, כי הכל מאה אחוז אדם כזה לכאורה לא צריך לדאוג מיום הדין, נכון? לא נכון. אתם רוצים לשמוע דבר מדהים, על הספר איוב שמעתם פעם? תשמעו דבר מדהים איש היה בארץ עוץ איוב שמו, והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלוהים וסר מרע, ויולדו לו שבעה בנים ושלש בנות, ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר, וחמש מאות אתונות ועבודה רבה מאד, הרבה עבדים ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם, והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו, ושלחו וקראו לשלשת אחיותיהם לאכול ולשתות עמהם, ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עולות מספר כולם, למה שמא חטאו במשתה אז הקריב בשבילהם קרבן לכפר, כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים, עד פה זה הקדמה, עכשיו תשמעו מה קרה, ויהי היום, איזה יום? יום הדין ר"ה ויבואו בני האלהים להתיצב על ה', באים המלאכים מלאכי השרת המליצים ויבוא גם השטן בתוכם, בא ומקטרג, ויאמר ה' אל השטן מאין תבוא ויען השטן את ה' משוד בארץ ומהתהלך בה, אמר השטן אומר המדרש לקב"ה אתה יודע מאיפה אני בא משוט בארץ ומהתהלך בה, הסתובבתי בעולם ולא ראיתי צדיק כמו אברהם, השטן אומר מכל העולם לא ראה צדיק כמו אברהם, למה שאברהם לא הרהר אחר מדותיו של הקב"ה, הקב"ה הבטיח לו את הארץ לארכה ולרחבה וכשהוא בא לקבור את אשתו הוא צריך לקנות חלקת אדמה, כל הארץ שלו, הבטחה אלקית הוא בא לקבור את מתו הוא צריך לקנות מחברון בארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר חתיכת קרקע ששייכת לו והוא לא הרהר אחרי מדותיו של הקב"ה לאמר איה הבטחתך רבונו של עולם, מעיד השטן שאברהם צדיק הכי גדול בעולם. מה אומר לו הקב"ה לשטן? ויאמר ה' אל השטן השמת לבך על עבדי איוב? כי אין כמוהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע, גדול הנאמר באיוב מן הנאמר באברהם, השטן אומר אברהם הקב"ה אומר איוב, תשמעו מה עונה השטן, ויען השטן את ה' ויאמר החינם ירא איוב אלהים? הלא אתה סכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב, מעשה ידיו ברכת, ומקנהו תרץ בארץ, זה חכמה שאיוב צדיק כזה? זה לא חכמה אומר השטן, אתה מסוכך עליו, ברכת אותו, כל הנוטל פרוטה מאיוב מתעשר, מקנהו פרץ בארץ, אומר זה לא חכמה מתוך שפע לעבוד אותך, אני מודה שהוא צדיק אבל זה רק בגלל שסכת עליו ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך, תוריד ממנו את הנכסים תקח כל מה שיש לו תראה אם הוא לא חס ושלום ההפך ויברכך ויאמר ה' אל השטן הנה כל אשר לו בידיך, רק אליו אל תשלח ידיך ויצא השטן מעם פני ה', קבל מהקב"ה אפשרות לפגוע באיוב בכל, חוץ מהנפש של איוב, ויהי היום ובניו ובנותיו אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור, ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חורשות והאתונות רועות על ידיהם ותפול שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך, עוד זה מדברו זה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם, ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך, עוד הוא מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך עוד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפול על הנערים וימותו, ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך, עשרה בנים ובנות של איוב מתו ביום אחד, ויקום איוב ויקרע את מעילו ויכוס את ראשו ויפול ארצה וישתחו, ויאמר ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה, ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך, בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים, עד פה בסדר איוב? ויהי היום, ר"ה השני, ויבואו בני האלהים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם להתיצב על ה', ויאמר ה' אל השטן, אי מזה תבא ויען השטן את ה' ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה, הסתובבתי בכל העולם כולו ולא מצאתי צדיק כמו אברהם אבינו, ויאמר ה' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב? כי אין כמוהו בארץ, איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועודנו מחזיק בתומתו ותשיתני בו לבלעו חינם, אתה רשע אתה שטן, אתה הסתת אותי לבלעו חנם, אתה רואה שהוא עדיין מחזיק בתומתו, אדם צדיק שלם וירא, ויען השטן את ה' ויאמר, זה בשביל שתכירו מי מחפש אותנו, ויען השטן את ה' ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פניך יברכך ויאמר ה' אל השטן הנו בידיך, אך את נפשו שמור, הנה קח אותו, תעשה בו מה שאתה רוצה אבל תזהר את נפשו שמור, אומר המדרש גדול עונשו של השטן מעונשו של איוב, כמו שאומרים לאדם שבור חבי ושמור יינה, שלא ישפך תשבור את החבית ושלא ישפך יין, זה בעיה זה הא? תן לו יסורים כאלה שהנשמה צריכה לצאת, אבל תדאג שהיא לא תצא אך את נפשו שמור, איוב קבל יסורים כששום אדם בעולם לא יכול להשאר חי, רק בגלל שהשטן שומר שהנשמה לא תצא, ויצא השטן מאת פני ה' ויך את איוב בשחין רע, מכף רגלו עד קדקדו, ויקח לו חרב להתגרד בו והוא יושב בתוך האפר, איזה צער רחמנא לצלן, כל הגוף גרודים, צריך לקחת חרב לגרד את כל הגוף וזה חם השחין חם השחין הוא יושב באבן להצטנן מהחום של השחין, ותאמר לו אשתו עודך מחזיק בתומתך ברך אלוהים ומות, אשתו אומרת לו מה אתה מחזיק עוד בתומתך, תברך אלהים ותמות, ההפך מלברך, כן? ויאמר אליה אדם בעל יסורים ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי, גם את הטוב נקבל מאת האלוהים, ואת הרע לא נקבל? רק טוב יודעים לקחת מהקב"ה? רע לא יודעים? בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו, צדיק, הא? ישתבח ויתעלה שמו, יהודים יקרים השבוע שמענו על מישהו שלא החזיק מעמד ביסורים לקח אקדח וירה בעצמו, להבדיל בין צדיקים לרשעים, אבל תקשיבו דבר פלא פלאות, אין יסורים יותר מיסורי איוב, אתם יודעים מה כתוב? אתם יודעים מה אומר הרמב"ן? הרמב"ן אומר, מוטב לו לאדם לקבל שבעים שנה יסורי איוב ולא לעבור על לאו אחד מן התורה, שאם אדם יראה מה העונש בגיהנום עליו אחד מן התורה הוא יעדיף שבעים שנה יסורי איוב כאלה, והגאון מוילנא אמר על דברי הרמב"ן שהוא דיבר בלשון המעטה, אז מה אנחנו מבינים בכלל בדין, אנחנו באים בטביעות לבורא עולם מגיע לי למה אני לא מקבל למה הוא מקבל למה לי קרה ככה אתה יודע בכלל על מה דנים בן אדם לפי מצבנו אין לנו זכות לחיות רגע אחד, אם נחיה כל החיים שלנו בצדקות, בצדקות גמורה לא שלמנו אפי' על נשימה אחת שקבלנו בחיני חינם

למה מקשים על קבלת גרים?

מקטע 17 : (02:53)

עקילס הגר שאל את ר' עקיבא אמר לו מה זה שכתוב אצלכם בתורה, מה כתוב בתורה כתוב ה' אוהב את הגר לתת לו לחם ושמלה כל אהבת הקב"ה את הגרים זה לתת להם רק לחם ושמלה, זה הכל, אמר לו צא ולמד מהסבא הזקן מיעקב אבינו שאחרי כל מה שעבד את הקב"ה בצדקות ולמד 14 שנה רצוף תורה בלי לישון, הוא כבר זקן גיל 80 בערך והוא אומר לקב"ה אם תתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, אחרי כל כך הרבה עבודת ה' ממנו יוצא זרע ישראל מי שמיתתו שלמה מעמיד 12 שבטים שבטי קה, מה הוא אומר? לא מגיע לי כלום, כלום לא מגיע לי כלום כלום כלום, אם תתן לי מתנה תתן מלשון מתנה לי לא מגיע כלום, אבל אם תתן לי מה? לא רק זה, לחם לאכול ובגד ללבוש זה מתנה גדולה מאד אז עכשיו תבין מי שעבד את הקב"ה כ"כ הרבה ומתחנן אותי יתנו לו רק מתנה מועטת כזו תבין כמה הקב"ה אוהב אתה גר, רק ידבר כבר נותן לו לחם ושמלה, זה אהבה גדולה אהבה גדולה, פעם שאל אותי יהודי אחד בהרצאה תגיד למה מענים את הגרים שלש שנים מטרטרים אותם תלך תבוא לא כדאי לך עזוב אותך מיהדות בשביל מה לך צרות גיהנום זה שבע מצוות מספיק לך תרי"ג בשביל מה תלך תעבוד למה העינוי הזה, אמרתי לו זה נקרא עינוי? זה עינוי אנחנו בשביל לקבל את התורה 400 שנה סבלנו, 400 שנה עבדים לפרעה, זה שלש שנים רק ברבנות בינתיים הולך הבית אוכל שותה נס קפה, אנשים רגילים מגיע לי כל דבר מגיע לי כל דבר למה הוא למה הוא למה אני לא לא מגיע לנו כלום, שום דבר לא מגיע לנו, כל מה שאנחנו מקבלים חסד גמור, מגיע לנו כן, אני לא רוצה להגיד מה,

מי באמת עובד ד' מאהבה? 

מקטע 18 : (04:34)

אבל יהודים יקרים צריך להבין דבר אחד, לפי מה שראינו נסכם את הדברים, לא עבד איוב את המקום אלא מאהבה, כך אומרת הגמרא בסוטה, איוב עבד את הקב"ה מאהבה, ובכל זאת קטרג השטן, נוסה בנסיון מר שיצא נקי מכל נכסיו, מעשירות אדירה, בניו נהרגו ערום יצאתי וערום אשוב, והוא מברך את השם, ה' לקח ה' לקח יהי שם ה' מבורך, שינוי מצב כזה, אתם יודעים מה היה מצבו, הבקר היו חורשות והאתונות היו רועות על ידיהם, רק חורשים כבר צומח כבר אוכלים האתונות, איזה ברכה היתה לו, עוה"ב בעוה"ז היה לאיוב, ואעפ"כ בנסיון הזה ה' ניסה אותו מן מצב של בחינה של עוה"ב לשפל המדרגה בעוה"ז, נו מי יכול לעמוד בצדקתו במצב כזה? מי יכול לעמוד במצב כזה, ואפי' שהוא עומד בזה, בא עוד פעם השטן בר"ה השני ומקטרג עוד הפעם, ובכל זאת עמד בזה איוב ולא חטא, ועוד פעם ניסה אותו ביסורים ואמר לו שמור את נפשו שלא תצא ועמד בכל זה, יהודים יקרים פרושו של דבר שדנים את האדם נכון שכתוב שדנים את האדם באשר הוא שם לפי מצבו עכשיו, אבל הקב"ה כשהוא בוחן את האדם גם במצב של באשר הוא שם זה עם כל האופציות שיתכנו במצבו של עכשיו, יש אדם עובד את ה' כרגע בגלל שמצבו טוב, באשר הוא שם, אבל אם היו עכשיו מנסים אותו עכשיו בדבר קטן הוא לא היה עומד בזה, יש אחד אומרים לו תשמע, אתה שכחת להתפלל ערבית אמר לו מה יו ערבית נכון, טוב אני אתפלל, איפה בבית, רגע יש מנין באיצקוביץ תסע לשמה תתפלל, יש מנין, לא אני עיף כבר, אה להתפלל במנין אם אני כבר נמצא אם זה קרוב אם זה מזדמן בסדר אבל אם שכחתי כבר לא לא זה כבר טרחה, אז מה המדרגה שלו, זה לא כפי הכוחות בכל מחיר לא זה לא בכל מחיר המדרגה של האדם זה לא בוחנים אותו במצב כשהמצב שפיר, בודקים אותו במצבים גם שאם יקשו עליו טיפה האם יעמוד או לא יעמוד, כתוב שאין הקב"ה מעלה אדם לגדולה אא"כ ניסה אותו בדבר קטן, ואנשים חושבים שלהיות אדם גדול צריכים לעשות דברים גדולים, לא בכלל לא, בדבר קטן הקב"ה מעמיד את האדם בנסיון אם הוא עומד מעלה אותו לגדולה, הבעיה שאנשים אפי' דברים קטנים לא עושים, כל ראית האדם כמעט באופן הכללי זה ראית עצמו ראית עצמו ואנוכיותו, כל מה שהוא עושה בד"כ זה לטובתו עצמו,יש לו טובה מזה הוא עושה, אין לו טובה מזה כלל נדיר שתמצא אנשים שיעשו למען הזולת טהור, אם יש משהו שיוצא לו אפשר שהוא יעשה, לא יוצא לו כלום, מה פתאום שהוא יעשה, זה הבעיה, אדם נבחן בקטנות, אבל מה, מסתכלים על כל המצבים, יהודים יקרים כשאנחנו נצטרך לעמוד ביום הדין כך הקב"ה מסתכל עלינו המבין אל כל מעשיהם, ה' יראה ללבב חוקר לב בוחן כליות ועוד לא למדנו קצת מעומק דינו של הקב"ה זה אחד משבעה דברים המכוסים מן האדם, לילה טוב.

שיר ודרכי התקשרות עם שופר

מקטע 19 : (03:04)

שיר ודרכי התקשרות עם שופר