מי אוהב השם באמת? | הרב אמנון יצחק

צהרים טובים! 

בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.

הדברים שנאמר יהיו להמשך הצלחתכם בלימוד התורה. 

אני כמובן מצטרף לדברי הקודם, הרב טוויל שדיבר והודה לכל הגורמים המשתתפים, המארגנים, המאפשרים וכו', וגם לרב מאיר לסר, וגם לרב יגאל - מייסד השיעור, וגם לרב ארליך אליעזר שהעביר את השיעור, ועל ההזמנה, ועל התורם שהביא את האוכל שכולם אוכלים ונהנים. 

כן, אנחנו נקשור משהו גם כן, אני חשבתי שסיימתם כבר את כל 'חובות הלבבות', אז כבר התמקדתי ב'שער האהבה', אבל מכל מקום...

רבע מליון דולר מחכה לך בשויץ!

 הרב קרייזווירט שהיה רבה של אנטוורפן זכרונו לחיי העוה"ב אמר: שהוא התקשה מאד במשנה שאומרת: 'חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ו): "כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): "בָּנִים אֹתָם לַה' אֱ-לֹקֵיכֶם" חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, ב): "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אֶל תַּעֲזֹבוּ" (אבות ג יד).

הוא התקשה במשך שנים! מה התוספת הזאת שנאמר: 'חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם' גם בלי להגיד את המשפט הזה נבין מה שכתוב: 'חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם שנאמר: "בָּנִים אֹתָם לַה' אֱ-לֹקֵיכֶם" למה צריך להגיד: 'חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם... חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם' ואח"כ לומר את הפסוק כראיה: "בָּנִים אֹתָם לַה' אֱ-לֹקֵיכֶם"? 

הוא ראה כמה תירוצים - לא התיישב לו, ועד שקרה מקרה... לפני מלחמת העולם השניה בא אליו יהודי זקן 

ואמר לו: 'שהוא חושש מהמלחמה לכן הוא סומך עליו וישאיר בידו צוואה שאם חלילה יקרהו משהו... אז שייתן את הצוואה הזאת לבן שלו שלא נמצא כרגע פה שהוא יכול למסור לו' 

עברה המלחמה וממה שחשש היהודי קרה... והרב התחיל לחפש את הבן, שנה (1) שנתים (2) עשר (10) עשרים (20) - לא מוצא! איפה שהוא מברר, שואל, - לא ידוע, יום אחד הוא נוסע ברכבת ועולה יהודי מבוגר מתיישב לידו, ואתם יודעים כמו יהודי... 

'מה נשמע?' ושניהם מגלגלים.. לקראת סוף הנסיעה 

אומר לו: 'דיברנו-דיברנו, אבל עם מי דיברתי? מי כבודו?' 

אז הוא אמר לו: 'אני שמי כך וכך', 

הוא שומע את שם המשפחה של הזקן, אז הוא אומר לו: 'אתה מכיר אולי את פלוני אלמוני?' 

הוא אומר לו: 'מה השאלה? זה אבא שלי!' 

הוא אומר לו: 'אותך אני מחפש עשרים שנה!' 

- 'מה קרה'? 

הוא אומר: 'הוא השאיר לי צוואה...!' 

טוב, מתגלגלים הדברים, הוא נותן לו את הצוואה, הוא פותח אותה והוא רואה שאבא שלו הוריש לו שלושת רבעי מיליון דולר (250,000,000$) בשוויץ - בזמנים ההם זה הון עתק! אבל היהודי הזה אין לו כסף אפילו לנסוע לשוויץ, 

אז הוא אומר לרב: 'אין לי כסף לנסוע לשמה לבנק!' 

אז הוא אומר לו: 'אין בעיה! אני אלווה לך, אתה תיסע ואח"כ תחזיר...' 

זה היה המעשה. 

עומד הרב קריזווירט בבית הכנסת ושואל: 'האם היהודי הזה, בעשרים שנה האלה שחיפשתי אותו - הוא היה עשיר או עני? 

עני? – לא! הוא היה עשיר אבל עני; עשיר, במציאות הוא עשיר, הכסף שלו, הכסף מונח בבנק זה שלו הוא עשיר, אבל במציאות לא על הנייר, רק הוא לא ידע שהוא עשיר לכן הוא היה עני, הוא לא ידע. 

הוא אומר: ואז נפל לי האסימון והבנתי את המשנה: 'חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם' - זה לא שווה כלום! 'חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם' אם נודע להם שהם בנים של הקב"ה והם מתהלכים כבנים, כעשירים, כבנים של הקב"ה – אוֹ! זה 'חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם' שנאמר: "בָּנִים אֹתָם לַה' אֱ-לֹקֵיכֶם" בלי הידיעה הזאת, אז הם ענים, ענים גדולים.

מי מאתנו הולך פה בשוויץ וחושב ומרגיש: 'שהוא הבן של הקב"ה!' אם הייתם הבנים של הנשיא או ראש ממשלה, אני לא יודע מה יש לכם פה, בטח הייתם מרגישים: 'כמו הבן של...!' אבל מי הולך ברחוב ומרגיש שהוא הבן של הקב"ה מלכו של עולם? מי? מי?? מי??? כתוב בתורה במפורש: "בָּנִים אֹתָם לַה' אֱ-לֹקֵיכֶם" מי? מי מרגיש ככה? אומרת המשנה: 'חִבָּה יְתֵרָה' רק אם זה נוֹדַעַת לכם, אתם חֲבִיבִין מאד! אבל אתם יודעים בכלל שאתם הבנים?! 

היה אדם בגיל תשעים (90) שקיבל מכתב ממשרד הפנים 

ואמרו לו במכתב: 'שמגיע לו תשע מיליון דולר (9,000,000$)!' 

ובשורה הבאה כתוב: 'מצטערים! מזה חמשים (50) שנה חיפשנו אותך, ניסינו לאתר אותך, אבל לא מצאנו, עכשיו התגלה לנו הכתובת!' 

הבן אדם הזה לא יחזיק מעמד, אחרי שהוא שומע שבגיל תשעים שאין שינים, ואין ברכים, ואין כלום שעכשיו יש לו תשע מיליון דולר מה הוא יעשה עם זה? לאן הוא ילך?? 

אז אותו דבר, אותו דבר זה בן אדם, אדם הולך בעולם והוא לא יודע שהוא היורש הגדול! היורש הגדול: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג ד) יש לנו ירושה, כל התורה שהמלאכים נלחמו בעבורה שתשאר אצלם - נמסרה לנו! וזאת הירושה רק לָנוּ ל: קְהִלַּת יַעֲקֹב, מי הולך כיורש של התורה? מי מרגיש את זה?? חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שהקב"ה עם הכלי הזה, עם התורה הוא ברא שמים וארץ! ואנחנו פועלים בכל העולמות, אנחנו פועלים בלימוד התורה בכל העולמות כולם ומשפיעים על העולם כולו!! לכן התנגדו המלאכים; כי עכשיו הם מסורים בידנו - או שאנחנו מעלים את העולמות או שאנחנו מורידים את העולמות...! 

אז שוב פעם: מי יודע שהוא יורש כזה גדול?

גוי מתפעל מיהודי: הבן של הקב"ה!

יום אחד הרב אלעזר בן דוד, אחד מהרבנים החשובים זכרונו לחיי העוה"ב שהקים את 'אור החיים' סמינר לבנות בבני ברק, עשרות אלפי בתים הוא בנה! 

אז הוא אומר: שהוא פעם התהלך בדרום אמריקה והיה לו תואר של יהודי ועצר אותו גוי במהלכו ברחוב 

ואמר לו: 'אתה יהודי?' 

אמר לו: 'כן', 

- 'מה זה אומר?' 

אמר לו: 'אני קראתי עליכם בתנ"ך בבייבל', 

אז הוא אמר לו: 'מה קראת?' 

הוא אומר: 'שאתם הבנים של הקב"ה!' 

הוא אמר לו: 'נו'? 

הוא אומר לו: 'תמיד אני חיכיתי; מתי אני אזכה להיפגש עם הבן של הקב"ה? ועכשיו אני פוגש אותך באמצע הרחוב!' 

הוא אומר לו: 'נו? ו...' 

אומר לו: 'אבל תמיד היתה לי שאלה ועכשיו יש לי הזדמנות לשאול, אני גוי אתה יהודי כשאני הולך ברחוב - אני יודע על מה אני חושב, על מה אני מסתכל, מענין אותי: הבן של הקב"ה שהולך ברחוב - על מה הוא חושב? על מה הוא מתסכל??' 

הרב אמר: 'הוא עשה אותי כזה קטן בין רגע! מי הולך ברחוב ומרגיש שהוא הבן של הקב"ה, שהוא הייצוג הגדול: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיה מט ג) 'אֲשֶׁר בָּחַר-בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ' (ברכות התורה) מי הולך ומרגיש ככה? 

אם יבוא איזה גנרל, או איזה פרופסור או איזה מישהו בעל תואר כל שהוא, איך אנחנו מתכווצים וכאילו, כאילו מי מדבר אתנו ומה... 

צריך לעבוד על זה: להרגיש בנים של הקב"ה! אנחנו הנציגות שלו בעולם. 

זה מחייב, יש לנו אבא שהוא: מֶלֶךְ הָעוֹלָם'!' הקב"ה הוא 'מֶלֶךְ הָעוֹלָם'!! 

כוונת הברכות;

בברכות שאנחנו מברכים: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם' צריך לדעת מה אנחנו אומרים, תיקנו לנו חכמים להגיד ברכות, מה אנחנו אומרים? בָּרוּךְ אַתָּה, מה זה 'בָּרוּךְ אַתָּה'? וכי אנחנו מברכים אותו?? 'מי שברך אבותינו...' מברכים אותו? 

אז יש בזה כמה פרושים: הפרוש בהמון שזה הילול ושבח מהללים ומשבחים את ה'. 

אבל יש שאומרים: עפ"י הקבלה שהקב"ה הוא מקור הברכות, הוא המקור לכל הברכות! 

והגאון ור' חיים מוולוזין אומרים: שבעצם אנחנו אומרים בָּרוּךְ, כמו להשפיע ברכה וכשאנחנו אומרים את זה, אז הקב"ה משפיע בכל העולמות שפע למטה שיורד ומשתלשל למטה בזכות זה שאנחנו אומרים. 

כמובן שבקב"ה אין שום שינוי בזה שאנחנו אומרים, אבל זה כמו כפתור שאנחנו מפעילים ואוטומט יורד שפע בזכות. 

וכשאנחנו אומרים: 'אַתָּה' מה הכוונה שאנחנו אומרים 'אַתָּה'? כשאנחנו אומרים אַתָּה, אז זה: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז ח) זאת אומרת אני מדבר ואני אומר 'בָּרוּךְ אַתָּה' אני צריך לשוות בעיני: שהקב"ה עומד מולי! ואני אומר לו 'בָּרוּךְ אַתָּה'. 

אחר כך אנחנו אומרים שם ה', שם העצם של הקב"ה - שם הוי"ה ב"ה, והקב"ה מצד עצמו הוא נסתר, מצד פעולותיו הוא נגלה, אז כשאנחנו אומרים ה' אנחנו מתכוונים: 'אדון הכל, היה הווה ויהיה' שזה שם העצם. 

ואח"כ אנחנו אומרים: אֱ-לֹקֵינוּ - שזה 'תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם', ויש שפע מהקב"ה שהוא נסתר, א-ל אֱ-לֹקֵינוּ, ש: אֱ-לֹקֵינוּ זה גלוי, אנחנו רואים את פעולותיו בעולם אז זה נקרא גלוי, ויש השגחה פרטית על עם ישראל, הקב"ה משגיח הוא אֱ-לֹקֵינוּ בפרט! 

אח"כ אומרים: מֶלֶךְ שזה מראה על יחוד הקב"ה שהוא אחד שמולך, 'מֶלֶךְ הָעוֹלָם' שהוא גם משגיח באופן כללי על כל העולם. ואז אומרים נגיד: 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ' אז אנחנו מודים להקב"ה ברכת הנהנין, אנחנו נהנים שהוא בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, וכשאומרים בּוֹרֵא אומרים בפועל, כי כשאנחנו אומרים על ההמשכה שהקב"ה ממשיך מלמעלה את השפע למטה בדרך של צמצום, אז בעצם כשאני נוטל רשות ע"י הברכה אני גם גורם שיתחדש שפע עוד פעם! וזה נקרא: בּוֹרֵא! עוד פעם בּוֹרֵא, אני גורם להיות בּוֹרֵא. אם אני לא מברך - אני גזלן! אז זאת אומרת יש לנו אחריות אפילו בברכות שתיקנו לנו אנחנו צריכים להתבונן בכל זה בשביל לדעת: שאנחנו מכירים במלכותו בא-לקותו כלפינו, שהוא אבינו, מלכנו, שאנחנו הבנים, יש לנו מחויבות! 

מה הקב"ה רוצה מאתנו? "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (ישעיה מג כא) – 'שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ' (ובא לציון גואל) הקב"ה רוצה מאתנו 'לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן' (עלינו לשבח) יש לנו תפקיד בעולם! 

מי אוהב ה' באמת?

ומי שלומד את ספר 'חובות הלבבות', מגיע לשיא של השיאים זה 'שער האהבה' שמי שזוכה להגיע להיות אוהב ה' שנאמר: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו ה) שזה חיוב על כל ישראל להגיע לאהבת הבורא, ולא אהבה זולתו. אז כשמגיעים לסוף החוה"ל אומר: שיש כמה סוגי אוהבים, 

ועכשיו הוא אומר ככה: 'ומהם... אחד מאלה שנקרא אוהב ה' שיאשר ויורה לעבודת הא-לקים בין ברכה בין בקשה!' זאת אומרת בן אדם צריך לאשר את האנשים לישר אותם בדרך, להורות להם איך עובדים את הא-לקים, לעורר אותם, להכיר להם את הא-לקים ולהגיד להם איך עובדים אותו. 

בין ברכה בין בקשה; לפעמים צריך לדבר ברכות, לפעמים צריך לדבר בקשיות קצת, כפי הצריך לזמן ולמקום ולכיתות בני האדם, אז זה משתנה לפי מקום, לפי זמן, לפי סוגי האנשים, לפי הרמה ולפי מעלותם, מהגדולים ועד אנשי השוק! 

זאת אומרת שלא יאמר אדם כמו שאומרים כולם: 'מי אני? מה אני?! אני אלך להגיד, להעיר, להוכיח, ליישר את מישהו, מה? מה זה נוגע אלי, מה, אני רב?! מה אני...' 

ר' יהונתן אייבישיץ אומר: 'שכשאדם פשוט מתקן את חברו 

ואומר לו: 'אני בדיוק כמוך! אבל למה אתה עושה ככה? אפשר לעשות ככה וככה - לא חבל?! ככה וככה...' 

הוא אומר: 'הוא ישפיע יותר ממני! למה? 

הוא אומר: 'שאם אני אגיד לאנשים 

יגידו: 'ר' יונתן אייבישיץ! אני יכול להיות כמוהו?! הדרישות שלו, אני יכול להיות כמוהו...' 

אז הוא אומר: 'שהאדם פשוט יכול להשפיע על חברו יותר ממנו!' 

מכל מקום כתוב פה: 'שמי שאוהב ה' - אז הוא מוכיח ומיישר ומורה את דרך ה', בין ברכה בין בקשה, גם את הגדולים! וגם אנשי השוק, כמו שאמר החכם: "יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח" (משלי א ה) ועוד פסוק: "לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה" (משלי א ד) למה הוא מביא רבנו בחיי שני (2) פסוקים? פסוק אחד אמרנו הגדולים - "יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח" אתה פונה לחכם, אם הוא חָכָם באמת - אז הוא יוסף לֶקַח, הוא יודה לך שאתה מעיר לו. וגם "לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה" אלה שהם אנשי ההמון שלא מבינים מעצמם הרבה. 

'וראוי לך אחי לדעת: כי זכויות המאמין, אפילו אם יהיה מגיע לתכלית הרחוקה בתיקון נפשו לא-לקים יתברך ואילו היה קרוב למלאכים במידותם הטובות ומנהגיהם המשובחים, והשתדלותם בעבודת הבורא, באהבתם הזכה בו, אינם כזכויות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה, ומישר הרשעים אל עבודת הבורא - שזכויותיו נכפלות בעבור זכויותם! בכל הימים ובכל הזמנים!!'

אומר רבנו בחיי דבר מדהים! אומר: תקשיב! אתה תדע לך, אתה רוצה לבדוק זכויות של בן אדם כמה זכויות יש לו? איך אתה בודק, הוא אומר ככה, נקח אדם שיש לו זכויות בהיותו מאמין גדול בה', מאמין גדול בה'! ואפילו שהוא הגיע באמונתו לתכלית הרחוקה ביותר, ואפילו הגיע קרוב למלאכים!!! 

יש נוסחה שונה שאומרת: 'מגיע לנביאים!' 

במידותיו הטובות - יש לו מידות ממש של מלאכים, של נביאים. מנהגים משובחים של מלאכים ונביאים, משתדל בעבודת הבורא כמו מלאכים, כמו הנביאים. ויש לו אהבה כמו שיש לנביאים ולמלאכים - אהבה זכה לה'! אם תיקחו אחד, תציירו מישהו כזה...

 הזכויות שלו אינם כזכויות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה, ומישר הרשעים אל עבודת הבורא - שזכויותיו נכפלות בעבור זכויותם בכל הימים ובכל הזמנים!! 

זאת אומרת בואו ניקח דוגמא, היא תפחיד אתכם קצת, אבל זה מה שכתוב, אם יש לנו את הגאון מווילנא, וודאי שכל התיאורים שנאמרו פה מתאימים לו; זכויות שיש לו שהוא מאמין, מגיע לתכלית הרחוקה, תיקון נפשו לא-לקים, קרוב למלאכים במידותיו הטובות, המנהגים המשובחים, השתדלות ואהבה זכה...! 

אומר: 'אינם כזכויות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה ומישר הרשעים אל עבודת הבורא!' 

איך יכול להיות? הגאון מווילנא מילא במאה אחוז (100%) את הקנקן שלו: 'אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ' (אבות ד כ) הוא מלא, הוא ירד (לעוה"ז) והיה צריך למלא את שיעור 'הגאון מווילנא' והוא לא החסיר בעבודת הבורא כלום, הוא יצא מכאן מלא ועמוס - מאה אחוז! מה יש לו? את המאה אחוז שלו, אנחנו מסתכלים עכשיו רק על עבודתו שלו הפרטית, הוא מילא את עצמו במאה אחוז. 

עכשיו יש מישהו אחר שלא מילא את עצמו אפילו, הוא ששים אחוז (60%) אבל הוא תיקן עוד אחד (1) וההוא גם ששים אחוז, אז הוא כבר מאה עשרים אחוז (120%) כי הוא עושה כבר, לא אחד, הוא עושה כבר... ועוד אחד הוא תיקן ועוד אחד הוא תיקן ועוד אחד הוא תקין ועוד אחד הוא תיקן, רגע-רגע! עצור-עצור!! אז כמה אחוזים יש לו? נגיד הוא שמר שבת והגאון שמר שבת - יפה, אבל הוא לא שמר שבת אחת (1) הוא שמר כמו מספר האנשים שהוא לימד אותם לשמור שבת, אז כל שבת שלו זה שווה ערך לכמה אנשים שהוא לימד אותם לשמור שבת, כמה הגאון שמר שבת? אחד! כמה הוא שמר? לפי האנשים! עשה עשר (10) בעלי תשובה, עשר שבתות, עשה מאה (100), מאה שבתות כל שבת יש לו! הוא מניח תפילין, אבל יש עוד מאה ששמים תפילין בגללו, אז הוא מניח כל יום מאה תפילין!! וכן על זה הדרך, עשה אלף (1,000) - אז זה ככה! 

זאת אומרת זה מה שכתוב פה: 'שזכויותיו נכפלות בעבור זכויותם של אלה שהוא יישר אותם, בכל הימים ובכל הזמנים!' זה לא נגמר, עכשיו, הוא חי - והם עושים זה החשבון, הוא נפטר - והם ממשיכים, וזרעם ובניהם ובני בניהם ומי שהשפיעו עליהם, כל זה שייך לאותו אדם שמיישר. זה נקרא: 'אוהב ה''. 

להאהיב את ה' על הבריות;

הרמב"ם אומר במצוות: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹקֶיךָ" – 'שצריך להיות כאברהם אבינו, וְאָהַבְתָּ זה לא רק שאתה תאהב את ה', אלא וְאָהַבְתָּ תהיה מאהיב את ה' על הבריות, כמו שכתוב: "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (בראשית יב ה) זה נקרא אוהב ה'! אוהב ה' זה לא אוהב את ה' לבד, זה שדואג שכולם יאהבו אותו! שמפרסם את שמו תמיד, שמשבח אותו, שמהלל אותו, - אבא שלך! מי לא רוצה שאבא שלו יכבדו אותו?! אז יש לך אבא שבשמים ואתה הבן שלו, למה אתה לא דואג שכולם יעבדו את אבא?! שהאחים שלך הבנים שלו גם כן 'כל ישראל אחים' למה אתה לא דואג שגם הם יאהבו את ה', יכירו אותו כמו שצריך? 

אז אומר: שזה הזכות שמגיעה בעצם לבן אדם, וכמובן שהגאון מווילנא לקחנו אותו כדוגמא אם הוא היה עושה רק את עבודתו הוא, אבל כמובן שגם הוא זיכה את הרבים! הוא לימד אחרים!! הוא העמיד דורות; ר' חיים מוולוז'ין ישיבות וולוז'ין - עד היום הולכים בדרכו, הרבה מאד מהליטאים הולכים בדרך של הגאון וכן האלה. אבל, לקחנו אותו כדוגמא כאדם מושלם! אדם מושלם אם הוא רק אדם, והוא מאה אחוז (100%) - הוא לא מגיע לזכויות של מי שיורה את האנשים לדרך הטובה וישר את הרשעים לעבודת הבורא, כיון שזכויותיו נכפלות בעבור זכויותם בכל הימים ובכל הזמנים! 

ועוד אומר רבנו בחיי: 'וכן אחי, מי שאין מתקן אלא נפשו בלבד - תהא זכותו מעטה, ומי שמתקן נפשו ונפשות רבות - תכפל זכותו כפי זכויות כל מי שיתקן לא-לקים!' 

למי יש הבטחה שהוא בן העוה"ב?

אתם למדתם אמרתם 'שער הבטחון' כתוב שמה: 'שיש שנים (2) שמובטח להם עוה"ב! זוכרים מי זה השנים שמובטח להם עוה"ב? שנים שמובטח להם עוה"ב; 

אחד (1): זה מי שמחזיר בתשובה. 

שתים (2): זה נדבה מאת ה'! 

אף אחד אין לו הבטחה: 'שהוא בן העוה"ב!' 

אפילו אם אדם יעשה את כל המצוות שבתורה, אומר רבנו בחיי: אפילו אם יעשה את כל המצוות הוא לא יכול להחזיר להקב"ה אחד מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות טובות שה' עושה...! על אחת הוא לא יכול!!! גם אם תקיים תרי"ג (613) מצוות כל חייך ולא תעבור עברות ולא תעשה שום דבר אתה לא יכול להחזיר לו אפילו על דבר אחד, מה עשית? מה שנצטוית! אתה עושה לו משהו?! אתה הוספת בו משהו, עשית משהו, מה עשית, עשית מה שצריך לעשות, אתם נוסעים פה בסדר נגיד בשוויץ אתם מקבלים פרס? לא, כי אתה חייב לנסוע נכון, זה הכל, לא תיסע נכון - תקבל רפורט, אבל אם אתה נוסע נכון לא מגיע לך שום דבר, אפילו תעודה של 'אזרח טוב!' לא תקבל, תחיה תשעים (90) שנה ולא תקבל משוויץ תעודת אזרח טוב, רק תשלם 'רפורטים'... אז זאת אומרת רק מי שמתקן נפשו בנפשות אחרים הוא בן העוה"ב! 

יש לנו ראיה מר' עקיבא, במסכת 'שמחות' (פרק שמיני) כתוב: 'שר' עקיבא ספד את הבן שלו שנפטר 

ואמר: 'מובטח אני שהוא בן העוה"ב! למה? שזיכה את הרבים!' 

הבן שלו היה תנא קדוש והוא לא אומר: שהוא היה תלמיד חכם עצום, בעל מידות עצומות ועסק בתורה תדיר, הוא לא אומר שום דבר, הוא אומר: 'אני מובטח שהוא בן העוה"ב שזיכה את הרבים!' 

והוא מביא לזה ראיה, הוא אומר: 'ראויים היו ישראל לצאת ממצרים לולא משה ואהרן' גם אם לא היו משה ואהרן היו יוצאים ישראל ממצרים, למה? 

שה' הבטיח לאברהם: "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית טו יד) אז יש הבטחה א-לקית: שעם ישראל יהיו בשעבוד כך וכך שנים ואח"כ הם יֵצְאוּ! אז יש הבטחה בתורה, אז אם אין משה ואהרן - הם יצאו, לצאת הם חיבים לצאת. 

הוא אומר: ולמה יצאו ע"י משה ואהרן? כי אין 'מגלגלין זכות אלא ע"י זכאי!' והזכות של הגאולה היא היתה ע"י שני האישים האלה, ואם לא היו משה ואהרן אז השנים הבאים בתור שהיו הכי זכאים הם היו גורמים ליציאת מצרים! ככה אומר ר' עקיבא: 'שמגלגלין זכות ע"י זכאי'. מה זה ראיה? זה ראיה: שמי שזיכה את הרבים הוא בן העוה"ב, לכן הוא אומר: 'אני מובטח, אני בטוח שהבן שלי בן העוה"ב!' איך? איך זה מובטח? לא הבנתי! 

עוד פעם: בגלל שהוא זיכה את הרבים, ואין מגלגלין זכות ע"י זכאי, אם מגלגלין זכות - זה עדות: שהוא זכאי בשמים! כי איך גלגלו את הזכות? מי מגלגל את הזכות, מגלגלין את הזכות מן השמים, למי? למי שהוא זכאי, זכאי איפה? זכאי בשמים, אז אם מגלגלין זכות של הגאולה ע"י משה ואהרן אז וודאי שהם זכאים בשמים, כי לא מגלגלין זכות אלא ע"י זכאי, וכיון שהבן שלי זיכה את הרבים מובטח אני שהוא בן העוה"ב, כי בשמים הכריזו עליו: 'שהוא זכאי!' 

זה היחידי שרבנו בחיי אומר: 'שהוא בן העוה"ב!' היחידי, שמעתם? מי שמחזיר בתשובה הוא בן העוה"ב, מה עם השאר? הוא אומר: 'זה נדבה מה'!' נדבה, לא יאומן כי יסופר. 

וב'שער האהבה' הוא אומר במפורש: 'וכן אחי מי שאין מתקן אלא נפשו בלבד, תהיה זכותו מעתה... מתקן נפשו, מתקן, מתוקן, חותמת: 'מתוקן!' אבל אם הוא מתקן את נפשו בלבד - תהא זכותו מעטה, ומי שמתקן נפשו ונפשות רבות - תכפל זכותו כפי זכויות כל מי שיתקן לא-לקים, כמו שאמרו רז"ל: 'כָּל הַמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ' (אבות ה יח) ואמרו: 'משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל" (דברים לג כא). 

'כָּל הַמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים...'

יש פה קושיה גדולה! כתוב: 'כָּל הַמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ' משה רבנו חטא או לא חטא? כולם יודעים שמשה רבנו חטא ב'מי מריבה' אז איך כתוב: 'כָּל הַמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ' ועוד אתה מביא לי את מי? את משֶׁה ש: זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים הכל תָּלוּי בּוֹ? 

יש ספר 'תולדות שמשון' (בעל ה'זרע שמשון' בן נחמני) הוא כותב על המשנה הזאת: שהתנא שאומר את זה, איך הוא אומר דבר כזה? הרי זה סתירה מיניה וביה, אח"כ הוא אומר: 'וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה' – 'אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה! כמו מי? כמו יָרָבְעָם בן נבט ש: חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים - אֵין מַסְפִּיקִין. 

הוא אומר: גם זה לא נכון, איך אפשר להגיד: שלא מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ? הרי הקב"ה פנה אליו אישית 

ואמר לו: 'אני ואתה ובן ישי נלך בגן עדן!' תשוב, אז מה? אם לא מַסְפִּיקִין, אז איך אתה מביא דוגמא שהיא לא נכונה לכאורה? 

אז הוא מתרץ ככה: באמת משה רבנו לא חטא, החטא של מי מריבה הקב"ה גלגל זאת שיעשה זאת משה רבנו, למה? כדי שלא יכנס לארץ, למה? כדי שהוא יכניס את כל מתי מדבר שלא היו ראוים להיכנס לארץ, הוא יכניס אותם בתחית המתים ויביא אותם! וכיון שהוא זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, הוא דאג שאנשים לא יחטאו, אז לכן אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, ומה שאתם חושבים שזה חטא? זה גלגול מאת ה' כדי שגם לאחר המיתה הוא ימשיך לזכות אותם ולהכניס אותם לארץ ישראל, זה הסיבה שהקב"ה גלגל בידו את החטא הזה שאנחנו קוראים לו: 'חטא' שבעצם זה לא חטא, וכל זה בשביל לזכות אֶת הָרַבִּים. 

אז עכשיו זה מסתדר: אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ - כי זה לא חטא, וכיון שהוא זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, אז זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ והוא יכניס. אותו דבר עם ירבעם בן נבט שהוא אומר שירבעם בן נבט כל זה מדובר ש: חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים - זה אם הם לא היו אנוסים, אם הם היו אנוסים; אז זה תלוי בו החטא, ולא בהם, כי 'גזירת מלך'! 

הוא אמר להם: 'לא נכנסים לירושלים! נגמר, רק פה בפרדסאות האלה וזה...' 

אבל כשבא הושע בן אלה וביטל את הפרדסאות ואת השומרים, והיו יכולים כבר לעלות לרגל לירושלים, ישראל מעצמם לא עלו! אוֹ! אז הם נהיו 'תלמידיו' הם הלכו בדרך שלו ולכן הם ראויים לעונש!! 

ולכן הוא בהתחלה בא אליו הקב"ה ואמר לו: שחטא הרבים תלוי בו, בו ולא בהם, 

לכן אמר לו: 'בוא!' תפס אותו בבגדו, מה זה בבגדו? שהוא בוגד, תפס אותו בבגדו 

ואמר לו: 'בוא תשוב!' 

אמר לו: 'מי בראש?' 

אבל בא אליו ואמר לו: 'תשמע יש לך אפשרות זה תלוי רק בך!' 

הרי כתוב: 'שלא יהא בג"ע ותלמידיו בגיהנם' (יומא פו) אבל אם הוא אומר לו הקב"ה שזה תלוי רק בו, אז אין לו עדין תלמידים, אז: 'בוא תחזור!' הוא לא רצה ועם ישראל גם כן הפכו להיות התלמידים שלו, כי אם לא היו עוברים בזמן הושע בן אלה שהוא התיר להם כבר לעלות, אז הם לא היו תלמידיו והם היו נקראים: 'אנוסים!' ולא היה עליהם עוון פלילי, אבל כוון שהם עשו אז גם שלהם תלוי בו, (טוב זה היה רק ככה ב...) 

אז אומר פה: ש: 'כָּל הַמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ' ו: 'משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ' כל עם ישראל שמקיימים את כל התורה בכל הדורות - הכל שייך למשה רבנו! הכל בכל מכל כל. לכן הוא רצה להיכנס לארץ ישראל שגם מצוות התלויות בארץ הוא יתן אותם לעם ישראל וגם זה יהיה תלוי בו, 

אז הקב"ה אמר לו: "רַב לָךְ" (דברים ג כו) יש לך מספיק-מספיק-מספיק! אתה יושב לימיני, אל תדאג, הכל בסדר.

אז: "צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל" פרושו של דבר: שהוא לימד אותם תורה וכו' וכו'. 

מי זוכה למצוא חן בעיני ה'?

ועוד אומר שלמה המלך: "וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב" (משלי כד כה) - מי שמוכיח את חברו כמו שהתורה מצווה כל יהודי: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא יט יז) אם אתה רואה שהוא עושה עברה ואתה לא מעיר לו, אתה נושא גם כן בחטא שלו, כמו שאומר האבן עזרא. 

ה'אבן עזרא' אומר ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ" (ויקרא יט יא) - אם אתה רואה גנב ואתה לא מעיר לו כלום - אתה גנב בעצמך! נחשב גנב, נייחא לך בגניבה שלו. זאת אומרת אדם צריך לדעת: שיש להוכיח, אם אתה שומר על הפרופיל שלך, על הסטטוס שלך, על המצב שלך - אז אתה לא אוהב את ה', אתה אוהב את עצמך, אבל אוהב ה' - זה דואג שכולם יעבדו את ה', אז לכן וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם, הם יזכו להיות בנועם העליון ותבוא עליהם בִרְכַּת טוֹב, ברכתו של הקב"ה, ברכת התורה: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם" (משלי ד ב) 

ואמר 'מלאכי': "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ" מדובר באהרן הכהן "וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו" ובסוף כתוב: "וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָו‍ֹן" (מלאכי ב ו) זאת אומרת להשיב מֵעָו‍ֹן - זה רק מי שיש לו תּוֹרַת אֱמֶת בְּפִיהוּ, אם יש בו תּוֹרַת ה' אֱמֶת, הוא יכול להשיב מֵעָו‍ֹן. 

אותו דבר כתוב: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" (תהלים יט ח) אם התורה שלך היא תְּמִימָה שלימה בשלמות, אז היא יכולה להשיב נפשות, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ! (דרך אגב, זה בראשי תיבות תמני"ת...) 

ואמר 'דניאל': "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב ג) כמו שהכוכבים מאירים לְעוֹלָם וָעֶד, ככה מי שמצדיק את הָרַבִּים, מי שמלמד אותם ללכת בדרכי התורה. 

ועל כן צווה הקב"ה להוכיח את המקצרים כמו שנאמר: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט יז) יש מצווה להוכיח את אלה שמקצרים בעבודת ה', אתה רואה מישהו שלא עושה את העבודה כמו שצריך, בעבודת ה', חובה עליך להוכיחו! כמובן בדברי נועם והכל וכו', אבל להוכיח את המקצרים, בגלל זה אומרת התורה במפורש: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" כמובן שהוא 'עם שאיתך בתורה' אין לנו חיוב להוכיח את החילונים שהם כופרים או אלה שהם מחללי שבתות וזה... - זה רק חסידות! אבל את אלה שהם שומרים תורה ומצוות חובה להוכיח אותם על כל דבר ודבר לתקן אותם. 

ושואלים חכמים: 'עד היכן תוכחה?' כמה? כמה אני צריך להוכיח? עד מתי? כמה? אז כתוב: 'אפילו מאה (100) פעם!' הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ, אפילו מאה פעם, אבל עד מתי? 

אמר רב: 'עד קללה' 

ושמואל אמר: 'עד הכאה' ונפסק: עד הכאה. זאת אומרת אם אתה מוכיח מישהו והוא גוער בך, תמשיך. אם הוא מקלל אותך, תמשיך. אם הוא בא להכות אותך, תפסיק. פה אתה כבר פטור. כמה אתם מכירים כאלה?? 

ואומר עוד רבנו בחיי: "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא" (משלי כח כג) וואי וואי וואי זה פסוק חזק ביותר! 

אומר הקב"ה: מי שמוכיח אָדָם ללכת אַחֲרַי - חֵן יִמְצָא! הוא מוצא חן בעיני, אתם יודעים מה זה למצוא חן בעיני ה'? אתם לא יודעים! כתוב: "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" (בראשית ו ח) אתם יודעים מה זה אומר? זה אומר שנח עם כל הזכויות שהיו לו ו: "אֶת הָאֱ-לֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו ט) עדין הוא לא היה ראוי להינצל במבול! לא היה ראוי, הוא לא הוכיח את הדור, הוא לא הוכיח אותם, אבל "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" היה לו איזה משהו ש: מָצָא חֵן אצל הקב"ה - וזה הציל אותו מהמבול! המציאות חן הזאת היא הצילה אותו. 

עכשיו בואו תבינו: כמה זה למצוא חן בעיני ה'; שמשה רבנו אחרי שהוא משה רבנו עם כל המעלות שאנחנו לכאורה יודעים, 

הוא מבקש מהקב"ה: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ" (שמות לג יג) אִם-אִם-אִם נָא-נָא-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אתם יודעים מה זה למצוא חֵן בְּעֵינֵי ה'? זה אדם שצריך להיות שומר תורה ומצוות - כמו שצריך והכל! ואחרי כל זה יש לו נשיאות חן אצל הקב"ה מיוחדת בגלל כך וכך-וכך... 

ואומר שלמה המלך: אבל מי ש: "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא" - חֵן יִמְצָא, ישר אתה מקבל חן אצל הקב"ה; מה שתבקש ממנו - הוא יתן לך! זה מי שזוכה לאהוב את הקב"ה.

עכשיו אני הולך להגיד לכם דבר שאני חושב שאוזן לא שמעה! אמנם השמעתי את זה בעבר, אבל לא יודע כמה הבינו, גם עכשיו מה שאני אומר, אני מאמין שאתם מבינים מה אני אומר, אבל 'מבינים' פרושו: עושים לאחר שמבינים, זה נקרא שמבינים, אם לא... - אז מה הבנת?! 

אם אני אומר לך: 'שעכשיו אם תגיד: 'אחד שתים שלוש (1-2-3) תקבל אלף דולר (1,000$)!' 

ואתה לא אומר: 'אחד שתים שלוש' 

- אז לא הבנת מה אני אמרתי! לא יכול להיות שאתה לא רוצה אלף דולר...! 

כן, אז זאת אומרת אנשים וודאי יגידו: 'אחד שתים שלוש' אם אנחנו קוראים את זה ומבינים את זה, אז צריכים להפוך להיות כאלה, אז בואו תשמעו עד איפה זה - לא להאמין! 

הספורנו מפתיע בברכת ה' ליצחק אבינו;

אומר ה'ספורנו' על הפסוק: "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי" (בראשית כו ה) הוא עשה את המשמרת המיוחדת לי שהיא: לגמול חסד! מה זה לגמול חסד? 'זיכוי הרבים' כאומרו: "כָּל אָרְחוֹת ה' חֶסֶד" (תהלים כה י) הקב"ה בעצמו עושה חסדים: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהלים פט ג) ולהורות חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. 

אברהם אבינו - אני אוהב אותו! למה אני אוהב אותו? "אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיה מא ח) למה אני אוהב אותו? אני אוהב אותו בגלל שהוא מורה את החטאים בַּדָּרֶךְ! מה שלמדנו עכשיו ברבנו בחיי, וזה עשה כאשר קרא בשם ה'; היה מקהיל קהילות וקורא בשם ה' ואומר להם מי זה ה', ואומר להם מה צריך לעשות כדי לעבוד אותו וכו', ושמר גם כן... ושמר גם כן "מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" זה גם כן-גם כן, זה גם היה לו. אבל על מה אני אוהב אותו? על שהוא הורה לרשעים את הדרך, נלחם נגד עולם שלם! 

תקשיבו טוב! שנצטוו בני נח, והוא הלך ואמר להם את מה שצווה הקב"ה את בני נח, ובכן היה 'נאה דורש ונאה מקיים' (חגיגה יד:) כְּמוֹפֵת לְרַבִּים, הוא היה מופת לרבים; כי מה שהוא דרש מאנשים - הוא בעצמו קיים, וה' אוהב אותו, "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי". 

עכשיו תקשיבו טוב מה אומר ה'ספורנו': 'הנה ליצחק תלה בזכות אחרים, עתה בפסוק הזה וכן למטה, באומרו: "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי" (בראשית כו כד) אני לא מברך אותך בזכותך, אני לא מברך אותך יצחק בזכותך, יצחק כבר 'בעל העקידה' נקרא! העולם עומד עליו, 

אומר: אבל אתה לא ראוי לברכה עדין, אני לא מברך אותך אלא "בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי" לא יאומן! תשמעו מה כתוב בפסוקים, כתוב בפסוקים: "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (בראשית כו ד) למה אני מברך אותך יצחק ככה? "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" אני לא מברך אותך בזכות עצמך אלא בזכות אבא שלך! שאבא שלך שָׁמַע בְּקֹלִי, אתם שומעים? ויצחק לא שמע בקולו?! יצחק עשה הכל! לא היה דבר שהוא לא עשה, אפילו מעבר לזה, מסר את נפשו למיתה בגלל ציווי שקיבל אבא שלו מהקב"ה, הוא לא קיבל את הציווי ישירות והוא הלך ועקד את עצמו...!

 הוא אומר: אתה עדין לא ראוי לברכה! אתם מאמינים דבר כזה? לא ראוי! למה? אח"כ בהמשך כתוב: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱ-לֹקֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי" (בראשית כו כד) שוב פעם: לא בגללך! אני מברך אותך רק בגלל אַבְרָהָם עַבְדִּי, מה זה הדבר הזה? אתם יודעים למה זה? 

תקשיבו טוב! אומר ה'ספורנו': 'וזה היה קודם שהתעורר יצחק לקרוא בשם ה', בגלל שאתה לא עושה כמו אבא שלך - לעורר את העולם: לעבוד את ה', לעבוד אותי - אתה לא ראוי לברכה. יש מדרגה יותר גדולה מיצחק אבינו?! אתה לא ראוי לברכה, אתה דואג שכולם יעבדו אותי או לא? - לא - אתה לא ראוי לברכה. וזה היה קודם שהתעורר יצחק לקרוא בשם ה', לכן בַּעֲבוּר ועקב אַבְרָהָם עַבְדִּי. אבל אחר שקרא בשם ה' - הוא תפס שהוא לא קורא בשם ה', הוא שומע שהקב"ה מברך אותו בשביל אבא שלו, מה, הוא לא ראוי לברכה בעצמו?! אז הוא אומר: אחר שקרא בשם ה' נאמר: "וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר..." (בראשית כו כח) ואמר: "רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ...: אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה'" (בראשית כו כח-כט) עכשיו אתה ראוי לברכה מאת ה'.

זה לא יאומן כי יסופר! אז רואים מפה עד כמה אדם יכול להגיע לשלימות הנפש, להגיע למדרגה של יצחק אבינו! ועדין לא יהיה ראוי לברכה!! 

לעומת זאת מי שמורה את הרשעים, את הדרך הישרה כתוב עליו: שהקב"ה נותן לו כח לברך - כמו הפה של הקב"ה! ממש כמו הפה של הקב"ה; ואם ה' גוזר גזירה - הקב"ה מבטלה בשבילו!! 

תזכרו עוד פעם: רבנו בחיי אומר; אין אדם ראוי לעוה"ב ומובטח לו עוה"ב - רק אם הוא מחזיר בתשובה, כל השאר זה נדבה, תבינו את זה. 

מיהו הקרבן הנרצה לה'?

אני מסיים עכשיו בקטע נוסף מה'אור החיים' הקדוש שיסגור לכם את זה טוב! 

בפסוק כתוב: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם" (ויקרא א ב) 

אומר באחד הפרושים שמה: 'עוד ירמוז בפסוק הזה לצוות את אנשי חיל: להשתדל לקרב לבבות עם בני ישראל לעבודת ה'! ולזה יקרא: "קָרְבָּן לַה'!" מה זה קָרְבָּן לַה'? ה' רוצה קורבן, איזה קורבן? שתקרב לו את הבנים שלו, זה מה שהוא רוצה. כי ע"י חטא אדם יפרד הדביקות של ישראל עם אביהם שבשמים - אם אדם עושה חטאים הוא נפרד מה': "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱ-לֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד ד) עושה חטא: "עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱ-לֹקֵיכֶם" (ישעיה נט ב) ואז הופכים להיות נבדלים ומרוחקים מהשכינה! והקב"ה... והאדון ברוך הוא יקפיד כביכול על הדבר ויתאווה לקרב אותם אליו! 

שמעתם איזה תאווה יש להקב"ה? הקב"ה מתאווה, ממתין: מי יקרב לי את הבנים שלי אלי בחזרה? הם התרחקו ממני ואני מצפה: מי יהיה זה שיקרב לי את הילדים שלי בחזרה! אבל זה לא קל - זה להוציא מלוע הארי, היצר הרע זה השטן זה מלאך המוות, הוא לקח אותם ברשותו וצריך להוציא את זה, את בִּלעו מפיו, אז זה מצווה לאנשי חיל להשתדל, לא צריך להצליח אפילו, להשתדל לקרב לבבות עם בני ישראל לעבודת ה', זה נקרא: קָרְבָּן לַה'. ע"י החטא נפרדים וה' יקפיד כביכול על הדבר ויתאווה לקרב אותם אליו. 

ולכן צווה: להוכיח לכל הרחוק ולקרב ליבו, וגם העניש למעלים עין מן הדבר, מי שלא עושה זאת ולא מוכיח - הוא יתפס בעוון, ועל זה נאמר "וְזֶה לְּךָ הָאוֹת" (שמות ג יב) אשר צווה ה' להתחיל ממקודשיו, וביחזקאל הנביא כתוב: "וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים" (יחזקאל ט ד) וכו' - תָּו של דם, תָּו של דיו, מה ההבדל? אלה רשעים ואלה צדיקים! 

ומידת הדין באה וקטרגה ואמרה להקב"ה: 'מה ההבדל בין אלה לאלה?' 

אמר לה הקב"ה: 'אלה צדיקים, אלה רשעים, לכן התו הזה של דם, מוות. וזה תו של דיו'. 

אז מידת הדין לא שתקה! אמרה: 'אם אלה צדיקים - למה לא הוכיחו אותם?! אתה כתבת בתורה: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" למה הם לא הוכיחו אותם?!' 

אומר הקב"ה למידת הדין: 'אני יודע שאם היו מוכיחים אותם - לא היו שומעים להם!' 

מה עונה לו מידת הדין? 

'לפניך – גלוי! לפניהם - מי גלוי?! אתה יודע אבל הם מאיפה יודעים, הם מצווים: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ" יצליח או לא יצליח - זה לא עליהם, אפילו עד הכאה! 

ולא זזה מידת הדין עד שהקב"ה פסק: 'שיתחילו מהמקודשים!' ומידת הדין הרגה אנשים גדולים וצדיקים שידעו את כל התורה מאל'ף ועד ת'ו: "וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ" (יחזקאל ט ו) אל תקרא: "וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ" אלא מִמְקוּדַּשַׁי, אז רואים: שה' מעניש גם אם לא מוכיחים! 

וְזֶה לְּךָ הָאוֹת... 

אבל הגדיל הקב"ה את שכר המזכה! כמו שאמר התנא: 'כָּל הַמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ' כי ישמרנו ה' משגיונות! שמירה יחידה, שום צדיק אין לו הבטחה: ששומרים אותו מן השמים משגיונות, מחטא, אף אחד בעולם, שום צדיק, רק מזכה הָרַבִּים! 

ולכן הוא אומר זה הפסוק, הפסוק אומר ככה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם" מה אָדָם? אומר: לשון חשיבות! כמו שנאמר ב'זוהר'. כִּי יַקְרִיב, את מי יקריב? הוא שואל 'אור החיים' הקדוש, פרש הכתוב ואמר: מִכֶּם, מהפחותים שישנם בכם שפשעו בה': "וַיֹּאמְרוּ לָאֵ-ל סוּר מִמֶּנּוּ" (איוב כא יד) ונתרחקו מא-לקותו יתברך! את זה יַקְרִיב, אָדָם כִּי יַקְרִיב אני רוצה שהוא יקרב לי מִכֶּם-מִכֶּם מהפחותים שבכם שעזבו את דרך ה' וכאלה רשעים שאומרים לָאֵ-ל: 'סוּר מִמֶּנּוּ!' אני רוצה: שתקריב לי את זה, ונתרחקו מדבקותו יתברך, את זה יַקְרִיב, לזה קורא קָרְבָּן לַה' כי יקריב נצר מטעיו קודש לשורשו! מה, אני צריך את הבהמות?! אני צריך את הבנים שלי בחזרה! 

ואדם כזה שעושה זאת, אין צריך להביא לא נדר ולא נדבה, וגם אין מציאות שהוא יביא חטאת ולא אשם - כי ה' שומר אותו! 'כָּל הַמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ' אֵין חֵטְא - אז אין שגגה, אז אין קורבנות, הוא לא צריך להביא לא חטאת ולא אשם, ואני לא צריך ממנו לא נדר ולא נדבה, זה הדבר הכי גדול שאני רוצה! זהו-זהו, את זה אני מתאווה: תביא לי את הבנים. על דרך שאמרו חכמים: 'כָּל הַמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ' ואם אין שוגג אין קורבן. 

ואחרי שגמר לומר לנו את מעשה קורבן הנכבד והמעולה, שזה: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה', זה הקורבן הנבחר: לקרב את אחינו בית ישראל! 

עכשיו הוא אומר: "מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם" מה זה? "תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם" דבר זה ישנו בכל אדם כי לא כל ישיגו בחינת: "וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָו‍ֹן" (מלאכי ב ו) מה קורה עם אלה שלא מצליחים לקרב את הרחוקים? אז אלה יביאו קורבן מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן וכו', אבל הקורבן הנבחר? זה-זה. 

לסיכום:

זאת אומרת מה למדנו? למדנו: שמי שאוהב את ה' - זה המדרגה הגבוהה ביותר! אבל באהבת ה' זה לא מספיק שאתה אוהב את ה' לבד כמו שפוסק הרמב"ם בספר המצוות, מצווה שלישי: וְאָהַבְתָּ - זה שאתה מאהיב את ה' על הבריות, כמו אברהם אבינו ממש! וראינו: שאפילו יצחק אבינו...! ואפילו אם תגיע למדרגה של הגאון מווילנא ותהיה קרוב להיות מלאך ונביא והכל - לא יגיעו זכויותיך למי שמקרב את האנשים לאביהם שבשמים. 

נחזור להתחלה, "בָּנִים אֹתָם לַה'" אז עכשיו יש לכם חבה יְתֵרָה – כי היא נוֹדַעַת לכם, עכשיו אתם יודעים: שאתם הבנים של ה'! אבל הבנים של ה' היום - הם מעוטים כאילו כן, כמה אנחנו בעולם? קצת, אבל כל העולם עומד עלינו, ובתוך כל היהודים כמה יש אנשים שהם באמת אוהבים את ה' כמו שלמדנו?? אז אם אנחנו בנותינו נעורר אחד את השני לתקן את דרכינו, מעבר לזכויות, מעבר להבטחה של עוה"ב, מעבר לזה, רק ככה יכולים להביא את הגאולה לישראל! 

הרי כתוב: 'אין ישראל נגאלים - אלא בתשובה!' וככה פוסק הרמב"ם: 'שבאחרית הימים ישראל עושים תשובה - ומיד הם נגאלים!' אז תנועת התשובה התחילה כן, היו כמה עכבות כידוע, אבל צריך לאזור חיל ולא להפסיק כי הקב"ה לא מסתכל על התוצאות, התוצאות - זה ביד ה', הבחירה - זה בידנו, כמו שאומר רבנו בחיי: בידנו - יש את הבחירה ואת הרצון והיכולת לבצע, ומה התוצאה? זה הוא קובע, לכן: 'חשב לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה, לא הצליח לעשות, כמי שעשאה!' כי הקב"ה דן אותנו לפי הבחירה שלנו, והבחירה היא הקובעת. 

מעכשיו אחרי שאנחנו יודעים כל זאת ואת המעלה והזכות של כל מי שיזכה לזה, אז כמו שאמרנו, אם אומרים: 'אחד שתים שלוש - מקבלים אלף דולר!' ואם מקיימים את מה שאני אמרתי, אז זוכים: להיות בן העוה"ב, עם זכויות לאין שיעור! מה שלא חלמתם לפני השיעור ומעתה יוצאים לדרך, אמן כן יהי רצון.