בנתיבות החיים - לג | הרב שמעון משה חי רחמים
- - - לא מוגה! - - -
בנתיבות החיים,
שיעורו השבועי של הרב שמעון משה חי רחמים שליטא בענייני נישואין ושלום בית.
נעשה ונצליח, הלוא אנחנו ממשיכים בלימוד מתוך ספר נתיבות חיים לחיים טובים, מתוקנים ומאושרים.
הכותרת להיום, אשתך כגפן פוריה,
הפסוק בתהילים.
הכתוב, המשיל את האישה לגפן, אשתך כגפן פוריה.
הכלל הנקוט ביחס לכל הפירות הוא שהמיץ שלהם פחות מערך הפרי עצמו.
על כן, על הפרי אנחנו מברכים ברכת בורא פרי העץ,
ואילו על המיץ המופק מהפרי מברכים ברכת שעקול.
ברם, בנוגע לזיתים ולענבים,
המיץ שלהם בעל חשיבות גדולה יותר מהפרי עצמו.
היין המופק מהנביא משתבח בברכתו.
ייחדו עליו ברכה מיוחדת למעליות הבורא פרי הגפן.
הוא זכה שבאמצעותו מקדשים עליו את השבת,
אורחים חופה וקידושין.
הוא מלווה את הכנסתו של הרך הנולד בבריתו של אברהם אבינו.
יוצא איפו שהגפן זכתה להיות מעין סולם שבאמצעותו משבח,
המברך ומהלל את בורא עולם.
האישה אף היא צריכה לשמש עזר לבעלה שיוכל לעבוד בנחת את בוראו.
היא צריכה לשמש עבורו כעין סולם שדרכו יוכל הבעל להתעלות ולהגיע השמיימה.
בלא הסולם אין סיכוי לבעל להאפיל לדרגה כה גבוהה.
ומשום כך, כה גדול ערכה של האישה.
וכפי שאמר רבי עקיבא לתלמידיו, שלי ושלכם,
שלה הוא. גמרא בכתובות סג.
לגפן יש מעלה נוספת.
היא אינה יכולה לגדול ולזקוף את קומתה בלא תמיכה חיצונית.
לעומתה, שאר העצים גדלים ועומדים,
זקופים בכוחות עצמם.
עץ הזית הוא גדל ונשען על גזעו.
לא כן הגפן.
אין בכוחה להישען
על גזעה בלבד, אלא היא חייבת מעורבות חיצונית.
הילדים של האדם משולים לזית,
וכדברי הכתוב בתהילים קכח,
בניך כשתילי זיתים סביב לשולחניך.
דימוי זה בא לרמוז שהילדים בסוף התהליך,
בעת
גדילתם יעמדו
זקופים ואיתנים,
בלתי תלויים בהוריהם.
אבל האישה
אינה כן.
הקדוש ברוך הוא ברא את האישה כמו הגפן.
היא זקוקה תמיד להיות
לצד המשענת והתמיכה החיצונית,
שזוהי בעלה.
התורה הזהירה מאוד בכבודה של אלמנה,
מה שלא עשתה ביחס לאלמן,
כי האישה בטבעה זקוקה למשענת,
לתמיכה.
אישה בלא בעל היא אישה בלא משענת.
רעיון זה מהווה מסר נפלא בהנהגת הבית היהודי עבורנו.
האישה צריכה לדעת
כי המשען שלה הוא הבעל, וכל כבודה נעוץ בבעלה.
הנהגה מעין זו יוצרת אצל הבעל רגשי אחריות כלפי אשתו.
או אז בכוח שניהם
לחזק זה את זו,
ובבואם לבנות את בית המקדש הפרטי שלהם.
ברוכים תהיו להשם.