ובא לציון גואל - חלק לז | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום,

קרן לאה בת יצחק,

בזכות הנציב יום רפואה שלמה בשיניים מהרה,

ללא כאבים,

לא תצטרך עוד טיפולים,

ושיניה וחניכיה יהיו חזקים ובריאים,

והקדוש ברוך הוא ירפא אותם בבריאות הנפש והגוף,

יסורו ממנה החרדות, הפחדים,

תתחזק בביטחון,

תהיה שמחה ומאושרת ובעלי ראות המחייכת תמיד, אמן, כן, יהי רצון.

רפואה לאושרי חי בן מרים,

יקום עם מיטת חוליו במהרה,

לעילוי נשמת שמחה חריר בת יחיא ורומיה,

ושלמה חריר בן איש וחמה במהרה.

יסכה בצרה,

היא ואימה יזכו לרפואה שלמה במהרה בתוך שאר חולי עם ישראל,

ויזכו לגדל אותה בצניעות, ביראת שמיים,

באריכות ימים ושנים, בבריאות איתנה ובשמחה גדולה, אמן.

אמן.

ליאב יש עמבל ונבבה,

שמחת חיים, לסקול טהרת הלב,

להיות אהוב על הבריאות ללא דאגות,

וקידום בעבודה גשמית ורוחנית.

ובלחש.

אמן.

הובל ציון גואל, חלק ל״ז.

הבירור והצירוף האחרון, מה מטרתו?

כדי שהרשעים יראו את שחיתותם כלפי חוץ.

בזמננו ירידת הדורות נוראה ומהירה,

אומר החפץ חיים לפני 150 שנה.

אנחנו רואים בזמננו ירידת הדורות נוראה ומירה כל כך

בכמה שנים,

בין בעניינים

בין אדם למקום

ובין אדם לחברו.

עד שאם מישהו היה אומר לנו בעבר

שנגיע לכזה מצב,

לא היינו מאמינים בשום אופן.

כל זה מחמת הסתר פנים גדול.

כמו שרואים ילדים מכים אחד את חברו

בזמן שהלמד יוצא מהכיתה,

אז,

ואז יכולים להפוך כערה על פיה.

למה דווקא בזמננו

יש כזו ירידה נוראה והסתר פנים כזה?

אמנם,

לפי מה שאנו רואים שנתקיים בימינו כל הסימנים שנאמרו בגמרא,

מתורץ הכל.

כידוע, יבוא המשיח,

השם ישפוך את רוחו על כל בשר

ויעלו כולם למדרגת נבואה.

אבל מי שאכל נבילס וטרייבס,

או חילל שבת בפרהסיה למלא את אהבתו,

או שחטא בין אדם לחברו בעבירות שכולם יודעים את גודל חומרתן,

ודאי שאינו ראוי לנבואה בשום אופן,

ולא ייתן השם את רוחו עליו.

ואפילו אם לא עבר עליהן בפועל ממש

בגלל שפחד מבני אדם,

אבל באמת תשוקתו הייתה לאכול חזיר, או לחלל שבת,

או לפגוע בחברו למילוי תאוותו.

נפש כזו גם כן אינה ראויה שהשם ישרה עליה את רוחו.

והנה,

אם השם לא היה מסבב כזה הסתר פנים,

אדם לא יכול להגיע למצב שיעשה מה שליבו חפץ,

כי אז היה פלץ לבריות.

למה אנשים מסוימים אין השם אשרי שכינתו עליהם?

הרי הם שמרו מצוות ככולם,

ולא חיללו שבת, ונראים צדיקים.

בני אדם לא יודעים מה יש במוחו ובליבו של האדם,

ולכן מסבב השם שכל אחד יוכל להוציא מחשבותיו לפועל.

ולעתיד לבוא הכל יתפרסם לעיני כולם.

ידועים דברי הגאון,

מבהילים.

יש חמישה מיני ערב רב בישראל.

אחד, בעלי מחלוקת ולשון הרע.

שתיים, בעלי תאווה.

שלוש, הצבועים שאין תוכם כברם.

ארבעה, רודפים אחר הכבוד לעשות להם שם.

חמש, הרודפים אחרי הממון.

ובעלי המחלוקת הם גרועים מכולם, והם נקראים עמלקים.

ואין בן דוד בא עד שיכלו מן העולם.

אז לכן יש חיסולים.

ויש להוסיף עוד.

כי כיום הניסיונות נעשו גדולים כל כך,

עד שאדם יכול לעבור עבירות מבלי להתבייש

מאחרים כלל.

כי בשביל לראות דברים אסורים,

לא צריך ללכת לבית התיאטרון

ולא לקנות עיתונים אסורים.

בביתו,

בתוך המחשב,

הוא יושב ורואה דברים אסורים וכאילו לומד גמורת.

תדע, אחי,

שכל עניין קושי הגלות

והפיזור בעולם בסוף הגלות,

עניינו להעמיד אותנו במבחן

וללבן את כל בני האדם,

שכל אחד יוציא מחשבותיו מהכוח אל הפועל,

ויגלה מה שבאמת בתוך ליבו.

כעניין שאמר הכתוב,

בפני ביאת המשיח

וצרפתים כצרוף את הכסף

ובחנתים כבחון את הזהב.

דהיינו, כשם שהצורף

רוצה להסיר את הסיגים מהכסף והזהב

ולזקק אותם,

משליך אותם לתוך כור הברזל,

ועל ידי כוח האש נבדל הפסולת,

והזהב יוצא מזוקק.

כך בסוף הגלות.

כיוון שזה סמוך לזמן שהשם ייתן תגמול לכולם לשלם לאיש כמפעלו,

השם רוצה לזקק ולצרף כל אחד מישראל,

כדי שיראו וידעו כולם

מיהו באמת תמים לשם,

ומי רק נראה כחרד,

אבל בסתר עושה כרצון לבו.

לכן סיבב השם הרבה דברים שיגרמו לבירור הנכון בעניין זה.

שלא תהיה שאלה כשיתגלה מלך המשיח, אה,

איך יכול להיות שזה רבה וזה רב וזה גאון וזה צדיק וזה כתבו עליו וזה אמרו עליו?

אה, איך יכול להיות?

השם נותן להם להוציא את בלעם מפיהם

ולגלות את משתריהם ומצפוניהם

כמו שחשפנו כבר רבים מהם.

היינו בעבר,

כיוון שכל עם ישראל היו מקובצים יחד במקום אחד,

לא היה שום אדם שיעז לעבור על התורה בפרהסיה,

וממילא לא היה ניכר

מי העובד את השם באמת ומי לא,

כי אפילו המושחתים

התביישו להעיז פניהם בפרהסיה ולהוציא עצמם מכלל ישראל ולחטוא חטא

בפני כולם,

וגם פחדו שירדפו אותם עד חורמה.

אבל כיוון שאנחנו סמוכים ליום הדין הגדול,

ואז אם יראו שהשם מברר

ומרחיק מנחלת השם אנשים,

כאילו נראים חרדים טובים,

שאלו על מה עשה השם ככה,

כי הם לא יודעים את מחשבות לבביו ומעשיהם בסתר,

שבאמת הם פושעים ומורדים.

לכן רצה השם

שיתגלה על כל אדם מה באמת מחשבות לבבו,

אם הוא שלם עמו או לא.

ולכן סיבב הקדוש ברוך הוא שיהיו ניסיונות כאלה באופן

שלא יתביישו ולא יפחדו מהסביבה,

וכל אחד יוכל לעשות מה שבליבו,

בלי שאף אחד ימחה בו,

וחגון על ידי זה שבני ישראל נפוצו

בכל העולם בין העמים, במקומות

שאין שם מצויים קרובים ומכירים אנשי עירו,

וממילא הוא לא מתבייש,

ובפרט בגולה.

אז זה לא רק חילונים

שלא מתביישים להיות רשעים,

גם חרדים שומרי תורה ומצוות,

התהפך המצב

שאדרבא, השפעת הסביבה

במקומות מסוימים

הן ניסיונות של פריצות וקרירות ביראת שמיים.

בעבר זה היה קשה ובושה לחטוא,

היום אין בושה.

תראו איזה צניעות יש, רחמנא לצלן,

ושמירת עיניים וכדומה.

וכתוב שבדור שבן דוד בא ירחת ימאסו,

ושר מרע משתולל,

ורש״י אומר, כל מי שיסור מהרע,

שותה ייקרא.

הגזמת, מה אתה חניוק, מה אתה חרדי, עוד כדי כך.

עכשיו יש לייטים, לייטים.

והאמת היא שאין מי שניצל מניסיונות גדולים אלה של השפעת הסביבה בכל התחומים,

ואין נזהרים מביטול תורה,

ולא בכוונה בתפילה,

ואני מדבר על דברים שהם

בגדר מצוות עדיין.

אני לא מדבר על אלה שעושים עבירות ממש כמו שתופסים אותן,

אנשים מפורסמים, עושים מעשים שלא ייעשו,

זה דברים איומים ונוראים.

ולכן,

המשכילים יבינו שכל הצהרות והניסיונות

הם רק מבחן וצירוף.

יהיו

קשיים,

חוסר פרנסה,

לראות מי יעמוד באמונתו, ביטחונו בשם,

מי ייכשל בגלל זה בחטאים.

ועל הזמן הזה נאמר,

ובחנתים קבחון את הזהב,

ודניאל

ראה בחיזיון

על עץ זה של הקץ מה שיקרה באותו בירור.

יתבררו,

ויתלבנו,

ויצורפו רבים,

והרשיעו ורשעים.

זאת אומרת, מפני כולם.

דהיינו, אותם הרשעים שהיו רשעים מעט, מעט,

יתחזקו ברשעתם יותר, והרשיעו רשעים.

ולא יבינו כל רשעים,

והמשכילים יבינו.

אז יהיו כאלה שלא יבינו שכמעט כולם רשעים,

אבל המשכילים יבינו,

וגם יבינו שכל הצהרות והניסיונות

הם רק למבחן וצירוף,

ויבטחו בשם,

וידקדקו במצוות.

וכל אלה שיתחזקו ויעמדו בכל הניסיונות,

מחמת יראת שמיים אמיתית,

ויסכימו לסבול את כל הצרות והבזיונות.

עבור כבוד השם,

הם אוהבי השם,

שיאיר פניהם לעתיד כצאת השמש בגבורתו,

וכך היא המידע,

וכל מי שהקדוש ברוך הוא רוצה להעלותו לגדולה באיזה עניין,

קודם כל השם בוחן אותו.

השם צדיק כבחן,

ואם הוא עומד בבחינה,

הוא מתעלה במדרגתו מאוד.

לכן יראה כל אחד להתאמץ,

להתחזק בזמננו מאוד מאוד בכל הנפש,

לעמוד בכל סוגי הניסיונות,

ולא ליפול

בגלל שום דבר,

כי זה חלק מהבירור והצירוף האחרון.

ואדרבה,

מי שבזמננו עומד בניסיונות,

יכול בזמן קצר לקפוץ לדרגות גבוהות

ולהימנות בין הצדיקים הגדולים,

שבעבר הוצלח לכך יגיעה של שנים,

ועל זה נאמר בגמרא,

יש קונה עולמו בשעה אחת.

ובזמננו,

האחרון, סמוך לגאולה,

הקדוש ברוך הוא מתנהג באופן זה,

שנראה

שהרשעים מקבלים הרבה הצלחה וכבוד

כדי לנסות את האחרים.

כמו שאמר הנביא האחרון מלאכי,

אמרתם,

שב עבוד אלוהים,

ומה בצע?

כי שמרנו משמרתו,

וכי הלכנו כדורנית מפני אדוני צבאות,

ועתה

אנו מאשרים זדים,

גם נבנו עושי רשעה,

גם בחנו אלוהים וימלטו.

הנבואה הזאת היא על קודם זמן ביד משיח,

שאז הפושעים

ימצאו טענות כאלה,

הנה,

החילונים והחרדים האלה, המוסווים.

הם אומרים, בשביל מה לשמור את מצוות השם?

מה יקרה לנו?

ואז מאשרים את הזדים, הנה, הם מצליחים.

גם נבנו עושי רשעה.

הנה, בחנו אלוהים וימלטו, לא מקבלים עונש, והכול טוב להם.

זה ניסיון

אם אנחנו ניפול,

חלילה,

בדברים האלה.

וקודם ביד המשיח,

ידוע שעם ישראל ייבחנו מאוד כמפורש בזכריה, פרק י״ג.

נודה לנסות אותם.

האם באמת

יש בהם אהבת השם בתורה?

נסבב הקדוש ברוך הוא שיהיו לרשעים הצלחות גדולות

לאלו שעזבו את דרך השם,

ובזה ייבחנו עובדי השם.

האם הם יושפעו מזה ויסורו מדרך השם, חס ושלום, או לא?

על כן עלינו להתחזק ביותר לכבוד השם יתברך.

וברור

שהאמיתיים הם יהיו מעטים.

וברור

שהשאר לא יהיו אמיתיים.

והבירור של החיסולים

גילה בדיוק

מי הם הרשעים, מי מוכרים את עדתם,

בשביל ממון, כבוד, פרסום, או חשש מפני השלטונות.

מסופר בירושלמי בכתובות

שרבי ירמיה ציווה

שייתנו את נעליו על רגליו

ומקלו בידו

וישכיבו על צידו,

שאם יבוא המשיח

יהיה מוכן מיד לעמוד.

על זה אמר

הגאון הרב וסרמן, זכר צדיק וברכה,

כמה רגעים ירוויח ירמיה אם הנעליים כבר יהיו ברגליו

ומקלו כבר בידו?

לכל היותר דקה.

ואף על פי כן דאג לעשות תחבולות

כדי לא להחמיץ אפילו רגע כת

שיכולים להספיק לקראת המשיח.

מכאן יש לנו להתבונן,

כמה צריך לזהה לא לאבד אפילו רגע

ולהיות מוכנים לקבל אותו.

הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם.

הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם.

הכל ידוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו

אין קדוש כשם הכל ידוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו

אין קדוש כשם

יום טוב, היום הכנסת ספר תורה, בעזרת השם יתברך,

שמחה גדולה.

ושמחת בימיך מהיית,

אך שמח ושמחת בימיך והיית,

אך שמח ושמחת,

וימי, חמיתא שמח ושמחת,

וימי, חמיתא שמח, רבי יחנן יאמר מה שאומר.