ביאור פטום הקטורת
פורסם בתאריך: 30.12.2019, 12:17 • מערכת שופרפרשת הקטורת היא לא תפילה רגילה, יש בה סגולות אדירות ועצומות, אשר כל הקורא פרשת הקטורת בכוונת הלב זוכה ל:
· מבטלת מגפה וחלאים רעים.
· להינצל מדינה של גיהנום.
· מבטלת הרהורים רעים.
· הברכה מצויה במעשה ידיו.
· ינצל משעבוד מלכויות.
· מסלק הדינים מעליו.
· לא ינזק אותו היום שאומרה.
· ימצא חן וחסד בעיני כל רואיו.
· יזכה לפרנסה טובה ואף לעשירות ולא יחסר לחמו לעולם.
· עושה נחת רוח לבורא יתברך.
· זוכה לחלק בעולם הזה וחלק לעולם הבא.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבותֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם. כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אותָם עַל יַד משֶׁה נְבִיאֶךָ כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ:
וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה
ארבעה סממנים כתובים בתורה במפורש, ואלו הם:
· נטף – הוא הצרי – והוא שמן האפרסמון הנוטף מעצי הקטף.
· ושחלת – היא הציפורן, היוצאת מן היום ונותנת ריח.
· וחלבונה – החלבונה היא סממן שריחו רע שהוא לבד, אבל עם שאר הסממנים הוא נותן ריח טוב.
· ולבנה זכה - לבונה מזוקקת
אלו הם ארבעת הסממנים הנזכרים בפטום הקטורת: הצרי והצפורן החלבונה והלבונה. ארבעתם הם עיקר הסממנים, ויש לשים מהם הרבה ומן השאר מעט.
שאר שבעת הסממנים (מור, קציעה,שבולת נרד, כרכום, קושט, קילופה וקינמון) נאמרו למשה רבנו בהר סיני.
רבותינו הוכיחו מן הכתוב שהיו עוד סממנים שנאמר "קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה"
ביחד יש 11 סממנים
זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה:
בד בבד היה – ארבעת הסממנים הכתובים בפסוק צריכים להיות שוים בכמותם (עליהם לשקול משקל זהה), ומכאן אנו לומדים יש לכתוש כל סממן מפני עצמו.
וְעָשיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח מַעֲשה רוקֵחַ מְמֻלָּח טָהור קדֶשׁ:
רקח מעשה רוקח – מלאכת הכתישה והערבוב של החומרים צריכה להיעשות באומנות גדולה, כדרך הרוקחים, היודעים את המלאכה ,כדי שהכתישה תהיה יפה, דקה ואחידה - ולא חלק עבה וחלק דק.
ממלח – פירושו: מעורבב, שהיו הסממנים מעורבבים יפה אלו באלו.
טהור קודש – יש לעשות את הקטורת בטהרה מופלגת ובקדושה, שלא תהיה בה שום טומאה. כמו כן יש לנקות כל סממן היטב לפני כתישתו. כן יש לעשותה בממון הקדש ,ואסורה בהנאת חולין.
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מועֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם:
ונתתה ממנה לפני העדת – מצוה להקטיר את הקטורת בכל יום על מזבח הזהב (מזבח הקטורת) מול קודש הקודשים, ששם מצוי ארון העדות.
באהל מועד אשר אועד לך שמה – ולמה נקרא שמו אוהל מועד? מכון ששם איוועד כשארצה לדבר איתך.
נֶאֱמַר וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבו אֶת הַנֵּרות יַקְטִירֶנָּה:
וּבְהַעֲלת אַהֲרן אֶת הַנֵּרות בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדרתֵיכֶם:
מצוה זו של מעשה הקטרת היא אחת ממצות עשה שבתורה, ונעשית באופן תמידי בכל יום פעמיים: בבוקר בזמן הטבת הנרות (ניקוי הנרות מהדלקת הלילה שעבר) וכן בשעת בין הערביים, בזמן הדלקת הנרות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תָּנוּ רַבָּנָן – למדו חכמים
פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד? – פיטום (הרכב הסממנים) כיצד הוא נעשה?
שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וּשְׁמונָה מָנִים הָיוּ בָהּ – סך כל המינים של הקטורת הוא 368 מנים. (כל מנה משקלו כ-425 גרם, ובסך הכל 156 קילוגרם ו-400 גרם).
שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה – מנים.
כְּמִנְיַן יְמות הַחַמָּה – הם כמנין ימות השנה.
מָנֶה לְכָל יום – מנה אחת בכל יום.
פְּרַס בְּשַׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּיִם – מחצית מוקטרת בבוקר ומחצית מוקטרת בבין הערבים.
וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים – בנוסך ל-365 מינים, כמנין ימות השנה, עדיין נותרו לנו 3 מנים נותרים.
שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדול מְלא חָפְנָיו בְּיום הַכִּפּוּרִים – שלושת המינים שנותרו נועדו לעבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים.
וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יום הַכִּפּוּרִים – יש לכתוש אותם שוב בערב יום הכיפורים.
כדי לקים מצוות דַקָּה מִן הַדַּקָּה – הקטורת של יום הכיפורים צריכה להכתש דק דק, יותר דק מהקטורת של ימות השנה.
וְאַחַד עָשר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ – 11 סממנים עיקריים:
וְאֵלּוּ הֵן
א. הַצֳּרִי
ב. וְהַצִּפּרֶן
ג. הַחֶלְבְּנָה
ד. וְהַלְּבונָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה – כל אחד מהם 70 מנה ביחד 280 מינים.
ה. מר
ו. וּקְצִיעָה
ז. שִׁבּלֶת נֵרְדְּ
ח. וְכַרְכּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשר שִׁשָּׁה עָשר מָנֶה – כל אחד מהם 16 מינים ביחד 64 מנים.
ט. הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשר
י. וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה
יא. וְקִנָּמון תִּשְׁעָה
ביחד זה 24 מינים, סה"כ כל המינים: 368 מינים.
מלבד הסממנים האלו היו בקטורת עוד סממנים שהיו נצרכין לצורך הכנת הקטרת ואלו הם:
בּורִית כַּרְשִׁינָה – הוא סוג של סבון הבא מהעיר כרישנא.
תִּשְׁעָה קַבִּין – יש להביא ממנו 9 קבין (כ 11.7 ליטר).
יֵין קַפְרִיסִין – יין חזק מאוד,הבא מקפריסין.
סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא – 3 סאין ו-3 קבין (כ-27.7 ליטר).
וְאִם לא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק – ואם לא מצא יין קפריסין מביא יין חיור, כלומר לא אדום ולא לבן.
מֶלַח סְדומִית רובַע – יש להוסיף רבע הקב מלח סדומית להמלחת הקטורת, כדרך שמולחים שאר קורבנות.
מַעֲלֶה עָשָׁן – הוא עשב מיוחד,שהיה גורם לעשן להיות עולה ומתיימר ישר, מבלי לנטות לצדדים.
כָּל שֶׁהוּא – כמות כלשהי (מועטה)
רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אומֵר אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא – כיפת הירדן הוא עשב הגדל סביבות הירדן וריחו טוב מאוד,וגם ממנו נותנין כמות כלשהי.
וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָה – אף על פי שהדבש היה יכול לחזק מאוד את הריח הטוב.
וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
רַבָּן שִׁמְעון בֶּן גַּמְלִיאֵל אומֵר הַצֳּרִי אֵינו אֶלָּא שרָף הַנּוטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף – הצרי הינו הטיפות הנוטפות מעץ הקטף, ונקרא שמן אפרסמון.
בּרִית כַּרְשִׁינָה לָמָה הִיא בָאָה, כְּדֵי לְיַפּות בָּהּ אֶת הַצִּפּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה – בעזרת הבורית, הסבון, היו מנקים את הציפורן שהיתה באה מהים ושם נדבקו אלי חתיכות דגים וקילקלו את ריחה.
יֵין קַפְרִיסִין לָמָה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרות בּו אֶת הַצִּפּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה – על ידי השראת הציפורן ביין, היה מתחזק ומתפשט ריח הציפורן.
וַהֲלא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ – והרי היה ניתן להשרות את הציפורן המי רגלים (שתן),שהיו יכולים לחזק את הציפורן מאד בגלל חריפותם של מי הרגלים. ומדוע לא עושים זאת?
אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוד – זה לא מכובד להכניס שתן לבית מקדש.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אומֵר כְּשֶׁהוּא שׁוחֵק אומֵר. הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּול יָפֶה לַבְּשמִים – בשעה שהיו שוחקים את סממני הקטורת, היה אדם עומד לידם, ואומר כל הזמן "הדק היטב! היטב הדק!" וזאת משום שקול סגולתו יפה לבשמים ומועיל להצלחת הבושם.
פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה – אם נתן מכל סממן מחצית מהכמות – כשרה.
לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ לא שָׁמַעְנוּ – אך אם נתן רק שליש או רבע מהכמות ,אין הלכה ידועה.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין – רבי יהודה אומר, בין עם עשה מחצית מהכמות או שליש או רבע מהכמות, כל שמן שהוא שומר על המידות באופן יחסי לכמות המקורית – הרי הקטורת כשרה.
וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִית – אבל אם המכין חיסר אחד מהסממנים חייב מיתה!
תַּנְיָא בַּר קַפָּרָא אומֵר. אַחַת לְשִׁשִּׁים או לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין: - פעם לשישים או לשבעים שנה היו עושים רק מחצית מכמות הקטורת משום שבכל שנה היו בקטורת שלושה מנים יתרים שמהם הקטיר הכהן הגדול ביום הכיפורים,ועל הכהן לקחת מלא חפניו קטורת סמים דקה ומפני שגודל ידיו של הכהן הגדול משתנה מכהן אחד למשנהו היו עושים כמות של שלושה מנים יתרים,ובכל שנה היו נותרים שיריים מן הקטורת של עבודת יוה"כ ואותם היו מוסיפים לקטורת החדשה ואחת לשישים או שבעים שנה היו מצטברים שיריים שהיו מספיקים לחצי מכמות הקטורת השנתית.
וְעוד תָּנֵי בַּר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נותֵן בָּהּ קורְטוב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכול לַעֲמד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ. מִפְּנֵי שֶׁהַתּורָה אָמְרָה כִּי כָל שאר וְכָל דְּבַשׁ לא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לה': - על ידי נתינת דבש בקטורת, ריחה של הקטורת מתחזק עד שלא היה אדם מסוגל לעמוד בפניה, אך אין עושים כן מפני שהתורה אמרה כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ל-ה'. "אילו היו יודעים בני האדם כמה נעלה מעשה הקטורת לפני הקב"ה היו נוטלים כל מילה ומילה והיו מעלים אותה עטרה על ראשם כמו כתר זהב ומי שמשתדל בה, צריך להתבונן בה, ואם יכוון בה בכל יום יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא ויסתלק מיתה ממנו ומהעולם"