הכיור

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אסתר בת שמחה תזכה לאריכות חיים מתוך בריאות ושמחה ותזכה להגדיל תורה תמיד אמן אמן

אנחנו לומדים היום על הכיור

הכיור היה עשוי כולו נחושת "וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת" (שמות לח, ח)

מה זה המראות הצובעות למה לא נמנע קיור ביחד עם שאר כלי המשכן שנעשו מנחושת התורה מונה את הכלים שנעשו מזה זהב מכסף אחר כך מונה כלים שנעשו מנחושת נחושת הכינו אדני אוהל מועד והחצר ויתדות המשכן והחצר ומזבח הנחושת יחד עם כליו למה השמיטה התורה את הקיור גם הוא עשוי מנחושת רש"י והספורנו הדגישו שבאמת הקיור לא נכלל במניין הנחושת עם שאר הכלים ולכן הוא לא הזכר בפרשת פיקודי למה הוא שונה מכולם ועומד לבד אם נעיין במפרשי התורה נראה כמה פרטים שהכיור היה שונה משאר כלי המשכן רש"י מביא דברי חכמים בתנחומה את הנחושת לעשיית הכיור תרמו הנשים בלבד בניגוד לכלי משכן כל איש שרצה לתרום מתקבל בברכה איש ואישה אחד תרם זהב אחד תרם כסף כל אחד נדבות ליבו בכי קיור מצינו שינוי גדול רק אנשים תרמו לקור זה מובא ברשי על פי המדרש האי בן עזרא חידש גם מידותיו של הקיור לא מפורשות בתורה כל הכלים אנחנו יודעים מהאורך מהרוחב מהגובה בכיור אין שום מידה למה הקיור נעשה מתרומת הנשים ללא שום קצווה ככל שיוסיפו להביא מראות מנחושת כך יגדל הקיור ככל שיתרמו כן מוסיפים רש"י ון עזרא בשם חכמים שהקיור היה בנוי ועשוי ממראות נגיד זה מראה נשים היו מסתכלות ומייפות את עצמן תכף נבין למה הם תרמו את כל המראות כלומר בימי קדם לא היה כל כך מצוי מראה כמו שיש לנו היום ונחושת מלוטשת גם הייתה נדירה להשגה אז היה קושי עצום לייצר מראה בשביל שאישה תוכל להביט בה ולראות את בבואתה כמת המשכן אנשים השתוקקו בנפש חפצה לתרום את המראות שלהן שבהן היו מתקשטות והביאו אותם בהתרגשות למרות שזה היה פרית חיוני ונדיר למדאי בחפץ שבשבילן יקר מאוד הרמבן אומר מה זה מראות הצובעות מה זה צובעות ללמד אותנו שהנשים באו צבעות צבעות לתת את כלי הקישוט שלהם שהיה יקר בעיניהם כמו האנשים צבעו על הפתח טובעות מכאן למדנו שהנשים שרו מענייני העולם הזה ותחת המנהג שלהם להתנהג בהתייפות בהתכשטות ולהתבונן במראה נתנו את היקר להם לקדוש ברוך הוא ובמקום להתכשט באונשות ישראל המשכן מדי יום ביומו כדי להתפלל ולשמוע את דבר השם והמדרש הגדול מוסיף לצורך עשיית הכיור לא התיכו את המראות אלא הדביקו אותם אחת לאחת עד שיצא קיור גדול גדול גדול אם היו מתיחים אותם לא היה ניכר מראה של כל אחת אבל ככה יש ייחוד כל מראה ומראה של כל אישה ואישה נשארה כמות שלי עכשיו שלושה שינויים בין הקיור לכלי המשכן התרומה של הקיור רק מנשים לקיור לא היה מידה לא אורך ולא רוח ולא גובה והקיור לא התיקו את הנחושת לצורך עשייתו כמו שנעשה בשאר הכלים אלא הדביקו אחד לאחד כדי שישארו באותה צורה כפי שתרמו אנשים מי שידעה לזהות את שלה הייתה אומר זה ש עכשיו מובן למה לא הזכירה תורה את הנחושת שנדבו הנשים לעשיית הקיור ביחד עם כלל נחושת משום שהתרומה הזו שונה מכולם כל הכלים שעשויים מנחושת היו מתרומה של כלל ישראל ואת הנחושת לקחו התיחו ומחומר הגלם המותח יצרו את הכלים אבל הקיור בא בנדבה מיוחדת של הנשים נדבה תרומה פרטית ויצרו את הקיור מכל המראות שתרמו למה שינויים אלה נעשו דווקא בקיור מה מיוחד שנבחר מכל הכלים להיות תרומה לנשים באופן ייחודי ועוד יש להתבונן בדברי רש"י שהביא מהתנחומה בשעה שבנות ישראל הביאו את המראות שלהם לדבר המשכן לא רצה משה רבנו לקבל את התרומה משה רבנו מעץ במראות הללו מפני שהן עשויין יצר הרע אמר לו הקדוש ברוך הוא קבל את המראות של נשות ישראל כי אלו חביבין עליי יותר מן הכל וואי וואי וואי ועל מה החביבות הגדולה בזכות המראות העמידו הנשים הצדקניות עם שלם במצרים אחרי יום עבודה מפרך ומייגע חומר תית לבנים כל איש מישראל חזר הביתה עם גוף שבור מרוסק טוב מותו מחייו מי חושב להביא ילדים בדור כזה בתעצומות נפש מעמק הבכה התעוררו אנשים ושדלו את הבן זוג להביא ילדים לעולם אחרי שהאיש חזר לבית בנח קמעה אכל פת חרבה והשיב את נפשו נטלו אנשים את המראות כל אחת עומדת מול בעלה ואומרת "תסתכל אני יותר נעמך." וכך נולדו שישה בכרס אחת בזכות המסירות נפש של אותם נשים צדקניות על זה נאמר במראות הצובעות בזכות המראות יצאו לעם ישראל צבעות צבעות של ילדים עם שלם וצבא גדול ועם שלם נולד ובא בזכותן לכן השם חיבב אותן את המראות האלה יותר מכל הכלים עכשיו יש להבין מה קשור מסירות הנפש של הנשים לעמיד דור שלם לקיור מה השידוך של המראות לקיור דווקא למה לא השתמשו בהם לצורך כלי אחר רשי הרמבן והכלי יקר מבארים יש קשר בין הקיור לנשים בין יתר השימושים של הקיור נטלו ממנו מים כדי להשקות אישה סותטה אם הייתה אישה חלילה שסתטה והתחברה לאיזה מישהו בסתר וכולי ובעלה ראה אחרי שהתרב אל תסתרי עם אדם פלוני והיא נסתרה ויש לו חש שהיה פה מעשה אסור הוא מביא אותה לכהן ואז משקים אותה מן הקיור נותנים מים משם ובודקים אותה ועל כן בנדבה שהם נתנו מראות זו ההוכחה של נשות ישראל בחזקת כשרות ואדרבה הם חפצות בבדיקת קיור כי צנועות וצדקניות המה באמת בכל מצרים 210 שנה לא היה שום מקרה חוץ ממקרה אחד שלומית בת דברי שפרסם אותה כתוב נשמרו גן נעול אחותיך פלא פלאות אז כמו שאישה רואה את עצמה במראה יכולה לדעת אם היא נאה או להפך גם הקיור מגלה אם צדיקה או לא אותו קיור כמו שהמראה ככה קיור מגלה נאה כשרה או לא זה באותו קיור לכן לכן המראות הלכו דווקא לקיור אז המראה בקיור והמים מראה מי זאת האישה עדיין אין הדברים מתיישבים לגמרי כי עניין השקעת הסותטה זה פרט קטן ושולי מכלל שימושי הקיור וגם מאורע נדיר שתמצא אישה שהיא סותטה וישקו אותה ממי הקיור כי עיקר הקיור זה לקידוש ידיים ברגליים של הכהנים בראשית עבודתם בבית המקדש דבר יום ביומו הכהן לפני שהוא נכנס לעבודה הוא צריך לקדש ידיו ורגליו למה כי הטומאה נאחזת בציפורניים אז הוא צריך להוריד הוא שם את היד שלו על רגל ימין ומקדש אותם ביחד ואחר כך שמאל כמו שנאמר "ורחצו אהרון ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם בבואם אל אוהל מועד ירחצו מים ולא ימותו אם לא רוחצים ונכנסו לעבודה בלי זה הם הכניסו טומאה חוצפה לבית המקדש אז לכן ימותו באותם הדינים במסכת זבחים יט כיצד קידשו ידיים ורגליים מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית ומקדש בממי הקיור לאחר מכן מניח ידו השמאלית על רגלו השמאלית ומקדש אותה במים וכך פסק הרמבם להלכה ביאת מקדש הא והוסיף שיש מצוות עשה לכהן לקדש ידיו ורגליו ואם לא קדשם כראוי עבודתו פסולה וחייב מיתה יש להבין מה עניין קידוש ידי הכהנים הקיור אצל המראות של הנשים ולמה יצרו את הקיור דווקא ממראות הנשים ולמה עונש חמור על הכהן שלא קידש ידיו ורגליו עונש מיטה ועוד למה צריך לקדש בכלל את הרגליים תמיד אנחנו נוטלים רק ידיים וגם הסדר המופלא של קידוש ידיים ורגליים יד ורגל יחדיו היד מונחת על הרגל הוא מקדש אותם כאחד מה פשר קידוש זה ומה רמוז כאן אז בשולח ערוך אור החיים סימן ד כתב בלקות נטילת ידיים יש לאדם לטהר את ידיו באופנים שונים הן מחמת טומאה שורה על הידיים והן מטעמי נקיות אחד כשמתעוררים מן השינה שתיים היוצא מבית הכסה ומבית המרחץ כשנוטל ציפורניים כשחולץ מנעלים כשנוגע ברגליו במקומות המכוסים ברגליו ובמקומות המכוסים כשחופף את ראשו המשמש מתתו והיוצא בית הקבות כל אלה צריכים נטילת ידו והמשנה ברורה מבאר פעמים צריך לטול ידיים משום רוח רעה שורה עליהן ולכן באופנים האלה צריך למהר וליטול ידיו אבל יש אופנים שזה רק משום נקיות למשל חופף ראשו נוגע בנעליים או ברגליו אין צורך מהר ליטול ידיו אלא אפשר לרחוץ לרחוץ בניחותה למה נוטלים ידיים בבוקר כשקמים מהשינה הבית יוסף מבאר שלושה טעמים שהביאו הראשונים הראש בברכות ט מביא הידיים עסקניות אן כשתה ישן הידיים עוברות מפה לשם משם לפה ולכן מי שמת מתעורר יטול את ידיו משנתו כי בוודאי שנגע במקומות המכוסים ואמרנו שמקומות המכוסים הם נוגעים צריך נטילות זה אומר הראש הרשבא בשוט חלק א' קצר מבאר טעם אחר בבוקר אנחנו נחשבים בריא שנאמר חדשים לבקרים רבה אמונה לכן צריך לקדש את הידיים לפני עבודת השם יתברך כמו כהן שנוטל ידיו בתחילת עבודתו במקדש אתה היית ישן הנשמה יצאה אז אתה בחינת מת כשהיא חוזרת אתה כאילו נולד מחדש חדשים לבקרים אז צריך נטילה ובמשנה ברורה מבר שלהלכה יש לנקות לחומרה כי שני הטעמים גם שידיים עסקניות וגם חדשים לבקרים בזוהר הקדוש וישב כפד מבואר שיש רוח רעה השורה על הידיים בשעה שקמה השינה ולכן פסק השולחן ערוך ליטול ידיו שלוש פעמים לסרוגין ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל כל זה כדר להעביר רוח רעה מהגוף וזו דרך יחידה שאפשר להעביר רוח רעה מן הגוף כי הרוח אינה עוזבת את האדם רוח הטומאה לא עוזב את האדם עד שיטול שלוש פעמים היא כל כך חמורה עד שאם נוגע בפיו באוזנו או בעיניו כדומה לפני שנטל ידיו יכול להזיקו מאוד ולכן צריך למהר ביותר להיזה ליטול ידיים קודם שיגע בגופו מוסיף השולחן ערוך אם נגע במאכל ובמשקה לפני נטילת ידיים הרי הם מזיקים למי שיאכל או לא ישתה אותם לכן לא יטעם מהם עד שידח ידיו שלוש פעמים לסרוגים ההלכה הזו חשובה ומצויה מאוד כי הקוני ירקות פירות לחם בשאר מיני מאכלים העומדים גלויים במכולת צריך לחשוש שמה נגע בהם אדם בלא נטילת ידיים וממילא חייב לרוחצן שלוש פעמים בפרט שאתה בא למקומות שיש לחמים בחלות אנשים נוגעים בהם לבדוק את זה רך עדח יש להתבונן מדוע הרוח רעה זו שורה רק על האצבעות אנחנו שמכינים את הלחם לבד אין לנו בעיה ברוך השם כל מה שאנחנו מכינים לבד אנחנו נמלטים בכל הצרות והבעיות האלה יש להתבונן מדוע הרוח הרעה הזאת שורה על האצבעות ומפני מה נטילה שייכת רק באצבעות הידיים למה אנחנו נוטלים רק בידיים ולא ברגליים הבן איש חי זכר צדיק וקדוש לברכה אומר בפרשת תולדות הארי הקדוש בעץ חיים מביא שהחיצונים הרוחות הרעות נאחזים תמיד בקצה מה הקצה של הגוף אצבעות כיוון שהחיצונים לא יכולים ליחס בקדושה לכן בשעה שחוזרת הנשמה של האדם לראשו ולשאר גופו מיד בורחים כל אותם הרוחות הרעות מהראש ומשאר הגוף ואינם יכולים לאחד אלא בקצה קצהו של הגוף זה אצבעות הידיים והרגליים מי שחפץ לעמיק בנסתרות התבונן בדברי הזוהר הקדוש שמה הוא מגלה פרק נכבד בתורת הסוד ישנם פי רש דינים שהם בגימטריה אותיות מנצפה הסופיות שזה בגימטריה פירש אם תספור מנצ"פ כ אז זה יוצא ביחד 280 פרש זה האותיות הסופיות הם כפולות נכון יש לנו מפתוחו מסתומו וכן הלאה כן כל אלה המנצפך הם כנגד חמש גבורות שיש בעולם שהם שורש הדינים מה זה גבורה הגבורה זה צמצום של החסד הגבורה מונעת מהחסד להמשיך להתפשט וכך נוצר אסתר פנים בעולם ומכאן יוצאים כל כוחות הרע בעולם כמו שמנצפך זה סוף האותיות אותיות סופיות ככה האצבעות הם סוף הגוף ומוסיף בשער הכוונות שמהטעם הזה יש דווקא חמש אצבעות בכל יד כנגד חמשת האותיות מנצפך ואותיות מנצפך הם כפולות כמו שאמרנו יש פתוחה ויש סתומה תמיד אז לכן יש לנו את זה גם בידיים וגם ברגליים ולכן צריך ליטול ידיים דווקא במים כי מים זה חסד והחסד שנשפח על הגבורה מבטל ואז אנחנו מסלקים את החיצונים מעלינו אז כדי להסיר את הרוח רעה והטומאה שורה באצבעות הידיים שהיא עוצרת את החסד בא עם המים שזה חסד ומסלקים עכשיו יש להבין אם הטעם הוא בגלל החיצונים שהם נאחזים בקצות הגוף אז למה לא נוטלים אצבעות הרגליים יותר מתאים לטול את אצבעות הרגליים למה משכן הנשמה הוא בראש ממילא הרגליים זה החלק הרח רחוק ביותר מן הקדושה ככל שיורדים בגוף האדם החשיבות פוחטת וזה פחות קדושה ואם כך פני הדברים אז אצבעות הרגליים הם הסוף של הסוף של הגוף הפסוק אומר "ותתה תשופנו עקב כי בעקב שהוא סוף הרגל נמצאת שליטתו של הנחש." החיצונים זה סוד חכמים בסותם מט בעקבותה דמשיחה חוצפה ישגה והיוקר יאמיר בפני הדור כפני הכלב למה זה נקרא עקבותה דמשיחה אומר הגאון מוילנה בסוף ספר דצניעות דור זה הוא סוף הגלות כמו עקב שהוא סוף הגוף בנוסף העקב הוא העבר הרחוק ביותר יותר מהראש שפה משכן הנשמה ממש כך בתקופה הזאת בעקבתה דמשיכה היא הכי רחוקה בקדושה והדור הזה הוא הכי נחט מקודמיו כי כל דור הולך מפוחט ורק יעקב אבינו שהיה שופרד האדם הראשון רק הוא יכול לאחוז בעקב עשו הוא הנחש וכך נלמד גם העקב של אדם הראשון בבא בטרנח מסופר שרבי בנאה נכנס למערת המכפלה ראה את האבות הקדושים וביקש לראות גם את אדם הראשון יצאה בת קול ואמרה בדמות דיוקני אל תסתכל כי הוא נברא בצלם אלוקים בכל זאת הוא לא נמנע לגמרי מלראות והציץ וראה את העקבות של אדם הראשון ונראו לו שני גלגלי חמה ולמה הוא ראה דווקא את העקב כי עקב הוא מקום הכי רחוק מהקדושה ולא היה לו אפשרות לראות יותר גבוה מזה אז אם העקב שהוא הפחות ביותר נראה לו כגלי חמה כמה גבוהה ונסגבת מעלתו של אדם הראשון ואם זו הייתה מעלתו של אדם הראשון אחרי שחטה ואחרי פטירתו מה הייתה גדולתו קודם לכם אז עכשיו פלא פלאות למה נוטלים רק אצבעות ידיים ולא רגליים כי הם הקצה של סוף סוף הגוף בוודאי שהטומאה השורה בהם יותר גדולה ושם מקום שליטתו של הסמ הבן אישחה חי והבאר מים חיים מחדשים בשם הארי הקדוש באור נפלא אדרבה כיוון שבאצמעות הרגליים הטומאה כל כך חזקה לכן לא מועילה לזה נטילת רגליים באצבעות הידיים שטומה חלשה יותר יש אפשרות להסיר את חמשת הגבורות של מנצפך שנאחזו באצבעות ובסוף היד בתגבורת של מים שלוש פעמים לסירוגין כי המים הם בחינת החסד עכשיו מבואר להפלי אם אמנם אנחנו נוטלים ידיים כמה וכמה פעמים ביום אבל לעולם לא נוטלים רגליים משום שאי אפשר להסיר את הטומאה מהם ורק הכהנים הקדושים שנמצאים בבית המקדש ששמה מתגבר כוח הקדושה רק שם אפשר לטאר את הרוח הרעה שנמצאת על הרגלג הקדושה גם של בית המקדש לכן בתחילת עבודתם הם מקדשים ידיים ורגליים וכיצד מתאהרים את עיקר הטומאה ששורה בידיים באופן יחיד ומיוחד מניחים יד על הרגל ומקדשים אותם ביחד כאחד זו הדרך היחידה לטהר טומאה שבאמצעות הרגליים באצבעות הרגליים לכן אין הכהן יכול לטול רגליו לבדם גם בבית המקדש הקדוש והנורא אי אפשר לתאר אותם לחוד עד שיניח ידיו עליהם כי יש צורך גדול להגביר את הטומאה הקלה על הטומאה הקשה ורק אז אפשר לטהר במתחה עכשיו נבין מה פשר הציבוי לטהר ידיים ורגליים ולמה יש עונש מיטה אם לא עושים כן למה יש גזירת מיטה גזרת המיטה בידי שמיים באה על החוצפה הנוראה איזה חוצפה נוראה להכניס טומאה חמורה טומאת הידיים ובעיקר טומאת הרגליים אל הקודש פנימה בבית השם ממילא נבין פסק במגן אברהם שימו לב שגם בנטילת הידיים של הבוקר כל ההולך ארבע עמות ללא נטילת ידיים חייב מיתה הבאר בהם חיים אומר דבר נפלא במהותו של הקיור הקיור עשוי מה נחוש אותיות נחש ותו ת זה מוות כל מטרתו להסיר מהאדם את הרוח רעה בטומאת הנחש פן ימות האדם בטומאתו הקיור המטרה שלו להסיר את הרוח רעה ואת טומאת הנחש המילה כיור מורכבת משני חלקים כור כ 20 כנגד 20 אצבעותיור בגימטריה גבורה להסיר את הגבורה מ-20אצבעות אומאור גדול אותה קדושה תעבוד דווקא מנדוותן של הנשים שתרמו את המראות הצובעות שהם חביבות מכל כי אנשים התגברו על הנחש על היצר התאווה והפכו אותו לשם שמיים אנשים הצדקניות עמידו צבעות במצרים במסירות נפש על ידי המראות ואתה הם זנחו את המנהג החומרי להתקשת שט ולהתייפות מסרו את המראות האהובות והנדירות נדבה לשם ונאספו צבעות צבעות לתת את תכשיט היקר להן מכל בשעה שאנשים שברו את כוח היצר הגדילו לעשות פלא פלאות והפכו כלי של טומאה שמעס בו משה רבנו למצווה אדירה וזה הכלי החביב מכל שהקדוש ברוך הוא אמר לו וזה הכלי המתאים מכולם שנבחר לקדש ולטהר לפני השם ומעתיו כהני השם לעולם יתהרות הטומאה בידיים וברגליים דווקא במראות הנשים ששברו והתגברו על יצר הרע על נחש מחמת הסיבה הזו לא נאמרו מידות של הכיור ככל שיוסיפו יוסיפו אין הגבלה מסיבה זו גם לא התיחו אותו אלא חיברו אותם אחד לאחד כי אין גבול ואין קצבה אלא כל מראה ומראה זה שבירה נוספת של יצר הרע ולעולם לא נאמר די כמה שאפשר לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע וזוהי הקדושה בשיא תפארתה עבה בעיני הבורא יתברך יותר מכולם ולכן בכיור הזה מקדשים הכהנים ידיהם ורגליהם תרם יעמדו לשרת בהיכל הקודש בזכות המראות הצובעות של הנשים הצדקניות עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה חמדו עמדו חימדו עמדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו ברנ לפניו ברננה בואו לפניו לפניו ברננה לפניו בירננה מי שמי שמי שמי שמי שנכנס מי שנכנס ש מי ש מי שש מי ש מי ש מי שנכנס ישמחו במלכותך שומרי שומרי שב עונג שבתמה תשמחו במלכותך בקור שבת מקדש מקדש קדש שב שבת מקדש מקדש מקדש שבשב שיהיה לכם יום טוב בריאות והצלחה הרי אני מחבר כצ חכמים דאורית בשמחה דאורייתא גומל נפשו חסד דאורייתא קבד את דאורייתא שיופתותיו דובבות בקבר